חומר רקע
16.5.18
נייר עמדה לדיון בועדה המיוחדת לזכויות הילד לקידום השוויון ליוצאי אתיופיה
נושא הישיבה: מצבם של בני נוער, צעירות וצעירים מהחברה האתיופית
עמותת עלם מסייעת לבני נוער בסיכון בישראל מעל 30 שנה. בשני העשורים האחרונים חלק ניכר מקהל היעד של העמותה הם בני נוער בסיכון עולים ובני עולים. עלם מטפלת ביותר מ- 20,000 בני נוער בשנה. מתוכם 45% הם בני נוער עולים או בני עולים. עולים מאתיופיה, מדינות חבר העמים ועולים מצרפת. עלם מפתחת תכניות מותאמות לאוכלוסיית הנוער העולה וכן פרויקטים הנותנים מענה לעבודה עם משפחותיהם.
במחקר אחרון שנעשה על ידי משרד הקליטה ומכון ברוקדייל, הממצאים מצביעים על כך שמצב בני נוער יוצאי אתיופיה, חמור יותר ממצבם של עולים ממדינות אחרות וכן חמור יותר ממצבם של בני נוער עולים יוצאי אתיופיה שנולדו באתיופיה. הנערים שנולדו בארץ כבר אינם חשים תחושות זהות ושייכות לתרבות האתיופית ועדיין לא חשים שייכות לחברה הישראלית. מה שמייצר ריק תרבותי וערכי קשה מאד.
בישראל כיום חיים כ- 130 אלף יוצאי אתיופיה. על-פי הנתונים המנהליים של המשרד לקליטת העלייה, משנת 2010 חיים כיום בארץ כ-17,900 בני נוער שמוצאם מאתיופיה 9,800 עולים ו-8,100 ילידי הארץ שהוריהם עלו מאתיופיה (ברוקדייל, המשרד לקליטת עלייה, 2012).
רבים עדיין חיים בשכונות בהם יש ריכוזים גבוהים של יוצאי אתיופיה- אשקלון: שמשון, שיכונים, גבעת ציון; קריית מלאכי: וייצמן, הרצל; אשדוד: רובע ח', רובע ג', רובע ו'; ראשון לציון: רמת אליהו; רחובות: קריית משה, אושיות; נתניה: סלע, חפציבה, קריית-נורדאו, אזורים, ודורה; חדרה: פאר, גני אלון, גבעת אולגה; חיפה: נווה פז; באר שבע : שאול המלך; לוד: רמת אשכול- חשמונאים, הרכבת; גדרה: שפירא וסטרומה.
עובדי/ות עמותת עלם ומתנדביה פוגשים את בני הנוער יוצאי אתיופיה ב-17 שכונות, ברובן הומוגניות, ברחבי הארץ.
אנו בעמותת עלם מפעילים תוכניות מגוונות וייחודיות לבני הנוער יוצאי אתיופיה במטרה לסייע בשילובם בחברה הישראלית, תוך שמירה על ייחודם התרבותי והבנת המצוקות הייחודיות להם. לאור הפעילות הרבה בקרב בני הנוער, הצעירות והצעירים, אנו נחשפים לאתגרים רבים העומדים בפניהם. לחלקם אנו מנסים ומצליחים לתת מענה ולחלקם לא.
גורמי הסיכון הינם רבים ומאתגרים ולרוב מונעים מבני הנוער התקדמות בתחומי החיים השונים: תחושות של אפליה, ניכור, אי השתייכות חברתית, גזענות והדרה חברתית מלוות אחוז גבוה ביותר של בני נוער. הם מדווחים עליהן כחוזרות מול גופים שונים לכל אורך השדרה הישראלית באשר היא (משרדי ממשלה, קופות חולים, בנקים, משטרה, חינוך, מועדונים, הציבור הכללי ועוד). מרבים בני הנוער מדווחים על מציאות קשה אותה הם חווים באופן יומיומי, מציאות זו יוצרת תחושות קשות ומביאה להחמרה בסיכון ובמצוקה בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה. מספר בני הנוער הנכנסים למעגל הסיכון גדל והולך למרות התכניות הרבות שמתקיימות על ידי גופים שונים.
תחושות אלו מצטרפות לגורמי הסיכון נוספים כמו: קשיי זהות, מצב סוציו אקונומי נמוך, קשיים חברתיים וכלכליים, פער בין-דורי, מעורבות הורים נמוכה בחיי הילדים, חוסר תקשורת פנים משפחתית, פערים תרבותיים, משברי קליטה של ההורים, דימוי נמוך של ההורים בקרב בני הנוער, חוסר קבלת סמכות, טאבו בנושא המין בקרב החברה, קושי בהשתלבות במסגרות חינוכיות, נשירה סמויה וגלויה, קשיים לימודיים רגשיים והתנהגותיים, מערכת חינוך שאינה מערבת הורים או מדווחת להם, ניצול ע"י ארגוני פשיעה, חסר במענים מותאמים לצרכי הקהילה, שתיקה וחוסר דיבור על רגשות כחלק ממאפייני התרבות, ועוד.
אחוז גבוה של בני נוער נוטים להתנהגויות סיכון, ביניהן: שימוש בחומרים ממכרים, שתיית אלכוהול, עישון סיגריות ונרגילה, גניבות לשם מימון רכישת החומרים, התנהגות מינית בלתי מובחנת, עבריינות, שוטטות ועוד.
כאשר מדובר בנערות וצעירות ישנם בנוסף משברי גיבוש זהות, קושי מול תפקיד הנערה המסורתי, מקרים רבים של אלימות בתוך קשר, זנות, קיום יחסים בלתי מובחנים, הריונות מוקדמים והפלות וכן התנהגות אגרסיבית הבאה לידי ביטוי באלימות פיזית ומילולית.
בקרב הצעירים אנו פוגשים אחוז גבוה של משוחררים או שוהים בבתי הסוהר או לחילופין משתמטים או עריקים ממסגרת צבאית. קיים קושי ניכר במציאת אופק תעסוקתי או מקצוע, חוסר מעש ותחושת בלבול, חוסר שאפתנות, או לחילופין תחושה כי הצעירים אבודים ואינם מוצאים את עצמם מחוץ לשכונה. קיים חסר במענים ייחודיים לבני הקהילה בקרב אוכלוסיית הצעירים והצעירות. ואילו המענים הניתנים אינם מותאמים כלל לאופי האוכלוסייה ולמרכיבי הסיכון והקושי של הצעירים והצעירות. לצעירים רבים לא כתבו את הגיל הנכון בתעודות הזהות וכדי להתחיל לעבוד או להתגייס לצבא עליהם לשלם לעו"ד מכספם בכדי לבצע את התיקון- עובדה המעכבת אותם מלהתקדם.
כמו כן, סוגיית הוכחת יהדותם לפני החתונה- מלבד אי הנעימות הכרוכה בהוכחת היהדות עולה השאלה מדוע לא מספיק שאח אחד עובר את התהליך שיהיה תקף גם לשאר אחיו, כיום מאלצים כל ילד בנפרד לעבור את התהליך המורכב.
בעמותת עלם, הן בפרויקטים והן באתרי הסיוע אותם אנו מפעילים, בעבודתנו עם בני הנוער, הצעירות והצעירים, אנו מאפשרים להם להגיע לסביבה פיזית (ווירטואלית) בטוחה ומאירת פנים בה שוהים אנשי צוות וכן קבוצת שווים בטוחה ומקבלת אשר מאפשרת להם לחזור ולו לרגע ולהיות רק הם עצמם עם חברים ואנשים שמקבלים אותם כפי שהם ללא ציפיות.
אנחנו עובדים עם בני הנוער על הזהות והשייכות שלהם, התרבותית והישראלית ועל שילובן יחד על מנת לחזקם ויחד עם זאת מסייעים להם בהתמודדות עם תופעות גזעניות שהם חווים.
האפשרות לשוחח על הגזענות באופן גלוי בפרויקטים של עלם, מאפשרת למוסס את הגזענות ולייצר היכרויות חדשות שמשפיעות גם מעבר לפרויקט הספציפי ובאות לידי ביטוי גם במפגשים בין בני הנוער אלו במקומות נוספים. חשוב לנו להתמודד עם הגורמים המעכבים התקדמות הקשורים בעיקר בחוסר חיבור לקבוצת השווים, חוסר אימון במערכות פורמאליות, העדר תמיכה ומעורבות הורית, דימוי והערכה עצמית נמוכים, סביבה שאינה מטיבה ודימוי גוף נמוך.
במרכזי הנוער ישנן תוכניות מותאמות לנערות וברבים מהן יש אף ערב סגור לנערות בלבד. כלל הצוותים והמתנדבים עובדים הכשרות לעבודה מותאמת עם נערות בכלל ונערות עולות בפרט. הנערות זוכות להשתתף בפעילויות קבוצתיות ייחודיות, חוגים וקבוצות עניין לצד הקשר האישי והתמיכה שמקבלת כל נערה בנפרד.
כלל אנשי הצוות במרכזים הינם אנשי מקצוע ממקצועות הטיפול והחינוך. מרבית מנהלי הפרויקטים הם בעלי ותק רב שנים בארגון. בנוסף, בכל צוות ישנו לפחות חבר אחד מהעדה האתיופית מנהל/ת או רכז/ת אשר במרבית המקרים הם בני אותו ישוב בו הם עובדים. בכל פרויקט ישנו מספר רב של מתנדבות ומתנדבים אשר מוכשרים ומלווים ע"י הצוותים בעבודתם עם בני הנוער, בכלל זה יש לא מעט מתנדבים ומתנדבות בני העדה האתיופית אשר מוצאים חיבור משותף ומהיר עם בני הנוער. בחלק מהפרויקטים מתנדבים בוגרי ובוגרות הפרויקט אף הם בני העדה.
בשונה ממועדוני נוער עירוניים אחרים לצד המימד החברתי-חינוכי הקיים במרכזי עלם קיימת גם אוריינטציה וראייה טיפולית, בחלק מהמרכזים פועל מיזם בשיתוף משרד הרווחה ובאופן כללי ישנו קשר ישיר עם כלל גורמי הטיפול-חינוך והשיקום העירוניים בעבודה צמודה ושטופת.
למרבה הצער בישובים רבים בהם קיימים מרכזי הנוער של עלם, הם אלו היחידים אשר נותנים מענה לשכבה גילאית של בני נוער (13-18) במסגרת פעילות יום יומית לבני הנוער מהחברה האתיופית. על כן מרכזי הנוער של עלם הוא מוקד ההסתייעות העיקרי של בני נוער אלה ולעיתים גם של משפחותיהם.
עמותת עלם מעבר לסיוע היומיומי ומתוך תחושת אחריות חברתית לגורלם של בני הנוער, פועלת להעלאת מצוקותיהם לסדר היום החברתי/לאומי. אי לכך אנו שוטחים בפני חברי הועדה את מוקדי הסיכון, המצוקות והחוויות הייחודיות להם בכדי לנסות ולקדם פתרונות ועשייה אקטיבית.