חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) איתמר בן אב"י9 תל אביב6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | 9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv טלפון :هاتف03-5608185 Phone | פקס :فاكس03-5608165 Fax: | www.acri.org.il | [email protected] 11 בספטמבר 2024 לכבוד ח"כ צביקה פוגל יו"ר הוועדה לביטחון לאומי הכנסת ,שלום רב הנדון : תקנות פקודת המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב- מערכתLPR), התשפ"ד- 2024 .להלן הערות האגודה לזכויות האזרח לתקנות המוצעות האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לנוסח .המוצע הקדמה: 1. האגודה לזכויות האזרח הגישה ביום20.8.2024 עתירה לבג"ץ נגד החוק מכוחו מבקש השר להתקין את התקנות, כלומר– 'החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס40), התשפ"ד- 2024 (להלן – ה חוק) . את העתירה ניתן לקרוא באתר האגודה. 2. עם הגשת העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים להקפאת השימוש במערכת עין הנץ, כאשר הטעם המרכזי הוא שהתקנות, מושא דיון זה, לא הובאו לדיון בוועדה בתוך6 חודשים מיום פרסומו של החוק ברשומות. הדבר סותר את הוראת המע ב ר שנקבע ה בסעיף4 לחוק, אשר התנ ת ה את המשך הפעלת המערכת הקיימת ב הבאת התקנות לדיון בוועדה בתוך6 חודשים . 3. משלא הובאו התקנות לדיון בוועדה בתוך6 חודשים, היה על המשטרה למחוק את המא גר הקיים, ולחדש את פעילות המערכת רק עם הבאת התקנות לדיון בוועדה. אולם בפניה זו נתמקד .בתקנות במבט צופה פני עתיד תקנה2 : 4. תקנה2 עוסקת במשך הזמן שבו ניתן להחזיק במידע שנאסף במאגר בטרם מחיקתו, ולעמדתנו .זו התקנה המרכזית 5. ה חוק הינו החוק הראשון מסוגו שמטרתו העיקרית הינה להעניק למשטרה סמכות תקדימית לאגור מידע עצום על אזרחים תמימים, כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש בדיעבד להפקת מודיעין. 6. לעמדתנו החוק מהווה שינוי דרמטי של האיזון החוקתי הקיים כיו.ם ,לראשונה מידע רגיש של נתוני מיקום של מיליוני אזרחים תמימים ייאגר במאגר משטרתי, ,בלי הצדקה פרטנית בלי שנאסף בשל חשד סביר שנעברה עבירה, אלא אך ורק כי הטכנולוגיה מאפשרת זו ולצורך שימוש עתידי ספקולטיבי. 2 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 7. עצם אגירת המידע היא פגיעה ב זכות החוקתית ל פרטיות, ומייצרת אפקט מצנן על חירותם של אזרחים, ביודעם שכל תנועה שלהם עלולה להיות מנוטרת ומתו .עדת 8. מידת הפגיעה מושפעת מהיקף המצלמות הפרוסות במרחב , וממשך הזמן שהמידע נשמר. ככל ,שיש יותר מצלמות וככל שהמידע נשמר זמן רב יותר כך גדלה מידת הפגיעה בזכויות .החוקתיות, ובעיקר בפרטיות ובחירות זאת משום ש ככל שרכב מסוים, ומכאן– אדם מסוים שהוא המשתמש הראשי ברכב, מ תועד במצלמות בפריסה רחבה , וככל שהתיעוד נשמר לאורך זמן, ניתן בקלות רבה להפיק מהמידע הגולמי הזה מודיעין רגיש ומדויק למדי על אדם , שנוגע לצנעת חייו ולאורחות חייו . 9. ,למשל ניתן יהיה להפיק מידע אודות ,הרגלי הנסיעה הקבועים שלו, היכן הוא גר, עובד ומבלה נתיבי התנועה שלו, חריגות משגרת חייו, הרגלי הקניות והבילוי שלו, קשרים שיש לו. הצבת מצלמות בנקודות אסטרטגיות יכולות להביא למודיעין בענייני ו הרפואיים, לחשוף האם הוא משתתף קבוע בהפגנות מסוימות, או האם הוא מבלה במועדונים שמזוהים עם קהילה מסוימת , וזה רק על קצה המזלג ,. כל זאת כ שמדובר באדם ש אינו חשוד שביצע עבירה כלשהי . 10 . החוק אינו מטיל מגבלה של ממש על כמות המצלמות, ומאפשר כיסוי נרחב, לרבות של כל השטח הציבורי בישוב מסוים. לכן מערכת עין הנץ צ .פויה לייצר מידע עצום ככל שיש יותר מידע וככל שעיבוד המידע נעשה באופן ממוכן , ולרבות בכלים חדשים של בינה מלאכותית, כך ניתן לאתר בקלות רבה הקשרים ודפוסים הנוגעים לצנעת חייו של בעל הרכב. הכול מתיעוד תנועות "תמימות" לכאורה .במרחב הציבורי 11 . בנוסף, המערכת לא רק שומרת מידע על מספרי לוחית הרישוי ש ל רכבים ש עברו מול מצלמות המערכת, אלא גם צילום, שעשוי לכלול מידע רגיש נוסף, כמו צילום המשתמשים ברכב, באופן שחושף גם יחסים וקשרים .חברתיים 12 . לכן לטעמנו המסגרת החוקית שנקבעה פוגעת יתר על המידה בפר ט יות ובחירות, שכן במקום שמידע שנאגר באופן אוטומטי על משתמשי דרך תמימים יימחק מיד או לפחות בתום ה תקופה ה קצרה ביותר הנדרשת , התיר המחוקק לאגור את המידע לתקופה ממושכת של עד שנתיים למידע שהופק ממצלמה ניי חת ועד שנה למידע שהופק ממצלמה ניידת. 13 . סעיף10 יג(ג) לפקודת המשטרה, שהוסף באמצעות החוק, עוסק בהגבלה על משך הזמן שבו מידע שהופק ממערכת צילום מיוחדת, ובעניינו– מערכת עין הנץ, ישמר במאגר המשטרתי לשימוש עתידי. ה סעיף קובע כי: "מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת ייש מר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור– ,יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת– על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מ יוחדת ניידת– שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי סעיף10 )יב(ב." 14 . המחוקק קבע את תקופת המק סימום, אך משך הזמן המדויק נותר ל קביעה בת קנות , ואין כל ,מניעה שיהיה קצר ביותר. במקום לראות בתקופת המקסימום שהחוק מתיר מקרה קיצון התקנות המוצע ו ת על ידי השר מבקשות לאמץ את הזמן המקסימלי שמתיר החוק . 3 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 15 . לפ" :י המוצע מידע שמקורו במצלמה מיוחדת נייחת יישמר לתקופה של שנתיים; מידע הנאגר במאגר שמקורו במצלמה מיוחדת ניידת יישמר לתקופה של שנה". כלומר– התקופה המקסימלית שנקבעה בחוק הפכה להיות תקופת המינימום. הסטנדרט הקבוע. 16 . למעשה, התקנות אף מתעלמות לחלוטין מהרישא של הסעיף לפיו " מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור– יימחק ". רישא זו מלמדת כי המחוקק גם לקח בחש בון אפשרות שהמידע יימחק מוקדם יתר מהתקופה המרבית שהחוק .מתיר בדברי ההסבר לתקנות לא נערך כל דיון בשאלת משך הזמן המינימאלי הדרוש להשגת המטר .ה למ של, לא הובאו דוגמאות לשימ וש שנעשה במאגר זמן רב לאחר הצילום ויש להניח שברוב המקרים השימוש הוא .בזמן אמת או בסמוך מאוד לצילום 17 . נמא ם התקנות קובעות ,מספר סייגים אך אלו אינם מהותיים וספק אם אפשריים. לסייגים אלו .נתייחס בהמשך 18 . לעמדתנו הגם שהמחוקק התיר לאגור את המידע במאגר המשטרתי לתקופה של עד שנתיים ,במצלמה נייחת ועד שנה במצלמה ניידת יש לפרש את הסעיף כמתייחס ל מקרי קיצון, ו אין מקום לאמץ בתקנות את הזמן המרבי ויש לקצר את הזמן בצורה דרמטית, ולהורות על מחיקת המידע מהמאגר מידית או לכל המאוחר בתוך מספר ימים. 19 . גישה זו תבטיח כי מערכת עין הנץ תשמש למטרות המרכז י ות שלה היא נועדה לפי החוק : איתור חשודים בעבירות חמורות או עבירות הקשורות לרכב בזמן אמת , מניעת איומים חמורים ,מיידים על שלום הציבור, והצלת חיים ,וחקירת עבירות בזמן אמת ולא תהפוך למערכת שאוגרת מידע עצום ורגיש של אזרחים תמימים ללא הצדקה. 20 . מנגד , ככל שהמידע נשמר זמן רב יותר, כך גדלה הפגיעה בפרטיות, וכך ניתן להפיק מהמידע הגולמי מודיעין מדויק וחודרני יותר על האדם. אין דומה התחקות אחר תנועותיו של אדם .במשך ימים ספורים להתחקות אחר תנועותיו של אדם במשך שנה או שנתיים לכן אימוץ תקופת המקסימום הופכת את ההסדר כולו לב.לתי מידתי 21 . בחוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות לגבי מידע שנאג ר מ מצלמות מעקב במרחב הציבורי נקבע שהמידע ,צריך להימחק בהקדם וכי "קשה להצדיק שמירת מידע למשך למעלה משבוע "ימים: " אסור לשמור את הקלטות הצילומים למשך זמן ארוך יותר ממשך הזמן הנחוץ במישרין לצורך הגשמת מטרת התקנת המצלמה. שמירת הצילומים לאחר שהם אינם נחוצים עוד הי נה הפרה של עקרון הגבלת המטרה ויוצרת סיכוני אבטחת מידע מיותרים, ומשום כך גם פוגעת בזכות החוקתית לפרטיות במידה העולה על הנדרש... . בהכללה ניתן לומר שבמצלמות מעקב המותקנות במרחב הציבורי למטרת מניעת עבריינות, כדוגמת המצלמות המוצבות בערים בארץ " במסגרת תכנית עיר ללא אלימות ק שה להצדיק שמירת מידע למשך למעלה משבוע ימים( "... עו"ד ניר גרסון, ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות להגנת 4 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel הפרטיות, "מצלמות מעקב– הדין החל ואופן השימוש" (חוות דעת מיום 3.11.2010 ) ', בעמ12 .) 22 . הרשות להגנת הפרטיות סבורה כי ניתן לשמור מידע לזמן ממושך רק אם קיים צורך לגיטימי כמו למשל, שנפתחה חקירת משטרה שלצרכיה ההקלטות עשויות להיות רלבנטיות. כמו כן הרשות להגנת הפרטיות סבורה כי יש לעצב את המערכות העושות שימוש במצלמות מעקב כך ,שהמידע העודף יימחק באופן אוטומטי לאחר פרק הזמן המותר לפי עקרון "הפרטיות באמצעות תכנון ," Privacy by Design '(שם, בעמ13 .) 23 . גם מבט משווה מראה שבמדינות רבות המידע שהמערכת אוגרת נמחק באופן מהיר מאוד, ומה ,שנאגר לתקופה ארוכה יותר הוא רק תיעוד לגבי מי שקיים נגדו חשד לביצוע עבירה. כך באוסטריה עבר בשנת2018 חוק שאישר למשטרה לאגור נתונים ממערכ תLPR למשך שבועיים .בלבד, ולאחר מכן הנתונים יימחקו אלא אם משמשים לחקירה בית המשפט החוקתי באוסטריה התערב ופסל את החוק . בית המשפט החוקתי ציין כי החוק מאפשר איסוף גורף ללא הבחנה , כי רוב המצולמים הם אזרחים שאין הצדקה לפגוע בפרטיותם וכי החוק יכול ליצור תחושה בקרב הציבור של הימצאות תחת מעקב מתמיד, מה שעלול לפגוע בזכויות יסוד נוספות כמו חופש ההתאגדות או חופש הביטוי, מעבר לפגיעה הבסיסית בזכות לפרטיות '(ר הסדרת השימוש במערכות צילום מיוחדות בידי מערכת אכיפת החוק , מרכז המחקר והמידע ( של הכנסת27.6.2023 )(להלן– ה מחקר ה השוואתי .) 24 . בחוק של מדינת ניו המפשייר בארה"ב משנת2022 נקבע כי כשאין עילה לקבלת התראה בזמן ,אמת הרישומים של לוחיות הרישוי ימחקו לאלתר מן המערכת בתוך שלוש דקות ( המחקר ההשוואתי ', בעמ4 .) 25 . ,בצרפת המידע האגור נמחק אחרי8 ימים – משך הזמן שבו ניתן להשוות את המידע שנקלט במצלמותLPR ( לרשימת המבוקשים המחקר ההשוואתי ', בעמ9 .) 26 . בהולנד עבר תיקון לחוק בשנת2019 המסדיר את השימוש המשטרתי במערכתLPR ונקבע שהנתונים יימחקו מהמערכת כעבור4 שבועות (המחקר ההשוואתי ', בעמ7 .) 27 . במדינת קליפורניה באר ה"ב קובע החוק שלוחיות רישוי שנלכדו על ידי מערכתLPR של המשטרה ואינן דרושות לחקירה של עבירות מסוג פשע, חטיפת ילדים או תקיפת שוטר, יימחקו כעבור60 ימים (המחקר ההשוואתי ', בעמ5 .) 28 . אפילו באנגליה , שם הפעלת מערכת זיהוי לוחיות רישוי נתפסת כמתירנית ביותר לעומת מדינות האיחוד האירופי, יש למחוק כל מידע שנתפס על ידי המשטרה המקומית בתוך7 ימים ואגירת ( המידע יכולה להיעשות רק במאגר מרכזי, שם המידע נמחק אוטומטית לאחר שנהNational ANPR standards for policing and law enforcement .) 29 . כלומר– אגירה של נתוני המיקום של רכבים ממערכת עין הנץ לתקופה של שנתיים היא קיצונית .גם בהשוואה בינלאומית 30 . ,לאור האמור יש לצמצם בצורה דרמטית את משך הזמן שבו מותר להחזיק במידע שנאגר בטרם מחיקתו ל ימים ספורים לכל היותר. 5 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel הסייגים בתקנה2 : 31 . בתקנות המוצעות נוספו שני סייגים לאגירת המידע לתקופה האמורה לעיל. הראשון עניינו במידע ש נאסף לצורך "איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו" או לצורך "אכיפת צווי כניסה למקומות ציבוריים שניתנו על פי דין או אכיפת צווי הרחקה"ממקומות ציבוריים , שעל פי המוצע יימחקו לאחר30 .ימים 32 . סייג זה לא נותן מענה של ממש לפגיעה, שכן סביר להניח שהמידע בו ייעשה שימוש למטרות אלו יילקח ממצלמות שהוצבו להשגת כל המטרות המנויות בחוק, ולא ניתן יהיה להבחין בין מידע שנאסף למטרות ספציפיות אלו לעומת מידע שנאסף למטרות אחרות. בוודאי שכך הדבר לגבי מצלמות נייחות .. לכן, לא תהיה לסייג זה משמעות של ממש בפועל 33 . הסייג השני מבקש להעניק לקצין המוסמך שיקול דעת להורות על תקופת שמירת מידע קצרה מהאמור, בשים לב למיקומה של המצלמה . כאשר למשטרה ני ת נת סמכות לאגור מידע לשנתיים, ספק רב בעיננו אם קיים תרחיש ריאלי כלשהו שהקצין לא ינצ ל את מלוא ,סמכותו ,ובמיוחד כאשר החלטות אלו סמויות מעיני הציבור ולא ניתן לבחון אותן. בנוסף הפרדה בין .מידע ממצלמה מסוימת לכל שאר המצלמות נראית כמשימה מורכבת, וספק אם היא מעשית אם כבר יש לתת שי.קול דעת להאריך את תקופת השמירה מעבר למספר ימים, במקרי קיצון 34 . .לכן הסייגים שנוספו הם למראית עין בלבד התייחסויות לתקנות הנוספות 35 . תקנה4 - בתקנה יש הנחיה לשמור תיעוד של כל השימוש שנעש ה במאגר וכל שינוי שבוצע במידע שבמאגר (לוגים) ואלו יישמרו לתקופה של "חמש שנים לפחות". יש להבהיר למה הכוונה ,"לפחות", ובאלו נסיבות הם ישמרו לתקופה ארוכה יותר. יש לקבוע כי אם נפתח תיק פלילי הלוגים הרלוונטיים להליך זה ייש מרו עד לסיום ההליך הפלילי, וזאת כדי שניתן יהיה לבחון האם נעשה שימוש פסול במערכת. יש לשקול שמירת הלוגים לתקופה של7 שנים, שהיא תקופת ההתיישנות בהליכים אזרחיים. יש לקבוע כי מאגר הלוגים ייש מ ר כך שלא ניתן יהיה לעשות בו שינוים. יש להגדיר מי מורשי הגישה למאגר הלו גים, ולתת גישה לגורמי הפיקוח הרלוונטיים על השימוש במערכת עין הנץ, וכן לגורמי פיקוח חיצוניים, כמו הרשות להגנת הפרטיות, מבקר .המדינה והיועצת המשפטית לממשלה 36 . תקנה5 – בתקנה נדרש הקצין האחראי או מי מטעמו לבצע פעולות פיקוח ובקרה. על מנת להגביר את השקיפות והיעיל ,ות של הפיקוח, יש לקבוע כי דוח המסכם את פעולות הפיקוח הממצאים והמסקנות יועבר לגורמים מפקחים שונים מחוץ למשטרה, כמו הוועדה, היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות. יש לקבוע שהדוח יהיה זמין לציבור באתר המשטרה, כמו כן, יש לקבוע מנגנון מחייב ליישום הדוח. ב נוסף, יש לקבוע כי הקצין האחראי י תייעץ עם הרשות להגנת הפרטיות ביחס לאופן ביצוע פעולות הפיקוח. זאת בשל הניסיון שנצבר .ברשות ביחס לפיקוח על מערכות הפוגעות בפרטיות 37 . תקנה6 – התקנה עוסקת בהרשאות גישה למאגר. לעמדתנו אחד הפגמים החוקתיים בחוק הוא שהוא אינו כולל הס דר ראשוני שמחייב צו שיפוטי לעיבוד מידע מהמאגר, וכן אינו כולל התייחסות מיוחדת ביחס למידע רגיש במיוחד, כמו מידע שחושף מקורות עיתונאיים, מידע על 6 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel .הפגנות ומידע שיכול לחשוף חסיון מקצועי ך בכ שונה ההסדר מהסדרים דומים כמו ההסדר הנוגע לקבלת נתוני מיקום סלולריים הקבוע ב חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- נתוני ,)תקשורת ה תשס"ח– 2007 . לכל הפחות יש לתקן את הפגם ככל הניתן בתקנות ולקבוע הליך אש הר ה מיוחד למידע רגיש במיוחד. אנו מציעים כי ייקבע שאם מורשה גישה מעוניין לקבל מידע מהמאגר, בזמן אמת או בדי עבד, שנוגע לנתוני מיקום של עיתונאי או איש מקצוע שנהנה ,מחסיון מקצועי, וכן במקרה של מעקב המתחקה להתחקות אחר אירוע שאירוע במהלך הפגנה יידרש בעל ההרשאה לבקש היתר מיוחד מגורם משפטי בכיר כמו פרקליט המדינה, ולכל הפחות – .היועץ המשפטי של המשטרה 38 . תקנה9 – התקנה מת .ייחסת לסמכות להעברת מידע מהמאגר לרשות אחרת דרך קבע מדובר .בעניין דרמטי השקול למתן גישה קבועה לגוף שאינו המשטרה למאגר התקנה מציעה הסדר לא מספק, שבלבו הפעלת שיקול דעת על ידי קצין מוסמך ותו לא. לכל הפחות יש לקבוע כי ההחלטה תיעשה לאחר היוועצות עם הרשות להגנת ,הפרטיות ועם היועצת המשפטית לממשלה וכן כי ההחלטה תפורסם לציבור. ראוי שמתן גישה דרך קבע לגוף שאינו המשטרה יותנה .באישור של הוועדה 39 . תקנה13 – ,התקנה מתייחסת לידוע הציבור בדבר הצבת מצלמה. יש לקבוע כי אם אין מניעה יידוע הציבור ייעשה הן בהצבת שילוט מתאים והן בא תר האינטרנט של המשטרה, ולא באחת .החלופות בלבד ,בכבוד רב גיל גן-מור, עו"ד :העתק חברי הוועדה לביטחון לאומי