חומר רקע
1
"ב כ באייר התשע"ח
2018 במאי 7
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק 'שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס4) (סמכות בין-
לאומית בתביעה
)לגירושין", התשע
ח-
8
201
1.
כללי
הצעת החוק הממשלתית
שבנדון מבקשת להרחיב את סמכ
ו תם
הבין-
לאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות
גירושין של יהודי ם, גם כאשר לא מתקיימות בהם
ה זיקות למדינת ישראל
הקבועות כיום ב חוק שיפוט בתי דין
,)רבניים (נישואין וגירושין
ה
תשי"ג-
1953
(להלן - חוק שיפוט בתי דין או החוק)
.
חשוב להדגיש כי מדובר גם על
הסמכות)להפעיל סנקציות לאכיפת הגט במקרה הצורך לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין ,
התשנ"ה-
1995
(להלן– חוק הסנקציות) וחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-
1956
(
להלן-
חוק
כפיית ציות).
מטר
ת ההסדר המוצע ליתן
פתרון למצבים של עגינות וסרבנות גט שנקלעים אליהם
בני זוג יהודים , ובמיוחד נשים
יהודיות ברחבי העולם , כאשר אין בידי הערכאות במדינות החוץ הרלוונטיות
פיתרון מספק.
ההרחבה נוגעת הן
.ליהודים שנישאו על פי דין תורה והן ליהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד
ע"פ דברי
ההסבר להצעת החוק ההצדקה להסדר המוצע היא "מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי
וחשיבותה בחיי היהודים בעולם, אל מול חוסר היכולת של נשים יהודיות ברחבי העולם למצוא פתרון לבעיות של
סרבנות גט ועגינות" (ה"ח הממשלה–
1207
', התשע"ח, עמ720
.)
לצד המענה שיש בהסדר המוצע למצוקות אמיתיות, ה
ו א מעורר שאלות הן בהיבטים של משפט
ן בי-לאומי
והן
בהיבטים
חוקתי
ים.
.כמו כן הוראות הצעת החוק עמומות ומשאירות פתח לפרשנויות מרחיבות
להלן יוצגו
רקע כללי, התיקו
נים המוצע
ים
,בהצעת החוק ,ההצדקות שביסודה קשיים שהיא
מעוררת
, ו לבסוף
סוגיות לדיון והצעות תיקון שמטרתן למקד את ההסדר
כך שי היה מצומצם
ל מצבים של עגינות
הלכתית, כאשר
מו
צו האפשרויות האחרות ו
אין פתרון אחר,
ולא ישאיר פתח להרחבת יתר
בדרך של פרשנות .
2.
סמכות
בין-לאומית
בעניני גירושין
הליך גירושין משנה את מעמדו האישי של אדם מנשוי לגרוש. למעמדו האישי של אדם עשויות להיות השלכות גם
.על זכויותיו בהיבטים נוספים כגון עניני רכוש, מיסוי, הורות ועוד
כללי הסמכות הבין לאומית בענייני גירושין קובעים מתי מדינה מוסמכת
באמצעות ערכאות השיפוט שלה ל שנות
.את מעמדו האישי של אדם או להצהיר על מעמדו, ואיזה דין יחול במצבים אלה ,ככלל לאור ההשפעה המהותית
,שיש למעמדו האישי של אדם על חייו וזכויותיו
מדינות נ
רתע ות מלהתערב ולשנות את מעמדם האישי של אנשים
שאין להם
קשר משמעותי אליהן, אלא אם הדברים נעשים בהסכמה בין מדינות
(לרוב בדרך של חתימה על
.)אמנות
ככל שמדובר על שינוי המעמד האישי
מבחינה דתית בלבד
הרחבת הסמכות הבין לאומית פחות בעייתית אם אין
בכך כדי לשנות באופן ישיר את
ה מעמד האזרחי במדינת החוץ ואין סמכות מקבילה בעניין זה
ב
אותה מדינה .
סמכות בתי הדין הרבניים בישראל בענייני גירושין כוללת גם סמכות להפעיל סנקציות בעלות אופי עונשי על מנת
להביא לאכיפת הגירושין–
כגון מאסר, עיכוב יציאה מהארץ, עיכוב דרכון, שלילת .רשיון נהיגה ועוד
3.
סמכות בתי הדין הרבניים בישראל
כיום
סעיף1
לחוק שיפוט בתי רבניים קובע כי לבתי הדין סמכות שיפוט ייחודית בענייני(נישואין)
וגירושין של יהודים
כאשר ל
שניהם זיקת אזרחות או תושבות
לישראל
ו
שני הם נמצאים בישראל (הפסיקה פירשה את
ה
תנאי
ם בהרחבה ,
הן לעניין תנאי התושבות1 והן לעניין ההימצאות בישראל2).
בתיקון חקיקה משנת2005
הורחבה באופן ניכר הסמכות של בתי הדין הרבניים
לדון בתביע
ו ת גירושין של יהודים
מבחינה בין לאומית , וזאת
מטעמים
דומים לאלה ,שביסוד הצעת החוק הנוכחית קרי-
על מנת לאפשר לבתי הדין
1
ראו2123/08
פלוני
נ' פלונית
2
ראו1480/01
חג'ג' נ' בית הדין הרבני הגדול
2
לפתור מצבים של עגינות וסרבנות גט של יהודים שנישאו על פי דין
תורה גם כש הזיקה שלהם
למדינת ישראל
חלשה
יותר מזו שבסעיף1
. הזיקות נקבעו בהתבסס על כללים הקבועים באמנת האג בדבר
הכרה
בגירושין והתרת נישואין
משנת
1970
. על אף שמדינת ישראל אינה צד לאמנה זו
ועל אף שהאמנה
עוסקת בזיקות לצורך הכרה בגירושין ולא
לצורך עריכת גירושין, יש בהן כדי לבטא גישה מרחיבה המקובלת על
חלק מ מדינות
ה .עולם הזיקות שנקבעו כוללות
בעיקר מצבים שבהם יש לפחו
ת לאחד מבני הזוג זיק
ה
של אזרחות או
תושבות
או שילוב שלהם (תושבות במובן
הרחב כולל מרכז חיים
ומקו
ם המגורים הרגיל.)
בתיקון נקבע במפורש שהרחבת הסמכות מצטמצ מת להסדרת הגירושין בלבד ואין בצדה סמכות לדון בעניינים
אחרים.הכרוכים בגירושין
נציין כי גם ה תיקון שנעשה בשנת2005
נחשב להרחבת סמכות משמעותית וחריגה מהמקובל והוא עורר בשעתו
מחלוקות ודיונים ממושכים
בוועדת החוקה חוק ומשפט.
4.
עיקרי
התיקון המוצע
הצעת החוק שבנדון כוללת מספר
הסדרים:
א.
הרחבת
סמכות ל
דון ב גירושין של
יהודים שנישאו כדין תורה -
קביעת סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים לדון
בתביעת גירושין של יהודים שנישאו,על פי דין תורה אשר אין להם זיקה למדינת ישראל כלל , במקרים שבהם
יש חשש ממשי ש לא ניתן לערוך גירושין על פי דין תורה מחוץ לישראל, ובהתקיים תנאים נוספים (שיפורטו
)בהמשך , לרבות סמכות להטיל סנקציות לאכיפת גט [סעיף4ב1] .
ב.
הליכים מזורזים כשמקום מגורי הנתבע מחוץ לישראל -
קביעת מועדי דיון מזורזים להליכי גירושין של יהודים
שהם תושבי מדינת חוץ, הן לעניין הדיון בתביעת הגירושין וסידור הגט והן לעניין הפעלת סנקציות ל אכיפת
הגט , על מנת לצמצם את הפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה משהות ממושכת בישראל [סעיף4ב2].
הסדר זה
חל רק לענין תביעה לגירושין של יהודים שנישאו לפי דין ת .ורה כאמור בסעיף א לעיל
ג.
הרחבת
סמכות ל
דון ב גירושין
של
יהודים שנישאו אזרחית בלבד-
קביעת סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים
לדון בתביעת גירושין של יהודים שנישאו
בנישואין אזרחיים בלבד מחוץ לישראל,
כאשר די בכך שהתובע
התגורר לפחות שנה בישראל, ובלבד שיש חשש ממשי
שלא ניתן לערוך גירושין מחוץ לישראל
[סעיף4ב3] .
5.
ההצדקות להצעת החוק
לפי האמור בדברי ההסבר הצעת החוק באה :לפתור שני מצבים ייחודיים
מצוקה קשה של
עגינות וסרבנות גט הקיימת לבני זוג יהודים ובמיוחד לנשים יהודיות ,, ברחבי העולם
.שנישאו על פי דין תורה
"
עגינות
אזרחית"
של יהודים החיים בישראל כשלא ניתן לאתר משך זמן רב את בן או בת הזוג
,המתגורר מחוץ לישראל אשר נישאו לו .בנישואין אזרחיים במדינת חוץ
( ככלל, אין חולק שהתרת עגינות
באופן יעיל ותוך זמן סביר ) היא תכלית ראויה
וחשובה
אשר הולמת את ערכיה
של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הזכות להשתחרר מקשר נישואין ש כבר אין לו תוחלת ולהמשיך
,בחיים, היא חירות בסיסית וזכות יסוד והיא כוללת את
הזכות לכבוד, לאוטונומיה ולחיי משפחה .זאת , הן
לפי הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והן על פי פסיקת בית המשפט העליון3 .
באשר ליהודים שנישאו על פי דין תורה -
מצוקת העגינות אכן עלולה להיות קשה
ו יש בה
ייחודי
ו ה ת מצדיקה
בהתקיים נסיבות מסוימות
הפעלת סמכות חריגה .
באשר ליהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד -
מתעורר ספק ממשי אם קיימת הצדקה לקביעת סמכות
כה
:חריגה, וזאת מכמה טעמים
1.
לדעת רוב גדול של פוסקים ודיינים,
נישואין אלה אינם יכולים להביא לעגינות הלכתית ואינם מעוררים
חשש לממזרות,
כי אינם נחשבים נישואין של ממש (ולכן גם
בתי הדין מוותרים על גט לחומרא
כשהנסיבות
מקשות על השגתו ;)
2.
יש סיכוי גדול יותר שיימצא פור ום חלופי
המאפשר התרה של הנישואין ה אזרחיים (לאו דוקא במדינה שבה
)בני הזוג נישאו;
3.
בנסיבות שהובאו בהצעות החוק ממילא מדובר על מקרים רבים שבהם
לא ניתן יהיה לאתר את בן הזוג;
4.
מתעורר חשש שהגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני דוקא תקשה על התרת הנישואין האזרחיים יותר
מאשר תסייע בכך, ואולי אף תעורר, אגב תביעת הגירושין, דיון בשאלות אחרות שאף אחד מבני הזוג לא
3
2123/08
פלוני נ' פלונית פסקה17
לפסק דינה של השופטת ארבל
3
התכוון שבית דין רבני בישראל ידון בהן
, דוגמת יהדותו של אחד מבני הזוג .
חלופה אפשרית–
בית המשפט לענייני משפחה
גם אם
מתברר ש אין פורום רלוונטי במדינת חוץ בעלת
זיקה לבני הזוג,
שיכול להתיר את קשר הנישואין
האזרחי , ומדובר על יהודי/ה תושב או תושבת ישראל שמבקשים סעד על מנת,להינשא בישראל
הרי שניתן
להפנות את עניינם לבית המשפט האזרחי אשר יכול להתיר את
הסטאטוס האזרחי
, ו במקרה הצורך לבקש חוות
דעת של בית הדין הדתי האם נדרש
גט בנסיבות העניין .
,זאת)בדומה להסדרים הקיימים כיום בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים
המאפשרים התרת
נישואין של בני זוג בני אותה עדה דתית מוכרת, כאשר לבית הדין הדתי המוסמך אין סמכות מבחינה בין-
לאומית לדון בעניינם. מהסדר זה הוחרגו בני זוג יהודים.
6.
סוגיות ע
קרוני
ות
לדיון
א.
עקרונות המשפט הבי
ן-לאומי
ההסדרים בהצעת החוק
מעוררים קושי ביחס ל
עקרונות המקובלים במשפט הבי
ן-
,לאומי ואין להם
,מקבילה בעולם. זאת הן לעניין כיבוד הריבונות של מדינה אחרת וערכאות השיפוט שלה לגבי עניינים
שהם ב תחום
סמכות ן, הן לעניין סמכותה של מדינה לשנות את מעמדם האישי של אנשים שאין להם
זיקה אליה,
והן לעניין הפעלת סנקציות הפוגעות בחירויות של אנשים שהם תושבים ואזרחים של
מדינ
ות אחר
ות
אשר נמצאים
באופן אקראי בישראל.
ההצדקה הניתנת
ל חריגה זאת מבוססת כאמור על הפגיעה הקשה בחייו ובחירותו של אדם כתוצאה
מעגינות וסרבנות גט מחד ועל כך
ש
במדינת ישראל ,
,כמדינתו של העם היהודי להבדיל ממדינות החוץ
,הרלוונטיות קיים פורום שיפוטי ייחודי שיכול לתת סעד אפקטיבי להתרת הנישואין הדתיים .
יצויין
בהקשר זה כי לצד מדינות שאין בהן
טריבונל העוסק בגירושין ה דתיים כלל, יש מדינות שפיתחו
הסדרים המשלבים את הגירושין הדתיים לתוך ההסדר האזרחי
או סעדים שמטרתם להביא למתן הגט
הדתי (למשל ,ארה"ב ,קנדה, אנגליה
אוסטרליה ודר
ום אפריקה
). במקרים אלה ה
הצדקה ל התערבות
של בית דין רבני בישראל בהליך הגירושין חלשה
יותר.
ב התרת נישואין אזרחיים בלבד ההצדקה לחריגה
כה משמעותית מעקרונות המשפט הבי
ן-
לאומי
חלש ה
עוד יותר,
,בוודאי אם הסמכות ניתנת לערכאה דתית שכן אין מדובר על עגינות של ממש ובד"כ ניתן
.להתיר את קשר הנישואין ללא גט
במקרים אלה סביר שיש פורומים שיפוטיים במדינות אחרות ש
לבנ י
הזוג
זיקה אליהן ,
.אשר יכולים לערוך גירושין אזרחיים
עוד נציין בהקשר זה כי המציאות מלמדת שקיי
מת נטייה
להרחבה של הסמכות אל עניינים שמעבר
לענייני הגירושין, למשל כש
בית הדין רואה הכרח לדון בהם במסגרת תביעת הגירושין (ראו למשל תיק
בד"ר חיפה
1151268/1; תיק בד"ר
נתניה1/764411
);
,התערבות בעניינים כאלה (כגון ענייני רכוש
הסדרי תשלומים כגון מזונות, הסדרי ראיה של הילדים) לגבי אנשים שמנהלים את חייהם במדינה
אחרת ואין להם זיקה למדינת ישראל- היא בעייתית מאד הן במישור העקרוני והן במישור הפרקטי .
לאור זאת יש לוודא ש
הרחב ת הסמכות נועדה רק
לשחרור מ
עגינות ו
סרבנות גט
הנובעת מנישואים
הלכתיים בלבד
וכי ייעשה בה שימוש רק לאחר
ש התובע פעל ללא הצלחה באמצעים העומדים לרשותו
במדינתו, ו לא קיים פתרון אחר
במדינות שלבני הזוג זיקה ממשית אליהן .
ב.
ציפיות סבירות של בני זוג יהודים שאין להם
זיקה למדינת ישראל
,יש להניח כי במקרים רבים בני זוג יהודים שאין להם כל זיקה למדינת ישראל, שנישאו מחוץ לישראל
ומנהלים את חייהם במדינה אחרת, לא לקחו בחשבון שברבות הימים תהיה סמכות לדון בעניינם לבית
דין רבני שהוא ערכאה מוסמכת במדינת ישראל, שדן על פי הדין הדתי
.האורתודוקסי
הדברים אמורים
במיוחד כשמדובר במי שנישאו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי
(ולא אחת בחרו לערוך טקס כאמור
מטעמים תרבותיים-
,)חברתיים
.או בנישואין אזרחיים
ע
צם ה אפשרות לפנות בתביעת גירושין לבית
ה דין
הרבני בישראל
(אפילו אם לא נעשה בה שימוש
)בפועל עלולה להוות אמצעי לחץ בלתי הוגן של צד אחד כלפי צד אחר בסכסוך הגירושין (בייחוד כאשר
.)אחד מבני הזוג חושש שאורח חייו עלול לעמוד לו לרועץ בדיון בפני בתי הדין הרבניים
בהקשר זה ראוי לבחון מהי
עמדת
ן
של קהילות יהודיות בעולם, ולכל הפחות הגדולות שבהן, אשר
ההסדרים המוצעים עתידים לחול עליה
ן . בדברי ההסבר נזכרת רק תמיכת
ועידת רבני אירופה,
אך זו
.מייצגת אחוז קטן בלבד מהיהודים בעולם
4
ג.
חופש
דת ה והמצפון
של בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בלבד
בני זוג יהודים שבחרו להינשא בנישואין אזרחיים בלבד הביעו בכך עמדה המבטאת את השקפת עולמם
ואורח חייהם. הכפפתם לערכאה דתית המחילה דין דתי אורתודוקסי
ובצדו סנקציות משמעותיות,
פוגעת
פגיעה של ממש, לא רק בציפיותיהם הסבירות, אלא גם בחירותם, באוטונומיה שלהם ובזכותם לחופש דת
ומצפון .
האפשרות להתיר את הנישואים האזרחיים באמצעות פניה לבית משפט לעניני משפחה נותנת מענה
ל
מקרים שצוי
נו בדברי ההסבר, אך מבלי לכפות התדיינות בפני ערכאה דתית וע ל פי דין דתי, בניגוד
לרצונם המפורש של בני הזוג.
ד.
עיכוב בישראל והפעלת סנקציות לאכיפת גט כלפי תושבי חוץ
הסעדים האפקטיביים הייחודיים הנתונים לבתי הדין הרבניים לשם אכיפת גט על פי חוק הסנקציות
ועל פי חוק כפיית ציות
כוללים
, בין היתר, מאסר, עיכוב
,יציאה מהארץ ,עיכוב דרכון עיכוב ושלילה
.של רשיון נהיגה ורשיונות אחרים ועוד סעדים אלה הופכים את בית הדין הרבני לפורום אפקטיבי
,במיוחד לאכיפת גט. ואולם הפעלת
א
מצעים אלה כרוכה בפגיעה בחירויות
ובזכויות יסוד(
כגון חופש
הת
נועה, חופש העיסוק, זכות הקניין).
ה
פגיעה במי שמדינת י ,שראל אינה מרכז חייו וייתכן שהגיע לביקור משפחתי, לטיול או לנסיעת עסקים
אף גדולה יותר מ
ה
פגיע
ה
.במי שהוא אזרח ותושב
על אף
האמור לעיל , זכותו של בן זוג המצוי במצב של עגינות הוכרה כגוברת על הפגיעה בזכויותיו של
.בן זוג מעגן, אף אם אינו תושב או אזרח מדינת ישראל
עם זאת, הרחבה נוספת של הסמכות
ן הבי-
לאומית בעניין זה מהווה חריגה משמעותית מהנורמות
המקובלות במשפט הבי
ן-לאומי ,וראוי לצמצם אותה ככל הניתן לשם השגת המטרה.
בהקשר זה ההסדר המיוחד הכולל מועדים מקוצרים חשוב, אך אינו מלא, ואולי נכון יהיה לקבוע תנאים
נוספים ל
הפעלת חלק מה)סנקציות (כגון מאסר
, לרבות אפשרות לב
קורת שיפוטית על הפעלתן.
7.
סוגיות נוספות
שמוצע לברר בדיון ב
וועדה
א.
:בחינת יעילות ההסדרים המוצעים להשגת המטרה
.הצעת החוק מתבססת על כך שמתן סמכות לבתי הדין יוביל להסדרת ולאכיפת גירושין ביעילות ותוך זמן סביר
,ואולם
תופע
ה של
עגינות וסרבנות גט קיימת גם בקרב בני זוג יהודים שעניינם מצוי בפני בתי הדין בהתאם
לסמכות הקיימת להם כיום. לאור זאת, ועל מנת לוודא שיש בהרחבת
הסמכות באמצעות ההסדרי ם המוצעים
כדי להשיג את התכלית.
יש לבחון את היקפה של סרבנות הגט בישראל כיום , את הסיבות לה ובכלל זה את מידת השימוש בסנקציות
לאכיפת גט על ידי בתי הדין כיום.ויעילותן
ב.
דרכים אלטרנטיביות לפתרון
מצוקות העגינות וסרבנות הגט של יהודים בעולם:
ראוי לבחון
מהן ה אלטרנטיבות הקיימות
ל מניעת עגינות
שיש בהן פגיעה פחותה בעקרונות שלעיל
, ואת יעילותן .
בהקשר זה נציין כי במדינות רבות התפתחו הסדרים חוקיים
או פסיקתיים
כגון: עיכוב הגירושין האזרחיים
עד להסרת המניעה הדתית, עילת נזיקין המבוססת על עיכוב הגט, עיכוב ג ,ט כשיקול רלוונטי בחלוקת הרכוש
.מתן תוקף לתנאי בכתובה המחייב התדיינות בפני בית דין דתי כהסכם בוררות
דוגמאות אחרות הן פנייה
לרבנים המסד רים נישואין בקהילות יהודיות מחוץ לישראל על מנת שיציעו לבני זוג
שטרם נישאו–
לקבוע באופן מודע )(בכתובתם
שלבתי הדין הרבניים בישראל תהיה סמכות ל דון בתביעת
גירושין ולהפעיל סמכויות אכיפה
במקרה ש .ל סירוב לתת את הגט
בהקשר זה ראוי לברר מה מידת השימוש שנעשה בסמכות הייחודית של בית הדין ליתן חוות דעת הלכתית
בענין גט פיטורין או היתר נישואין במדינת חוץ לפי סעיף4
.ג לחוק
ג.
פתרון זהה?לעגינות של נשים ושל גברים
ראו
י ל דון בשאלה
האם הרחבת הסמכות
החריגה, המוצדקת רק בנסיבות שבהן אין פתרון אחר, מוצדקת
באותה מידה לגבי נשים ולגבי
גברים.
זאת, לאור הדין השונה החל בעניין זה לפי ההלכה היהודית על גברים
ועל נשים. ראוי לבחון האם לגבי גברים שנשותיהם מ סרבות לקבל מהם גט קיימים פתרונות אלטרנטיביים
.)ומה מידת יעילותם לעומת הפעלת סמכויות בתי הדין (שאינם ממהרים להפעיל סנקציות כלפי נשים
ד.
היחס בין התועלת הצפויה לנזקים אפשריים - בהקשר זה ראוי לבחון:
5
1.
מה היקף תופע? ת העגינות בקרב יהודים מחוץ לישראל
2.
האם מוגשות לבית הדין תביעות גם כשקיים פורום במדינת חוץ הדן בגירושין ומוסמך לערוך אותם–
למשל
במטרה להשיג הסדר משופר / להפעיל לחץ?'על בן הזוג שעלול להיות מעוכב בישראל וכד
,ניתן לבחון זאת
למשל, ביחס לתביעות שהוגשו מכח סעיף4
א שחוקק בשנת2005
.
3.
כיצד ישפיע עומס נוסף של תביעות גירושין אותן יגישו יהודי העולם כולו על מועדי הדיונים בעניינם של
מתדיינים תושבי ואזרחי ישראל. בעניין זה יש לזכור שבתי הדין יידרשו לעמוד בלוח זמנים
קצר מאד
.במקרה של תושבי חוץ
יש לבחון מה
ה
מצב
בבתי הדין הרבניים כיום
מבחינת קבי
ע ת מועדים לדיון
,בתביעות גירושין ,מתן פסקי גירושין סידור גט
והפעלת סנקציות .
ייתכן שניתן להפנות מקרים שמגיעים
מהעולם לבתי דין
פחות עמוסים .
8.
חלופות עיקריות
מוצע
ות ל
דיון ב
וועדה
** הערות פרטניות נוספות י
ו עלו בדיון עצמו
א.
מוצע נוסח חלופי
לסעיף4ב1 –
סמכות מבחינה בינלאומית בתביעה לגירושין לפי דין תורה שלא ניתן לעורכה מחוץ לישראל
)(א
בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף1
וסעיף4
א, לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין לפי דין תורה בין בני
זוג יהודים שנישאו ע
ל פי דין תורה, אף שלא מתקיימות לגביה ם הזיקות המנויות בסעיף4א(א), אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
במקום מושבם האחרון של בני הזוג או במדינה אחרת שיש לה סמכות בינלאומית להתיר את נישואיהם של בני הזוג–
אין
;טריבונל שבפניו ניתן לערוך גירושין על פי דין תורה
(2
)
( טריבונל כאמור בפסקה1)
קבע שאיש יתן גט לאשתו [או שאשה תיתן גט לבעלה], אך בן הזוג המחויב בגט לא קיים את
החלטת הטריבונל במשך תקופה של [שלושה / ששה] חודשים, על אף מאמץ סביר למיצוי הכלים המשפטיים והדתיים
.הקיימים באותה מדינה לשם אכיפת החלטת הטריבונל
)(ב לא ידון בית דין רבני בתביעה
לגירושין לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה טרם הגשת כתב התביעה לבית
:הדין הרבני
(1)
;כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל
(2)
;התובע עשה כל מאמץ סביר, בתום לב, לשם עריכת גירושין על פי דין תורה מחוץ לישראל
(3)
אם בני הזוג נישאו גם בנישואין אזרחיים במדינת חוץ–
בני הזוג גרושים לפי דין של מדינת חוץ; ואולם, אם התקיימו
נסיבות מיוחדות המקשות מאד על עריכת גירושין אזרחיים במדינת חוץ די בכך שהתובע הגיש תביעה לגירושין אזרחיים
לבית משפט מוסמך במדינת חוץ ועשה כל מאמץ סביר, בתום לב, לשם עריכת הגירושין כאמור.
(ג)
הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין
;אזרחיים בין בני הזוג
)(ד
נערך דיון בבית הדין הרבני ונוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-
)(ב–
ימחק את התביעה
.לאלתר
)(ה
.אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין
ב.
לסעיף4ב2 -
מוצע לקצוב גם
את התקופה למתן פסק דין, לקצר חלק מהמועדים המוצעים , להגביל את אפשרות השימוש במאסר
,כלפי תושבי חוץ
ולהחיל את הגרסה המותאמת בכל מקרה של שימוש בסמכויות לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין כאשר הנתבע
הוא תושב חוץ
(למשל בתביעות לפי סעיף4
)א . גם ההוראות שבסעיף4
ב הקיים (סדרי בענין נתבע שהוא תושב חוץ) רלוונטיות לכל
.תביעה בעניינו של נתבע תושב חוץ
ג.
לסעיף4ב3 -
מוצע
שה
סמכות להת
יר נישואין אזרחיים, במקרים הנדונים בסעיף המוצע,
תיקבע
ב חוק שיפוט בענייני התרת נישואין
(מקרים מיוחדים וסמכות בי
ן-
,)לאומית
התשכ"ט-
1969
.