חומר רקע
פייר קניג28
, קומה5
, ירושלים, ישראל9346936
Pierre Koenig 28, Jerusalem 9346936
:טלפון02-6789673
:| פקס02-6790412
|
iaej.co.il
53%
42%
5%
התפלגות יוצאי אתיופיה למערכות
חינוך
מ"מ
חמ"ד
חרדי
58%
18%
24%
התפלגות תלמידים יהודים
במערכות חינוך
מ"מ
חמ"ד
חרדי
30
ב
אפריל 8
201
ט"ו
אייר תשע"ח
:הנדון נייר עמדה בנושא תכניות מבדלות– לקראת היום לקידום השוויון לישראלים ממוצא אתיופי בכנסת
1.
:מבוא
א. מטרת נייר זה הי
נה
לבחון את הפערים בתוך מערכת החינוך בין תלמידים ישראלים ממוצא
אתיופי
לבין כלל ;התלמידים
פערים אשר מובילים ל
אי-
שוויון בהשכלה הגבוהה ובאופן ישיר מנציחים את
אי-
.השוויון בעולם התעסוקה
ב. יוצאי אתיופיה אינם משתלבים במערכת החינוך בצורה פרופורציונלית לייצוגם באוכלוסי יה, ומרוכזים בבתי ספר אשר
.לרוב מתוקצבים ומתוחזקים ברמות נמוכות יותר
ג.
התוצאות במבחני המיצ"ב מהווים אינדיקציה של פערים כבר בבי"ס היסודי ובחטיבת הביניים. התוצאות משתקפ
ות
בפערים אשר ניתן לראות בתוצאות הבגרויות, ה
מנציחות את חוסר השוויון בהשכלה הגבוהה ובעולם הת.עסוקה
ד.
המשרד
הפעי
ל במשך שני עשורים ויותר ת .כניות המיועדות לתלמידים ממוצא אתיופי, כדי לשפר את ההישגים שלהם עם
זאת, הפערים המוכחים בתוצאות מבחני ה
מ
יצ"ב והבגרות ,אך תכניות אלו
.לא הביאו את השינויים המיוחלים הפערים
ב שנים האחרונות לא השתנו משמעותית, ובנוסף לכך יוצרות בידול של
תלמידים ישראלים ממוצא אתיופי . ע"פ החלטת
'ממשלה מס324
.יש לסגור תכניות מעין אלו1
2.
:התפלגות בבתי הספר
א.
אופן
ה התפלגות
אי ה-
פרופורציונלית של התלמידים מהווה חסם משמעותי בשילובם בחברה, ובכך
מ
ונצחים
הפערים
הסוציו-
אקונומיים על ידי מדיניות בידול. נכון לשנה"ל תשע"ח, מתוך1,316,122
תלמידים מהמגזר היהודי ב
בי"
ס
בישראל, כמות התלמידים
הישראלים ממוצא אתיופי
(עולים חדשים ובנים לעולים מאתיופיה) מהווים
כ-
2.55%
.
ב. בעוד שלמעלה מ-
55%
מבי"
ס מונים0%
י שראלים
ממוצא
,אתיופי354
בתי ספר (כ-
9%
ית מב"ה )ס מונים מעל10%
.
3.
:התפלגות למערכות חינוך
א. למרות ש בעבר הנחתה הממשלה
את
שילובם של
יוצאי אתיופיה ב( חינוך הממלכתי דתי
חמ"ד) ,
שילובם בחינוך ה( ממלכתי
מ"מ)
צמח ומתקרב
ל התפלגות בקרב .כלל התלמידים היהודים
בהיעדר מדיניות כפ
יי ,ה
חלה צמיחה ב
ות לב תשה
במערכת ה
מ"מ מבחירה.
,כיום
יותר ממ
צח ית
התלמידים הישראלים ממוצא אתיופי לומדים
בזרם המ"מ.
4.
:מיצ"ב
א. בכלל המקצועות, חל שיפור בשתי השכבות (כיתות ה' ו-ח') לאורך השנים בקרב הישגי תלמידים
ישראלים ממו צא
אתיופי , אך
נותרו
פערים משמעותיים בהשוואה
לכלל התלמידים היהודים, עם
פערים גדולים יותר בכיתות ח' מאשר
.'בכיתות ה
ב. כאשר משווים להישגי התלמידים מרקע חברתי-
כלכלי נמוך, הפערים מצטמצמים לכדי מחצית
אך נותר פער משמעותי ,
דהינו הבדלים ברקע חברתי-
.כלכלי יכולים להסביר חלק מפערי ההישגים אך לא את כולם
,עם המעבר לחטיבות הביניים
תפיסות התלמידים כלפי המערכת נעשות שליליות יותר בקרב
ישראלים ממוצא אתיופי
;והפערים מתרחבים בהתאם
1
ביה"ד האירופאי לזכויות אדם(
ECHR
) הכיר לאחרונה, במספר מקרים, בבעייתיו
ת
.העומדת ביסוד התוכניות המבדלות ובהשלכות הנשקפות מהן
ל
דוגמה:
Sampani et Autres c. Grece, application no 59608/09, Council of Europe: European court Of Human Rights, 29 March 2013 at para 98 [Sampani II]
.
פייר קניג28
, קומה5
, ירושלים, ישראל9346936
Pierre Koenig 28, Jerusalem 9346936
:טלפון02-6789673
:| פקס02-6790412
|
iaej.co.il
ב,'כיתה ה חל
שיפור לאורך השנים אך
עדיין קיימים פערים משמעותיים
, בעיקר באנגלית.
,יש לציין כי בשנת תשע"ז
לאחר שנים של צמצום הדר גתי, הפער בין הישגי תלמידים
ממוצא אתיופי
לאלו של כלל התלמידים
נותר
ללא שינוי של
ממש,
אשר עשוי ללמד על יעילות התוכניות .המוצעות ע"י משרד החינוך לתלמידים ישראלים ממוצא אתיופי
ב'כיתה ח , בכל המקצועות חל שיפור בהישגי תלמידים ישראלים ממוצא
אתיופי, אך ה פערים לעומת כלל התלמידים
,היהודים אינם מצטמצמים ואף מתרחבים. כך לדוגמה
במתמטיקה הפער התרחב בכ-
20
.נקודות
5.
:בגרויות
א.
,נכון לשנה"ל תשע"ו83,666
,תלמידים למדו בי"ב במגזר היהודי. מתוכם
ישראלים ממוצא אתיופי הוו כ-
3.74%
.
ב.
:ניגשים לבגרות שיעורי הניגשים לבגרות בכלל המגזר היהודי ובקרב
ישראלים ממוצא אתיופי
דומים. בתשע"ו, אלו עמדו
על88.57%
לעומת88.69%
,
ואחוז יוצאי אתיופיה אשר ניגשו לבגרות היה דומה לחלקם היחסי-
3.75%
.
ג.
:זכאות לבגרות
למרות השיעורים הדומים בקרב הניגשים לבגרויות, ישנו פער משמעותי הנוצר בהשוואה בשיעורי
ה זכאות לבגרות-
69.33%
במגזר היהודי לעומת54.20%
בקרב יוצאי אתיופיה. למרות העלייה בזכאים לבגרות בקרב
יוצאי אתיופיה, מגמת העלייה דומה למגמה במגזר היהודי ולכן הפערים אינם מ .צטמצמים
ד.
:דרישות האוניברסיטאות שיעור תלמידי י"ב
ממוצא אתיופי העומדים בדרישות הסף של
האוניברסיטאות עומד
על כ-
33%
, בעוד שכ-
59%
מכלל התלמידים במגזר היהודי עומדים בדרישות
אלו. למרות העלייה בקרב ישראלים ממוצא
אתיופי, יש לציין כי הצמיחה דומה ל מגמה
בכלל
ה ,מגזר היהודי. בכדי לצמצם את הפער הניכר
נדרשת הגדלת אחוז הזכאים לבגרות איכותית
בקרב
ישראלים ממוצא אתיופי,
ובתוך כך נדרשת
הכוונת התלמידים למקצועות ויחידות לימוד
שיאפשרו את
כניס
תם ל .אקדמיה
ה.
:ממוצע משוקלל
בעוד שבקרב המגזר היהודי
( הממוצע המשוקלל עולה במגמה מתונה
כ-
0.1
נקודות בשנה), הממוצע בקרב
תלמידים ישראלים ממוצא אתיופי יורד (כ-
0.36
נקודות בשנה). יש
לטפל בסוגיה
.טרם העמקת הפערים
ו.
:מקצועות
על אף שאין הבדלים משמעותיים ב
ציונים
,ביחידות הלימוד השונות
ישנה
סטייה חריגה בהתפלגות התלמידים
,לפי רמות
המ
ביאה ל
קשיים
.משמעותיים להמשך השכלתם המקצועית והשתלבותם במקצועות רווחיים כך למשל
ב
מקצוע ה אנגלית–
אשר נדרש לקבלה באוניברסיט אות–
רק17%
ישראלים ממוצא
אתיופי בי"ב לומדים5
,יחידות
לעומת
51%
.במגזר היהודי
49%
34%
17%
התפלגות אנגלית יוצאי אתיופיה2016
3
יח 'מס '
נבחנים יוצאי
אתיופיה
4
יח 'מס '
נבחנים יוצאי
אתיופיה
5
יח 'מס '
נבחנים יוצאי
אתיופיה
59%
24%
17%
מתמטיקה מגזר יהודי2016
3
יח 'מס '
נבחנים מגזר
יהודי
4
יח 'מס '
נבחנים מגזר
יהודי
5
יח 'מס '
נבחנים מגזר
יהודי
20%
29%
51%
התפלגות אנגלית מגזר יהודי2016
3
יח 'מס '
נבחנים מגזר
יהודי
4
יח 'מס '
נבחנים מגזר
יהודי
5
יח 'מס '
נבחנים מגזר
יהודי
88%
10%
2%
מתמטיקה יוצאי אתיופיה2016
3
יח 'מס '
נבחנים יוצאי
אתיופיה
4
יח 'מס '
נבחנים יוצאי
אתיופיה
5
יח 'מס '
נבחנים יוצאי
אתיופיה
66%
6%
28%
מדעים יוצאי אתיופיה-
2016
סה"
כ תלמידים1
יח '
מדעים יוצאי אתיופיה
סה"
כ תלמידים3
יח '
מדעים יוצאי אתיופיה
סה"
כ תלמידים5
יח '
מדעים יוצאי אתיופיה
32%
4%
64%
מדעים מגזר יהודי-
2016
סה"
כ תלמידים1
יח '
מדעים מגזר יהודי
סה"
כ תלמידים3
יח '
מדעים מגזר יהודי
סה"
כ תלמידים5
יח '
מדעים מגזר יהודי
0.00%
10.00%
20.00%
30.00%
40.00%
50.00%
60.00%
70.00%
2016
2015
2014
2013
2012
2011
שיעור העומדים בדרישות האוניברסיטאות מתוך תלמידי י"ב
מגזר יהודי-
שיעור
העומדים בדרישות הסף
של האוניברסיטאות
מהלומדים בי"ב
יוצאי אתיופיה-
שיעור
העומדים בדרישות הסף
של האוניברסיטאות
מהלומדים בי"ב
פייר קניג28
, קומה5
, ירושלים, ישראל9346936
Pierre Koenig 28, Jerusalem 9346936
:טלפון02-6789673
:| פקס02-6790412
|
iaej.co.il
6.
:חינוך התיישבותי
א.
חלק מבי"ס עם הריכוזיות הגבוהה ביותר של ישראלים ממוצא
אתיופי הינם פנימיות של החינוך ההתיישבותי. סוגיה זאת
משקפת מדיניות של קטלוג ובידול תלמידים ישראלים ממוצא
אתיופי
, הנשלחים למערכות חינוך חיצוניות בצורה אי-
פרופורציונלית לשיעורם ובזאת מנציחה סטראוטיפים
.פוגעניים
7.
תכניות ייחודיות:
א.
לאור הפערים בהישגי החינוך בקרב תלמידים ישראלים ממוצא אתיופי לאורך השנים, הוקמו מגוון תכניות לתלמידים
יוצאי אתיופיה במסגרות חיצוניות בחינוך הפורמלי והבלתי-
.פורמלי ריבוי התכניות המופעלות מקשה על הקמת מנגנוני
פיקוח ובקרה ועל ביצוע הערכה של התרומה של כל אחת מהתכניות.
בנוסף, ממצאים רבים העידו על כך כי תכניות אלו
לא עמדו ביעדיהם. כתוצאה מכך, במסגרת התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה
הישראלית ,
הונחה כי יש
לסגור את התכניות החינוכיות ליוצאי אתיופיה, בכדי ל אפשר .שילוב מיטבי במערכת החינוך
ב.
.כיום, עדיין מופעלות תכניות מסוג זה, אשר אינן עומדות בהחלטת הממשלה
ג.
כתגובה לכך שתכניות מבדלות עדיין מופעלות, משרד החינוך טוען שחלק מהתכניות התוספתיות המי ועדות לישראלים
.ממוצא אתיופי כיום מופעלות כתכניות "משולבות", בכך שהן מגדירות מכסות של תלמידים אשר אינם ממוצא אתיופי
תכניות אלו מגדירות כי יש לשלב בתכנית בין20%
ל-
50%
תלמידים שאינם ממוצא אתיופי. "שילוב" זה אינו מהווה
פתרון, מכיוון והטענה הזאת עדיין מסלילה תלמידים לתכניות תוספתיות שאינם מוכיחות את עצמן בכדי למלא את
המכסות הנדרשות, ובנוסף, הפרדת התלמידים עדיין מייצרת הפרדה שאינה פרופורציונאלית לייצוג התלמידים, ובכך
מבדלת תלמידים ישראלים ממוצא אתיופי
ב.מערכת החינוך2
8.
:מסקנות
א.
הריכוזיות הגבוהה של יוצאי אתיופיה
בחלק מבי"ס דורשת טיפול שורשי, אינה מאפשרת שילוב בחברה בטווח הקצר
.וחוסמת אפשרויות למוביליות חברתית בטווח הארוך
ב.
ישנם שיעורים מדאיגים של יוצאי אתיופיה בפנימיות של החינוך ההתיישבותי. על אף שיעורי הניגשים לבגרויות הגבוהים
.בקרב תלמידים אלו, שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות נמוכה ברמה ניכרת
ג.
למרות הירידה בבי"ס עם למעלה מ-
50%
תלמידים
ממוצא אתיופי
, אין שינוי משמ
עותי בב
ת י"ס
עם
ריכוז של15-50%
בחמש
ת
.השנים האחרונות
ד.
למרות השיפור בהישגי המיצ"ב בקרב
תלמידים ממוצא אתיופי , ישנם פערים משמעותיים בהשוואה לכלל התלמידים
,היהודים
ה'ניכרים כבר בכיתה ה' ומתעצמים בכיתה ח . בעוד שבכיתה ה' חל שיפור בהישגים בעברית ומתמטיקה, אין
שיפור משמעותי באנגלית ב
שכבה
זאת. גם בכיתה ח', הממצאים אינם מעידים על שיפור משמעותי ברמת האנגלית, ואילו
הפער בהישגי המתמטיקה מתרחב. פערים אלו ניכרים לרב גם בהשוואה לתלמידים ממעמד חברתי-
.כלכלי נמוך
ה.
על אף הדמיון בשיעור התלמידים הניגשים לבגרות, ישנם פערים משמע ותיים בקרב הזכאויות לבגרות ועמידות
בדרישות הסף לאוניברסיטאות בקרב
תלמידים ישראלים ממוצא אתיופי . כמו כן, יש להתייחס למגמת הירידה של
הממוצע המשוקלל בקרב יוצאי אתיופיה .
התוצאות בבגרויות מהוות מחסום לשילובם של תלמידים אלו בהשכלה
הגבוהה ובכך מונצחים הפערים הסוצ
יו-
.אקונומיים בעולם התעסוקה
ו.
התוכניות המבדלות אינן מוכיחות את עצמן, מנציחות פערים ומנוגדות להחלטות ממשלה. הניסיון לשלב בתוכן שיעור
מוגדר של תלמידים שאינם ממוצא אתיופי אינו נותן מענה לכך שהתכניות אינן סוגרות את הפערים, ויוצרות ומבדלות
תלמידים אך ורק על פי.מוצאם. יש לסגור את התכניות הייחודיות המבדלות בהקדם
ז.
משרד החינוך לא מיישם את החלטת
ה ,ממשלה
ממשיך לממן תכניות מבדלות, ואף מפעיל תכנית מבדלת ל סטודנטים
להוראה
ממוצא אתיופי.בעצמו
2
במקרה של
קהילת ה
רומא, בו דן ה-
ECHR
לאחרונה, קבע ביה"ד כי חלוקה שאינה
רו פ
פורציונ
א
לית תיחשב כהפרדה בלתי חוקית. כלומר, גם אם מ
ספר המשתת פים
של בני קבוצת המיעוט בתוכניות המבדלות יהיה פחות מ-
50%, עדיין מדובר בתוכניות מבדלות הפוגעות בזכות לשוויון ו.ייחשב כהפרדה אסורה
כמו כן, נקבע כי תוכניות
מיוחדות המשפיעות על מספר קבוצות, אך משפיעות באופן לא פרופורציונאלי על אחת מהן, גם אם אין היא משפיעה על.הרוב תיחשב כהפרדה בלתי חוקית
(
Horváth and Kiss v. Hungary, Application no. 11146/11, Council of Europe: European Court of Human Rights, 29January 2013 at para 10
.)