חומר רקע
6 במאי 2018
לכבוד
ח"כ יפעת שאשא-ביטון
יו"ר הוועדה לזכויות הילד
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: הערות 'תנועת המשפחה' לטיוטת הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) לעניין מינוי ייצוג משפטי לקטין, לקראת דיון ביום 7.5.2018
נקודת המבט של 'תנועת המשפחה' הינה כי המשפחה הינה האורגן החשוב ביותר לקיומה, חוסנה, שגשוגה ולכידותה של חברה אנושית בת זמננו.
לפיכך בכל מצב משברי אליו נקלעה המשפחה יש לטפל בכפפות של משי, בסבלנות רבה ובחרדת קודש לגודל השליחות הטמונה בסיוע למרכיב חיוני זה לחברה בריאה.
ל'תנועת המשפחה' עמדות והתייחסויות רבות בנוגע לאופן הטיפול במצבי משבר במשפחה בישראל, הן מהפן הסוציולוגי והן מהפן המשפטי. בשורות הבאות נבקש להתמקד בסוגיות עקרוניות לקראת הדיון בוועדה המשותפת לוועדה לזכויות הילד וועדת חוקה ביום שני 7.5.18 בהצ"ח מינוי ייצוג משפטי לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2017.
עמדת תנועת המשפחה הינה כי על הצעת החוק להידחות. רב נזקה של ההצעה על תועלתה בשל הפגיעה הקשה שהצעה זו טומנת בחובה על עתידה של המשפחה כאורגן הוליסטי ומתפקד כפי שיפורט כדלקמן:
משפטיזציה בלב המשפחה:
מעצם טיבו וטבעו, השיח משפטי נוגד את השיח המשפחתי. שיח משפטי מאופיין בניגודי אינטרסים, בחוסר הסכמות, בהפרות ובהתגוששות הגוררת פניה לערכאות שיפוטיות לשם הכרעה. במסגרת השיח המשפטי נעשה מקסום אינטרס של צד אחד על פני האינטרס של משנהו.
השיח המשפחתי מעצם טיבו וטבעו ראוי שיהא בעל ראיה הוליסטית הרואה את המשפחה כשלם הגדול מסכום חלקיו. כל אחד מבני המשפחה תורם ונתרם, לכל אחד צרכים משלו ומעמד משלו. בן משפחה שנפגע הרי שהמרקם המשפחתי כולו נפגע. במצבי קושי ומשבר משפחתיים הרי שכל בני הבית שרויים במצוקה ברמה סובייקטיבית משתנה. ראוי איפה כי הטיפול ייעשה בדרך של איחוי, טיפול והרגעה ובראיית המשפחה כיחידה אחת הוליסטית אשר יכולתה להשתקם מצוי ביכולת לגשר ולפשר ולהגיע להסכמות. מינוי ייצוג משפטי נפרד לקטין מערער את הלכידות המשפחתית המעורערת והעדינה ממילא במצבים מעין אלו, וגורר את המשפחה כולה לזירת אגרוף במסגרתה פועלים כוחות בניגוד אינטרסים, ברצון למקסם ובראייה חד מימדית של הצדדים. התוצאה הינה הגברת ההתגוששות הפנים משפחתית כך שהורים שרויים בעימות, לעיתים בינם לבין עצמם ו/או בינם לבין הקטין, והקטין מצדו עלול להיות בעימות נגד אחד או יותר מהוריו.
פגיעה נפשית קשה בקטין
כתפיו הרכות של הקטין, בוגר, מבין וחכם ככל שיהיה, צרות מלשאת את הפוזיציה החדשה בה הינו עומד כנגד הוריו, אינהרנטית, ע"י הענקת ייצוג משפטי נפרד. עובדה זו של מה שעלול להיתפס ע"י הקטין כהפניית עורף להוריו, עלולה להסב נזק נפשי כבד לקטין אשר יישא לשארית חייו.
פגיעה קשה במעמד ההורים:
בעשורים האחרונים חל פיחות הולך וגובר במעמד ההורים בעולם המערבי כולו ובכללו גם במדינת ישראל. לעיתים ההורים ניצבים חסרי אונים אל מול ילדיהם המאיימים להתלונן עליהם לשם השגת מבוקשם ללא כל סיבה מוצדקת (התופעה מתעצמת בעת גירושין).
מינוי ייצוג נפרד לקטין מחזק את מגמת הפיחות במעמד ההורים וישחוק עד דק את מה שנותר מימנו ע"י חיזוק ההפרדה בין היחידים המרכיבים את המשפחה, וביכולת של ההורים לנווט את ילדיהם ומשפחתם ללא מורא. זהו למעשה הענקת נשק רב עצמה וחורץ גורלות לידיהם הרכות בשנים של קטינים.
החלשת מעמד ההורים כמוהו כפירוקה של המשפחה דה פקטו. כאן המקום להדגיש כי ככל ויוחלט בניגוד לעמדתנו כי ימונה ייצוג משפטי נפרד לקטין, הרי שלא ייתכן מצב בו הקטין מיוצג ואילו הוריו יוותרו ללא ייצוג כלל.
פגיעה באפוטרופסותם של ההורים:
הצעת החוק למעשה פוגעת פגיעה אנושה באפוטרופסותם של ההורים ולמעשה מפקיעה אותה דה פקטו באופן גורף וללא קביעת קריטריונים להפקעה. ייצוג נפרד אשר משמעו פגיעה באפוטרופסות ההורית יכול שיהיה אך ורק במקרי קצה חריגים כאשר ישנם ראיות לכך שההורים פועלים במזיד לרעת הקטין וישנה הצדקה לפגיעה זו.
חשיפת הקטין למניפולציות
קטין בשעת משבר המצוי בשלבי התפתחות ובניית אישיותו, שרוי במצב נפשי עדין ביותר. מצב זה עלול לחשוף את הקטין למניפולציות שונות ע"י גורמים חיצוניים ובכללם המייצג. העובדה כי הצעת החוק יוצרת טריז בין הקטין להוריו, מגבירה את החשיפה של הקטין להשפעות זרות שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו. כיום החוק מאפשר לשופט לשמוע את טענותיו של הקטין ולעמוד על טובתו בלא צורך בייצוג נפרד.
זרם זכויות הילד:
הצעת החוק דנן, מתווספת אל הצעות חוק אחרות שהוגשו בשנה האחרונה ולפני כן (חוק הורים וילדיהם על שלל גרסותיו, החוק להבטחת קשר בין הורים לילדיהם של ח"כ רויטל סוויד, חוק האומנה) המכילים רכיב של "זכויות הילד". רכיב זה כולל מגילה רחבה ומעורפלת בדבר "זכויות הילד" וכן כולל הגדרת ההורים כבעלי "אחריות הורית" כתחליף לאפוטרופסות טבעית של ההורים הביולוגיים.
למגינת הלב, מגילת הזכויות בפועל מכרסמת במבנה המשפחה ובחוסנה, כשלוואקום שנוצר נכנסות רשויות המדינה אשר עלולות ליטול מההורים את האפוטרופסות או לצמצמה, ע"י מינוי אפוטרופוס לדין או ייצוג לקטין בניגוד לדעת הוריו ללא הצדקה.
זרם "זכויות הילד" יוצר מצב של החלשת ההורים הביולוגיים וחיזוק העו"ס ובית המשפט כתחליף להורים.
עמדתנו היא כי על הדיון לעסוק בסוגיות שהועלו לעיל וכי אין להתקדם בחקיקה כלשהי עד לבירורם המעמיק.
נודה על שקילה מחדש של קידום החוק, לאור הדברים לעיל.
בברכה,
יסכה בינה, עו"ד
העתקים:
עו"ד מוריה כהן בקשי, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
חברי הוועדה המשותפת לוועדה המיוחדת לזכויות הילד וועדת חוק, חוקה ומשפט
יועמ"ש הוועדה לזכויות הילד
עו"ד רינת וייגלר, יועמ"ש למשרד הרווחה