חומר רקע
פייר קניג28
, קומה5
, ירושלים, ישראל9346936
Pierre Koenig 28, Jerusalem 9346936
:טלפון02-6789673
:| פקס02-6790412
|
iaej.co.il
7 ב
מאי
2018
כ
"ב אייר תשע"ח
:הנדון נייר עמדה בנושא
שקיפות בתקציבים ותוכניות לשילוב ישראלים ממוצא אתיופי ברשויות המקומיות;
דיון לכבוד יום לקידום השוויון ליוצאי אתיופיה -
בנושא יישום התכניות הממשלתיות לשילוב יוצאי אתיופיה ומיגור
אפליה וגזענות במרחב הציבורי
1
.
:מבוא
א.
,מטעם תפקידן
הרשויות המקומיות
מפע
י לות תכניות רבות במגוון תחומים למען
תושבי העיר. אך
,במקרים רבים
תושבים
ממוצא אתיופי אינם משולבים ב
תוכן
, או לחילופין משולבים בשיעורים נמוכים מאד
יחסית לשיעורם
ברשות
. לצד זאת, ישנן תכניות ייעודיות לתושבים ממוצא אתיופי המופעלות ע"י רשויות המדינה .
מדיניות זאת
מפלה
, ו יוצרת בידול
אש
ר משמר ו מעמיק את הפערים החברתיים
הן ברמה המוניציפלית והן ברמה הארצית.
ב.
התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי 'אתיופיה, החלטה מס324
/(אתפ3
,)התחילה ל
קבל
תוקף בחלק מהמשרדים
ב-
31.07.2015
לארבע שנות פעילות, ו
מתוקצבת מדי שנה .
,במהלך גיבוש התכנית
ובן ה
כי ישנו צורך להעברת
,האחריות לטיפול במי שאינם עולים ממשרד העלייה והקליטה למשרדי הממשלה הרלוונטיים ולשם כך תקציבי
התכנית הועברו ל
תכלול במטה היישום של התכנית הממשלתית במשרד ראש הממשלה.
בנוסף לכך, מאז שנת
1999, משרד הקליטה הפעיל
""מוקדי קליטה לעולי אתיופיה-
רשות נפרדת האמורה ל
העניק
שרות ליוצאי
אתיופיה, בלי הבדל
בשנים שבהם עלו .
עד שנת2015
, הו פעלו
מוקדי קליטה ב-
23
ישובים ,. לאור החלטת הממשלה
,אנו לא יודעים האם אכן נסגרו והאם
יוצאי אתיופיה יוכלו לצרוך שרות ברשות המקומית כמו כל תושב.
ג.
למרות ש
עברו כמעט שלוש שנים ממועד החלטת הממשלה ,היא רחוקה מיישום והישג יעדיה, ו רשויות מקומיות
ן אינ פועל
ו
ת בהתאם לאבני היסוד .
למרות תכניות
העבודה אשר גובשו במשרדי הממשלה , לצד תקנים
ש תוקצבו
למטרת
תכלול התכנית הממשלתית ויישו
מה ברשויות , הפערים עדיין ניכרים בכלל תחומי החברה, ואנו עדיין עדים
לתכניות מבדלות
ה מתוקצבות ומופעלות
במשרדים הממשלתיים ו
ברשויות בניגוד ל
עקרונות אבני היסוד .
2
:. תקציבי התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה
א.
ב-
10.02.2008
', אומצה החלטת ממשלה מס3116
: תכנית החומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית. למרות
מיליוני שקלים שהו
זרמ ו בשם ,התכנית הממשלתית
היא
נכשלה במטרתה כפי שניתן להעמיק בדו"ח מבקר המדינה
63ג'. בעקבות המסקנות בדו"ח , הוחלט על הצורך בגיבוש מדיניות חדשה בנושא שילובם המיטבי של אזרחים
ישרא .לים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית
ב.
בעקבות כך, ב-
2014
'התקבלה החלטת ממשלה מס1300
, שבה גובשו אבני
ה
יסוד הבאים :
,הדרך לשילוב מיטבי
רב גוניות בקרב יוצאי אתיופיה, חיזוק התא המשפחתי, סגירת פערים, מצוינות ומנהיגות, החברה הישראלית
.ומנגנון היישום לאחר עתירה של אגודת יהודי אתיופיה, הוחלט כי התכנית ת
תוכלל
במשרד ראש הממשלה ולא
במשרד העלייה והקליטה, מתוך הבנה כי בכדי להשיג את היעד לשילוב מיטבי, נדרש
שינוי תודעתי כי לא מדובר
אך ורק בעולים חדשים. האחריות לשילוב מיטבי של ישראלים ממוצא אתיופי בכל תחו
מי ה חברה מוטלת על
המשרדים הרלוונטיים
ועל ה
רשויות
. לשם כך,
'התקבלה החלטת ממשלה מס324
/(אתפ3), ב-
31.07.2015
.
ג.
,כיום, לאחר כמעט שלוש שנים של תקצוב התכנית מרבית הרשויות עדיין נמצאות בשלב המיפוי הראשוני אשר
פייר קניג28
, קומה5
, ירושלים, ישראל9346936
Pierre Koenig 28, Jerusalem 9346936
:טלפון02-6789673
:| פקס02-6790412
|
iaej.co.il
ממצאיו אינו שקופים לציבור הרחב .
,במקרים רבים תקציבים מוזרמים, אך עקרונות התכנית
ם אינ מיושמים
.בשטח למרות ההנחיות כי לא יופעלו תכניות מבדלות וכי תכניות אלו אינן מאפשרות שילוב מיטבי בחברה
הישראלית, עדיין ניתן לראות תכניות מסוג ,זה
אשר מובהק בתחומי הרווחה ,השירותים החברתיים ו .החינוך
ד.
קיימות תכניות רבות
ה מיועדות אך ורק לישראלים ממוצא אתיופי-
הן לעולים חדשים והן לישראלים ממוצא
אתיופי אשר נולדו ב
ישראל
או
עלו לפני למעלה מ-
15
.שנים
זאת למרות
שעל פי החלטת הממשלה "יוצא אתיופיה
שאינו עולה" מוגדר כ- "יוצא אתיופיה יליד הארץ או מי שנמצא בארץ יותר מ-
15
".שנה מיום עלייתו
3
. תכניות
ברשויות
:שאינן משלבות ישראלים ממוצא אתיופי
א.
על פי התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה
, התכנית אמורה להביא לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה ,
אך אנו רואים מקרים רבים .בהם הרשויות אינן מיישמות את עיקרון זה, ומקבעים את הבידול במרחב המוניציפלי
ב.
רשויות רבות מפעילות תכניות רבות
ב תחומים רבים לתושבי הרשות. אך ,במקביל מופעלות תכניות
ייעודיות
למען
תושבי
ם
ממוצא אתיופי, או לחילופין
תכניות ה
דורש
ות מכסה מסוימת של תושבים ממוצא אתיופי בכדי לפעול . מצב
זה גורם לכך שתושבים ממוצא אתיופי מוסללים לתכניות מבדלות בתחומי החינוך, הרווחה והשירותים החברתיים ,
בתכניות
אשר לאורך השנים לא
השיגו את מטרותיהם ,
ולא
צמצ
מו את הפערים שלשמם הן נבנו.
,כתוצאה מכך
תושבים ממוצא אתיופי אינם משולבים בתכניות
המיועדות לכלל תושבי הרשויות;
מצב זה גורם לכך שתכניות רבות
מופעלות על פי מוצא ולא על פי צורך, אשר משקף אפליה ממוסדת בניגוד להחלטת הממשלה .
ג.
קיי
מת חוסר שקיפות לגבי ה
סיבות שבגללן תושבים ממוצא אתיופי מועברים לטיפול ביחידות נפרדות, אש ר גורם
למצב ש .תושבים משולבים בתכניות על פי מוצא ולא על פי צורך
ד.
בשנת2011
, עבר תיקון החקיקה
להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי , אשר חל על
הרשויות המקומיות, אך הנתונים של ה
יישום
.אינם שקופים ,מתוך כך ,עולות שאלות של שקיפות לגבי היישום
( תחומי האחריות של המועסקים :לדוגמה
האם עובדי
ם סוציאליים ממוצא אתיופי אחראים רק על
תיקים של
.תושבים ממוצא אתיופי), והדרגים שבהם עובדים אלו מועסקים
4. מסקנות
א.
'החלטת ממשלה מס324
התקבלה מאחר ו-
"תכנית החומש", נכשלה ודרשה שינוי מדיניות
שורשי
בנושא שילובם של
ישראלים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית ,. אך כיום ,לאחר כמעט שלוש שנים של הפעלת התכנית הפערים עדיין
ניכרים, ו עקרונות אבני הייסוד
ם אינ מיושמ ים
ב משרדי הממשלה
וב .רשויות המקומיות נושא זה דורש התייחסות
דחופה, בכדי למנוע תכנית
ממ שלתית.נוספת אשר מתוקצבת במיליוני שקלים ומסתיימת בכישלון
ב.
יש לבחון את אופן ומידת ניצול התקציבים ברשויות המקומיות;
אין זה ייתכן שתקציבים מופנים לטובת שילוב
מיטבי של ישראלים ממוצא אתיופי בחברה, אך בפועל מופעלות תכניות מבדלות , אשר מפלות תושבים, ואינן
סוגרות
את הפערים החברתיים בניגוד להחלטת הממשלה .
ג.
יש לבחון את תכני
ו
ת העבודה של המתכללי ם ברשויות המקומיות לשנה הקרובה-
ואת האופן שבו בתכנונם ליישם
את אבני היסוד של החלטת הממשלה ב
זמן ש
נותר
.להפעלת התכנית הממשלתית אין זה ייתכן שהתכנית לקראת
סיום, אך רשויות רבות מקבלות תקציבים
ו
ן אינ מיישמים את אבני היסוד של התכנית הממשלתית.