חומר רקע
7-5-2018
הנדון: נייר עמדה לתזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון סמכות בין-
לאומית
בתביעה לגירושין במקרי עיגון, התע"ח–
2017
. (
להלן– "
הצעת
החו"ק)
שלום וברכה
בשם עמותת ישראל חופשית ,אנו
מתכבדים להגיש בזאת עמדתנו
ל הצעת החוק :כמפורט להלן
סמכות למי שנישאו ב
נישואין כדין תורה
1.
סוגיית העגינות של נשים יהודיות
בכל
העולם
שא ר נישאו
בקידושין דתיים
ושאינן מצליחות
לקבל גט מבעליהן היא סוגיה קשה , כואבת וחמורה .שחובה לתת עליה את הדעת
אין חולק כי יש למצוא פתרונות לבעיה מורכבת זו, ו ראוי
י היה אם פתרונות אלו יבואו ממדינת
ישראל כפתרונות הלכתיים יצירתיים שמ
שתלבים באופן רציונלי עם מציאות החיים
המודרניים
ו אינם פוגעים או מונעים
דינים אזרחיים ,כללי צדק טבעי וזכויות אדם
לרבות
משפט בינלאומי .היצירתיות המשפטית-הלכתית הנדרשת לשם כך לא יכולה להיעשות
בדרך
של מתן עוד כוח ועוד סמכויות באופן בלתי מבוקר, לגוף
שאינו מייצג בשום אופן וצורה את
רוב יהודי ויהודיות
העולם–
בתי הדין הרבניים
ב
ישרא .ל
2.
" הצעת החוק נותנת לבית הדין הרבני בישראל את תפקיד
הפוסק ה
יהודי ה עולמי" לדון ולקבוע
מיהו יהודי/ה
, ולהכריע בשאלות של כשרות נישואין שנעשו בחו"ל מחוץ ל
רבנות ו בקשר למי
שאין להם שום זיקה למדינת ישראל, פר
ט להיותם יהודים. זה כמובן אבסורד מוחלט
שכן יש
עוד גוונים רבים של יהדות בעולם, והרבנות בישראל מייצגת רק פלג אחד מסויים (וקטן )
.מהיהדות כולה
3.
הרבנות בישראל איננה אהודה (בלשון המעטה) בקרב יהודי ישראל והעולם, משום שהיא
מפקפקת ביהדותם של יהוד ים
ויהודיות
, פוסלת גיורים ,
מערימה קשיים גם בנישואין וגם
בגירושין ובאופן כללי
מתנהלת
בחריגה מסמכויותיה ו ע"פ תפיסות עולם שרוב הציבור היהודי
אינו מחזיק בהן יותר. רוב הציבור היהודי בישראל כמו גם הציבור היהודי בתפוצות מאמין
שיש לצמצם את סמכות הרבנות ובתי הדין למינימום הנדרש
שכן היא נתפסת כמחזיקה את
"היהדות "בת ערובה מתוקף סמכויותיה המוקנות לה בחקיקה היסטורית וכ ך
פוגעת ב דת
היהודית וב
תרבות היהודית בכללותה. ה רחבת סמכויותיה של הרבנות ושל בתי הדין באופן
מגלומני וכפייתי כמוצע בהצעת החוק יביא עוול לישראל. לדעתנו חקיקה כזו תתקבל בצורה
,קשה בקרב יהודי התפוצות, בוודאי שבקרב יהודי צפון אמריקה שרובם אינם אורתודוקסים
" והמשמעות של "דין תורה שונה בעיניהם
ממשמעות המו נח הזה
כפי שנהוג בפרק טיקה של
נישואי ן וגירושין.בישראל
4.
כידוע, סכסוכי גירושין הם ל
רוב
מורכבים קשים ומלאי אמוציות. שימוש לרעה בהליכי משפט
כדי לסחוט, להלחיץ ולנקום בבן/בת הזוג הינם דבר שבשג רה בהליכי גירושין בכלל ובישראל
"בפרט, הודות ל"רעה החולה– "מרוץ הסמכויות" לו מצב המשפטי חסר עמוד השדרה של דיני
המשפחה הישראליים באופן כללי .
הדבר הזה ידוע ליהודי ויהודיות
העולם כולו -
להתגרש
בישראל זה
נורא !
לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תהפוך להיות מקום שיהודים מן התפוצות
פוחדים להגיע אליו מחשש שימוש לרעה בהליכי משפט תחת חוק שכזה שיאפשר סנקציות,
,עיכובים ,מעצרים,צוי הבאה
ניהול הליכים וכל
זאת
מבלי שקיימות לא הגדרות ברורות
לתחולת
הסמכות, לא
אמות מידה, א ק לו ריטריונים
להפעלת הסמכות של בתי הדין בישראל.
סמכות ל
גבי מי שניש
או ב נישואים אזרחיים
5.
אף על פי שלדעתנו
, במציאות המשפטית הקיימ
ת כיו
ם,
ממילא לזוגות ישראלים עדיף להיות
ידועים בציבור
ולא להינשא
בנישואים אזרחיים בחו"ל -
אני מביעים התנגדות נחרצת
לחקיקה שתעניק סמכויות לבתי הדין לגבי מי שנישאו בנישואים אז
רחיים.
בין אם מדובר באזרחי מדינת ישראל ובין אם מדובר במי שאינם אזרחי
ה .
אין לכך הצדקה
הלכתית(
רוב
הפוסקים קובעים
שאין בנישואים אזרחיים משום קידושין והאשה איננה נזקקת
לגט) ו
אין לכך הצדקה משפטית אזרחית.
הדבר מנוגד לעקרונות
הצדק החירות והשיוויון .
בני זוג שבוחרים להינשא בנישואים אזרחיים מביעים בכך את אומד דעתם וכוונתם הברורה
שלא להינשא בנישואי
ן דתיים ולהתרחק מההלכה -
בנישואין ובוודאי שבגירושין. הבחירה של
,בני זוג יהודים להינשא בנישואים אזרחיים היא בחירה אקטיבית אשר ע"פ כללי צדק טבעי
וגם ע"פ ההלכה-
פוסלת את בתי הדין הדתיים מלהיות סמכות כלשהי בענייני משפחתם בשום
.שלב של חייהם
נישואים אזרחיים של יהודי ויהודיה
א ינם נישואים
לפי די
ן תורה אלה הם "
נישואי"בני נוח
שעל
מנת להתירם יש צורך בהתרה ע''י מתן פסק דין הקובע ש
הנישואי
ם
בטלים וכל אחד מבני
הזוג פנוי/ה
.להינשא לאחרים בגירושי
ם
מסוג זה אין צורך בעילות הלכתיות על מנת לחייב
בגט ., ואין צורך גם בגט לחומרא
בבג''צ2232/03
(
המכונה
בג"צ בני נוח )נקבע כי, גם לפי הגישה הדתית,
יש הכרה בתוקפם של
נישואי
ם אזרחיים .
הנישואין
אי נם בטלים מעיקרם
ו יש צורך באקט של
התרה
כדי לנתק את
.הקשר
זוגות אלה מתגרשים
כיום בבית הדין הרבני כיוון ש על פי החוק
''ענייני נישואין וגירושין
''של יהודים מתפרש כ
כולל
,גם גירושין שלא בדרך גט
דהיינו גירושין בדרך של התרה ע''י פסק
.דין
פסק דין זה
סלל את הדרך לגירושי
ם אזרחיים בישר
אל –
וזו
החקיקה הנדרשת ! מתן סמכות
אזרחית לבתי המשפט האזרחיים לפסוק בגירושים אזרחיים של מי שנישאו בנישואים
אזרחיים
. זה הדבר ה
הגיוני ,ה
צודק, ו
ה .נכון לעשות
6.
אשר על כ ן-
לדעתנו יש לתקן את חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות
בין-
לאומית) כפי הצעת ארגון"מבוי סתום"
כך שלבתי המשפט לענייני משפחה תהה סמכות
בלעדית להתיר נישואים אזרחיים
של שני בני זוג מאותה עדה.
7.
אנו סבורים כי ניתן ואפשר להעניק לבית הדין הרבני סמכויות נרחבות ושיפוט ייחודי גם
כבוררים ,לאזרחי ישראל ולמי שאינם ולכל מי שרוצה ומעוניי
ן/ת בכך
ואף לפסוק לפי דיני
ההלכה בנושאים כרוכים- ובלבד שיש הסכמה מפורשת בכתב של שני הצדדים.
אנו בישראל חופשית תומכים בנייר העמדה של ארגון "מבוי סתום" המפרט לדעתנו באופן ממצה את
הכשלים
ש
בהצעת החוק;
האפשרות לקיום בירורי יהדות, בירור כשרות נישואין, כשלים של סמכות
בינלאומית כלפי מי שאינו אזרח או תושב המדינה, וכן חוסר אמות מידה וקריטריונים, תוך מתן שיקול
דע .ת רחב לבתי הדין להתערב ולהשפיע על ניהול הליכי גירושין אזרחיים ו/או דתיים במדינות זרות
,בברכה
אורי קידר
עו"ד סמדר דקל נעים
מנכ"ל ישראל חופשית
ראש היחידה המשפטית- הויה