חומר רקע
א ר ג ו ן מ ש פ ח ו ת נ ר צ ח י ם ו נ ר צ ח ו ת ע"
ר885284085
www.facebook/ilomv | www.murdervictims.org | [email protected] | 09-7688528
רח '
זאב וילנאי5/
41
חיפה23923
טל'
4/431/3
-
0/0
[email protected]
3/.1.42
לכבוד
הוועדה לקידום מעמד האש
ה ולשוויון מגדרי
כנסת ישראל
עמדה לדיון בנושא :נשים שורדות נ
סיון רצח
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מברך ע
ל קיום הדיון בנושא החשוב הזה ,
שאינו זוכה לתשומת הלב
הראויה .הצפת ופרסום מידע מחקרי המתייחס להיבטים שונים של התופעה המחר ידה הזאת יאפשר
לרשויות השונות לגבש תוכנית פעולה להצלת הנשים ואולי אף לסיוע בהתמודדות שלהן
לאחר נ סיון
הרצח.
הארגון בחר להתייחס בעמדתו למצב החוקי והמשפטי
הקיים בישראל ביחס לעבירת ה"נסיון "
בכלל
ו"נסיון לרצח" בפרט ,ולהציג בפני הוועדה הצעת חוק שיזם, שנועדה להגן על נשים
ששרדו נסיון רצח
מה
סכנה הנשקפת להן מהתוקף שישאף ,קרוב לוודאי, לש לה ים
את המעשה שלא צלח בפעם הראשונה ,
ולהמית את קרבנו.
המחוקק מתייחס ל
עבירת הנ סיון(כל עבירת נסיון )באותה חומרה שבה הוא מ
ת
ייחס אל העבירה
המושלמת .
סעיף21ד' לחוק העונשי
ן קובע כי :
"
מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע
ממנו אחרת ,
כל
דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון ,שידול ,נסיון לשידול או סיוע ,
לאותה עבירה"
.
אולם ,עיקרון זה ,של זה
ות בין העבירה המושלמת לעבירת הנ
סיון בהיבט העונשי ,אינו ח ל למרבה
הצער על עבירות שנקבע לג
יב וע הן
נש חובה,
כמו מאסר עולם חובה בעבירת הרצח(
סעיף32
לחוק
העונשין .)
חלף זאת ,נקבע בחוק העונשין סעיף מיו
חד לעבירה של נ
סיון לרצח ,
סעיף20/
(4
)לחוק ,
הקובע עונש של
עשרי
ם שנות מאסר על נסיון שלא כדין לגרום למותו של אדם .
משמעות הדבר היא שנאשם שניסה
לרצוח אדם ישוחרר מהכלא לאחר שנים לא רבות(
4/
שנה במקרה הטוב שנגזר עליו העונש המירבי–
דבר נדיר במערכת המשפט שלנו)
,
כאשר ניתן להניח שהמוטיבציה להמית את האדם שאותו ניסה
להמית בעבר לא חלפה ,אלא אפילו גברה לאחר שנות המאסר ,מתוך רצון לנקום .
הנושא ח
מור במיוחד ומעורר דאגה מפני שפעמים רבות כאשר אשה חווה תקיפה בר וטאלית שאך בנס
לא גרמה למותה ,כתב האישום שמוגש כנגד התוקף אינו מייחס לו נ סיון לרצח אלא תקיפה או חבלה או
פציעה בנסיבות מחמירות(או לא )וכיוצא באלה עבירות .אמנם ,העונש הקבוע בחוק לעבירת ה'
חבלה
בכוונה מחמירה '
לפי סעיף239
לחוק העונשין ,זהה לזה שקבוע בחוק לעב ירת הנסיון לרצח(
עשרים
שנה) ,
אך
בעבירות התקיפה האחרות העונש המירבי מסתכם בשנות מאסר בודדות .יתירה מכך ,
בעצם
ה עובדה שהפרקליטות נמנעת מלייחס לתוקף'נסיון לרצח 'אלא עבירה אחרת ,
יש משום התייחסות
מקילה וסלחנית לכאורה לאופיו וטיבו של המעשה ו
ל
כוונותיו של התוקף ,ו זאת חרף העובדה
שהמחוקק מציין כי כאשר העבירה מבוצעת כלפי בן משפחה העונש לא יפחת מחמישית העונש הקבוע
לעבירה.
מצב זה מעמיד נשים ששרדו ניסיון לרצח במצב של סיכון מתמיד וחרדות קיומיות כאשר כל יציאה
לחופשה של האסיר ,או יציאה לבימ"
ש לדיון בעתירות כאלה ואחרות(שאסירים מרבים להגיש,
כידוע)
,או בהתקרב מועד השחר
ור מהכלא מעמידים את האשה ששר דה את נסיון הרצח בסכנה
ממשית לחייה .סכנת מוות ,פשוטו כמשמעו.
א ר ג ו ן מ ש פ ח ו ת נ ר צ ח י ם ו נ ר צ ח ו ת ע"
ר885284085
www.facebook/ilomv | www.murdervictims.org | [email protected] | 09-7688528
רח '
זאב וילנאי5/
41
חיפה23923
טל'
4/431/3
-
0/0
[email protected]
בשל מצב זה ,שוודאי יתייחסו אליו במחקרים שיוצגו בפני הוועדה ,
הציע ארגון משפחות נרצחים
ונרצחות כי החוק לשחרור על תנאי ממאסר ,התשס"א-
3004
,יתוקן כך שועדת ש חרורים מיוחדת
תהיה רשאית לדון ולהחליט על שחרור בתנאים של אסיר הנושא מאסר בשל עבירה לפי סעיף200
,
200
א או20/
לחוק העונשין ,התשל"ז-
4922
(רצח או נסיון לרצח)
,
גם כאשר האסיר ריצה את מלוא
תקופת מאסרו ,
באם חוות הדעת שהגיש לה הצוות המקצועי תצביע על מידת סכנה גבוהה הנשקפת
ל
ציבור משחרור האסיר ,
לרבות סכנה הנשקפת
לנפגע העבירה ,
שבמקרה של"נסיון לרצח "
היא
ממשית.
ח"
כ
אמיר
אוחנה הגיש את הצעת החוק לכנסת ביום4/./.42
(הצע"
ח פרטית
פ5
132/530
.)
ההצעה
נוסחה בעקבות הרצח של הנערה שירה בנקי ז"ל ,
שבוצע בידי ישי שליסל במצעד הגאווה של שנת304/
בירושלים.
האסיר י שי שליסל
שוחרר
לאחר ריצוי עשר שנות מאסר בלבד שנגזרו עליו על מספר נסיונות לרצח
שביצע במצעד הגאווה שנערך בשנת4558
בירושלים ,עשר שנים קודם לרצח שירה בנקי ז"ל.
בהכרעת הדין תפ"
ח11/02-02-4/
מדינת ישראל נ 'ישי שליסל ,
שניתנה ביום49.1.44
,
כתבה כבוד
השופטת נאווה
בן אור כך" :וההערה השנייה עניינה באבסורד המחייב ,לטעמנו ,מחשבה .
הנאשם ריצה
את מלוא עונשו מבלי שזכה לקבל חופשה ולו פעם אחת ,
בשל הערכת הגורמים המוסמכים את
מסוכנותו הרבה .בנסיבות אלה ,כשהשתחרר מן המאסר ,
לא היה בבחינת מי ששוחרר על תנאי לפי חוק
שחרור על תנאי ממאסר ,התשס"א–
3004
,ולא ניתן היה להתנות את שחרורו בכל תנאי שהוא ,לרבות ,
למשל ,
פיקוח מטעם שירות המבחן או השתתפותו בתכנית שיקומית שהוכנה בידי הרשות לשיקום
האסיר ,כפי שניתן לעשות ביחס לאסירים המשוחררים על תנאי ל אחר שריצו שני שליש מתקופת
מאסרם ...אין כיום חוק המאפשר הטלת פיקוח דומה על עבריין מורשע דוגמת הנאשם ,
שסיים לרצות
את מלוא עונשו והסכנה הנובעת ממנו מובהקת .כך יוצא ,
כי
דווקא עבריין אלים ומסוכן ,
שבשל
מסוכנותו ריצה את מלוא עונשו ולא שוחרר על תנאי ,
אין אפשרות להטיל עליו מגבלה כלשהי עם
שחרורו .הנאשם יצא ,אפוא ,לחופשי ,מבלי שהוכנה עבורו תכנית שיקום ,ומבלי ש ניתן היה עוד לפקח
על תנועותיו."
.
.עד כאן דברי השופטת נאווה בן אור .
וכך ,
האסיר שניסה לרצוח מספר אנשים במצעד הגאווה בשנת4558
יצא מהכלא ללא כל פיקוח בשנת
4508
והשלי ם את
כוונת ו ושאיפתו
לרצוח משתתפים במצעד הגאווה .שירה בנקי ז"
ל הייתה הקרבן
להיעדר כל פיקוח על האסיר שביצע נסיון לרצח ושוחרר לאחר ריצוי מלא מאסרו ,
שהסתכם כאמור
בעשר שנים בלבד.
אין ס
פ
ק ש זהו מקרה מובהק שבו ניתן לאמר שמדובר ברצח צפוי
מראש ,שניתן היה למנוע .
א רגון משפחות נרצחים ונרצחות סבור כי בכל מקרה שבו אשה שורדת תקיפה אלימה וחמורה בידי בן
זוגה ,
בין אם התוקף מואשם בנסיון לרצח או באחד מסעיפי התקיפה או החבלה
ש
בחוק
העונשין
כאמור לעיל ,חייבות רשויות החוק והמשפט
למצוא דרך להגן עליה בכל אמצעי אפשרי כדי למנוע את
השלמת המעשה ע"
י
התוקף כאשר יצא מהכלא לחופשה או ישתחרר ממאסר .
בכבוד רב,
רותי אלדר ,עו"ד ,יועצת משפטית
לרה צינמן ,יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות