הודעה לעיתונות
הכנסת
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ירושלים, כ"ה אדר תשע"ח
12 במרץ 2018
הודעה לעיתונות
6,727 אנשים מופיעים ברשימת מעוכבי חיתון של הרבנות 1,360 מהם רשומים בקטגוריית "טעוני בירור יהדות"
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות של הכנסת דנה היום בהצעות לדיון מהיר של חה"כ יוליה מלינובסקי, קסניה סבטלונה ועליזה לביא בנושא הרשימות שמנוהלות בבתי הדין הרבניים, רשימות שזכו לשם "הרשימות השחורות".
יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד) אמר "הנושא מעורר תגובות קשות שכן מדובר בבדיקות יהדות של אזרחי המדינה, המרגישים יהודים לכל דבר, ולפתע מובא לידיעתם כי לצורך נישואין, יהיה עליהם לעבור תהליך בירור יהדות. ברור כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים עפ"י דין תורה. אולם, אזרחים שאינם מוכנים לערוך בירור יהדות לאחר שמובא לידיעתם שקיים ספק לגבי יהדותם, מוכנסים לרשימת "טעוני בירור יהדות".
ד"ר נורית יכימוביץ-כהן חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרה "מנתוני בתי הדין הרבניים עולה כי נכון להיום רשומים ברשימת "מעוכבי החיתון" 6,727 אנשים, 20% מהם (1,360 איש) רשומים בקטגוריית "טעוני בירור יהדות". הרישום החל בשנת 1954, עת החל איסוף המידע לצורך בירור יהדות, ועניין יהדותם לא הוכרע.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה "הרבנות הקימה מרשם לא חוקי וללא כל סמכות. בתשובה לבג"ץ נמסר שהרבנים הראשיים פנו למשרד המשפטים בבקשה לחוקק חוק שיכשיר את המרשם. היום אדם יכול לקבל זימון לבירור יהדות אף שהוא לא פנה כלל לרבנות. מדובר בזימון מערכאה משפטית שהאזרח חייב להגיע. בייעוץ המשפטי לממשלה סבורים שזו פרקטיקה לא חוקית. הציבור עוזב את היהדות ונוסע להתחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל. במקום שהרבנות תהיה פתוחה לעולים, היא זורקת יהודים החוצה".
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) אמרה "במדינת העם היהודי, הדלת הייתה צריכה להיות פתוחה. אולם היום, חושדים בך מי את ומה השורשים שלך. זו אינה יהדות ואינה ציונות. זו השתלטות לא מוסרית. זו פוליטיזציה של מאבקי כוחות".
ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) סיפרה את מה שהיא חוותה באופן אישי. "עליתי ארצה בשנת 1991. הורי יהודיים, במשרד הפנים נרשמתי כיהודייה. כשבני ביקש להינשא, אמרו לנו שהוא צריך להוכיח שהוא יהודי. באותם ימים כיהנתי כראשת עיריית ערד, אולם לא הזדהיתי. עברתי במשך יומיים טרטורים רבים של המצאת מסמכים. עברתי השפלה וזלזול אותם לא אשכח, פשוט גיהינום. כאשר נודע לרבנות שאני ראשת עיר, היחס השתנה והבעיה נפתרה תוך 5 דקות. אסור לנו להסכים עם המצב הזה".
מ"מ מנכ"ל הנהלת בתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקובי השיב לטענות חברי הכנסת ואמר "גם אני עולה ותיק מרומניה, כאשר נרשמתי לנישואין, עברתי בדיקה ונדרשתי להמציא מסמכים ובהם את הכתובה של הורי. מידי שנה מגיעים אלינו כ-3,500-4,000 אנשים לבירור יהדות. 96% מתוכם, מקבלים אישורי יהדות. בממוצע, ההליך אורך כ-32 ימים. כאשר מוגשת בקשה לבירור יהדות, הפונה מציין את שמות בני משפחתו. ולכן הבקשה משפיעה על קרובי משפחתו. אם יובהר שהפונה אינו יהודי או ספק יהודי, הוא לא יכול להינשא ליהודי. ע"כ, אנו מיידעים את קרובי משפחת הפונה שעלולים להיות מושפעים מהליך ברור יהדות של בני משפחתם. חשוב להבהיר, כי טעוני בירור, אינם פסולי חיתון. האנשים הללו נמצאים בהליך ביניים אם הם יבקשו להינשא, הם יעברו בירור יהדות".
ראש אגף בירור יהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים הרב אליהו מימון אמר "פטרנו את הפונים מאגרת הליך ברור יהדות. וכי ב-85% מהמקרים, ההליך מסתיים בפגישה אחת. מרבית האזרחים שפונים אלינו, אינם רשומים כיהודים וע"כ הליך הבירור מאפשר להם להירשם כיהודים".
ח"כ קסניה סבטלונה (המחנה הציוני) אמרה "ההשלכה הגרועה של הרשימות השחורות, היא הפילוג שבתי הדין יוצרים בעם. סבטלונה הזכירה כי בעבר הלא רחוק, ניהלו רשימות של יהודיים. "אל תחקרו אנשים מבוגרים באופן משפיל. אנחנו עם גדול שהגיע לנחלה לא כדי שתתעמרו באנשים הללו".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר "בירור יהדות היה לאורך ההיסטוריה היהודית. חשוב לי שלא יהיו ספרי יוחסין. חשוב לי שהבן שלי יוכל להתחתן עם כל מי שהרבנות תכיר בו כיהודי. כמדינת ישראל חשוב לנו לא לפלג את העם. בדיוק כפי שהייתי רוצה שביטוח לאומי יפנה אלי ויודיע לי שיש לי חוב, כך אני מצפה מבתי הדין שיפנו לאזרח ויידעו אותו שקיים ספק ביהדותו וכי באפשרותו לפנות לבית הדין".
נציג מכון עיתים עו״ד אלעד קפלן, אמר בדיון ״נדהמנו לקרוא כי הרבנים הראשיים מבקשים ליזום הצעת חוק שתיתן להם סמכות ליזום הליכים לבירור יהדות ביחס לצדדים שלישיים וכי הצעה זו נבחנת על ידי משרד המשפטים. המשמעות היא שהרבנות תוכל ליזום הליך ברור נגד כל אחד ואחת מאיתנו. אני קורא לשים סוף לחקירות ולא להיות משטרת יהדות חוקרת.
בתוך כך, הוועדה דנה היום גם במקרה שנחשף בערוץ 10 בו סופר על הגב' טניה ויידר שביקשה להתגייר ונתקלה בחשדנות וקשיים.
גב' טניה ויידר סיפרה לחברי הוועדה על תהליך הגיור שעברה ועל התלאות בדרך לגיור המיוחל. תהליך שהופסק עקב הטענה שיש לה בן זוג, מה שלדבריה לא היה נכון באותה תקופה. אולם הרבנות טענה שהיא משקרת. ויידר סיפרה את סיפורה האישי תוך שהיא ממררת בבכי "חונכתי בבית הספר של הרב גרוסמן במגדל העמק על ברכי היהדות. שירתתי ככלבנית בשב"ס. היום אני סטודנטית לרפואה וטרינרית לבעלי חיים. אני נכדה לניצולת שואה שדורשים ממנה לעבור תהליך גיור".
ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) אמר "מקרה זה אינו המקרה היחיד. אנו עדים להקשחת עמדות של מערך הגיור. אנו רוצים להיות מדינה יהודית לעם היהודי. העולים עוברים תהליך משפיל שמרחיק אותם מהיהדות".
בפני הוועדה הופיעו שתי נשים נוספות אשר ילדיהם נולדו בהליך פונדקאות לאם שאינה יהודייה ולדבריהם בעתיד הילדים ידרשו לעבור הליך גיור. וכן סיפורה של גיורת נוספת שהליך הגרות שלה הופסק בטענת חוסר נאמנות.
ח"כ קסניה סבטלונה (המחנה הציוני) אמרה "מדינת ישראל שבויה בידי הרבנות האורתודוקסית. המדינה אומרת שהאזרחים טובים לשרת בצבא ולשלם מיסים אולם לא טובים בשביל להיות יהודים".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר לגב' טניה ויידר כאדם דתי, אני מתבייש לשמוע את המקרה. אם יש לך עוד סבלנות, אני מעריץ אותך. בסוף ננצח, נקים מערך גיור וכשרות בהתאם להלכה גם בלי החותמת של הרבנות הראשית. לדבריו, זו התוצאה של כח המונופול והרוע של הממסד.
הרב חיים אמסלם ח"כ לשעבר אמר "אין מי שמשניא את הדת ואת ההלכה יותר מהממסד. במקום לחבק לקרב ולאמץ, מרחיקים. אני אב בית דין יחד עם רבני ערים ושכונות בארץ. מי שסגרו לו את הדלת, מוזמן לבוא אלי להתגייר כהלכה".
ראש מערך הגיור הלאומי הרב יצחק פרץ הבטיח לבחון את המקרים באופן אישי ולסייע להם להשלים את תהליך הגיור.
יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה סיכם את הדיון ואמר "מדינת ישראל הינה הבית של כל יהודי, אנו מדינה של קיבוץ גלויות. הגישה צריכה להיות חיובית ומחבקת ולא אנטגוניסטית". נגוסה ביקש מהרב פרץ לקבל עדכון על כך שהליך הגיור של גב' ויידר הסתיים.