חומר רקע
ט"ו באייר התשע"ח
30 באפריל 2018
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 1.5.18 בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 84) (שינוי פרטי ההודעה על סגירת תיק לעניין עילת הסגירה), התשע"ח–2018
של חה"כ דוד אמסלם (פ/1604/20) וחה"כ מיקי לוי (פ/2088/20)
– הכנה לקריאה שניה ושלישית
סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – החוק או חוק סדר הדין הפלילי) קובע את המקרים בהם יגיש תובע כתב אישום. מסעיף זה נגזרות עילות הסגירה של תיקים פליליים:
בחוק ישנה התייחסות ספציפית לשלוש עילות סגירה – העדר ראיות מספיקות, נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין (עילה שנוסחה בעבר כחוסר עניין לציבור וניסוחה שונה לאחרונה) וחוסר אשמה. בפרקטיקה הנוהגת של המשטרה (לפי נוהל 300.01.152, "נימוקים לשיקולים לסגירה של תיקים פליליים"), קיימות מספר עילות סגירה נוספות, שכאמור, נגזרות מההוראות של סעיף 62 לעניין הסמכות להגיש כתב אישום. ואלה עילות הסגירה: העדר עניין לציבור; חוסר בראיות מספיקות להעמדה לדין; העדר אשמה פלילית; עבריין לא נודע; מות הנאשם או החשוד; החשוד או הנאשם אינו בר עונשין; אין עבירה פלילית; רשות אחרת מוסמכת לחקור; התיישנות.
יצוין שהחוק מאפשר כיום גם סגירת תיק "בהסדר מותנה", קרי, בהסדר עם התביעה, בהתקיים תנאים מסוימים ובכפוף למילוי תנאי ההסדר על ידי החשוד(סעיפים 67א-67יב לחוק).
מידע על כל תיק פלילי שנסגר נשמר במאגר המשטרתי, למעט תיק שנסגר בעילה של "העדר אשמה פלילית". חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, קובע בסעיף 11א, כי מידע על אותם תיקים שנסגרו לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, שהם ברובם גורמי אכיפת החוק (וכך מוצע גם לקבוע בהצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016, שנדונה בימים אלה בוועדת החוקה).
עוד קובע חוק סדר הדין הפלילי כי על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת הסגירה והחשוד יהיה ראשי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את העילה, שכאמור, יש לה השלכות לעניין שמירת התיק במרשם הפלילי.
הצעת החוק
מוצע לשנות את ההסדר הקיים לעניין מתן ההודעה לחשוד, ולקבוע כי בהודעה שנשלחת לחשוד על סגירת התיק לא תצוין עילת הסגירה אלא אם החשוד נתן הסכמתו לכך מראש. אם הוא לא נתן הסכמה כאמור מראש, הוא רשאי לפנות לתובע ולברר את העילה.
מטרת ההצעה, כפי שעולה מדברי ההסבר, היא להפחית את הפגיעה בשמו הטוב של החשוד שתיקו נסגר בשל "חוסר ראיות", כך שמבחינה ציבורית לא תהיה הבחנה בינו ובין חשוד שתיקו נסגר מחוסר אשמה.
(יצוין כי הצעות החוק כפי שהונחו על שולחן הכנסת לקריאה הטרומית ביקשו לקבוע כי תיק שנסגר מחוסר ראיות ייסגר בעילה של חוסר אשמה, קרי ייסגר ויימחק גם מרישומי המשטרה, אלא במקרים חריגים שבהם פרקליט בכיר סבר כי "עניין הציבור במידע על החשדות גובר על חזקת החפות ועל הזכות להליך הוגן של החשוד". ואולם, יוזם הצעת החוק הראשונה (פ/1604/20) והוועדה קיבלו את עמדת הממשלה כי יש חשיבות בשמירת המידע במרשם המשטרתי לצרכים מודיעיניים ואחרים).
סוגיות לדיון:
מוצע שהוועדה תקבל נתונים על אחוז התיקים בהם מוגש ערר על עילת הסגירה ונתונים בדבר אחוז העררים שמתקבלים.
מידע שנמסר לחשוד – כאמור לעיל, סעיף 62(ב) לחסד"פ מאפשר לחשוד לפנות לתובע שסגר את התיק כדי לשנות את עילת הסגירה, בין אם הוא מבקש לשנות את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה" כדי שהרישום יימחק מהרישום המשטרתי, ובין אם הוא מבקש לשנות את עילת הסגירה לעילה אחרת. ככל שהמכתב שיישלח לחשוד לא יכלול את עילת הסגירה, היכולת של החשוד להבין כי יש משמעות לעילת הסגירה (שתמשיך להופיע במאגר המשטרתי), ובשל כך להגיש בקשה לשינוי העילה, מצטמצמת.
בנוסף, ככלל, האזרח מבקש לקבל כמה שיותר מידע, במיוחד כשהוא נוגע אליו, מרשויות המדינה, הן כדי לבקר את החלטת הרשות, והן כדי שהאזרח יבין את השיקולים שהביאו להחלטה בעניינו – ובהצעה זו יש כדי להכביד על האזרח לקבל מידע מרשויות המדינה על התיק הפלילי בעניינו.
הסניגוריה הציבורית הביעה חשש כי חשודים רבים (ובפרט כאלה המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות) לא יפנו לממש את האפשרות המוצעת לברר אצל הרשויות מהי עילת הסגירה בעניינם, וכפועל יוצא גם לא יגישו ערר על עילת הסגירה. זאת, משום שהם יסתפקו בהודעה הלאקונית שהתיק נסגר, מבלי להבין את המשמעות של קיומה של עילת סגירה שעלולה להזיק להם בעתיד, או בשל החסם הבירוקרטי הנוסף בדמות הצורך לפנות בבקשה מפורשת ויזומה מצד האזרח לבירור עילת הסגירה. בנוסף, מעלה הסניגוריה הציבורית חשש נוסף כי העובדה שהמשטרה או התביעה ידעו שהאזרח אינו מיודע על עילת הסגירה כברירת מחדל, תביא לשחיקה של המבחנים הקיימים לעילות הסגירה ותקל עוד יותר על סגירת תיקים מחוסר ראיות.
ככל שהוועדה תאמץ את ההסדר המוצע, מוצע לדון בקביעה כי החשוד יוכל מראש לבקש לקבל מידע על עילת הסגירה ובעיגון מנגנון שיקל על האזרח לפנות ולקבל את עילת הסגירה אם הוא רוצה בכך, באופן נגיש וברור, ובזמן סביר.
מידע שנמסר למתלונן – סעיף 63 לחסד"פ קובע כי "על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה". המתלונן זכאי לדעת מהם השיקולים שהביאו לסגירת התיק בגין הפגיעה בו לכאורה וכן, מסירת המידע חשובה כדי לאפשר לו לערור לפני גורם בכיר (הגורם נקבע בהתאם לסוג העבירה ועילת הסגירה) בבקשה לפתוח את התיק. בדיון ההכנה לקריאה הראשונה עלה כי מחד, יש קושי בהעברת המידע על עילת הסגירה למתלונן ולא לחשוד, ומאידך, ישנן השלכות פוטנציאליות על המתלוננים שזכאים לקבל הסבר מפורט על סגירת התיק הנוגע לפגיעה שלכאורה הם חוו, ואשר מאפשר להם לממש את זכותם להגיש ערר על דבר ההחלטה לסגור את התיק ללא העמדה לדין. בדיון הקודם החליטה הוועדה, בשלב זה, לא לשנות את ההודעה הנמסרת למתלונן.
מוצע לקבוע כי המתלונן ימשיך לקבל את המידע בדבר העילה, ולדון בהסדר שיחול על מסירת מידע לחשוד באותם מקרים בהם יש מתלונן והוא ממשיך לקבל את המידע כאמור.
סעיפים רלבנטיים מחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982
פרק ד': הליכים שלפני המשפט
סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין
תלונה
58. כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.
חקירת המשטרה
59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.
החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג
59א. (א) בסעיף זה –
"בן זוג" – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;
"המרכז" – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה
"המתלונן" – בן הזוג המתלונן;
"עבירת מין או אלימות" – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים 192, 334, 336 שלא בנסיבות מחמירות, 337, 346(ב), 347(א1), 348(ג) ו-(ה), 376, 377 שלא בנסיבות מחמירות, 379, 380 ו-381(א), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שאין בדבר ענין לציבור.
(ג) ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור בסעיף 59, ההוראות האלה:
(1) ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);
(2) בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף 59 החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;
(3) פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;
(4) לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);
(5) קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;
(6) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף 59.
העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה –
"פרקליט" – פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
"ראש יחידת תביעות" – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;
"תובע משטרתי" – שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2).
(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.
(ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;
(2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
(ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –
(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;
(2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
(ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.
(ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.
(ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.
(ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב).
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;
(2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
(3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע
60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
המשך החקירה
61. הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
.
העמדה לדין וסגירת תיק
62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;
(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.
סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג
62א. (א) בסעיף זה –
"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);
"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 307, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שאין במשפט ענין לציבור.
(ג) ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).
הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין
63. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה.
ערר
64. (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
מועד לערר
65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.
מתן החלטה בערר
65א. החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" - כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.
הודעה על החלטה בערר
65ב. (א) (1) בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
(ב) התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן.
66. (בוטל).
כתב אישום
67. אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
"62. העמדה לדין וסגירת תיק
(א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – בנוסח שבחלק א' בתוספת השביעית; החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה."