חומר רקע

היבטים בטיפול בנפגעות ובנפגעים של עבירות מין בדגש על איסוף ראיות פורנזיות ושמירתן מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי כתיבה: ד"ר נורית יכימוביץ- כהן כ"ב ב כסלו "תשע ח אישור: אורלי אלמגור-לוטן, ראש צוות עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת 10 בדצמבר2017 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 1 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן תקציר 2 1. מבוא 4 2. הטיפול בנפגעות עבירות מין בבתי החולים 5 2.1 . הפריסה הגיאוגרפית של בתי החולים שיש בהם מרכז אקוטי 5 2.2 . נתונים על הטיפול במרכזים האקוטיים 6 2.3 . הסדרת הטיפול בנפגעות עבירות מין ויישומה 8 2.4 . הקשר בין המשטרה לבין בתי החולים בנוגע לטיפול בנפגעות עבירות מין 12 3. שמירת דגימות ביולוגיות שיכולות לשמש ראיות פורנזיות 13 3.1 . כללי המשטרה בדבר שמירת ע רכות ה דגימות 15 3.2 . טיפול מערכת הבריאות בערכות הדגימות 16 עמוד 2 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תקציר תקציר  לעבירות מין השפעות גופניות ונפשיות קשות על הקורבן, ולכן בחלק מהמקרים הנפגעות מגיעות לבתי החולים לקבלת טיפול ו.סיוע במקרים רבים הן זקוקות לטיפול רפואי, ובכלל זה טיפול בחבלות, טיפול תרופתי למניעת היריון וטיפול תרופתי אחר, מתן חיסונים ומעקב אחר הידבקות במחלו ת מין ובמחלות מידבקות אחרות. על פי רוב, נפגעות עבירות מין זקוקות גם לטיפול נפשי ולסיוע של עובדת סוציאלית" .נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית" ש ל משרד הבריאות קובע כי מרבית הטיפול של בתי החולים בישראל בנפגעות עבירות מין יינתן במרכזים ייעודי י ם לכך, הנקראים מרכזים אקוטיים. המרכזים נותנים את הטיפולים שהוזכרו לעיל ואף מציעים איסוף דגימות ביולוגיות (תאים ורקמות של העבריין– )זרע, עור, שיער ורוק מגופן של נפגעות לצורך הפקת חומר גנטי (להלן: דנ" א), על מנת שישמש למטרות חקירה וכראיה בהליך משפטי עתידי (להלן: ראיות פורנ .)זיות ,ככלל המרכזים האקוטיים מטפלים ב נפגעות עבירות מין שמגיעות ב תוך שבוע מהפגיעה . הפונות כעבור יותר משבוע אמורות להיבדק במרכז הלאומי לרפואה משפטית שנמצא בתל אביב- .יפו  נוהל משרד הבריאות, שנכתב בשנת2003 , לא עודכן בעקבות החידושים שחלו בתחומי הרפואה והטכנול וגיה, וזה כמה שנים בכוונת משרד הבריאות לעדכן אותו. בין היתר יש בכוונתו לעדכן ,)את תחומי איסוף הנתונים, התקינה (כוח האדם והכשרתו, ציוד המרכזים והתרופות הל ונ י העבודה, וכן את משך שמירת דגימות הדנ" .א ומקום שמירתן הטיפול במרכזים האקוטיים  בחמישה בתי חולים בישראל יש מרכזים אקוטיים: בני ציון בחיפה, הדסה בירושלים, וולפסון .בחולון, סורוקה בבאר שבע ופוריה בטבריה אין מרכזים אקוטיים מ ם דרו לבאר שבע, ובכלל זה בעיר אילת., שבה נמצא בית החולים יוספטל  בכל אחת מן השנים2014 ו- 2015 טופלו בכלל המרכזים האקוטיים כ- 600 נפגעות עבירות מין ( 50 נפגעות בחודש .)בממוצע בשנים אלו כמחצית מהן טופלו במרכז האקוטי של בית החולים וולפסון בחולון וכחמישית טופלו בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. השאר טופלו בבתי .החולים בני ציון, סורוקה ופוריה  משרד הבריאות אינו אוסף באופן שיטתי נתונים מהמרכזים האקוטיים , ולפיכך לא היה באפשרותו להעביר לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת פילוח ,מגדרי של המטופלים במרכזים פילוח לפי גיל (קטינות/בגירות) ואף לא את מספר המטופלות במרכזים בשנת 2016 .  על אנשי הצוות בבתי החולים חלה חובת דיו וח ,על עבירות מין הן על קורבן ע בירה שהוא בגיר (מכ וח תקנות בריאות העם– הודעה על חשש אלימות, התשל"ו– 1975 )והן על קורב ן עבירה שהוא קטי ן וא חסר ישע (מכ ו ח חוק העונשין, תשל"ז– 1977 ,); עם זאת משרד הבריאות ו משטרת ישראל לא העבירו נתונים על דיווחים כאמור, ועל כן אין באפשרותנו לדעת אם צוותי בתי החולים אכן ממלאים את.חובת הדיווח  על פי נוהל משרד הבריאות, נפגעות עבירות מין שמגיעות לבתי חולים שאין בהם מרכז אקוטי אמורות לעבור לטיפולם של בתי חולים שיש בהם מרכז כזה; הגורם האחראי להעברה הוא בית .החולים שאליו פנתה הנפגעת למשרד הבריאות אין נתונים על העברות כאלו, ולכן אין באפשרותנו לדעת אם הועברו מטופלות כאמור , ומה מספרן . אם הנפגעת אינה עוברת למרכז עמוד 3 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תקציר אקוטי, לא נ אספות דגימות ביולוגי ות .מגופה יתר על כן, נראה שבבתי חולים שאין בהם מרכז אקוטי אין ערכות ללקיחת דגימות מגופן של נפגעות .עבירות מין  יש אי-בהירות בנוגע לעמדת משרד הבריאות באשר לצורך ברופא משפטי ל שם לקיחת דגימה לצרכים משפטיים. ,כך המרכז האקוטי של בית החולים וולפסון מודיע למרכז הלאומי לרפואה משפטית ,השוכן בקרבתו ,על הגעתה של נפגעת עבירת מין ,ומזעיק למקום רופא משפטי לשם לקיחת הדגימות. לעומת זאת, בארבעת המרכזים האחרים הדגימות נלקחות על ידי רופאי נשים .שאינם מומחים בלקיחת דגימות למטרות משפטיות על פי תשובת משרד הבריאות על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת יש מחסור בכ ו ח אדם, ובפרט ברופאים משפטיים ובעובדי .מעבדה  לקיחת הדגימות הביולוגיות מגופן של נפגעות עבירות מין מצריכה מיומנות והתנהלות ,מקצועיות כדי להשיג תוצאות אמינות ומדויקות כמה שיותר, שלא יאפשרו להטיל דופי בראיות ועם זאת נדרשת רגישות רבה למצבה הגופני והנפשי של הנפגעת. משום כך יש צורך ב הכשרה מיוחדת של אנשי הצוות הלוקחים את הדגימות. ככל הנראה, חלק מאנשי הצוות במרכזים האקוטיים .קיבלו הכשרה זו, אך לא ברור אם כולם הוכשרו הטיפול בדגימות הדנ"א הנלקחות מגוף הנפגעות  במקרים שהנפגעת מתלוננת במשטרה ,הדגימות נשלחות למעבדות זיהוי פלילי של משטרת .ישראל ושם הן נשמרות כיתר המוצגים המשפטיים  ,ככלל במקרים שהנפגעת אינה מתלוננת במשטרה הדגימות אינן נמסרות למשטרה. דגימות הניטלות מנפגעות במרכז האקוטי של בית החולים וולפסון מועברות למרכז הלאומי לרפואה משפטית, והן מושמדות כעבור של ושה חודשים– ,בתנאי שהנפגעת מסכימה לכך. לעומת זאת בארבע ת המרכזים האקוטי ים האחרים הדגימות נשארות בבית החולים ואין אחידות בהחלטה על השמדתן ובבקרה על ההשמדה. בבתי חולים שונים, הדגימות מושמדות בזמנים שונים ובחלק מבתי החולים הדגימות אינן מושמדות. כמו כן, אין בקרה של משרד הבריאות על קבלת הסכמת הנפגעות להשמדת הבדיקות. נציין שהשמדת הדגימות אינ ה מופיעה בטופס ההסכמה מדעת .שעליו הנפגעות חותמות בטרם לקיחת הדגימה  במקרים שהנפגעת אינה מגישה תלונה במשטרה, לא מופק דנ" א מהדגימה, ולפיכך אין בידי הנפגעת מידע על הצלחת תהליך ההפקה– מידע שיכול לסייע בידה להחליט אם להגיש תלונה .במשטרה  דגימות שמופקות היטב ונ שמרות בתנאים נאותים יכולות להישמר זמן ממושך, ו את החומר הביולוגי אפשר לשמור בכל שלב משלבי הפקתו. לצד זאת, אפשר לשמור את המידע הגנטי (הפרופיל הגנטי) בקובץ מחשב. בהינתן קיומה של אפשרויות אלו עולה השאלה מהו משך הזמן המתאים לשמירת דגימות הדנ"א, או הפרופיל הגנטי , בהתחשב בעובדה שנפגעות רבות של .עבירות מין מגישות תלונה במשטרה רק כעבור זמן רב מהפגיעה עמוד 4 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש ה ו ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, והוא עוסק בכמה היבטים של ה טיפול בנפגעות ונפגעי ם1 של תקיפה מינית בבתי החולים ובפרט במרכזים האקוטיים. המסמך מתאר את פריסת המרכזים האקוטיים ואת השירות הניתן בהם. כמו כן, המסמך בוחן את תהליך הלקיחה הו שמיר ה של דגימות ביולוגיות מגופן של הנפגעות (ובהן ,דגימות זרע רוק ועו ר )ואת אופן שמירתן . דגימות אלו עשויות לשמש ראיות פורנזיות– ראיות המסייעות למשטרה במציאת העבריין ואף עשויות לשמש ראיות בהליך משפטי עתידי (ראיות מסוג זה )נקראות ראיות פורנזיות . 1. מבוא לעבירות מין יש השפעות גופניות ונפשיות קשות על הקורבן, ולכן חלק מהנפגעות מגיעות לבתי החולים לצורך קבלת טיפול ו .סיוע לעיתים הנפגעות פונות תחילה למשטרה כדי להגיש תלונה ולעיתים הן מגישות תלונה לא חר הטיפול. יש מקרים שהנפגעת אינה מעוניינת להגיש תלו נה במשטרה בסמוך לאירוע או בכלל, בשל מצבה הרפואי או הנפ שי, בשל זהות התוקף או ממניעים אישיים וחברתיים . סיבה אפשרית נוספת לאי- הגשת תלונה במשטרה או לדיווח מאוחר היא הקושי הכרוך בהליך הפלילי ובהתמודדות ע י.מו2 לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת2015 נפתחו4,609 ,תיקים בגין עבירות מין וב הם1,545 תיקים בגין תלונות על אינוס בכוח או באיומים ו אינוס ובעילה שלא כחוק. 3 ,בחלק מעבירות המין (למשל באונס ,מעשה סדום ובעילה אסורה), נשאר בגופן של הנפגעות חומר ביולוגי של התוקף, כמו זרע עור, רוק ( ושיער, שאפשר להפיק ממנו חומר גנטי דנ"א ). בדיקה גנטית של הדגימה יכולה לסייע במציאת חשודים .ובהפללתם מכאן עולה שאלת משך השמירה על הדגימות הביולוגיות .שיכולות לשמש ראיות פורנזיות נציין כי י בה עדר דגימות ייתכן קושי בזיהוי החשוד בעבירה, וכן בביסוס תשתית הראיות נגדו. בעקיפין אף י יתכן ש אי- ,שמירת הדגימות הביולוגיות תגרום לכך שנפגעות עבירות מין לא יגישו תלונה במשטרה והעבריינים לא יבואו על עונשם. תוצאת הדבר עלולה להיות פגיעה בביטחון האישי במרחב הפרטי .והציבורי סוגיה זו נכללת ב אמנת מועצת אירופה למאבק בעב ירות מין ואלימות במשפחה ומניעתן (להלן: אמנת איסטנבול), ש עוסקת בין היתר ב היבטים שונים של ה טיפול בנפגעות תקיפה מינית. בדברי ההסבר לאמנה נכתב כי לשם ,תמיכה בקורבנות אלימות מינית מומלץ להנהיג ביצוע בדיקות פורנזיות (דהיינו הפקת דנ"א מהדגימות שהוזכרו לעיל) ללא קשר להגשת תלונה במשטרה, ולהציע את האפשרות של לקיחת ה דגימות ושמירתן , כדי לאפשר לנפגעת להחליט על תלונה במועד מאוחר יותר. 4 אמנת איסטנבול פתוחה להצטרפות כל המדינות, בכלל זה אלו שאינן חברות במועצת אירופה (ובהן ישראל). על 1 מאחר שכ- % 95 מנפגעי התקיפה המינית הן נשים ונערות, לצורך פשטות הכתיבה נשתמש על פי רוב בהמשך המסמך בביטוי "נפגעות תקיפה מינית". במרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית מטופלים גם נפגעי תקיפה מינית, ונדגיש שהמסמך .רלוונטי לנפגעים ולנפגעות כאחד 2 איגוד מרכז הסיוע ל ,"נפגעי ולנפגעות תקיפה מינית, "ליווי בהליך הפלילי במרכזי הסיוע בדלתיים סגורות, פגיעה מינית ,וההליך הפלילי2015 ', עמ37 – 43 . 3 בנתונים על עבירות מין לא נכללים נת ונים על הטרדה מינית. על פי נתוני המשטרה שפרסם איגוד מרכזי הסיוע, בשנת2015 נרשמו1,106 מקרים של אינוס בכוח או באיומים ו- 439 מקרי אינוס ובעילה שלא כחוק. איגוד מרכז הסיוע לנפגעי ,ולנפגעות תקיפה מינית ,בדלתיים סגורות, פגיעה מינית וההליך הפלילי2015 . 4 Explanatory Report to the Council of Europe Convention on Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence, article 25, Istanbul, May 11, 2011. עמוד 5 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים1. המרכזים האקוטיים בישראל האמנה חתומות44 מדינות באירופה, וכן האיח וד האירופי. בעת האחרונה הודיעה ישראל באו"ם על .כוונתה לחתום גם היא על האמנה5 יש לציין את ,המורכבות של הטיפול בנפגעות עבירות מין, שבאה לידי ביטוי, בין היתר ב הכשר ה הנדרשת מי מ ש מתפקידו לקחת דגימות מהנפגעת. לקיחת הדגימות הביולוגיות מגופן של נפגעות ,עבירות מין מצריכה מיומנות והתנהלות מקצועיות כדי להשיג תוצאות אמינות ומדויקות כמה שיותר שלא יאפשרו להטיל דופי בראיות, וזאת מתוך רגישות רבה למצבה הגופני והנפשי של הנפגעת. 2. הטיפול בנפגעות עבירות מין בבתי החולים כאמור, נפגעות עבירת מין זקוקות לטיפול רפואי- פיזי, לטיפול נפשי ואף לסיוע סוציאלי. כל אלה ניתנים בכל בתי החולים, אך בחמישה מ- 42 בתי החולים הכלליים בישראל סוגי טיפול אלה מרוכזים ב מרכזים ה אקוטיים – מרכזים לאבחון וטיפול בנפגע י תקיפה מינית. 6 נוסף על טיפול רפואי (ובכלל זה טיפול למניעת היריון ולמניעת הידבקות במחלות מידבקות), טיפול נפשי וסיוע סוציאלי, המרכזים האקוטיים מציעים לנפגעות את האפשרות שיילקחו מגופן דגימות ביולוגיות– שרידי רקמה ותאים של החשוד בעבירה. מדגימות אלו אפשר להפיק דנ" א של החשוד, כדי שישמש ראיה בחקירת המשטרה ובהליך .משפטי עתידי להלן יוצגו מידע ונתונים על המרכזים האקוטיים בישראל, ולאחר מכן יובא מידע על הנוהל להפעלתם ועל יישומו כיום. בסיום הפרק יובא מידע על יחסי הגומלין בין המשטרה לבתי החולים בהקשר של טיפול בנפג .עות עבירות מין 2.1 . הפריסה הגי אוגרפית של בתי החולים שיש בהם מרכז אקוטי בישראל יש חמישה מרכזים אקוטיים והם נמצאים בבתי החולים האלה ,: בני ציון בחיפה, הדסה עין כרם בירושלים, וולפסון בחולון סורוקה בבאר שבע, ופוריה בטבריה (תרשים1 .) 7 אין מרכז אקוטי באזור שמדרום לבאר שבע ובכלל זה באילת – עיר תיירות המתמודדת עם .אתגרים רבים בתחום הביטחון האישי8 לפי אמנת איסטנבול שהוזכרה לעיל, יש להקים מספר הולם של 5 Council of Europe, Chart of Signatures and Ratifications of Treaty 210, entry: November 5th, 2017. מידע זה נמסר על ידי עו "ד אמי פלמור ,מנכ "לית משרד המשפטים ,בדיון של הוועדה לקי ום ד מעמד האישה ולשוויון מגדרי ב- 21 בנובמבר 2017 " :, בנושא יישום המלצות הוועדה הבין- משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים ;" הפרוטוקול טרם .פורסם 6 המרכזים האקוטיים נקראים גם חדרים אקוטיים או "חדר4 ", על שם המרכז הראשון שהוקם בישראל, בבית החולים .וולפסון בחולון 7 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע "ר , משרד הבריאות , תשובה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני 2017 . 8 ,אתר משטרת ישראל מרחבי המחוז הדרומי :, תאריך כניסה28 בנובמבר2017. על פי ה נאמר באתר, אילת, בהיותה עיר תיירות, מזמנת אליה גורמים פליליים מכל הסוגים, ועל המשטרה להילחם בין היתר בפשיעת רחוב, אלימות וסחר .בסמים עמוד 6 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע .מרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית9 בדברי ההסבר לאמנה הומלץ שפריסתם תאפשר ל תושבי .הפריפריה והמרכז כאחד גישה למרכזים10 נשאלת השאלה: אם ה אין צורך בבחינת זמן הנסיעה בין כל אחד מהמרכזים האקוטיים הפועלים בישראל למקום המגורים של אוכלוסיית היעד שלהם ? בהקשר זה נציין כי על פי נוהל משרד הבריאות, לעיתים יש לזמן את הנפגעת לבדיקה חוזרת וצילומים נוספים כעבור24 שעות, מכיוון שיש חבלות ש .נראות בבירור או מופיעות רק בחלוף יממה מהבדיקה הראשונה אם הנפגעת מתגוררת במרחק רב ,ממרכז אקוטי יש חשש שבדיקה זו לא תתקיים. על פי נוהל משרד הבריאות, אם נפגעת מגיעה לבית חולים שאין בו מרכז אקוטי , בית החולים אחראי להעביר אותה לבית .חולים שיש בו מרכז אקוטי11 ע ל פי תשובת מ שרד הבריאות ,על שאלתנו אין כוונה לפתוח מרכזים ,נוספים. על פי מדיניות המשרד עדיף להפנות משאבים לשיפור הטיפול במרכזים הקיימים באמצעות תוספת לת קציב , הכשרות .וקביעת תקנים12 2.2 . נתונים על הטיפול במרכזים האקוטיים מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש ממשרד הבריאות נתונים על נפגעות עבירות מין שטופלו בבתי החולים בשנים האחרונות. מתשובת המשרד עלה ש איסוף ה נתונים חלקי בלבד. ,כך על פי תשובת משרד הבריאות לע שא לתנו ,אין אפשרות להעביר לידינו נתונים על המטופלות במרכזים האקוטיים בפילוח )מגדרי ואף לא לפי גיל (קטינות/בגירות ,; לדברי המשרד, בכוונתו להתחיל באיסוף הנתונים בעתיד לצורך שיפור הפעילות במרכזים האקוטיים. ד"ר זהר סהר- לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ,ופגיעה מינית במשרד הבריאות מעריכה שנשים ונערות הן כ- % 95 מהמטופלות במרכזים וש כ- % 40 מהמטופלות במרכזים האקוטיים הן קטינות– כרבע מהקטינות הן מתחת לגיל14 והשאר ב נות 4 1 – 18 . 13 בעת העברת הנתונים לידינו, עדיין לא הסתיים איסוף נתוני שנת2016 . 14 לפיכך נביא בטבלה1 להלן את נתוני משרד הבריאות על המטופלות בשנים2014 ו- 2015 . 9 .על פי האמנה, מטרת המרכזים היא לספק לנפגעות בדיקות רפואיות ופורנזיות וכן להעניק לנפגעות תמיכה וייעוץ Council of Europe, Council of Europe Convention on Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence, 2011, Article 25. 10 Explanatory Report to the Council of Europe Convention on Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence,. Article 25, Istanbul, May 11, 2011. 11 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 , סעיף6.1.6 . אם הנפגעת אינה מעוניינת לעבור למרכז האקוטי הקרוב, הנוהל קובע שיש לתעד זאת ברשומה הרפואית ולבצע את הבדיקה והטיפול ככל שניתן, על פי הנחיות.הנוהל 12 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות ,תשובה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני 2017. זהר סהר- לביא, מנהלת המחלקה לאלימות ,במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 13 זהר סהר- ,לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות ,שיחת טלפון23 בא וקטובר2017 . 14 שם , 26 בנובמבר2017 . עמוד 7 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה1 . מספר המטופלות במרכזים האקוטיים בשנים2014 ו- 2015 15 מרכז אקוטי 2014 2015 )בני ציון (חיפה 79 64 )הדסה עין כרם (ירושלים 109 158 )וולפסון (חולון 317 277 )סורוקה (באר שבע 60 67 )פוריה (טבריה 44 40 כלל המטופלות במרכזים האקוטיים 609 606 טופלו בבתי חולים ללא מרכז אקוטי אין נתונים16 87 17 ,על פי נתוני הטבלה בשנים 2014 ו- 2015 טופלו במרכזים האקוטיים כ- 600 נפגעות עבירות מין בשנה – בממוצע כ- 50 מטופלות בחודש בכלל המרכזים האקוטיים. יש הבדלים גדולים בין מספרי המטופלות במרכזים: בבית החולים וולפסון, למשל, מטופלות בממוצע כ- 25 נפגעות בחודש, בבית החולים הדסה מטופלות כ- 11 נפגעות בחודש בממוצע ), ואילו במרכזים הקטנים (בני ציון, סורוקה ופוריה מטופלות על פי רוב 3-6 נפגעות בחודש. נוסף על מטופלות אלו, בשנת2015 טופלו בבתי חולים שאין בהם מרכז אקוטי 87 מטופלות שדיווחו על תקיפה מינית– .על פי תשובת המשרד, כולן בגירות18 מכאן שלפי נתוני משרד הבריאות, רק12.5% מכלל המטופלות בגין פגיעה מינית ב- 2015 הגיעו .לבתי חולים ללא מרכז אקוטי בהתחשב בשיעורם הקטן של המרכזים האקוטיים בכלל בתי החולים (חמישה מ- 42 , כאמור) נשאלת השאלה כיצד ייתכן ששיעור הנשים שטופלו מחוץ למרכזים האקוטיים הוא כה קטן. ייתכן שהסיבה לכך היא ידיעתן של הנפגעות על המרכזים האקוטיים (מידע זה ניתן במר כזי הסיוע לנפגעים ונפגעות של תקיפה מינית; גם משטרת ישראל אמורה להפנות נפגעות אל המרכזים האקוטיים וחלק מהמטופלות אמורות להגיע למרכזים בהסעה מבתי חולים שאין בהם מרכז), אך לא מן הנמנע שחלק מהנפגעות .מטופלות בחדרי המיון הכלליים ואינן נרשמות כנפגעות תקיפה מינית במקרים שהנפגעות אינן מטופלות ,במרכז אקוטי ייתכן שהן אינן מקבלות את מלוא הטיפול שמשרד הבריאות קבע בנוהל, ובפרט– לא נאספ ו ת דגימות לצורך הפקת דנ"א למטרות חקיר ת ה משטר ה ל או שימוש משפטי עתידי (להרחבה בעניין זה ראו פרק 3 .), העוסק בטיפול בדגימות הביולוגיות ובשמירתן כאמור, על פי נוהל משרד הבריאות, כאשר נפגעת מגיעה לבית חולים שאין בו מרכז אקוטי , באחריות .בית החולים להעביר אותה לבית חולים שיש בו מרכז כזה19 בעניין זה השיב משרד הבריאות על 15 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 . 16 למשרד הבריאות אין נתונים על מספר המטופלות בבתי חו לים ללא מרכז אקוטי ב- 2014. זהר סהר- לביא, מנהלת המחלקה ,לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 17 נתון זה מתייחס לבגירים /ות בלבד. משרד הבריאות לא מסר לידינו את נתוני2014 על בתי חולים שאין בהם חד .ר אקוטי מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 . 18 שם . 19 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 , סעיף6.1.6 . אם הנפגעת אינה מעוניינת לעבור למרכז האקוטי הקרוב, הנוהל קובע שיש לתעד זאת ברשומה הרפואית ולבצע את הבדיקה .והטיפול ככל האפשר, על פי הנחיות הנוהל עמוד 8 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע שאלתנו כי ין א בידיו נתונים על הסעת נפ געות עבירות מין מבתי חולים שאין בהם מרכז לבתי חולים שיש בהם מרכז ולכן אין באפשרותנו לדעת אם הסעות כאלה ,נעשו ואם ,כן באיזה היקף. 20 כאמור, במרכזים האקוטיים מטופלות כ- 600 נפגעות בכל שנה; לצד זאת נזכיר כי לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת2015 נפתחו1,545 תיקים בגין עבירות של אינוס בכוח או באיומים ו אינוס ובעילה שלא כחוק. 21 יש להניח ש קורבנותיהן של ,עבירות אלו נזקקו לטיפול גופני נפשי או סוציאלי– הניתנים במרכזים האקוטיים – וכן לאיסוף דגימות ביולוגיות על מנת שישמשו ראיות משפטיות. מכאן עולה שאלה באשר להפרש בין מספר התיקים שנפתחו בתקופה זו במשטרה לבין מספר הנפגעות ש טופלו ב.מרכזים האקוטיים ייתכן שההפרש נובע מכך שהמרכזים האקוטיים מטפלים בנשים בשבוע הרא שון ,לאחר ביצוע העבירה על פי נוהל משרד הבריאות, ואילו חלק מהתיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות ,שנעשו במועד מוקדם יותר ולפיכך קורבנותיהן לא טופלו במרכזים בשנה זו. 22 2.3 . הסדרת הט יפול בנפגעות עבירות מין ויישומה23 ,כאמור עיקר הטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבתי חולים מוסדר כיום בחו זר מנכ"ל משרד הבריאות משנת2003 .""נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית לדברי משרד הבריאות, בימים אלה המ שרד פועל לעדכון הנוהל על סמך איסוף מידע והידברות עם גופים הנוגעים בדבר, ובהם בתי חולים, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, משטרת ישראל, פרקליטות המדי.נה וגורמי רווחה על פי הנוהל, בתי חולים העומדים בדרישות המפורטות להלן יכולים להיות מוגדרים "מרכז לאבחון וטיפול בנפגעי /ות תקיפה מינית:" 24 - .צוות ייעודי ובו מנהל מרכז (רופא) ברבע משרה ועו"ס בחצי משרה לריכוז וניהול של הנושא הצוות אמור לעבור הכשרות ייעודיות. - הפע לת קו כוננות24 .שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע - .מתן תרופות ייעודיות לנפגעות על פי הנוהל - .חדר ייעודי על פי הנוהל להלן נדון במקצת הנושאים שהנוהל הקיים ,עוסק בהם ונ ציג תיאור עדכני של ההתנהלות ב כמה מהם .  הנוהל קובע ש יש לרכז את הבדיקה והטיפול הרב- תחומי במרכזים אשר יתמחו בנושא , ו שנפגעת ש הגיעה לקבל טיפול רפואי ב בית חולים כללי שאין בו מרכז אקוטי תקבל בו את הטיפול הרפואי והסיעודי ההכרחי בלבד, ובהסכמתה– תועבר למרכז הקרוב לטיפול בנפגעי תקיפה מינית . עוד קובע הנוהל כי האחריות להעברת הנפגעות למרכז המיוחד היא ש ל בית החול ים המפנה – באמבולנס או באמצעים הולמים אחרים– וכי אין לשלוח את הנפגעת ב .לא ליווי אם הנפגעת 20 מירי כהן, מנהלת תח ום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017, הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 ;שם , 12 בספטמבר2017 , הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 22 באוקטובר2017 . 21 על פי נתוני המשטרה שפורסמו על ידי איגוד מרכזי הסיוע, בשנת2015 נרשמו1,106 אירועי אינוס בכוח או באיומים ו- 439 ,אירועי אינוס ובעילה שלא כחוק. איגוד מרכז הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בדלתיים סגורות, פגיעה מינית ,וההליך הפלילי2015 . 22 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 , סעיף6. 23 .שם 24 משרד הבריא ות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . מירי כהן, מנהלת ,תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בספטמבר 2017, הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 22 באוקטובר2017 . עמוד 9 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע מסרבת לעבור למרכז אקוטי או בהיעדר מרכז מוכר במרחק סביר, יש לתעד את הסירוב ברשומה הרפואית ולבצע את הבדיקה והטיפול ככל ה אפשר .על פי הנחיות הנוהל25 על פי תשובת משרד הברי אות על ,שאלתנו בעניין זה למשרד אין נתונים על הסעת נפגעות לבתי חולים שיש בהם מרכז ולכן אין באפשרותנו לדעת אם הסעות כאלה נעשו ואם כן, באיזה היקף. 26  יש הוראות שונות בדבר הגורם שאמור לטפל בנפגעות עבירות מין, בהתאם למשך הזמן שעבר מאז הפגיעה : על פי הנוהל, במרכזים האקוטיים יטופלו נפגעות שפנייתן נעשתה בתוך שבוע מיום הפגיעה, .ונפגעות הפונות לאחר מכן יטופלו במכון לרפואה משפטית27 ,למרות האמור לעיל אם הנפגעת פנ ת ה כעבור שבוע או יותר מן הפגיעה, על המכון לרפואה משפטית להמליץ להן לפנות למרכז אקוטי לצורך ה משך בירור וטיפול. אם הפונה אינה מעוניינת להגיש תלונה למשטרה, היא זכאית להיבדק ולקבל טיפול תרופתי וטיפול נפשי, אך מובהר לה כי רק במכון לרפואה משפטית יש .סיכוי סביר לתעד ממצאים וראיות לשימוש עתידי28 מכאן נובע כי על פי הנוהל, נפגעת כזאת צריכה להגיע לטיפולם של שני גופים– הן של המרכז הלאומי לרפואה משפטית והן של המרכז .האקוטי  :לקיחת דגימות פורנזיות הנוהל אינו קובע כמה מרכזים צריכים לפעול בישראל , אך מודגשת בו מחויבותם של כל בתי החולים שאליהם מגיעים נפגעי תקיפה מינית להעניק להם אבחון, טיפול רפואי וסיוע נפשי וחברתי .באמצעים העומדים לרשותם, על פי ההנחיות המפורטות בנוהל29 לפי תשובת משרד הבריאות על שאלת ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת בבתי החולים שאין בהם ,מרכז לא נלקחות דגימות ביולוגיות לצורך שימוש בחקירת המשטרה או כ די שישמשו ראיות .משפטיות30 מצב זה מנוגד להוראת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת1988 "הטיפול בנפגעי ")עבירות מין (אונס (על פי אתר משרד הבריאות, חוזר זה עדיין בתוקף), שלפיו על הרופא או האחות בחדר המיון להזעיק את רופא הנשים התורן הבכיר או הכונן לשם בדיקת האישה ולקיחת דגימות באמצעות ה ערכה המיוחדת לנפג עי אונס ,המסופקת לכל חדרי המיון על ידי המשטרה. החוזר קובע כי יש להשתמש בערכה גם אם לא הי י תה עדיין פני י ה למשטרה וכי עם מילוי ה על כל רכיביה יש למסרה למשטרה. 31 עוד נוסיף בעניין זה את דברי סנ"צ רוני גפני, מנהל המעבדה הביולוגית במחלקה לזיהוי פלילי (להלן: מז"פ) ב משטרת ישראל, כי על פי רוב, בתי חולים שאין בהם מרכז אינם מבקשים מהמשטרה את הערכות ללקיחת דגימות מגופן של נפגעות תקיפה .מינית32 25 הנוהל אינו קובע מהו מרחק גיאוגרפי סביר. משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 , נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . 26 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית בדוא"ל נדב ב- 27 ביוני2017 . 27 המכון לרפואה משפטית הוא שמו הקודם של המרכז הלאומי לרפואה משפטית. בהמשך המסמך נכנה אותו "המכ ון .לרפואה משפטית" רק במקרים שנתייחס לנהלים הישנים שכינו אותו בשם זה 28 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 , סעיף6.3 . 29 'משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . 30 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של הכנס ,ת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 . 31 ,משרד הבריאות 'חוזר מס35/88 ), טיפול בנפגעי עבירות מין (אונס , 18 במאי1988 .ב ערכ ה ללקיחת דגימות נכללים מבחנות, מטושים (מטוש הוא.מקלון שבקצהו צמר גפן המשמש לנטילת דגימות) וטפסים סנ"צ רוני גפני, מנהל המעבדה ,הביולוגית במז"פ, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 32 ,סנ"צ רוני גפני, מנהל המעבדה הביולוגית במז"פ, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . עמוד 10 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע כוח אדם ייעודי לטיפול בנפגעות עבירות מין – על פי הנוהל, הטיפול במרכזים האקוטיים יינתן על ,ידי צוות הכולל רופא נשים, כירורג, פסיכיאטר, פסיכיאטר ילדים, רופא ילדים, עובדת סוציאלית פסיכולוג ואחות מוסמכת, ומנהל בית החולים שבו נמצא המרכז ימנה צוות ייעודי שגודלו מספיק לשם טיפול מיידי בנפגעות. 33 נוהל משרד הבריאות אף קו בע כי ,הכשרות אנשי הצוות (הרפואי הסיעודי והפארה-רפואי) לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבתי חולים כלליים ובמרכזים הן באחריות המכון לרפואה משפטית יחד עם משרד הבריאות (בשנת2003 ,בעת ש נכתב נוהל משרד הבריאות, היה המכון לרפואה משפטית מסונף לפקולטה לרפואה של אוניברס)יטת תל אביב. היות שמאז שנת2012 המרכז הלאומי לרפואה משפטית הוא ,באחריות מינהל רפואה של משרד הבריאות כעת המשרד הוא למעשה האחראי הבלעדי ל ה.כשרות אלו34 באשר ליישום הנוהל, מסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר את הנושא והעלה שהכשרות משרד הבריאות בדרך כלל אינן ;ייעודיות לטיפול בתקיפה מינית אלא נעשות במסגרת ההכשרות בנושא אלימות במשפחה לעניין ,הכשרת הרופאים, הכשרה בתחום תקיפה מינית אמורה להיות חלק מההתמחות בפסיכיאטריה ברפואת נשים וברפואת משפחה, אך אינה כלולה בסילבוס של ההתמחות ברפואה משפטי ת. 35 הכשרות לטיפול בנפגעות עבירות מין במסגרת תחומי התמחות אחרים ובמסגרת לימודי מקצועות אחרים (סיעוד ו מקצועות פ רה א-רפואיים אחרים.) נתונות להחלטת האוניברסיטאות36 ממשרד הבריאות נמסר כי עד כה הכשרות ייעודיות נ יתנו רק בחלק מהמרכזים האקוטיים, ובעיקר לרופאי ילדים. הכשר ות נוספות אמורות להיע שות בשנת2018 . 37 מכאן שגם במרכזים האקוטיים עצמם .הכשרת אנשי הצוות לוקה בחסר  נוסף על כך, בנוהל נקבע כי מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית אחראי להפעלת כונן מטעמו לנושא זה24 .שעות ביממה38 ב עניין צוות רופאי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, משרד ה בריאות השיב על שאלתנו כי יש מחסור בכוח אדם וכי דרושים רופאים רבים יותר וצוות מעבדה .גדול יותר המשרד הדגיש בתשובתו כי תוספת כזאת לכוח האדם מותני ת בהקצאת תקציב על ידי משרד .האוצר39 עוד עולה מתשובת משרד הבריאות על שאלתנו שכיום יש בישראל שבעה רופאים שהתמחותם ברפואה משפטית, ומהם רק שתיים הן רופאות. כולם מועסקים במרכז הלאומי לרפואה משפטית בתל אביב, וככל הנראה זו הסיבה שאין שירותי רפואה משפטית בפריפריה (ואף לא בירושלים ובחיפה). לדברי ד"ר זהר סהר- ,לביא אף אחד משבע ת הרופאים המשפטיים אינו 33 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . 34משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר03 20 , סעיף14 . הנוהל מתייחס להכשרת צוותים רפואיים, סיעודיים ופארה- .רפואיים 35 ,ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מקצועות התמחות וסילבוסים רפואה משפטית , הסילבוס המלא, תאריך כניס :ה27 בנובמבר2017 . הסילבוס נכתב בשנת1994 .ובאתר כתוב שבקרוב יפורסם סילבוס עדכני 36 ,אהוד בקר, שלי מזרחי סימון הכשרות לבעלי תפקידים העובדים עם נפגעות תקיפה מינית , מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 8 במרס2017 . 37 קורסי ההכשר ה התקיימו בשנת2008 (בקורס זה הוכשרו18 רופאי ילדים) ובשנת2011 (בקורס זה הוכשרו16 רופאי ילדים, ארבעה רופאי נשים, וארבעה כירורגים). בשנת2017 נ יתנו הכשרות ייעודיות לצוותי המרכזים האקוטיים בבתי החולים סורוקה ופוריה. זהר סהר-לביא , מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה ,סוציאלית, משרד הבריאות, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 ; דוא" ,ל7 בדצמבר2017 . 38 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . 39 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 ;שם , 12 בספטמבר2017 , הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 22 באוקטובר2017 . עמוד 11 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע דובר ערבית ואחד מהם דובר רוסית. 40 עוד נמסר ממשרד הבריאות כי מספר הרופאים המשפטיים בישראל קטן יחסית למדינות מערביות אחרות. 41  יש אי-בהירות ב נוגע ל עמדת משרד הבריאות בשאלת הצורך ברופא משפטי ל לקיחת .הדגימות מצד אחד , על פי נוהל משרד הבריאות, עם הגעת נפגעת למרכז האקוטי, הרופא האחראי ב מרכז יודיע על כך לכונן המרכז הלאומי לרפואה משפטית ,(דהיינו רופא משפטי) לצורך תיאום בדיקה והכונן יחליט, בתיאום עם רופא הנשים במרכז האקוטי, אם הבדיקה חייבת להתבצע ב ידי רופא משפטי, או ש מא רו פא נשים או רופא אחר יכול ל.בצע אותה כמו כן, בתשובת משרד הבריאות על שאלתנו נאמר: "על פי המודל הסטנדרטי של 'חדר4 ' במרכז הרפואי וולפסון, בדיקה קלינית רפואית משפטית מתבצעת על ידי רופא משפטי ,בנוכחות רופא נשים, או כירורג, או רופא ילדים בתלות במקרה. אם המקרה דו ."רש, יש מעורבות של מומחים נוספים כגון פסיכיאטר מצד אחר , על ,פי תשובת משרד הבריאות מודל זה מיושם רק במרכז האקוטי של בית החולים וולפסון ולא ,בארבעת המרכזים האחרים ש בהם מטופלות כמחצית הנפגעות בישראל ואין בהם שירות של רופא משפטי ; על פי תשובת משרד הבריאות, לרו פאים אלה יש אפשרות להתייעץ בטלפון עם רופאי .המרכז הלאומי לרפואה משפטית42 מכאן עולה השאלה: האם אין צורך ברופא משפטי ל שם לקיחת ?הדגימות ותיעוד מהימן של הממצאים בהקשר זה נציין כי מסקירה משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה ש במרבית המדינות שנסקרו ,לקיחת הדגימות יכול ה לה יעשות בידי ,רופא (לאו דווקא רופא משפטי) או אח ו בחלק מהמדינות על אנשי צוות אלו לעבור הכשרה ייעודית לכך. 43  הנוהל אף קובע תקן ל תנאים הפיזיים במרכז, ול רשימת ה ציוד וה תרופות (ל משל תרופות למנ יעת הידבקות במחלות מין ובמחלות מידבקות אחרות ולטיפול בהן .)וכן גלולות חירום למניעת היריון44 רשימת ה ציוד וה תרופות לא עודכנה מאז שנת2003 ,ולפיכך השימוש בתרופות חדשניות יותר נתון לשיקול דעתם של צוותי המרכזים האקוטיים . לדברי ד"ר סהר- ,לביא יש צורך בעדכון ותקינה של רשימת התרופות, בהתאם להתפתחות הידע הרפואי. 45 מן האמור עד כה עולה שיש ב נוהל המשרד נושאים ,רבים שאינם עדכניים הוראות שמשרד הבריאות אינו עוקב אחר יישומן ופעולות נהוגות שביצוען אינו .עולה בקנה אחד עם הנוהל כאלה הן למשל ,ההוראות בעניין איסוף נתונים, הציוד במרכזים, הטיפול התרופתי, תקינת כוח אדם והכשרתו. כאמור לפי תשובת משרד הבריאות על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בימים אלה נערך עדכון של 40 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת12 בספטמבר2017, הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 22 באוקטובר2017 . בעת כתיבת המסמך, בבית החולים סורוקה אין רופא נשים דובר ערבית, זהר סהר- לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי ,לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 41 .שם על פי תשובה זו של משרד הבריאות, במדינות מערביות מקובל יחס של רופא משפטי אחד לכל100 - 200 .אלף תושבים בעקבות תשובה זו חי שבנו שבישראל יש רופא משפטי אחד לכל1.2 )מיליון תושבים (נשים וגברים ו לכל600 .אלף נשים 42 .שם 43 ,אהוד בקר סוגיות באיסוף דגימות פורנזיות מנפגעות תקיפה מינית – מבט משווה , מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת8 בנובמבר2017 . 44 'משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . 45 לדוגמה נביא את התכשיר למניעת היריון שאמור להינתן על פי הנוהל– שני כדורים של ההורמוןLevonorgestrel במינון של0.75 מיליגרם לשימוש בהפרש של12 שעות . נציין כי כיום מאושר לשימוש תכשיר המכיל את אותו הורמון במינון כפול, לשימוש חד- ;פעמי פוסטינור, עלון לצרכן , עודכן לאחרונה ביוני2012 . נוסיף כי לפני כשנה אושרה לשימוש בישראל גל( ולת חירום הפועלת על בסיס עקרונות ביולוגיים אחריםELLA ), אף היא מיועדת לסייע במניעת היריון, למשל בעקבות ,אונס; משרד הבריאות מאגר התרו ,פותELLA :, תאריך כניסה20 ביוני2017 . עמוד 12 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע הנוהל ו הוא צפוי להסתיים עד סוף שנת2017 . 46 נציין כי בדוח מבקר המדינה שעסק בטיפול בקטינים ,נפגעי תקיפה מינית ואלימות אשר פורסם בשנת2015 , נכתב שמשרד הבריאות השיב למבקר המדינה כי כתיבת הנוהל אמורה להסתיים ביוני2015 . 47 2.4 . הקשר בין המשטרה לבין בתי החולים בנוגע לטיפול בנפגעות עבירות מין בחלק מהמקרים שבהם נפגעות עבירות מין מדווחות על העבירה, הן פונות בשלב הראשון למשטרה ובחלק מהמקרים הן פונות ראשית לבית חולים. להלן נתאר את שתי האפשרויות האלו ואת הקשר בין .המשטרה לבית החולים במה שנוגע לטיפול בנפגעות עבירות מין במקרים שבהם נפגעות עביר ת מין מגיעות למשטרה ,נוהל אגף ח קירות ומודיעין (אח"מ) של המשטרה ""הטיפול המשטרתי במתלוננת על עבירות מין קובע כי על המשטרה להציע לנפגעות להגיע לבית חול ים לצורך טיפול רפואי גם אם עבר פרק זמן ממושך .מאז הפגיעה48 עוד קובע הנוהל המשטרתי, כי העברת הנפגעת לבית החולים ת יעשה בכלי רכב משטרתי, בתיאום עם בית החולים ו ב ליווי של שוטרת או שוטר (בעדיפות ל בן מינו של הנפגע /ת ), גם אם מתלווה מלווה מטעמה של הנפגעת, ו כי לקיחת הדגימות ת תבצע לפני גביית עדותה של נפגעת העבירה כדי ש ,לא לפגוע באיסוף הראיות ובאיכותן. על פי הנוהל המשטרתי יש לברר את פרטי האירוע לפני הבדיקה ולמסור את הפרטים הרלוונטיים לרופא הבודק. הגורם הרפואי ,הבודק יחליט אם יש צורך לקחת דגימות בהתחשב בפרטי האירוע שנודע ו למשטרה ולזמן התרחשות .העבירה עוד קובע הנוהל המשטרתי כי לאחר לקיחת הדגימות יימסרו לממונה על החקירה ה ערכ ה ללקיחת דגימות לנפגעי עבירות מין וכן תשובות נפגעת העבירה על .שאלותיו של הגורם הרפואי הבודק נ דגיש כי בנוהל המשטרתי לא מצוין מיהו, על פי עמדת המשטרה, הגורם המוסמך לאסוף ראיות כך שיהיו קבילות לצ ו רכי חקירה ושימוש משפט.י עתידי49 במקרים ש בהם הנפגעת מגיעה תחילה לבית החולים, על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, על צוות בית החולים לעודד א ו תה להגיש תלונה בסמוך לאירוע ול הדג שי את חשיבות התלונה להתקדמות החקירה ולאיסוף הראיות. בחוזר מודגש כי אם הנפגעת מסרבת להגיש תלונה יש לכבד את החלטתה ולתת לה .לגיטימציה, וליידעה באשר לזכותה להגיש תלונה במועד מאוחר יותר50 עוד נציין בעניין הקשר בין בית החולים למשטרה, כי יש חובת דיווח של בית החולים במקרה של חשש לאלימות; חובה זו נקבעה בתקנות בריאות העם– הודעה על חשש אלימות, התשל"ו– 1975 , ,שעל פיהן אם "מתעורר אצל האחראי על קבלת חולים חשש סביר, שאדם פצוע, חסר הכרה או מת שהגיע לבית החולים היה מעורב במעשה אלימות (אם כקורבן ואם בדרך אחרת), יודיע על כך מייד לתחנת המשטרה ."הקרובה51 הודעה על חובה זו נמסרה לבתי החולים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות. החוזר מדגיש כי גם 46 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017, הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 ; 12 בספטמבר2017 , הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 22 באוקטובר2017; זהר סהר- לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי ,לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 47 ,מבקר המדינה היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימו ת , דוח65 ג לשנת2014 . 48 משטרת ישראל, אח"מ, פרק: חקירות, תת- ,פרק: אלמ"ב :מס' נוהל300.13.013, הטיפול המשטרתי במתלוננת ע ל עבירות מין, 1 בפברואר2014 . 49 .שם 50 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 ', עמ32 – 33 . 51 )תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות , התשל"ו– 1975 . נוסף על האמור, התקנות קובעות את אופן מסירת ההודעה ,מבית החולים למשטרה וקובעות קנס על .מי שיעבור על התקנות עמוד 13 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע אם האישה עצמה מסרבת לפנות למשטרה, חובת ה דיווח מוטלת על בית החולים בכל מקרה. 52 נציין כי חובת דיווח זו אינה חלה על קורבנות עבירה ש שייכים לקבוצת גיל מסוימת (קטינים או בגירים). חובת דיווח ייחודית על עבירות כלפי קטינים וחסרי ישע עולה מסעיף368ד לחוק העונשין, תשל"ז– 1977 , הקובע עונש מאסר של שלושה חודשים על העובר על הוראה זו, ו מאסר ממושך יותר, של שישה חודשים, אם האדם הוא בעל תפקיד אשר חשף את העבירה מתוקף תפקידו. בעלי התפקידים שהחוק מונה הם רופא ,אחות ,, עובד חינוך עובד סוציאלי ,עובד שירותי רווחה , שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, או עוסק במקצוע רה אפ-רפואי וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו שוהה .קטין או חסר ישע53 כלומר, אנשי המקצוע המועסקים בבתי החולים ובפרט במרכזים האקוטיים נכללים ברשימת בעלי המקצועות שעליהם החוק מאפשר להטיל עונש מוגדל אם לא ידווחו על פגיעה בקטינים כפי שהחוק .מחייב כדי ל ב חון את יישום סעיפי החוק שהוזכרו לעיל, פנינו למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל וביקשנו לקבל נתונים על דיווחים ש מסרו בתי החולים למשטרה מתוקפה של חובת דיווח על פי חוק העונשין או מתוקף תקנות בריאות העם. משרד הבריאות לא העביר נתונים על כך אך מסר כי בתי החולים מדווחים למשטרת ישראל על כל מקרה של פני י ה למרכזים האקוטיים, ובמקרים אלו המשטרה שולחת קצין משטרה, על פי יכולותיה. אם אין למשטרה אפשרות לשלוח קצין ,שעבר הכשרה לטיפול בעבירות מין נשלח .שוטר שלא עבר הכשרה54 בתשובת המשטרה לע בקשתנו נ אמר כי אין ברשותה נתונים בעניין דיווח מתוקף .חובת הדיווח55 יש לשאול אם בתי החולים אכן מדווחים למשטרה בכל המקרים הרלוונטיים שהוגדרו בחוק, ובהם עבירות אלימות כלפי בגירים וקטיני ם ועבירות מין כלפי קטינים .וחסרי ישע על פי תשובת משרד הבריאות על ,שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבלת הטיפול במרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית אינה מותנית בהגשת תלונה במשטרה , אולם ב בירור שהמשרד ע שה לפני כשנתיים נמצא כי בעבר מטופלות שלא הגישו תלונה הועברו לטיפול במחלקת נשים. לפי משרד הבריאות, לאחר הבירור הופסק נוהג זה וכיום אין מעבירים את הנפגעות למחלקת נשים. עוד נמסר בתשובת המשרד כי מציעים לכל המטופלות במרכזים האקוטיים לעבור בדיקה פורנזית. 56 3. שמירת דגימות ביולוגיות שיכולות לש מש ראיות פורנזיות כאמור, בחלק מעבירות המין אפשר לאסוף מגוף הנפגעות דגימות ביולוגיות, דהיינו רקמות ותאי גוף של החשוד (למשל תאי זרע, רוק, שיער ועור) שמהם אפשר להפיק דנ" א, במטרה להשתמש בו כאמצעי זיהוי ,בעת חקירה משטרתית לשם גיבוש תשתית ראיות לפני הגשת כתב איש .ום או הפללה בבית המשפט לצורך זה משמשת ה ערכה לקיחת דגימות מ.נפגעי עבירות מין לדברי סנ"צ רוני גפני, מנהל המעבדה ,הביולוגית במז"פ במשטרת ישראל הערכה מורכבת על ידי מז"פ ומחולקת לבתי החולים המבקשים 52 האחראי לקבלת חולים הוא רופא או אחות המוסמכים באותה שעה על ידי בית החולים ל .החליט על קבלת חולים לטיפול ,מנהל בית החולים אחראי לביצוע הסידורים המינהליים להבטחת מסירת הודעה זו. משרד הבריאות 'חוזר מס49/88 , )טיפול בנפגעי עבירות מין (אונס– חובת דיווח של בית-החולים במקרה של חשש אלימות , 29 ביוני1988 . 53 חוק העונשין, תשל"ז– 1977 , סעיף368 .ד 54 זהר סהר- ,לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות שיחת ,טלפון30 באוקטובר2017 . 55 רפ"ק ישראל לוי, קצין חקירות מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל. מכתב מ-2 באוגוסט2017 ,. הועבר על ידי גל יונה מתאמת קשר עם הכנסת, ב- 14 בספטמבר2017 . 56 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המ חקר והמידע של ,הכנסת12 בספטמבר2017, הועבר על ידי עידית נדב בדוא"ל ב- 22 באוקטובר2017 . עמוד 14 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע אותה– בעיקר לבתי חולים שיש בהם מרכז.אקוטי לדברי סנ"צ ,גפני על פי רוב, בתי החולים שאין בהם מרכז אינם מבקשים את הערכה. 57 ,נציין כי במקרים שהנפגעת מגיעה לבית חולים שאין בו מרכז ומשום כך אין ברשותו ערכת דיגום, לא יילקחו מגופה .דגימות היבטים טכניים של שמירת הדגימות שנאספו מגופן של נפגעות עבירות מין לשם הבנת מגוון האפש רויות לשמירת הדגימות, נביא להלן הסבר קצר על הצדדים הטכניים של שלבי התהליך– מאיסוף הדגימה מגופה של הנפגעת ועד לשמירת פרופיל דנ"א .ממוחשב כאשר נפגעת עבירת מין מגיעה לבית החולים נלקחת מגופה דגימה ביולוגית. כאמור, לפעולה זו אחראי הרופא המטפל. לאחר ייבוש הדגי מה אפשר לשמרה בטמפרטורת החדר והיא יכולה לשמש להפקת דנ"א במשך שנים רבות ,. לאחר מכן נעשים השלבים הבאים במעבדה הביולוגית של מז"פ :ה פקת דנ"א מהדגימה ושמירתו בהקפאה ; במצב זה הדנ" א יכול להישמר במשך שנים רבות , והוא מתאים לביצוע בדיקת מעבדה לצורך הכנת "פרופיל"גנטי - מידע שאפשר לשמור כקובץ נתונים ממוחשב, ללא מגבלת .זמן58 נסכם תהליך זה בקצרה בטבלה2. טבלה2. שלבי הטיפול בדגימות59 שלב פעולה הגורם המבצע שמירה 1 איסוף הדגימה מגוף הנפגעת וייבוש הדגימה רופא טמפרטורת החדר לשנים רבות 2 הפקת דנ"א מהדגימה מז"פ בתנאי הקפאה לשנים רבות 3 קביעת פרופיל גנטי של הדנ"א מז"פ הפרופיל נשמר כקובץ מחשב ללא מגבלת זמן ,על פי המידע בטבלה דגימות ש מטופלות היטב ונשמרות בתנאים נאותים אינן מתקלקלות ומבחינה טכנית אפשר להחזיק בהן במשך שנים רבות מרגע סיומו של כל אחד משלבי הטיפול שהוזכרו. נציין .שרק השלב הראשון חייב להתבצע בבית החולים, סמוך ככל האפשר למועד העבירה60 ,כאמור כיום השלב השני והשלישי נעשים במעבדות מז"פ שנמצאות במטה הארצי בירושלים, אולם יש אפשרות שהם יתבצעו גם במעבדות מוסמכות אחרות, כדוגמ ת מעבדות המכון הלאומי לרפואה משפטית. 61 57 ,סנ"צ רוני גפני, מנהל המעבדה הביולוגית במז"פ, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 58 .שם 59 .שם 60 .שם 61 הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, המרכז הלאומי לרפואה משפטית– המעבדה הביולוגית240 . ההסמכה לבדיקות ביולוגיות של מוצרים פורנזיים ושל זיהוי גנטי אנושי תהיה בתוקף עד יוני2019 :. כניסה26 בנובמ בר2017 . עמוד 15 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע להלן נתאר את המצב הנוכחי של שמירת הדגימות הביולוגיות (או הדנ" א המופק מהן) משתי נקודות מבט– הראי הי המשטרתית )(היבט השמירה על ראיות משפטיות והזווית של משרד הבריאות – כ גורם האחראי לאיסוף הדגימה מן הנפגעת, ובחלק מהמקרים ג.ם לשמירתה 3.1 . כללי המשטרה בדבר שמירת ערכות הדגימות ראשית, נציין כי בישראל אין הסדרה ייחודית של שמירת ראיות משפטיות בכלל ודגימות ביולוגיות .בפרט בשנת2015 הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק שמטרתו להסדיר את הנושא, אך ההצעה לא קודמה. נציין כי בנוסח תזכיר החוק שהופץ אין אזכור מפורש של ראיות שנאספו מגופן של נפגעות עבירות מין (ובכלל זה עבירות שבגינן לא הוגשה תלונה למשטרה, או שהוגשה תלונה ועדיין לא גובש כתב .)אישום, או שהתיק בגינן נסגר62 יש לתת את הדעת לשאלה אם אין צורך להסדיר בחוק גם את שמירת הדגימות. על פי תשובת סנ"צ רו ני גפני, ראש מעבדת דנ" א וביולוגיה במשטרת ישראל, על שאלת מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת במקרים שבהם מוגשת תלונה, המשטרה מעבירה את הדגימות למז"פ ומתייחסת "אליהן כאל "מוצג לכל דבר. לדברי סנ"צ גפני, במקרים שבהם מוגש כתב אישום ואשמתו של החשוד נקבעת בבית משפט (לאו דווקא בעבירות מין), נשמר פרופיל הדנ" א בקובץ מחשב עד20 שנים לאחר מותו של האשם. אם לא מוגש כתב אישום, או שמוגש כתב אישום והנאשם מזוכה– יימחק הפרופיל .הגנטי ממחשבי המשטרה כעבור שבע שנים במקרים שבהם לא מוגשת תלונה במשטרה, הדגימות אינן מגיעות כלל לבדיקה במז"פ. 63 באשר למקרים שבהם מתקבלת תלונה במשטרה אך לא מוגש כתב אישום – על פי מענה ראש מדור חקירות במשטרת ישראל, לאחר סגירת ה תיק, קצין החקירות מורה מה ייעשה ב מוצג, בהתאם לאפשרויות להשתמש בו בעתיד. 64 62 " תזכיר חוק שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, התשע"ו– 2015 ". עד מועד כתיבת המסמך טרם הוגשה הצעת חוק .ממשלתית על פי תזכיר החוק 63 ,סנ"צ רוני גפני, מנהל המעבדה הביולוגית במז"פ, שיחת טלפון23 באוקטובר2017 ; רפ"ק ישראל לוי, קצין חקירות מדור נפגעי עבירה , משטרת ישראל, מכתב מ-2 באוגוסט2017, הועבר על ידי גל יונה, מתאמת קשר עם הכנסת, ב- 14 בספטמבר 2017 . 64 רפ"ק ישראל לוי, קצין חקירות מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, מכתב מ-2 באוגוסט2017 ,, הועבר על ידי גל יונה מתאמת קשר עם הכנסת ב- 14 בספטמבר2017 . עמוד 16 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע נקודה למחשבה הנוהל המשטרתי המסדיר את טיפול המשטרה במתלוננות על עבירות מין מזכיר גם את תקופת ההתיישנות של עבירות מין . על פי הנוהל , ההתיישנות על עבירות מין תלויה ,במועד ביצוע העבירה ב סוג העבירה ובטיב הקשר בין הפוגע לנפגעת העבירה, ולפיכך יש להקפיד על בירור יסודי של עובדות אלו בעת החקירה. 65 החוק בישראל מאפשר להגיש תלונה על עבירת מין שנים לאחר ביצועה, ובמקרה של עבירות מין בקטינות– אף עשרות שנים לאחר מכן. 66 הדבר מעלה שאלה: האם משך השמירה על הדגימות הביולוגיות אינו צריך ל אפשר שימוש בהן עד סוף תקופת ההתיישנות? נציין שתקופת שמירה קצרה מדי של הדגימות עלולה ל גרום לכך שהנפגעות יימנעו מהגשת תלונה במשטרה גם אם עדיין לא חלה התיישנות על העבירה, מכיוון שבהיעדר הממצאים המשפטיים הסיכוי לבסס תשתית ראי ות כנגד החשוד נמוך. עם זאת, יצוין כי מסקירה משווה שערך מרכז המחקר והמידע עולה כי בעשר ה מדינות שנסקרו לא נהוג .להביא בחשבון את תקופת ההתיישנות בקביעת משך שמירת הראיות67 3.2 . טיפול מערכת הבריאות בערכות הדגימות ,בעניין שמירת הערכות נוהל משרד הבריאות י פר מ ד בין מקרים שבהם מוגשת תלונה במשטרה למקרים שבהם לא מוגשת תלונה. 68 ב מקרים שבהם מוגשת תלונה במשטרה: במקרים שבהם מוגשת תלונה במשטרה, ערכת הדיגום מועברת למשטרה מיד בתום הבדיקה או מועברת למרכז הלאומי לרפואה משפטית, על מנת שזה יעבירה .למשטרה בהקדם האפשרי69 מקרים שבהם לא מוגשת תלונה במשטרה : כאמור, על פי תשובת משטרת ישראל בעניין זה, דגימות של נפגעות שלא הגיש.ו תלונה בדרך כלל אינן מגיעות לבדיקה במז"פ70 ,על פי נוהל משרד הבריאות במקרים שבהם לא מוגשת תלונה למשטרה ולאחר שמתקבלת הסכמה מהנפגעת, הערכה נשמרת במכון הלאומי לרפואה משפטית שלושה חודשים, ואז היא מושמדת. עוד קובע הנוהל כי יש ליידע את הנפגעת בכתב על השמדת הערכ ה. 71 עם זאת, מתשובות משרד הבריאות על שאלתנו, עולה תמונה של אי-בהירות ואי- אחידות בנוגע ל נוהג המקובל בעניין משך שמירת הדגימות במרכזים האקוטיים .השונים, בעניין מקום השמירה ובעניין יידוע הנפגעות על השמדת הדגימות על פי תשובת ניר בלטמן, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, דגימות שנאספות במרכז האקוטי של בית החולים וולפסון נשלחות לשמירה במרכז הלאומי לרפואה משפטית, על פי הנוהל. כעבור 65 משטרת ישר אל, אח"מ, פרק: חקירות, תת- ,פרק: אלמ"ב מס' נוה :ל300.13.013 , הטיפול המשטרתי במתלוננת על עבירות מין , 1 בפברואר2014 . 66 חוק ההתיישנות, תשי"ח– 1958 , .תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות 67 ,אהוד בקר סוגיות באיסוף דגימות פורנזיות מנפגעות תקיפה מינית – מבט משווה , מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת8 בנובמבר2017 . 68 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 ,נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 . 69 .שם 70 רפ"ק ישראל לוי, ק צין חקירות מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל. מכתב מ-2 באוגוסט2017 ,. הועבר על ידי גל יונה מתאמת קשר עם הכנסת, ב- 14 בספטמבר2017 . 71 משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי 'מס24/03 , נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית , נובמבר2003 ', עמ19 , סעיף12 . עמוד 17 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע שלושה חודשים מאיסוף הדגימה, הצוות המנהלי של המרכז הלאומי לרפואה משפטית פונה לעובדת .הסוציאלית במרכז האקוטי ומבקש ממנה ליצור קשר עם הנפגעת ולבקש את הסכמתה להשמדת הערכה ,לאחר קבלת הסכמת הנפגעת, ניתן אישור הרופא המטפל והדגימה מושמדת. אם אין הסכמה של הנפגעת .ממתינים כמה חודשים ושוב יוצרים עימה קשר72 לדברי ד"ר סהר- ,לביא בארבעה המרכזים האקוטי ים האחרים הדגימות נשמרות בין כותלי בתי החולים ותקופת שמירתן עד להשמדה משתנה בין מרכזים שונים. חלק מהמרכזים האקוטיים שומרים על ערכות הדגימות לפרק זמן העולה על ה קבוע בנוהל, או אינם משמידים אותן כלל, ומסיבה זו גם אינם .פונים לנפגעות לקבל את אישורן73 לעניין ייד ,וע הנפגעות על השמדת הדגימות חשוב לציין בש טופס ההסכמה מדעת שעליו חותמות הנפגעות לא נכלל מידע על השמדת הדגימות כעבור שלושה חודשים. 74 .כאמור לעיל, בכוונת משרד הבריאות להסדיר את שמירת הדגימות במסגרת עדכון הנוהל חלופות שהציע משרד הבריאות לנוהל הקיים בנוגע לטיפול בדגימות הביולוגיות :משרד הבריאות בוחן חלופות לנוהל הקיים בנוגע לטיפול בדגימות הביולוגיות75  העברת כלל .הדגימות למז"פ ושמירתן על ידי מז"פ גם כאשר לא מוגשת תלונה במשטרה  העברת כלל ה ערכות למכון הלאומי לרפואה משפטית לצורך הפקת דנ"א. נציין כי יתרונה של חלופ ה זו בכך שהיא מאפשרת לנפגעת העבירה לדעת אם הדגימה שנאספה מגופה אכן מכילה שרידי תאים מגופו של התוקף ואם הפקת הדנ" .א הצליחה, עוד לפני שהחליטה על הגשת תלונה במשטרה המרכז הלאומי לרפואה משפטית מוסיף ומעלה את האפשרות של הכללת פרופילי הדנ" א של מבצעי עבירות המין ב.מאגר המשטרתי76 72 ,ניר בלטמן, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, דוא"ל30 ,באוקטובר2017 . 73 זהר סהר- ,לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות ,שיחת טלפון23 באוקטובר2017 . 74 ט ופסי המכון הלאומי לרפואה משפטית של משרד הבריאות: טופס הסכמה לבדיקה קלינית רפואית- משפטית עבור קטין/קטנה חסר/ת ישע חסוי /ה (עבירות מין, אלימות וחבלות אחרות); טופס הסכמה לבדיקה קלינית רפואית- משפטית (עבירות מין, אלימות וחבלות אחרות). את הטפסים מסר ניר בלטמן, עו ,זר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית ,דוא"ל30 ,באוקטובר2017 .נציין גם כי ט ו.פסי ההסכמה מדעת כתובים בשפה העברית בלבד 75 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מענה על בקשת מידע ממרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 ביוני2017. הועבר על ידי עיד ית נדב בדוא"ל ב- 27 ביוני2017 ; ,הנ"ל12 בספטמבר2017 , הועבר על ידי עידית "נדב בדוא ל ב- 22 באוקטובר 2017 . 76 ,ניר בלטמן, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, דוא"ל30 ,באוקטובר2017 .