חומר רקע
1.5.2018
עמדת
מרכז רקמן
ביחס להצ"ח
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון–
סמכות בין-לא
ומית בתביעה לגירושין)
"התשע
ח–
2018
הקדמה
חלקה הראשון של הצעת החוק שבנדון מרחיבה באופן משמעותי את סמכות בתי הדין
הרבני
ביחס לתושבי מדינות חוץ
אשר אין להם כל זיקה
לישראל.
לפיכך ההצעה מעוררת
קשיים במישור המשפט הבינלאומי הפרטי . אחד העקרונות הבסיסים של המשפט
הבינלאומי הפרטי הינו שעל מנת שמדינה תרכוש סמכות לעניין כלשהו,
צריכה להתקיים
זיקה משמעותית למדינה אשר מבקשת לדון בעניינם של הצדדים1
.
,בהתאם לכך נדרש
מהצעת החו ק לחתור ככל האפשר לאזן בין
אינטרס המדינה
לשמירה על כללי המשפט
הב ינלאומי הפרטי לבין הרצון לסייע למי שאין בידה או בידו כל אפשרות אחרת להתיר
את נישואיו
,או לסיימם על פי דרישות ההלכה
.במדינת מושבה/ו
:לגופם של סעיפי החוק השונים להלן הערותינו
הערות לתיקון סעיף4ב1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבני
ם
(להלן)""החוק:
סעיף זה עוסק בהרחבת סמכות בתי הדין הרבנים גם למקרים של בני זוג אשר נישאו בדין
תורה ואין להם
כל
זיקת אזרחות או תושבות ל
ישראל ,ואינם עומד
ים בכללי הסמכות
הבינלאומית המרחיבים שנקבעו ב סעיף4א לחוק
בשנת2005
.
כאמור לעיל, היות ונדרש לאזן ככל האפשר בין
האינטרסים השונים , לשיטתנו יש לצמצם
את תחולת הסעיף כך ש הוא
חי ול אך ורק על נשים
מסורבות גט . כפי שמתואר בדברי
ההסבר להצעת החוק,
במקרה בו האשה מסרבת לקבל
גט סלולה בפנ י הגבר האפשרות
להתיר את הנישואין
על פי הדין המקומי במקום מושבו ולבקש במקביל
מ כל בית דין
שהוא
היתר הלכתי לשאת אשה שנייה ,
לרבות
מ בתי דין פרטיים אשר פועלים בכל
המרכזיים היהודיים הרלוונטיים, ובכך לפתור את בעיית הסרבנות
בה הוא מצוי . אפשרות
כזו אינה עומדת בפני נשים ולכן
רק במקרה זה
, כמוצא אחרון,
שכן בתי הדין בחו"ל
נטולים סמכות שיפוט כלשהי,
אפשר להצדיק את הסטייה הקשה מכללי המשפט
הבינלאומי פרטי - החלת דין מדינת ישראל על אזרחי מדינה אחרת שאין להם כל זיק ה
לישראל .
בנוסף על מנת
,לוודא כי הסמכות החריגה לבתי הדין הרבניים, המבוקשת בהצעת החוק
תופעל
במשורה ורק במ
קרים הראויים לכך מוצע להוסיף את המנגנונים הבאים ל הצעת
ה:חוק
1.
הפעלת סמכות בינלאומית על יהודי
אשר אין ל
ו
זיקה לישראל תדרוש עדכון של
היועץ המשפטי לממשלה –
לאור העובדה כי
הפעלת הסמכות יכולה ליצור
קשיים בינלאומיים לישראל אנו סבורים שיש ליידע את
היוע
ץ המשפטי לממשלה
בדבר ההליך ולאפשר
התייצבותו בהליך ככל שהוא ימצא לנכון לעשות כן.
לשיטתנו ניתן להסתפק ב
י ידוע ,בלבד ללא צורך בקבלת
אישור לאור
לוחות
הזמנים הקצרים הנדרשים לשם תפי
ס.ת הסמכות
2.
הפעלת סנקציות ,במקרה של אי קיום פסק דין בהתאם לחוק בתי דין רבניים
(קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-
1995
תדרוש אישור
יוע ה ץ המשפטי
לממשלה -
הסנקציות האפקטיביות במקרה של מי שאינו אזרח או תושב ישראל
על פי רוב
יתמצו ב
עי כוב יציאה מהארץ
והפעלת מאסר כפייה.
לשיטתנו בטרם
הגבלת זכות התנועה ו
כל שכן ככל שמדובר ב הטלת מאסר על מי שאין לא כל
ז
יקה לישראל,
נדרש כי היוע
ץ המשפטי לממשלה,
אשר אמון על מכלול
1
סיליה וסרשטיין פסברג משפט
בינלאומי פרטי
כרך א82
(
2013
)
ה
שיקולים, ובכלל זה שיקולים הקשורים ל משפט בינלאומי ויחסי החוץ של
,מדינת ישראל
יאשר את הפעלת הסנקציות.
3.
לבית
ה משפט העליון תהא סמכות לבטל את הסנקציה שהוטלה במנגנון דומה
לזה שנמצא
ב סעיף7א(ב) ל
ק חו
,)בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון
תשט"ז-
1956
-
בחוק כפיית הציות נקבע כי
על בית הדין ליידע את נ
ש יא בית
המשפט העליון ע ל כל קנס או מאסר שבית הדין מטיל מכוח פקודת בזיון בית
המשפט, ולנשיא מוענקת ה
סמכות לבטל את הקנס או המאסר או לשנותם
.לקולה הפעלת מנגנון זה
ת
בטיח ביק
ורת שיפוטית על החלטות מסוג זה ות צמצם
את הפעלת הסמכות החריגה רק למקרים הראויים.
הערות לתיקון סעיף4ב3
:לחוק שיפוט בתי הדין הרבנים
כמתואר בדברי ההסבר
:הרקע לסעיף זה בהצעת החוק
"בישראל חיים כיום נשים וגברים
, ב
עיקר כאלה שעלו מארצות חבר
,העמים
אשר החוק
נכון להיום אינו נותן פתרון לעגינותם מבחינה אזרחית, במצבים שבהם לא ניתן לאתר את
בן או בת הזוג החי במדינת חוץ במשך זמן רב"
ראשית נבהיר כי מי שנישאה בנישואין אזרחים אינה יכולה להיחשב עגונה הלכתית אלא
מדובר
ב
עיקר ב
יגע נות משפטית
וזאת מטעם שמרבית הפוסקים,
סבורים כי אין צורך בגט
בנישואין אזרחיים, ובמיוחד במקום ובו לא ניתן להשיג בקלות גט מהבעל , וזוהי העמדה
המקובלת בבתי הדין הרבניים.
2 שנית,
יוזכר
כי כאשר בני הזוג אינם בני אותה עדה דתית,
ורק אחד מהם מצוי בישראל, ניתן להתיר את הנישואין בבית משפט לענ
י יני משפחה מכוח
חוק שיפוט
בענייני
)התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית, תשכ"ט-
1969
" (להלן
חוק התרת נישואין "). הצעת החוק מתעלמת כליל מקיומו של
חוק זה וה מנגנון
הקבוע בו, ומביאה לתוצאה לא
ק והרנטית בשיטה (בהקשר זה יוזכר כי בהתאם לחוק
התרת נישואין,
,יש צורך בקבלת אישור מבית הדין הדתי הרלוונטי טרם התרת הנישואין
כך שממילא תימנע כל בעיה הלכתית). בהתאם לכך ניתן לפתור את מצוקתן של אותן
נשים שעלו מחבר העמים, ולשיטתנו אף נכון יותר, באמצעות ת
יקון חוק התרת הנישואין,
וזאת
לאור הסמכות השיורית של בית המשפט .
לשיטתנו, הבעייתיות
הגדולה ביותר בסעיף זה
בהצעת החוק היא כי
אין כל התאמה בין
דברי ההסבר לניסוח בפועל של הסעיף .
הנוסח המוצע בתיקון הינו כללי ומתייחס גם
לאזרחים
ישראלים שהינם תושבי ישראל
ובחרו משיקולי מצפון להינשא אזרחית בחו"ל
ולאחר מכן נרשמו במרשם האוכלוסין כנשואי
ם.
3
בני זוג אלו, אשר בחרו מרצונם
ובהתאם להשקפת עולמם שלא להינשא בישראל בשל כך שטרם כוננו בה נישואים
,אזרחיים
,נמצאים בבעיה משפטית ככל שהם מעוניינים להפריד את קשר הנישואין
באותה דרך אזרחית ,בה נישאו שכן המדינות אשר מאפשרות לאזרחי מדינות זרות
להתחתן בהן .אינן מסכימות להעמיד את מערכת המשפט שלהן לצורך הפרדת הזוג
אין מקום להסדרה חוקית של עניינם של
אזרחי ישראל
ותושביה שבחרו משיקולי מצפון
להינשא בחו"ל בסעיף הסמכות הבינלאומית של בית הדין.
סעיף חוק זה מהווה למעשה
הפרת הסטטוס קוו בענייני נישואין וגירושין ,בקבעו בצורה מפורשת ש
ג ם מי
ש נישאו
בכוונה בדרך אזרחית ימצאו עצמם תחת כנפיו של בית הדין
הרבני. הגם שכיו
ם זהו המ צב
בפועל ובתי הדין הם אילו אשר יתמ
רים נישואין
של יהודים
שניש
או אזרחית,
סמכות זו
נתונה להם אך ורק
מכוח פרשנות מרחיבה של בג"
ץ את חוק
שיפוט בתי הדין הרבניים
ולא
מכוח חוק מפורש.
2
/ ס"ג4276
ניתן ביום ט"ז במרחשוון תשס"ד11.11.03
,פורסם בדין והדיין ג
י 'ליון מס5
, פברואר2004
(בהוצאת מרכז
רקמן
, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן).
3
בהתאם
בג ל"ץ
143/62
פונק-שלזינגר נ 'שר-הפנים ,פ''ד יז
225
.
כמו כן, הסעיף המוצע עוסק במתן סמכות ביחס לתביעת גירושין למרות שבפועל , במקרים
אלו, בית הדין לא ידון
בתביעה כתביעת
גירושין , שכן כאשר אחד מבני הזוג אינו ניתן
לאיתור בית הדין אינו יכול כמובן לסדר גט והוא
מתיר את הנישואין ללא גט,
בהתבסס על
כך שמדובר
בנישואין אזרחיים. לפיכך, ככל ש יוחלט להעניק סמכות לבתי הדין להתרת
נישואין במקרים אל
ו, מוצע לנסח את הסעיף באופן הבא :
"
4ב3.
על אף האמור בסעיף1
וסעיף4
,א
לבית דין רבני תהיה
הסמכות לשינוי
מעמדו האישי
של מבקש
מנשוי:, לגרוש או רווק ובלבד שמתקיימים בו כל אלה
(1)
המבקש ובן זוגו לשעבר
יהודים;
(2)
בני הזוג נישאו בהיותם אזרחי מדינת החוץ;
(3)
מקום
מושבו של המבקש בישראל;
(4)
מקום מושבו של בן זוגו לשעבר איננו בישראל ;
(5)
במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין, או
שמתקיימות נסיבות מיוחדות המקשות על ניהול ההליך במדינת החוץ."
מה רכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים
,באוניברסיטת בר אילן
נוסד בשנת2001
. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים
ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית
ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל
.ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית