פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 418
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ד' באב התשפ"ד (08 באוגוסט 2024), שעה 12:45
סדר-היום:
<< הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שמחה רוטמן – היו"ר
מוזמנים:
עידית מועלם
–
רפרנטית חברות, משרד המשפטים
גדי אלבז
–
עו"ד, הנהלת בתי המשפט
מיכל שמואלי
–
סגנית ראש רשות התאגידים זרוע עסקית, רשות התאגידים
אביב פרץ
–
עו"ד, רשות התאגידים
אסף כהן
–
עו"ד, רשות התאגידים
משתתפים באמצעים מקוונים
יוגב עזרא
–
חבר ועד מנהל, העמותה למלחמה בספאם (ע"ר)
ייעוץ משפטי:
עו"ד ניצן רוזנברג
מנהל הוועדה:
איל קופמן
רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, מ/1719 << נושא >>
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שלום לכל הנוכחים, אנחנו בהצעת חוק החברות (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024, ברביזיה. במהלך הניסוח עלו דברים שצריכים להכניס לתיקון של החוק, ולכן כדי שנוכל לעשות את זה אנחנו קודם כול נעלה את הרביזיה להצבעה. אני נימקתי לכם את הרביזיה כרגע, למקרה שלא שמתם לב. מי שבעד הרביזיה ירים את ידו.
הצבעה
אושר.
אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הרביזיה התקבלה. פתחנו את הרביזיה. בבקשה, עו"ד ניצן רוזנברג.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
טוב, במהלך עבודת הנוסח עלו שתי סוגיות שרצינו להחזיר לוועדה. הסוגיה הראשונה היא בסעיף 351ו, שזו השאלה של נפקות המחיקה. אנחנו מדברים על סעיף קטן (ב) שעוסק בשאלה של נפקות המחיקה ביחס לבעלי מניות ונושאי משרה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כן.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אני אקריא אותו ואז נדבר על מה שמסומן בצהוב, שאלו הדברים השונים מהנוסח שאתה ראית באישור.
(ב) אין בחיסול חברה בעקבות מחיקתה כאמור בפרק זה כדי לגרוע מחבות בעל מניות או נושא משרה בה לפי סעיפים 192 ו־193 או 252 עד 254, לפי העניין, שהתגבשה לפני שהחברה נמחקה,
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לחוק.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
זה לחוק. אתה לא צריך להגיד, כי אתה בתוך החוק. אתה בתוך חוק החברות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא, אני מתכוון שזה לא לפקודה.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אלו הסעיפים של חוק החברות.
ואם החברה המשיכה בפעילות באמצעות בעלי מניות או נושאי משרה בה למרות שנמחקה – אין בחיסול כאמור כדי לגרוע מחובותיהם לפי אותם סעיפים שהיו חלות לולא נמחקה החברה, והכול עד לחיסולה לאחר פירוק לפי כל דין.
הסעיף הזה הוא איזשהו סעיף שהיה בנוסח מאוד עמום בפקודה המנדטורית. בנוסח הכחול משרד המשפטים רצה לשאוב את הסעיף הזה משם, ואנחנו אמרנו שאנחנו בשנת 2024, יש פה הטלה של חבות, חובות, על בעלי מניות ונושאי משרה. בואו ננסה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לצקת תוכן ולהבין במה מדובר.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
כן, שהמחוקק יגיד למה הכוונה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז מה זה סעיפים 192, 193, 252 ו-254?
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
192 זה חובת בעלי מניות לנהוג בתום לב. 193 זה חובת בעל שליטה לפעול בהגינות, 252 עד 254 הן חובות של נושאי משרה, חובת זהירות וחובת אמונים. הצהבתי אותם כי בדיון הקודם בוועדה הכוונה הייתה לסעיפים האלו, אבל אתה שאלת באופן מפורש, ואנחנו אמרנו סעיפים אחרים. לכן היה לנו חשוב להביא את זה שוב לוועדה. הדבר הנוסף שהשתנה, אם אתה רואה את המילה חבות וחובות – בעיקרון בנוסח בפקודה היה כתוב חבות, המונח האנגלי ability, וכאשר אנחנו הפרדנו, חלק מההבהרה והתיחום של הסעיף הזה היו לגבי השאלה: האם האחריות שאנחנו מדברים עליה היא לפני המחיקה או אחרי המחיקה.
ממשרד המשפטים ורשות התאגידים ביקשו להבהיר שמדובר באחריות, בחובות – תכף נדבר על המילים האלה – שחלה גם וגם. רצינו עדיין להסביר מה זה אומר. לגבי השלב לפני המחיקה, מה שכתוב פה זה חבות, שלפי הסעיפים שדיברנו עליהם כרגע, התגבשה לפני שהחברה נמחקה. זאת אומרת, זו איזושהי הפרה שהתגבשה לפני המחיקה. בשלב שאחר כך, יש עוד איזשהו סוג של הבהרה: באמצעות בעלי מניות – כאן הייתה הכוונה להבהיר שבשלב שאחרי המחיקה, החובות האלה, חובת האמונים, חובת זהירות וכו', ימשיכו לחול כשלמרות שהחברה נמחקה, החברה המשיכה לפעול.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
באמצעות בעלי המניות או נושאי משרה.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
כן, שזה משהו שלא חידדנו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל זה מחובותיהם של אותם בעלי מניות או נושאי משרה, כלומר לא ייתכן שנושא משרה א' פעל, בעוד נושא משרה ב' חשב שהחברה נמחקה, הלך לביתו ואז תוטל עליו חבות.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז חובותיהם הן של אלו שפעלו.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
כן, ואם אתה רואה, יש פה באמצעות בעלי מניות או נושאי משרה. אין בחיסול כאמור כדי לגרוע מחובותיהם של אותם אלה שבאמצעותם החברה המשיכה את הפעילות. זה באמת חידוד שלא היה. דיברנו על כך בוועדה, אתה דיברת על הרציונל שלא ייצא חוטא נשכר, והיה רציונל נוסף שעלה, לפיו לא יהיה ואקום נורמטיבי, שלא יחזרו לתבוע את הרשם כי יש ואקום של אחריות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא, אבל השאלה היא אם הביטוי מחובותיהם שהיו חלות לולא נמחקה החברה, מספיק מחודד. אני יודע מה הכוונה, השאלה אם הנוסח פה מספיק מחודד. באמצעות בעלי מניות או נושאי משרה בה למרות שנמחקה – אין בחיסול כאמור כדי לגרוע מחובותיהם – של אותם בעלי מניות או נושאי משרה לפי אותם סעיפים שהיו חלים.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אני חייבת להגיד לך שבנוסח האחד לפני האחרון שאתה רואה פה, הייתה ה"א הידיעה. היה כתוב באמצעות בעלי המניות או נושאי המשרה, וחידוד שביקשה מאיתנו עו"ד עידית ממשרד המשפטים היה להוריד את ה"א הידיעה, כדי שיהיה ברור שאלו אותם בעלי מניות או נושאי משרה שפעלו באמצעות החברה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
טוב.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אנחנו חשבנו שזה מספיק ברור.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אוקיי, אם מבחינת ההבהרה זה ברור, אז מצוין. אם הנוסח הזה אומר את מה שאני התכוונתי – בסדר.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
כן, חידדנו את זה עד הסוף. אתם רוצים להגיד משהו על הסעיף?
<< אורח >> עידית מועלם: << אורח >>
ההערות מקובלות עלינו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ביטול מחיקה בידי הרשם 351ז.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אני אקריא את הסעיף הזה, כי אומנם מודגש בצהוב, אך הנוסח השתנה מאוד.
ביטול מחיקה בידי הרשם
351ז.
(א)
(1) הרשם רשאי, בתוך שנה ממועד המחיקה, לבטל מיוזמתו מחיקה של חברה, אם טרם חוסלה לאחר פירוק, אם מצא כי במועד המחיקה לא התקיימו לגבי החברה התנאים המנויים בסעיף 351ג(א);
(2) הרשם רשאי לבטל מחיקה של חברה, אם טרם חוסלה לאחר פירוק, לבקשת כל אדם המעוניין בדבר שנפגע מחיסולה בעקבות מחיקתה (בסעיף זה – המבקש), אם מצא כי במועד המחיקה לא התקיימו לגבי החברה התנאים המנויים בסעיף 351ג(א), ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה ממועד המחיקה; היה המבקש נושא משרה בחברה, או בעל מניה בחברה או יורשו, רשאי הרשם לדרוש כתנאי לביטול המחיקה תשלום אגרה שנתית לפי סעיף 9(ב) בעד השנה שבה הייתה החברה מחוקה, בהתחשב במטרה שלשמה התבקש ביטול המחיקה.
מה השתנה פה? מה שמודגש בצהוב זה בעצם הנעץ, המועד. מה שהיה כתוב קודם זה בתוך שנה ממועד המחיקה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ואז יכול להיות שהגשתי 364 יום קודם וצריך להכריע מייד.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
כן, במהלך העבודה על הנוסח התחדד לנו שבאמת הביטוי בתוך שנה ממועד המחיקה מתאים לסיטואציה שבה זה מיוזמתו, והסיטואציה שבה הבקשה הוגשה בתוך שנה היא לגבי כל אדם אחר שמבקש את הבקשה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הבנתי. מובן והגיוני. זהו, אלו שני התיקונים?
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אלו שני התיקונים. כמובן שהיו עוד כמה תיקוני נוסח, אני יכולה רגע להגיד אם אתה רוצה. למשל, בהגדרה של חוב אנחנו הוספנו את המילה הכולל. זה היה ברור שזאת הכוונה כשאתה רוצה להגיד שהערך הכולל של החובות הוא נמוך באופן שאין בו כדי למנוע את מחיקת החברה, זה ברור שלא מדובר בחוב - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בהרבה חובות קטנים.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
נכון, אבל כן הוספנו את המילה הזאת שם. לגבי בבדיקות מקדימות בסעיף 351ד, בוועדה היה מאוד ברור שההסמכה לשר המשפטים היא לקבוע חובה של דרישת מידע, חובה של הרשם לבצע בדיקות מקדימות נוספות ולא לקבוע הוראות שהן רשות, אבל עדיין זה משהו שכן העברנו אותו בנוסח וזה לא היה נראה ככה קודם. זהו, כל השאר היו ממש תיקוני נוסח קטנים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אוקיי, בסדר גמור. בתיקונים הללו אני חושב שחוק החברות תיקון מס' - - -
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
תיקון מס' 37. הוא עקף את גרעין השליטה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
עקפנו. טוב, קודם כול נעלה את זה להצבעה. חוק החברות (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, בשינויים שהוכנסו. מי בעד החוק לקריאה השנייה והשלישית?
הצבעה
אושר.
מי נגד? מי נמנע? פה אחד, חוק החברות (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, אושר בנוסח שתוקן ויונח, בעזרת השם, על שולחן המליאה. לא יהיה ניתן להצביע ביום רביעי כי צריך הנחה, אבל אפשר יהיה להניח, ובמליאה הבאה שתהיה בפגרה נשתדל להכניס את זה. תודה רבה לכולם, אתם רוצים להעלות בזום את יוגב? לא הצלחתי להבין את קשר הנושא לדיון, אבל אם הוא רוצה לעלות הוא יכול. שלום, יוגב.
<< אורח >> יוגב עזרא: << אורח >>
תודה רבה, אדוני. אני מהעמותה למלחמה בספאם. זה קשור לדיון. אני מבקש שגם במחיקת חברה וגם בפירוק מזורז תהיה חובה לבדוק גם בהוצאה לפועל וגם בבית המשפט אם יש הליכים פתוחים נגד החברה. רק בתנאי שאין הליכים פתוחים, לא בבית המשפט ולא בהוצאה לפועל, אפשר יהיה לעשות פירוק מזורז או מחיקת חברה. כבר נתתי דוגמאות לרשם החברות, בגלל שהם כרגע רק רשאים לבדוק אבל לא חייבים, אז הם לא בודקים. הם מחקו גם חברות וגם עמותות, וגם אישרו פירוק מזורז מרצון של חברות שיש נגדן הליכים משפטיים או תיקים בהוצאה לפועל, ורק בדיעבד הנושים והזוכים שלהם שמו לב.
אני מבין שאדוני טוען שבבית המשפט המרשם לא מדויק, אבל זאת בעיה של אותו אחד שתבע את החברה. אם אני תבעתי את החברה ולא ציינתי את הח.פ. ובגלל זה רשם החברות לא ידע שיש תיקים נגד החברה, אז זאת בעיה שלי. אני כן צריך להקפיד לציין את הח.פ., ובמקרה שכן ציינתי את הח.פ. ותבעתי את החברה, רשם החברות יבקש מבית המשפט את השאילתה, בית המשפט ישיב לו שיש תביעה נגד החברה לפי הח.פ., ואז החברה לא תוכל להתפרק מרצון בהליך מזורז או להימחק.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
זה חלק מההערה שהערת גם בדיון.
<< אורח >> יוגב עזרא: << אורח >>
כן, אבל אתם התעלמתם ממנה. אתם רשאים לא לקבל אותה, אבל אתם מתעלמים ממנה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא התעלמנו.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
לא, אבל רק שתדע, אני לא יודעת אם שמעת, אבל אמרתי לפני רגע שחלק מהסיבה שהוספנו בהסמכה של שר המשפטים לקבוע תקנות בהמשך, הוספנו חידוד שאומר שהוא רשאי לקבוע בדיקות שחובה יהיה על הרשם לבצע, זה חלק ממה שגם אתה הערת בדיון. זה חלק מהסיבה שזה נכנס.
<< אורח >> יוגב עזרא: << אורח >>
לא, אבל אתם אמרתם רשאי.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
נכון שזה לא נכנס בחוק, אבל זה כן נכנס במפורש בהסמכה לשר המשפטים לקבוע את החובות האלה.
<< אורח >> יוגב עזרא: << אורח >>
אבל הוא רשאי גם היום, זה כל הקטע. הוא רשאי גם היום והיום הוא לא בודק. הוא יהיה רשאי גם בעתיד והוא לא יבדוק גם בעתיד. לכן אנחנו בעמותה מבקשים שזו תהיה חובה ולא רשות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
אפשר יהיה לקבוע את זה כחובה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בסדר גמור, אנחנו סיימנו את הישיבה הזאת. היינו יכולים להכניס פה עכשיו עוד שתי ישיבות שלמות.
<< אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >>
תיקון לחברות ללא שליטה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אפשר, כי כתוב תיקון מס' 38, אז עקרונית זה היה בסדר-היום, אז אנחנו יכולים. טוב, תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>