חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ה כ נ ס ת ,מרכז המחקר והמידע
ה ק ר י ה , י ר ו ש ל י ם9 1 9 5 0
www.knesset.gov.il/mmm
'טל מזכירות :
6408240
-
02
'פקס :
6496103
-
02
"א כ טבת
"תשע
ח
8 בי
נואר
2018
יישום החלטת הממשלה1911
–
כניסה לישראל מטעמי איחוד
משפחות לבני קהילות גונדר ו
אדיס אבבה
מסמך זה נכתב לבקשת
יושב-ראש ועדת העלי
י ה, הקליטה והתפוצות
ח
בר הכנסת
,אברהם נגוסה כדי
לבחון את
יישום החלטה1911
של הממשלה ה-
34
" ,כניסה לישראל מטעמי איחוד משפח ות לבני קהילות
גונדר ו
אדיס אבבה" שנתקבלה ב אוגוסט2016
(להלן: החלטת ממשלה1911
).
1
רקע
החלטת הממשלה1911
הצטרפה לשור
ת
,החלטות ממשלה קודמות
ש התקבלו משנת2003
ואילך, ו עניינן
כניסתם לישראל של בני קהילות הממתינים
ב
אדיס אבבה ובגונדר .א וכלוסייה
זו כוללת
,צאצאי יהודים
ש
אינם זכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–
1950
,
2 משום ש בני משפחתם התנצרו בדורות
הקודמים. א
ו מנם בני
קהילה זו
פרשו מקהילת ביתא ישראל (קהילת יהודי אתיופיה), אך הם לא נקלטו
באופן מלא
.בחברה הנוצרית3
החלטות הממשלה הקודמות שאפשרו את הבאת
בני קהילות אלו
או את
צאצאיהם לישראל הסתמכו על רשימות שה
נו כי
בשנת1999
הרב מנחם ולדמן, רבן של קהילות דיס א
אבבה וגונדר, ודוד אפרתי, לשעבר ראש רשות האוכלוסין וההגירה.
רשימות אלו
מכונות "רשימות אפרתי-
"ולדמן,
או "רשימות1999
". הה חלטות הסתמכו גם
על רשימות שה כין הרב ולדמן במועדים מאוחרים
יותר.
4
במהלך השנים השתנו הקריטריונים
נש קבעו
ב
החלטות הממשלה בדבר הזכאות לכניסה לישראל:
ב החלטת הממשלה2948
", "שארית יהודי אתיופיה, שנתקבלה ב פברואר2003
,נ קבעה זכאותם של
""צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אימהותיהם,
ואילו
ה החלטות716
(משנת2015
)ו-
1911
(משנת2016
)
עסקו ב
זכאותם של "יתרת יוצאי זרע ישראל".
5
בשנת2015
קיבלה הממשלה ה-
34
את החלטה716, בעניין הבאה לישראל של אחרוני
קהילות
הממתינים באדיס אבבה ובגונדר; החלטה זו מוצגת בקצרה במסמך זה,
שכן החלטת הממשלה1911
,
שהיא עניינו של
המסמך
, נשענת במי
דה רבה על הקריטריונים שנקבעו בה.
1
החלטת הממשלה1911
של הממשלה ה-
34
,כניסה לישראל מטעמי איחוד משפחות לבני קהילות גונדר ו אדיס
אבבה,
11
באוגוסט2016
.
2 חוק השבות, התש"י-
1950
.על פי החוק הזכות לעלות לישראל נתונה ליהודים ,לבניהם ולנכדיהם ,ואף לבני זוגם.
3
,מבקר המדינה
חוות דעת, יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה , ספטמבר2008
.
4
,שם; הרב מנחם ולדמן, רב הקהילות באתיופיה, שיחת טלפון31
בדצמבר2017
.
5
החלטת ממשלה2948
של הממשלה ה-
29
,
"שארית
יהודי אתיופיה"
,
16
בפברואר2003
– הועברה על ידי הילה כהן-
,אייס
,דוא"ל3
בינואר2018
. החלטת ממשלה716
של הממשלה ה-
34
,הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים ב אדיס
אבבה ובגונדר ,
15
בנובמבר2015
.
עמוד 2 מתוך 6
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על פי החלטת הממשלה716
,ה
זכאות לכניסה לישראל מותנית ב
ארבעה ה תנאים
המצטברים האלה :
המועמד עזב את כפרו ו הוא
ממתין לכניסה לישראל בקהילות הממתינים באדיס
אבבה או בגונדר לא
יאוחר מ-1
בינואר2010
;
שמו
רשום ברשימות הממתינים מ שנת1999
ואילך או ברשימות
שגובשו אחריהן,
ש
על פיהן פעל משרד הפנים,
וכניסתו לישראל לא הותרה מכוח
החלטות הממשלה הקודמות; ה
וא
מבקש
להתגייר בישראל לאחר שהוכיח כי הינו מזרע ישראל; יש לו
קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל,
אשר
הגישו בעבר בקשה להעלותו, או שיגישו בקשה
כאמור על פי ה נהלים שגובשו על ידי הצוות שהוקם לשם
.יישום החלטה זו6
בהחלטת הממשלה716
לא נקבע תקציב ליישומה אך הוחלט על הקמת צוות בי
ן-משרדי
שאמור היה
להגיש לממשלת ישראל המלצות לעניין
יישומה ב תוך60
יום ממועד ה
ה
חלטה.
בעקבות עבודת הצוות
התקבלה החלטת הממשלה1911
באוגוסט2016
)(כעבור תשעה חודשים.
7
החלטת הממשלה1911
נועדה לתת פתרון לצרכים הומניטריים ולאחד
אנשים
מקרב קהילות הממתינים
,באתיופיה עם קרוביהם בישראל. בהחלטה זו
הממשלה הקצתה
תקציב שיאפשר את כניסתם לישראל של
1,300
מבני
קהילות הממתינים
עד סוף שנת2017
.בהחלטה נקבע
כי על שר הפנים לבחון את זכות
המועמדים ל
ניס כ
ה ולאשר כני
סתם
אם הם עומדים
בארבעה
התנאים המצטברים של החלטת הממשלה
716
שפורטו לעיל,
ונוסף על כך– ב אחד מחמישה
ה קריטריונים
ה
נמנ
ים להלן:
8
א.
בודדים שכל בני משפחתם מדרגה ראשונה נמצאים בישראל ונכנסו אליה מתוקף החלטות ממשלה
קודמות;
ב. הורים שילדיהם נכנסו לישראל מכוח החלט
ו ת ,ממשלה קודמות, יחד עם בני זוגם וילדיהם הנוספים
ובתנאי שגם נלווים אל
ה עומדים ב
ארבעה הקריטריונים שב החלטת הממשלה716
;
ג.
ילדיהן הבגירים של אימהות שנכנסו לישראל כזכאיות בפני עצמן בהתאם להחלטות ממשלה קודמות
ושמן
נכלל ברשימות הממתינים בגונדר וב
אדיס אבבה
משנת1999
,ואילך או ברשימות שבאו אחריהן
שעל פיהן פעל משרד הפנים. הילדים הבגירים נכללו ברשימות בהיותם קטינים, אך כניסתם לישראל
לא אושרה מכיוון שהפכו לבגירים טרם כניסת ההורים לישראל;
ד.
אלמן או אלמנה וילדיהם המשותפים של מי שהופיעו ברשימות והם גוררים את זכאות .בן הזוג שנפטר
עם זאת, אלמן או אלמנה שנישאו
שוב אינם זכאים ל
הי
כנס לישראל;
ה. יתומים בגירים מאב ומאם, ש שמו של אחד מהוריהם
נכלל
ברשימות
הזכאים
להיכנס לישראל לפי
.החלטות הממשלה הקודמות
חשוב לציין ש
ב סעיף5
להחלטת הממשלה
1911
נ"קבע ש
הבאת המועמדים תיעשה בהתאם לדחי פות
כאמור לפי סדר הקריטריונים המפורט."
בד בבד , בסעיף4
להחלטה נקבע שהבאת הממתינים לא תתעכב
עד לגיבוש רשימת כל הזכאים לכניסה לישראל על פי החלטה זו,
.ותיעשה במקביל9
6 החלטת
ממשלה716
של הממשלה ה-
34
,הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים ב
אדיס אבבה ובגונדר,
15
בנובמבר2015
,. על פי ההחלטה מימושה– הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים –
היה אמור להתחיל
עד
120
( ממועד ההחלטה ולהסתיים כעבור חמש שנים כלומר עד נובמבר2020). על פי החלטת הממשלה, חברי הצוות הבין-
משרדי הם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, נציג משרד
האוצר (אגף תקציבים) ונציג הסוכנות ה.יהודית
7
,משרד ראש הממשלה
המשך כניסת בנות ובני הפלשמורה לישראל :, כניסה4
ינואר2017
.
8
החלטת הממשלה1911
של הממשלה ה-
34
,כניסה לישראל מטעמי איחוד משפחות לבני קהילות גונדר ו
אדיס אבבה,
11
באוגוסט2016
.
9
.שם
עמוד 3 מתוך 6
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עוד נקבע
ב
החלטת הממשלה
(סעיף5), כי "
ככל שרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים תתרשם
כי מספר הזכאים לכניסה על פי החלטה זו גבוה או נמוך באופן משמעותי מ-
1,300
, יובא הדבר מחדש
לאישור הממשלה".
10
ב החלטה
נקבע גם ש הכניסה לא תאושר אם היא תיצור הפרדה נוספת מיתרת בני ,המשפחה באתיופיה
ש עשויה להביא
לבקשה נוספת לכניסה לישראל בהמשך,
וכי זכות הכניסה לא"תיגרר"
לילדיו הבגירים של
הנכנס
.מתוקף הסעיפים שהוזכרו לעיל11
על פי
החלטת הממשלה
1911
, כל
הנ כנסים
במסגרת זו
יקבלו רישיון
לישיבת קבע
לפי חוק הכניסה
לישראל, התשי"ב–
1952
.
12
יחד עם זאת ,
על פי
הה
חלטה,
הנכנסים לישראל מכוחה יהיו זכאים לקבל
ממשרד העלייה והקליטה זכויות
ה זהות לזכויות הניתנות
ל
עולי
ם מ
אתיופיה בו
החלטת הממשלה ה
ו קצ ו
לכך תקציב
ים.
בחינת בקשות הכניסה לישראל במשרד הפנים
לדברי מר
טדי פקדה, ראש דסק
אתיופיה ברשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים,
הבקשות לכניסה
לישראל לצורך איחוד משפחות
הוגשו
למשרד הפנים
ב ידי בני
המשפחה הישראלים
, במחוז מגורי
הם .
,לדברי פקדה
הבקשות נבחנו לפי סדר הגעתן לרשות האוכלוסין וההגירה ו לא נערך
תיעדוף לפי מידת
דחיפות הבקשות
או לפי סדר
הקריטריונים שהובא
ו
לעיל
בסעיפים א-ה;
13
נציין שמאחר
שלא
נערך
תיעדוף , לא הובאו לבחינה כל הבקשות, ואפשר שבין הבקשות שלא נבחנו יש משפחות שמצבן
,ההומניטרי קשה במיוחד. עם זאת
ל
דברי פקדה, ב
החלטת הממשלה לא נ
קבע שיש לתעדף את ה
נכנסים
לישראל
בשלב בחינת הבקשות , אלא רק בשלב
הבאתם בפועל.
14
לאחר קליטת הבקש
ות
,במשרד הפנים
בני המשפח
ות
שבעטיים
התבקשו אישור
י
הכניסה הוזמנו
י לר איון
ולהצגת
מסמכים, ובהם תעודות מזהות, תעודות נישואין וגירושין, תעודות אפוטרופסות ותעודות פטירה .
המסמכים הועברו מאתיופיה לישראל ונבדק
ו
על ידי דסק
אתיופי
ה ב
רשות האוכלוסין וההגירה. ב אותו
שלב ע
רכה
הרשות
ניתוח של כל המידע
שנאסף בעניין כל אחת מהבקשות
הו חליטה על תשובה–
חיובית
או שלילית.
התשובה הועברה
ל
נציגי ה
סוכנות היהודית באתיופיה , והם זימנו את המשפחות שמועמדותן
א ושרה להמשך
התהליך.
15
להלן נתוני
רשות האוכלוסין וההגירה על הבקשות שהוגשו ועל תוצאות הטיפול בהן:
10
החלטת הממשלה1911
של הממשלה ה-
34
,כניסה לישראל מטעמי איחוד משפחות לבני קהילות גונדר ו
אדיס אבבה,
11
באוגוסט2016
.
11
.שם
12
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–
1952
.
13
טדי פקדה, מרכז דסק אתיופיה ברש ,ות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, שיחה25
בדצמבר2017
.
14
.שם
15
.שם ,המשך התהליך כולל מילוי טפסים, בדיקות רפואיות וחיסונים (הנערכים על ידי צוות משרד הבריאות). נוסף על כך
הסוכנות ממונה על ההכנה לעלייה ועל הטסת הנכנסים לישראל
. בין פעולות ההכנה שעורכת הסו כנות היהודית: סדר פסח
למשפחות שאושרו לעלייה, הדרכה בדבר
הטיסה ו
בדבר
המרת מטבע, הסברה על מרכזי הקליטה, על העיר שבה הנכנסים
.עתידים להיקלט ועל מדינת ישראל בכלל
,יהודה שרף, מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות בסוכנות היהודית
מכתב ,
,דוא"ל31
בדצמבר2017
.
עמוד 4 מתוך 6
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עד אוקטובר2017
הגיעו לרשות האוכלוסין וההגירה,
במסגרת יישום החלטת הממשלה1911
,
5,420
בקשות לכניסה לישראל. לדב
ר ,י פקדה
במקרים רבים
יותר ממבקש ישראלי אחד הגיש בקשה
לכניסה
ב
עבור אותה משפחה בא תיופיה ולכן
בכלל
הבקשות שהתקבלו היו ;לא מעט בקשות כפולות
,עם זאת
אין בידי רשות האוכלוסין וההגירה נתונים על מספר ן של בקשות
אלו.
16
.בין הבקשות שהוגשו, רק חלק קטן הגיע לכלל בחינה להלן
נתונים על הבקשות שנבחנו:
17
o
326
מכלל
ה בקשות
אושרו
ובאמצעותן ניתנה
לכ-
1,300
מועמדים אשרת כניסה לי
שראל.
o
רשות האוכלוסין וההגירה דחתה209
בקשות ל כניסתם של847
אנשים.
,בהתאם להחלטת הממשלה לאחר שהושלם אישור כניסתם של1,300
המועמדים הראשונים ,
הופסק
הטיפול בשאר הבקשות.
18
,כאמור
אין בידי רשות האוכלוסין וההגירה
מידע על
מספר הבקשות הכפולות ,ולכן גם אין בידיה
נתונים
על מספר הבקשות
שה
וגשו לבחינה ו
עדיין לא הובאו לבחינה ,או
של מספר הנפשות הכלולות בבקשות
אלו .נוכח זאת ,
הרשות אינה
יודעת מה
היה
מספר המבקשים שמועמדותם ה
י יתה מאושרת
אלמלא נקבעה
מכסה במסגרת
.החלטת הממשלה19
היעדר הנתונים
אינו מאפשר את
יישום
חלק מסעיף5
של החלטת
,הממשלה
שבו נ קבע כאמור" כי
ככל שרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים תתרשם כי מספר
הזכאים לכניסה על פי החלטה זו גבוה או נמוך באופן משמעותי מ-
1,300
,יובא הדבר מחדש לאישור
הממשלה".
נשאלת השאלה
אם לצורך יישום מלא של החלטת הממשלה, לא היה צורך
ב טיפול
כל ב ה
בקשות ,
ובמיצוי
,כל המידע הגלום בהן
כדי
לקבוע את סדר כניסת בני הקהילה לישראל על פי סדר העדיפויות
שהממשלה קבעה.
מנגד, אפשר לטעון כי
ניתוח כל המידע הטמון ב-
5,420
הבקשות
עלול להימשך זמן רב.
בעקבות זאת, י
יתכן עיכוב שלא לצורך ב
כניסת הזכאים לישראל
, כך ש
מצבים הומניטריים קשים יוחמרו.
טענה זו משתקפת בסעיף4
להחלטת
ה ממשלה1911
,
שבו
ה
ובהר ש
אין לעכב את הממתינים
עד לגיבוש
רשימת כל הזכאים לכניסה לישראל.
20
הבאת
הזכאים לישראל
על פי נתוני הסוכנות היהודית, ב-
2017
נכנסו לישראל1,308
זכאים –
309
מהם (כ-
24%
) מ
אדיס אבבה
ו-
999
מהם (כ-
%
76
)מגונדר.
לבד
מ
ארבעה בני אדם, כ
ל הזכאים
נכנסו לישראל מיוני2017
ואילך ;
לפי
,הסוכנות הסיבה לעיכוב בתהליך
תה י הי התארכות פעולות ההכנה שקדמו לכניסה.
נוסף על משפחות
אלו נכנסו לישראל25
משפחות ש
זכאותן נ קבעה כבר בשנת2013
ו
הוזכר ה בסעיף7
להחלטת הממשלה
1911
.
21
מ משפחות אלו(
84
)נפשות נכנסו לישראל
בשנת2016
וארבע
הן מ (
13
)נפשות
נכנסו
ב שנת2017
.
21
16
,טדי פקדה, מרכז דסק אתיופיה ברשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, דוא"ל1
בינואר2018
.
17
.שם
18
,טדי פקדה, מרכז דסק אתיופיה ברשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, שיחה25
בדצמבר2017
.
19
.שם
20
החלטת הממשלה1911
של הממשלה ה-
34
,כניסה לישראל מטעמי איחוד משפחות לבני קהילות גונדר ו
אדיס-אבבה,
11
באוגוסט2016
.
21
נוסף על נכנסים אלה, ב-
2017
עלו לישראל11
( משפחות24
,נפשות) שהיו זכאיות לעלייה על פי חוק השבות. יהודה שרף
מנה ,ל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות בסוכנות היהודית, מכתב, דוא"ל31
בדצמבר2017
,; שיחת טלפון
1
,בינואר2018
.
עמוד 5 מתוך 6
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הבאת שארית בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונד
ר
כאמור, לא כל הממתינים ב
אדיס אבבה ובגונדר קיבלו אישור כניסה לישראל ,
ואף
לא נבחנה זכאות םלוכ .
,עם זאת ,כאמור
ב החלטת הממשלה716
שהוזכרה לעיל
נ קבע שיש להביא לישראל את
אחרוני
בני
קהילות הממתינים עד סוף שנת2019
.
בהקשר זה נזכיר שוב את סעיף5
להחלטת הממשלה1911, ש
לפיו
"
ככל שרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים תתרשם כי מספר הזכאים לכניסה על פי החלטה זו
גבוה או נמוך
באופן משמעותי מ-
1,300, יובא הדבר מחדש לאישור הממשלה"
.לדברי ד"ר הילה טל-
,אביטן, מרכזת חברה בכירה באגף ממשלה וחברה במשרד ראש הממשלה עד ,למועד כתיבת המסמך לא
גובשה
הצעת מחליטים לצורך
זה ,היות ש משרד האוצר לא
הקצה לכך תקציב.
22
אם ממשלת ישראל תחליט
לבחון את הבא
תם של בני קהילה נוספים, כפי ש נקבע בהחלטת הממשלה716
,
יהיה
צורך בהערכת
מספר הזכאים הפוטנציאלי.
,כאמור הגם שיש בידי רשות האוכלוסין וההגירה מספר
,רב של בקשות לכניסה לישראל לא עלה בידיה לקבוע מהו מספר האנשים שיש פוטנציאל שהם זכאים
ל.כניסה לישראל
ב תחילת
שנת
2016
הכין הרב
ולדמן רשימת
בתי אב שיש להם
פוטנציאל להיות זכאים לכניסה
.לישראל
הרשימה הוכנה על סמך מי דע ונתונים שנאספו בקהילות
הממת
ינים
, והיא הועברה למשרד הפנים.
23
טבלה1. רשימת שארית יהודי אתיופיה שחיו
,באתיופיה2016
24
קהילה מספר משפחות מספר נפשות
אדיס אבבה
822
3,200
גונדר
1,440
6,200
סך הכ
ול
2,262
9,400
לפי נתוני הרב ולדמן המובאים בטבלה1,
בתחילת2016
ח יו באתיופיה2,262
משפחות,
שבהן9,400
נפשות,
.שיש להן פוטנציאל להיות זכאיות לכניסה לישראל
לדברי הרב ולדמן ,וא
מנם במסגרת
החלטת הממשלה1911
נכנסו לישראל כ-
1,300
זכאים, אך להערכתו
רק כ-
%
70
מהם ,כלומר כ-
900
בני אדם ,רשומים ברשימות שהוזכרו בטבלה 1.
25
מכאן עולה, ש
שמם
של
כ-
400
מן
הנכנסים
לישראל
לא נכלל ברשימות ו
לפי
כך מספר המועמדים הפוטנציאליים לכניסה לישראל
שחיים כעת באתיופיה
הוא כ-
8,500
.
22
ד"ר הילה טל-
,אביטן, מרכז חברה בכירה, אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה, שיחת טלפון1
בינואר2018
.
23
,ברשימה זו
ב
עבור כל בית אב נרשם שמו של ר אש המשפחה, שם בן
ה זוג, מספרם הכולל של בני המשפחה, שם של קרוב
משפחה שחי בישראל ופרטי התקשרות עם קרוב המשפחה הישראלי. הרב מנחם ולדמן, רב הקהילות באתיופיה, שיחת
,טלפון31
בדצמבר2017
.
24
הרב מנחם ולדמן, רב הקהילות באתיופיה, דוא"
,ל1
בינואר2018
.
25
שם.
עמוד 6 מתוך 6
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בעקבות
האמור במסמך יש לשאול שאלות:אלו
האם יש
הגדרה חד-משמעית של אוכלוסיית היעד שמדינת ישראל מוכנה
?לקלוט
מהם הקריטריונים לזכאות לכניסה לישראל
?ומי הגורמים הקובעים אותם
כיצד
מובא בחשבון
גודל האוכלוסייה שיש לה פוטנציאל לזכאות לכניסה לישראל,
בעת גיבוש
?החלטות הממשלה
כיצד אפשר להטמיע בעבודתה של רשות האוכלוסין את
תיעדוף ה אוכלוסיות את התיעדוף
?הנדרש של האוכלוסיות בתהליך אישור הבקשות או דחייתן
כיצד
יש להביא בחשבון את
הצורך בהבאתם המהירה לישראל של אלו שמצבם ההומניטרי
הוא ה
קשה ב?יותר
:כתיבה
ד"ר נורית יכימוביץ-כהן
:אישור
אורלי אלמגור-לוט
ן
, ראש צוות
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת