חומר רקע

תקציר לועדה לקידום מעמד האשה- השלכות מלחמת אוקטובר23 על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ודרכי ההתמודדות של הן1 ד "ר עו "ד כרמית קלר- ,חלמיש פ 'רופ קרן גואטה רקע ב7 לאוקטובר2023 , בשעה06:29 בבוקר יום שבת, חג שמחת תורה, פתח ארגון חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות מטח טילים בוצע טבח המוני בישובי הדרום, ב ס יסי צה"ל ובמסיבת הטבע נובה ו מאות ישראלים - נשים, גברים, ילדים ותינוקות נחטפו לעזה .ישראל נכנסה למצב של מלחמ ה, כאשר גם "החזית הצפונית" הצטרפה וארגון הטרור חיזבאללה החל מפגע בישראל באמצעים שונים. בתחילת המלחמה נערך גיוס מאסיבי של מילואים ו למעלה מ50,000 תושבים פונו מבתיהם ב דרום ו ב .צפון במלחמה זו, לראשונה במלחמות ישראל, התבצעו גם פשעי מין ומגדר2 . " .פגיעה מינית" הוא מונח המתאר התנהגות או מעשה מיני הנכפה על אשה, גבר, ילד או ילדה ללא הסכמתם .פגיעה מינית היא אקט של אלימות אשר נוקט התוקף כלפי מי שנתפס בעיניו כחלש ממנו פגיעה מינית אינה דחף מיני בלתי נשלט, אלא מעשה שנעשה במודע, במטרה לשלוט בקורבן ולהשפילו. פגיעה מינית היא פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות של הנפגע/ת ובעלת השלכות משמעותיות על איכות החיים שלה כמו גם עבירה על החוק. שיעורי הדיווח על התופעה משתנים כתלות בהגדרה ומאופיינים בתת דיווח שנהוג לקשר לבושה, פחד וקושי .לשיים את האירוע כפגיעה מינית מחקרים אשר בחנו את שיעורי הפגיעה המינית באוכלוסייה מצאו כי במשך למעלה מ שלושה עשורים הנתונים אודות שיעור מקרי הפגיעה המינית נותרו דומים ועומדים על כ- 1 .תודה לנפגעות ולנפגעים שהשתתפו במחקר. שהסכימו להקדיש מזמנן כדי לסייע במחקר בתוך תקופה כה סוערת ומורכבת 2 לקריאה נוספת- זעקה אילמת: פגיעות מיניות ומגדריות במלחמת7 באוקטובר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית https://drive.google.com/file/d/1hz0SwdsFkDVZv8sIzmyrCofED9ANvDkQ/view 17 - 25 % . על פי הערכות המשרד לביטחון פנים, אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה . בישראל מתרחשות, על פי ההערכה, כ - 230 .תקיפות מיניות מדי יום3 השלכות המלחמה על נפגעות תקיפה מינית הנחת הבסיס שלנו בעת ביצוע המחקר הייתה כי טראומה של מלחמה היא למעשה ""טראומה על טראומה אשר משפיעה באופנים ייחודיי ם על נפגעות תקיפה מינית המתמודדות עם טראומה קודמת שמקורה בפגיעה .המינית כאשר פנינו לחפש ספרות או מחקרים קודמים העוסק בנושא התקשינו למצוא- החיפוש אחר המונחים "פגיעה מינית" ו"מלחמה" הניב אך ורק כתיבה הקשורה לפגיעה מינית ב מהלך המ לחמה , כחלק מאסטרטגיות כיבוש וביזוי של האויב . גם חיפושים מפורשים ומדויקים יותר אודות השלכות המלחמה על נפגעות תקיפה מינית שנפגעו לפני המלחמה הובילו לעיסוק בפגיעות שהתרחשו במלחמה או להשלכות .המלחמה על עליה בשיעורי האלימות ובהם אלימות מינית שיטת ה מחקר המחקר נערך בשיטת מחקר משולבת; כמותית ואיכותנית בקרב מדגם נוחות של משתתפים שהתנדבו למלא את השאלון .המחקר האיכותני מבוסס על שאלון איכותני מקוון הש ופץ באמצעות עמוד הפייסבוק של איגוד מרכזי הסיוע וקבוצות ווטסאפ של נפגעות תקיפה מינית . בחלקו הכמות י של המחקר נעשה קידוד לקטגוריות של המידע שנאסף וניתוח סטטיסטי של כל אחת מהקטגוריות. החלק הכמותי סייע להבנת היקף .התופעה והשלמת התמונה שהתקבלה בחלק האיכותני מצרף שיטות המחקר אפשר קבלת תמונה רחבה על .התופעה הנחקרת ובחינה שלה מזוויות שונות במחקר השתתפו126 ( משיבים ומשיבות122 ,נשים3 ,גברים1 א- )בינארי היבטים אתיים המחקר קיבל את אישור ועדת האתיקה של אוניברסיטת בר- . אילן לאור משבר המלחמה ופגיעות מהמשתתפים, ננקטו צעדים אתיים מיוחדים בהתאם לקוד האתי למחקר עם נפגעי עבירה של האגודה הישראלית לוויקטימולוגיה4 ובהתאם למקובל בספרות המחקר5 . 3 המשרד לביטחו ן ,לאומי2014 .) 4 - https://www.ono.ac.il/victimology/wp content/uploads/sites/8/2023/08/%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94- %D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA- %D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%95%D 7%92%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%AA%D7%99- %D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99-2023.pdf 5 Padros et al., 2020 - Vindrola ממצאים 1. קטגוריה ראשונה: מצבן הרגשי של נפגעות " הממצא העיקרי העולה מדבריהן של המשתתפות הוא תחושה של החייאת הטראומה ". הנפגעים והנפגעות שהשתתפו במחקר תיארו את האופן בו המלחמה ומאפייניה השונים "החיו" את הטראומה וגרמו לה להיות מורגשת ונוכחת עם מופעים והשלכות של טראומה עכשווית . על פי הניתוח הסטטיסטי כ 74% מהנפגעים והנפגעות שהשתתפו במחקר תיארו החמרה במצב הנפשי שלהן בעקבות המלחמה .והשלכותיה :להחייאת הטראומה מאפיינים שונים, כך למשל 1.1 הגברת סימפטומים; רגרסיה; הצפה. המשתתפים והמשתתפות תיארו כיצד מתקפת הפתע, האזעקות והמלחמה הציפו פחדים ותחושת חרדה . מצב הדחק של המלחמה הציף אצל הנפגעות והנפגעים זיכרונות עבר ובחלק מהמקרים גרם לקריסה נפשית של ממש . גם נפגעות שהיו במצב "יציב" לפני המלחמה וחשו מאוזנות בהתמודדות שלהן עם הפגיעה תיארו החמרה והדרדרות במצבן הנפשי . הממצאים הסטטיסטיים משלימים את תיאוריהן של הנפגעות; כך למשל57% מהם תיארו החמרה בתסמינים שמקורם בפגיעה המינית שעברו. 53% דיווחו על הגברה של סימפטומים של פלאשבקים של הפגיעה שעברו וזאת בעקבות .המלחמה 40% דיווחו על תחושות כלליות של חרדה ו83% דיווחו על הגברה במחשבות הטורדניות .הקשורות לפגיעה המינית שחוו בעקבות פרוץ המלחמה ,בנוסף בימים הראשונים, כאשר נוצרה תנועת התנדבות גדולה וכל אחד ואחת מצאו מקום להתנדב ולתרום, הפגיעות שלהן בלטה על רקע חוסר היכולת להתגייס ולעזור . הנפגעות תיארו כיצד המשאבים שלהן הופנו להישרדו ת .הבסיסית ולתפקוד יומיומי 1.1 הצטלבות פגיעות- חלק מהנפגעות והנפגעים תיארו מצב בו נאלצו להתמודד עם קשיים חדשים שנבעו ממצב הלחימה )'(פינוי, עזיבה של הבית לטובת דיור שיש בו מרחב מוגן, בן זוג או ילדים בלחימה וכו וזאת בנוסף על ההתמודדות הקיימת עם הפגיעה המינית . במובחן מהאוכלוסיי ה ה"רגילה", נפגעים ונפגעות המתמודדים עם פגיעה מינית נאלצים להתמודד עם קושי נוסף שנוצר מהמלחמה והשלכותיה אשר מהווה רובד נוסף של התמודדות. 1.2 השלכות פיזיות ונפשיות- המשתתפות תיארו שלל השלכות פיזיות ונפשיות שנגרמו כתוצאה ממצב הלחימה. בנוסף להשלכות הנפשיות המתוארות מעלה. בין ההשלכות הנפשיות :ניתן לתאר ,דכאון כללי ,חרדות, התקפיי חרדה, לחץ, הלם, דריכות, תחושת מועקה, רכבת הרים רגשית, סיוטי לילה, פלשבקים .מחשבות טורדניות, קושי להתרכז, חוסר שקט, מחשבות אובדניות, תחושת עצבות, ופחד ההשלכות הפיזיות שתוארו התמקדו ב: מגוון בעיות סומאטיות ובכללן קשיי שינה, קושי להירד ם ,, שינה מרובה ,קשיי נשימה, בכי מרובה, חוסר חשק מיני, עייפות, קפאון, כאבים גופניים, אכילה רגשית ו חוסר .תיאבון 1.2.1 ניכר כי אחד האפיקים המרכזיים שנפגעו הוא השינה- 61% מהנפגעים והנפגעות שהשתתפו .במחקר תיארו שינויים לרעה בהרגלי השינה שלהם משתתפות רבות תיארו השלכות שונות הקשורות לשינה- קושי להירדם, קושי לישון, שינוים בשעות השינה, התעוררויות מרובות, שינה .מקוטעת, סיוטים בשינה, שימוש בכדורי שינה, שינה מרובה 1.2.2 תחום חיים נוסף שנפגע אשר תואר בהרחבה על ידי המשתתפות הוא תחום התזונה- 33% .מהנפגעים והנפגעות שהשתתפו במחקר תיארו שינויים לרעה בהרגלי התזונה והאכילה שלהם המשתתפות תיארו שינויים בדפוסי האכילה, אכילה מוגברת או קושי לאכול, אכילה רגשית, אכילה בלילות. 1.2.3 תחום חיים נוסף אשר הושפע מהמצב הוא האינטימיות והמיניות- המשתתפות תיארו קושי באינטימיות ובקיום יחסי מין, בשל המצב הכללי וכן בשל הצפה שנבעה מחשיפה לפגיעות המיניות שהתרחשו בטבח ובשבי . 17% מהנפגעים והנפגעות שהשתתפו במחקר תיארו השלכות שליליות על מערכות היחסים הזוגיות שלהן ו25% תיארו השלכות שליליות על מערכות יחסים .אחרות. קונפליקטים מרובים, הימנעות מקשר אינטימי וכו קטגוריה שנייה : מנגנונים אשר הובילו ל החייאה המחודשת של הטראומה 2. הנפגעות והנפגעים תיארו מאפיינים שונים של תקופת המלחמ ה שהיוו כר פורה להצפה המחודשת של הטראומה על שלל תסמיניה ואת המנגנונים אשר הובילו להחייאת הטראומה אשר תוארה לעיל . קטגוריה .זו מחולקת למנגנונים רגשיים ומבניים 2.1 מנגנונים רגשיים 2.1.1 ”"היררכיה של פגיעות"; דחיקה לתחתית ה“סולם- הנפגעות תיארו את תחושתן כי לאחר פרוץ המלחמה הפגיעה שעברו נדחקה לתחתית סדר העדיפויות והיא "לא מעניינת" יותר כיון שיש נפגעים "חדשים" אשר זוכים לתשומת הלב ולתמיכה חברתית . המשתתפים תיארו גם כי נראה שהנפגעים ה"חדשים" זוכים ליחס אוהד כיון שמדובר בפגיעה על ידי אויב ולא על ידי בן משפחה/ מכר" . 2.1.2 שחזור השקיפות של הפגיעה- הנפגעות תיארו כיצד דחיקתן לשוליים וחוסר הקשב והטיפול לו הן זוכות מהדהדות את התחושה שחשו בעת הפגיעה כאשר אף אחד לא ראה אותן ודאג להפסיק את .הפגיעה בהן 2.1.3 הנפגעים והנפגעות תיארו במיוחד את תחושת הבגידה וההכחשה בזירה הבינלאומית כגורם .המוביל להחמרה במצבן הנפשי הן תיארו תחושות של קיפוח ונטישה שהתעוררו בעקבות יחס הקהילייה הבינלאומית והתעלמותם של ארגוני הנשים כאשר חשו שוב כי הן, הנפגעות, אינן מקבלות תמיכה וזוכות להתעלמות מהסביבה . 2.1.4 תחושת הפקעת שליטה המדמה את הפגיעה הראשונית. הנפגעות תיארו כיצד בעקבות המלחמה חשו תחושות של הפקעת שליטה ,על חייהן .בדומה למה שחשו בעת הפגיעה ולאחריה 2.1.5 העיסוק בפגיעות מיניות במלחמה כטריגר- הנפגעות תיארו את העיסוק בפגיעות המיניות שהתרחשו במהלך הטבח ובשבי כמציף ומייצר טריגרים לפגיעה שהן עצמן חוו בזמנו . 2.1.6 ;חלק מהנפגעות תיארו כי הפגיעות ה"חדשות" סייעו להן לראות את הפגיעה שחוו באור שונה מעין שינוי בפרופורציה שנתפס כחיובי , והובילו למינימליזציה של הפגיעה בהן כאשר הפגיעה שלהן נראית "קלה" אל מול הזוועות הנוכחיות . 2.2 מנגנונים מבניים אשר הובילו להחייאת הטראומה . 2.2.1 הפחתה ושינוי בזמינות שירותי הטיפול בשל התנדבות מטפלות ומטפלים במפונים ובניצולים או גיוס למילואים : הנפגעות והנפגעים שהשתתפו במחקר סיפרו כי חלק מהמטפלים הרגשיים שינו או ביטלו כליל את הטיפול הקבוע כיון שהתנדבו לטפל במפונים או בניצולים וחלקם .גויסו למילואים המשתתפות תיארו כי אי זמינות הטיפול בזמן בו חשו שהן זקוקות לו יותר מכל גרם להן להרגיש כי הן אינן חשובות מספיק או מוחזקות . 2.2.2 השלכות כלכליות של המלחמה שגרמו לצמצום טיפול בשל חוסר יכולת לשלם עבורו- הנפגעות תיארו כיצד השינויים בשל המלחמה השפיעו על מצבן הכלכלי ולכן הן נאלצו לצמצם טיפולים ולתעדף הוצאות אחרות . 2.2.3 העדר מענים למצבי דחק אקוטיים בעקבות ההחמרה הקשורה ל מלחמה- חלק מ הנפגעות תיארו כי כאשר פנו לקבלת טיפול בשל החרפה במצבן הנפשי לא הצליחו לקבל טיפול, דווקא בעת בה היו זקוקות לו יותר מכל. נראה כי הקושי ב קבלת מענה טיפול י הינו על רקע המצב הכללי בשירותי .בריאות הנפש ובאופן מיוחד בשל הצורך שגבר בעקבות המלחמה 2.2.4 פגיעה בביטחון האונטולוגי : הנפגעים והנפגעות תיארו כי ההחמרה במצבן נגרמה גם בשל הפגיעה ב תחושת הביטחון שהמדינה תהיה שם עבורן. הנפגעות חשו כי המדינה, האמורה להיות אחראית על הטיפול בהן, נוטשת אותן בעת בה הן זקוקות לה יותר מכל, וזאת על רקע התחושה הכללית של ד אוב.ן אמון ובטחון קטגוריה שלישית: גורמי הגנה 3. הנפגעות שהשתתפו במחקר תיארו גורמים שונים שסייעו להן להתמודד עם המצב ושימשו כ מעין "מקדמי הגנה" עבורן . 3.1 .קיומו של קשר זוגי כמשאב תמיכה חלק מהנפגעות תיארו את קיומו של קשר זוגי בחייהן כמשאב שתרם ליכולת ההתמודדות שלהן . 3.2 ניסיו ן ההתמודדות עם ה פגיעה ה "מינית כ"מקדם הגנה- חלק קטן מהמשתתפות תיארו את הפגיעה המינית שחוו כגורם הגנה. נפגעות שונות תיארו את ההתמודדות שלהן עם הפגיעה המינית כגורם שסייע להן לפתח חוסן ומיומנויות ששימשו אותן להתמודדות עם מתקפת הפתע והמלחמה . הנפגעות ,והנפגעים תיארו כיצד כלי ואופני התמודדות שפיתחו לאורך השנים בהן התמודדו עם הפגיעה המינית דוגמת עשייה ופעולה ככלי לתיעול הכאב או שגרת ספורט אותה אמצו אשר סייעו להם גם בהתמודדות ..עם הסיטואציה הנוכחית חלק מהנפגעות תיארו תחושות של ניתוק והדחקה של המצב . 3.3 הכרה בערך הטיפול י לשם שימור החלמה . מנגנון נוסף שציינו הנפגעות הוא הפניה לטיפול והגברת .תכיפות המפגשים קטגוריה רביעית: צרכים ומענים שיכולים לסייע בהתמודדות עם המלחמה 4. תשובותיהן של הנפגעות לדברים שיכולים לסייע להן בהתמודדות עם המלחמה והשלכותיה כללו ,רכיבים הקשורים להכרה בהן כנפגעות אשר זקוקות להכרה בתקופה זו, לצורך בהגברת טיפולים ב .קבוצות תמיכה וכן את הבקשה להעלות את המודעות להשלכות המלחמה עליהן 4.1 .זמינות טיפולים ללא חסמים כלכליים או בירוקרטיים ,הנפגעות תיארו את הצורך בטיפולים זמינים .ממומנים וללא צורך בטיפול בירוקרטי מורכב 4.2 טיפולים קבוצתיים ייעודיי ם/ .מעגלי שיח הנפגעות תיארו את הצורך במעגלי שיח או קבוצות תמיכה יי עודיות לנפגעות תקיפה מינית בהן יוכלו לדבר עם נפגעות אחרות על התחושות שלהן בעת הזו. 4.3 .העלאת מודעות להשלכות המלחמה על הנפגעות הנפגעות ביקשו להעלות את המודעות לרגישות המיוחדת ולהשפעה של המלחמה על מצבן של נפגעות תקיפה מינית, בין היתר, כדי לקדם סיוע ועזרה.