חומר רקע
ד"ר מילי מאסס
רח. יבנה 7 (דירה 3) תל אביב 6579111
טלפון 03-9314232 או 0544900298
פקס 153-3-9314232
Email: [email protected]
לכבוד
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
6.5.2018
כבוד יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא-ביטון
וחברי הוועדה הנכבדים,
הנדון:הערות לטיוטה שהוכנה על ידי משרד המשפטים ומשרד הרווחה לצורך הפצת תזכיר חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס'...), התשע"ח-2018
תכליתה של הטיוטה הנדונה – לממש את היותו של הקטין צד בהליך המשפטי הדן בעניינו, וההבנה שגם עמדתם של הוריו צריכה להישמע – הינה תכלית שראויה להערכה רבה. אך סעיפים מסוימים, וחסרונם של סעיפים אחרים, פוגמים במימושה של תכלית זו.
טענתי מפורטת ומנומקת להלן:
פירוט הסעיפים בטיוטה שמעוררים קושי:
1. תיקון סעיף 1 לחוק הקיים.
א. 1. סעיף 1 (5) בסעיף זה מוצג ממד הזמן כאחד מן היבטים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בטובת הקטין. זאת, כנראה, לאור ההנחה שתפיסת הזמן של הילד שונה מזו של המבוגר. אולם תפיסת הזמן הינה תלוית הקשר, וגם אצל מבוגרים היא לעתים סובייקטיבית ואיננה כפופה לעזרים שיצרה התרבות האנושית לכימות הזמן (כמו השעון ולוח השנה). ניסוח תפיסת הזמן של הקטין כסעיף נפרד ותלוש מכל הקשר, עלולה להביא להכפפתה לתפיסת מייצגו של הילד או של בעלי הדין הנוספים (כהוריו של הקטין ושירותי הרווחה), כפי שקורה תכופות היום.
הצעתי: להוסיף את "ממד הזמן" לסעיף 1 (4) אשר בו מפורט שיש להבין את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו של הקטין בעניין הנדון. כל אלה מהווים את ההקשר שבמסגרתו ניתן להבין מן הקטין עצמו את תפיסת הזמן שלו.
ב. 1. סעיף 1 (7): בפירוט ההשפעות שעשויות להיות לפתרון מצבו של הקטין, אין ציון מיוחד של השפעת הרחקת הילד מהוריו (כשפתרון כזה מוצע). זהו נושא מרכזי בהליכים משפטיים על פי חוק הנוער. חשוב לציין שחוק האימוץ האנגלי מפרט בסעיף מיוחד את הצורך לכלול בשיקולי רווחת הילד את ההשפעות הצפויות (למשך כל חיי הקטין) של ניתוקו ממשפחת המוצא שלו ושל היותו אדם מאומץ The Adoption of Children Act, 2002 Part 1 Chapter 1, 4(c).
הצעתי: לציין במפורש שיש לשקול את ההשפעה של הרחקתו של הקטין מבית הוריו ומהוריו, לטווח המיידי ולטווח העתידי. מפאת מרכזיות נושא זה מלוטב לציינו בסעיף נפרד.
2. הוספת סעיפים 8ד-8ו לחוק הקיים.
א. 4. סעיף 8ד(א) דן בהגבלת ייצוגו של הקטין באמצעות עורך דין רק לקטינים שגילם לפחות 14. זוהי הגבלה בעייתית. ראשית, לאור ההסכמה שיש להתחשב בכשרים המתפתחים של ילדים, הגבלה על פי גילו של הילד היא שרירותית. יתרה מזו, הגבלת הגיל מאפשרת ייצוג של קטינים, שגילם פחות מ-14, על ידי מייצג שאיננו עורך דין ומשום כך עמדתו איננה כפופה לעמדתו של הקטין, ועלול לחבל במעמדו של הקטין כצד בהליכים המשפטיים שמתנהלים בעניינו. (למשל, לא מצוין בהצעה אם כשהמייצג מייחס משקל מועט לעמדת הקטין [סעיף, 8 ד] על המייצג להביאה לידיעת בית המשפט).
הצעתי: מאחר שבכל גיל יש לילד עמדה ובכל גיל יכול ילד לבטא את עמדתו, זו חיבת להישמע בהליכים המשפטיים שדנים בעניינו. יש לחייב ייצוג של כל קטין בכל גיל על ידי עורך דין, וזאת אף כי עולה השאלה אם אנו – המבוגרים - יכולים להבין את שפתם של קטינים שלא תמיד יכולים לבטא את עמדתם בשפה המוכרת לנו. תיקון זה יחייב ללמד עורכי דין את שפתם של קטינים.
ב. 4. סעיף 8ד (ו) לא ברור אם ההרשאה למייצג להביא בפני בית המשפט מידע שיש בידי ההורה, צריכה להיעשות בידיעת/הסכמת ההורה.
הצעתי: לציין במפורש שההרשאה חייבת להיות מובאת (לכל הפחות) לידיעת ההורה, שהקטין נמצא בחזקתו.
ד. 4. סעיף 8ד (ז) לא מצוין אם ההיתר החריג המאפשר לגלות לעובד הסוציאלי את דברי הקטין בפני בית המשפט מחייב להביא את דבר הגילוי לידיעת/הסכמת הקטין.
הצעתי: לציין שיש להביא את דבר ההיתר החריג, (לכל הפחות) לידיעת הקטין כצד בהליך.
3. הוספת סעיף 9ג.
5. סעיף 9 ג (ב) לא ברור מנוסח הסעיף, אם ההגבלה המוטלת על בעלי הדין להביא חוות דעת מטעמם רק באישור בית המשפט, חלה גם על רשויות הרווחה, ואם גם הן אינן רשאיות להביא חוות דעת מומחה מטעמן ללא אישור בית המשפט.
הצעתי: אם הדבר איננו ברור בניסוח ההצעה הנדונה, יש לציין זאת במפורש.
חסרונו של תיקון לסעיף 11 (א) בחוק הנוער טיפול והשגחה התש"ך - (1960)
הבעיה הקשה מכול בחוק הנוער הינה חיובו של עובד סוציאלי לחוק הנוער לקבל את אישור בית המשפט לא יאוחר מ 7 ימים, לאחר שהוציא את הקטין באופן מיידי מרשות הוריו, כשהוא סבור "שהקטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה". הדיון בבית המשפט, לגבי ניתוק עתידי של הקשר בין הקטין לבין הוריו, לאחר 7 ימים שבהם כבר חל ניתוק איננו יכול שלא להיות מושפע מן המצב שנוצר בפועל. הדיון המשפטי נסב תכופות לא על שאלת הקשר בין הילד לבין הוריו, אלא על הפגיעה שתיגרם לילד אם הפתרון הזמני שנמצא בעקבות פעולת החירום יוחלף בפתרון אחר.
הפגיעה האפשרית שנגרמת לילד בשל ניתוקו מהוריו למשך 7 ימים לא נשקלת על ידי רשויות הרווחה. ככלל הרשויות לא מקדימות לפנות לבית המשפט לפני תום המועד של 7 ימים, אף כי לשון החוק מאפשרת זאת. הטענה השכיחה בפי רשויות הרווחה, שבשל תפיסת הזמן של הילד יש לזרז את ביצוע הפתרון המוצע על ידם – איננה תופסת כשמדובר בהוצאת הילד מבית הוריו.
הצעתי: על בית המשפט לאשר את הוצאתו המיידית של קטין מרשות הוריו לא יאוחר מ-24 שעות לאחר שננקט צעד זה.
אני מודה ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה על תשומת לבם.
רצ"ב פירוט ניסיוני המקצועי והאקדמי.
בכבוד רב,
ד"ר מילי מאסס
השכלה גבוהה:
תאריך שם המוסד תואר
1983-1979 U.C. Berkeley Ph. D.
1969-1968 Mt. Medical Center Fellow in Clinical S.W.
1968-1966 U.C. Berkeley M.S.W.
1962-1960 האוניברסיטה העברית בירושלים ב.א.
1959-1957 ביה"ס לעבודה סוציאלית שע"י עירית ת"א עובדת סוציאלית
שרות במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות מחקר:
תאריך שם המוסד דרגה
1997 פרישה מן האוניברסיטה העברית
Honorary Clinical Appointment Insitute of Psychiatry Maudsley 1996 of
1997- 1983 ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית מורה בכירה
1983-1981 Infant Studies Clinical The National Center for Fellow
1979-1969 ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית מורה
שרות במוסדות אחרים ופעילויות מחוץ לאוניברסיטה:
1985- עדה מומחית בבית המשפט (עליון, מחוזי ולענייני משפחה): אימוץ קטינים
1998-1997 יועצת, המעון הרב-תכליתי לילדים בגיל הרך, רמלה
1995-1983 פסיכותרפיה במסגרת קליניקה עצמאית
1995-1992 יועצת, השרות לילד ולנוער משרד הרווחה.
1995-1992 ביה"ס המרכזי לעבודה סוציאלית, משרד הרווחה, הוראה.
1991-1989 יועצת לגיל הרך, המרכז לגיל הרך, עירית ירושלים.
1985-1983 יועצת לשרות הסוציאלי, המרכז להתפתחות הילד.
1979-1977 יועצת לשרות הסוציאלי, ביה"ס התיכון ליד האוניברסיטה.
1979-1977 יועצת לשרות הסוציאלי, המרכז לבריאות הנפש בעזרת נשים.
1977-1974 ייעוץ לעובדים סוציאליים, המרכז הרפואי הדסה.
1979-1970 פסיכותרפיה עם ילדים ומבוגרים.
1972-1969 מחקר על חולי דיאליזה ומשפחותיהם, המרכז הרפואי הדס
1969-1966 בית ילדים בני-ברית, הקמת השרות הסוציאלי וניהולו, הדרכת עובדים סוציאליים טיפול בילדים ובהוריהם.
1959-1958 עובדת סוציאלית בבית-ספר, מעברת מחנה ישראל, משרד הסעד.
פרסומים:
א. עבודת הדוקטורט:
Parenting - A Study from the Parent’s Perspective, U.C. , 1983
ב. ספרים:
ברקאי, מ. ומאסס, מ. (1998) משמעות המושגים "מסוגלות הורים" ו"טובת הילד" כפי שמשתקפת מפסקי דין של בית המשפט העליון העוסקים באימוץ קטינים. המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי ע"ש הארי סאקר, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים (200 עמודים).
מאסס, מ. (2010) בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ. תל אביב: רסלינג.
ג. פרקים בספר:
מאסס, מ. (2008) "מסוגלות הורית": ביטוי ל"אינסטינקט הורי" או ל"אינסטינקט הישרדות" – על עדות מומחה. אצל: ד. יגיל, א. כרמי, מ., זכי ע. לבני [עורכים] סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל – אבחנה טיפול ושיפוט. תל-אביב: פרובוק.
טריגר, צ. ומאסס. מ. לקראת הצבת הילד במשפחה במוקד סוגית האימוץ: מפנה חיוני להרחבת האימוץ להורים להט"בים. מתוך: יניב מוגנשטרן, יניב לושנסקי ואלון הראל (עורכים) זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטיהמינית וזהות מגדרית. שריגים, נבו, 2016 (468-437)
ד. מאמרים:
מאסס, מ. זיקה מולדת. מפתח, גילון 11, 2017. 127-142.
מאסס, מ. כשיחסי משפחה נתקלים בסופיות המשפט. משפט ועסקים, כרך י"ח תשע"ה (דצמבר 2014) 362-328.
מאסס, מ. הכרה בילד כאישיות עצמאית – הצעה לשינוי חוק האימוץ. משפחה ומשפט, כרך ג –ד. התשס"ט-התשס"ע. 198-139
מאסס, מ.(2008) תינוק על פרשת-דרכים – המחלוקת לגבי משמעות האימוץ. הערה על פסק-הדין בע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' ההורים הביולוגיים. עיוני משפט, כרך ל"א, 1 240-219.
מאסס מ., אופיר, ע. (2006) דאגה השגחה והפקרה – על אימוץ כפוי וסגור. עיוני משפט כרך כט' 2 310-257.
Mass, M. & Nijnatten, C.v, (2005) Child protection and the conception of parental responsibility. American Journal of Orthopsychiatry, 75:2. 220-229.
מאסס מ. (2005) על התערבות המדינה בקשר בין ילדים להוריהם – המקרה של אימוץ כפוי בשל היעדר "מסוגלות הורית", מאזני משפט, ספר אבנר חי שאקי, כרך ד' 616-589.
מאסס, מ. (2004) הגבולות "שלהם" – המחויבות "שלנו": על סמכותם ואחריותם של עובדים סוציאליים בתחום יחסי הורים וילדים. מגמות, כרך מ"ג 3 566-577.
Nijnatten, C.v, Boesveldt, N., Schilperoord, A & Mass, M. (2001) The construction of parental authority and coopertaion in reports to the Dutch Court, International Journal of Sociology of Law, 29:237-252.
Mass, M. (1999) Legal parenthood and the continued parent-child relationship - the moral and experiential aspects of parenting. Adoption Quarterly V. 2, 3: 39-69.
1999.
Mass, M. (1997) Determinants of parenthood, Human Relations, V. 50, 3: 241-260.
Mass, M. (1996) Narratives of parents. Journal for the Theory of Social Behaviour, 26: 4: 423-442.
מאסס, מ. (1995) "טובת הילד" - על הבחירה הערכית ותפקיד המומחים, חברה ורווחה, ט"ו: 415-425 .
Mass, M. (1994). Adoption in the bondage of the Oedipal myth. Psychiatry and Law, Vol. 22, 2:263-267.
המאמר התפרסם גם בעברית: מאסס, מ. ((1991אימוץ בכבלי המיתוס האדיפלי, שיחות, ה: 104-108.
מאסס, מ.(1992) סיכון סכנה ופגיעות ביחסי הורים ותינוקות - שיטה להערכה ולהתערבות. חברה ורווחה, י"ב: 405-391.
ה. רשימות נוספות:
נורמה, לא מזימה, "הארץ" א' 13 24.8.2016
לא רק הביולוגיה, "הארץ" א' 13 3.2.104
אימוץ מאחורי חומת הסודיות, "הדעה הרווחת" מרץ 2005 גיליון מס. 38.
מהי באמת טובת הילד, "הארץ" ב' 2 7.7.04
אימוץ איננו מחייב ניתוק, "הארץ" ב' 8.2.1999
מגבלות המומחה, "הארץ" מדור בימה, 14.2.1995 ,וגם במידעו"ס (1995) גיליון 20 , בכותרת: הערות בדבר הפקעת זכויות הורים.
מחקרים:
הקשר בין תפיסת ההורה את הורותו ואת התינוק - שיטה לאיתור הורים פגיעים.
מחקר אורך, 1995-1987, במימון קרן ורבורג, ג'וינט ישראל, ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד.
המשמעות של המושגים "מסוגלות הורים" ו"טובת הילד" כפי שמשתקפים בפסקי דין של בית המשפט העליון הדנים באימוץ קטינים. בשיתוף עם תלמידת מוסמך - גב. מירה ברקאי. 1991 - 1994.
שירותים מיוחדים לילדים, מחקר מעצב - השרות לילד ולנוער, משרד הרווחה.
ההגנה על הילד – מחקר משווה בין פסקי דין העוסקים באימוץ בישראל לבין המלצות לבית המשפט לנוער בהולנד.