חומר רקע
29
אפריל2018
י"ד אייר תשע"ח
,שלום רב
:הנדון הערות עמותת עתים על
)הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין
(תיקון
'מס4 –
סמכות בין לאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח-
2018
בשם עמותת 'עתים–
'יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
)(ע"ר, הרינו מתכבדים להג יש את תגובתנו
ל
הצעת החוק ה
נ"ל:, כפי שיפורט להלן
עתים רואה בחיוב את מטרתה של הצעת החוק, אשר הינה בעיקרה להתמודד עם תו פעת סרבנות
הגט והעגינות הקיימת בקרב בני
זוג יהודים ברחבי העולם , ומברכת על קבלת הערותיה על גרסתו
הקודמת של תזכיר החוק משנת2015
, בהן הוצע לצמצם את תחולת החוק למקרים בהם קיימת
מניעה לע
רוך גירושין עפ"י דין תורה בחו"ל
וכן
ל
יתן מענה לנשים וגברים כאחד.
,יחד עם זאת גם
בנוסח הקיים
ניתן לזהות מספר קשיים משפטיים שדורשים תיקון.
הרחבת סמכות השיפוט כלפי מי שלא נישא ב
דין תורה
סעיף 2 להצעת החוק המציע,, בין היתר את סעיף 4ב3, מרחיב בכך
את סמכויות השיפוט של בית
,הדין הרבני גם כלפי גירושין של בני זוג יהודים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים בלבד
.בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף
יש להדגיש כי המדובר ביהודים שבחרו שלא להתחתן כדת משה וישראל, וכפועל יוצא מכך–
שלא
"להתגרש "כדת משה וישראל . הרחבת סמכות בית הדין הרבני לדון בעניינם של מי שבחרו במפגיע
שלא להיכנס.בדלתו הינה הפרת האוטונומיה של אותם מתדיינים, ופגיעה בחירותם האישית
ככל
שיש צורך להסדיר ערכאה דיונית בכדי לטפל במקרים כגון אלו, אזי הערכאה המתאימה היא בית
המשפט לענייני משפחה–
.ולא בית הדין הרבני
ויוער, כי מי שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים ומסיבה כלשהיא אינם יכולים להסדיר
גירושין אזרחיים במדינה בה היה מקום מושבם האח
רון אינם בגדר עגונים מבחינה הלכתית , שכן
.מדובר בנישואין אזרחיים ולא בקידושין כדת משה וישראל
יתרה מכך, סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת גירושין עלולה לכלול גם סמכות עזר לבחון את
.יהדותם של הצדדים על מנת להכריע אם נדרש להסדיר את הגיטין כדין תורה ,משום כך יש לבחון
את הוראות סעיף4ב3
.גם בראי זה
בתי הדין הרבניים חורגים מסמכותם בשימוש בסמכות עזר זו
במקרים הנדונים לפניו כיום. בנסיבות אלה, גובר החשש כי הקניית סמכות בינלאומית לבית הדין
הרבני עלולה להגביר
פרקטיקה זו.
כאשר מדובר בבני זוג שבחרו שלא להינשא כדת משה ויש ראל ולא לבוא בשערי הרבנות, לא
.בישראל ולא בקהילות בתפוצות, אזי קל וחומר שהם לא העניקו לרבנות סמכות לבירור יהדותם
ישנו חשש כי אלו שיבקשו לעשות שימוש בסעיף4ב3
, במטרה להתיר את נישואיהם, ימצאו את
,עצמם, שלא ברצונם או בהסכמתם גם בחקירה אודות יהדותם ש אף
עלולה ל הוביל להכנסתם
למאגרי "מעוכבי חיתון" ו"טעוני בירור יהדות" של בתי הדין הרבניים. חשש זה מתחזק נוכח עמדת
בתי הדין הרבניים ביחס לחקירות היהדות אותה היא מנהלת, אף כנגד קרובי משפחתם של בעלי
הדין (ראו לעניין זה בג"ץ
6483/17
פלונים נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים אותה הגישה 'עתים '
.)בעניין חקירות יהדות יזומות כנגד מספר משפחות
הרחבת סמכויות בית הדין הרבני כלפי יהודים,
,שמקורם בחו"ל
,גם כאשר לא נישאו כדין תורה
עלולה חלילה להוות כר נוסף עבור בתי הדין הרבניים לפעולה באופן פסול זה, הפוגע בזכויות יסוד.
חקירת יהדות של תושבי חו"ל, ולא כל שכן הכנסתם למאגרי מידע של "מעוכבי חיתון" ו"טעוני
"בירור ללא הסכמתם
, עלולה לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל
ואף לעלות לכדי הפרה של
אמנות בינלאומיות לעניין הגנת הפרטיות.
1
אשר על-
.כן יש למחוק סעיף זה
,בתודה ובברכה
1
:ראו למשל.
(GDPR), Article 6
Regulation (EU) 2016/679 of the European Parliament and of the Council
,אלעד קפלן
עו"ד שירה לב-ציון, עו"ד
המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית
'עמותת 'עתים