חומר רקע
[1]
דו"ח :חקירות יהדות יזומות ורשימת מעוכבי החיתון של בתי הדין הרבניים
מבוא
על פי הנחיות בירור יהדות של הרבנות הראשית,
משנת0202
,
יהדותו של כל אדם חייבת להיות
מבוררת בטרם ניתנים לו שירותי דת התלויים ביהדותו, דוגמת נישואין וגירושין. בפועל ,מ י
שנזקקים להליך
בירור יהדות הם אוכלוסיית העולים החדשים וצאצאיהם ,אשר
נדרשים למסור
פרטים על בני משפח
ותיהם בכדי לברר את יהדותם .על בסיס תיקי בירור היהדות ,
בתי הדין
הרבניים מנהל
ים
מאגר ממוחשב של"
מעוכבי
חיתון ."
משמעותה המעשית של הופעת שמו של
אדם במאגר היא מניעת יכולתו
להינשא.
בשנים האחרונות ,
החלו בתי הדין הרבניים להשתמש במידע שמסרו פונים אודות בני
משפחותיהם ,
על מנת ליזום חקירות יהדות נגד אזרחים שלא פנו כלל לרבנות או לבית הדין
ולהוסיף אותם ל
רשימת "טעוני בירור"
שבמאגר"מעוכבי החיתון".
חקירות יהדות יזומות
במציאות זו ,אזרחים רבים ,שכלל לא פנו לרבנות ,
מוצאים את עצמם בחקירה על
יהדותם .
עבור
מרביתם ,מדובר בפעם הראשונה בחייהם בו מישהו ערער על יהדותם, והנה ,כרעם ביום בהיר ,
עליהם לעמוד בפני ערכאה שיפוטית ולהגן על דתם וזהותם החברתית והלאומית.
כמו כן ,חקירות אלו הובילו לעלייה קי
צונית במספר האזר
חים ששמם הוכנס ל מאגר"
מעוכבי
החיתון"
.בתוך שנתיים בלבד ,הוכפל מספר האזרחים המופיעים ב
מאגר ,אות
ו
מנהלים בתי הדין
הרבניים משנת0591
.
134
134
194
206
414
454
0200
0200
0203
0201
0209
0206
מספר מעוכבי החיתון ברשימות בתי הדין הרבניים לפי שנים
(על בסיס מידע שהתקבל מהנהלת בתי הדין הרבניים)
[2]
עמותת'עתים 'עתרה לבג"ץ, דחי םע 'זכרמ ןמקר' תטיסרבינואב רב-ןליא ו'זכרמ קדצ םישנל',
בשם שלוש משפחות שבתי הדין פתחו בחקירת יהדות בעניינן .
שלושת המקרים
הללו ,מדגימ
ים
היטב את התופעה:
0. ה אמ של ד 'עלתה מארה"ב ,
עברה גיור לפני
עלייתה ו נישאה ליהודי יליד
ישראל בשנות ה-
02
.
בני המשפחה רשו
מים כיה
ו
דים במשרד הפנים ,וחיים בהתאם למסורת היהודית .
בסוף שנת
0201
,ביקשה ד 'להינשא במועצה הדתית אלפי מנשה .
בעקבות כך נפתח בבית הדין הרבני
אריאל תיק שבו נפסלה כתובת הוריה .ד 'ויתרה על בקשתה להינשא ,
סגרה את בקשת הרישום
לנישואין ,ונישאה בקפריסין .למרות זאת ,
בית הדין הרבני פתח מיוזמתו תיק לבירור יהדותן
של אמא ו
אחיותיה ,וקבע כי הן אינן יהודיות וכי יש להוסיפן לרשימת ״מעוכבי החיתון״ .
0. משפחת כ 'עלתה ארצה מברית המועצות לשעבר ,חלק מבני המשפחה עלו ב-
0590
וחלקם ב-
0552
.שתיים מבנות המשפחה נישאו בישראל במועצה הדתית בחיפה .
בעקבות דחיית בקשת
בן דודן להינשא, עקב חשד אודות אותנטיות תעודת הלידה שלו ,
הוציא בית הדין הרבני בחיפה
עיכוב נישואין
כנגד רבים מבני המשפחה המורחבת ,ובכלל זאת בני דודים ,בני דודות ודודות ,
וזימן אותם לדיון בבית הדין אודות יהדותם ,תוך איום בצו הבאה/קנס אם לא יתייצבו.
3. סבתה של ב 'נולדה בבלרוס בז
מן השואה .הוריה נרצחו ,
היא אומצה על ידי משפחה בלרוסית
וסבלה בילדותה מאנטשימיות על היותה יהודיה .אמה של ב 'נישאה ליהודי בחו"ל ,
ושמרה על
מסורת יהודית על אף האנטישמיות החריפה שבסביבתה ,
עד שעלתה יחד עם משפחתה בשנת
0552
.
כאשר
ב 'ביקשה להינשא, היא הופנתה לבית הד
ין הרבני בתל אביב ,
שצירף את אמה
ואחיה לתיק .בעקבות קביעת בית הדין שהבת לא יהודייה ,
הוסיף גם את אמה ואחיה לרשימת
״מעוכבי
ה
חיתון״.
בעקבות העתירה
בתשובה מקדמית של המדינה לבג"ץ ,
הבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי חקירות יהדות יזומות
על ידי בתי הדין הרבניים מעוררות קשיים משפטיים וכי
בתי הדין הרבניים
אינם מוסמכים
לערוך רשימה המבוססת על פרטיהם של אנשים שכלל לא פנו לבית הדין.
על אף ההבהרה של היועץ המשפטי לממשלה ,
הרבנות הראשית לישראל יוזמת הצעת חוק לפיה
בתי הדין הרבניים יוסמכו לזמן אזרחים על מנת
לחקור את יהדותם ,
ולהכניס את שמם לרשימת
"מעוכבי החיתון ."הצעת חוק זו ,תעקוף את בג"
ץ ותהפוך את הרבנות הראשית למשטרת יהדות
חוקרת אחר יהדותם של אזרחי ישראל.
ההרחבה של סמכויות
הרבנות ,תוביל לפגיעה נוספת בעולים ,
ולמדיניות נוקשה ובדלנית אשר
מנוגדת להלכה ולמסורת היהודית ,כפי שהתגבשה בתלמוד ובשולחן ער וך שפסק כי"
כל
המשפחות בחזקת כשרות ,ומותר לישא מהם לכתחילה" (שו"ע ,אבן העזר ב ,ב..)