חומר רקע
כ"ט באייר
התשע"ח
14
במאי2018
אל: חברי הוועדה המשותפת לדיון בהצעת חוק יסוד: ישר אל– מדינת הלאום של העם היהודי
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה
ל דיון ביום16.5.2018
- הצעת חוק-
יסוד: ישראל–
מדינת הלאום של העם היהודי
ביום30.4.2018
אישרה מליאת הכנסת את
הצעת החוק שבנדון בקריאה הראשונה והחזירה אותה לוועדה
.המשותפת לשם הכנתה לקריאה השנייה והקריאה השלישית
במסגרת דיוניה לשם הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה דנה הוועדה בסעיף4
להצעה העוסק בשפה (סעיף
5
בנוסח הקודם), ואולם, בחרה שלא לערוך שינויים משמעותיים בסעיף ביחס לנוסח המקורי ולהותיר את
.הדיון בעניין לשלב ההכנה לקריאה השנייה והשלישית
בהתאם לכך, מוצע לחזור ולדו .ן בסעיף האמור כדי לגבש נוסח מיטבי לסעיף השפה
,נשוב ונזכיר בהקשר זה לוועדה כי כמפורט להלן, למרות ההתייחסות לעברית ולערבית כשפות רשמיות
בסימן82
ל
דבר המלך במועצה
,על ארץ ישראל1922
עד1947, בפועל,
בחקיקה ובפרקטיקה הקיימת מוקנית
עדיפות ברורה לשפה העברית והי"א נחשבת ל"שפת המדינה , גם אם בהיבטים שונים מוקנה מעמד מיוחד
לשפה הערבית.
ככל שהוועדה מבקשת לעגן בחוק היסוד את העדיפות של השפה העברית על פני השפה
הערבית, אך במקביל לשמר את המעמד המיוחד של השפה ,הערבית עיקר הדיון יעסוק באופן בו יעוגן מקומה
של השפה הערבית-
האם כ"שפת רשמית", "שפה רשמית שנייה", או שפה הנהנית מ"מעמד מיוחד
"במדינה.
בנוסף, מוצע לדון בשאלת "הזכות לנגישות לשונית" המוזכרת בסעיף בנוסחו הנוכחי, ובמשמעות
.של הכללתו בנוסח הצעת החוק
נוסח הסעיף–
:כפי שאושר בקריאה הראשונה
שפה
4.
)(א
.עברית היא שפת המדינה
)(ב לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות לנגישות לשונית לשירותי
.המדינה; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק
)(ג אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד השפה הערבית בפועל ערב תחילתו של
.חוק יסוד זה
סעיף4
.המוצע מבקש לקבוע את השפה העברית כשפת המדינה, ולצדה להעניק לערבית מעמד מיוחד במדינה
קביעת השפה העברית כשפת המדינה נותנת ביטוי למרכזיות של השפה באופייה של ישראל כמדינה הלאום
של העם היהודי, ובחשיבות המיוחסת לתחיית הלשון העברית במפעל הציוני מתחילתו. לצד מרכז יות השפה
העברית, מוצע כאמור לעגן בחוק היסוד גם את המעמד המיוחד שניתן לשפה הערבית. בכך הצעת החוק
מבקשת לשקף את המצב הקיים, ואף הרצוי,
.לדעת המציעים, של שתי השפות כיום במדינת ישראל
המצב החוקי בעניין זה הוא שריד של
ההסדר המשפטי מתקופת המנדט ,. בתקופה המנדטורית
דבר המלך
במועצה
,על ארץ ישראל1922
עד1947, קבע שלוש שפות רשמיות שוות מעמד
,לעניין פרסומים של המדינה
2
ושימוש בשפות בממשלה ובבית המשפט :אנגלית ,ערבית ועברית (כאשר האחרונות חלות באזורים שייקבעו) ,
:כדלקמן
"
82
.שפות רשמיות
כל הפקודות ,המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של
רשויות מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ״י צו מאת
הנציב העליון
יפורסמו באנגלית ובערבית
ובעברית .בהתחשב עם כל תקנות יש
תקין
הנציב העליון
אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי
הממשלה ובבתי המשפט.
"..
דבר חקיקה זה נותר בתוקף מכוח סעיף11
לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-
1948
שהחיל את
החקיקה המנדטורית, ככל שאין בו משום סתירה לחקיקה של מדינת ישראל, ובכפוף לשינויים הנובעים
מהקמת המדינה. עם זאת, סעיף15
(ב) לפקודת סדר השלטון והמשפט ביטל את המעמד של
השפה האנגלית
כשפה רשמית.
למרות ההפניה לשפה העברית והערבית בסימן
82
לדבר המלך במועצה כשפות רשמית ,בשורה של חוקים
וכן ה
פרקטיקה הקיימת במדינה
בתחומים רבים משקפת
עדיפות ברורה לשפה העברית.
בכלל זה ההליכים
בבתי המשפט מתנהלים בעברית (ביטוי לכך ניתן לראות למשל בסעיף140
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], התשמ"ב-
1982
" הקובע כי הוברר לבית המשפט שהנאשם
אינו
,יודע עברית
ימנה לו מתרגם
או
יתרגם לו בעצמו."); חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-
1961
קובע כתנאי לרישום מתמחה שלא למד במוסד
" אקדמי ישראלי שהוכיח ידיעה מספיקה
בשפה העברית " (סעיף26
(2) ו-(3)); וחוק האזרחות, התשי"ב-
1952
" קובע כתנאי להתאזרחות של בגיר כי הוא
יודע ידיעת-
מה את
השפה העברית " (סעיף5
()(א5
.))
שאלת מעמדה של השפה הערבית עלתה גם בפסיקתו של בית המשפט העליון. בפסק דין המשמעותי ביותר
בעשורים האחרונים בעניין זה שעסק בשאלת החובה להשתמש בשפה הערבית (לצד השפה העברית) ב
שילוט
בערים מעורבות1
,
קבע בית המשפט כי יש להבטיח כיתוב שווה בערבית על שילוט עירוני בערים שיש בהן
,מיעוט ערבי משמעותי
וזאת בין היתר ב
הסתמך על הוראות
סעיף82
ל
דבר המלך במועצה ,
וכן על יסוד
זכויות בני המיעוט הערבי לכבוד ולשוויון. סק פב דין ה בית המשפט עמד על מקומה החשוב של ה
שפה הערבית
במדינה,
זר ח אך בית המשפט הו
דגיש את מעמד הבכורה המוקנה ל
שפה העברית . כך, ציין הנשיא ברק כי
"מדינת ישראל היא מדינה 'יהודית ודמוקרטית' (ראו סעיף 1א 'לחוק-יסוד :כבוד האדם וחירותו .)אחד
הביטויים החשובים של אופיה זה של מדינת ישראל הוא בהיות שפתה העיקרית עברית '" (פס20
לפסק
:דינו). לצד זאת, עמד הנשיא ברק על המעמד המיוחד המוקנה לשפה הערבית בישראל והסביר כי
"הייחוד של השפה הערבית הוא כפול :ראשית ,הערבית היא שפתו של המיעוט הגדול
ביותר בישראל ,החי בישראל מימים ימימה .זוהי שפה הקשורה למאפיינים תרבותיים
היסטוריים ודתיים של קבוצת המיעוט הערבית בישראל .
...הרצון להבטיח דו-קיום בכבוד
של צאצאיו של אברהם אבינו ,תוך סובלנות הדדית ושוויון ,מצדיק הכרה בשפה הערבית
בשילוט העירוני - באותן ערים בהן ישנו מיעוט ערבי ניכר (בין
%
6 ל-
%
19
מהאוכלוסיה )
-
בצד אחותה הבכירה ,העברית
...שנית ,הערבית הינה שפה רשמית בישראל
...רבות הן
השפות אותן מדברים הישראליים ,אך רק ערבית - בצד העברית - היא שפה רשמית
בישראל .לערבית ניתן איפוא מעמד מיוחד בישראל '" (פס25
.)לפסק דינו
בפסק דין אחר–
ע"א4926/08
נאשף ואיל ושות' נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב
(פורסם ביום
9.10.2013
), אשר עסק בחובה לפרסם אודות הכוונה לקבוע היטל הפקת מים בעיתונות
הערבית , עובר
.לקביעת ההיטל:התייחס השופט רובינשטיין למתח האמור, וציין כי
1 בג "ץ4112/99
עדאלה
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
נ 'עיריית תל אביב יפו ,פ "ד
נו(5
)
393
(
2002
.)
3
"
ברי מחד גיסא כי השפה העברית היא בפועל לשונה המרכזית של המדינה, מדינה
יהודית על פי הכרזת העצמאות ודמוקרטית מיסודה , ומדינה יהודית ודמוקרטית על פי
הגדרתה בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ובחוק יס וד: חופש העיסוק. העובדה שרוב מכריע
של האזרחים הם יהודים, והעובדה שמוסדות הממשל לסוגיו מתנהלים בראש וראשונה
.בעברית הן מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ...ועם זאת ,
ללשון הערבית נודע מעמד
בדין כשפה רשמית מכוח סימן82
לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל ,
1922
;
ראו י' זמיר
הסמכות המנהלית (
2010
)) (מהדורה שנייה,
'בעמ66
,
,שם בגדרי זכויות לציבור הערבי
מתוארת הערבית'כ'שפה רשמית שניה.)" (פס' ה' לפסק דינו
שאלות לדיון:
1
.מהו
המעמד שיש להקנות בחוק היסוד
לשפה הערבית?
כאמור
, עד היום, למרות ש
גם
השפה העברית וגם השפה הערבית הוגדרו
כשפות
""רשמיות, בפועל,
עברית
היא השפה העיקרית בישראל, ובוודאי
השפה העיקרית שמשמשת את השלטון המרכזי . מציאות זו קיבלה
.ביטוי בשורה של דברי חקיקה וכן בפסיקתו של בית המשפט העליון
,בהתאם לכך
ה נוסח של סעיף4
המוצע
אינו מבקש ל שנות את מעמדה
בפועל
של השפה העברית אלא
לעגן
את מעמדה
כשפה העיקרית
במדינה–
"שפת המדינה" (השוו לעניין זה למשל, סעיף12
לחוקה הארמנית הקובעת כי"The State language of the
Republic of Armenia is Armenian"
.)
,באשר למעמד של השפה הערבית, כאמור בנוסח שאושר בקריאה הראשונה
ה וצע לקבוע כי השפה הערבית
."נהנית מ"מעמד מיוחד במדינה במהלך דיוני הוועדה לשם ,הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה חלק מן
.הדוברים הביעו תמיכה בהותרת הסעיף בנוסח זה
מנגד, במהלך הדיונים העלה פרופ' אלכס יעקובסון את ההצעה כי השפה העברית תוגדר כ"שפת המדינה
העיקרית" וכי השפה הערבית
תוגדר כ""שפה רשמית שנייה
"או שיאמר כי היא "גם שפה רשמית במדינה ,
והצעה זו קיבלה את תמיכתם של כמה מחברי הוועדה. הצעה נוספת שהועלתה על-
ידי המכון הישראלי
"לדמוקרטיה במסגרת פרוייקט "חוקה בהסכמה
היא לקבוע כי עברית היא "שפת המדינה" וכי ערבית היא
.""שפה רשמית
בהנחה שהוועדה תבקש "לשדרג" באופן פורמלי את מעמדה של השפה העברית ולקבוע כי היא "שפת
"המדינה
"או "שפת המדינה העיקרית ,
ספק האם יש
הבדל מעשי
רב בין הגדרת השפה הערבית כשפה
הנהנית מ"מעמד מיוחד", או
הגדרתה"כ"שפה רשמית
"או "שפה רשמית שנייה,
במיוחד בהתחשב בהכללת
סעיף-
קטן(ג )
הקובע כי"אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו
של חוק יסוד זה".
,עם זאת
כפי שנטען ב
פני ה
וועדה ", הבחירה להתייחס לשפה הערבית כשפה בעלת "מעמד מיוחד במדינה
שאינה שפה רשמית במדינה נתפסת
מבחינה סמלית
כפגיעה במעמד השפה הערבית, ו"שנמוך" שלה ביחס
למעמדה הנוכחי כשפה
רשמית
מכוח.דבר המלך במועצה על ארץ ישראל
בהתאם
לכך, הוועדה תצטרך לתת את דעתה לשאלה,
האם כדי לעגן את מעמדה הבכיר של השפה העברית
יש צורך
גם
""לשנמך" את מעמדה של השפה הערבית או שדי ב"שדרוג השפה העברית ועיגון מעמדה כ"שפת
המדי"נה" או "שפת המדינה העיקרית ,תוך הותרת מעמדה של השפה הערבית כ"שפה רשמית" (
או"
שפה
רשמית שניה")?
4
2. מה המשמעות של הענקת זכות נגישות לשונית?
הנוסח
המוצע מבקש להקנות
זכויות
של נגישות לשונית לדוברי השפה הערבית בישראל. אין זה ברור מה
המשמעות המעשית של הענקת זכויות
ל"
נגישות לשונית" לפרטים דוברי ערבית והאם ניתן לומר כי נגישות
זו
משקפת את המצב הקיים. בכל מקרה ראוי כי הוועדה תיתן דעתה לכך, והיא יכולה לשקול גם לקבוע
בסעיף הפניה לחקיקה רגילה שתקבע את התנאים למתן נגישות לשונית לדוברי הערבית, או לקבוע את
.ההגבלות על זכות זו באמצעות פסקת הגבלה כללית
*נוסח מוצע לדיון :
4. שפה
(
)א
עברית
היא שפת המדינה
][העיקרית.
'גרסה א:
)(ב
לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; הכול כפי
.שייקבע בחוק
'גרסה ב :
(ב) ערבית היא שפה רשמית
/ במדינה
שפה רשמית שנייה במדינה ; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות
ממלכתיים או בפניהם.תהיה בחוק או על פיו
)(ג
אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה.