חומר רקע
1
ט"ו אייר, תשע"ח
2018 באפריל 30
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק סדר הדין הפלילי(
'תיקון מס83
)
)(התיישנות", התשע
ח-
8
201
1.
רקע- התיישנות עבירות
ועונשים
מרבית המדינות, ומדינת ישראל בכללן, קובעות תק
ו פות התיישנות החוסמות הגשת כתב אישום לאחר פרק זמן מסוים
מיום
ביצוע העבירה , וכן
ביחס ל
ביצוע עונש שהוטל .
ההצדקות העיקריות לקביעת תקופות התיישנות לעבירות ולעונשים :הן משני סוגים
האחד-
השפעת חלוף הזמן על
הוגנות הליכי החקירה והמשפט –
היכולת של רשויות האכיפה והמשפט להביא לבירור האמת
ו היכולת של החשוד/הנאשם
להתגונן כראוי , הזכות של החשוד
לסיום ההליך תוך זמן סביר כדי להמשיך בחייו
ומזעור עינוי
הדין הנגרם לו בשל הימשכות ההליכים
, עידוד יעילות גורמי האכיפה (מגביר גם את אמון הציבור במערכת המשפט ובגורמי
)האכיפה.
השני– השפעת חלוף הזמן על ההתייחסות החברתית לעבריין ולעבירה שבוצעה – דעיכת הזעם החברתי, שכחה ו
מחילה,
וכן חשיבות שיקום העבריין והשתלבותו מחדש בחברה
, במיוחד אם בתקופה שחלפה לא ביצע עבירות ושינה את התנהגותו.
מנגד עומד אינטרס הציבור שעבריינים יובאו לדין ולא "יזוכו" מסיבות טכניות, וככל שהעבירה חמורה יותר ההצדקה לוותר
על העמדה לדין נחלשת. קביעת תקופת התיישנות גם יוצרת תמריץ לעבריין לסכל את הליכי החקירה וההעמדה לדין כך
שבחלוף תקופת ההתיישנות לא ניתן יהיה להעמידו ל .דין
תקופות ההתיישנות
לעבירות קבועות ב סעיף9
לחוק סדר הדין הפלילי
[נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
(להלן–
)החוק והן
.משתנות בהתאם לסוג העבירה ולחומרתה
ככלל, ככל שהעבירה חמורה יותר ההצדקה לקביעת תקופת התיישנות פוחתת,
ול
כן תקופת ההתיישנות ארוכה יותר . אלה תקופות ההתיישנות הקבועות בסעיף9 כיום, והן נמנו ת מיום
ביצוע העב
רה י :
פש ב ע שדינו מיתה או מאסר עולם– עש
רי;ם שנים
פש ב ע אחר (עבירה שעונשה מעל3
)שנות מאסר– עש ר;שנים
ןו עו ב
(עבירה שעונשה מעל3
חודשי מאסר ועד3
)שנות מאסר–
;חמש שנים
בחטא ( עבירה שעונשה לא עולה על3
)חודשי מאסר - שנ ה .אחת
לצד זאת ,
קובע סעיף9
)(ג) חריג שלפיו בעבירות פשע ועוון (אך לא חטא תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר מחדש אם
במהלכה ננקטה
פעולת חקירה
)(או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט .
פעולת חקירה
ה יא פעולת חיפוש
ואיסוף של
חומר הוכחה לבית משפט,
הנערכת בידי המשטרה או בידי רשות מוסמכת.אחרת
למעשה, הדבר מאפשר להאריך
.את תקופת ההתיישנות כמעט ללא הגבלה
תקופות ההתיישנות לעונשים
קבועות בסעיף10
לחוק והן
נספרות מיום שפסק הדין הפך חלוט או מיום הפסקת ביצוע
.)העונש (לאחר שהוחל בביצועו
התקופה הזאת נמנית בר
ציפות ואין א
י .רוע שיכול להפסיק אותה
עבירות שאין בהן התיישנות כלל
הדעה הרווחת היא כי בעבירות חמורות
במיוחד , כגון פשעים,נגד האנושות
השיקולים
ל קביעת התיישנות אינם מצדיקים
ויתור על העמדה לדין של
העבריין. בהתאם לכך נקבע בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות,
כי בעבירות מסוימות אין
התיישנות כלל. כיום, נכללות בקטגוריה זו בישראל ,עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, עבירות רצח עם
.רצח ראש ממשלה, וכן עבירות של נסיון וקשר לביצוע עבירות רצח כאמור
2.
התיקון המוצע
הצעת החוק הממשלתית הוגשה לראשונה בשנת2008
.ביוזמת שר המשפטים דאז פרופ' פרידמן
היא עברה קריאה ראשונה
אך לא התקדמה
. ב
כנסת ה-
19
הוחל עליה דין רציפות, אך
גם בכנסת ה-
19
.הליכי החקיקה לא התקדמו
הצעת החוק הנוכחית הונחה
על שולחן הכנס
ת ב חודש ינואר2018
ועברה בקרי.אה הראשונה
2
לתיקון המוצע ארבע מטרות-
1.
קביעת תקופה מרבית
להאר
כת
.תקופת ההתיישנות כתוצאה מביצוע פעולות חקירה
2.
קביעת פרקי זמן,
,שככלל אינם תלויים ברשויות האכיפה
אשר לא יובאו בחשבון לצורך חישוב תקופת ההתיישנות.
3.
.קביעת תקופת התיישנות ארוכה יותר לעבירות חמורות במיוחד
4.
הוספת עבירת הרצח לרשימת העבירות שאין להן תקופת .התיישנות כלל
:להלן פירוט בענין חלקי התיקון בהתאם לסדר הסעיפים בהצעת החוק
חלק ראשון ושני : הארכת
תקופ ת ההתיישנות בעבירות מסוימות וביטול
תקופ
ת ההתיישנות בעבירת הרצח
1.
סעיף1(1)-(2) ו-
3
להצעת החוק–
9. (א) אי ב ן הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם
עברו מיום ביצועה–
(
1
)
פש ב ע שדינו מיתה או מאסר עולם– עש
רי ם שלושים;שנים
(
1
א) בפשע שדינו עשר שנות מאסר
ומעלה, והוא
עבירה המנויה בתוספת ראשונה
'ב–
;חמש עשרה שנים
(
2
)
פש ב ע אחר– עש ר;שנים
(
3
)
ןו עו ב – חמ ש;שנים
(
4
)
חט ב א– שנ ה.אחת
...
(ב) יר עב ב
ות לפי החוק בד
בר מ
ניעתו וענישתו של ה
פ ה שע
שמדת עם, תש"י-
1950
,
ול
פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-
1950
– אי ן
התיישנ.ות
(ב1
) (
1
) בעבירת רצח לפי סעיף300
לחוק העונשין–
;אין התיישנות
(
2
)בעביר
ו ת
רצח ו ניסיון לרצח לפי סעיפים300
ו-
סעיף305
,לחוק העונשין
התשל"ז-
1977
, ובעבירה של קשר לפי סעיף499
לחוק האמור לעבור עבירה
כאמור
או עבירת
מהעבירות האמורות( רצח כאמור בפסקה1
)
, שבוצעו כלפי מי שכיהן
כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה–
.אין התיישנות
סעיף10
)(א
נש עו ש
הוטל לא יתחילו בביצו
וע ,ואם נפסק ביצו עו לא ימשיכו בו, אם מיום
,שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה
הכ לפ ל י המאוחר יותר, עברו–
(
1
)
פש ב ע– עש
רי ם שלושים;שנים
(
2
)
ב
עוון – עש ר;שנים
(
3
)
חט ב א– וש של
.שנים
(ב) אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף
9
)(ב
ו-(ב1
.)
בתיקון ל סעיף9
)(א(1
)
-
מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות שעונשן
מוות או מאסר עולם מ-
20
שנה מיום ביצוע
העבירה כיום ל-
30
שנה מיום ביצועה .
בקטגוריה זו נכללות בעיקר עבירות
בגידה, גרם מלחמה, סיוע לאויב במלחמה
וכן
.חטיפה ממשמורת כדי לרצוח
בפסקה(1א )
–
מוצע ליצור קטגוריה חדשה של עבירות פשע חמורות–
ולקבוע לה תקופת התיישנות של15
שנה, בשונה
מתקופת ההתיישנות של פשע רגיל העומדת על10
.שנים מיום ביצוע העבירה
3
:בקטגוריה זו ייכללו, לפי המוצע, העבירות הבאות
הריגה
עבירות ביטחון שעונשן10
שנות מאסר ומעלה–
למשל ריגול, שירות בכוחות האויב
עבירות פשע חמורות שעונשן10
שנות מאסר ומעלה כלפי קטינים
עבירות מין חמורות ביותר– אינוס בנסיבות מחמירות, עבירות מין כלפי חסר ישע בידי אחראי
עבירות חטיפה חמורות–
חטיפה מעבר לגבולות המדינה, חטיפה למטרות סחר
עבירות חמורות
הנוגעות לאר
גו
ני פשיעה
.שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, יוכל להוסיף עבירות לרשימה שבתוספת
בתיקון סעיף קטן (ב1
) ובסעיף10
(ב) מוצע להוסיף לרשימת העבירות שאין בהן התיישנות(של העבירה ושל העונש) -
את
עבירת הרצח וכן נסיון וקשר לביצוע רצח (ולא רק רצח ראש
)ממשלה כפי שקבוע בחוק כיום .
בתיקון סעיף10
()(א1
) מוצע להאריך את התקופה
להתיישנות עונש שהוטל בגין עבירה מסוג פשע מ-
20
שנה ל-
30
.שנה
שאלות ונקודות לדיון:
1.
קביעת עבירות חמורות מאד שבה
ן
אין התיישנות כלל ורשימת עבירות חמורות שבהן יש תקופת התיישנות ארוכה
במיוחד–
מקובלת במדינות רבות בעולם. עם זאת, במדינות רבות תקופות ההתיישנות הבסיסיות קצרות יותר
.מאשר בישראל
בארה"ב למשל במדינות רבות תקופת ההתי
י שנות הבסיסית לעבירות פשע היא בין4 ל-6
.שנים
האם נשקלה האפשרות של קיצור התקופות הבסיסיות– לעבירות עוון ופשע –
לצד קביעת תקופות ארוכות יותר
לעבירות חמורות במיוחד
?
]?[האם נערך מחקר משווה ע"י הממשלה בעניין זה
2.
על בסיס מה נקבעו התקופות המוצעות–
15
שנה ו-
30
? שנה
3.
בחלק מהמדינות,, ובכללן רוב מדינות ארה"ב
נכללות בקטגוריה של עבירות שאינן מתיישנות גם עבירות מין
חמורות במיוחד כגון עבירות מין כלפי קטינים ובמסגרת התא המשפחתי– האם נשקלה אפשרות זאת
?
חלק
שלישי :
הגבלת התקופה להארכת
תקופת ההתיישנות בשל חקירה שהחלה במהלכה -
סעיף1(3) לה
"ח
1
.
קביעת התקופה הנוספת
(ג )
(
1
)
בעבירה מסוג
פש ב ע ב או
עוון,
אשר
ב תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה
לגביהם לגביה
חקיר ה
על פי חיקו
ק, או ה ,וגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט
יתחיל מ
י ני ן התקופות מיום ביום
ההליך האחרון בחקירה,
או מיום הגשת כתב האישום או מיום
ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.
, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת
ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף
זה–
:)התקופה הנוספת
(א)
בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם–
;חמש שנים
(ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה
מסוג עוון המנויה בתוספת ראשונה א' או בתוספת
'ראשונה ג–
;שלוש שנים
(ג)
'בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת ראשונה א' ובתוספת ראשונה ג–
;שנתיים
(
5
) התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה
פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה
.מביניהן
מוצע ל" קבוע תקופה נוספת" שהיא תקופה מקסימלית
ש
יכולה לה יווסף עקב ביצוע פעולות חקירה
מעב ר לתקופת
ההתיישנות הבסיסית. גם היא,, כמו תקופת ההתיישנות הבסיסית משתנה בהתאם לחומרת העבירה.
עבירות עוון המנויות'בתוספת ראשונה א
הן עבירות עוון המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות ולא של התביעה
המשטרתית. ככלל, עבירות שמתאפיינות ב
מורכב
ות, רגיש
ות
או חומרה מיוחדת הן בטיפול
הפרקליטות
ואילו עבירות
,חמורות פחות
שמתאפיינות בפחות מורכבות ראייתית , נדרש בהן בירור מהיר והתביעה המשטרתית התמקצעה בטיפול
בהם–
נקבעו בסמכות הטיפול של
התביעה המשטרתית.
4
עבירות עוון'בתוספת ראשונה ג הן כאלה המתאפיינות לרוב במורכבות
המחייבת תקופת חקירה ארוכה יותר, בשל נושא
החקירה, היקף החומר
, ריבוי ותחכום נחקרים
וחשודים, למשל–
עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, עבירות לפי חוק
.ניירות ערך, עבירות מס
כאשר מדובר על תיק חקירה מורכב נגד מס' חשודים בעבירות שונות התקופה הנוספת תהיה הארוכה יותר מביניהן, בשל
.מורכבות החקירה ומשום שמיצוי החקירה נגד כל החשודים מחייב פענוח כל העבירות הקשורות
שאל ות ונקודות :לדיון
1.
? מה נכלל במונח "פעולת חקירה" בהקשר זה
2.
ככל שהמונח
"פעולת חקירה" הוא רחב ועמום יש חשש ש המשמעות המעשית של ההצעה הנוכחית תהיה הארכה
של תקופות ההת
י ישנות הקבועות בחוק כיום )(ושהן ממילא ארוכות יחסית בתקופה הנוספת שנקבעה כמעט בכל
,המקרים; לאור זאת
האם אין מקום להגביל את פעולות החקירה שיצדיקו הארכת התקופה או לדרוש
אישור או
? החלטה של גורם בכיר לשם כך
2
. סמכות להאריך את התקופה הנוספת
(
2
) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה–
ראש אגף
החקירות) רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים
.אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו
(
3) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להאריך את התקופה הנוספת , לרבות לאחר
( הארכתה בידי ראש אגף החקירות כאמור בפסקה2
,)
אם סבר כי בשל קיומן של
נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים
אינטרס ציבורי להאר
יך תקופה זו ,
ורשאי הוא
,לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת ובלבד ש
כל תקופת הארכה כאמור
לא תעלה
על המפורט להלן, לפי העניין :
(א)
בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת ראשונה א' או
'בתוספת ראשונה ג– נה ש;
(ב)
בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת ראשונה א' ובתוספת
'ראשונה ג– שישה חודשים;
(
4
) ראש אגף החקירות או בעל תפקיד דומה ברשות אחרת בעלת סמכויות חקירה
( על פי דין בסעיף זה–
רשות חוקרת אחרת), לפי העניין, רשאי לבקש מהיועץ
( המשפטי לממשלה להפעיל את סמכותו כאמור בפסקה3
.)
מוצע ל הסמיך את ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה להאריך את
התקופה הנוספת ב
תקופה מוגבלת ב מקרים המצדיקים
זאת. כן מוצע ל הסמיך
את ה
יועץ המשפטי לממשלה להמשיך ולהאריך את התקופה הנוספת ללא מגבלה . זאת, כדי לאפשר
.השלמת הליכי חקירה ותביעה במקרים חריגים המצדיקים זאת, גם אם חלפה התקופה הנוספת כולל ההארכה
,ההארכה הנוספת תוכל להיעשות לתקופות קצובות בלבד והדבר יהווה מנגנון בקרה ופיקוח על היקף המקרים ונסיבותיהם
.כך שהדבר ייעשה על פי מדיניות אחידה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת בלבד
אם החקירה מתנהלת על ידי רשות חוקרת אחרת–
דוגמת– רשות ניירות ערך, משרד העבודה א ו המשרד להגנת הסביבה
–
.היועץ המשפטי לממשלה יוכל להאריך את התקופה לאחר פניית הגורם האחראי על החקירות באותו משרד או רשות
5
חלק
רביע:י פרקי זמן שלא יובאו בחשבון לצורך חישוב תקופת ההתיישנות
סעיף9
(ג2
) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי
הזמן המפורטים להלן:
(
1
)
פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת, לפי העניין, להשלים
את החקירה בשל היותו של החשוד, המתלונן, נפגע העבירה או עד מרכזי אחר, מחוץ
לישראל, בשל התחמקותו מחקירה, בשל מצבו הרפואי או הנפשי
שיש בהם
כדי
למנוע חקירה או בשל כך שלא ניתן לאתרו.
(
2
) פרק הזמן שממועד מתן הוראה להשלמת חקירה לפי ס עיף61
עד העברת חומר
החקירה בחזרה לתובע לאחר השלמת החקירה , פרק הזמן שממועד הגשת בקשה
להוצאת תעודת חיסיון לפי סעיף44
לפקודת הראיות [נוסח חדש]....עד מועד הוצאת
,התעודה או קבלת החלטה אחרת בבקשה
ופרק הזמן שממועד הגשת בקשה להגשת
כתב אישום למחלקה לחקירות שוטרים
במשרד המשפטים, עד לקבלת אישור
ח המ לקה האמורה להגשת כתב האישום–
אם הוגשה למחלקה לחקירות שוטרים
;תלונה באותו עניין
(
3
) פרק הזמן שממועד הגשת ב
קשה לעזרה מש
פ טית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת
לצורך החקירה, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות... או לפי דין אחר, עד לביצוע
.הבקשה או דחייתה בידי המדינה האחרת
(
4
)
פרק הזמן שבו מתקימים הליכים שנוקט החשוד שיש בהם כדי לעכב את החקירה או
;את הגשת כתב האישום נגדו
(
5
) פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב א ישום, בשל חסינות הנתונה
.לו לפי כל דין
(
6
)
פרק הזמן ממועד מסירת הודעה לחשוד על אפשרות הגשת בקשה לשימוע עד
, להשלמת הליך השימוע.אם ביקש החשוד לקיים הליך כאמור
(
7
)
פרק הזמן שממועד הגשת ערר לפי סעיף64
, עד לקבלת החלטה בערר, ובלבד שפרק
;הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקה זו לא יעלה על שנה
(
8
)
'פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א1
לפרק ד עד תום התקופה שנקבעה לקיום
.תנאי ההסדר כאמור באותו סימן
מוצע לקבוע עילות להקפאת תקופת ההתיישנות או התקופה הנוספת. הכוונה היא לתקופות שבהן רשויות האכיפה אינן
,יכולות
מסיבות שאינן תלויות בהן , לחקור או להגיש כתב אישום ולכן הן לא ייכללו בתקופת ההתיישנות או בתקופה
.הנוספת
ה ערה
כללי ת :לדיון
,ככלל
ניתן לטעון כי
תקופ
ו ת ההתישנות
הארוכ
ות ממילא,, כולל האפשרות להאריך אותן א מורות
ל
קחת בחשבון
גם
ח לק
מה
מצבים האמורים , ביחוד
א
לה ש
מצויי
ם בעיקרם ב
ש ליטת
רשויו
ת החקירה והתביעה .
להלן הערות פרטניות המתייחסות
למצבים
השונים:
6
פירוט העילות המוצעות –
ובצדן
שאלות לדיון :
1.
פרק הזמן שבו המשטרה (רשות חוקרת אחרת) לא יכולות להשלים את החקירה משום שהחשוד/המתלונן/נפגע
:העבירה/עד מרכזי
-
נמצאים בחו"ל
-
מתחמקים מחקירה
-
מצב רפואי / נפשי שיש בהם למנוע חקירה
-
לא ניתן לאתרם
הערות:
*מוצע להגביל את החריג לחשו .ד ולעד מרכזי או שעדותו חיונית לחקירה מדוע היותו של המתלונן / נפגע עבירה מחוץ לישראל
או שלא ניתן לאתר את מי מה ? ם מצדיק התקיימות החריג כאשר אינם נחשבים לעד מרכזי
*
?האם אין מקום לדרוש בנסיבות אלה מגורמי החקירה להראות שנקטו בכל האמצעים הסבירים להשלמת החקירה
2.
פרק הזמן שממועד מתן הוראה להשלמת חקירה עד העברת החומר לתובע +
פרק הזמן שממועד הגשת בקשה
להוצאת תעודת חיסיון עד להוצאת תעודה או קבלת החלטה אחרת +
פרק הזמן שמועד הגשת בקשה להגשת כתב
אישום למח"ש עד לקבלת אישור המחלקה להגשת כ"א אם הוגש תלונה באותו עניין
הערות:
*
הפסקה כוללת3 מצבים שונים שראוי להפריד ביניהם (השלמת חקירה/ צורך בתעודת חסיון/חקירה במח"ש)
;
*
בכל המקרים
מדובר על תקופות שבהן הטיפול בתיק נמ
צא בידי הרשויות והן יכולות לזרז ו ולכן
מ וצע להגביל תקופות אלה
בזמן סביר (
3/6
)חודשים, לפי העניין
.ולאפשר הארכת התקופה בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת
3.
פרק ה זמן שממועד הגשת בקשה לעזרה משפטית / סיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך החקירה עד לביצוע הבקשה
או דחייתה
4.
פרק זמן שבו מתקי
י מים הליכים שבהם נוקט החשוד שיש בהם לעכב חקירה או הגשת כתב אישום נגדו
הערות:
הניסוח כללי מדי ואין בו קשר מובהק בין ההליך שננקט ע"י החשוד לבין העובדה שנבצר מהרשויות להשלים את
החקירה / הליכי העמדה לדין –
לרבות לעניין
פרק הזמן הרלוונטי שבמהלכו נבצר מהרשויות לפעול.
5.
פרק זמן שבו לא ניתן לחקור את החשוד או להגיש נגדו כתב אישום בשל חסינות ה
נתונה לו לפי כל דין
6.
פרק זמן ממועד מסירת הודעה לחשוד על אפשרות הגשת בקשה לשימוע ועד להשלמת הליך השימוע אם הוא ביקש
לקיימו
ה
ערות: מ וצע
לקבוע מגבלת זמן גם לענין הליך שימוע ש שלבים משמעותיים
במסגרתו , לרבות בחינת הטענות, הזימון לשימוע
וקבלת ההחלטה–
ה שב ם ליטת
ר
שויות ה
ת
ביעה . בהנחית היועמ"ש התקופה המרבית שלא
ת ימנה
ב תקופת ההתיישנות
בנסיבות אלה.היא חצי שנה
7.
'פרק זמן שממועד הגשת ערר לפי סע64
עד לקבלת החלטה בערר ובלבד שפרק הזמן לא יעלה על שנה.
8.
'פרק זמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א1
לפרק ד עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו
סימן.
הערות:
במקרה שהיתה הפרה של תנאי ההסדר– פרק הזמן שלא יימנה צריך להסתיים במועד ההפרה.