חומר רקע

1 מדד הביטחון האישי אלימות, פשיעה ושיטור ביישובים הערבים 2017 דו"ח مؤشّر األمن الشّخصي العنف، الجريمة وتواجد الشّرطة في البلدات العربيّة 2017 تقرير ٨١٠٢ ايّار 2018 מאי كتابة: المحامي رسول سعدة وعدي شطاين כתיבה: עו"ד רסול סעדה ועדי שטיין سوليتسيانو- المحرر: أمنون بئيري סוליציאנו-עורך: אמנון בארי مستشار اكاديمي: د. نهاد علي יועץ אקדמי: דר' נוהאד עלי מדד הביטחון האישי אלימות, פשיעה ושיטור ביישובים הערבים 2017 דו"ח مؤشّر األمن الشّخصي العنف، الجريمة وتواجد الشّرطة في البلدات العربيّة ٨١٠٢ ايّار تدقيق لغوي: نحامة باروخ עריכת לשון: נחמה ברוך ترجمة للعربية: رجا زعاترة תרגום לערבית: רג׳א זעאתרה ترجمة لالنجليزية: شاؤول ڤاردي תרגום לאנגלית: שאול ורדי تصميم: هيال مايزليس עיצוב: הילה מייזלס طباعة: غراف پرينت הדפסה: גרף פרינט 5-11-3457-569-879 :מסת"ב ٨١٠٢ تقرير 2018 מאי יוזמות קרן אברהם , אזור תעשייה צפוני לוד5 רח' המלאכה 7152011 :מיקוד 02-3733000 :טלפון 02-3733001 :פקס [email protected] :דוא"ל פרסומי יוזמות קרן אברהם ניתנים להורדה מאתר www.abrahamfund.org.il :האינטרנט مبادرات صندوق إبراهيم , المنطقة الصّناعيّة الشّماليّة اللّد5 همآلخاة 7152011 :الرمز البريدي 02-3733000 :تلفون 02-3730001 :فاكس [email protected] :بريد إلكتروني من الممكن تحميل منشورات مبادرات صندوق إبراهيم في موقع www.abrahamfund.org.il :اإلنترنيت תוכן העניינים תקציר מנהלים פתח דבר . מבוא1 2017 ,. סקר הביטחון האישי2 רקע2.1 הממצאים המרכזיים2.2 2017 . היחסים בין המשטרה לבין החברה הערבית בשנת3 1402 . מעקב אחר יישום החלטת ממשלה4 שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים4.1 מרכיבי ההחלטה המרכזיים ותמונת המצב של יישומם4.2 . המלצות5 תרשימים : עמדות כלפי תופעת האלימות ביישוב המגורים, לפי מגזרים1 תרשים : עמדות האזרחים כלפי פריצות וגנֵבות ביישוביהם, לפי מגזרים2 תרשים : עמדות כלפי תופעת "דמי החסות", לפי מגזרים3 תרשים : עמדות כלפי הלוואות בשוק האפור וניכיון שיקים, לפי מגזרים4 תרשים : עמדות כלפי שימוש בסמים, לפי מגזרים5 תרשים : עמדת האזרחים כלפי סחר בסמים, לפי מגזרים6 תרשים : עמדות כלפי ירי ושימוש בנשק, לפי מגזרים7 תרשים : עמדות כלפי תופעת האלימות במשפחה, לפי מגזרים8 תרשים : עמדות כלפי תופעת האלימות במשפחה, לפי מגזרים ולפי מגדר9 תרשים : שיעור האזרחים שהיו קורבנות לאלימות או למעשה פשיעה, לפי מגזרים10 תרשים : מדד הביטחון האישי בקרב האזרחים, לפי מגזרים11 תרשים : עמדות כלפי הגוף האחראי לביטחון האישי, לפי מגזרים12 תרשים : עמדות כלפי פעילות למיגור האלימות, לפי מגזרים13 תרשים 7 11 15 17 17 18 33 42 42 42 46 18 19 20 20 21 21 22 23 23 24 25 26 27 : מידת האמון של האזרחים במשטרה, לפי מגזרים14 תרשים : שביעות הרצון של האזרחים מפעילות המשטרה ביישובם, לפי מגזרים15 תרשים : עמדות כלפי הקשר בין נוכחות קבועה של המשטרה ביישוב לבין גילויי16 תרשים אלימות : שיעור התמיכה של האזרחים בהקמת תחנת משטרה בעירם17 תרשים : מידת הנכונות בקרב האזרחים לדווח למשטרה על פשיעה18 תרשים : מידת התמיכה של הציבור הערבי בשילוב ערבים במשטרה19 תרשים : מידת התמיכה של האזרחים הערבים בשירות שלהם עצמם או של בן20 תרשים משפחתם במשטרה : מידת התמיכה של האזרחים הערבים בשירות שלהם עצמם או של בן21 תרשים )משפחתם במשטרה, לפי קבוצות גיל (צעירים ומבוגרים ملخّص باللّغة العربيّة תקציר בשפה הערבית Abstract in English תקציר בשפה האנגלית 28 29 29 30 30 31 32 32 47 55 7 תקציר מנהלים " הוא הראשון בסדרה של דו"חות שתפרסם2017 דו"ח "אלימות, ביטחון אישי ושיטור ביישובים הערביים יוזמות קרן אברהם מדי שנה בשנה, ומטרתו לעקוב אחר עמדותיהם של האזרחים הערבים עמותת בסוגיות של שיטור ואלימות, אחר עבודת המשטרה בקרב האוכלוסייה הערבית ואחר יישום החלטת .2016 באפריל10 להגברת הביטחון האישי במגזר הערבי שנתקבלה ביום1402 הממשלה בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ונדמה שהתופעה אזרחים ערבים, ושיעורם מכלל הנרצחים וההרוגים70 קופחו חייהם של2017 הגיעה לכדי מגפה. בשנת .55%-בישראל בשל מעשי אלימות באותה שנה הוא למעלה מ ,הסיבות המרכזיות לאלימות בחברה הערבית הן: נוכחות בלתי מספקת של המשטרה ביישובים הערביים כלכלי של האוכלוסייה הערבית – מחצית מכלל המשפחות הערביות מוגדרות כעניות-מצבה החברתי וכמעט שני שלישים מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, אבטלה נרחבת – בעיקר בקרב הצעירים והצעירות, התמורות שחלו בחברה הערבית והיטלטלותה בין המסורת למודרנה, היעדר שירותי ממשלה .שוויון ביחס לחברת הרוב היהודית-מספקים, הפליה כלפי האזרחים הערבים ואי בשנים האחרונות מסתמנת בקרב גורמי ממשלה ההכרה שלאורך השנים היה יחסה של המשטרה כלפי שוויוני. בה בעת השתרשה בחברה הערבית ההכרה שהאלימות והפשיעה-מספק ובלתי-האזרחים בלתי הן כיום איום אסטרטגי הפוגע בה קשות. נראה כי שני הצדדים – הן הממשלה והן הציבור הערבי – מכירים .בכך שללא שיתוף פעולה המבוסס על אמון ביניהם, לא יתאפשר להילחם בפשיעה ביעילות הקצתה תקציבים חסרי תקדים לקידום פיתוחם2015 שנתקבלה בדצמבר922 'החלטת הממשלה מס נועדה לשפר את רמת2016 מאפריל1402 'הכלכלי של היישובים הערביים. החלטת הממשלה מס הביטחון האישי במגזר הערבי ובירושלים, ונקבעו בה יעדים שונים ובהם: הקמת מִ נהלת חדשה לשירותי שיטור בחברה הערבית, גיוס אלפי שוטרים ובכלל זה מקרב החברה הערבית, הקמת תחנות משטרה .חדשות ביישובים הערביים ותגבור תחנות קיימות ;) תחושות או עמדות כלפי היקף האלימות1( :מתמקד השנה בחמישה תחומים 2017 סקר הביטחון האישי (ב) עמדות הקשורות לתחומי האלימות השונים או לסוגי האלימות השונים, כלומר התחומים שבהם )מורגשת אלימות בחברה הערבית; (ג) מידת תחושת הביטחון והיקף החשיפה לאלימות של האזרחים; (ד .מידת הנכונות להירתם למאבק באלימות; (ה) עמדות כלפי המשטרה הסקר נערך על בסיס מדגם מייצג של החברה הערבית כולה. לשם השוואה נערך במקביל סקר ארצי על .בסיס מדגם מייצג של החברה היהודית ממצאי הסקר מיטיבים להמחיש את המחסור בשיטור בחברה הערבית, ומדיווחי הנשאלים הערבים עולה 8 :תחושה של הפקרות והזנחה מצד המשטרה • , והוא גבוה פי54% שיעור הערבים הגורסים כי ביישוב מגוריהם קיימת בעיית אלימות עומד על . משיעור היהודים הגורסים כך4 • אשר לסוגי האלימות, שיעור האזרחים בכלל המדינה החשופים לפריצות וגנֵבות גבוה: בחברה . האזרח היהודי חש שהוא בטוח מפני58% ובחברה הערבית על53% היהודית הוא עומד על אלימות ומפני פגיעה בנפש הרבה יותר מן האזרח הערבי, אולם בסוגים אחרים של אלימות כמו .עבירות רכוש, פריצות וגנֵבות, החששות דומים בשתי האוכלוסיות • .תופעת דמי החסות ("ח'אווה") נתפסת כתופעה חמורה יותר בחברה הערבית לעומת היהודית • שני המגזרים, הערבי והיהודי, סבורים כי בעיר מגוריהם רווח השימוש בסמים, אם כי בחברה הערבית הבעיה נפוצה יותר – כמחצית סבורים כך לעומת כשליש מהאזרחים היהודים. אשר מהציבור היהודי סבורים שיישובם סובל מבעיה של סחר בסמים לעומת20% ,לסחר בסמים .40% – שיעור כפול בציבור הערבי • סבורים כי ביישובם49% :חוקי בנשק מסתמן כבעיה חמורה בציבור הערבי-השימוש הבלתי . בקרב היהודים7% חוקי לעומת-רווחת הבעיה של ירי ושימוש בנשק בלתי • 14% שיעור האזרחים היהודים הסבורים כי בעירם קיימת תופעה של אלימות במשפחה עומד על בחברה הערבית. ניכרים הבדלים מובהקים בין גברים ונשים בעמדות כלפי תופעת33% לעומת האלימות במשפחה: הנשים בשני המגזרים סבורות כי קיימת אלימות במשפחה ושיעורן עולה .על זה של הגברים הסבורים כך • שיעור הערבים שדיווחו כי נפלו קורבן לאלימות או לפשיעה בשלוש השנים האחרונות עומד . לכאורה מדובר בשיעור קטן, אולם תרגום האחוזים למספרים3.3% ובקרב היהודים על4% על .מעלה תמונה קודרת מאוד • מזו של האזרח היהודי. שיעור2.5 תחושת חוסר הביטחון האישי של האזרח הערבי גדולה פי . מקרב היהודים13% לעומת32% הערבים החשים חוסר ביטחון בעיר מגוריהם עומד על • מהאזרחים היהודים מטילים על המשטרה את האחריות63% העמדות כלפי המשטרה מעלות כי בלבד מהאזרחים הערבים. נתונים מדאיגים אלה מלמדים שרובו36% לביטחון התושבים לעומת .של הציבור הערבי אינו מסתמך כלל על המשטרה ואינו מטיל עליה את האחריות לביטחונו מאידך גיסא, שיעור האזרחים הערבים הסבורים כי המשפחה וההורים הם האחראים לביטחון . בלבד מהאזרחים היהודים1% לעומת32% האישי של התושבים עומד על • הן היהודים והן הערבים אינם מטילים על מערכת החינוך את האחריות לביטחון האישי – שיעור . בקרב הערבים3% בקרב היהודים ועל1% המשיבים שהטילו עליה את האחריות עומד על .משמע, מערכת החינוך נתפסת כגוף שאין לו קשר לשמירה על הביטחון האישי 9 • מהאזרחים היהודים39% מהאזרחים הערבים מוכנים להשתתף במאבק באלימות לעומת70%-כ 70%-וממצא זה מעודד. רוב רובו של הציבור הערבי סבור שהגיעה העת למלחמה באלימות ו .מוכנים להירתם לכך • 59% – שיעור ניכר מן הנשאלים אינם רוחשים אמון למשטרה או מאמינים בה במידה מועטה מלמדת2014- מקרב היהודים. השוואה לממצאי סקר קודם שנעשה ב54%-מקרב הערבים ו שביעות רצון-שחל כרסום באמון כלפי המשטרה והוא הולך ויורד. הנשאלים הביעו גם אי . מהציבור הערבי61%- מהציבור היהודי ו53% :מפעילותה של המשטרה • רוב האזרחים עדיין מקווים כי נוכחות קבועה של המשטרה ביישובם תביא לידי הפחתת האלימות . מהציבור הערבי סבורים כך63%- מהציבור היהודי ו66% – • שביעות הרצון הכללית מתפקוד המשטרה, שיעור הערבים במדינה-על אף חוסר האמון ואי מהאזרחים79% ,. יתר על כן77% התומכים בהקמת תחנת משטרה במקום מגוריהם עומד על הערבים מוכנים לדווח למשטרה על פשע או על עבירה שהיו עדים לה, ממצא המעיד על נכונות .לשיתוף פעולה ענייני עם המשטרה כדי למגר את האלימות • מוכנים48%-, תומכים בשילוב ערבים במשטרה ו72% ,רוב גדול מכלל אזרחי המדינה הערבים .לשרת במשטרה בעצמם או שאחד מבני משפחתם ישרת בה הרג אזרחים ערבים )1( : בעקבות שני אירועים2017 הניכור בין המשטרה לבין הציבור הערבי גבר בשנת אלקיען בתקרית- נהרגו שלושה אזרחים ערבים מירי שוטרים: יעקוב אבו2017 בשנת – בידי שוטרים , ומהדי סעדי בתקרית יפו ביולי2017 , מוחמד טהא בתקרית כפר קאסם ביוני2017 חיראן בינואר-אום אל .בעיר קלנסווה חוקיים-הריסת מבנים בלתי )2( ;2017 . גברים58- נשים ו9 , אזרחיות ואזרחים ערבים67 קיפחו את חייהם2017 אשר לנפגעי האלימות, במהלך .זאת נוסף על שלושה אזרחים שקיפחו את חייהם מירי של כוחות המשטרה נחנכו תחנות משטרה2017 המשטרה פועלת לשיפור שיתוף הפעולה עם החברה הערבית, ובשנת ,זרקא ובכפר כנא, פוענחו כמה מקרי רצח, נערך מבצע לאיסוף נשק ביישובים ערביים-חדשות בג'סר אל נמשך הדיאלוג בין ראשי המשטרה למנהיגות הנבחרת, נחנך עמוד פייסבוק בערבית ונפתח חשבון טוויטר .להעברת מידע לציבור הערבי : מראה כי (א) הוגדל מספרם של השוטרים ביישובים הערביים1402 המעקב אחר יישום החלטת ממשלה נשים; (ב) נוספו תקני כוח אדם65 שוטרים ערבים, מהם325 גויסו2017 ועד סוף שנת2016 בשנת לתחנות ולמערכים התומכים; (ג) מִ נהלת השירות לחברה הערבית מפעילה מערכת תמיכה רחבה תוך התאמה אישית לצרכים הייחודים של המועמדים לשירות כדי לסייע לשיפור סיכויי ההצלחה בתהליך איש ואישה מקרב הציבור הערבי הציעו את מועמדותם); (ד) הוחל בביצוע תוכנית האמו"ן4000-המיון (כ ברמה הארצית, אסטרטגיה ניהולית שעל פיה המשטרה מקדישה זמן ומשאבים לפתרון בעיות המפריעות לאזרח הנורמטיבי בכל יישוב ויישוב; (ה) במחוז הצפון פותחה תוכנית "כוכב הצפון" לשיפור שירותי 10 תחנות משטרה10 עוד2020 המשטרה ביישובים הערביים; (ו) המשרד לביטחון הפנים מתכנן להקים עד .חדשות ביישובים ערביים ולתגבר תחנות קיימות עמותת יוזמות קרן אברהם מייחסת חשיבות עליונה למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, והיא פלסטיני ולשילובו במדינה. לשם כך הוקם-רואה בהם מכשול לפיתוחו ולשגשוגו של המיעוט הערבי ,בעמותה מיזם "קהילות בטוחות" המתמקד בקידום תפיסת שיטור שירותית ומיטיבה לאזרחים הערבים בביסוס מנגנוני הידברות בין המשטרה לבין הקהילה, בחינוך נגד אלימות ובהקמת שירותים מצילי חיים ביישובים הערביים :ההמלצות העיקריות לשיפור הביטחון האישי ביישובים הערביים הן  שנתית למאבק באלימות ביישובים הערביים ולהקצות את-יש ליזום תוכנית מערכתית רב .המשאבים הדרושים ליישומה  נדרשת נוכחות קבועה ומיטיבה של המשטרה ביישובים הערביים תוך אימוץ גישה שירותית .קהילה כלפי התושבים-ומבוססת  .יש למקם את תחנות המשטרה במתחמי חירום ביישובים הערביים  .נדרשת הידברות ממוסדת וקבועה בין המשטרה לבין הקהילה  יש ליזום מבצעים נוספים למסירת נשק בלתי חוקי מרצון ובה בעת להגביר את האכיפה בתחום .זה  פורמליות ביישובים-יש לפתח תוכניות חינוך נגד אלימות במסגרות החינוך הפורמליות והבלתי .הערביים יש לערוך מחקרי עומק ביישובים שבהם יש תחנות משטרה וביישובים שבהם הוקמו לאחרונה  .תחנות משטרה כדי לבדוק את השפעתן על צמצום האלימות 11 פתח דבר בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, וזאת במהופך קופחו חייהם2017 למגמה הכללית המצביעה על ירידה בשיעורי האלימות בכלל החברה בישראל. בשנת אזרחים ערבים, ושיעורם מכלל הנרצחים וההרוגים בישראל בשל מעשי אלימות באותה שנה הוא70 של . תשעה מתוך הנרצחים הם נשים. במאות אירועים של אלימות, כולל שימוש בנשק ברבים55%-למעלה מ .מהם, נפצעו עשרות רבות של אזרחים ונגרם נזק לרכוש. רובם הגדול של האירועים לא דווח או לא תועד מגפת האלימות נוגעת כמעט בכל תחום מתחומי החיים בחברה הערבית: היעדר נגישות נאותה להון ולאשראי אפשרית והחובות בגינו נגבים באיומים קשים ובאלימות; בעלי-בנקאי בריבית בלתי-הוליד שוק הלוואות חוץ ;חסות ונופלים קורבן למאבקי שליטה בין כנופיות-עסקים הפועלים בסביבה בלתי מוגנת משלמים דמי מאבקים פוליטיים במציאות של שלטון מקומי חמולתי המתגמל מקורבים (על רקע אבטלה קשה ומחסור במשרות) מטעין את מערכות הבחירות באלימות פיזית קשה וחושף את נבחרי הציבור לפגיעה; סכסוכים בין משפחות או חמולות או שבטים הופכים ליריבויות של עשרות שנים וכוללים התפרצויות אלימות ונקמות דוריות המאיימות על אלפי אנשים מכל צד, כאשר חטאם היחיד של רובם המכריע – שהעונש עליו-דם רב הוא מוות או נכות – הוא שיוכם המשפחתי; רצח נשים ואלימות כלפי נשים בעקבות סכסוכים בתוך המשפחה הם תופעה קשה ולמרבה הזוועה היא עודנה נתפסת כלגיטימית בחוגים מסוימים; נהיגה פרועה וויכוחים על משתתפים; עובדי מערכת-השימוש בדרך מידרדרים במהירות לאירועים אלימים ולעיתים לתגרות רבות החינוך ובהם מורים ומנהלי בתי ספר נתונים לאלימות מילולית קשה ולעיתים מותקפים בידי תלמידים ובני משפחתם וכך גם עובדי רשויות הרווחה ומשרתי ציבור אחרים; ונדליזם והשחתת רכוש במרחב הציבורי גם .הם נפוצים, בין כביטוי למחאה, לשעמום או לשליטה במרחב חוקי בנשק ממלא תפקיד מכריע באלימות המתוארת. על פי הערכות (שאינן מבוססות-השימוש הבלתי דיין), עשרות אלפי כלי נשק מוחזקים בלא רישיון בידי אזרחים ערבים, החל מנשק קר, אקדחים ומטעני חבלה מאולתרים, עד כלי נשק ותחמושת "תקניים" הכוללים רימוני רסס, רובי סער ואף טילי כתף. תיעוד ,יומי-רשמי של תקריות אלימות הכוללות שימוש בנשק חם, המופץ ברשתות החברתיות כעניין יום-בלתי .מספק הצצה להיקף התופעה ולנזקיה הקשים :אלה הן הסיבות המרכזיות לאלימות בחברה הערבית • בדומה לשירותי ממשלה אחרים, גם שירותי השיטור והמשאבים המושקעים לשם – שיטור-תת 1,כך בחברה הערבית היו ועודם מעטים ביחס לאלה המושקעים בחברה היהודית. ועדת אור ,2000 דין וחשבון ועדת חקירה ממלכתית לבירור התנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים בחודש אוקטובר 1 /http://uri.mitkadem.co.il/vaadat-or ,2003 ירושלים: אוגוסט 12 , קבעה שרמת השיטור שניתנה לציבור הערבי הייתה2000 שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר נמוכה מן המקובל בציבור היהודי, וכי המשטרה התייחסה אל המפגינים הערבים כאל אויב ולא כאל אזרחים הזכאים לשירותיה. בעיה יסודית נוספת נעוצה בעובדה שהמשטרה האמונה על שלומה ועל ביטחונה של החברה הערבית פועלת בקרבה גם מנקודת מבט ביטחונית. כפל התפקידים הזה מקשה על המשטרה לאמץ תפיסה שירותית כלפי הציבור הערבי ומקשה על האזרחים הערבים לראות את המשטרה כלגיטימית, לתת בה אמון ולשתף עימה פעולה. מצב דברים זה בא לידי ביטוי בנוכחות מועטה של שוטרים ביישובים ערביים, בהיעדר תחנות משטרה ,ובכלל זה בערים מרכזיות, תגובה איטית של המשטרה לאירועים, שיעור נמוך של פענוח פשעים ,פעילות שאינה מבוססת על נוכחות רצופה בקהילה ועל קשר עימה אלא על 'מבצעים' נקודתיים וכן במפגשים אלימים, לעיתים קטלניים, במגע בין שוטרים לאזרחים ערבים. מציאות זו תרמה .לתחושה של "אוטונומיה בניהול הפשיעה" ולעשיית דין עצמית • ,הקשר בין מחסור וקשיים כלכלים לבין לפשיעה ידוע. בעולם כולו וגם בישראל – עוני נרחב שוויון, אשר בה מחצית מכלל-ניכור, זעם והתנהגות אלימה נובעים ממציאות של עוני ושל אי המשפחות הערביות מוגדרות כעניות וכמעט שני שלישים מהילדים הערבים חיים מתחת לקו חברתי ורבים מהם- היישובים הערביים ותושביהם מצויים בתחתית הסולם הכלכלי2.העוני פיתוח חריף, מאבטלה נרחבת, ממערכות חינוך ורווחה חלשות ומתשתיות פיזיות-סובלים מתת .רעועות • חלו – ועדיין חלים – בחברה הערבית שינויים בכל תחומי1948 שחיקת הסמכות המסורתית – מאז החיים ובכללם תהליכי מודרניזציה. לפיכך החברה הערבית היא חברה במעבר: לא מסורתית ולא מודרנית, לא דתית ולא חילונית. אף שהיא עדיין מוגדרת כפטריארכלית במידה רבה, ניכרת בה .שחיקה של מבנים ונורמות מסורתיות, בעיקר בשל זמינות המידע ובשל השפעות הטכנולוגיה סכסוכים שבעבר יושבו בידי ראשי משפחות, נכבדים וועדות סולחה, הופכים היום כהרף עין משתתפים הנקראים להשתתף בהן בלחיצת מקש. גם תהליכי האינדיבידואליזציה-לתגרות רבות תורמים את חלקם: הפרט שואף לממש את עצמו גם במחיר התבדלות מהקבוצה משום שהיא .מאבדת את אמצעי ההרתעה כלפיו • עומד22–18 חוסר מעש בקרב צעירים – שיעור חסרי המעש בקרב צעירות וצעירים ערבים בני בקירוב והם אינם לומדים ואינם עובדים. בעת שבני גילם היהודים פונים למכינות40% על צבאיות, לשנת שירות וכמובן לשירות צבאי, עומדים הצעירים הערבים לנוכח הזדמנויות-קדם תעסוקה מצומצמות, מוכנות לקויה ללימודים אקדמיים, מיעוט מסגרות הכשרה, מיעוט מרכזים קהילתיים, היעדר מתקני ספורט ואף אפשרויות בילוי מצומצמות. מציאות זו של שעמום וחוסר , ירושלים: המוסד לביטוח לאומי – מנהל המחקר והתכנון, דצמבר2016 ,ממדי העוני והפערים החברתיים: דו”ח שנתי 2 https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2016-new.pdf ,2017 13 .חברתיות, ונדליזם ואלימות-תוחלת היא כר פורה להצמחת התנהגויות אנטי • ביישובים הערביים בולטים בהיעדרם שירותים – נוכחות דלילה של הרשויות הממשלתיות בסיסיים כמו בתי חולים, תחנות אוטובוס מרכזיות ותחנות רכבת, תחנות כיבוי והצלה ותחנות מגן דוד אדום. משרדי ממשלה ("קריית ממשלה") גם הם כמעט אינם קיימים ביישובים. היעדר אכפתיות מצד המדינה כלפי האזרחים-סדר ושל אי-זה משריש תחושה של היעדר חוק, של אי .הערבים • הציות לחוק עשויים להיראות-ייצוג היתר של האזרחים הערבים בפשיעה ותופעת אי – מחאה גם כביטוי של מחאה כלפי המדינה, רשויותיה, הגדרתה והסדר החברתי שבה, ובייחוד כביטוי ,למעמדו הנחות של המיעוט הערבי. היא עשויה לבטא שליטה וריבונות ביישובים הערביים .מאחר שהכללים בהם נקבעים בידי גורמים מתוך החברה הערבית ולא בידי רשויות המדינה בשנים האחרונות מסתמנת בקרב גורמי ממשלה הכרה בעובדה שלאורך השנים היה יחסה של המשטרה הוגן. על כך נוספה ההבנה כי ללא שיתוף פעולה המבוסס-שוויוני ולא-מספק, בלתי-כלפי האזרחים בלתי .על אמון מצד החברה הערבית, תתקשה המשטרה להילחם בפשיעה ביעילות בה בעת השתרשה בחברה הערבית ההכרה שהאלימות והפשיעה הן כיום איום אסטרטגי הפוגע בה קשות. מספר הקורבנות בנפש, המשפחות ההרוסות והאיום הרב שחשים האזרחים על כל צעד ושעל הולידו את ההבנה שלא ניתן למגר את התופעות הללו ללא שיטור יעיל, וכי חוק וסדר הם זכויות אדם ואזרח שהאזרחים הערבים ראויים להן בזכות ולא בחסד. על זה נוספה ההבנה שהמשטרה לבדה לא תוכל לספק ביטחון ללא קבלת אחריות של הקהילה לגורלה, וכי יש לגנות נמרצות את האלימות ולהירתם .למיגורה ביקשה לקדם את פיתוחם הכלכלי של היישובים2015 שנתקבלה בדצמבר922 'החלטת הממשלה מס הערביים ושל החברה הערבית, ולשם כך הקצתה תקציבים חסרי תקדים בהיקפם להשקעה בקשת רחבה .של תחומים. בנוסף היא קבעה מנגנוני הקצאה משופרים שיקטינו את הפערים בהקצאות בשנים הבאות אף על פי כן, פיתוח כלכלי ממשי ביישובים הערביים לא יוכל להיעשות ללא החרפת המאבק באלימות .ובפשיעה וללא הגברת תחושת הביטחון בהם נועדה לשפר את רמת הביטחון האישי במגזר הערבי2016 מאפריל1402 'החלטת הממשלה מס ובירושלים, ויש בה בשורה חשובה מאוד. ההחלטה קובעת יעדים שונים ובהם: הקמת מנהלת חדשה לשירותי שיטור בחברה הערבית; גיוס אלפי שוטרים ובכלל זה מקרב החברה הערבית; הקמת תחנות משטרה חדשות ותגבור תחנות קיימות. ההחלטה הקצתה את התקציב הדרוש למימוש יעדים אלה; אלה קהילה, הקשוב לבעיות-צעדים בכיוון הנכון ויש לנקוט צעדים נוספים שיקדמו שיטור שירותִ י מבוסס .המטרידות את האזרחים הערבים והפותר אותן ביעילות עמותת יוזמות קרן אברהם מייחסת חשיבות עליונה למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, והיא פלסטיני ולשילובו במדינה. לשם כך הוקם-רואה בהם מכשול לפיתוחו ולשגשוגו של המיעוט הערבי ,בעמותה מיזם "קהילות בטוחות" המתמקד בקידום תפיסת שיטור שירותית ומיטיבה לאזרחים הערבים 14 ) בין המשטרה לבין הקהילה, בחינוך נגד אלימותaccountability( בביסוס מנגנוני הידברות ואחריותיות ובהקמת שירותים מצילי חיים ביישובים הערביים יוזמות קרן אברהם מדי שנה בשנה, ומטרתו דו"ח זה הוא הראשון בסדרה של דו"חות שתפרסם עמותת לעקוב אחר עמדותיהם של האזרחים הערבים בסוגיות של שיטור ואלימות, אחר עבודת המשטרה בקרב . להגברת הביטחון האישי1402 האזרחים הערבים ואחר יישום החלטת הממשלה מיזם "קהילות בטוחות" של העמותה – ואף דו"ח זה – אינם עוסקים בשיטור במזרח ירושלים או בשיטור יוזמות קרן אברהם לקדם שילוב ושוויון בין בקרב מי שאינם אזרחי המדינה. זאת מתוקף ייעודה של .אזרחי ישראל הערבים והיהודים .אנו מבקשים להודות למחברי הדו"ח, עדי שטיין ועו"ד רסול סעדה .תודה לד"ר נוהאד עלי על הייעוץ האקדמי סוליציאנו-ואמנון בארי ד"ר ת'אבת אבו ראס מנכ"לים שותפים, יוזמות קרן אברהם 15 . מבוא1 סוגיית האלימות בעולם ובישראל בכלל ובקרב החברה הערבית בישראל בפרט עומדת על הסדר היום כבעיה מרכזית המערערת את הסדר הציבורי ומאיימת על הביטחון הן של החברה והן של הפרט בה. מנעד האלימות נע בין טרור לבין פגיעה ברגשות, כלומר אלימות הפוגעת חמורות בנפשו של הפרט, מעוררת בו חששות ומונעת ממנו לחיות חיים נורמטיביים רגועים. האלימות כלפי הפרט או כלפי הקולקטיב המשתייך לאומית, תרבותית או מגדרית אינה תופעה חדשה והיא קיימת מאז ראשית-לקבוצה דתית, חברתית, אתנו .ימי האנושות. יש הטוענים כי יצר האלימות טבוע בפרט וכי הוא אחד מדפוסי ההתנהגות של בני האדם החברה האנושית פיתחה מנגנוניים וכללים לריסון ביטויו של יצר שלילי זה ולחיזוק התכונות החיוביות של האדם ושל החברה. מנגנונים אלה כוללים מערך של ערכים ונורמות המבוססות על תפיסה מוסרית ועל רצון וצורך להבטיח את ערך החיים ואת כבודם. בה בעת פיתחה החברה כללים והסדרים להתמודדות עם מבצעיהם של מעשי אלימות כדי למגר את התופעה או לצמצם אותה לפחות. למרבה הצער, האלימות 3.מתרחבת למרות המודעות הגוברת של החברה לצורך למגרה חקירת האלימות כתופעה חברתית נועדה להבין את היקפה, את צורותיה, את רמותיה ואת משמעויותיה מבחינת הפרט והקולקטיב, ותרומתה תאורטית ויישומית. כדי להבינה יש לחקור את התמורות והמגמות בהתפתחותה ולמפות את סוגיה לפי השיוך החברתי, המיקום הגאוגרפי, צורת היישוב והעיתוי – זאת משום שהאלימות היא תופעה דינמית המשתנה במהלך הזמן, המקום והנורמות המוסריות המקובלות בחברה מסוימת. התרומה היישומית של חקר האלימות מקנה לחברה יכולת לגבש כללי התערבות כדי לצמצם את התופעה למען שמירת הביטחון האישי והציבורי ולמען השלטת סדר ציבורי המבוסס על 4.הנורמות והערכים הרצויים על פי המוסכמות בחברה אפשר לחקור את תופעת האלימות הן לפני התרחשותה כאקט או כמאורע, דהיינו לעמוד על הרקע העשוי להוביל להתרחשותה ולהבין מה המניעים להתרחשותה. אפשר גם לחקור את התופעה לאחר .התרחשותה, לעמוד על הגורמים לה ולהפיק לקחים לעתיד כדי למזער את הפגיעות בפרט ובחברה האלימות היא טרור אזרחי מבחינות מסוימות, והיא הולכת וגוברת הן בישראל בכלל והן בחברה הערבית -לאומיים, המתחים והקשיים על הרקע החברתי-פוליטי, הסכסוכים, השסעים האתנו-בפרט. המצב הגאו כלכלי בישראל – כל אלה יוצרים כר פורה לצמיחת אלימות לצורותיה ולגווניה השונים. הם אף תורמים ראו: נ’ עלי, אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל: “קונספירציה ממסדית” או “פשיעה תרבותית”? מרכז אמאן ואונ�י ­ .2014 ,ברסיטת חיפה .שם 4 16 במישרין ובעקיפין לצמיחת אלימות גם ביישובים הערביים – טשטוש הגבולות בין האזרחי לבין הלאומי בהתמודדות של הממשלות עם הבעיות במגזר הערבי, התגבשות שיח עוין בקרב חלק מהציבור היהודי המוזן בידי תקשורת לא מאוזנת בהצגת סוגיות הקשורות לתביעות לשוויון מצד האוכלוסייה הערבית וההפליה כלפיה – ובכלל זה הריסת בתים המוגדרים כבנייה בלתי חוקית או כבנייה ללא היתר – כל אלה מבטאים אלימות של המדינה כלפי אזרחיה, עד כי לעיתים מתעורר הרושם של יחס של "עליהום". מצד אחר חל בחברה הערבית תהליך של עיור, ומצד שני היא עדיין חברה מסורתית. לפיכך היא נעה בין דפוסי התנהגות מודרניים לבין דפוסים מסורתיים, פטריארכליים ואף פונדמנטליסטיים. האזרחים הערבים מודרים מהשתתפות פעילה בעיצוב המרחב הציבורי, וכל אלה יצרו אקלים לצמיחה של סוגים חדשים .של אלימות שלא נודעו עד כה בחברה הערבית המסורתית 17 2017 ,. סקר הביטחון האישי2 רקע2.1 :הסקר מתמקד השנה בחמישה תחומים • תחושות או עמדות כלפי היקף האלימות • עמדות הקשורות לתחומי האלימות השונים או לסוגי האלימות השונים, כלומר התחומים שבהם מורגשת אלימות בחברה הערבית • מידת תחושת הביטחון והיקף החשיפה לאלימות • מידת הנכונות להירתם למאבק באלימות • עמדות כלפי המשטרה הסקר נערך על בסיס מדגם מייצג של החברה הערבית כולה. לשם השוואה נערך במקביל סקר ארצי על .בסיס מדגם מייצג של החברה היהודית. כל אחד מהתחומים נבדק באמצעות כמה שאלות -בנוסף נערכו סקרים מקומיים (בהתבסס על השאלון הארצי) בשלושה יישובים ערביים בחודשים מאי ) באמצעות ראיונות טלפוניים. שני סקרים נעשוSTATNET( בידי מכון הסקרים סטאטנט2017 יוני בקרב מדגם מייצג, האחד בקרב אזרחים ערבים והשני בקרב יהודים. בנוסף, וכמקרה מבחן, נעשו סקרים : הערים טמרה (יישוב עירוני גדול2017 בשלושה יישובים שבהם מתמקד מיזם "קהילות בטוחות" בשנת זרקא (יישוב כפרי קטן-בגליל) וכפר קאסם (יישוב עירוני בינוני במשולש) ומועצה מקומית ג'סר אל להקמה1402 במישור החוף). יישובים אלה לא נבחרו באקראי; שלושתם נכללים בהחלטת ממשלה ולתגבור תחנות משטרה ביישובים הערביים. בדו"ח זה לא נדון בממצאים בשלושה יישובים אלה; בכוונתנו לייחס לכך דו"ח מיוחד לאחר סיום מחקר ההערכה שיבוצע בהם. טעות הדגימה הממוצעת בסקר הכללי .4.9% עומדת על 18 46% 86% 54% 14% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% האם קיימת בעיית אלימות ביישוב שלך ? هل هنالك مشكلة عنف في بلدك לא קיימת קיימת הממצאים המרכזיים2.2 1 1 .היקף האלימות על פי הסקר : עמדות כלפי תופעת האלימות ביישוב המגורים, לפי מגזרים1 תרשים ,54% מראה, כי שיעור הערבים הגורסים כי ביישוב מגוריהם קיימת בעיית אלימות עומד על1 תרשים . משיעור היהודים הגורסים כך. כל אזרח ערבי שני סבור כי יישוב מגוריו נגוע באלימות4 והוא גבוה פי ובהם בלט השוויון בחששות הערבים והיהודים מפני5,נתונים אלה שונים ממצאי מחקר קודם של חסייסי אלימות ומפני הגאות באלימות. מתברר ששיעור האזרחים היהודים החוששים מאלימות ביישוב מגוריהם 6.הולך ויורד, שלא כאזרחים הערבים – לדבריהם החששות הללו עולים בהתמדה מיעוט בישראל, עבודה לשם קבלת התואר “דוקטור-שיטור ואזרחות בחברה משוסעת: יחסי משטרה , ב’ חסייסי 5 .2005 ,לפילוסופיה”, אוניברסיטת חיפה B. Hasisi, “Police, Politics, and Culture in a Deeply Divided Soci� : לעיל), וכן3 (הערה2014 , ראו: עלי ­ .ety”, Journal of Criminal Law & Criminology, 98(3) 2008, pp. 1119-1146 19 2 2 .סוגי אלימות עבירות רכוש, פריצות וגנֵבות : עמדות האזרחים כלפי פריצות וגנֵבות ביישוביהם, לפי מגזרים2 תרשים ) ובחברה הערבית53%( מראה כי שיעור האזרחים החשופים לפריצות וגנֵבות בחברה היהודית2 תרשים הראה שהאזרח היהודי חש שהוא בטוח מפני אלימות ומפני פגיעה בנפש הרבה1 ) דומה. תרשים58%( יותר מן האזרח הערבי, אולם בסוגים אחרים של אלימות כמו עבירות רכוש, פריצות וגנֵבות, החששות ). נתון זה עשוי להסביר את הדמיון הכמעט מלא בעמדות "בלתי2 דומים בשתי האוכלוסיות (תרשים .מחמיאות" כלפי תפקודה של המשטרה הן מצד האזרחים היהודים והן מצד האזרחים הערבים 58% 53% הציבור הערבי הציבור היהודי לדעתך , באיזו מידה היישוב שלך בטוח מפני פריצות וגנֵבות ? الى اي مدى تعتقد بأن بلدك آمن من السرقات ( שיעור העונים " לא בטוח בכלל " ו " בטוח במידה מועטה ") 20 )"בנקאי ("השוק האפור-דמי חסות והלוואות בשוק ההלוואות החוץ : עמדות כלפי תופעת "דמי החסות", לפי מגזרים3 תרשים : עמדות כלפי הלוואות בשוק האפור וניכיון שיקים, לפי מגזרים4 תרשים תופעת דמי החסות (בערבית – "ח'אווה") נתפסת כתופעה חמורה יותר בחברה הערבית ביחס לחברה היהודית; שליש מהאזרחים הערבים רואים בה בעיה חמורה לעומת חמישית מקרב האזרחים היהודים ). גם התופעות של שוק אפור וניכיון שיקים נתפסות בעיני האזרחים הערבים כשכיחות בשיעור3 (תרשים .)4 כפול ביחס ליהודים (תרשים 34% 21% הציבור הערבי הציבור היהודי לדעתך , באיזו מידה סובלים בעלי עסקים וסוחרים ביישובך מבעיית דמי חסות (ח' אווה )? الى اي مدى تعتقد ان اصحاب المصالح والتجار في بلدك يعانون من ظاهرة الخاوة ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") 40% 22% הציבור הערבי הציבור היהודי לדעתך , באיזו מידה סובלים בעלי עסקים וסוחרים ביישובך מבעיות של הלוואות בשוק האפור , מניכיון שיקים ומחלפני כספים ? بأي مدى تعتقد ان اصحاب المصالح والتجار يعانون من السوق السوداء وتبديل شيكات ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") 21 41% 20% הציבור הערבי הציבור היהודי לדעתך ,באיזו מידה סובל יישובך מבעיה של סחר בסמים? بأي مدى تعتقد بان بلدك يعاني من مشكلة تجارة المخدرات ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") ממצאים אלו מיטיבים להמחיש את המחסור בשיטור בחברה הערבית, ועולה מהם תחושה של הפקרות והזנחה מצד המשטרה. הפערים בין עמדות הערבים והיהודים מחזקים את תחושת "האוטונומיה" בניהול 7.הפשיעה בחברה הערבית, היוצרת אווירה של קונספירציה מצד הממסד ביחס לאוכלוסייה הערבית שימוש בסמים וסחר בסמים : עמדות כלפי שימוש בסמים, לפי מגזרים5 תרשים : עמדת האזרחים כלפי סחר בסמים, לפי מגזרים6 תרשים .) לעיל3 (הערה2014 ,עלי 7 46% 32% הציבור הערבי הציבור היהודי לדעתך , באיזו מידה סובל יישובך מבעיה של שימוש בסמים ? بأي مدى تعتقد ان بلدك يعاني من مشكلة استعمال المخدرات ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") 22 מראה כי שני המגזרים, הערבי והיהודי, סבורים כי בעיר מגוריהם יש בעיה של שימוש בסמים5 תרשים אם כי בחברה הערבית הבעיה נפוצה יותר – כמחצית מהאזרחים הערבים סבורים כך8,בשיעורים גבוהים מהציבור היהודי סבורים שיש20% ,)6 לעומת כשליש מהאזרחים היהודים. אשר לסחר בסמים (תרשים .)40%( ביישובם בעיה של סחר בסמים לעומת שיעור כפול בציבור הערבי ירי ושימוש בנשק : עמדות כלפי ירי ושימוש בנשק, לפי מגזרים7 תרשים בלבד מקרב היהודים סבורים כי ביישובם רווחת הבעיה של ירי ושימוש בנשק7% מראה כי7 תרשים . מקרב האזרחים הערבים הסבורים כך49% לעומת מראה כי הפער בעמדות בין הציבור הערבי לבין הציבור היהודי בקשר לירי ולשימוש בנשק7 תרשים גדול מאוד. בין השאר אפשר להסביר את הפער בסיבות מבניות ואובייקטיביות כמו היעדר אכיפה של החוק, תרבות פשיעה ועוד, אולם יש לכך גם סיבות סובייקטיביות ותרבותיות כמו ירי נרחב בשמחות :ובקבלת הפנים לעולים לרגל ועוד נסיבות חברתיות ותרבותיות. אין ספק כי מדובר בבעיה של ממש מהציבור הערבי רואה בתופעת הירי ובשימוש בנשק תופעה פסולה גם אם הם נעשים89%-למעלה מ ."מסיבות של "תרבות יש להדגיש כי ניסוח השאלה הציג את השימוש בסמים כ”בעיה” ולכן נוצרת הטיה מסוימת בקהילות או בחברות מסוימות 8 .שאינן סבורות שזוהי בעיה מסיבות כאלה ואחרות 49% 7% הציבור הערבי הציבור היהודי לדעתך , באיזו מידה קיימת ביישובך התופעה של ירי ושימוש בנשק ? بأي مدى تعتقد بوجود ظاهرة استعمال السالح ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") 23 33% 14% ארצי ערבי ארצי יהודי לדעתך , באיזו מידה קיימת ביישובך התופעה של אלימות במשפחה ? بأي مدى تعتقد بوجود ظاهرة العنف داخل االسرة في بلدك ? ( שיעור האנשים שענו במידה רבה עד רבה מאוד ) אלימות במשפחה : עמדות כלפי תופעת האלימות במשפחה, לפי מגזרים8 תרשים : עמדות כלפי תופעת האלימות במשפחה, לפי מגזרים ולפי מגדר9 תרשים לעומת14% שיעור האזרחים היהודים הסבורים כי בעירם קיימת תופעה של אלימות במשפחה עומד על .)8 בקרב האזרחים הערבים (תרשים33% פילוח על פי מגדרים מצביע על הבדלים מובהקים בין גברים ונשים בעמדות כלפי תופעת האלימות במשפחה. בשני המגזרים ובכל היישובים הנסקרים הנשים סבורות כי קיימת אלימות במשפחה ושיעורן .)9 עולה על זה של הגברים הסבורים כך (תרשים 0.28 0.12 0.34 0.13 0 0.1 0.2 0.3 0.4 ארצי ערבי ארצי יהודי לדעתך , באיזו מידה קיימת ביישובך התופעה של אלימות במשפחה ? بأي مدى تعتقد بوجود ظاهرة العنف داخل االسرة في بلدك ? ( שיעור האנשים שענו במידה רבה עד רבה מאוד ) גברים נשים 24 4% 3% הציבור הערבי הציבור היהודי האם בשלוש השנים האחרונות היית קורבן לאלימות או מעשה פשיעה ? هل كنت ضحية عنف او جريمة في الثالث سنوات االخيرة ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") השאלה בדבר האלימות במשפחה הייתה כללית ולא ביקשה לפרט את סוג האלימות. חשוב לציין כי .מה שמוגדר בקרב יהודים כאלימות כלפי ילדים עשוי להיתפש בחברה הערבית כאמצעי חינוכי לגיטימי השאלה אינה עוסקת בהיבט המשפטי אלא בעמדות, ולכן ייתכן שהפער בין שני המגזרים נובע מתרבות .שונה כך או כך, שליש מהציבור הערבי סבור שתופעת האלימות במשפחה קיימת, ועובדה זו כשלעצמה מדאיגה .מאוד 3 3 .תחושת הביטחון אישי חשיפה לאלימות אלימות מוגדרת בדרך כלל כשימוש בכוח באופן בלתי לגיטימי, שיש בו משום עבירה על החוק או פגיעה בנורמה חברתית. אלימות נתפסת כהתנהגויות אלימות ופוגעות, מפגיעה פיזית או מילולית עד לאונס .)2014 ,, בתוך עלי1993 ,ולרצח (הורביץ : שיעור האזרחים שהיו קורבנות לאלימות או למעשה פשיעה, לפי מגזרים10 תרשים 25 32% 13% הציבור הערבי הציבור היהודי באיזו מידה אתה חש בטוח ביישובך ? بأي مدى تشعر باالمان في بلدك ? ( שיעור העונים " במידה מועטה " " או כלל לא ") : מדד הביטחון האישי בקרב האזרחים, לפי מגזרים11 תרשים למרות סוגי האלימות השונים ולמרות ההבדלים בהגדרת האלימות הנובעים מתרבות שונה, הסקר עסק בתפיסת האלימות באופן כללי. ליתר דיוק, שאלת הסקר עסקה בתקיפה פיזית. ממצאי הסקר מעלים כי נמצא הבדל קטן בין יהודים לערבים בממוצע הארצי בכל הקשור לחשיפה לאלימות או לפגיעה מאלימות בפועל. שיעור הערבים שדיווחו כי נפלו קורבן לאלימות או לפשיעה בשלוש השנים האחרונות עומד ). לכאורה מדובר בשיעור קטן, אולם תרגום10 (תרשים3.3% ובקרב היהודים הוא עומד על4% על מהערבים שנפגעו מאלימות משמעו1.3% האחוזים למספרים מעלה תמונה קודרת מאוד. שיעור של 1.1% : ערבים היו קורבן לאלימות בכל שנה. בקרב היהודים התמונה עגומה לא פחות20,000-שלמעלה מ קורבנות אלימות בשנה. מממצאים אלה מצטיירת תמונה קשה72,000-מהאוכלוסייה היהודית משמעם כ .מאוד . מזו של האזרח היהודי2.5 מראה כי תחושת חוסר הביטחון של האזרח הערבי גדולה פי11 תרשים מקרב היהודים החשים13% לעומת32% שיעור הערבים החשים חוסר ביטחון בעיר מגוריהם עומד על כך. לפער זה שני הסברים; האחד – נוכחותם של כוחות הביטחון ופענוח מקרי הפשיעה בקרב היהודים מגבירים את תחושת הביטחון בחברה היהודית, ואילו המחסור בכוחות משטרה בחברה הערבית ופענוח .בלתי מספק של מקרי הפשיעה מפחיתים במידה רבה את תחושת הביטחון האישי של האזרח הערבי 26 4 4 .המאבק בפשיעה ובאלימות ?על מי מוטלת האחריות לביטחון האישי ?לדעתך, מי האחראי לביטחון ביישובך ?األمن في بلدك بحسب رأيك من المسؤول عن إحالل     הציבור הערבי הציבור היהודי המשפחה וההורים32% 1% משטרת ישראל36% 63% הרשות המקומית10% 18% הממשלה9% 8% הסביבה המקומית10% 9% מערכת החינוך3% 1% המנהיגות הפוליטית0% 0% סה”כ100% 100% : עמדות כלפי הגוף האחראי לביטחון האישי, לפי מגזרים12 תרשים מהאזרחים היהודיים מטילים על המשטרה את האחריות לביטחון התושבים63% מראה כי12 תרשים בלבד מהאזרחים הערבים. ממצא זה מעלה תהייה נוקבת: האם משתמע מכך שהציבור36% לעומת הערבי ביקורתי כלפי החברה, כלפי המשפחה וכלפי ההורים ביחס לתפקידם במניעת האלימות יותר מהציבור היהודי, או שמא רובו של הציבור הערבי אינו מסתמך כלל על המשטרה ולכן אינו מטיל עליה את האחריות לביטחונו. אם האפשרות השנייה היא הנכונה, ממצא זה אמור להדאיג מאוד את המשטרה ואת פרנסיה. העובדה כי שני שלישים מהציבור הערבי אינם מטילים עליה את האחריות לביטחונם האישי מלמדת שאותם שני שלישים לא יפנו אליה בעת התרחשותו של אירוע אלימות. אם כן, מה יש ביכולתם לעשות כדי להגביר את ביטחונם האישי – האם יעשו דין לעצמם? האם יתחמשו בנשק קל? האם יקנו נשק ?באופן בלתי חוקי מאידך גיסא, שיעור האזרחים הערבים הסבורים כי המשפחה וההורים הם האחראים לביטחון האישי של בלבד מהאזרחים היהודים. אם הציבור הערבי אכן ביקורתי כלפי1% לעומת32% התושבים עומד על .עצמו, הרי זהו פתח רחב מאוד לתוכניות התערבות מדאיג מאוד הממצא שהן ציבור היהודים והן ציבור הערבים אינם מטילים על מערכת החינוך את האחריות בקרב3% בקרב היהודים ועל1% לביטחון האישי – שיעור המשיבים שהטילו עליה את האחריות עומד על הערבים. היחס למערכת החינוך כאל גוף שאין לו קשר לשמירה על הביטחון האישי מקשה על מציאת .פתרונות עתידיים למיגור האלימות באמצעות בתי הספר ובאמצעות שיעורי החברה בהם 27 70% 39% הציבור הערבי הציבור היהודי באיזו מידה תהיה מוכן להשתתף במאבק באלימות ביישובך ? بأي مدى انت مستعد ان تاخذ دورا في محاربة العنف في بلدك ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") הירתמות למאבק באלימות : עמדות כלפי פעילות למיגור האלימות, לפי מגזרים13 תרשים 39% מהאזרחים הערבים מוכנים להשתתף במאבק באלימות לעומת70%-ממצאי הסקר מלמדים כי כ ), וממצא זה הוא אחד הממצאים המעודדים ביותר בסקר עמדות זה. רוב13 מהאזרחים היהודים (תרשים מוכנים להירתם לכך. על משטרת70%-רובו של הציבור הערבי סבור שהגיעה העת למלחמה באלימות ו .ישראל להסתמך במידה רבה על ממצא זה בתכנון מהלכיה במלחמה באלימות בקרב הערבים בישראל .אמנם הסקר לא בדק באילו דרכים הציבור הערבי מוכן להירתם, אך הממצא החשוב הוא נכונותו לכך 28 5 5 .עמדות כלפי המשטרה אמון במשטרה : מידת האמון של האזרחים במשטרה, לפי מגזרים14 תרשים אמנם המשטרה אינה גוף העשוי מקשה אחת ויש מקום לשאול על יחידות במשטרה, אך סביר להניח מלמד כי שיעור14 כי הנשאלים הבינו שהשאלה מתכוונת ללובשי המדים הכחולים במשטרה. תרשים מקרב הערבים59% – ניכר מן הנשאלים אינם רוחשים אמון למשטרה או מאמינים בה במידה מועטה מקרב היהודים. ממצא זה אמור להדאיג את המשטרה, מה גם שהממצא בדבר אי האמון בה עלה54%-ו גם בסקרים אחרים. עם זאת, הממצא שאמור להדיר שינה מעיניהם של פרנסי המשטרה עולה מהשוואת מן הסקר שנעשה9.2014 בשנת יוזמות קרן אברהם הסקר הנוכחי לעמדות בסקר קודם שערכה עמותת .18% היום – עלייה של59% מהאזרחים הערבים הביעו אי אמון במשטרה לעומת41% עלה כי2014-ב הביעו אי אמון במשטרה25% רק2014-הממצאים שעלו מן התשובות בציבור היהודי מטרידים יותר: ב .33% כיום – עלייה של54% לעומת .2014 ,שותפות ודיווחיות ביחסים בין משטרת ישראל לבין החברה הערבית: סקר עמדות, יוזמות קרן אברהם ,ב’ חסייסי 9 59% 54% הציבור הערבי הציבור היהודי מה מידת האמון שלך במשטרת ישראל ? ما مدى ثقتك في شرطة اسرائيل ? ( שיעור העונים " במידה מועטה " " או כלל לא ") 29 61% 53% הציבור הערבי הציבור היהודי באיזו מידה אתה מרוצה מפעילות המשטרה ביישובך ? بأي مدى انت راض عن عمل الشرطة في بلدك ? ( שיעור העונים ב " מידה מועטה " " או כלל לא ") שביעות הרצון מתפקוד המשטרה ביישוב : שביעות הרצון של האזרחים מפעילות המשטרה, לפי מגזרים15 תרשים : עמדות כלפי הקשר בין נוכחות קבועה של המשטרה ביישוב לבין גילויי אלימות, לפי מגזרים16 תרשים הממצאים מצביעים לא רק על אי אמון במשטרה, אלא גם על אי שביעות רצון מפעילותה הן בקרב ציבור מהציבור היהודי אינם שבעי רצון מפעילות53% מראה כי15 הערבים והן בקרב ציבור היהודים: תרשים . אי שביעות הרצון מתפקוד המשטרה חוצה61% המשטרה, ובציבור הערבי השיעור גבוה יותר ועומד על .לאומיות-אפוא קבוצות אתנו מראה כי רוב האזרחים עדיין מקווים כי נוכחות קבועה של המשטרה ביישובם תביא לידי16 תרשים . מהציבור הערבי סבורים כך63%- מהציבור היהודי ו66% – הפחתת האלימות 63% 66% הציבור הערבי הציבור היהודי האם נוכחות קבועה של המשטרה ביישובך תביא לידי הפחתת האלימות בו ? هل تواجد دائم للشرطة في بلدك سيؤدي النخفاض في ظاهرة العنف ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד ") 30 77% 23% כן לא האם אתה תומך בהקמת תחנת משטרה ביישוב שלך ? هل تدعم اقامة مركز شرطة في بلدك ? ( הציבור הערבי ) : שיעור התמיכה של האזרחים הערבים בהקמת תחנת משטרה בישוב מגוריהם17 תרשים : מידת הנכונות בקרב האזרחים הערבים לדווח למשטרה על פשיעה, לפי מגזרים18 תרשים 79% 89% 15% 5% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% הציבור הערבי הציבור היהודי ב א יזו מ י דה תה יה מו כ ן ל דווח ל מ שט רה על מק רה פ שע ( רצ ח , שו ד , י ר י , ס ח ר בס מ ים ) לו ה י י ת ע ד ? ب أ ي م د ى ا ن م ست ع د ا ن تب ل غ ا ل شر ط ة ع ن جري م ة ( قت ل ، سر ق ة ، ا ط ال ق ن ار ، ت ج ار ة س م و م ) كن ت ش ا ه دا ع لي ه ا ? ( ש יעו ר העונ י ם " ב מ י דה רבה ע ד רבה מ או ד " ל עו מ ת " כלל ל א " ) 31 מהאזרחים הערבים בכלל המדינה תומכים בהקמת תחנת משטרה במקום77% מראה כי17 תרשים שביעות הרצון הכללי מתפקוד המשטרה, ניכרת אמונה שנוכחות של-מגוריהם. על אף חוסר האמון ואי המשטרה ביישוב תוכל לסייע בהפחתת האלימות ומכאן התמיכה הנרחבת בהקמת תחנות משטרה. ממצא זה מלמד כי הציבור הערבי נוקט עמדה הפוכה לעמדתה של מנהיגותו הפוליטית ועדיין מוכן לאפשר מהאזרחים הערבים79% :18 למשטרה להוכיח את יכולתה ולהושיט לה את ידו, כפי שמראה תרשים מוכנים לדווח למשטרה על פשע או על עבירה שהיו עדים לה. ממצא זה מעיד על נכונות לשיתוף פעולה ענייני עם המשטרה כדי למגר את האלימות. יש לציין כי ממצא זה סותר את הטענות של חלק ממפקדי .המשטרה בדבר סירוב מצד הציבור הערבי לשיתוף פעולה ענייני עם המשטרה 71.7% השיבו201410-יוזמות קרן אברהם שנערך ב חשיבות זה יש מגמת שיפור: בסקר של-בתחום רב מהאזרחים הערבים28.3% עלייה של ממש. באותה שנה דיווחו- בסקר זה79% בחיוב על שאלה זו לעומת . בסקר הנוכחי15% כי אינם מוכנים כלל לדווח למשטרה על פשיעה לעומת גיוס ערבים למשטרה : מידת התמיכה של הציבור הערבי בשילוב ערבים במשטרה19 תרשים . שם10 72% 28% כן לא האם אתה תומך בשילוב ערבים במשטרה ? هل تدعم دمج العرب في الشرطة ? ( הציבור הערבי ) 32 : מידת התמיכה של האזרחים בשירות שלהם עצמם או של בן משפחתם במשטרה20 תרשים : מידת התמיכה של האזרחים בשירות שלהם עצמם או של בן משפחתם במשטרה, לפי21 תרשים קבוצות גיל גיוסם של ערבים לשורות המשטרה הוא אחד מסלעי המחלוקת בין המדינה והאזרחים היהודים מחד גיסא לבין הציבור הערבי ומנהיגותו הפוליטית. סקרים רבים הצביעו על עמדה אמביוולנטית של הציבור מכלל אזרחי ישראל הערבים, תומכים72% , ממצאי סקר זה מלמדים כי רוב גדול11.הערבי בנושא זה מוכנים לשרת במשטרה בעצמם או שאחד מבני משפחתם ישרת בה48%-בשילוב ערבים במשטרה ו ). מעניין לבדוק אם בממצאים אלה יש משום סטייה חד פעמית של הציבור הערבי מעמדותיו20 (תרשים .הקלסיות או אם ניכר כאן שינוי מגמה כדי לשפר את הביטחון האישי ראו למשל: י' סנטו ונ' עלי, שיטור בחברה הערבית ישראלית: סקר עמדות וציפיות בקרב ציבור הערבים אזרחי מדינת11 .8002 , ארגוני מחקר והדרכה והמשרד לביטחון הפנים, ירושלים- ישראל, דיאלוג 42% 52% כן לא האם אתה מוכן שאתה או בן משפחתך ישרת במשטרה ? هل انت مستعد او احد ابناء عائلتك ان يخدم بالشرطة ? 51% 46% 45% 51% 41% 43% 65 + 64-55 54-45 44-35 34-25 24-18 האם אתה מוכן שאתה או בן משפחתך ישרת במשטרה ? هل انت مستعد او احد ابناء عائلتك ان يخدم في الشرطة ? ( שיעור העונים " במידה רבה עד רבה מאוד , " לפי קבוצת גיל ) 48% 33 2017 . היחסים בין המשטרה לבין החברה הערבית בשנת3 אכיפת :הספרות התאורטית העוסקת במשטרה מונה כמה מטרות כלליות שהמשטרה אמורה להשיג כמובן, מטרות אלה רחבות וכלליות, וביטוין .שמירת הסדר הציבורי ומתן שירותים לציבור הרחב ,החוק הגדרות רחבות אלה מותירות לרשות המבצעת ולמשטרה מרחב תמרון רב .המעשי שונה מחברה לחברה .ושיקול דעת לגבי סדר העדיפות הרצוי ולגבי דרך הביצוע רבות יותר המגבלות על המשטרה ומודל היעילות מתגמד מול התעצמות ,ככל שהחברה דמוקרטית יותר ), הדוגל במערכת משפטית זהירה ובמערכת בקרותThe Due Process Model( מודל ההליך הראוי ואיזונים כדי להבטיח את אמינות ההרשעות וכדי להקטין את שיעור הטעויות העלולות להתרחש במערכת המשפט. ככל שגוברת הנטייה לכיוונו של מודל זה, גוברת נטייתה של המשטרה לאוריינטציה שירותית .ונעשית מאיימת פחות ונתונה יותר לביקורת ולבקרה חוקתית יותר .היחסים בין המשטרה לבין קבוצות חברתיות משקפים במידה רבה את המיצוב החברתי של אותן קבוצות ידוע כי היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה במדינות דמוקרטיות הם רוויי מתחים ומאופיינים יתר של קבוצת המיעוט בבתי המעצר, בעמדות שליליות-בשכיחות גבוהה של עימותים אלימים, בייצוג שוויוניות בטיפולה של המשטרה בקהילת-יעילות ועל אי-של המיעוט כלפי המשטרה ובטרוניות על אי המיעוט. ככל שגדל המתח בין קבוצת המיעוט לבין קבוצת הרוב, גובר בהתאמה המתח בין קבוצת המיעוט 12.לבין המשטרה ליחסים בין המשטרה ובין החברה הערבית בישראל מאפיינים דומים ליחסים בין משטרות רבות ברחבי שוויונית של משאבי-העולם ובין אוכלוסיות המיעוט. מצד המשטרה בא הדבר לידי ביטוי בהפניה לא אמון, אינה מוכנה-שיטור, בשיטור חסר ובשיטור יתר. החברה הערבית מצידה מביעה כלפי המשטרה אי .לקבלּה כגוף אוכף חוק ואף נמנעת מלפנות אליה ולדרוש את שירותיה מעמדו של הציבור הערבי בישראל כפי שתואר מכתיב במידה רבה את עמדותיו כלפי המשטרה כזרוע בדקו13מבצעת של מערכת אכיפת החוק במדינה ואת מידת הלגיטימיות שהוא מייחס לה. רטנר ועמיתיו .את יחסם של הערבים אזרחי ישראל לשלטון החוק והשוו אותה ליחסם של חילונים ודתיים יהודים ממחקרם עלה שכאשר הנורמה המשפטית של המדינה דורשת התנהגות המנוגדת לזו המתבקשת על ידי נורמה חלופית (למשל נורמה דתית), פוחתת המחויבות לחוקי המדינה ובה בעת מצטמצמת הרגשת ההשתייכות למדינה וההזדהות איתה. יתר על כן, מסתמנת גם מגמה של עלייה בנכונות להפר את החוק .) לעיל5 (הערה2005 , חסייסי12 A. Rattner, D. Yagil, & A. Pedahzur, “Not Bound by the Law: Legal Disobedience in Israeli 13 . Society”, Behavioral Sciences & the Law, 19(2) 2001, pp. 265-283 34 וגוברת הנכונות לעשיית דין עצמית ("לקחת את החוק לידיים"). המגמה נצפתה הן בקרב הציבור החרדי והן בקרב הציבור הערבי. ההתנגשות בין הנורמה המשפטית של המדינה לנורמה חלופית משפיעה גם על עמדות הציבור כלפי בתי המשפט וכלפי המשטרה. על פי המחקר האמור, "הנכונות לקחת את החוק לידיים קשורה לנכונות להפר את החוק כדי לשמור על עקרונות דתיים ועל ערכי מוסר; חוסר מחויבות לחוק קשור לחוסר תמיכה בחוק ולעליונות הנתפסת של חוקים אחרים על פני חוק המדינה; צדק נתפס קשור להוגנות הפעולות המיוחסות למשטרה ולבתי המשפט; ניכור קשור לזהות כישראלי ולמעורבות במתרחש במדינה. בנוסף, ניתן לראות כי הקשרים בין הגורמים הם בכיוון המצופה: קיים קשר חיובי בין 14."המשתנים, למעט צדק אשר נתפס קשור בקשר שלילי למשתנים אחרים נוסף על מערכת היחסים העכורה, המתוחה והשברירית בין המשטרה למיעוט הערבי, השפיעו אירועים שביעות הרצון של הציבור הערבי מן המשטרה ועל-אחדים על יחסי האמון בין שני הגורמים ועל אי נכונותו לשתף עימה פעולה. להלן נסקור את ההתפתחויות והאירועים המרכזיים שהשפיעו על אמון :2017 האזרחים הערבים במשטרה בשנת 1 1 . הרג אזרחים ערבים בידי שוטרים . אזרחים ערבים את חייהם בידי שוטרים56 , קיפחו2000 אקצא באוקטובר-מאז אירועי אינתיפאדת אל האמון והניכור כלפי המשטרה. בשנת-הרג אזרחים ערבים בידי שוטרים הוא הגורם המרכזי בהעמקת אי : נהרגו שלושה אזרחים ערבים בידי שוטרים2017 • אלקיען והשוטר-יעקוב אבו – בתקרית נהרגו תושב הכפר2017 חיראן בינואר-תקרית אום אל ארז לוי. התקרית והאירועים בעקבותיה העמיקו במידה רבה את הניכור כלפי המשטרה בעיקר מסיבות אלה: כניסת המשטרה לכפר – שהוא ישראלי – והתנהלותה בו נעשו כמבצע צבאי באזור אלקיען ז"ל מת מפצעי הירי בלא שקיבל טיפול ובלא שפונה לבית חולים; הכפשתו-לחימה; אבו ,של המנוח מיד לאחר התקרית ובטרם התבררו הדברים והתעקשות המשטרה לדבוק בעמדתה מלמדים כי2017 קיום-אלקיען היה מחבל שתכנן וביצע פיגוע. ממצאי מדד דו-שלפיה יעקוב אבו .אלקיען- מהערבים חשים ריחוק רב יותר מהיהודים בעקבות הרג יעקוב אבו75.9% • , מאש המאבטח של נקודת27 – בתקרית נהרג מוחמד טהה, בן2017 תקרית כפר קאסם ביוני המשטרה במהלך הפגנה אלימה של תושבי העיר שמחו על מה שהגדירו כאזלת ידה של המשטרה בטיפול ברצח כפול שהיה בעיר ימים אחדים לפני כן. למותר לציין שהיורה נתפס .בעיני הציבור הערבי כשוטר לכל דבר ועניין • , בידי שוטרים במהלך22 – בתקרית נורה ונהרג האזרח מהדי סעדי, בן2017 תקרית יפו ביולי מרדף בעיר. בעקבות האירוע התפתח עימות בין תושבים מיפו לבין המשטרה, והמשטרה .הואשמה ב"אצבע קלה על ההדק" בשל זהותו הלאומית של ההרוג . שם14 35 2 2 .הריסת מבנים בלתי חוקיים היקף להריסת מבנים בלתי חוקיים בעיר- אבטחו כוחות גדולים של המשטרה מבצע רחב2017 בינואר מבנים) שבמשולש הדרומי. על רקע רגישותה הרבה של החברה הערבית9 קלנסווה (בסה"כ נהרסו לסוגיית הקרקע, ובעיצומו של ניסיון מצד הממשלה להגביר את אכיפתם של חוקי התכנון והבנייה בטרם הוסדרה האפשרות לבנייה חוקית ביישובים, נתפס מבצע ההריסה בקלנסווה בעיני הציבור הערבי כצעד תוקפני מאוד נגדו. העובדה שהמשטרה אבטחה את המבצע חיזקה את תדמיתה בעיני הציבור הערבי כגוף .המתמקד בהריסת בתיהם במקום לעסוק בשיפור איכות החיים של התושבים הסובלים מפשיעה בעירם מהערבים חשים ריחוק רב יותר מהיהודים בעקבות הריסת76.9% מלמדים כי2017 קיום-ממצאי מדד הדו .המבנים 3 3 . פתיחת תחנות משטרה חדשות זרקא ובכפר כנא. פתיחת התחנות, במסגרת יישומה- נחנכו תחנות משטרה חדשות בג'סר אל2017 בשנת , שנויה במחלוקת בחברה הערבית: מחד גיסא הציבור שואף לנוכחות קבועה1402 של החלטת ממשלה של המשטרה שתסייע להפחית את האלימות, ומאידך גיסא הוא חושש שהמשטרה תשתמש בתחנות .כאמצעי לשליטה בתושבים ולדיכוים ולא תמקד את מאמציה בסוגיות המטרידות את האוכלוסייה 4 4 .פיענוח פשעים תדמית המשטרה בחברה הערבית מושפעת מאוד משיעורם של פיענוחי פשעים חמורים (בעיקר מקרי ,רצח) ושל הבאתם של הפושעים לדין. אם בצדק ואם לא, הדעה הרווחת בקרב האזרחים הערבים היא כי שיעור הפיענוחים של מקרי פשע נגד אזרחים ערבים נמוך במידה רבה לעומת הפיענוחים בחברה לפרסום פיענוחיהם של כמה מקרי רצח, כגון2017 היהודית. על רקע זה נודעה חשיבות רבה במהלך הדריסה המכוונת בכסייפה שבה קיפחו את חייהם שלושה אזרחים ולמעצרם של חברי כנופיה שפעלה .באזור המשולש הדרומי 5 5 .חוקי-תפיסה ואיסוף של נשק בלתי פתחו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל במבצע לאיסוף נשק בכמה יישובים2017 בספטמבר יישובים, מהנגב עד הצפון, תוך שיתוף פעולה עם29-ערביים. המבצע נמשך תשעה ימים והוא נערך ב , אקדחים, שישה רובים, מחסניות ותחמושת ואף זביל של טיל לאו16 הרשויות המקומיות. במבצע נאספו אך לפי דיווחים רק שלושה מכלי הנשק נמסרו בידי אזרחים ערבים. לאחר תום המבצע פנתה עמותת יוזמות קרן אברהם לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן ולמפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך בבקשה להורות ,על מבצעים נוספים למסירת נשק מרצון, וזאת בשיתוף הרשויות המקומיות הערביות. לדעת העמותה .חוקי-אמון הציבור ילך ויגבר בהדרגה וכך גם הנכונות למסירת הנשק הבלתי יוזמות קרן אברהם בשיתוף "הוועדה המיוחדת למאבק בה בעת עם מבצע איסוף הנשק, יצאה עמותת 36 באלימות בחברה הערבית" במסע פרסום שכותרתו "נקה את ביתך מנשק". המיזם נועד לעורר שיח ציבורי חוקי ושימוש בו, ונכללו בו סרטונים קצרים שבהם פנו מנהיגות ומנהיגים מן החברה-על אחזקת נשק בלתי ."הערבית לציבור בקריאה "נקו את ביתכם מנשק 6 6 . דיאלוג בין המשטרה למנהיגות הנבחרת שיח גלוי בין פיקוד המשטרה למנהיגי הציבור הערבי מוסיף למלא תפקיד חשוב בבניית האמון בין הצדדים. במהלך העימותים בכפר קאסם נפגשו המפכ"ל וקצינים בכירים עם ראש העיר כפר קאסם ונכחו .בו כמה חברי כנסת ערבים. מפגש זה זכה להערכת הציבור ותרם להרגעת הרוחות ימים ספורים לאחר התקרית ביפו זימן נשיא המדינה מפגש במשכנו והשתתפו בו המפכ"ל אלשיך וראשי רשויות ערביות ובראשם מאזן גנאים, ראש עיריית סח'נין ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות. אף שהופיעו . ראשי הרשויות שהוזמנו, הוא נתפס בציבור הערבי כצעד חיובי ובונה אמון46 מתוך20 למפגש רק 7 7 .דוברות ותקשורת למען הציבור הערבי במסגרת פעולותיה של המנהלת לשיפור שירותי השיטור בחברה הערבית הושק בחודש מארס עמוד פייסבוק בערבית ולאחר מכן גם חשבון טוויטר. עמודים אלה משמשים ככלי להעברת מידע לציבור ומתפרסמות בו ידיעות על פעילות המשטרה. מעקב אחרי הפעילות בעמוד הפייסבוק מראה שנעשה בו שימוש רב מצד אזרחים ערבים רבים לצורך פנייה למשטרה או לשם בירור נושאים שונים. העמוד שימש .גם פלטפורמה לדיון בנושאים אקטואליים הקשורים לפשיעה ולביטחון האישי 100%" פתחה המשטרה במסע פרסום נרחב בערבית, בעיקר ביישובים הערביים, בסיסמה2017 ביולי מרגיש ביטחון". המיזם נועד לעורר אהדה להקמת תחנות משטרה, והוא תרם לשיח הער ביישובים על .הקמת תחנות; הופיעו בו גם תגובות נגד מסע הפרסום עצמו 2017 ,קורבנות אלימות ופשיעה בחברה הערבית השם היישוב הגיל המגדר תאריך האירוע 1הלאל גנאים סחנין32ז9.1.2017 2אחמד סאלח ג’ורבאן זרקא-ג’סר אל23ז14.1.2017 3סאמי ג’עסוס לוד52ז18.1.2017 4עבד עיאש יפו34ז21.1.2017 5מוחמד אצרף יפו36ז21.1.2017 6פאתח אלברימי טייבה45ז1.2.2017 7עלאא עאמר כפר קאסם27ז5.2.2017 8מוסטפא עאמר כפר קאסם47ז5.2.2017 9מחמוד נאדר ג’בארין פחם-אום אל19ז6.2.2017 10מועתז מסרי יפו34ז18.2.2017 11חכמת עאמר כפר קאסם55ז19.2.2017 37 12ג’ברי עמאש זרקא-ג’סר אל17ז23.2.2017 13חאלד חביטי אגבריה פחם-אום אל47ז27.2.2017 14סופיאן אלחרוב תראבין שגב שלום23ז9.3.2017 15 שאדי חואג’ה נצרת36ז25.3.2017 16אחמד גזאלה יפיע33ז25.3.2017 17לינא אחמד ראמה35נ27.3.2017 18 סיהאם אזברגה לוד33נ28.3.2017 19 מוחמד סקא יפו23ז15.4.2017 20עסאם מסארוה טייבה42ז17.4.2017 21מוחמד זברגה טייבה27ז21.4.2017 22אחמד בדיר כפר קאסם27ז2.5.2017 23לואי ג’מיל עמאש זרקא-ג’סר אל26ז11.5.2017 24עבדאללה אל אטרש מולדה הנגב25ז14.5.2017 25עז אדין מחאמיד מועאויה44ז15.5.2017 26חנאן אלבחירי לקיה19נ22.5.2017 27מאהר נאסר טירה38ז25.5.2017 28פארס נאדי רמלה33ז31.5.2017 29מאריא אבו גאנם יפו37נ31.5.2017 30עלאא עאמר נצרת23ז2.6.2017 31מוחמד עאמר כפר קאסם36ז3.6.2017 32 פאדי סרסור כפר קאסם35ז3.6.2017 33 אניס שיך אלעיד רהט50ז6.6.2017 34אדם אלהושאלה אלגרה – נגב42ז12.6.2017 35הנרייט קרא רמלה18נ13.6.2017 36 סאלם ג’ראבעה אבו תלול45ז26.6.2017 37נאדיה בראנסי טייבה55נ1.7.2017 38 טלאל אבו עסלה בית ג’ן26ז10.7.2017 39 פתחייה פח’ר יפו30נ14.7.2017 40מוראד ח’טיב עראבה29ז14.7.2017 41 תמאם שנדי כפר קרע69נ18.7.2017 42אמיר סאבא חיפה41ז21.7.2017 43דניאן דקה יפו38ז26.7.2017 44נאדר זאיד חיפה63ז19.8.2017 45 אחמד יאסין טייבה34ז23.8.2017 46עמאר יתים יפו32ז26.8.2017 38 47בשאר נסאר טורעאן24ז29.8.2017 48אחמד מחמוד אבו טהה פחם-אום אל25ז3.9.2017 49היבה מנאע כרום-מג’ד אל30נ10.9.2017 50מוחמד זאיט זרקא-ג’סר אל38ז23.9.2017 51נזיה מסארוה טייבה37ז26.9.2017 52 אחמד נג’ם עכו41ז27.9.2017 53 ’וחיד נאיף חאג כאבול23ז8.10.2017 54סמארה אבו עראר ערערה נגב48ז13.10.2017 55אסמאעיל אזברגה לוד45ז17.10.2017 56פח’רי אבו טהה תל שבע23ז18.10.2017 57סארי פדילי טירה26ז26.10.2017 58מוסא עלי אל סאנע לקיה40ז27.10.2017 59מחמוד ג’בר אבו גוש48ז13.11.2017 60יוסף גטאס חיפה40ז15.11.2017 61עבד אלחאפז עראר ג’לג’וליה30ז16.11.2017 62מחמוד אבו אלח’יר ג’דיידה מכר26ז21.11.2017 63 סעיד קבלאן בית ג’ן30ז1.12.2017 64פאיז אבו תקפה שגב השלום32ז8.12.2017 65עבדאללה סלאמה קלנסווה23ז11.12.2017 66 בלאל עמאש זרקא-ג’סר אל42ז17.12.2017 67אחמד מוסא גריפאת זרזיר8ז23.12.2017 גברים, המבוגרת שבהם תמאם58- נשים ו9 , אזרחיות ואזרחים ערבים67 קיפחו את חייהם2017 במהלך בלבד, שנדרס למוות, ככל הנראה8 מכפר קרע, הצעיר ביותר הוא אחמד מוסא גריפאת בן69 שנדי בת .במתכוון על פי החשד, בשבוע האחרון של השנה רוב הקורבנות קיפחו את חייהם עקב שימוש בנשק חם נגדם. בחלק מן המקרים נעשה שימוש בנשק קר .ובכמה מקרים באמצעים אחרים, בעיקר דריסה באמצעות כלי רכב לפי קבוצות גיל2017 קורבנות קבוצת גיל מספר הקורבנות מין ומטה20 5 2-, נ3-ג 30 עד20 18כולם גברים 40 עד30 22 5-, נ17-ג 50 עד40 14כולם גברים ומעלה50 6 2-, נ4-ג 39 אזרחים22 , ונכללים בה40 עד30 קבוצת הגיל שבה מספר הקורבנות הוא הגבוה ביותר היא קבוצת הגילים קורבנות אלימות ופשיעה. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר18 ובה30 עד20 שקיפחו את חייהם. אחריה בני 50 ומטה, קיפחו את חייהם ארבעה אזרחים, מתוכם שתי נשים צעירות, ובקבוצת הגיל של בני20 של בני .ומעלה נכללים שישה אנשים, מתוכם שתי נשים לפי עיר מגוריהם2017 קורבנות האלימות בשנת היישוב הקורבנות שנהרגו ביישוב נהרגו מחוץ ליישוב מגדר סה”כ 1יפו8 2 2-, נ8-ג10 2כפר קאסם6כולם גברים6 3טייבה3 3 1-, נ5-ג6 4לוד3 1 1-,נ2-ג4 5זרקא-ג’סר אל4כולם גברים4 6פחם-אום אל3כולם גברים3 7חיפה3כולם גברים3 8רמלה 1 1 1-, נ1-ז2 9בית ג’ן1 1כולם גברים2 10 נצרת2כולם גברים2 11טירה2כולם גברים2 12שגב השלום2ז2 13לקיה2 1-, נ1-ז2 14סכנין1ז1 15יפיע1ז1 16ראמה1נ1 17מולדה נגב1ז1 18מועאויה1ז1 19רהט1ז1 20אלגרה נגב1ז1 21אבו תלול1ז1 זרזיר1ז1 23כפר קרע1נ1 24טורעאן1ז1 25כרום-מג’ד אל1נ1 26 כאבול1ז1 27תל שבע1ז1 28ג’לג’וליה1ז1 40 29ערערה נגב1ז1 30ג’דיידה מכר1ז1 31עכו1ז1 32עראבה1ז1 33אבו גוש1ז1 34קלנסווה1ז1 היישובים שבהם היו אירועי הרג, מהיישוב שבו המספר הרב ביותר של33 הטבלה מציגה בסדר יורד את , אנשים10 קורבנות ועד ליישובים שבהם אירע מקרה אחד. בראש הרשימה עומדת העיר יפו, שבה נהרגו היישובים שבתחתית הרשימה אירעה18-מהם שמונה מתושבי העיר ושניים שאינם תושביה. בכל אחד מ .תקרית אלימה אחת ובה קיפח אדם חייו לפי אזורים2017 קורבנות האזור המגדר מספר הקורבנות )הצפון (גליל2-, נ11-ג13 המשולש הצפוני1-, נ4 -ג5 )זרקא-אזור החוף (ג’סר אל כולם גברים5 המשולש הדרומי1-, נ15 -ג16 הערים המעורבות4-, נ13-ג17 )הדרום (נגב 1-, נ9-ג10 )גוש-ירושלים (אבו1-ג1 מאזרחי ישראל הערבים, אך שיעור הקורבנות מאזור זה עומד על8%-במשולש הדרומי מתגוררים כ – שיעור העולה על שיעורם היחסי באוכלוסייה. בערים המעורבות2017 מכלל הקורבנות בשנת25%-כ . מסך הקורבנות25%- מהאזרחים הערבים ושיעור הקורבנות בהן עומד על כ10%-מתגוררים כ אזרח-האזרחים שנהרגו במפגש שוטר השם היישוב הגיל התאריך הערות 1 אלקיען-יעקוב אבו חיראן-אום אל47 18.1.2017 נהרג מאש משטרה בפעילות משטרתית חיראן-בישוב אום אל 2מוחמד טהה כפר קאסם27 5.6.2017 נורה בידי מאבטח ליד .נקודת המשטרה בעיר 3מהדי סעדי יפו22 29.7.2017נהרג מירי שוטרים במר ­ .דף בחוב יפת בעיר יפו 41 שנתית-מספר קורבנות האלימות בחברה הערבית – תמונה רב שנה מספר הנרצחים בישראל מספר הנרצחים הערבים מספר הנשים מכלל הקורבנות בחברה הערבית שיעור הנרצחים הערבים מכלל הנרצחים בישראל 2017 122 67 9 55% 2016 102 64 10 62% 2015 111 58 14 52% 2014 118 61 8 51% 2013 114 56 15 49% 2012 120 68 9 56% 2011 150 62 9 41% 2010 140 73 52% .נתוני הרצח הארציים מבוססים על הדו"חות השנתיים של משטרת ישראל .נתוני החברה הערבית מבוססים על המידע שבידי מרכז אמאן ובידי ד"ר נוהאד עלי 42 1402 . מעקב אחר יישום החלטת ממשלה4 שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים4.1 )(מעקב אחר ההחלטה העוסקת במגזר הערבי בלבד )2016 באפריל10 (מיום נוסח ההחלטה להטיל על משרד האוצר ועל המשרד לביטחון הפנים לפעול לקידום תוכנית פעולה רב שנתית לטובת שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי ולטובת חיזוק הביטחון במחוז2020–2016 לשנים שנתית) אשר תכלול הקמת תחנות משטרה חדשות, חיזוק תחנות-ירושלים (להלן: התכנית הרב משטרה קיימות, חיזוק מערכים מבצעיים נוספים וחיזוק מערכי תמיכה במשטרה בהיקפים של מתוכם יהיו בבסיס₪ מיליארד1 מיליארד שקלים חדשים אשר2 תקנים חדשים בעלות של2600 יקצה משרד2016 שנתית יהיה בהתאם למפורט להלן: שלב א' – בשנת-התקציב. אישור התכנית הרב תקני כוח אדם למשטרת ישראל. לטובת ביצוע שלב זה יקצה המשרד לביטחון הפנים500 האוצר מיליון ש"ח בבסיס התקציב. יתר הסכום שיידרש לשלב א' של התכנית יוקצה ע"י100 מתקציבו מיליון ש"ח, וזאת אם יידרש ובשים לב לקצב הביצוע של100 משרד האוצר כסכום חד פעמי של עד . ובאופן שלא יפגע בפעילות המשרד לביטחון הפנים2016 תקציב המשרד לביטחון הפנים בשנת ואילך, יידון במסגרת דיוני התקציב2017 התקנים האמורים לשנת500 תקנים מתוך200 תקצוב ,2019–2017 וככל שלא יימצא מקור במסגרת התקציב המתוכנן של המשרד לשנים, 2017 של שנת בהתאמה לעלות התקנים האמורים. פתיחת תחנות 2017 יוקטן הגיוס העתידי במשטרה בשנת המשטרה החדשות וחיזוק תחנות המשטרה הקיימות ייקבעו בשיתוף משרד האוצר. כמו כן, יקבעו יגבשו2017 מדדים ויעדים מפורטים ליישום שלב א'. שלב ב' – במסגרת דיוני התקציב של שנת ,2020–2017 שנתית בשנים-יחד המשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר מתווה ליישום התכנית הרב לרבות בחינת קצב יישום התוכנית ומציאת מקורות התקציב התוספתיים הנדרשים ליישום התכנית שנתית בשנים אלה. אין בהחלטה זו כדי להוות אישור לשלב ב' של התכנית הרב שנתית, אשר-הרב .2020–2017 מותנה במציאת מקורות התקציב הנדרשים לשנים מרכיבי ההחלטה המרכזיים ותמונת המצב של יישומם4.2 א. הגדלת מספר השוטרים ביישובים ערביים 1 1 . גויסו2017 ועד סוף שנת2016 מיום הקמת המִ נהלת לשיפור שירותי השיטור בחברה הערבית בשנת , נשים. השוטרים משולבים בתפקידים שונים במשטרת ישראל: סיור65 שוטרים ערבים, מהם325 .חקירות, בילוש, יס"מ, תביעות, משל"ט ועוד 43 .הנשים שגויסו שולבו בתפקידי חקירות, סיור/תנועה, תביעות ומשרת סטודנט 2 . 1300 תגבור תקני כוח אדם בתחנות ובמערכים תומכים של חברה ערבית: תוכנית החומש הקצתה מעל תקנים. התקנים210 מוקצים עוד2018 . לשנת2017–2016 תקנים בשנים530 תקנים. עד כה הוקצו .מיועדים לאיוש תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים ותגבור תחנות קיימות ומערכים תומכים 3 3 . המנהלת מפעילה מערכת תמיכה רחבה תוך התאמה אישית לצרכים הייחודים של המועמדים כדי כיתות הכנה74 נפתחו2017–2016 לסייע לשיפור סיכויי ההצלחה בתהליך המיון. במהלך השנים סדנאות הכנה למבחן הקבלה המעשי81 מועמדים למבחני הכניסה למשטרה ונערכו1100 ובהן למדו .)"("גיבושון 4 4 . . הנושא פורסם2017–2016 מועמדים הגישו קורות חיים לצורך קבלה למשטרה במהלך השנים4000-כ ,בפייסבוק בערבית, באתר לשכת הגיוס של המשטרה, במכללות, באוניברסיטאות, בלשכות תעסוקה במועצות מקומיות, באמצעות משוחררי הארגון (שח"מ, שירות לאומי, מתנדבים), בתנועות הנוער .ובלשכות להכוונת חיילים משוחררים. שיטה נוספת לפרסום הגיוס היא "חבר מביא חבר" וכדומה 2020–2017 שנתית לשנים-ב. גיבוש תוכנית רב ארגונית לשיפור שירותי המשטרה לחברה הערבית-אסטרטגיה פנים הקמתה של מִ נהלת השירות לחברה הערבית מסמנת שינוי כיוון חיובי בשירותי המשטרה לחברה הערבית .בישראל ובעבודתה עימה הנחיית המפכ"ל לביצוע תוכנית האמו"ן ברמה הארצית, כלומר אסטרטגיה ניהולית שעל פיה המשטרה מקדישה זמן ומשאבים לפתרון בעיות המפריעות לאזרח הנורמטיבי בכל יישוב ויישוב. התוכנית נועדה .לכלל היישובים הערביים במחוז הצפון פותחה תוכנית "כוכב הצפון" לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים. בתחום החינוך .וההדרכה נערכות סדנאות לשיפור הכשירות התרבותית תוך התמקדות בחברה הערבית צוותי המִ נהלת פועלים לשינוי התפיסה ולהגברת המודעות לצורך בשינוי פנימי במשטרה באמצעות גיבוש תפיסת שיטור מותאמת לחברה הערבית. נערכו במשטרה כמה כנסים פנימיים בנושא היחסים בין .המשטרה לחברה ערבית ובהם דנו המפקדים בשינוי הנדרש במסגרת התהליך לשיפור השירות לאזרחים הערבים נערכים במשטרה תרגילי "לקוח סמוי" בתחנות .ביישובים הערביים והלקחים מהם מופצים לכלל הגורמים הרלוונטיים 44 ג. הקמת תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים ותגבור תחנות קיימות • על פי תוכניתו של המשרד לביטחון הפנים, אלה היישובים שבהם תוקמנה תחנות משטרה זרקא, באקה-כרום, ג'סר א-: סח'נין, איכסל, מע'אר, כפר כנא, טמרה, מג'ד אל2020 חדשות עד .גרבייה, עכו, קלנסווה-אל • ,התחנות שתתוגברנה בכוח אדם הן: נצרת, משגב, שפרעם, כרמיאל, מגדל העמק, רהט, עיירות .פחם, טייבה, טירה, כפר קאסם-אום אל • זרקא ובכפר כנא. בכפר כנא הוקמה התחנה-נחנכו תחנות משטרה חדשות בג'סר אל 2017 בשנת "באמצעות החלטה על הקצאת קרקע שקיבלה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מבוא העמקים .בניגוד לעמדת המועצה • חתמה מִ נהלת השירות לחברה הערבית על כמה הסכמי שכירות עבור מבנים בבעלות2017 בשנת פרטית והם ישמשו כתחנות משטרה האמורות להיפתח ביישובים נוספים. שכירת מבנים פרטיים לשם הקמת תחנות נועדה לעקוף את הקשיים שבהם נתקלת המשטרה בבואה לקבל אישור 15. לחוק העיריות188 ממועצות הערים להקמת תחנות, המתחייב מתוקף סעיף • )התנגדות מועצות הרשויות המקומיות (לעיתים בניגוד לעמדתו המוצהרת של ראש הרשות :נובעת בעיקר משני טעמים  המשטרה עדיין נתפסת כגוף שנוי במחלוקת, אשר רבים בחברה הערבית מערערים על הלגיטימיות שלו, בעיקר בשל השיטור החסר שאפיין את פעולתו שנים ארוכות ובשל הביטחון כלפי הציבור הערבי. נבחרי הציבור המודעים לעובדה שמדובר-תפיסתו מוטת בתפיסה רווחת, אינם מעוניינים לקבל על עצמם את האוחריות להכנסת משטרה ליישוב שלא תשרת את האוכלוסייה אלא תפעל נגדה, ואין הם חפצים להיות מזוהים .עם התפתחות כזו  רוב הרשויות הערביות סובלות ממחסור חמור בקרקע להקמת מוסדות ציבור (כמו מרכזים קהילתיים ומוסדות חינוך). על כך יש להוסיף את הסרבול הבירוקרטי וחסמים תכנוניים לגבי מעט הקרקע הזמינה. עובדה זו יוצרת תחרות קשה בכל הקשור לשימוש בקרקע הזמינה, ולדעת רבים מנבחרי הציבור ברשויות יש להעניק עדיפות להקמת מוסדות תרבות, חינוך ורווחה על פני תחנות משטרה, אשר רבים טוענים שיעילותן לא הוכחה. לטענתם, לנוכח המחנק בקרקע על המדינה להקצות קרקע מדינה ייעודית .נוספת להקמת תחנות משטרה ולא להקימן על חשבון מאגר הקרקע הזעום ביישובים בראש .הוועדה המיוחדת למאבק באלימות בוועדת המעקב העליונה אשררה את תוכנית הפעולה-תת סאנע וחברים בה נציגי המפלגות הערביות, נציגים מוועד-הוועדה עומד ח"כ לשעבר טאלב אל-תת .23.1.2017 , מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, אתר הכנסת338 ’ פרוטוקול מס15 45 יוזמות קרן אברהם. בתחילת חודש אפריל ההורים הארצי ונציגים מארגוני החברה האזרחית ובהם גם ," אשררה הוועדה את תוכנית העבודה ובה עשרה תחומי פעילות, בין השאר: חיזוק גופי ה"סולחה2017 הקמת מרכז גישור פנימי לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, החרמת חתונות ואירועים שנעשה בהם שימוש .בנשק ועוד נפגשו ראש ועדת המעקב העליונה ח"כ לשעבר מוחמד ברכה ויו"ר הוועדה למאבק2018 בתחילת סאנע עם מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך ודנו בסוגיות שבתחום יחסי-באלימות ח"כ לשעבר טאלב אל .המשטרה עם הציבור הערבי 46 . המלצות5 :להלן ההמלצות העיקריות לשיפור הביטחון האישי ביישובים הערביים 1 1 . תוכנית מערכתית למאבק באלימות ביישובים הערביים – ייצוג היתר של האזרחים הערבים בעולם הפשע ובאירועי אלימות והעובדה כי מגפת האלימות נעשית לחסם של ממש בפני פיתוח שנתית למאבק-כלכלי וחברתי של היישובים הערביים, מחייבים לגבש של תוכנית מערכתית רב .באלימות ביישובים אלה ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה 2 2 . הערביים – הקמת תחנות חדשות ביישובים נוכחות קבועה ומיטיבה של המשטרה ביישובים הערביים חשובה, אבל כשלעצמה אין בה ערובה לביטחון אישי. על אנשי המשטרה בתחנות קהילה תוך-(ותיקות וחדשות) ביישובים הערביים לאמץ גישה שירותית, מיטיבה ומבוססת .הפגנת נוכחות קבועה 3 3 . )(כיבוי אש והצלה, מד"א ומיגון מיקום תחנות המשטרה במתחמי חירום – היעדר שירותי חירום הביטחון האישי ביישובים הערביים. הקמת תחנות משטרה חדשות כחלק ממתחמי-מגביר את אי .חירום יישוביים היא הגיונית הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מבצעית 4 4 . – למנגנוני הידברות קבועים בין דרג הפיקוד בתחנות הידברות ממוסדת בין המשטרה לקהילה המשטרה לבין הציבור נודעת חשיבות רבה. הם יאפשרו שקיפות ודיווחיות מצד המשטרה כלפי .התושבים, תיאום בן הגורמים המטפלים וקביעת סדר עדיפויות לאתגרים ולמשאבים 5 5 . נשק בלתי חוקי הוא אחד ממחוללי האלימות המרכזיים ביישובים – מבצעים למסירת נשק הערביים. יש למסד את המבצעים למסירה של נשק מרצון, תוך הבטחת חסינות מפני העמדה .לדין. בה בעת יש להגביר את האכיפה בנושא זה 6 6 . – פיתוח ומיסוד תוכניות חינוך נגד אלימות במסגרות החינוך הפורמליות חינוך נגד אלימות והבלתי פורמליות ביישובים הערביים, למשל: תוכנית לימוד למניעת אלימות שתילמד בבתי .הספר התיכוניים, הכשרת "נאמני קהילה בטוחה" בשיתוף המתנ"ס העירוני ועוד 7 7 . מחקרי עומק ביישובים שבהם יש תחנות משטרה וביישובים שבהם הוקמו לאחרונה תחנות .משטרה כדי לבדוק את השפעתן על צמצום האלימות 47 ملخّص » هو األول ضمن سلسلة تقارير تنشرها2017 تقرير «العنف، األمن الشخصي وخدمات الشرطة في البلدات العربية مبادرات صندوق ابراهيم سنويًا، ويهدف إلى متابعة مواقف المواطنين العرب في قضايا العنف وخدمات جمعية لتعزيز األمن الشخصي في1402 الشرطة، ومتابعة عمل الشرطة بين الجماهير العربية وتطبيق قرار الحكومة رقم .2016 نيسان10 الوسط العربي والذي اتخذ يوم لوحظ في السنوات األخيرة ارتفاع كبير في نسب الجريمة والعنف في المجتمع العربي، ويبدو أنّ الظاهرة تكاد تصبح من ضحايا العنف والقتل في%55 مواطنًا عربيًا مصرعهم، وشكّل هؤالء ما نسبته70 لقي2017 آفة. في العام .إسرائيل في نفس السنة إنّ أسباب العنف المركزية في المجتمع العربي هي: الحضور غير الكافي للشرطة في البلدات العربية؛ الوضع االقتصادي للجماهير العربية، حيث أنّ نصف العائالت لعربية تُعتبر فقيرة ويعيش حوالي ثلثي األطفال-االجتماعي العرب تحت خط الفقر؛ تفشّي البطالة وخصوصًا في أوساط الشباب والشابات؛ التحوّ الت التي طرأت على المجتمع العربي وتأرجحه بين التقاليد والحداثة؛ غياب الخدمات الحكومية الكافية؛ التمييز ضد المواطنين العرب وانعدام .المساواة قياسًا بمجتمع األكثرية اليهودي ويبدو أنّ الجهات الحكومية بدأت تعترف في السنوات األخيرة بأنّ توجه الشرطة تجاه المواطنين العرب كان غير كاف وغير متساو طيلة سنوات. بالمقابل تجذّرت قناعة في المجتمع العربي بأنّ العنف واإلجرام يشكّالن اليوم تهديدًا استراتيجيًا يمسّ بالمجتمع بشكل بالغ. ويبدو أنّ الطرفين – الحكومة والمجتمع العربي – يعترفان بأن ال سبيل إلى .محاربة اإلجرام بنجاعة دون التعاون المبني على الثقة بينهما ميزانيات غير مسبوقة لدفع التطوير االقتصادي2015 والتي أقرّت في كانون األول922 رصدت الخطة الحكومة لتحسين مستوى األمن الشخصي في الوسط2016 في نيسان1402 في البلدات العربية. وجاء قرار الحكومة رقم ،العربي وفي القدس، وتم وضع غايات مختلفة ومن بينها: إقامة مديرية جديدة لخدمات الشرطة في المجتمع العربي تجنيد آالف رجال الشرطة وبضمن ذلك من المجتمع العربي، إقامة محطات شرطة جديدة في البلدات العربية، وتعزيز .المحطات الموجودة )2( ) المشاعر أو المواقف بشأن نطاق العنف؛1( : في خمسة مجاالت2017 يتمحور استطالع األمن الشخصي للعام المواقف المتعلقة بمجاالت العنف المختلفة أو أنواع العنف المختلفة، أي المجاالت التي يُشعر فيها بالعنف في المجتمع ) درجة االستعداد لالنضمام إلى النضال4( ) درجة الشعور باألمن ونطاق انكشاف المواطنين للعنف؛3( العربي؛ .) المواقف تجاه الشرطة5( ضد العنف؛ أجري االستطالع على عيّنة تمثيلية للمجتمع العربي كلّه. وأجري استطالع قطري على عيّنة تمثيلية للمجتمع اليهودي .لغرض المقارنة شعورهم على آراؤهم المستطلعة إجابات وتؤشر ،العربي المجتمع في الشرطة خدمات نقص االستطالع نتائج دّتجس :الشرطة بلِق من بّوالتسي باإلهمال 48 • أضعاف نسبة اليهود الذين4 ، ويشكّل هذا%54 تبلغ نسبة العرب الذي يقولون أنّ هناك مشكلة عنف في بلدتهم .يقولون هذا • بالنسبة ألنواع العنف، ترتفع نسبة المواطنين العرب المعرّضين ألعمال السطو والسرقة: في المجتمع اليهودي . يشعر المواطن اليهودي بأنه يحظى بحماية من العنف الجسدي أكثر من%58 وفي المجتمع العربي%53 المواطن العربي، بينما تتشابه مواقف اليهود والعرب في أنواع أخرى من العنف كاالعتداء على الممتلكات .والسطو والسرقة • .تبدو ظاهرة «الخاوة» أخطر في المجتمع العربي منها في المجتمع اليهودي • .يعتقد الوسطان العربي واليهودي أنّ تعاطي المخدرات شائع في بلدتهم، ولكنه أكثر شيوعًا في المجتمع العربي حيث يعتقد حوالي نصف المواطنين العرب هذا مقابل حوالي ثلث المواطنين اليهود. بالنسبة لتجارة المخدّرات ) بين الجمهور%40( من الجمهور اليهودي أنّ بلدتهم تعاني من هذه الظاهرة مقابل نسبة مضاعفة%20 يرى .العربي • من العرب يرون أنّ في بلدتهم%49 :يبدو االستخدام غير القانوني للسالح مشكلة عويصة في المجتمع العربي . من اليهود%7 مشكلة إطالق نار واستخدام غير قانوني للسالح مقابل • في المجتمع%33 مقابل%14 نسبة المواطنين اليهود الذين يعتقدون أنّ في بلدتهم مشكلة عنف داخل العائلة هي العربي. ولوحظت فوارق جدية بين الرجال والنساء في المواقف تجاه العنف داخل العائلة: إذ ترى النساء في كال .الوسطين أنّ هناك عنفًا داخل العائالت بنسب أكبر مما يرى الرجال • ، مقابل%4 تبلغ نسبة العرب الذين أبلغوا عن وقوعهم ضحية للعنف أو الجريمة في السنوات الثالث األخيرة . من اليهود. وتبدو النسبة ضئيلة للوهلة األولى ولكن ترجمة النسب إلى أرقام ترسم صورة قاتمة للغاية%3,3 • .) منه لدى المواطن اليهودي2,5( الشعور بانعدام األمن الشخصي لدى المواطن العربي أكبر بضعفين ونصف . بين اليهود%13 مقابل%32 تبلغ نسبة العرب الذي يشعرون بعدم األمان في بلدتهم • ، من المواطنين اليهود يُلقون على الشرطة مسؤولة أمن السكان%63 تظهر المواقف تجاه الشرطة أنّ ما نسبته فقط من العرب. تدلّل هذه المعطيات المقلقة على أنّ معظم المجتمع العربي ال يعتمد أساسًا على%36 مقابل الشرطة وال يلقي عليها مسؤولة أمنه. بالمقابل، تبلغ نسبة المواطنين العب الذي يعتقدون أنّ العائلة واألهل هم . فقط من المواطنين اليهود%1 ، مقابل%32 المسؤولون عن أمن المواطن الشخصي • العرب واليهود على حدٍ سواء ال يحمّلون جهاز التربية والتعليم مسؤولية األمن الشخصي. إذ بلغت نسبة مَن من العرب. أي أنّ جهاز التعليم يُنظر إليه كجسم ال عالقة له بحفظ األمن%3 من اليهود و%1 يحمّلونه المسؤولية .الشخصي • من المواطنين%39 من المواطنين العرب مستعدّون للمشاركة في النضال ضد العنف مقابل%70 ما نسبه حوالي %70 ّالعرب. هذا معطى مشجّع إذ يقول إنّ غالبية المجتمع العربي ترى أنّه آن األوان لمحاربة العنف وإن .مستعدون للمشاركة في هذا • من%54 من العرب و%59 نسبة وازنة من المستطلعة آراؤهم ال يولون الشرطة الثقة أو يولونها ثقة ضئيلة؛ . ثمة تآكل في الثقة بالشرطة إذ تهبط باستمرار2014 اليهود. بالمقارنة مع معطيات استطالع سابق أجري عام 49 %61 من الجمهور اليهودي و%53 كذلك أعرب المستطلعة آراؤهم عن عدم رضاهم من عمل الشرطة، بنسبة .من الجمهور العربي • ما زال معظم المواطنين يأملون في أنّ الحضور الثابت للشرطة في بلدتهم سيؤدي إلى خفض العنف – بنسبة . من الجمهور العربي%63 من الجمهور اليهودي و%66 • رغم عدم الثقة وعدم الرضا العام من أداء الشرطة، تصل نسبة المواطنين العرب المؤيدين لفتح محطة شرطة من المواطنين العرب مستعدون للتبليغ لدى الشرطة عن جريمة أو أي%79 ّ. كما أن%77 في أماكن سكناهم إلى مخالفة كانوا شهودًا عليها. وهذا المعطى يؤشّر على استعداد للتعاون الموضوعي مع الشرطة من أجل مكافحة .العنف • %48 ، يؤيدون دمج العرب في الشرطة. وما نسبته%72 أكثرية كبيرة من مجمل المواطنين العرب، بواقع .مستعدون للخدمة في الشرطة بنفسهم أو أن يخدم أحد أفراد عائلتهم 1) قتل مواطنين العرب( : في أعقاب حادثتين2017 لقد تعاظم االغتراب بين الشرطة والجمهور العربي عام قُتل ثالثة مواطنين عرب برصاص الشرطة: يعقوب أبو القيعان في حادثة أم2017 برصاص الشرطة – في العام ، ومهدي سعدي في حادثة يافا2017 ، ومحمد طه في حادثة كفر قاسم في حزيران2017 الحيران في كانون الثاني .2) هدم البيوت غير المرخّصة في مدينة قلنسوة( ؛2017 في تموز رجالً، هذا إضافة68 نساء و9 ، مواطنة ومواطنًا عربيًا67 لقي حتفهم2017 أما بالنسبة لضحايا العنف، ففي العام .إلى مقتل ثالثة مواطنين برصاص الشرطة تم افتتاح محطات شرطة جديدة في قريتي2017 تعمل الشرطة على تحسين التعاون مع المجتمع العربي، وفي العام جسر الزرقاء وكفر كنا. وتم تفسير عدد من حاالت القتل، وأجريت حملة لجمع السالح في البلدات العربية، وتواصل الحوار بين رؤساء الشرطة والقيادة المنتخبة، وتم افتتاح صفحة فيسبوك باللغة العربية وحساب تويتر لنقل المعلومات .للجمهور العربي 2016 ) ازدياد عدد الشرطيين في البلدات العربية: في العام1( : ما يلي1402 يُستدلّ من متابعة تطبيق قرار الحكومة ) تمت إضافة مالكات قوى بشرية2( مرأة؛65 شرطيًا عربيًا، من بينهم325 تم تجنيد2017 وحتى نهاية العام ) تقوم مديرية الشرطة للمجتمع العربي بتفعيل منظومة دعم واسعة مع مالءمة3( للمحطات والمنظومات الداعمة؛ 4000 شخصية لالحتياجات الخاصة لمرشحّي الخدمة من أجل تحسين احتماالت النجاح في عملية الفرز (حوالي ן» (استراتيجية المنع والتركيز اإلداري) وهي»אמו« ) بوشِر تطبيق برنامج4( رجل وامرأة قدّموا ترشيحاتهم)؛ استراتيجية إدارية تقوم بموجبها الشرطة بتخصيص وقت وموارد لحل المشاكل التي تواجه المواطن العادي في كل ) تعتزم وزارة6( ) طوّ ر لواء الشمال خطة «نجم الشمال» لتحسين خدمات الشرطة في البلدات العربية؛5( بلدة وبلدة؛ . وتعزيز المحطات الموجودة2020 محطات شرطة جديدة في البلدات العربية حتى عام10 األمن الداخلي إقامة مبادرات صندوق ابراهيم أهمية فائقة لمكافحة الجريمة والعنف في المجتمع العربي، وترى في هذه تولي جمعية »الظواهر عائقًا أمام تطوّ ر ورفاهية األقلية العربية الفلسطينية واندماجها في الدولة. لذا أقيم مشروع «مجتمعات آمنة الذي يتمحور في دفع فكرة خدمات الشرطة للمواطنين العرب بشكل تفضيلي وخدماتي، ومأسسة منظومة للحوار بين .الشرطة والمجتمع، والتربية ضد العنف، وإقامة خدمات الطوارئ في البلدات العربية :التالية هي العربية البلدات في الشخصي األمن لتحسين األساسية التوصيات 50  .المبادرة إلى خطة شاملة متعددة السنوات لمكافحة العنف في البلدات العربية ورصد الموارد المطلوبة لتطبيقها  .حضور ثابت ومفيد للشرطة في البلدات العربية وانتهاج توجّه خدماتي ومالءم للمجتمع تجاه السكان  .موضعة محطات الشرطة في مواقع خدمات الطوارئ في البلدات العربية  .الحوار الـمُمأسس والثابت بين الشرطة والمجتمع  .حمالت إضافية لتسليم السالح غير القانوني طوعًا، وبالمقابل تكثيف تطبيق القانون في هذا المجال  .تطوير برامج تربوية ضد العنف في األطر التعليمية المنهجية وغير المنهجية في البلدات العربية  ،إجراء أبحاث عمق في البلدات التي توجد فيها محطات للشرطة وفي البلدات التي أقيمت فيها محطات مؤخرًا .لفحص تأثيرها على تقليص العنف 51 The following are our key recommendations for improving personal security in Arab communities:  A systemic and long-term program should be initiated for the struggle against violence in Arab communities and the necessary resources allocated for its implementation.  A regular and positive police presence is needed in Arab communities, including the adoption of a service- and community-oriented approach to residents.  Police stations should be established within emergency service compounds in the Arab communities.  There is a need for formalized and regular dialogue between the police and the community.  Additional campaigns should be initiated for the voluntary collection of illegal weapons, while at the same time enhancing enforcement in this field.  Educational programs against violence should be developed in formal and informal education frameworks in Arab communities.  In-depth studies should be undertaken in communities with police stations, and where police stations were recently established, in order to examine their impact on reducing violence. 52 Alienation between the police and the Arab public worsened in 2017 as the result of two issues: (1) The killing of Arab citizens by the police – in 2017, three Arab citizens were killed by the police: Ya’aqub Abu al-Kiyan in an incident in Umm al- Hiran in January 2017; Muhammad Taha in an incident in Kafr Qassem in June 2017; and Mahdi Sa’adi in an incident in Jaffa in July 2017. (2) The demolition of illegal buildings in the city of Qalansuwa. As for the victims of violence: in 2017, 67 Arab citizens (nine women and 58 men) lost their lives, in addition to the three citizens shot and killed by police forces. The police is working to improve its cooperation with Arab society, and in 2017 new police stations were opened in Jisr a-Zarqa and Kafr Kana. Several murder cases were solved, a campaign to collect weapons was held in Arab communities, and dialogue continued between police chiefs and the elected leadership. The police also launched an Arabic-language Facebook page and a Twitter account in order to convey information to the Arab public. The monitoring of the implementation of Government Decision 1402 shows that: (A) The number of police officers in Arab communities has increased. From 2016 through the end of 2017, 325 Arab police officers were recruited, including 65 women; (B) Additional staff positions have been provided at police stations in and in the support systems; (C) The Arab Society Service Authority is running a broad-based support system including personal adaptation for the needs of candidates for service in the police in order to enhance their prospects during the admissions process (approximately 4,000 Arab men and women have submitted their candidacy); (D) Work has begin to implement the Emun (Trust) program on the national level – a management strategy that requires the police to focus time and resources on the problems that bother normative citizens in each community; (E) The North Start project was developed in the Northern District to improve police services in Arab communities; (F) The Ministry of Public Security plans to open another 10 new police stations in Arab communities by 2020 and to upgrade existing stations. The Abraham Fund Initiatives attaches the utmost importance to the struggle against crime and violence in Arab society. It regards these problems as an obstacle to the development and prosperity of the Palestinian-Arab minority and to its integration in the state. To this end, The Abraham Fund Initiatives has established a Safe Communities project that seeks to promote a service-oriented and positive policing approach toward Arab citizens. The project is based on mechanisms for dialogue between the police and the community; education against violence; and the establishment of life-saving services in Arab communities. 53 • The sense of personal insecurity among Arabs is 2.5 times greater than among Jewish citizens. The proportion of Arabs who feel insecure in their place of residence is 32%, compared to 13% among Jews. • Regarding attitudes toward the police, 63% of Jewish citizens hold the police responsible for residents’ security, compared to just 36% of Arabs. This alarming finding shows that the majority of the Arab public does not rely on the police and does not consider it responsible for its security. Conversely, the proportion of Arab citizens who believe that the family or parents are responsible for residents’ personal security is 32%, compared to just 1% among Jewish citizens. • Neither Jews nor Arabs hold the education system responsible for personal security: the proportion of those who do so is 1% among Jews and 3% among Arabs. Accordingly, the education system is not regarded as having any connection to the protection of personal security. • Approximately 70% of Arab citizens are prepared to help in the struggle against violence, compared to 39% of Jewish citizens – an encouraging finding. A large majority of the Arab public believes that the time has come to wage a war on violence, and 70% are willing to help in this struggle. • A clear majority of the respondents have little or no trust in the police – 59% of Arabs and 54% of Jews. A comparison with the findings of a survey conducted in 2014 shows that there has been an erosion in public trust in the police, which is continuing to fall. The respondents also expressed dissatisfaction with the police’s actions: 53% among the Jewish public and 61% among Arabs. • A majority of citizens still hope that a regular police presence in their place of residence will help reduce violence – 66% of the Jewish public and 63% of Arabs hold this position. • Despite the mistrust and general dissatisfaction with the police’s functioning, the proportion of Arab citizens who support the opening of a police station in their place of residence is 77%. Moreover, 79% of Arab citizens are willing to report crimes or offenses they witness to the police, a finding that reflects a willingness to cooperate in practical terms with the police in order to eradicate violence. • A large majority of Arab citizens – 72% - support the integration of Arabs in the police force, and 48% would be willing to serve in the police force themselves or for one of their relatives to do so. 54 and types of violence – i.e. the areas in which violence is felt in Arab society; (3) The sense of personal security and citizens’ level of exposure to violence; (4) Willingness to help in the struggle against violence; (5) Attitudes toward the police. The survey was held on the basis of a representative sample of the entire Arab population. For comparison purposes, a parallel national survey was conducted among a representative sample of Jewish society. The survey findings highlight the lack of policing in Arab society. The reports by the Arab respondents reveal a sense of lawlessness and police neglect: • The proportion of Arabs reporting that there is a problem of violence in their place of residence is 54% – four times higher than the proportion among Jews. • Regarding types of violence, the exposure of all citizens of Israel to burglary and theft is high – 53% in Jewish society and 58% in Arab society. Jewish citizens feel much more protected against violence and murder than Arabs, but in other types of violence – such as property crimes, burglary, and theft – feelings in both populations are similar. • The phenomenon of protection (khawa in Arabic) is perceived as a more serious problem in Arab society than among the Jewish population. • Both Arabs and Jews believe that drug abuse is common in their place of residence, though the problem is more widespread in Arab society, where approximately half of respondents hold this view, compared to one-third among Jewish citizens. Regarding drug dealing, 20% of Jews believe that their place of residence has a problem, while the proportion among Arabs is twice as high – 40%. • Illegal use of firearms emerges as a serious problem among the Arab public: 49% believe that there is a widespread problem of illegal shooting and use of firearms, compared to just 7% among Jews. • The proportion of Jewish citizens who believe that there is a problem of domestic violence in their place of residence is 14%, compared to 33% in Arab society. There are sharp differences between men and women concerning domestic violence: The proportion of women in both sectors who believe that this is a problem is higher than among men. • The proportion of Arabs reporting that they were the victims of violence or crime over the past three years is 4%, compared to 3.3% among Jews. While this rate may appear low, in numerical terms it paints a very alarming picture. 55 Abstract “Violence, Personal Security, and Policing in Arab Communities – 2017” is the first in a series of annual reports that will be published by The Abraham Fund Initiatives. The goal of the report is to monitor attitudes among Arab citizens on issues relating to policing and violence; the work of the police in the Arab population; and the implementation of Government Decision 1402 for enhancing personal security in the Arab sector, as adopted on April 10, 2016. There has been a sharp rise in the level of crime and violence in Arab society over recent years, and the phenomenon appears to have reached plague-like proportions. A total of 70 Arab citizens were killed in 2017, accounting for over 55 percent of murder and manslaughter victims in Israel in that year. The main reasons for violence in Arab society are: an inadequate police presence in the Arab communities; the socioeconomic condition of the Arab population – half of all Arab families are defined as poor, and almost two-thirds of Arab children live below the poverty line; high unemployment, particularly among young people; changes in Arab society and the tension between tradition and modernity; the lack of proper government services; discrimination against Arab citizens; and inequality by comparison to the majority Jewish society. In recent years, government officials have increasingly recognized that the longstanding attitude of the police toward Arab citizens has been inadequate and inegalitarian. At the same time, there has been growing awareness within Arab society that violence and crime now constitute a strategic threat that is causing serious damage. Both sides – the government and the Arab public – appear to recognize that it will not be possible to combat crime effectively without cooperation based on mutual trust. Government Decision 922, adopted in December 2015, allocated unprecedented resources for promoting the economic development of Arab communities. Government Decision 1402, adopted in April 2016, sought to improve the level of personal security in the Arab sector and in Jerusalem. The decision defined several objectives: The establishment of a new administrative authority for police services in Arab society; the recruitment of thousands of police officers, including members of Arab society; the establishment of new police stations in Arab communities; and the upgrading of existing stations. The 2017 personal security survey focuses on five spheres: (1) Feelings and attitudes regarding the scale of violence; (2) Attitudes concerning different spheres 56 The Abraham Fund Initiatives 5 Hamelacha St., North Industrial Zone Lod Postal Code: 7152011 Phone: 02-3733000 Fax: 02-3730001 Email: [email protected] The Abraham Fund's publications can be downloaded from the website: www.abrahamfund.org.il 57 The Personal Security Index Violence, Crime and Policing in Arab Communities Report 2017 Written by: Adv' Rasool Sa'ada and Adi Stein Editor: Amnon Be'eri-Sulitzeanu Academic Advisor: Dr. Nohad Ali May 2018