חומר רקע
הגבלות על הליכי חקירה והעמדה לדין -
פירוט ההבדלים בין הצעות החוק הפרטיות (בנוסח המתוקן) להנחיית היועמ"ש ונוהל אח"מ
נושא ההסדר המוצע בהצעות החוק הפרטיות (בנוסחן המקורי) ההסדר המוצע בהנחיות יועמ"ש / נוהלי אח"מ האם נותרו פערים בנוסח המתוקן של הצעות החוק הפרטיות ?
1. משך החקירה -העקרון הכללי 59...
(ב) (1) משך זמן החקירה המשטרתית לא יעלה על פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לבירור העניין החל מיום פתיחת החקירה, ובכל מקרה לא יעלה על תקופת הזמן הקבועה בפסקה (2). 2.א. ככלל יש לסיים חקירה פלילית בהקדם האפשרי ובמסגרת פרקי הזמן המפורטים בהנחיה זו אין הבדל – הנוסח בהצעת החוק הפרטיות הותאם לנוסח בנוהל אח"מ
2. מגבלות על משך החקירה 59(ב)(2) משך החקירה המשטרתית לא יעלה על התקופות המנויות להלן מיום פתיחת החקירה:
(א) בעבירה מסוג חטא – עד שישה חודשים;
(ב) בעבירה מסוג עוון – עד שנה;
(ג) בעבירה שדינה מאסר לפחות שלוש שנים ולא יותר מעשר שנים – עד שנתיים;
(ד) בעבירה שדינה חמור ממאסר של עשר שנים לא יוגבל משך החקירה 2.ב.הגבלת משך החקירה
1) בעבירות מסוג חטא – לא יאוחר מתום 6 חודשים מיום החשדתו במשטרה
2) בעבירות מסוג עוון – לא יאוחר מתום שנה מיום החשדתו במשטרה
3) בעבירות מסוג פשע – לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום החשדתו במשטרה הפערים צומצמו בנוסח המתוקן, תוך התחשבות גם בסיווג העבירות המוצע בהצעת החוק הממשלתית בענין התיישנות – ההבדלים שנותרו:
1. בעבירות מסוג פשע ובעבירות עוון מיוחדות – התקופה המוצעת בהצעות החוק ארוכה יותר מזו הקבועה בנוהל אח"מ
2. בעבירות פשע חמורות במיוחד (שבהן הוצעה תקופת התישנות של 15 שנה) – הצעות החוק הפרטיות אינן מגבילות את משך החקירה כלל
3. חקירה נגד חשוד קטין אין התיחסות מיוחדת 2.ב.4) בתיקי חקירה נגד חשוד קטין – לא יאוחר מתום שמונה חודשים מיום ביצוע העבירה ההוראה מנוהל אח"מ שולבה בנוסח המתוקן
4. המועד שממנו מונים את התקופות מיום פתיחת החקירה – אם נפתחה בעקבות תלונה, המועד שבו הוגשה התלונה; אם נפתחה בעקבות מידע שהגיע למשטרה בדרך אחרת, המועד שבו החליט הגורם המוסמך על פתיחתה של חקירה או של בדיקה; החלטה על איסוף סמוי של מודיעין לא תיחשב כפתיחה של חקירה או בדיקה לגבי בגיר - מיום החשדתו במשטרה
לגבי קטין – מיום ביצוע העבירה ההגדרה של "מועד פתיחת החקירה" בהצעות החוק הפרטיות כמועד שבו החשוד נחקר באזהרה לראשונה מצמצמת את הפער בכל הנוגע למועד שממנו מונים את התקופה
5. הארכת משך החקירה 59(ב)(3) - היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את משך הזמן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת
"טעמים מיוחדים" – לרבות פעולות חקירה מחוץ לשטח ישראל וחקירות שבהן עניין מיוחד לציבור. ק' אח"מ מרכזי/רענ"ח/ר מפלג ביחידה מחוזית או ארצית, או מי מטעמו, בדרגת סגן ניצב לפחות, רשאי להאריך את משך החקירה אם מצא שיש לכך הצדקה לתקופה נוספת שלא תעלה על:
1) בחטא –6 חודשים
2) בעוון –שנה
3) בפשע –18 חודשים
ינמק בכתב את החלטתו ויציין את תקופת ההארכה והמועד החדש לסיומה בנוסח המתוקן נעשתה התאמה לנוהל אח"מ כך שקיימת סמכות להאריך את משך החקירה לגורמים בכירים במשטרה – לרבות היתר מיוחד להארכה נוספת של התקופה בסמכות קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה - ורק לאחר מכן יידרש אישור יועמ"ש. טרם נקבע מה התקופה שלאחריה יידרש אישור יועמ"ש.
ההבדל קטן.
6. הארכה נוספת ניתן ע"י היועמ"ש במנגנון הקודם. ק' אח"מ מרחבי / רענ"ח סבר שלא ניתן לסיים החקירה עד תום התקופה – יגיש לפני תום התקופה – בקשה מנומקת לק' אח"מ מחוזי להארכה נוספת לפרק זמן קצוב שיציע. ההחלטה תנומק בכתב.
בנוסח המתוקן נעשתה התאמה לנוהל אח"מ כך שקיימת סמכות להאריך את משך החקירה לגורמים בכירים במשטרה – לרבות היתר מיוחד להארכה נוספת של התקופה בסמכות קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה - ורק לאחר מכן יידרש אישור יועמ"ש. טרם נקבע מה התקופה שלאחריה יידרש אישור יועמ"ש.
ההבדל קטן.
7. תקופה להשלמת חקירה 61...
(ב) ביקש התובע לערוך השלמת חקירה, יתחום מראש את משך הזמן לכך בהתייעצות עם צוות החקירה - עד שלושה חודשים.
(ג) פרקליט המחוז רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את משך הזמן להשלמת החקירה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת.
בנהלים ובהנחיות אין מגבלה על התקופה להשלמת חקירה. בעניין זה ההבדל נותר – ומחייב המשך דיון וליבון.
8. סנקציה על חריגה מתקופת החקירה 59(ב)(5) לא יקבל בית המשפט ראיות שהושגו בחקירה שנערכה בניגוד להוראות סעיף זה או בניגוד להוראות סעיף 61, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. בנהלים ובהנחיות אין סנקציה על חריגה מתקופת החקירה (למעט דין משמעתי שעלול להינקט בגין הפרת נהלים והנחיות). בנוסח המתוקן הסנקציה רוככה כך שניתן יהיה להגיש כתב אישום אך הדבר יחייב אישור היועמ"ש. בענין זה נותר הבדל משמעותי בין ההנחיות והנהלים להצעות החוק –הדבר מחייב המשך דיון וליבון.
9. משך התקופה לטיפול התביעה עד להגשת כתב אישום 62(ד) כתב האישום יוגש לא יאוחר מהתקופה הנל מיום סיום החקירה:
(1) בתיקים בטיפול תובע משטרתי (כ-75% מהתיקים) – עד תשעה חודשים
(2) בתיקים בטיפול הפרקליטות – עד שנים עשר חודשים
(3) פשעים חמורים או עבירות שנדרשת בהן חקירה הכוללת גביית עדויות או השגת מסמכים מגורמים בחו"ל – עד שמונה עשר חודשים; התקופה לסיום הטיפול מיום מסירת תיק החקירה (קליטת התיק בתביעה):
חטא – 6 חודשים
עוון – 12 חודשים
פשע עד 10 שנות מאסר ובעבירות עוון מיוחדות – 18 חודשים
פשע עשר שנות מאסר ומעלה – שנתיים בנוסח המתוקן הפערים צומצמו, תוך התחשבות גם בסיווג העבירות המוצע בהצעת החוק הממשלתית בענין התיישנות.
נותר הבדל בעניין המועד שממנו מונים את התקופה.
10. סנקציה על חריגה מהתקופה להגשת כתב אישום 62(ה) לא ידון בית המשפט בכתב אישום שהוגש בחריגה מהתקופות.
בנהלים ובהנחיות אין סנקציה על חריגה מהתקופות לסיום הטיפול התיק. בנוסח המתוקן הסנקציה רוככה כך שניתן יהיה להגיש כתב אישום אך הדבר יחייב אישור היועמ"ש. בענין זה נותר הבדל משמעותי בין ההנחיות והנהלים להצעות החוק –הדבר מחייב המשך דיון וליבון.
11. הארכת התקופה במצבים שהרשויות לא יכולות לפעול לא נכללה אפשרות כזאת בהצעות החוק הפרטיות החלטה של פרקליט מחוז / ראש יחידת תביעות או סגנו – 6 חודשים;
באישור יועמ"ש – 6 חודשים נוספים ללא מגבלה.
פרקי זמן שלא יימנו במסגרת התקופות וייחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן:
(1) נבצר מרשות התביעה לגבש החלטה בשל היות החשוד או עד מרכזי מחוץ לישראל, מצבו הרפואי / הנפשי או שלא ניתן לאתרו
(2) ממועד הגשת בקשה לשימוע ועד למועד האחרון של החלטה בשימוע / ממועד ההודעה על אפשרות בקשה לשימוע ועד למועד האחרון לקיום השימוע – אך לכל היותר חצי שנה
(3) ממועד הגשת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין ועד קבלת החלטה – אך לכל היותר שנה
(4) ההעמדה לדין נמנעה בשל חסינות
(5) ממועד הגשת בקשה להשלמת חקירה לרבות המתנה לתעודת חיסיון ואישור שפיטה של מח"ש או הליך מכח חוק עזרה משפטית ועד להעברת חומר החקירה בחזרה לתובע
(6) פרק הזמן שנדרש למו"מ עם החשוד לגבי סגירת תיק בהסדר מותנה – אך עד חצי שנה
(7) ממועד חתימה על הסדר מותנה ועד קיום מלוא התנאים ע"י החשוד/אי קיום תנאי מתנאי ההסדר/התגלה כי ההסדר הושג במרמה.
(8) טעמים מיוחדים המצדיקים זאת לרבות סוג העבירה הנחקרת ונסיבות ביצועה, מורכבות התיק, היקף חומר הראיות שנאסף – רק בהחלטת פרקליט מחוז / ראש יחידת תביעות או סגנו.
במקרה שמתקיים אחד התנאים – על התובע לתעד זאת בכתב ולדווח לפרקליט המחוז/ ראש יחידת התביעות או סגנו לפי הענין, סמוך לתום המועד הקבוע להגשת כתב אישום. ידווח אחת ל-6 חודשים על ההתקדמות ויפעל לפי הנחיות הממונים.
הממונה צריך לנהל מעקב שוטף ולשקול צעדים במקרה של סטייה מהוראות ההנחיה.
הפערים צומצמו – כך שבנוסח המתוקן נקבעו פרקי זמן שלא יימנו בדומה לאמור בהנחיית היועמ"ש. מדובר על מצבים שבהם הרשויות אינן יכולות לפעול מסיבות שלא תלויות בהן. עם זאת, נותרו פערים בעניין זה (ביחוד בהשוואה לנוסח בהצעת החוק הממשלתית בעניין התישנות) – ויש צורך בהמשך דיון וליבון .
12. מספר חשודים / מספר עבירות אין התיחסות הולכים לפי התקופה הארוכה יותר נוסח הצעות החוק הפרטיות הותאם כך שאין הבדל
13. דיווח פרקליט מחוז / ראש יחידת תביעות צריך לדווח מדי שנה ליועמ"ש לממשלה על אישורים להארכת התקופה, הנימוקים לכך והפעולות שננקטו לקבלת החלטה בהקדם ובמקרים של סטיה מההנחיה. אין מניעה לשלב הוראת דיווח בהצעות החוק הפרטיות.
14. תחולה א. לפי המוצע ההסדרים יחולו רק על חקירות שיחלו לאחר יום תחילתו של החוק
ב. ההסדרים יחולו על כל רשויות החקירה והתביעה הנחיית היועמ"ש חלה על כל הרשויות שיש להן סמכות העמדה לדין
נוהל אח"מ חל על המשטרה בלבד ואינו מחייב רשויות אחרות שיש להן סמכויות חקירה