מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת המדע והטכנולוגיה
בעקבות הצעה לדיון מהיר
הכנסת העשרים
מושב רביעי
בנושא: הביטוח לאומי הקפיא פרויקט מחשוב לאחר שהשקיע בו 600 מיליון ₪
של ח"כ מנחם אליעזר מוזס (7856)
ב-י' בחשוון תשע"ח, 30 באוקטובר 2017, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת המדע והטכנולוגיה את הצעתו של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בנושא: "הביטוח הלאומי הקפיא פרויקט מחשוב לאחר שהשקיע בו 600 מיליון ש"ח".
מדובר בתוכנית "תבל" שהייזום שלה היה בשנת 2009. התוכנית נועדה להחליף – בתהליך רב-שנתי שיימשך כ-11 שנים ובתקציב של 477 מיליון שקלים –, את כל מערכות המחשוב של המוסד לביטוח לאומי (תשתיות טכנולוגיות ומערכות מידע) במערכות חדשות ומודרניות.
בדברי ההסבר להצעה כתב חה"כ מוזס: "לאחר שיזמו בביטוח הלאומי מיזם רחב היקף לייעול וסנכרון מערכות המחשוב, הוחלט על הקפאתו. מדובר בשערורייה ובזבוז נוראי של משאבים השייכים לציבור".
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חה"כ אורי מקלב קיימה ישיבה בנושא ב-י"ז בחשוון תשע"ח (6 בנובמבר 2017). ח"כ מקלב ציין בדבריו את החשיבות העליונה בשיפור השירות של המוסד לביטוח לאומי לכלל האזרחים אשר נצרכים לשירות זמין, יעיל ומקצועי ואין ספק שהרפורמה שהוחלט עליה הינה מבורכת וחשובה לכלל האזרחים ואין ספק שיעול מערכת המחשוב תביא שיפור במתן השירות הכולל.
לדברי מר גראור, ממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי "מדובר בפרויקט שאמור היה לכלול בניית תשתית טכנולוגית מודרנית ושדרוג הדרגתי של כלל מערכות ה-IT של המוסד לביטוח לאומי, בתחומי הליבה (גמלאות וגבייה) והמטה (משאבי אנוש, כספים ולוגיסטיקה). כבר ב-2015 הוא 'זכה' לביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה. באחרונה הוחלט לעצור אותו במיוחד לאחר שהתברר שהוא צפוי לעלות מיליארד שקלים יותר מהעלות המקורית".
עוד הוסבר בוועדה כי "הפרויקט היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון שקלים. החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מנהל הפרויקט, היו גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקלים ושמנהלת הפרויקט הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים. גם מודול זה הוטמע כפיילוט רק בשני מוקדים. ויוכנס בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי עד סוף השנה. אם התוכנית הייתה ממשיכה כסדרה, היה צריך להמשיך לפתח עד 2028, בעלות כוללת של כ-1.4 מיליארד שקלים. מדובר בכשל ניהולי חמור, ללא קביעת לוחות זמנים, ניהול כספים ותפוקות".
לדבריו, הפרויקט במתכונתו הקודמת הוקפא והמוסד לביטוח לאומי יבחן מעתה פיתוח של כל מודל בנפרד: "לא כל 600 מיליון השקלים ירדו לטמיון, פיתחנו שני מודלים. הניהול של הפרויקט ישתנה לחלוטין, תהיה מינהלת שבה ישותפו כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. נבחן כל מודל, יכול להיות שנפתח רק חלק מהתוכנית. נתקדם כל שנה ושנה בנפרד, ואני מאמין שההוצאה תהיה סבירה".
בניגוד למשרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי וגופים סטטוטוריים אחרים בישראל אינם מפוקחים בידי רשות התקשוב הממשלתי. נוכח זאת, יושב-ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב קרא לבחון את עיגון הפיקוח הנדרש.
מסקנות הוועדה:
1. ועדת המדע והטכנולוגיה רואה את פרויקט מחשוב הביטוח הלאומי כפרויקט שיש לו חשיבות לאומית, למען אזרחי מדינת ישראל ויש לבחון את הרחבת והטעמת הפרויקט בכל רבדי השירות לאזרח.
2. הוועדה רואה חשיבות בבניית הליך של פיקוח ובקרה תוך כדי שלבי הביצוע במיוחד בפרויקט מחשוב שיש לו השלכות רוחב גדולות.
3. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לבחון הענקת סמכויות לרשות התקשוב הממשלתית כדי למנוע כשלים ניהוליים בפרויקטים ממשלתיים העוסקים במחשוב.
4. הועדה רואה חשיבות בלמידה והפקת לקחים בפרויקטים מקבילים הנעשים במשרדי הממשלה השונים, על מנת להטמיע בכלל התהליכים את תהליכי הבקרה בכל שלבי הפיתוח.
הוועדה תשוב ותדון בנושא.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ"ז באדר תשע"ז
14 במרץ 2018