חומר רקע
כ"א באייר התשע"ח
6 במאי 2018
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות גיוס לזנות), התשע"ז–2017 (פ/4307/20) של חה"כ שולי מועלם ואח' – הכנה לקריאה ראשונה
בהצעת החוק מוצע לקבוע עבירה שתאסור פרסום מודעות לשם גיוס אדם למתן שירותי זנות.
כללי:
בישראל מצויים כ- 12,000 איש ואישה במעגל הזנות, 95% מהם נשים. רבים מהם מרקע משפחתי וסוציו-אקונומי מורכב ורבים מהעוסקים בזנות עברו התעללות מינית בילדות. במחקרים רבים נמצא כי הגיל הממוצע של הכניסה למעגל הזנות הוא 14-13, אך מוכרים גם מקרים שבהם ילדים בני 12-11 נוצלו לזנות. העוסקים בזנות מוצאים עצמם לרוב חשופים לאלימות קשה, הן מצד הלקוחות והן מצד מי שמפעיל אותם (הסרסור). לרוב מוצאים עצמם העוסקים בזנות גם בשימוש שוטף בסמים קשים שמטרתם ליצור הרחקה רגשית ותחושתית מהסיטואציה הרגשית הקשה שבה הם מצויים. כל אלו מעוררים שאלות ביחס לטענת ה"רצון החופשי" ו"הבחירה החופשית" של מי שמצוי במעגל הזנות.
הזנות כשלעצמה בישראל אינה אסורה ואינה מהווה עבירה פלילית (למעט צריכת שירותי מין מקטין). סימן י' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), אומנם מונה איסורים של פעולות הקשורות בזנות המעידים על יחס המחוקק לתופעה כגון איסור על סרסרות למעשה זנות; החזקת או השכרת מקום לשם זנות; פרסום בדבר זנות של קטין ובגיר; וגרימה לעזיבת מדינה לשם זנות, אך למרות זאת התופעה עצמה אינה אסורה. יוער, כי קיימות מספר הצעות חוק פרטיות שמטרתן להביא להפללת לקוחות זנות ושיקום העוסקים בזנות שעברו קריאה טרומית וכן פורסמו המלצות של הצוות הבינמשרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות.
הצעת החוק:
מטרת הצעת החוק היא לאסור פרסום של מודעות לצורך גיוס אנשים שירותי זנות. זאת מתוך כוונה לצמצם כניסה של קורבנות נוספים למעגל הזנות, ליצור הרתעה משמעותית בקרב המפרסמים המשדלים נשים וגברים ליתן שירותי זנות וכן להקל על המשטרה והפרקליטות בהתמודדות עם המאבק בפרסומים של מודעות הגיוס לזנות. בהקשר זה יוער, כי במסגרת מחקרים בנושא מעגל הזנות העידו נשים רבות, בעיקר צעירות, כי כניסתן למעגל הזנות עברה דרך תיווך של מודעות הגיוס לזנות, המגיעות לאוכלוסייה כולה באמצעות אתרי האינטרנט, המכשירים הניידים והרשתות החברתיות. אותן מודעות גיוס מציעות "עבודה רווחית" לנשים "ליברליות ונאות" ומהוות כלי מרכזי לגיוס קורבנות חדשים לעולם הסחר והזנות על ידי עבריינים.
יוער כי כבר כיום קיים איסור על הבאת אדם לידי מעשה זנות והבאת אדם לידי עיסוק בזנות (ס' 201 עד 203 שלהלן):
"סעיף 201. הבאת אדם לידי מעשה זנות
המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
סעיף 202. הבאת אדם לידי עיסוק בזנות
המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.
סעיף 203. נסיבות מחמירות לסעיפים 201 או 202
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:
(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות."
עמדת המשטרה ומשרד המשפטים היא כי מודעות הגיוס למתן שירותי זנות מקיימות את יסודות העבירה. עם זאת, בפועל אין כמעט (אם בכלל) אכיפה משמעותית נגד פרסום המודעות לגיוס לזנות לכשלעצמן. האכיפה לפי הסעיפים הללו היא לרוב כאשר מצטרפת אליהן הבאה אקטיבית של אדם לכדי מעשה או עיסוק בזנות, כגון באמצעות סרסרות פעילה. לשם כך נדרשת פעולת חקירה והתחקות מורכבות יותר, המחייבות הוכחה של עיסוק של ממש בזנות.
במסגרת הדיון בהצעת החוק שנערך בוועדת השרים לענייני חקיקה הוסכם לתמוך בהצעה בנוסח אחר מזה שהוצע בהצעת החוק, שיהלום את עקרונות היסוד של המשפט הפלילי ויתמודד עם בעייתיות מסוימת בחזקות והגדרות שנכללו בהצעת החוק בנוסחה המקורי. הנוסח המוסכם, לרבות על מציעי הצעת החוק, המוצע לדיון הוא כדלקמן:
יוער, כי הנוסח המוסכם מבקש לשמור על מבנה של שני איסורים שעניינם פרסום של זנות המעוגנים כיום בחוק העונשין ועוסקים בפרסום המופנה ללקוחות של זנות:
סעיף 205א. איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין
"המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.
...
סעיף 205ג. איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר
"המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור."
עוד יוער כי בפס"ד ת"פ (ת"א) 3635/02 מדינת ישראל נ' רשת שוקן בע"מ, נקבע כי מודעות שמטרתן גיוס לקוחות זנות, שיש בהן שימוש בלשון עקיפה (כגון עיסוי, הרפיה וכיוצ') נכללות בגדר האיסור, ועל כן גם בענייננו יחול האיסור גם על מודעות "מכובסות".
מספר הערות/ שאלות לדיון:
האם יש מקום להוסיף את הסעיף החדש לסעיף ההגנות הקיים כבר היום ב214ב?
214ב. הגנות:
"לא יראו אדם כעובר עבירה לפי סעיפים 205א, 205ג ו-214, אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין שסימן זה דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי סימן זה."
איזו אכיפה קיימת כיום ביחס לעבירות הקיימות (205א ו-205ג)? האם יש מקום לחייב בדיווח? (יוער כי גם היום קיים הסדר מינהלי של סגירת אתרי אינטרנט באמצעות חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017 ומכוחו קיים כבר סעיף דיווח);
בסעיף 205א, בסיפא (מצוטט לעיל) ישנן מספר הבהרות ביחס לפרסומים (אם הנותן בישראל או מחוץ לה, אם הפרסום מיועד לאדם ספציפי או לא ועוד. האם יש מקום להתייחסות דומה גם בסעיף המוצע?