חומר רקע
יום חמישי ב' אלול תשפ"ד
2024 ספטמבר 05
נייר עמדה- ארגוני הסביבה ובריאות הציבור קוראים ל
כל חברי הכנסת ל
פעול ל
הרי שמ על חיי תושבי
הדרום כולו ולהתנגד הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת באשקלון ובנגב
ב חודש
האחרון נבלמ
ה על ידי המשרד להגנת הסביבה,
שרים, חברי כנסת, ראשי ,רשויות מועצות אזוריות וארגוני
חברה אזרחית, החלט ת ממשלה שערורייתית
אשר ביקשה
להגדיל את כמויות שינוע הנפט של חברת קצא"א במפרץ
אילת, תוך סיכון ביטחוני, בריאותי, כלכלי ו
סביבתי למפרץ אילת, לים התיכון ולתושבי אילת, אשקלון
, אשדוד
.והנגב
,עם זאת
התקבלה החלטה לאפשר לקצא"א להגיש בקשה למשרד להגנת הסביבה, להעלאת כמויות השינוע
דרך
צינור הנפט
העובר מאילת בכל רחבי הנגב
ועד ל
אשקלון בניגוד למדיניות הקיימת.
על אף שההחלטה ירדה מסדר היום של הממשלה, אנו סבורים כי חברי הכנסת וכל בעלי העניין חייבים להיות
מעורבים ולעקוב אחר ההתפתחויות ב
נושא כה מורכב ומשמעותי , גם בימים כתיקונם וקל וחומר כשאנו מצויים
ב עיצומה של מלחמה
רב זירתית .
בתקופה האחרונה
הולכת וגוברת תדירות ה התקפות על מיכליות נפט ועל מתקני
תשתית באזור מפרץ אילת, ו גם האיומים על מתקני התשתית בים התיכון הולכים ומתעצמים. אילת ואשקלון
מטווחות כבר עשרה חודשים ויש סכנה מיידית לפגיעה
במכליות
הנפט ובמתקני
האח
סון
על החוף ולפגיעה בחיי
אדם. גם חופי אשדוד בסכנה, על מתקני התשתית
הנמצאים בעיר
, ייצור החשמל מתחנת אשכול
, מתקני ההתפלה
ומי
השתיי
ה שלנו. האם זהו הזמן המתאים לדון בהגדלת שינוע של נפט במפרץ אילת ובים התיכון !?
אין פלא
שראשי הרשויות באילת, באשקלון
, באשדוד ו בכל
רחבי ה
נגב
מתנגדים בצורה נחרצת להחלטה זו ולהגדלת שינוע
הנפט,
,מחשש לחיי התושבים ,הביטחון
הבריאות, הכלכלה, התיירות וערכי הטבע.
גם כיום, שלא במסגרת החלטת ממשלה, חברת
קצא"א (קו צינור א
סיה-אירופה),
רוצה להכפיל פי10
את שינוע הנפט
דרך מפרץ אילת וישראל עבור רווח כלכלי
לחברה ולא לצורכי
הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
מעקב אחר
פעילותה של חברת קצא"א לאורך השנים מראה כי היא רצופה תקלות ואסונות סביבתיים מהחמורים שידעה מדינת
ישראל ו אשר הביאו להרשעות בבתי
ה
משפט .
תשתיות הצנרת הישנות של החברה, אשר אמורות לשרת את הגדלת
השינוע והסחר, מעוררות דאגה ומגדילות
את הסכנה לתקלות בעתיד .
רק לפני
כחודשיים יה יתה דליפה של נפט
מהצינור של קצא"א באזור מכתש רמון, שנ
בדקת כיום על ידי המשרד להגנת הסביבה.
,לדאבוננו
המהלכים שנעשו לאחרונה ל טובת הגדלת כמויות השינוע וביטול מדיניות"אפס סיכון במפרץ אילת" נעש
ו
על אף טענות ושיקולים מקצועיים, תוך
ניסיון ל עקיפת הסמכות הנתונה למשרד להגנת הסביבה בנושא, ועל אף
ההתנגדות הנחרצת של אנשי מקצוע
, מדענים, רופאים לבריאות הציבור
,וראשי רשויות בדרום בראשן
ת איל, אשקלון ,
אשדוד ובכל רחבי הנגב.
ההחלטה לאפשר לקצא"א להגיש בקשה למשרד להגנת הסביבה ללא הנחיה מפורשת לבצע
,סקר סיכונים מקצועי ובלתי תלוי וללא דו"חות ברורים ומגובים מקצועית של משרדי הביטחון, האנרגיה, הבריאות
,התיירות, הכלכלה ועוד
מתעל
מי
ם באופן בוטה מ מגוון
הסיכונים, בראשם הסיכונים הביטחוניים החמורים
שלאחרונה
התגברו מאד
בעיקר באילת ו
ים סוף ו .איתם מתמודדת ישראל בעת הזו
בשל הסיכונים המפור
טים
לעיל
אנו רואים בכוונה ל אפשר לקצא"א פתח להגדלת
כמויות שינוע הנפט ,החלט
ות
מסכנות חיים ו
בעל
תו השפעות שליליות רבות
על בריאות הציבור, על הכלכלה
ו
התיירות בנגב
, באילת ובאשקלון , על
הסביבה ו אוצרות
הטבע בארץ וכן על סוגיות אסטרטגיות הקשורות בביטחון ובמצבי חירום.
הסכנות הגלומות בהגדלת כמויות
שינוע הנפט:
כנה ס ביטחוני
ת:
מלבד גורמי הסיכון הקבועים הקיימים בכל שרשרת הערך של שינוע נפט מהים ליבשה
ולהיפך , מתווסף
הסיכון של ירי טילים ארוכי טווח
וכטבמ"י
ם מאזור תימן וע
י ראק
לכיוון מכלי אגירת הנפט ברמת יותם ומתק ני קצא"א
המצויים בקו המים ובים באילת, ו מעזה למתקנים
באשקלון ולמכליות הנפט מול חו
פ.י אשקלון ואשדוד
תשתיות אלו
.מצויות בלב אוכלוסייה אזרחית ותשתיות אזרחיות במהלך המלחמה הנוכחית גברו משמעותית האיומים הביטחוניים
לפגיעה במכלי
ו
ת נפט בים או תשתיות קצא"א בעת שינוע הנפט
מרצועת עזה לאשקלון ומחצי האי סיני והחות'ים בתימן
למפרץ אילת. כ
ך למשל,
הפגיעה באוניית המשא1
Rubymar
מול חופי תימן
ש גרמה לזיהום ים בשמן"והכטב
מ
שפגע
לפני
ארבעה חודשים במספנה בחיל הים באילת2, והכטב"מ
,מתימן במרכז תל אביב
מחדדי
ם את הסכנה המוח שית
והמשמעותית בה מצוי מפרץ איל.ת
כנה ס ל
בריאות הציבור:
כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ובאשקלון והגברת הפעילות
בחוות המכלים לידן,
יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה בערים אלו. מזהמי אוויר ממקורות אלו הוגדרו על ידי ארגון
הבריאות העולמי וארגוני רופאים בינלאומיים כגורם סיבתי לתוצאי בריאות שונים ,
כגון: מוות ממחלות לב ,ונשימה
מוות מכלל הסיבות, החמרה של אסתמה בילדים, תחלואה במחלות לב, סוכרת סוג2 וסרטן ריאה והשפעה על ילודים -
לידת ת .ינוקות במשקל נמוך ולידת פגים75%
ממי השתייה בישראל הם מים מותפלים וזיהום מי הים לאורך חופי
אשקלון מגבירים את הסיכון למתקני ההתפלה באשקלון וב אילת. כבר כיום תושבי אילת ואשקלון סובלים מזיהומי ריח
קשים.
1 לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי
Ynet 2.3.24
2
כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילתYnet 01.04.24
ס כנה
סביבתית:
כל תוספת נפט מגדילה את הסיכוי לתקלות, שכאשר הן
מתרחשות
עלולות להרוס והורסות מערכות
אקולוגיות שלמות ,כשהנזק הנו בלתי הפיך .ב עשור האחרון
נספרו
12
תקלות ואירועי זיהום משמעותיים ממתקני
,קצא"א השונים כשהידועים בהם הם האסונות בעברונה
וב
נחל צין,
שגרמו להרס עצום והרג של בעלי חיים רבים. במידה
ש יהיה חלילה
נזק במפרץ אילת
, שונית האלמוגים -
שהינה
הצפונית בעולם
ואחת העמידות ביותר לשינויי אקלים (ומכאן
חשיבותה הע)ולמית,
ומהווה
נכס לאומי וחלק מרכזי בכלכלת התיירות הישראלית - ת
יחרב. מתקני קצא"א באילת
וחלק ניכר מהתשתית היבשתית נמצאים בתחום ההשפעה של קו השבר
הסורי-אפריקאי (ק
ו שבר פעיל), ובחלק
ו ה ניכר
עובר בשטחים בנגב ובערבה בעלי רגישות סביבתית גבוהה וכן בשמורות טבע. התחממות הים גורמת להגברת העוצמות
והתדירות של סופות ים קיצוניות במזרח הים התיכון ובמפרץ אילת. אלו צפויים להגביר את
הסיכון ל תאונות ימיות
וכתוצאה מכך את
הסיכון ל.שפכי נפט מזהמים
זיהום
באזור
אשקלון יוביל לזיהום נפט בחופים רבים לכל אורך קו החוף
.של ישראל
סכנה
כלכלית:
היקף הנזקים מאירוע שפך של מאות עד אלפי טונות
נפט באשקלון או באילת (כ-
%
1-2
מנפח
מכלית
נפט
גדולה) מוערך
ב
מיליארדי ש"ח.
עבודה כלכלית שפורסמה ביוני2024
ע"י חברתDHV
עבור ארגוני הסביבה ועיריית
אילת3, בחנה את הנזקים המצטברים מאירוע שפך נפט בינוני במפרץ אילת או באשקלון,
וגילתה כי שפך של
כ-
500
,4
מ"ק
עלול לגרום לנזק של כ-
11
מיליארד ש"ח
באיל
ת, פגיעה בכלכלת העיר ואף במשק כולו .
בנוסף, שפך נפט עלול לשתק
את מתקן ההתפלה עליו נסמכת העיר .
אם שפך בסדר גודל דומה ,יתרחש באזור אשקלון הוא עלול לזהם לחודשים
ארוכים )(ואף יותר משנה
חופים רבים לאורך הים התיכון ועד אזור חיפה, ועלו
ל
לגרום לנזקים כלכליים של עשרות
מיליארדי ש"ח- רובם בשל החשש להשבתת מתקני התפלה, תחנות כ
ו ח ופגיעה בייצור החשמל. במקרה כזה עלות הנזק
למשק
מאי-
אספקת
חשמל יכול
ה
להגיע לסכום של35
-
122
מיליארד ש"ח עם השלכות קשות על הציבור בארץ ועל
.החוסן הלאומי
התגובות הרשמיות של
אנשי המקצוע ב משרדי הממשלה בעבר היו
כדלקמן :
במשרד החוץ
טענו כי ביטול העסקה לא יערער
את היחסים עם איחוד האמיר
יות ו.
השגריר האמירתי בישראל אף
הודיע זאת בצורה רשמית.
עיריית אילת
ומשרד התיירות התנגדו
להרחב
ת היקף שינוע הנפט בשל הפגיעה האפשרית בענף התעסוקה המרכזי
באילת ונזקים אפשריים של מיליארדי ש"ח
בשל הפגיעה בים ובחופים של מפרץ אילת/עקבה.
משרד הביטחון ביקש להקפיא את העסקה ולברר את ההשלכות הביטחוניות שלה.
משרד האנרגיה
קבע כי אין חשיבות אנרגטית עבור
מדינת ישראל בהגדלת כמויות הנפט המועברות דרך קצא"א.
המשרד להגנת הסביבה הגדיר מדיניות לפיה אין מקום להרחבת פעילות שינוע הנפט במפרץ אילת (
מעל2
מיליון
טון בשנה
)הנקובים בהיתר הרעלים – מדיניות אשר זכתה לגיבוי ממשלתי בדיון
בעתירה
כ נגד העסקה
שנדונה
בביהמ"ש
.העליון
פרקליט המדינה
בדיון בבג"צ בנושא הגדלת שינוע הנפט הודיע כי המדינה לא תתערב במדיניות המשרד להגנת
הסביבה לאפס תוספת סיכון ו
כי היתר
הרעלים לחברת קצא"א לא יעלה מהרף הנוכחי של2
מיליון טון בשנה,
ובשל
כך משכו הארגונים העותרים את העתירה.
:בנוסף
•
מכתב התנגדות של השרה להגנת הסביבה וראשי רשויות לר
אש הממשלה
•
מכתב ראשי רשויות בדרום לשר
הביטחו
ן
•
ה איגוד
ה
ישראלי להתפלה וטיפול במים ו
איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל פרסמו
חוות דעת המתנגדות
.להרחבת שינוע הנפט בשל הסיכונים הרבים לבריאות ולחוסן הלאומי של ישראל
•
295
מדענים מהארץ והעולם , מומחים בתחומי ביולוגיה ימית, אקולוגיה, הנדסה ותכנון שלחו מכתב לראש
הממשלה המפרט מ .דוע אסור להגדיל את הסיכון לשוניות האלמוגים במפרץ אילת
•
פורום רשויות החוף , המאגד עשרות ראשי רשויות חוף בישראל, שלח
מכתב לראש הממשלה
המביע התנגדותו
.להגדלת שינוע הנפט באילת ואשקלון
אנו קוראים לכם –
לפעול בנחישות
על מנת למנוע
סיכון ל
פגיעה ב תושבי
אילת ,אשקלון
, אשדוד ו
הנגב,
ובנכסי
הטבע והציבור בדרום הארץ!
,בברכה
דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת
הטבע
מור גלבוע, מנכ"ל
עמותת צלול
אלעד הוכמן, מנכ"ל
מגמה
ירוקה
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס
ישראל
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע
ודין
ליאת לרנר, מנכ"לית
אילת אילות אנרגיה מתחדשת
יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי
הבית פרופ' נדב ששר, יו"ר עמותת הסביבה מדבר וים אילת
אריק רוזנבלום ,מנכ"ל אקואושן
גדעון
ברומ
ברג, מנכ"ל אקופיס מזרח תיכון בישראל
עזרי קידר ,מנכ"ל
עמותת קשת-
| קהילה | תרבות
סביבה טל הולצמן, יו"ר עמותת סביבה בריאה בערבה
ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי
סביבה שלומי בוטבגה,
מחאת הנוער למען האקלים
פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד
רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית
3.
הנזקים הצפויים למפרץ אילת מאסון נפט בינוני11
מילארד שקל, כלכליסט16.6.24