חומר רקע

מ ב ו י ס ת ו ם– ה א ר ג ו ן ל מ ע ן ז כ ו י ו ת ה ע ג ו נ ה ו מ ס ו ר ב ת ה ג ט 6 7 1 2 2 8 2 0 2 * ה ת ע ש י ה8 , ת . ד8 7 1 2 י ר ו ש ל י ם9 1 0 8 6 * www.mavoisatum.org [email protected] הערות ל הצעת חוק שיפוט בתי ( דין רבניים נישואין וגירושין) י (ת קון מספר4) (סמכות בין- )לאומית בתביעה לגירושין , התשע"ח- 8 201 מבוא 1. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 מסמיך את בתי הדין לדון בגירושין ,על פי הדין הדתי. הכלל ההלכתי המרכזי בענייני גיטין קובע שהאיש נותן את הגט לרצונו והאישה מקבלת את הגט לרצונה ושלא לרצונה. בשל כלל זה נוצר מצב בו אישה הרוצה להתגרש .תלויה באופן מוחלט ברצון בעלה במקרים של סרבנות גט ועגינות בתי הדין עשויים לסייע לאישה לקבל גט באמצעות פסק דין הכופה על הבעל לתת גט, והפעלת סנקציות מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 . 2. מכאן ה חשיבות ל .פתח עקרונות מערכתיים לפתרון בעיית העגינות וסרבנות הגט מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאו ם היהודי וחשיבות הממסד הדתי בישראל ל יהודים בעולם מחייבים את מדינת ישראל לעסוק בפתרונות הלכתיים למצוקת העגונות לא רק בארץ אלא גם בתפוצות . ,עם זאת מתן סמכות לבתי הדין בישראל לדון בעניינם של יהודים חסרי זיקה לארץ ושאינם אזרחי המדינה הינה מרחיקת לכת ועלולה לפגוע במי שאינם אזרחי ישראל ולא בחרו להיות .כפופים לסמכות בתי הדין אנו מברכות על הצמצום שחל בנוסח האחרון של הצעת החוק ביחס .לנוסחים קודמים להלן הערותינו על הנוס ח , הערות שמטרתן להגיע להצעה המאזנת ככל האפשר בי.ן המוטיבציה לסייע לעגונות התפוצות והרצון להימנע משלילת חירות שלא לצורך הסתייגויות עקרוניות 1. הצעת החוק מבקשת להקנות סמכות לבתי הדין לדון בעניינ ם של יהודים שאינם אזרחי ישראל ונישאו על פי דין תורה ו של יהודים שאינם אזרחי ישראל ולא נישאו .אלא בנישואים אזרחיים מ ב ו י ס ת ו ם– ה א ר ג ו ן ל מ ע ן ז כ ו י ו ת ה ע ג ו נ ה ו מ ס ו ר ב ת ה ג ט 6 7 1 2 2 8 2 0 2 * ה ת ע ש י ה8 , ת . ד8 7 1 2 י ר ו ש ל י ם9 1 0 8 6 * www.mavoisatum.org [email protected] :נישואים אזרחיים 2. יחס ההלכה היהודית לנישואים אזרחיים מורכב, אך על פי רוב ,הפוסקים לא נדרש גט כדי להתיר ני שואים אזרחיים. כך פסק ו הרב עובדיה יוסף, הר ב משה פיינשטיין, ועוד רבים1 . כך פסק גם בית הדין הגדול ,בשורה של פסקי דין והמרכזי שבהם פסק דינו של הרב דיכובסקי2. 3. ההלכה היהודית גמישה ומ ו רכבת משיקולים רבים , ובבתי הדין מכהנים דיינים בעלי השקפות שונות שאינם כפופים לתקדימים או להלכות של בתי דין מקבילים אזוריים או לבית הדין .הגדול סביר שחלק מבתי הדין י נקט ו דווקא בגישה המחייבת את מי שנישא נישואין אזרחיים ב"גט "לחומרא. 3 חשש זה כבד במיוחד לאור גרסות קודמות של הצעת החוק, ש בהן הוצע להעניק לבתי הדין סמכות על יהודים שנישאו בנישואים .אזרחיים ואין להם כל זיקה לארץ ,מכיוון שלא ברור איזו תועלת יכול בית הדין להביא לזוג שמבחינה הלכתית אינו זקוק לגט ,ואינו רשום כנשוי בארץ נראה ש הגרסאות הללו ביטאו את עמדת ה רבנות כלפי נישואים אזרחיים ושעל פיה ,, בניגוד לדעת רוב הפוסקים נישואים אזרחיים כן דורשים גט או לכל הפחות .גט לחומרא כך הצעת החוק עלולה ליצור עגינות או סרבנות גט גם אצל זוגות שכלל לא נדרשו לגט מלכתחילה, וזקוקים לו עתה רק בשל הרחבת סמכות בתי הדין לדון בעניינם. 4. הצעת החוק מבקשת להקנות סמכות לבתי הדין לדון בעניינם של יהודים שאינם ,אזרחי ישראל ולעיתים יהדותם טעונה ב רור י. האם בית הדין כתנאי להפעלת סמכותו ינקוט בהליך ברור יהדות טרם הפעלת סמכותו בעניינם? ?כיצד יוגדר יהודי לעניין חוק שיפוט בתי דין רבניים 5. לסיכום ,עניין זה אנו סוברות שאין מקום לסמכות בית הדין הרבני על נישואים אזרחיים גם בבני זוג יהודיים אזרחי ישראל וכי הדיון בעניינם ראוי שיתברר ב בית המשפט לענייני משפחה .)(ראו הצעתנו המצ"ב שהוגשה מספר פעמים כהצעת חוק ודאי ש אין להרחיב את סמכות בית הדין לגירושין במקרה של נישואים אזרחיים גם ל יהודים שאינם אזרחי ישראל . נישואים על פי דין תורה: 1. הרצון לסייע לעגונות ומסורבות גט שנישאו על פי דין תורה בתפוצות, הוא כמובן מבורך. עם ,זאת ,קיים קושי בכך שבית הדין שסמכותו מוקנית לו מתוקף החוק הישראלי, יתפוס סמכות על מי שאינו אזרח ישראלי . לא ברור כיצד יכולה להינתן סמכות שיפוטית לבית דין כלפי זוג 1 ראו שו"ת יביע אומר חלק ו ,אבן העזר ,סימן א, שו"ת אגרות משה ,אבן העזר ,חלק א ,סימן .עה 2 גירושין (י- )ם4276/03 ח' ש' נ' ח' י' (ניתן ביום11 בנובמבר2011 :). כך נאמר שם "נישואין אזרחיים הנעשים מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, למרות שבני הזוג יכולים להינשא כדת וכדין, נחשבים כנישואין בניגוד להלכה. בני זוג ".הבוחרים להינשא בדרך זו, מצהירים שאינם מעוניינים בכבלים הדתיים של הנישואין 3 )למגמה זו ראו, למשל, בדר (ת"א1051951/1 הדיינים: הרב זבדיה כהן– ( אב"ד16/11/15 )) וכן בדר (ב"ש112391/1 ( הדיינים: הרב אבידן משה שפנייר10/5/17 .) מ ב ו י ס ת ו ם– ה א ר ג ו ן ל מ ע ן ז כ ו י ו ת ה ע ג ו נ ה ו מ ס ו ר ב ת ה ג ט 6 7 1 2 2 8 2 0 2 * ה ת ע ש י ה8 , ת . ד8 7 1 2 י ר ו ש ל י ם9 1 0 8 6 * www.mavoisatum.org [email protected] שאף צד מהם אינו אזרח או תושב, אשר משמעותה אף הפעלת אמצעי אכיפה כגון זימון לדיונים, עיקולים, צווי עיכוב יציאה מן הארץ ומאסר. זאת בניגוד לאזרחי ישראל אשר מעמדם האישי מסור לבתי הדין הרבניים מתוקף החוק בישראל, ואשר במקרה של סרבנות גט ועגינות .יכול בית הדין להפעיל סנקציות מתוקף החוק 2. .שנית, ההצעה מציפה קושי בנוסח החוק הנוכחי ה מושג""נישאו על פי דין תורה אינו מוגדר היטב, ועלול לחייב את בית הדין לדון בכשרות הנישואין, בטרם ייגש לדון בגירושין (כפי ש כבר קורה במקרים מסוימים של נישואים פרטיים , או כשמדובר בזוג שנישא בחו"ל ). בדומה לבעייתיות בנישואים אזרחיים, גם בנישואים על פי דין תורה עשויה להיות מחלוקת לגבי טיב ,הנישואים. הרחבת סמכות בתי הדין ליהודי העולם, גם אם מדובר רק במי שנישא כהלכה מח."דדת קושי זה וייתכן ודורשת הגדרה של המונח "נישאו על פי דין תורה הערות לסעיפי החוק המוצע תיקון 'ס4 'ב (ס1 )להצעה 3. חשוב לשים לב כי תיקון הסעי ף מבהיר כי האמצעים שבית הדין אינו רשאי לנקוט כנגד נתבע שלא קיים פסק דין של בית הדין הם רק האמצעים המוזכרים בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 . 'הוספת ס4ב1. לאחר סעיף4ב ( בתוך ס'2 ל הצעה) 4. קיימת בעייתיות בברירה כי "לא ניתן לערוך מחוץ לישראל גי רושין על פי דין תורה" וכך גם כי "קיים חשש ממשי שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל גירושין על פי דין תורה" וכי"ה תקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכתם " - אין הגדרה מהו אותו חשש או מהן אותן נסיבות מיוחדות , ובהגדרה מרחיבה זו ניתן לכלול מקרים רבים שאין ב הם עגינות או סרבנות ,גט אך לצד אחד יהיה אינטרס להעבירם לבית הדין הרבני בישראל . כמו כן לא ברור מהן אמות המידה לאותו חשש או לאותן נסיבות מיוחדות ואלו כלים יש לבית הדין לקבוע את אמות המידה כש אינו בקיא בחוקי מדינת החוץ , ומסכת העובדות של ההתדיינות בני הזוג אינה בפניו. 5. אנו מציעות לדייק ולקבוע בס'4ב1 ).(ב(1) כי לבית הדין יהיה שיפוט רק אם במקום מושבם של בני הזוג לא קיים פורום הראוי לערוך גירושין על פי דין תורה או אם הנתבע מסרב להתדיין ב בית הדין המקומי או נמנע מקיום פסק דין של אותו בית דין. בהתאם לכך, אנו מציעות להחליף את'ס4ב1 ).(ב(2) " :בתנאי הבא אם קיים במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ לישראל פורום הראוי לערוך גירושין על פי דין תורה, פעל התובע לעריכת גירושין באמצעות פורום זה ו הנתבע מסרב להתדיין בפני הפורום ".או נמנע מקיום פסק דינו מ ב ו י ס ת ו ם– ה א ר ג ו ן ל מ ע ן ז כ ו י ו ת ה ע ג ו נ ה ו מ ס ו ר ב ת ה ג ט 6 7 1 2 2 8 2 0 2 * ה ת ע ש י ה8 , ת . ד8 7 1 2 י ר ו ש ל י ם9 1 0 8 6 * www.mavoisatum.org [email protected] מחיקת התביעה במידה ולא התקיימו התנאים '(בתוך ס2 ל הצעה) 6. על פי הצעת ,החוק רק אם נוכח בית הדין לאחר דיון כי לא התקיימו התנאים ש ,בחוק נמחקת .התביעה. סדר דברים זה עלול ליצור מצבים שבהם בית הדין מזמן דיונים בתביעות שווא זימון לסידור גט לאחר קביעת בית הדין הרבני '(בתוך ס2 )לתזכיר 7. 'ס4ב2 ).(ב קובע כי לאחר שקבע בית הדין כי "על הצדדים להתגרש" יזמן את הצדדים לסידור .גט בהקדם יש להוסיף כי מתן.פסק הדין יינתן בתוך שבוע מקיום הדיון בתיק את הקביעה כי "על הצדדים להתגרש" אפשר להבין במספר מובנים ולכן אנו מציעות לדייק ולהיצמד לפירוט שבסעיף1(ב) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 . 'הוספת ס4ב3. בעניין סמכות בי ן-לאומית לגירושי זוג שנישא בנישואים אזרחיים ( בתוך ס'2 ל הצעה) 1. אין להוסיף סעיף זה . כאמור, אין מקום להרחיב את סמכות בתי הדין על אזרחי חו"ל שבחרו שלא להינשא.על פי דין תורה סיכום 2. "אנו חברות ארגון "מבוי סתום המטפלות מדי יום ב עגונות ו ב מסורבות גט ונחשפות למצוקתן הרבה מול בעליהן ומול התנהלות בית הדין הרבני, מעריכות את הניסיון לעזור לנשים בעולם שנישאו על פי דין תורה וכבולות לבעליהן . אנו רואות בהערכה רבה את ההתמודדות ההלכתית עם מצוקתן, אולם חוששות מ המגמה להרחבת סמכות בית הדין הרבני ליהודים שא ינם אזרחי ישראל ו בפרט לאלו אשר נישאו בנישואים אזרחיים .וכלל לא נישאו באופן דתי 3. אנו מדגישות כי אין מקום להרחבת סמכות בית הדין לכל הנוגע לנישואים אזרחיים כיוון ש.האפשרות לפגיעה בזכויות היסוד של הצדדים עלולה להיות קשה יותר ממצבם כיום _______________ בתיה כהנא-דרור, עו"ד מנכ"לית'מבוי סתום'