חומר רקע

אייר ת ש ע"ח מאי2018 הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) '(תיקון מס4), (סמכות בין לאומית )בתביעה לגירושין תשע"ח– 8 201 עיקרי הדברים  הצעת החוק באה לפתור מצוקה של נשים אורתודוקסיות עגונות במדינות העולם. זוהי בעיה ייחודית , אשר ראוי למצוא לה מענה. ואולם הצעת החוק מרחיבה משמעותית את סמכות בית הדין הרבני הרבה מעבר לדרוש ו חמ ילה סמכות אקסטריטוריאלית של בתי הדין הרבניים על כלל היהודים בעולם , ,אף כשהם נעדרי זיקה של אזרחות או תושבות דבר שאין לו אח ורע בכל דבר חקיקה.  מערכת בתי הדין הרבניים סובלת מליקויים רבים וחמורים, הן מהותיים (הנוגעים לפגיעה חמורה בזכויות נשים) והן אדמיניסטרטיב .)יים (סחבת קשה בטיפול בתיקים בנסיבות אלה, הרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים היא בלתי מתקבלת על הדעת .ואף מסוכנת מבחינת השלכותיה על המתדיינים בפני בתי הדין  מטרת החוק היא לסייע לנשים עגונות. אולם הצעת החוק אינה קובעת כי רק נשים עגונות יהיו רשאיות להגיש תביעה לבית הדין הרבני ופותחת פתח זה לגברים ונשים .כאחד הואיל ו גברים אינם נתונים באותה מצוקה הלכתית כמו נשים, אין כל הצדקה למתן סמכות כה רחבה לבית הדין הרבני.  הצעת החוק מחילה את ה סמכות הבינלאומית של בית הדין הרבני אף על זוגות שניש או בניש ואין אזרחיים בחו"ל . לקביעה זו אין כל הצדקה שכן התרת נישואים אזרחיים לא יוצרת מצוקה הלכתית. הצעת החוק מאפשרת למעשה לאחד מבני הזוג לכפות גירושין בבית דין רבני, כאשר בני הזוג כלל לא נישאו בנישואין דתיים ולא התכוונו לה חיל על .נישואיהם את הדין הדתי ,הסדרה מעין זו, פוגעת בחופש הדת והמצפון של בני הזוג אשר לא נישאו על פי ההלכה ה .יהודית והיא מהווה גם פגיעה חמורה בדין הבינלאומי פירוט הדברים 1. חוק שיפוט בתי דין רבניים מעניק סמכות ייחודית לבית הדין הרבני לדון בענייני .נישואין וגירושין של יהודים בישראל שהם אזרחי המדינה או תושביה 2. לפי תיקון משנת2005 ל חוק שיפוט בתי דין רב ניים (נישואין וגירושין) , תשי"ג- 1953 , יש לבית הדין הרבני סמכות בינלאומית ייחוד ית לדון בתביעת גירושין של יהודים, אף אם יש זיקת תושבות או אזרחות רק ל אחד מבני הזוג . התיקון לחוק הוכנס על מנת .ליתן לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בינלאומית על מנת לפתור בעיות של עגינות 3. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להרחיב באופן משמעותי את סמכותו הבינלאומית של בית הדין הרבני ,לכלל היהודים בעולם גם כאשר אין לבני הז וג או לאחד מהם כל זיקה .לישראל 4. .ראוי לציין כי מערכת בתי הדין הרבניים הינה מערכת הנגועה בפגמים חמורים ביותר התייחסות בתי הדין לנשים פעמים רבות הינה בלתי ראויה, פסיקות בתי הדין מוטות לעתים קרובות כנגד נשים, בתי הדין סובלים מעומס ניכר ונוקטים סחבת קשה בטיפול בתיקים. הוספת תיקים נוספים למער כת הבלתי מתפקדת והקורסת ממילא הינה בלתי .סבירה בעליל 5. מתן סמכות בינלאומית לבתי הדין הרבניים המתייחסת למי שאין להם כל זיקה לישראל עלול לפגוע בדין הבינלאומי בכך שתביא לפגיעה בזכויות של אחד מבני הזוג המוקנות לו על פי הדין המקומי. 6. על פי דברי ההסבר מטרת הצעת החוק היא לסייע לנשים דתיות אשר בעליהן מסרבים ליתן להם גט , הן עגונות מבחינה הלכתית ואין כל ערכאה אזרחית במדינתם אשר תביא להשלמת גירושיהן . נשים אלה אינן יכולות להמשיך לפרק הבא של חייהן ואין להן כל סעד משפטי במקום מושבן . זוהי מצוקה אשר ראוי ליתן לה מענה . אולם הצעת החוק שלפנינו מרחיבה את סמכות בית הדין הרבני לא רק ביחס למצב ים אלה הנוגעים לעגינותן של נשים, אלא גם למצבים רבים אחרים ואף אינה מבחינה בין תביעה של הבעל לתביעה של האישה. הצעת החוק מתעלמת מן העובדה שלגברים ,אשר נשותיהם מסרבות לקבל את גטם יש פתרון הלכתי, ולכן אין זה מוצדק ואף .מסוכן להרחיב את סמכות בית הדין הרבני במצבים אלה 7. הצעת החוק קובעת כי אחד מבני הזוג יוכל לכפות את הגירושין בבית הדין הרבני אם לא ניתן לערוך גירושין מח וץ לישראל, לרבות אם "קיים חשש ממשי שלא ניתן לערוך גירושין לפי דין תורה במקום מושבם האחרון של בני הזוג "או " אם התקיימו נסיבות ."מיוחדות המקשות על עריכת הגירושין1 אלו הגדרות רחבות ועמומות אשר עלולות לפתוח פתח לניצול על ידי אחד הצדדים שיבקש לעצור את ההליך המ תנהל מחוץ לישראל על ידי פנייה לבית הדין הרבני בטענה שקיים חשש ממשי או התקיימו נסיבות 1 יש להניח שאין לבית הדין היכרות עם הדין הזר שתאפשר לו להכריע עד כמה .הנסיבות הן כאלה שמקשות על עריכת הגירושין מיוחדות . יש לקבוע בהצעת החוק כי ניתן לפנות לבית הדין הרבני רק כאשר אין כל .אפשרות לפתוח בהליך גירושין בארץ אחרת 8. בהינתן העובדה כי בבתי הדין הרבניי ם יש רק דיינים גברים ולא דיינות , סדרי הדין וההלכה אינם מתייחסים באופן שווה לנשים ומפלים אותן לרעה , ופסקי הדין נסמכים לא אחת על הלכות שבמהותן מפל ות נשים לרעה , הרי שקיים חשש גדול שאם תתקבל הצעת החוק היא לא תסייע למנוע עגינות אלא דווקא תוביל לכך שגברים ינצלו את הפרצה לרעה ו זוגות רבי ם יג ,יעו להתדיינות בבית הדין הרבני כ אשר התוצאה של הדיונים לא תהיה מניעת עגינות אלא החמרתה ופגיעה בזכויות הצדדים המתדיינים .בה 9. הצעת החוק אמנם קובעת סדרי דין מהירים ולפי סעיף4ב2 (א) על בית הדין לקבוע דיון בתביעה לפסיקת גירושין תוך שבוע ימים ועל פי סעיף4ב2 (ב) אם נקבע פסק דין לגירושין, יש לקבוע מועד לסידור הגט תוך14 יום, אולם אין בהצעת החוק כל התייחסות לפרק הזמן בו על בית הדין ליתן פסק דין בתביעה לגירושין , לאחר שדן בה . בכך מתעלמת הצעת החוק מן החשש שההליכים בבית הדין יתמשכו וימנעו מאחד מן הצדדים להתדיין במקו ם אחר ויכבלו אותו להליכים ממושכים אשר אף עלולים להיות סוחטים ומנצלים בבית הדין הרבני בארץ על אף שאין לצדדים כל זיקה טריטוריאלית .לישראל 10 . לא זו אף זו, הצעת החוק מרחיבה בסעיף4ב3 את סמכות בית הדין הרבני גם על בני זוג יהודים ש נישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים בלבד במדינת חוץ ,ולא ניתן היה להגיש תביעה לגירושין א זרחיים באותה מדינה . ,זוהי הרחבה שאין לה כל הצדקה שכן לא מדובר במצוקה הלכתית ש ראוי להניח לפתחו של בית הדין הרבני . הקניית סמכות לבית הדין הרבני בכל הנוגע לבני זוג שהביעו את רצונם לקיים טקס שאינן דת י יש בה פגיעה חמורה בזכויות יסוד לחופש דת ומצפון. אם בכלל, יש במקרה כזה לקבוע כי ב היעדר האפשרות להתגרש בגירושין אזרחיים במדינת החוץ מי שידון בה הוא בית המשפט לדיני משפחה .