חומר רקע

1 אלול הת"שפ ד , אוגוסט2024 :לכבוד וה ועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל עמדת החברה להגנה הטבע- היערכות המדינה לתום תקופת זיכיון ים המלח בתמצית: על מדינת ישראל לגבש חזון ל שיקום ים המלח וסביבתו– לטווח הזמן הקרוב והרחוק ים המלח וסביבתו הינם חבל ארץ ייחודי ואתר סביבתי ברמה העולמית. זהו אזור בעל מורשת היסטורית ו חשיבות אדירה ברמה ה ,לאומית אזורית ובינלאומית . על המדינה , המחזיקה ב משאבי הטבע שבים "המלח ב"נאמנות ציבורית ,לנהל א ותו תוך שהיא מייצגת את ה אינטרס הציבור י הכולל, להתוות תהליכים בראיה ארוכ ת ,טווח ולפעול לשי ם קו ולשימור בקעת ים המלח.בטווח הזמן הקרוב והרחוק מצבו של ים המלח וסביבתו .כיום הוא בכי רע מפלס הים יורד משמעותית בכל שנה, סביבתו הפכה רצופת בולענים , אזורים שבהם פעלו המפעלים לצורכיהם הופכים למפגעים נטושים, ומרבית חופיו בלתי .נגישים לציבור נהר הירדן הדרומי המהווה את שדרת הניקוז המזרחית של מדינת ישראל ושבעבר זרם אל הים בעוצמה- .הוסט, נשאב, יובש, וזוהם בחלקים גדולים ממנו מצב זה הוא תוצאה של תפיסה שעב ר זמנה ו שאינה בת- ,קיימא לפיה האינטרסים של האדם והטבע חייבים לבוא ה .אחד על חשבון השני ,בהתאם ניצולו העיקרי של ים המלח בעשרות השנים האחרונות היה ל ,הפקת מינרלים לצרכים מסחריים על ידי חברת מפעלי ים המלח (מי"ה), וחברת האם שלה כימיקלים לישראל - ICL ( להלן.)כי"ל תום תקופת הזיכיון של כי"ל מהווה הזדמנות חד פעמית ל גיבוש חזון לאזור ים המלח ול הטמעת גישה ,מעודכנת בת-קיימא , תפיסתWIN - WIN הרואה לנגד עיניה את ,האדם החברה והכלכלה לצד שמירת הטבע והמורשת, ולא על חשבונם. לשם כך על ממשל ת יש ראל לגבש חזון אזורי לטווח הזמן הקרוב ולטווח הזמן הרחוק . בטווח הזמן הקרוב ,על הממשלה לדאוג ולוודא ש כי"ל תטפל במפגעים הסביבתיים ש יצרה לאורך עשרות השנים האחרונות בים המלח וסביבתו . על החברה לה פקיד את הערבויות הנדרשות לה שלמת הטיפול במפגעים, וזאת כתנאי להשתתפות בכל מכרז עתידי להמשך הכרייה. בנוסף נדרש כי בטווח הזמן הקרוב, הממשלה ת אפשר את המשך הכרייה בים המלח רק תחת תנאים חדשים , שיהיו חלק ממנגנון הרישוי החדש. התנאים יקבעו, בין היתר, שפעילות הכרייה תהיה כפופ ה ,לרגולציה סביבתית ש השטח שבו פועלים המפעלים יצומצם משמעותית, ש לא תתאפשר פעילות ב איזורים בעלי חשיבות אקולוגית, ומעל לכל– ש תובטח השבת המים לים המלח . מפעלים שואבים מים מהאגן הצפוני לטובת פעילותם, ובכך תורמים באופן משמעותי לירידת מפלס ים ,המלח ועל כן נדרש כי המפעלים יחויבו לממן את השבת המים לים , לפחות באותה הכמות הנשאבת על ידם .כיום השבת מים דרך המסלול הטבעי של זרימתם היא הגישה המומלצת ועל כן רצוי כי תוספת 2 המים תגיע מ הכנרת אל נהר ה ירדן הדרומי ולים המלח. במהלך שכזה טמונות תועלות עצומות לאזור כולו, שכן יש בו הבטחה ל המשך קיום בר- קיימא של נהר ,הירדן וים המלח ו הוא צפוי ו לה ות אבן דרך משמעתית ב שיקום נהר הירדן הדרומי ובקעת ים המלח, ,על הקהילות והכלכלה במרחב ואף עשוי ל תרום לחיזוק ה.יחסים האזוריים ,בטווח הזמן הארוך יש לזכור כי ים המלח נ אינ ו משאב אינסופי. הפסקת עבודת המפעלים בשלב כלשהו היא בלתי נמנעת לאור סופיותו של הים , וההבנה כי אם השאיבות ימשיכו, ים המלח ייעלם. על המדינה לבחון ולהח ליט מה המועד הנכון להפסקת הכרייה , ועליה :ולהכין את הקרקע ליום שאחרי להסדיר מראש במנגנון הרישוי הבא את התנאים הסביבתיים שיובטחו בסוף תקופת הזיכיון, להבטיח את ,זכויותיהם של עובדי המפעלים מבעוד מועד ולסלו ל את הדרך ל הפיכת בקעת ים המלח ל אתר טבע ו תיירות עולמי ייחודי ,ש דרומו אגם מלאכותי, ובצפונו יזרום שוב נהר הירדן אל ים המלח, כך ש ה טבע הפלאי יהיה נגיש, עם קהילה נאמנה לצדו ,וי הווה גשר ל שיתוף פ עולה אזורי. יודגש, כי למיטב ידיעתנו הממשלה מעולם לא בחנה את המועד הראוי להפסקת עבודות הכרייה, מועד שהוא בגדר בלתי נמנע, ולא הציבה את החזון ה ,נופי ה כלכלי ו ה חברתי ל"יום שאחרי" . לפיכך אנו מבקשים כי חברי הוועדה: 1. ידרשו מהמשרד להגנת הסביבה להציג בפניה בהקדם מיפוי כולל של הנזקים הסביבתיים שנגרמו מפעילות בעל הזיכיון ("ל כי ,מפעלי ים המלח) , את עלות השיקום המוערכת, ואת התמודדותה של כי"ל עם הנזקים אותם גרמה לאורך השנים– ,האם טיפלה, האם שיקמה האם שילמה או האם פעלה בדרכים אחרות לטיפול בנזקים אלה. 2. ידרשו ממשרד האוצר להציג בפניה עדכון של יישום ההסכם שנחתם בין המדינה לבין "ל כי .בנושא קציר המלח 3. ידרשו ממשרד האוצר ומהמשרד להגנת הסביבה להציג בפניה את התחזית העתידית להמשך פעילות מפעלי ים המלח: איך יראו ים המלח וסביבתו בעשורים הבאים אם תימשך פעילות המפעלים כפי שנעשית כיום– 2035 , 2045 , 2055 ; מתי צפוי ים המלח להגיע לגודל מזערי שאינו מצדיק המשך הפעילות של המפעלים; כיצד מתכנן המשרד להתכונן ל כ ך ברישוי המשך הפעילות לאחר2030 . 4. ידרשו ממשרד האוצר להבהיר האם במסגרת הרישוי המתוכנן לאחר 2030 יידרש בעל הרישיון החדש לממן את החזרת המים שהוא שואב מים המלח ,על מנת לצמצם את ירידת המפלס והנזקים שהמפעלים אחראיים עליהם.