חומר רקע

1 "כ ט ב אייר "התשע ח 14 במ אי 2018 :אל ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה , (תיקון– החלה על בגיר שהיה קטין מעל גיל 16 בעת ביצוע העבירה), התשע"ו- 2016 ( 3224/20 ;) של חה"כ מיכל רוזין ואחרים הצעת ח וק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון– בגיר שהורשע בעבירת מין בהיותו קטין ), התשע"ו- 2016 ( 3223/20 ), ;של חה"כ קארין אלהרר ואחרים הצעת חוק מגבלות על ,חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון– שינוי הגדרת עבריין מין והוספת מגבלות ,) "התשע ה- 5 201 ( 211/20 ), ;של חה"כ אורלי לוי אבקסיס בהצע תו החוק מ וצע לקבוע כי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה ,התש"ס- 2004 (להלן– )חוק המגבלות י ורחב כך שי חול גם על מי שביצע את העבירה בהיותו קטין וביום שחרורו מלאו לו18 שנים (על פי ההצעה של חה"כ רוזין וההצעה של חה"כ אלהרר) או על מי שחל עליו חוק הגנה על הציבור , כלומר הוגש כתב אישום או שוחרר ממאסר או אשפוז לאחר גיל19 (לפי הצעתה של חברת הכנסת אורלי לוי- אבקסיס) וכן יורחב גם על מי שנדון לביצוע העונש במעון סגור (לפי הצעתן של חה"כ רוזין וחה"כ אל)הרר. חוק ה מגבלות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה- 2004 (להלן– )חוק המגבלות מעניק לבית המשפט סמכות להגביל, בצו, אדם שביצע עבירת מין בהיותו בגיר והורשע בה, מ לגור , לעבוד או ללמוד ב קרבת מקום המגורים, מקום העבודה או מקום לימודיו של נפגע העבירה. זאת בתנאי שבית המשפט שוכנע כי אם עבריין המין יתגורר , יעבוד או ילמד בקרבת המקומות האמורים ייגרם ל נפגע נזק נפשי של ממש , ולאחר ששקל את הפגיעה .שתיגרם לעבריין המין בשל הטלת המגבלה ב חוק המגבלות ניסה המחוקק ליצור איזון בין הרצון למנוע נזק נפשי נוסף ל נפגע העבירה ממפגש תכוף עם מי שפגע בו, אשר משיב אותו שוב ושוב לפגיעה שחווה ,ומקשה על שיקומו ל בין זכותו של הפוגע , אשר סיים לרצות ,את עונשו ,לחזור אל מקום מגוריו, עבודתו ולימודיו ולשקם את עצמו , לאחר ששילם את חובו לחברה . בשל המורכבות של הסיטואציה החיל המחוקק מספר רב של סייגים על הפעלת הסמכות האמורה ובה ם, בין היתר, קביע ה כי דיון במגבלות אלו יהיה במועד גזר הדין או בסמוך למועד שחרורו של העבריין מהמאסר או האשפוז (בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו יכול בית המשפט לדון גם בבקש ה למגבלות שהוגשה עד שלושה חודשים ממ ועד שחרורו של העבריין ממאסר או מאשפוז וכן מ סיום ה מגבלות לפי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו- 2006 (להלן– )חוק ההגנה על הציבור) .בנוסף, מצווה בית המשפט לבחון, לצד הנזק הנפשי הנוסף של נפגע העבירה, גם את הפגיעה שתיגרם לפוגע ב של הטלת המגבלות ולקבוע את המגבלות במידה שאינה עולה על הנדרש כדי למנוע נזק נפשי של ממש לנפגע העבירה . סייג נוסף לפי חוק המגבלות הוא החלת החוק והמגבלות מכוחו רק על מי שביצע את העבירה בהיותו בגיר., כפי שיפורט להלן הצעות החוק– החלת מגבלות גם על מי שביצע את העבירה כקטי ן סייג נוסף,, כאמור לפי חוק המגבלות הוא החלת החוק ר ק על מי שביצע את העבירה בהיותו בגיר .זאת למרות שקטינים פוגעים ברוב המקרים מינית בקטינים אחרים, וכי מטבע הדברים מדובר לרוב בקטינים שנמצאים 2 במעגלים חברתיים קרובים– מגורים ,בסמיכות חברות ב קהיל ה קטנה או לימודים באות ו בית ספר. בשל כך מתעצם הקושי של נפגע העבירה, המצוי פעמים רבות בעמד ה בה הוא לא רק הנפגע אלא גם נתפס כ"מלשן" וכמי .ש"הרס" לקטין או לקטינים שפגעו בו כך לדוגמא תיאר בית המשפט בעניין ע"פ4272/04 פלוני נ' מ"י , במסגרת ערעור על חומרת העונש של ארבעה נערים בני15-14 שביצעו עבירות מין וכליאת שווא בקטינה בת13 , את מצוקתה : ."בית המשפט [קמא] ציין בפסק דינו כי ... הפגיעה במתלוננת הייתה קשה מאז שבוצעו בה העבירות היא חשפה את עצמה פעם אחר פעם למצבי הרס עצמי . רק לאחר שטופלה על-ידי גורמים שונים החלה להרגיש כי תוכל לשקם את חי,יה אולם אז מצאה עצמה .נתקלת במערערים ובבני משפחותיהם כך, האירוע והשלכותיו ממשיכים לרדוף את ... המתלוננת המתלוננת נתקלת במערערים בעירה, ובשל מה שקרה לה אנשים ."מתייחסים אליה כאל "מלשנית יוצא כי הייתה זאת המתלוננת שדווקא הוכתמה על ידי הסביבה, שמה פורסם ברבי ם והיא זו שנאלצה לעבור פעמיים לבתי ספר שונים בעוד הנאשמים הוסיפו ללמוד ולחיות את חייהם כבעבר, שכן הסביבה התייחסה אליה כאל מי שסיבכה את הנערים ולא כאל הקורבן". מאידך גיסא, החלת החוק על הקטינים הפוגעים לא רק ש מ עצימה את( הקשיים הרגילים של יישום החוק ובכלל זא ת ענישתו לכאורה של מי )שסיים לרצות את עונשו אלא מוסיפה קשיים נוספים , ובהם הקושי להחיל את החוק על מי שתלוי ע דיי ן בבני משפחתו וגר אצל ם ו החשש מפגיעה בשיקומו של הקטין. אלו מתעצמים עוד יותר נוכח ה תפיסה המקצועית שכלל לא רואה ב קטינים שפגעו מינית עברייני מין"קט ם ני" . התפיסה המקצועית רואה במרבית הקטינים הפוגעים מינית מי שאין מאחורי ההתנהגות שלהם סטיה מינית בהכרח, אלא הפרעת התנהגות או כשל התנהגותי שנותבו לאפיק מיני והם ברי טיפול . ההנחה היא כי בסיועו של טיפול לא ממושך ניתן להחזיר א ת הפוגעים ל רמת מסוכנות זה ה למסוכנות ש ל מי שמעולם לא פגע . בהקשר זה יוער כי גם דברי חקיקה אחרים מתייחסים לקטינים פוגעים מינית באופן שונה ומקל משמעותית . חוק הגנה על הציבור– שמטרתו מניעת פגיעה פיסית על ידי מי שמוגדר כבעל מסוכנות מינית, לדוגמא, אינו חל על קטי ן , למעט ש מי ביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו19 שנים או מי ש נידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מלאו לו19 שנים . כאשר ההנחה היא כי להסדר זה נכנס קטין ש כבר היה קרוב מאוד לגיל הבגירות בעת ביצוע המעשה (ועל כן כתב האישום הוגש רק לאחר גיל19 ) או שהעבירה הייתה חמורה באופן מיוח,ד עד כדי כך שהורשע, נדון למאסר (ולא למעון נעול או חלף מאסר) והמאסר היה ממושך דיו עד כדי כך שישתחרר כבגיר. בהצעות החוק של חה"כ רוזין וחה"כ אלהרר , כפי שהונחו על שולחן הכנסת הוצע, להגדיר עבריין מין באופן הבא (כאמור, בהצעתה של חה"כ לוי- אבקסיס מוצע לקבוע כי עבריין מין הוא מי שהוגדר כעבריין מין לפי חוק הגנה על הציבור. כמפורט לעיל – ביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו19 או נידון למאסר ובמועד שחרורו מלאו לו19 ): " "עבריין מין– אדם שביצע עבירת מין– ( 1 ) בהיותו בגיר והורשע בה; ( 2 ) בהיותו קטין שמלאו לו שש עשרה שנים לפחות בעת ביצוע העבירה והורשע בה, ובלבד שהיה בגיר בעת שהוגשה הבקשה לצו לפי סעיף3. " כלומר, נקודת האיזון החדשה שהוצעה היא היותו של אדם בגיר בעת הגשת הבקשה למגבלות על פי חוק והיותו בן 16 לפחות בעת ביצוע העבירה .נזכיר כי הגשת בקשה לפי חוק זה צריכה להיעשות במועד ג זר הדין או לקראת השחרור ממאסר או מאשפוז . בנוסף מ וצע לקבוע כי החוק יחול גם על מי ששוחרר ממ עון נעול, ולא רק ממאסר או אשפוז . בהתאם מוצע לתקן גם את סעיף3 : 3 " 3 . צו המגביל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה ... )(ג( 1 ) הדיון יתקיים מיד לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון לעונש מאסר בפועל או שבית משפט ציווה על אשפוזו– או על החזקתו במעון או במעון נעול, לפי סעיף26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 (להלן– )מעון– לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז או מן המעון , או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז או מן המעון. ( 2 ) בית המשפט רשאי לקיים דיון בבקשה שהוגשה בתוך שלושה חודשים ממועד שחרור עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז או מאחזקה במעון , לפי הענין, אם מצא ;שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו ( 3 ) הוטלו על עבריין המין מגבלות שיש בהן כדי להשליך על מקו ם מגוריו, מקום עבודתו או מוסד הלימודים שבו הוא לומד, בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו, בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו- 2006 (בסעיף זה– צו פיקוח), רשאי בית המשפט לקיים דיון בבקש ה שהוגשה לפני תום תקופת הפיקוח כאמור בצו או לפני ביטול או שינוי של מגבלות כאמור, ואם מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו– בתוך שלושה חודשים מתום תקופת הפיקוח או מביטול או שינוי המגבלות כאמור; בהחלטה לפי פסקה זו לא יוטלו על עבריין המין מגבלות מחמירות יותר מאלה שהוטלו עליו .במסגרת צו הפיקוח" מוצע להחיל את ה הוראות על מי שביום תחילתו של החוק טרם נגזר דינו או מי ש טרם שוחרר ממעון נעול, אשפוז .או מאסר עמדת ועדת השרים לענייני חקיקה , שנתמכה בעמדתם של גורמי המקצוע ביחס להצעות אלו, היתה ש יש ללצמצם את תחולת ה חוק בשל החשש לפגיעה בקטינים הן ן אינ מבטא ו ת איזון נכון , שכן הפגיעה בקטין, שסיים לרצות את עונשו לחברה ושנסמך על מקום מגורי הוריו, גדול מדי . במקום ההצעה האמורה הוצעה הגדרה אחרת , מצומצמת " יותר, להגדרה של עבריין מין", הכוללת רק אחת מההגדרות של חוק הגנה על הציבו ר : " "עבריין מין– (א) אדם שביצע עבירת מין בהיותו בגיר והורשע בה; (ב) מי שהורשע בעבירת מין, אף אם ביום ביצוע העבירה היה קטין, ובלבד שהוא נידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, לפי העניין, מלאו לו19 .שנים ,כלומר על פי הנוסח המוצע על ידי ועדת השרים, החלת חוק המגבלות :מותנית בעמידה בשני תנאים 1) הקטין נדון למאסר או לאשפוז )(ולא למעון נעול לדוגמא 2 ) הוא שוחרר מהמאסר או האשפוז אחרי גיל19 . ,ודוק מבחינה מעשית ההגדרה ,עליה הוסכם בוועדת השרים לענייני חקיקה ,צפויה, ככלל לחול רק במקר ה נדיר - ע ל קטין שביצע את העבירה קרוב לגיל הבגרות או ש נדון למאסר ממושך ביותר , שהורשע ככל הנראה במעשה ב או סדרת מעשים קשים וחריגים ושהביע מעט מאוד, אם בכלל, רצון להשתקם ולקחת אחריות על מעשיו . זאת מאחר, ש ככלל, ,במקרה של קטינים פוגעים מינית נקבע מאסר ממושך רק ב מקרים קשי ם וחריגים ביותר. בפרט קיימת העדפה משמעותית לשל החי למעון נעול או למאסר המרוצה בעבודות שירות ולא למאסר בפועל . ,זאת ועוד גם במקרים בהם נגזר על קטין מאסר בפועל יש נטייה של בתי המשפט להימנע ממאסר ממושך, בפרט כזה שיימנע מהקטין הפוגע להתגייס או יגרום לו לעבור למ .אסר בכלא של בגירים 4 :לדיון - ?האם ניתן להרחיב את תחולת החוק, כך שיחול גם על קטינים שמשתחררים ממעון נעול - האם הנימוק של אי פגיעה בקטין שהיה לבגיר מספיקה כדי ?להצדיק אי מתן סיוע לקטינים הנפגעים - ככל שלא ניתן להרחיב את תחולת החוק– איזה מענה ניתן לתת לקטינים הנפגעים?