חומר רקע
אזרחים למען אוויר נקי
)(ע"ר
:דוא"ל[email protected]
:פייסבוקwww.facebook.com/clean.air.israel
22/4/2018
שריפות פסולת באתרים פיראטיים :
עמדת אזרחים למען אוויר נקי לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
מבוא
בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעת
שריפות הפסולת הפיראטיות במדינת ישראל
ובשטחי
יהודה ושומרון. היקף השריפות עצום והן מתרחשות בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. ה שריפות
מובערות בידי בעלי עסקים, חקלאים, גורמים עברייניים והתושבים עצמם, ביישובים ללא תשתיות
.מוסדרות לפינוי פסולת
הפסולת
שמועלית באש היא מסוגים שונים: ביתית, חקלאית, תעשי ,יתית
אלקטרונית, פסולת בני
י
ן ועוד. באזורי ם
אחדים התופעה חריפה במיוחד, ו במיוחד באזור השרון
ומערב השומרון ,
שבו לבדו מובערות עשרות שריפות
בכל יום
, ה
פוגעות
באיכות חייהם ובבריאותם
.של מאות אלפי בני אדם
אף שהתופעה ידועה למדינה זה שנים ולמרות דיונים ודוחות רבים ש,עסקו בנושא1
המדינה עשתה
מעט מאוד כדי להתמודד עם התופעה. המשטרה הירוקה חסרת כוח אדם ואינה פועלת בסופי שבוע
ובלילות, משטרת ישראל אינה מתערבת בעניין, המנהל האזרחי
אינו מקצה די כוח אדם לאכיפה
ביו"ש ,
,שאר גופי האכיפה הרלוונטיים אינם יעילים דיים ,אין מספיק מתקנים לטיפול בפסולת
וביישובים רבים הפסולת נשרפת
בידי
התושבים עצמם עקב ליקויים בפינוי הפסולת על ידי הרשות
.המקומית
,יתרה מזו
שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות לוקה בחסר, בלשון המ
עט ה, ודיווחים
של תושבים על מפגעים למוקדים השונים אינם זוכים להתייחסות
הראויה, הן בשל מחסור
במשאבי כוח אדם והן בשל
הצבת הטיפול בנושא בעדיפות נמוכה
עקב חוסר מודעות בקרב מקבלי
ההחלטות
ל
פגיעה באורח החיים של התושבים ולנזקים הנגרמים להם ולמדינה.
פעמים רבות
.בוחרות הרשויות לגלגל את האחריות מהאחת לאחרת
הנזקים הכלכליים
שריפות הפסולת גורמות נזקים כלכליים אדירים: היטלי הטמנה שאינם נגבים , הוצאות כיבוי ובזבוז
מים, עלויות ניקוי ושיקום הק
רקע והמים, עלויות כתוצאה מתחלואת תושבים ,
ירידה בערך קרקעות
שטרם שווקו ועוד .
ממסמכים רשמיים עולה כי הנזקים הכלכליים הנגרמים רק משריפות של פסולת
חקלאית ב ,ישראל ללא שטחי,הרשות הפלסטינית
הם
כ-
81
מיליון
ש"ח בשנה :
52
מיליון
ש"ח
כתוצאה משריפות גזם ו-
29
מיליון
ש"ח משריפו.ת פלסטיק2
ככל הידוע לנו מעולם לא נערך תחשיב
1 מבקר המדינה ,
דוח שנתי58א
לשנת2007
;
'פרוטוקול ישיבה מס19
של ועדת
העבודה, הרווחה והבריאות,
הכנסת ה-
18
(
9/6/2009); אורי טל-
ספירו
נתונים על שרפות פסולת (הכנסת, מרכז מחקר ומידע ,
2010
;)
'פרוטוקול ישיבה מס31
של הו
ועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות
, הכנסת ה-
18
(
8/12/2010
;)
'פרוטוקול ישיבה מס416
של
ועדת הפנים והגנת הסביבה
, הכנסת ה-
20
(
5/6/2017
;)
'פרוטוקול ישיבה מס
553
של
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת ה-
20
(
27/6/2017
.)
2 המשרד להגנת הסביבה מדיניות הטיפול בפסולת חקלאית (
7/1/2013
);
המשרד להגנת הסביבה, מרכז
המועצות האזוריות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל :מ סמך מסכם לקביעת
מדיניות והערכת עלויות (
אוקטובר2015
).
כלכלי של כלל נזקי שריפות הפסולת , ולנוכח היקף התופעה אפשר
להעריך כי מדובר בנזקים כספיים
שנתיים
של מאות מיליוני
ש"ח –
.ואולי אף יותר מכך
הנזקים הבריאותיים
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שריפות בשטחים פתוחים הן הגורם מספר אחת ב מדינת ישראל
לפליטת
חלקיקים נשימים עדינים (
PM2.5
). הן פולטות לאוויר כ-
38%
מכלל החלקיקים, יותר
.מהפליטות מתחבורה ותעשייה גם יחד3
,חלקיקים אלו חודרים לעומק דרכי הנשימה והריאות
מעלים את שיעורי התחלואה הנשימתית והלבבית ופוגעים בתפקודי הריאות. על פי ארגון הבריאות
העולמי לחשיפה למזהמים אלו אין סף בטוח, ואוכלוסיות אחדות אף רגישות לה במיוחד: ילדים
עד גיל10
, מבוגרים מעל גיל64, נשים בהיר.יון ואוכלוסייה בעלת תחלואת רקע נשימתית ולבבית4
הפסולת המועלית באש מגוונת, ומכילה בין היתר
דלקים, צמיגים, אסבסט, פלסטיק, חומרי הדברה
:וניילונים. עם מגוון הרעלים העצום הנפלט לאוויר בשל השריפות נמנים, בין השאר, גם אלה
דיוקסינים –
תרכובות כימיות עמידות לפירוק ורעילות מאוד. בחשיפה קצרה תרכובות אלו עלולות
לפגוע בעור ובתפקודי הכבד, ובחשיפה ממושכת הן עלולות להוביל לפגיעה בהתפתחות עוברים
.ובפוריות, להפרעות הורמונליות, לבעיות במערכת החיסונית, לנזקים במערכת העצבים ולסרטן
הדיוקסינים חודרים
לגוף דרך מערכות הנשימה והעיכול ונשארים בו לאורך שנים. הם גם שוקעים
בקרקע, וחודרים לצמחייה המהווה מזון לאדם ולבעלי החיים. דרך בעלי החיים הם מגיעים גם אל
.מוצרי החלב והבשר שאנו צורכים5
פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (
PAH
)
– תרכובות כימיות שחלקן ידועות כמסרטנו ת באופן
ודאי ואחרות חשודות כמסרטנות (סרטן ריאות, קיבה ועור). בקרב בעלי החיים החשיפה אליהן
.מעלה את הסיכון למומים מולדים ולפגיעה במערכת החיסונית6
חומרים אורגנ
י( ים נדיפיםVOC
) –
,חומרים העלולים לגרום גירויים בעיניים, חוסר קואורדינציה
כאבי ראש, בחילות, תגובות
,עור אלרגיות, קוצר נשימה ואף פגיעות במערכת העצבים המרכזית
.בכבד ובכליות. כמה מן החומרים (למשל בנזן) חשודים או ידועים כגורמי סרטן7
( פחמן חד חמצניCO
) –
בריכוזים נמוכים יכול לגרום.כאבי ראש, סחרחורות, עייפות ובחילות8
אדי חומרי הדברה – עלולים לפגוע במערכת העצבים ו לגרום
סרטן.
9
3
לשכת המדענית הראשית
דוח מצב הסביבה בישראל: נתונים מדדים מגמות
,(המשרד להגנת הסביבה2017
.)
4
לשכת המדענית הראשית
חלקיקים
,(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות2014
.)
5
לשכת המדענית הראשית
דיאוקסינים פורנים
(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד
,הבריאות2014
.)
6
לשכת המדענית הראשית
פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים
(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות
,הציבור במשרד הבריאות2014
.)
7
לשכת המדענית הראשית
חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן
(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות
,הציבור במשרד הבריאות2014
.)
8
לשכת המדענית הראשית
פחמן חד חמצני
,(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות
2014
.)
9
שירי בס ספקטור
שימוש בחומרי הדברה בחקלאות (
,הכנסת, מרכז המחקר והמידע2010
.)
הנזקים הסביבתיים
שריפות הפסולת
,מזהמות את האוויר, הקרקע, הנחלים ומי התהום. הן מפיצות ריחות חריפים
פוגעות בשטחים הפתוחים, משחירות מבנים וצמחייה ותורמות להתחממות כדור הארץ כתוצאה
.מפליטת גזי חממה
הפתרונות
כדי למגר את התופעה יש
:לנקוט במקביל בפעולות שלהלן
1.
אכיפה
•
הקמת יחידת אכיפה ייעודית ויעילה כנגד שריפות פסולת, שתפעל בכל שעות הי ממה ובכל
ימות השבוע. על היחידה לרכז את הטיפול בנושא ברמה הלאומית. יש להעמיד לרשותה את
.הסמכויות, התקציבים, כוח האדם והאמצעים הנדרשים למיגור התופעה
•
תגבור משאבי כוח האדם והציוד ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי
לאכיפה
ביו"ש.
•
הידוק
,שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה השונים: יחידת האכיפה הייעודית המשטרה
,הירוקה המנהל האזרחי, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, איגודי הערים לאיכות
סביבה ו
יחידת פיצו"ח של משרד החקלאות.
•
מניעת הובלה של פסולת אל אתרים פיראטיים מעבר לקו הירוק.
•
עירוב
צה"ל
במקומות הרלוונטיים.במתווה שנקבע למיגור מפגע המפחמות
•
הקמת יחידת מתנדבים במסגרת משטרת ישראל או יחידת האכיפה הייעודית.
2.
טיפול בפסולת
•
הקמת מתקני קצה ותחנות מעבר לטיפול בפסולת מסוגים שונים
.בישראל וביו"ש
•
הצגת תוכנית פינוי פסולת ברשויות חלשות והקצאת תקציבים לנושא.
3.
שינויי חקיקה
•
תיקון חוק שמירת הניקיון כך שיאסור את הבערת
ה
פסולת ו את ,הובלתה לשריפה ויטיל
את ה אחריות לשריפה
על בעל הקרקע שעליה העבירה
.מתבצעת
•
החלת חוק האכיפה הסביבתית על מועצות אזורי
ות.
•
הסדרת נושא פינוי פסולת הבניין כדי למנוע את
השלכת
ה
בשטחים פתוחים או
מסירתה
.לאתרים לא מורשים
•
הרחבת סמכויות האכיפה לנאמני ניקיון.
4.
הסברה
•
יציאה בקמפיין הסברה על נזקי השריפות, בדגש על המגזר הערבי והחקלאי.
•
עידוד הציבור לדווח על מפגעים.
5.
שיתוף פעולה
ישראלי-פלסטיני
•
הקמת מנגנון שיתוף פעולה סביבתי עם הרשות הפלסטינית למאבק בזיהום אוויר חוצה
.גבולות
6.
איסוף נתונים
לבחינת
המצב הקיים
ו
המגמות לאורך זמן
•
איסוף נתונים על מספר השריפות ועל מספר הפניות למוקדים.על פי מקום וזמן
•
הקמת מערך תחנות ניטור רלוונטיות באזורים.מועדים
•
ביצוע שוטף של דיגומי אוויר וקרקע.
•
איסוף נתונים על תחלואה ועל
תלונות
.התושבים על תסמינים רפואיים
•
ביצוע הערכות שוטפות
ש.ל כמות הפסולת מסוגים שונים שנשרפת שלא כחוק
7.
השבת המצב לקדמותו
•
פינוי מצבורי הפסולת והאתרים הפיראטיים.
•
.שיקום הקרקעות
אנו קוראים
למשרדי הממשלה הרלוונטיים לשלב כוחות כדי לקדם פתרונות ל
מיגור התופעה –
,המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, משרד החקלאות, משרד הפנים
משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד המשפטים –
כדי להביא לשמירה על בריאות הציבור ועל
.הסביבה
אנו קוראים לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להקים ועדת משנה למאבק בשריפות
.הפסולת כדי לפקח ולעקוב אחר הטיפול בנושא