חומר רקע
1
ה פ ו ר ו ם ה פ ל י ל י
לכבוד,
ח"כ ניסן סלומיאנסקי,
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת
ישראל,
ירושלים
א.נ.,
הנדון :הצעת ח
ו ק סדר הדין הפלילי(
סמכויות אכיפה– המצאה חיפוש ותפיסה)
,התשע"
ד-
4102
הפורום הפלילי
של לשכת עוה"
ד מתכבד
להציג
בזאת את
עמדתו
בקשר
להצעה שבנדון.
עמדה מורחבת המתייחסת להיבטים נוספים בהצעה תוגש מטעם הפורום הפלילי בהמשך.
1.
בפתח הדברים יאמר: אין חולק כי באה העת לעגן ולאגד בדבר חקיקה נושא חשוב זה
בו
עוסקת ההצעה .
אין ספק כי ההסדר החקיקתי הקיים היום-
פקודת סדר הדין הפלילי
(מעצר וחיפוש[)נוסח חדש] ,התשכ"
ט–
1191
- אינו משביע רצון ו אינו נותן מענה מיטבי
למלוא הסוגיות אשר מתעוררות בהאי עידנא בכל הנוגע
לנושאים מושא הצעת החוק .
לעיתים אף אין כלל בפקודה מ
ענה כלשהו לסוגיות אלה ,
כך שחלק גדול מהדין הוא יציר
ההלכה הפסוקה .אכן ,
באה העת להסדיר נושא חשוב זה בדבר חקיקה מקיף אשר הולם
את ערכיה של מדינת ישראל .
חיפוש סמוי- כללי
2.
בנייר עמדה זה
י תייחס הפורום הפלילי של הלשכה בעיקר להשפעתו של החוק המוצע על
עורכי דין ועל הפגיעה הגלומה בו ביחסי עו"
ד– לקוח. יחד עם זאת,
אין הלשכה יכולה
להתעלם
ממספר נושאים הנוגעים לכלל הציבור בישראל,
ובראשם הסמכות המוצעת
למתן צו לחיפוש סמוי ,
כמוצע בסעיף22
להצעת החוק .
אכן ,
הלשכה מודעת לצורך בחיפוש מסוג זה מקום שיש חשד סביר כי אדם עבר עבירת
פשע חמור ,והדבר הכרחי לבירור אשמתו .ואולם ,
הלשכה מתנגדת בתוקף למתן סמכות
כזו מקום שעסקינן בעילת פשע
עתידי ,דהיינו :
מקום"
שעומדת להיעבר עבירת פשע
חמור ."
2
מתן סמכות כזו בידי המשטרה ,
אף שהיא תחומה
בחובה
לקבל
לשם כך צו שופט מראש ,
הינה עוד פסע במדרון חלקלק בדרך אל
השתייכות ל מדינות ומשטרים אשר מדינת
ישראל אינה רוצה להידמות להם .
ודוק :חיפוש סמוי בגין עבירה ש
טרם
נעברה
מהווה
פגיעה של ממש בפרטיותו של אדם
וכן בעיקרון החוקיות.
3.
יצוין עוד ,כי כלל
לא ברור הצורך במתן צו
ל חיפוש
סמוי
ביחס לעבירות
שטרם נעברו ,
להבדיל מחיפוש גלוי אשר יכול להתבצע בנוגע לעבירה עתידית שטרם נעברה .
אכן ,אין חולק בדבר האינטרס הציבורי ש
במניעה מראש של מעשי פשע חמורים ,ו בדבר
סמכותה של המשטרה לבצע פעולות אשר ימנעו פשעים מסוג זה .
יחד עם זאת ,
כלל
לא ברור ה
צורך
המוצע
בעריכת
חיפוש
סמוי ב
כדי למנוע פשע עתידי
כאשר לא הוחל אף שלב
בביצועו ואף לא נעשה כל ניסיון לקיימו בשלב המדובר.
4.
סעיף13
להצעה מקנה לשוטר סמכות לבצע חיפוש
גלוי בצו שופט במקרה שבו קיים
חשד
סביר שעומדת להיעבר עבירה העלולה לסכן את שלומו ובטחונו של אדם ,
את שלום
הציבור או את ביטחון המדינה ,או כי קיימת הסתברות גבוהה שתיעבר עבירה כאמור ;
הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין סבור כי בכל הנוגע לחיפושים הנוגעים לעבירות
שטרם בוצעו ,ניתן להסתפק בסמכות החיפוש הגלויה
ואין כל הצדק משפטי
להקנות
למשטרה סמכות לחיפוש סמוי בנוגע לעבירה עתידית,
אשר פגיעתו בעקרונות היסוד
של משטר דמוקרטי וזכויות אזרח ואדם-
הינה קשה.
חיפוש סמוי– משרדי עורכי דין
5.
משנאמרו דברים אלה על החיפוש הסמוי, בהתייחס ל
ציבור בככלותו -
הרי שהדברים
מקבלים משנה תוקף בבחינת קל וחומר ביחס ל הצעה לאפשר חיפוש סמוי במשרדי
עו"ד ,
כאמור בסעיף22
(ב )להצעת החוק.
כאן
מוצע ליתן סמכות למתן צו לחיפוש סמוי אצל בעל מקצוע הנהנה מחיסיון ,
ובכללם
עורכי דין ,
מקום בו קיים יסוד סביר לחשד שאותו בעל מקצוע מעורב בעבירות מסוג
רצח ,הריגה ,עבירה שיש בה סכנה לפגיע
ה בביטחון המדינה ,או עבירת ע סקת סמים
כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים[נוסח חד
ש] ,תשל"ג-
1193
,
או קשירת קשר לעבור
אחת מעבירות אלה ,והכל כקבוע
בסעיף1א(א()
2
)ל
חוק האזנת סתר ,תשל"
ט–
1191
.
עוד נקבע כי
בקשה למתן צו חיפוש כאמור תוגש באישור היועמ"ש או פרקליט המדינה.
3
9.
הפורום הפלילי של
לשכ
ת עוה"ד
מתנגד מכל וכל
ובאופן גורף
ל
היבט זה שב
הצעה .
ויודגש :
הפורום הפלילי סבור
כי עורך דין העובר על אחת
מעבירות אלה ראוי לענישה
חמורה ובכך אין להטיל ספק .
דא
עקא ,
כי במשרדו של עורך
דין,
מצויים
חומרים
הנוגעים ל
לקוחות
יו ,
אשר חל עליהם
חיסיון עוה"
ד ולקוח מכוח סעיף44
לפקודת
הראיות(נ"ח )התשל"
א1191
;
אותם
לקוחות הפקידו חומרים רגישים ו
מידע חסוי
בידי
עורך הדין מתוך ביטחון שעינם של הרשויות לא תשזופנה חומרים אלה.
9.
זאת ועוד ,במקרים רבים ,
מטבע הדברים עורכים עורכי הדין תרשומות פנימיות על סמך
חומר שנמסר להם מפי הלקוח ועל סמך
שיחות שקיימו עם לקוחותי הם ועם עדים
מטעמם ,
ואף
מכינים אסטרטגיה משפטית בכתב לניהול תיקי לקוחותי
הם .
אין ספק כי
חומרים אלה הינם ליבת
עבודתו של עורך הדין, ואין המשטרה רשאית לעיין בהם .
4.
מתן צו לחיפוש סמוי במשרדו של עורך הדין ,בין ביחס לעבירות שביצע ,וב וודאי ביחס
לעבירות שטרם ב
יצע ,משמעו מתן רשות למשטרה לעיין בתיקי הלקוחות של עורך הדין,
בחומרים חסויים,
כ אף
אלה ש
א
ינם קשורים לעבירות אשר עורך הדין חשוד בביצוען.
יש
בכך פגיעה קשה וח
מורה במהות עיסוקו של עורך הדין,
בליבת המקצוע ,ו ברציונאל
שבבסיס החסיון
הקבוע בפקודת הראיות.
1.
ויודגש :משניתן צו לחיפוש סמוי במשרדו של עורך הדין ,
אין המחפש יודע במדויק אילו
חומרים לחפש.על פי המוצע, הכניסה למשרד עורך הדין מתבצעת באופן סמוי מן העין,
תוך חיפוש וחיטוט
בכל תיקי הלקוחות של המשרד ובמחשבי המשרד ,
מתוך מטרה
למצוא
דבר מה
ה
קושר את עורך הדין לעב
ירות בהן הוא חשוד .
באופן כזה
ייחשף
המחפש בוודאות גם
ל
חומרים הנוגעים ללקוחותיו של עורך הדין ,אשר
אינם
נוגעים לחשדות
התל
ויים ועומדים כנגדו ,
וייפגע החיסיון של
ה
לקוחות
אגב פגיעה
קשה בפרטיות.
קיים חשש גדול שבסיטואציות מעין אלה המחפש יעתיק או ישנן בע"
פ חומרים חסויים
ומידע אשר אינם קשורים לחשדות כנגד עורך הדין, והמתייחסים ללקוחותיו ,
וזאת
מתוך מחשבה שהדבר עשוי לסייע
בפיענוחם של תיקי חקירה אחרים
או יביא לפתיחתם
של חדשים .
11
.
יש לזכור כי חסיון עורך דין-
לקוח הינו אחד משני החסיונות היחידים המהווים חיסיון
מוחלט ,
דהיינו חיסיון שלא ניתן להסירו(השני שבהם הינו חיסיון כהן דת .)
בכך נתן
4
המחוקק ביטוי לחשיבותו הרבה של חיסיון זה בשימור אופי
י ה הדמוקרטי של החברה
הישראלית ,שמירה על זכויות חשודים ונאשמים ,והבטחת משפט ה
וגן
DUE PROCESS-
.
11
.
הפורום הפלילי סבור כי מתן היתר לחיפו
ש סמוי במשרדו של עור
ך דין ,
אף אם הוא
חשוד בעבירות חמ
ורות ,
מהווה פגיעה בלתי מידתית באחד העקרונות החשובים ביותר
של המשטר הדמוקרטי ,
אשר אף הצורך בגילוי ומניעת פשעים-
שהינו ללא ספק
אינטרס חשוב-
אינו
מצדיק אותו .
12
.
עוד יצוין ,כי גם שסתום הביטחון הקבוע בהצעה בדמות אישור היועמ"
ש או פרקליט
המדינה לבקשה לחיפוש סמוי במשרד עו"ד-
אין בו
די .
סמוכים ובטוחים אנו כי אישור
כזה לא יינתן אלא אם באמת עלה הצורך בכך .כאמור לעיל ,
החשש אינו מעצם מתן הצו
אלא מאופן
ביצועו ע ל ידי משטרת ישראל
כמפורט לעיל, אף אם בתום לב, וה פגיעה
הפוטנציאלית בחיסיון עו"ד- לקוח הגלומה בו .
תפיסת חפץ חסוי
במשרד עורך הדין והנוהל בדי
ו
ן חיסיו
ן
13
.
עד היום ,עוגנה דרך הדי
ן ב ו
חפצים
אשר נתפסו במשרדי עורכי דין
או שר נטענה ביחס
אליהם טענת חיסיון ,פב קודת מס
הכנסה .
פסיקת בתי המשפט הרחיבה נוהל זה גם על
ו תפ
סים שנתפסו על ידי המשטרה ולא רק על ידי רשויות המס .לכן ,
יש לברך על עיגון
נוהל זה בחקיקה המוצעת במסגרת סעיפים
52
ו-
111
להצעה.
14
.
ההצעה מפרטת ,
בסעיף111
,את דרך הדיון בדיון חיסיון ;
מסעיף111
(2
)
לבקשה עולה כי
חיפוש
במשרד עורך דין יכול שיתקיים
אף לאחר שהוגש כנגד החשוד כתב אישום; לכך ,
מתנגד הפורום הפלילי של לשכת עוה"ד בכל תוקף .
החשש הוא כי
חיפוש במשרד עוה"
ד לאחר שהוגש כתב אישום עלול לפגוע בהגנת
הנאשם ,בכך שייחשפו חומרים הנוגעים לאופן ניהול המשפט על ידי הסניגור .לכן ,
אין
לאפשר בשום אופן
חיפוש במשרד עורך הדין ,אם בכלל ,
אלא בשלב החקירה בלבד ולא
לאחר הגשת כתב אישום.
15
.
זאת ועוד ,
אין כל הצדקה לבסס החלטה בדבר תחולתו או אי תחולתו של חיסיון בגין
מסמך מסוי
ם ,על חומר חסוי הנעלם מעיני הסניגור .
דברים אלה נכונים מקל וחומר עת
עסק
ינן בחיפוש שנערך לאחר הגשת כתב אישום ,
שלב בו כל חומרי החקירה פרושים כבר
בפני הנאשם.
19
.
כמו כן
הפורום סבור ,
בניגוד למוצע בסעיף111
(5
)להצעה ,
כי החלטה בדבר קיומו או אי
קיומו של חיסיון צריכה להתבסס על ראיות קבילות בלבד ,
וזאת נוכח הפגיעה הקשה
5
שיוצרת קביעה בדבר ה
יעדר חיסיון .
קביעה כה קשה ראוי לה שתושתת על ראיות
קבילות בלבד .
תפיסת חפץ חסוי בביתו או על גופו של אדם
19
.
כידוע ,על פי פסיקת בית המשפט העליון ,
החיסיון"נדבק "
לחפץ(רע"
פ4493719
היינץ
ר יש
אל נ 'מ"
י(
2.1.2111
))
.משמע ,חיסיון עו"ד-לקוח עשוי לחול על חפץ
ללא קשר
לשאלה היכן הוא נתפס ,וגם אם נתפס מחוץ למשרדי עורך הדין.
14
.
בהצעה מוצע להפריד את אופן בירורו של חיסיון על חפץ שנתפס
מחוץ
למשרד עורך
הדין ,ו מא
פן בירור
ן של
חיסיון על חפץ שנתפס במשרד
עורך הדין .
ב סעיף53
להצעה
מוצע ,כי במקרה בו נטענת טענ ת חיסיון ביחס לחפץ שנתפס מחוץ
למשרד עורך הדין ,הרי שהחפץ יועבר ל"
גורם
מ
מיין( "יועמ"ש המשטרה או עו"
ד בכיר
באח"ק המשטרה ,אשר הוסמך לכך ע"י יועמ"ש המשטרה )
והוא שיחליט האם חל
חיסיון על החפץ .
הצדדים יהיו רשאים לערער על החלטתו
לבית המשפט.
נזכיר כי בהתאם לסעיף52
להצעה ,שאלת קיומו של ח
י סיון בחפץ שנתפס במשרד עורך
הדין ,תידון בפני בית המשפט.
11
.
הפורום הפלילי מתנגד ל
היבט זה שב
הצעה מכל וכל.
ראשית ,הצעה ליתן
למשטרה להחליט בדבר קיומו של חיסיון דומה למתן
הוראה לחתול לשמור על השמנת.
אף אם"הגורם הממיין "הוא קצין משטרה מכובד ובעל השכלה משפטית ,
הרי שהוא
אינו יכול להתנתק מזיקתו
המובנית לארגון אליו הוא משתייך, קרי- משטרת ישראל ,
וכל הכרעה או קביעה
של אותו ממיין תהיה חשודה, מניה וביה,
במוטות בלתי עניינית
ומשוא פנים לטובת המשטרה.
21
.
האבסורד גדל עוד יותר בסיטואציה שבה יחליט הגורם הממיין ,
בניגוד לעמדת הגוף
החוקר ,כי חפץ מסוים הוא חסוי .
במקרה זה תאלץ המשטרה להגיש ערעור על החלטתו
לבית המשפט .
צא ולמד: אורגן אחד במשטרה יצ
ט
רך לערער לבית המשפט על החלטתו של אורגן אחר
במשטרה .
נקל לשער
את אי הנ וחות ואי הסדר
הארגוניים שסיטואציה כזו תיצור
אשר
עלולה לשבור את שרשרת הפיקוד .
6
21
.
מטבע הדברים,
החשש מסיטואציה
זו עלול
להוביל את הגורם הממיין להחליט על היעדר
תחולת חיסיון ,
והכל משיקולים בלתי ענייניים הנובעים מאי הנוחות הפוטנציאלית
הגלומה בהחלטה שכזו בדבר קיום
חיסיון.
לכן ,
אין כל הצדקה לאבחנה שעורכת הצעת החוק בין חפץ חסוי שנתפס מחוץ למשרד
עורך הדין לבין חפץ חסוי שנתפס במשרד עורך הדין.
סדנא דארעא- חד הוא ,
ויש להחיל את ההליך הקבוע בסעיפים52
ו-
111
להצעה גם על
חפצים חסויים שנתפסו מחוץ למשרד עורך הדין .
22
.
כמצוין
לעיל ,עמדה מורחבת יותר המ
ת
ייחסת לח לקים נוספים בהצעת החוק הנרחבת
שבנדון ,תוגש בהמשך ע"י הפורום הפלילי של לשכת עוה"ד.
בכבוד רב,
סוזי
עוזסיני ארניה,עו"ד
יו"
ר(תף ו מש )
ועדת חקיקה(פלילי)
העתקים:
עו"
ד אפי נוה- ראש לשכת עורכי הדין
עו"ד אורי קינן- יו"ר פורום פלילי ארצי
עו"
ד גדי זילברשלג- יו"ר(משותף )
ועדת חקיקה(פלילי)
עו"
ד גלית רוטנברג- יו"ר(משותף )
ועדת חקיקה(פלילי)
עו"ד ד"
ר נחשון שוחט- מ"מ יו"
ר(משותף )
ועדת חקיקה(פלילי)
הגב '
דנית בוסקילה-
ממונה על יחידת הכנסת ,לשכת עוה"ד