חומר רקע
30
אפריל2018
.
:לכבוד
.חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
: הנדון-הצעת חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום (תיקון), התשע"ז2017 הכנה לקריאה שניה-
ושלישת.
התנועה לזכויות דיגיטליות (ע.ר) מתכבדת להגיש את עמדתה העקרונית להצעת החוק. הגם שהצעת
החוק עצמה דנה בנושא חשוב במיוחד, והוא היכולת לאתר, בזמן אמת, אנשים אשר עשויים
להמצא בסכנת חיים, הרי שלדעת התנועה לזכויות דיגיטליות נעדרים המדדים האובייקטיביים
להוכחת נחיצות חוק זה, ובהתחשב בעלות התקציבית הגבוהה במיוחד שתושת על משלמי חשבונות
הטלפון לצורך יישום החוק, הרי שהתנועה ממליצה כי יערכו בדרכים חלופיות כגון אפליקציה של
.משטרת ישראל לצורך קבלת ההסכמה לנתוני המיקום
ראשית, התנועה מבקשת להבהיר כי אף כי קל מאוד להתפש לאמירות פופוליסטיות המצביעות על
.כך שמטרת החוק היא להציל חיים, הרי שנעדרים נתונים אובייקטיביים המראים על שכך המצב
שנית, אף הנתונים הקיימים אינם מצביעים על בעיה בחוק; ההפך הוא הנכון, המספר המועט
.במיוחד של שימושים בחוק האח הגדול מראים כי הנחיצות של התיקון לחוק אינה קיימית
שלישית, החשש לשימוש לרעה בחוק זה מובהק. הקמת מאגר, הגם שהוא זמני, תייצר עוד פרצה
.לגנב ותעודד ארגוני פשיעה לעודד
רביעית, הפגיעה באנונימיות של המתקשרים שאינם מעוניינים לחשוף את זהותם ומיקומם תרתיע
.אנשים לדווח על עבירות למשטרה
–
1
–
.ונדון בקצרה בטיעונים אלו
1.ראשית, על הנחיצות הכללית; בידי המשטרה קיימים מלוא הנתונים אודות מספר בקשות
האיכון שהוגשו, מספר הבקשות שנועדו להצלת חיים דחופה ומספר המקרים שאכן אדם
התקשר למוקד100
, וחייו נלקחו שכן לא היו נתוני איכון. אולם
משטרת ישראל מונעת את
הגישה מנתונים אלו מחברי הכנסת. מדוע עושה כן? ובכן, סביר להניח כי לו נתונים אלו היו
.תומכים בעמדתה, המצב היה אחרת
2.
,ישבנו וניתחנו את נתוני המשטרה שהועברו למר אמיתי זיו כחלק מבקשת חופש מידע שלו
ואשר היו מסווגים לפי סוג העבירה1. מתוך נתונים אלו דלינו כי השימוש בחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) הפך את סעיף4 לסעיף עוקף בית משפט, וכי
בפועל מספר ההיתרים שניתנו על פי סעיף4
תחת הכותרת "הצלת חיי אדם" היו6,530
בשנת2016
, בעוד שבשנת2012
היו2,982. להבדיל מהנתונים המפולחים לפי עבירות, בכל
הנוגע לצווי בית משפט, בהן רק636 צווי בית משפט נועדו להצלת חיי אדם, גם בנתונים
אשר נמצאו בידי משטרת ישראל אין כדי להבין כמה מנתונים אלו הם נתוני "זיהוי", כמה
( מנתונים אלו הם נתוני "מיקום" וכמה מהם הם נתוני תקשורתmeta-data
.)בהעדר פילוח
ודיון איכותי, הרי שכל שיח זה הוא עקר ואינו יכול לבחון האם הערכים המוגנים (הזכות
.לחיים והזכות לפרטיות) מאוזנים בצורה נכונה על פי הצעת החוק
3.
מה שכן ניתן לראות הוא כי בתי המשפט בפועל הם חותמת גומי. מתוך24,801 בקשות
בשנת2016
, נדחו אך ורק39
בקשות. כלומר99.9%
. מהבקשות מתקבלות
4.
-עלות הגשתן של הבקשות היתה כ6,000,000
ש"ח בשנה. כלומר, עבור24,801 בקשות
מדובר ב עלות של211 ש"ח לכל בקשה . כלומר, בהנתן כי מדי שנה מתקבלות במוקד100
של המשטרה8,500,000 שיחות, הרי שהעלות לשירות איכון של מלוא שיחות אלו הוא
1,793,500,000
. ש"ח
5.התנועה לזכויות דיגיטליות מציעה אחד משני פתרונות שיחליפו את הצעת החוק; הראשונה
היא
שימוש וולונטרי באפליקציות
(או אתר אינטרנט) אשר יספקו את נתוני הזיהוי
והמיקום לשוטרים; באמצעות אפליקציה זו ניתן יהיה אף להעביר מידע איכותי יותר כגון
שדר וידאו, ומנגד ניתן יהיה להבטיח כי לא תפגע פרטיותם של התושבים שאינם מעוניינים
בכך. האפשרות השניה היא יצירה של שני מספרים; הראשון הוא
מספר אשר בו אכן
מועברים נתוני התקשורת, והשני הוא מספר אנונימי, כאשר מוקד100 יוותר כאנונימי.
,יהונתן י. קלינגר, עו"ד
.יועץ משפטי
–
2
–