החלטות ועדה

הכנסת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור סימוכין:00986618 ירושלים, ג' ניסן, התשע"ח 19 מרץ 2018 לכבוד ח"כ בנימין נתניהו ראש הממשלה ושר החוץ מכובדי, סיכום דיון בנושא: מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד החוץ ביום 26.2.18 (י"א באדר התשע"ח) קיימה הוועדה דיון בנושא שבנדון, בהשתתפות מר יובל רותם, מנכ"ל משרד החוץ. זהו דיון נוסף בפרויקט מדד השקיפות של הוועדה, יוזמה שבמסגרתה כל משרד ממשלתי יבוא לפני הוועדה ולפני הציבור ויציג את פועלו בתחום הנגשת המידע והשקיפות לציבור. לשם דיוני "מדד השקיפות", גובש מדד אחיד ושוויוני שלפיו ייבחנו משרדי הממשלה השונים, הכולל בין היתר קריטריונים בתחום המענה לאזרח, הנגשת מאגרי מידע באתר האינטרנט ופרסום התקשרויות שעורך המשרד. המדד גובש בשיתוף עו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, וכן ארגונים מהחברה האזרחית. המשרד הגיש לוועדה נתונים בנושא: המבנה הארגוני, יעדי המשרד בתחום הנגשת מאגרי מידע, פרויקטים נוספים של המשרד בתחום הנגשת המידע לציבור ועוד. להלן מסקנות הוועדה: הוועדה מודה למר יובל רותם, מנכ"ל משרד החוץ, ולעובדי המשרד, על עבודת ההכנה הרצינית שנעשתה לקראת הדיון ועל רמת המקצועיות והקשב הגבוהה. הוועדה חוששת שהיעדר השקיפות במערך החוץ, כמו גם הניסיון להסתיר בחקיקה את פועלו של המשרד לנושאים אסטרטגיים אשר קיבל תקציבי פעילות גבוהים משל משרד החוץ, מטרתו למנוע פיקוח פרלמנטרי ודיון ציבורי על מהות הפגיעה במערך החוץ הישראלי, ועל עתידו. הוועדה סבורה שיש להנגיש ולפרסם לציבור את פעולות המשרד בתחום מערך החוץ של ישראל. לשם כך, יש להוביל לשקיפות תקציבית ותפעולית במשרד. לדעת הוועדה רוב המידע הרלוונטי אינו חשוף כיום לציבור. בשנים האחרונות, הוקמו משרדי ממשלה או פוזרו סמכויות של משרד החוץ אל משרדים קיימים, כך שהיום מתקיימת חפיפה - ולעיתים התנגשות - בין עיסוקם של משרדי הממשלה השונים בתחומי מערך החוץ.  הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם את נוהל העבודה, אם קיים, להסדרת חלוקת הסמכויות בין המשרד לבין משרדי הממשלה האמורים, כגון המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד המודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התפוצות וכו'. הוועדה שמעה את דברי המנכ"ל לגבי המשרד לנושאים אסטרטגיים, אשר לדבריו מבקשים ממשרד החוץ תדרוכים לקראת משלחות בחו"ל - אך אז "נעלמים" ללא דיווח על פעילותם. לעמדת הוועדה, קיצוץ תקציבי משרד החוץ באופן שרירותי וללא כל עבודת הכנה, ופיזור סמכויותיו של בין שורה של משרדי ממשלה אחרים - חדשים וותיקים, אשר להם אין את הידע המקצועי והניסיון הדיפלומטי של משרד החוץ, וכל זה ללא מנגנון תיאום או מעקב, וללא כל שקיפות, עלול לפגוע אנושות באינטרסים המדיניים, הביטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל. לדעת הוועדה, לא די בהצבת יעדים ותכניות עבודה. על כל משרד לוודא שהוא עומד ומיישם יעדים אלה. הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם נתונים על עמידה במדדים לשנת 2017. הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם פירוט של תקציבים שקיבל ושקיבלו הנציגויות ממשרדי ממשלה אחרים, לעניין שיתופי פעולה ופרויקטים, וגם את התנאים שהוכפף להם המשרד בתמורה לתקציבים אלו.  יש לפרסם את הנתונים לשנים 2017-2016. הוועדה שמעה שמנובמבר 2017 המשרד לא מפרסם במאגר התשובות שבאתר האינטרנט של היחידה לחופש המידע את התשובות שניתנו לפונים לפי חוק חופש המידע. היחידה הממשלתית לחופש המידע פרסמה נוהל שמחייב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך לעשות כן, שבועיים מיום שהועברה התשובה למבקש. הוועדה סבורה כי פרסום תשובות כאמור יאפשר למעוניינים בכך לעיין בתשובות שכבר ניתנו על ידי הרשות בעבר, למצוא מידע רלוונטי עבורם ובכך לחסוך מעצמם הגשת בקשה על העלויות והזמן הכרוכים בכך. כמו כן, הדבר עשוי להקל על עבודת הממונה על חופש המידע, אשר לא יידרש לחזור על תשובות שניתנו בעבר ויוכל להתפנות לבקשות חדשות ומורכבות במהירות רבה יותר. לכן, הוועדה מבקשת מהמשרד לפעול עפ"י נוהל זה. הוועדה חוזרת על בקשתה מדיון שקיימה ב- 15.1.18 ומבקשת את התייחסות המשרד – "לדעת הוועדה, היקף ההתקשרויות שמשרד החוץ החליט לסווג כהתקשרויות רגישות, בסכום כולל של 262 מיליון ₪, אינו סביר. הוועדה מבקשת שהמשרד יבחן שוב את סיווגן של התקשרויות אלה ואת פרסומן לציבור." הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם את כל הסדרי ניגוד העניינים של עובדי המשרד. מבדיקה שערכה הוועדה, עולה כי המשרד לא מפרסם את פירוט נסיעותיו לחו"ל של שר החוץ. הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם נתונים כאמור, כשם שנתונים אלה מתפרסמים היום לגבי כל נסיעה של חברי הכנסת ועובדי מדינה. חוק שירות המדינה אוסר על עובדי מדינה להתרים כספים וכן לגבות או לקבל כספי תרומות, אבל הממשלה רשאית להתיר גיוס תרומות לטובת מטרה ציבורית או לאירוע מסוים, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי ועם משרד האוצר. בעבור נציגויות ישראל בעולם, שנדרשות לארח טקסים ואירועים רבים בשיתוף פעולה עם ארגונים חיצוניים, ישנו נוהל מיוחד שאושר כבר בשנת 2015. לפי הנוהל, ניתן לגייס תרומות מארגונים יהודיים בעלי זיקה לישראל, אך תחת מגבלות כספיות ומנהליות ובכפוף לאישורם של ועדה משרדית בראשות המשנה למנכ"ל משרד החוץ, וכן של היועץ המשפטי של המשרד. לאחרונה, הממשלה אף הרחיבה את נוהל גיוס התרומות, כך שמשרד החוץ יוכל לגייס כספים למימון שורת אירועים. הנוהל החדש קובע כי נציגויות ישראל בעולם יכולות לגייס תרומות לאירועים מסוימים מארגונים בעלי זיקה לישראל, באמצעות טופס מובנה שמפרט כל הצעה באופן פרטני. הטופס מועבר לוועדה במשרד החוץ, שבוחנת את זהותו של התורם, את יחסי הגומלין שלו עם הנציגות ועם המדינה וכן עקרונות של טוהר מידות והיעדר ניגוד עניינים. הנוהל גם קובע מגבלות לסך התרומה מגורם יחיד, ודורש שקיפות הכוללת את פרסום דבר התרומה, הסכום ואת ייעודה באתר האינטרנט של הנציגות הרלוונטית ובאתר האינטרנט של משרד החוץ. הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם פירוט של תרומות כאמור. הוועדה שמעה כי סקר בינלאומי רחב היקף שנערך באוקטובר 2017 ע"י משרד החוץ חשף כיצד ישראל נתפסת בעשרות מדינות ברחבי הגלובוס. הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם תוצאות סקר זה. הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם את פרטי ההסכמים שנחתמו לאחרונה עם עובדי המשרד: מודל שכר חו"ל חדש ספטמבר 2017, ומודל שכר עמ"י (עובדים מקומיים ישראלים) חדש. הוועדה תקיים דיון על שקיפות תקציב משרד החוץ. בברכה, ח"כ סתיו שפיר יו"ר הוועדה העתקים: חברי הוועדה