חומר רקע

 הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242313 • :פקס14-3242333 משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית יום ‏ רביעי ‏31‏ דצמבר ‏7132 ‏כ"ה‏ כסלו ‏ תשע"ח לכבוד ועדת ‏ חוקה ,‏ חוק ‏ ומשפט :הנדון עמדת הסניגוריה הציבורית- הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו- 2133 לקראת ‏הישיבה ‏הקרובה ‏שתתקיים ‏בוועדת ‏חוקה, ‏חוק ‏ומשפט ‏ב עניין ‏ הצעת ‏החוק ‏ שבנדון,‏ מבקשת‏הסניגוריה‏הציבורית‏ל הביע‏את‏עמד ותיה‏ העקרוניות ‏ בעניין‏ הצעת‏החוק ‏ ולהציע‏מספר‏ שינויים‏ נקודתיים. המרשם הפלילי ותקנת השבים - רקע: חוק ‏ המרשם ‏ הפלילי ‏ ותקנת ‏ השבים , ‏ תשמ"א- 3893, ‏,שכעת ‏מוצע ‏לתקנו ‏ התקבל ‏ בכנסת ‏ בשנת ‏ 3893 . 1 על‏אף‏אופיו‏הטכני,‏ מטרתו ה‏ של ‏ חוק ‏ הייתה‏ לעגן ‏ את ‏ העיקרון ‏ כי ‏"פרט לעניינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה." מטרה זו עמדה גם לנגד עיני ועדת קנאי אשר הוקמה בשנת2112 . 2 המלצות הו ועד ה שמו דגש על הטיית הכף לטובת אינטרס השיקום ועל חשיבות שילובו של בעל הרישום הפלילי בשוק התעסוקה ,נוכח הקשר שבין השתלבות תעסוקתית בחברה לבין שיקום.‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש ל בחון את ההסדרים המוצעים ב הצעת החוק שבנידון, אשר נוסחה על בסיס מסקנות והמלצות הוועדה ,בראי תפיסה זו. מבחינה ‏ערכית, ‏ הצעת ‏חוק ‏המידע ‏הפלילי ‏ותקנת ‏השבים ‏ המונחת ‏לפנינו, ‏כמו ‏חוק ‏המרשם‏ ,הפלילי‏ותקנת‏השבים‏לפניה ‏ עוסקת‏באיזון‏שבין ‏.שני‏אינטרסים‏מנוגדים ‏ מצד ‏ אחד ‏–‏ ההכרה ‏ בחשיבות ‏ שיש ‏ בתיעוד ‏ מלא ‏ של ‏ ההיסטוריה ‏ הפלילית ‏ של ‏ אדם ‏ ומסירתו ‏ לגורמים ‏ שונים ‏ לצורך ‏ הגנה ‏ על ‏ אינטרסי ם‏ ציבוריים ‏ חשובים ,‏ביניהם‏ האינטרס ‏ של ‏ מעסיקים ‏ ושל ‏ גורמים ‏ אחרים ‏ לקבל ‏ מידע ‏ על ‏ מועמדים ‏ לעבודה ועל ‏ ‏ אנשים ‏ הבאים ‏ עימם ‏ במגע . ‏ ‏ מצד ‏ ‏ שני–‏ הגנה‏על ‏ ערכי‏'תקנת‏ 'השבים ה ,‏ חשובים ‏ לא ‏ פחות ,‏ המגלמים‏את ‏ האינטרס ‏ הפרטי ‏ והציבורי ‏ בשיקומם ‏ של ‏ עוברי ‏ חוק ‏ ‏ כך שיוכלו ‏ להמשיך ‏ במהלך ‏ חיים ‏נ ורמטיבי ‏ בלי ‏ שהכתם ‏ הפלילי ‏ בעברם ‏ ימנע ‏ בעדם ‏ להשתלב ‏ במסגרות ‏ תעסוקתיות ‏ שונות ‏ כן .‏ ‏ מגן החוק ‏ על ‏ זכותו ‏ של ‏ בעל ‏ הרישום ‏ הפלילי ‏ לפרטיות ,‏ לשם ‏ טוב ‏ ולכבוד ,‏ ועל ‏ חזקת ‏ החפות ‏ מי ‏ של ‏ שנחקרו ‏ או‏נחקרים ‏ על ‏ ‏ ידי רשויות ‏ אכיפת ‏ החוק ‏ לא ‏ אך ‏ הורשעו ,‏ בין‏אם‏התיק‏כנגדם‏נסגר‏מעילות‏שונות‏או‏ שההליך‏המשפטי‏בעניינם‏תלוי‏ועומד. 1 הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1891 , ה"ח1111 . 2 בחודש מאי8009 , מינה שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, ועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בראשות .פרופ' רות קנאי 2  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 הוועדה‏בחנה‏ מחדש‏ את‏הא יזון‏האמור‏במרשם‏הפלילי,‏ באופן ‏,הפעלתו ‏ בזכות‏הגישה‏אל‏המידע‏ שבו,‏בתקופות‏ההתיישנות‏והמחיקה ‏ הקבועות‏בו ‏ ועוד.‏ הנזק בהעברת מידע ו חשיבות שילוב עוברי-חוק בחברה ו ב:שוק התעסוקה ה ספרות ‏ הקרימינולוגית ‏ המקצועית ‏ מצביעה‏באופן‏ברור‏על‏הק שר‏שבין‏תעסוקה‏לבין‏שיקום .‏ תעסוקה מאפשרת לאנשים בעלי עבר פלילי להשתלב בחברה ולהתפרנס באופן חוקי , מסייעת ביצירת תחושה של ערך עצמי ותרומה לחברה ,ו נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים המאפשרים הפסקת עבריינות בקרב עבריינים מתמידים. 3‏ מנגד, ‏ מחקר ים ‏רבים‏מצביעים‏על‏הקשר‏בין‏עבר‏פלילי‏של‏אדם‏לבין‏הקושי‏במציאת‏עבודה,‏ ומראים ‏שחשיפת ‏מידע ‏אודות ‏עברו ‏הפלילי ‏של ‏אדם ‏בפני ‏המעסיק ‏עשויה ‏לפגוע ‏בכניסתו ‏ או‏ בחזרתו‏ למעגל‏העבודה.‏רוב‏המעסיקים‏חסרים‏את‏המומחיות‏הנדרשת‏להעריך‏את‏רמת‏הסיכון‏ הנשקפת‏מאדם‏על‏סמך‏עברו‏הפל ילי ,‏ולכן‏ כמעט כל מידע אודות עברו הפלילי של מועמד, בין .אם רלוונטי לתפקיד ובין אם לאו, עשוי להיות שיקול לפסילה על הסף של מועמדותו של אדם ‏ גם ‏ כאשר ‏ העבר ‏ הפלילי ‏ אינו ‏ רלוונטי ‏ למקום ‏ העבודה , ‏ חשיפתו ‏ בפני ‏ המעביד ‏ יוצרת ‏ סטיגמה ‏ שלילית ‏ המרתיעה ‏ מעסיקים ‏ מלהעסיק ‏ בעלי ‏ עבר ‏ פלילי .‏ מחקרים ‏ מראים ‏ כי ‏ אחוז ‏ לא ‏ מבוטל ‏ מן ‏ המעסיקים ‏ אשר ‏ עורכים ‏ בדיקת ‏ רקע ‏ אודות ‏ מועמדים ‏ למשרה , ‏ אוספים ‏ מידע ‏ שאינו ‏ רלוונטי ‏ לתפקיד ‏ במקום ‏ העבודה ,‏וכי‏מידע‏זה‏משפיע‏בצורה‏משמעותית‏על‏החלטתם‏האם‏להעסיק‏את‏ האדם. 4 ‏‏ נציין ‏ כי ‏ לחלק ‏ משמעותי‏ ‏ מן האוכלוסייה ‏ קיים ‏ רישום ‏ פלי ‏ לי או‏משטרתי ‏ פי ‏ על .‏ נתונים ‏ שהציגה‏ נציגת‏משרד‏המשפטים ‏ בפני ‏ ועדת ‏ החוקה‏חוק‏ומשפט‏בדיון‏מיום‏71.31.7132,‏ למעלה ממיליון ומאתיים אלף ( 3,711,111) ‏ אנשים בישראל הם בעלי רישום פלילי או משטרתי ו ,‏ לפי‏הנתונים‏ שהוצגו ‏לפני ‏ועדת ‏קנאי,כ‏- 21%‏ מתוך ‏ בעלי ‏ הרישום ‏ הפלילי ‏ הם ‏ בעל י‏ פרט ‏ רישום ‏ פלילי ‏ יחיד .‏‏ מהנתונים ניתן ללמוד על ההיקף הרחב של האוכלוסייה הרלוונטית אשר עלולה להיפגע ‏ מהעברת מידע פלילי עודף .‏ הנתונים ‏ גם ‏ מלמדים ‏ על ‏ פער ‏ גדול ‏ ‏ בין הדימוי ‏ הציבורי ,‏ לפיו ‏ כל ‏ אדם ‏ שהסתבך ‏ עם ‏ החוק ‏ והורשע ‏ בעבירה ‏(‏ או שרק ‏ נפתח ‏ כנגדו ‏ תיק )‏ הינו ‏ עבריין ‏ מועד,‏ לבין ‏ המציאות ,‏ בה ‏במקרים ‏רבים ‏מאוד ‏ א נשים ‏מסתבכים ‏עם ‏החוק ‏באופן ‏חד‏פעמי‏ואינם‏מפתחים‏קריירה‏ .עבריינית 3 לדיון מפורט והפנייה למחקרים העוקבים אחר מסלול חיים של עבריינ( ,ים ראו לרנאו חגית8012 ,), עבריינות ואכיפת חוק ,הוצאת פרדס 'עמ118-121 . 4 לסקירה תמציתית של המחקר האקדמי באשר לקשר שבין עבר פלילי לשילוב בתעסוקה ראו עמדת הסניגוריה הציבורית בדנ"א1910411 דיין נ' מפעל הפיס , בפסקאות18-2. העמדה זמינה באתר הסניגוריה הציבורית בכתובת http://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Pages/MirshamPliliDayan.aspx :וראו גם Hilary Metcalf, Tracy Anderson and Heather Rolfe, Department for Work and Pensions, United Kingdom, Barriers to Employment for Offenders and Ex-Offenders — Part One: Barriers to Employment for Offenders and Ex-Offenders, Research Report No 155 (2001) 74, published also 13 GEO. J. ON POVERTY L. & POL'Y 283 (2006); Bronwyn Naylor, Moira Paterson and Marilyn Pittard In The Shadow of a Criminal Record: Proposing s Just Model of Criminal Record Employment Checks, 6 MELBOURNE U. L. REV. 171 (2008). 3  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 ,לדעת הסניגוריה הציבורית, נתונים אלו צריכים לשמש מצפן בעיצוב החוק ולהנחות את המחוקקים לקבוע הסדר שימנע ככל הניתן העברת מידע פלילי עודף על אדם לגורמים שו נים . המצב החוקי הנוכחי וסוגי המידע ה קיימים במרשם: כאמור, ‏ האיזון ‏ הנורמטיבי ‏ המרכזי ‏ב חוק ‏ המרשם ‏הפלילי ‏ותקנת ‏השבים ‏ הוא ‏ העדפתם ‏ של ‏ הערכים ‏ בדבר ‏ תקנת ‏ השבים ‏ והזכות ‏ לפרטיות ‏ פני ‏ על ‏ האינטרסים ‏ האחרים ‏ העומדים ‏ על ‏ הפרק ‏ על .‏ ‏ כן קובע ‏ החוק ‏ כי ‏ העיקרון ‏ הבסיסי ‏ הוא ‏ חיסיון ‏ המידע ‏ המצוי ‏ במרשם ‏ הפלילי ‏ והגבלת ‏ מסירת ‏ המידע .‏ לצד ‏ קביעה ‏ עקרונית , ‏ זו ‏ יוצר ‏ החוק ‏ מערך ‏ עדין ‏ של ‏ איזונים ‏ מפורטים ‏ לגבי ‏ רישומים ‏ שונים ‏ וחשיפתם‏לגורמים‏שונים .‏ ברמה המושגית החוק מפריד בין מספר סוגי רישומים :‏ רישומים ‏ המהווים‏את ‏ המרשם ‏ הפלילי ‏ הכוללים ‏ מידע ‏ על ‏ אירועים‏פליליים‏ שעברו‏את‏המסננת‏של‏בית‏המשפט,‏ ובהם‏ הרשעות ‏ קודמות,‏ קביע ת ‏ ו של ‏ ‏ תי ב המשפט ‏כי ‏הנאשם ‏ אינו‏מסוגל‏לעמוד‏לדין,‏ שינוי‏שנעשה‏בפרט‏רישום ‏ מכוח‏ חנינה ‏ ופרט;י‏רישום‏נוספים‏שפורטו‏בחוק ‏‏ המרשם‏הפלילי‏כולל‏סוג‏נוסף‏של‏רישומים,‏השונים‏ באופן ‏מהותי, ‏המתייחסים ‏לפרטי‏רישום‏אשר‏ לג ביהם‏ עברו‏תקופות‏ההתיישנות‏או‏המחיקה.‏ הגישה‏לרישומים‏שהתיישנו‏או‏נמחקו‏(מחיקה‏קונספטואלית‏אך‏לא‏פיזית)‏ מצומצמת‏ומ וגבלת‏ לגופים‏ספורים‏בכפוף‏להוראה‏מפורשת‏בחוק. ‏ רישומי ם ‏ המרכיבים ‏את ‏ ה מרשם ‏המשטרתי ‏ הכוללים ‏ חקירות ‏ תלויות ‏ועומדות , ‏ תיקי ‏ חקירה ‏ שטרם ‏ התקבלה ‏ בהם ‏ החלט ‏ אם ‏ה להגיש ‏ כתב ‏ אישום ,‏ משפטים ‏ תלויים ‏ ועומדים ,‏ תיקי ‏ חקירה ‏ שנסגרו ‏ מחוסר ‏ ראיות יה‏ או ‏ עדר ‏ עניין ‏ לציבור ‏ו משפטים ‏ שההליכים ‏ בהם ‏ עוכבו .‏ ואולם, מבחינת הדין החל על פרטי המידע השונים, נראה כי נכון יותר לבחון את אופיים של פרטי המידע, ולא את הגדרתם כשייכים למרשם הפלילי א .ו המשטרתי אלו,‏אם‏כן,‏הסוגים‏המרכזיים‏של‏פרטי‏המידע‏ המרכיבים‏את‏המרשם‏הפלילי‏והמשטרתי: (3) הרשעות שלא התיישנו:‏ מידע‏על‏ הרשעות‏ועונשים‏של‏בית‏משפט‏או‏בית‏דין‏בפלילים,‏ בשל ‏פשעים ‏ועוונות . ‏מידע ‏זה ‏ נשמר ‏במרשם ‏הפלילי , ‏ וככלל ‏הוא ‏ חשוף ‏ל כל ‏הגופים‏ שזכאים‏לקבל‏מידע‏ובכ לל‏זה‏ה גופים‏המנויים‏בתוספת‏הראשונה ‏ והשנייה. 5‏ (7) פרט רישום שהתיישן:‏ לאחר‏שעוברת‏ תקופת‏ההתיישנות‏הקבועה‏בחוק ‏ באשר‏לפרט‏ הרישום, ‏ מ צטמצם ‏מספר ‏הגופים ‏הזכאים ‏ לקבל ‏מידע ‏ זה ‏לגופים ‏המנויים ‏בתוספת‏ הראשונה.‏ (1) פרט רישום שנמחק :‏ בחלוף‏ מספר‏שנים‏לאחר‏שפרט‏הרישום‏מתיישן,‏ב התאם‏לקבוע‏ בחוק, ‏ הוא ‏נ מחק ‏לכאורה. ‏אומנם ‏לא ‏מדובר ‏במחיקה ‏ממשית ‏אך ‏עד ‏להצעת ‏החוק‏ הנוכחית‏כללה‏ רשימת‏הגופים‏ הזכאים‏לראות‏פרטי‏רישום‏שנמחקו‏רק‏גופים‏הממנים‏ נושאי‏משרות‏בכירות‏מאוד‏ושופטים.‏ 5 חלק מהגופים זכאים לקבל מידע חלקי אודות הרשעות, בדרך כלל בחלוקה לפי סוגי עבירות. כך מסירת מידע לגוף ציבורי .לצורך השתתפות אדם במכרז מוגבלת לרשימת העבירות הקבועה בסעיף בתוספת הרביעית 4  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 הצעת‏החוק‏מבקשת‏לשנות‏את‏ מעמד ם‏ של‏פריטים‏שנמחקו,‏ ולאפשר‏עיון‏במידע‏לבא י‏ כוח‏היועץ‏המשפטי‏לממשלה,‏ לצורך‏מילוי‏תפקידיהם,‏ ואף‏להפוך‏מידע‏זה‏לקביל‏בבית‏ .המשפט‏כאשר‏גילוי‏המידע‏מהותי‏לדיון‏בהליך‏השפיטה (1) תיקים פתוחים (תיקי מב"ד – ממתין לבירור דין): ‏מידע ‏על ‏תיקים ‏פתוחים ‏נשמר‏ במרשם‏המשטרתי ,‏אך‏ כיום‏ברירת‏המחדל‏ לפיה‏פועלת‏המשטרה‏ היא‏ להעביר‏את‏מלוא‏ ה מידע‏על‏תיקים‏פתוחים‏ל כל‏ה גופים‏הזכאים‏לראות ‏ הרשעות‏ שלא‏התיישנו. 6‏ הצעת‏החוק‏מבקשת‏להמשיך‏לפעול‏לפי‏ברירת‏מחדל‏בעייתית‏זו,‏ תוך‏קביעת‏אפשרות‏ לשר‏המשפטים‏לקבוע‏תקופות‏ממועד‏פתיחת‏תיק‏החקירה‏לאחריהן‏לא‏יועבר‏המידע.‏‏‏ הסניגוריה‏ הציבורית‏ סבורה‏ כי‏יש‏ מקום‏להפוך‏את‏ברירת‏המחדל‏ול קבוע‏כלל‏האוסר‏ על‏העברת‏מידע‏על‏תיקים‏פתוחים‏(למעט‏גופים‏חריגים‏שהוועדה‏תקבע‏כי‏המידע‏נדרש‏ להם).‏כלל‏זה‏חשוב‏ נוכח‏העובדה‏כי‏בשלב‏זה‏עומדת‏לבעל‏הרישום‏חזקת‏החפות.‏לא‏זו‏ אף ‏זו, ‏נתונים ‏ על ‏הגשת ‏כתבי ‏אישום‏ מלמדים‏כי‏ רוב‏התיקים‏ הפתוחים‏ נסגרים ‏ ללא‏ הגשת‏כתבי‏אישום ,‏ ומכאן‏שהעברת‏המידע‏לגבי ‏ תיקים‏פתוחים‏מובילה‏ להטייה‏בלתי‏ מוצדקת ‏ כנגד ‏החשוד. ‏ כפי‏שיפורט,‏לו‏היה‏התיק‏נסגר,‏לא‏היה‏מועבר‏המידע‏כאמור‏ לרובם‏המוחלט‏של‏הגופים‏הזכאים‏להיחשף‏אליו‏כיום.‏ (5) תיקים שנסגרו ‏ בעילות של יה עדר עניין לציבו ר י וה עדר ראיות ותיקים בהם לא התבצעה חקירה:‏ מידע ‏על ‏תיקים ‏אלה ‏הוא ‏חלק ‏מהמרשם ‏המשטרתי. ‏מידע ‏זה ‏נמסר ‏ל גופים ‏ החקירה‏ ה זכאים ‏ לראות ‏ מידע ‏ במישרין ‏ מהמרשם כ ,‏ו כלל‏הוא‏ משמש ‏ את ‏ גורמי ‏ החקירה ‏ בהפעלת ‏ שיקול ‏ דעת ‏ במהלך ‏ החקירה ‏ ובהחלטה ‏ אם ‏ להגיש ‏ כתב ‏ אישום .‏כמו‏כן,‏המידע‏ מועבר‏ ל.רשימת‏הגופים‏המנויים‏בתופסת‏השישית גם‏בהקשר‏זה‏מבקשת‏הצעת‏החוק‏לשנות‏את‏המעמד‏של‏פריטים‏שנסגרו‏ולהפוך‏אותם‏ .למידע‏קביל‏בבית‏המשפט‏כאשר‏גילוי‏המידע‏מהותי‏לדיון‏בהליך‏השפיטה בנוסף, ‏ ה צעת ‏החוק ‏מאמצת ‏ הסדר ‏ חשוב ‏ הקבוע ‏כיום ‏בתקנות, ‏המורה ‏על ‏מחיקה‏ אוטומטית‏של‏תי קים‏סגורים‏בעבירה‏שאינה‏פשע,‏ומנחה‏קביעת‏אמות‏מידה,‏באישור‏ ועדה‏החוקה,‏חוק‏ומשפט,‏למחיקת‏תיקים‏סגורים‏בעבירת‏פשע‏–‏ בהתאם‏לאמות‏מידה‏ .מוגדרות ‏ (6) תיקים שנסגרו בעילה של היעדר אשמה :סגירת‏תיק‏בהיעדר‏אשמה‏משמעותה‏מחיקת‏ הרישום‏לחלוטין‏והוא‏אינו‏חלק‏מהמרשם‏-‏ לכן‏ אף‏גוף‏לא‏יכול‏לראותו .‏ בהקשר‏זה‏ נציין‏ כי‏מנתונים‏שפורסמו‏עולה‏כי‏שיעורם‏של‏התיקים‏הנסגרים‏בעי לה‏של‏ היעדר‏אשמה‏הוא‏זעום‏ביותר.‏מנתונים‏ש העבירה‏משטרת‏ישראל‏בעקבות‏בקשת‏חופש‏ מידע‏עולה‏ שבשנים‏7137ל‏- 7135‏ נסגר‏בתביעה‏המשטרתית רק‏ תיק‏אחד ‏ בעילה‏של‏אין‏ אשמה‏פלי לית.‏מתוך‏כ- 11,111‏ תיקים‏שנסגר י ם‏מידי‏שנה. (2) זיכויים:‏ המצב ‏הנוהג ‏כיום ‏הוא ‏ש מידע ‏ באשר ‏לאישום ‏אשר ‏ממנו ‏זוכה ‏אדם ‏ נמחק‏ מהמרשם‏ומעמדו‏זהה‏ ל תיק‏שנסגר ‏ מהעדר ‏ אשמה .‏ 6 תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), תשנ"ח– 1889 קובעות פרקי זמן מקסימליים למסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים . במהלך דיוני ועדת קנאי התחוור שהמשטרה אינה מקפידה על קיום התקנות. הסניגוריה הציבורית .אינה יודעת אם כיום התקנות מקוימות כדין 5  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 הצעת ‏החוק ‏מבקשת ‏לשנות ‏מצב ‏זה ‏ ולהכניס ‏מידע ‏על ‏זיכויים ‏ כחלק ‏מה מרשם‏ המשטרתי . ‏הסניגוריה ‏ הציבורית‏ מתנגדת ‏ נחרצות‏ל הוספת‏קטגוריה‏של‏זיכויים‏כחלק‏ מהמרשם,‏ כפי‏שמפורט‏בהערות‏הסניגוריה‏לעניין‏סעיפים‏72ו‏- 17‏.להצעת‏החוק בסוף המסמך הוספנו טבלה המשווה בין הגופים הזכאים לראות פרטי מידע שונים במצב המשפטי כ יום לבין ה גופים שיהיו זכאים לראות את המידע לפי הצעת החוק, תוך ה דגשת ההבדלים המרכזיים בין המצב כיום לבין הצעת החוק . ההסדר המוצע בהצעת החוק – עיקרי הדברים: הצעת ‏ החוק ‏ מבקשת ‏ להסדיר ‏ את ‏ המרשם ‏ הפלילי ‏ בשלושה ‏ היבטים ‏ מרכזיים : ‏(א). ‏ הסדרת ‏ מסירת ‏המידע ‏ אשר ‏מרכיב ‏ את ‏ המרשם ‏ הפלילי ‏ והמשטרתי ‏ מן ‏הגופים ‏החוקרים ‏והתובעים‏ למשטרה . ‏ היבט ‏ זה ‏ של ‏הצעת‏החוק ‏ יסדיר ‏ למעשה ,‏ אילו ‏ פרטי ‏ מידע ‏ ייכנסו ‏ למרשם ,‏ ‏ מה יהיה ‏ היקף ‏ המידע ‏ אשר ‏ יהיה ‏ במרשם ‏ ובאיזו ‏ רמת ‏ פירוט ;‏ (ב).‏ שינוי ‏ תקופות ‏ ההתיישנות ‏ והמחיקה ‏ הקבועות ‏ בחוק ;‏.)(ג ‏ הסדרה ‏ מחודשת ‏ של ‏ זכות ‏ העיון ‏ במרשם ,‏הן‏של‏בעל‏הרישום‏והן‏של‏ גופים‏ הזכאים‏לקבל‏מידע‏פלילי ‏ בנסיבות‏שונות ‏ וסוג‏המידע‏שהם‏זכאים‏לקבל. א.‏:העברת‏מידע‏למשטרה‏לטובת‏המרשם ‏ ‏ לפי המוצע ‏ בהצעת ‏ החוק גוף ‏ כל ,‏ ‏ המנהל ‏ הליך ‏ פלילי ,‏ ימסור ‏ למשטרה ‏ את ‏ פרטי ‏ הרישום ‏ הפלילי ‏ והרישום ‏ המשטרתי ‏ הנוגע ‏ ים להליכים ‏ המנוהלים ‏ על ‏ ידם .‏ ככל‏שהסניגוריה‏הציבורית‏מבינה,‏מידע‏בדבר‏ הרשעות‏ שניתנו‏על‏ידי‏בית‏המשפט‏בהליכים‏ שנחקרו‏על‏ידי‏כלל‏גופי‏החקירה,‏.מהווים‏גם‏היום‏חלק‏מהמרשם‏הנמצא‏בידי‏המשטרה ‏ ההצעה‏מבקשת,‏ אם‏כן,‏ להרחיב‏את‏המרשם‏המשטרתי ‏ באופן‏שיתווסף‏לו‏ מידע‏על‏חקירות,‏ תיקים ‏תלויים ‏ועומדים ‏ותיקים ‏סגורים ‏של ‏כלל ‏גופי ‏החקי ר.ה ‏בארץ ‏ הסניגוריה ‏ הציבורית‏ סבורה ‏כי ‏ההסדר ‏המוצע ‏ מעורר ‏,קושי ‏משמעותי שכן העברת ה מידע על חקירות ותיקים סגורים מידי גופים שאינם מעבירים מידע כיום והטמעתו כחלק מהמרשם המשטרתי , עלולה להגדיל באופן משמעותי מאוד את היקף המידע המצוי במרשם הפלילי והמשטרתי – ולהכתים קבוצה גדולה ולא י .דועה של אזרחים ותושבים בנוסף,‏אין‏זה‏מובן‏מאליו‏שסוג‏המידע‏(על‏חקירות‏ועל‏תיקים‏סגורים)‏המצוי‏בידי‏גופי‏חקירה‏ נוספים ‏הוא ‏אכן ‏רלוונטי‏לצרכים‏של‏המרשם‏הפלילי.‏בדומה‏למרשם‏התעבורתי‏שאינו‏חלק‏ מהמרשם‏הפלילי‏יש‏לבדוק‏גם‏גופי‏חקירה‏אחרים,‏ולבחון‏האם‏המידע‏שנצבר ‏ אצלם‏רלוונטי‏ לצרכים‏של‏המרשם‏הפלילי.‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי אין לאשר הרחבה משמעותית זו על ידי הוראה גורפת כפי שמוצע בהצעת החוק, אלא יש לבחון מ י הם אותם גופים ה מ נהלים הליכים פליליים , אשר כיום החקירות המנוהלות על ידם אינן כלולות במרשם , ולגבי כל אחד מהם לבחון הרלוונטיות של המידע הקיים אצל ו ו את האופן בו ה גוף מנהל את המידע הקיים . רק לאחר שתבחן המשמעות המעשית של הוספת המידע למרשם הפלילי– .ניתן יהיה להחליט אם להוסיף אותו למרשם לכל‏הפחות,‏ועדת‏החוקה‏צריכה‏לקבל‏לידיה‏את‏ רשימת ‏ הגופים‏המנהלים‏הליך‏פלילי ,‏ בצירוף ‏ סעיפי ‏ החוק ‏ שמכוחם ‏ מנהל ‏ הגוף ‏ את ‏ ההליך ‏ הפלילי ,‏ והערכת ‏ כמות ‏ המידע ‏ (הפלילי‏והמשטרתי)‏ 6  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 השמור ‏אצל ‏ גופים ‏ אלו . ‏ בנוסף , ‏ ‏ על הוועדה ‏ לוודא ‏ כי ‏ הגופים ‏ש ימסרו ‏ פרטי ‏ רישום ‏ חדשים‏ למרשם ,‏ מנהלים ‏ את ‏ רישומיהם ‏ באופן ‏ מקצועי .‏ ללא ‏ רשימה ‏ מסוג זה ‏ ,‏ מסתכנת ‏ הוועדה ‏ בהוספת ‏ מידע ‏ רב ‏ למרשם ובס ‏ ‏ של ‏ ופו דבר ‏ העברתו ‏ לגופים ‏ שונים ,‏ דבר ‏ העומד ‏ בסתירה ‏ מוחלטת ‏ למטרתה ‏ ‏ של ועדת ‏ קנאי ‏ ‏ כפי שהוזכרה ‏ לעיל .‏ ב. ‏:שינוי ‏בתקופות ‏ההתיישנות ‏והמחיקה ‏ בהצעת ‏החוק ‏מוצע ‏לשנות ‏את ‏תקופות ‏ההתיישנות‏ והמחיקה ‏במרשם , ‏באופן ‏המגשים ‏את ‏כוונת ‏ועדת ‏קנאי, ‏ומטה ‏את ‏הכף ‏לטובת ‏ערכי ‏תקנת‏ השבים,‏ ביחס‏למי‏שלחובתו‏הרשעה‏יחידה‏(להבדיל‏מעבריינים‏מתמידים).‏ ‏ הסניגוריה הציבורית תומכת בשינוי תקופות ההתיישנות והמחיקה כפי שמובא ב הצעת ה חוק. ‏ ג.‏:מסירת‏מידע‏מהמרשם ‏ בהצעת‏החוק‏מוצע‏ לקבוע‏ברירת‏מחדל‏ ראויה‏ לפיה‏מידע‏פלילי‏יהיה‏ חסוי‏ו מסירתו‏תעשה‏רק‏על‏פי‏ זונ י הא ים‏הקבועים‏ בחוק‏זה.‏הצעת‏החוק‏קובעת‏ עוד‏ את‏הגופים‏ אשר‏זכאים‏לקבל‏מידע‏מהמרשם,‏באופן‏מדורג‏לפי‏אופי‏הגוף‏והסיבה‏שבגינה‏הוא‏זקוק‏למידע ,‏ וזאת ‏ בדומה‏להסדר‏החוקי‏הקיים‏כיום .‏ כפי שיפורט בהערות הספציפיות, הסניגוריה הציבורית מתנגדת להרחבות שונות המוצעות בהצעת החוק ביחס להיקף המידע לו יהיו זכאים גופים שונים. עיקרי התנגדות הסניגוריה מתייחסים להעברה רחבה של מידע על תיקים פתוחים לכל הגופים הזכאים לקבל מידע אודות הרשעות; הפיכת מידע שהיה בעבר לא קביל, ביחס לתיקים שנמחקו ותיקים שנסגרו, למידע שיהיה קביל בנסיבות מסוימות בב .ית המשפט; ויצירת מרשם זיכויים שלא היה עד כה היבט‏זה,‏של‏ מסירת‏מידע‏מהמרשם ‏ נוגע‏גם‏לזכות‏העיון‏העצמית‏של‏בעל‏הרישום.‏ הצעת‏החוק‏ מבקשת‏לקבוע‏כי‏זכות‏העיון‏של‏אדם‏במידע‏הפלילי‏אודותיו,‏אינה‏כוללת‏גם‏את‏הזכות‏לקבל‏ תדפיס ‏של ‏המידע ‏הפלילי ‏ אלא ‏בדרך ‏של ‏ הצגת‏המידע‏,על‏צג‏המחשב‏בתחנת‏המשטרה‏בלבד ‏ ובחריגים‏מצומצמים‏המפורטים‏בסעיף‏1‏.להצעת‏החוק ‏ הצעה‏זו‏מבקשת‏להתמודד‏עם‏ תופעה‏ של‏זליגת‏מידע‏פלילי‏למעסיקים‏שאינם‏זכאים‏לקבל‏את‏המידע.‏ עמדת הסניגוריה ,הציבורית, כפי שתפורט בהמשך היא כי יש להרחיב את ה חריגים הקבועים ,בהצעת החוק באופן שיבטיח שמירה על האפשרות של האדם עליו המידע לממש את זכות העיון הפרטית ו להיחשף למידע באופן אפקטיבי , תוך שמירה על ההגנה מפני זליגת המידע לגורמים בלתי מורשים . הסתייגויות הסניגוריה הציבורית מ סעיפים ספציפיים בהצעת החוק: הסניגוריה ‏הציבורית ‏לוקחת ‏חלק ‏פעיל ‏ בדיוני ‏ועדת ‏חוקה ‏חוק ‏ומשפט, ‏ותעיר ‏את ‏הערותיה‏ בדיונים‏הרלוונטיים .‏יחד‏עם‏זאת,‏מבקשת‏הסניגוריה‏ הציבורית‏ לה עיר‏הערות‏מרכזיות‏במסמך‏ ‏ זה באשר‏לחלק‏מסעיפי‏הצעת‏החוק: 3. סעיף‏3 :‏""נתונים‏נלווים:‏‏ ההגדרה‏המוצעת ‏ היא‏הגדרה‏רחבה ‏ ובלתי‏ברורה. 7  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש להגדיר במפורש,, ברשימה סגורה מהם הנתונים אשר ייחשב.ו כנתונים נלווים ויוכנסו למרשם ‏ ראוי‏שאיסוף‏מידע‏על‏ידי‏רשויות‏המדינה‏אודות‏ הפרט‏יהיה‏מוסדר‏ומוגדר‏באופן‏בהיר‏וממצה,‏ו באופן‏זה ‏ גם ‏ תיווצר‏אחידות‏במרשם‏ולא‏ ייכנס ו‏פרטים‏שאינם‏מן‏העניין‏בשל‏טעוי ות‏בשיקול‏ד עת‏של‏מוסר י‏ המידע.‏ :""גוף ‏המנהל ‏הליך ‏פלילי ‏ בנוסף ‏לרשימה ‏המפורטת ‏והסגורה ‏של ‏גופים ‏שיש ‏לצרף, ‏כפי‏ שפורט ‏לעיל, ‏ הסניגוריה הציבורית סבורה שיש למחוק מההגדרה המוצעת כתבי אישום המבוססים על קובלנה פרטית בהם לא הייתה הרשעה .‏ בניגוד‏לרשויות‏חקירה‏ותביעה,‏ה קובל‏ הפרטי‏ מגיש‏אישום‏פלילי‏כלפי‏אחר ‏ בשל‏אינטרסים‏ פרטניים, ‏אשר ‏לא ‏נבחנו ‏על ‏ידי ‏רשות ‏ציבורית ‏הבוחנת ‏את ‏האינטרס ‏הציבורי . ‏ נוכח‏ הבעייתיות ‏הקיימת ‏בקובלנה ‏פרטית ‏עלתה, ‏בשנים ‏האחרונות, ‏הצעה ‏לבטל ‏לחלוטין ‏את‏ המוסד‏של‏קובלנה‏פרטית.‏בכל‏מקרה,‏אין‏להסכין‏למצב‏שבו‏רק‏נוכח‏החלטה‏של ‏ אדם‏פרטי‏ להגיש‏קובלנה‏כנגד‏אדם‏אחר,‏יירשם‏לחובתו‏של‏הנאשם‏מידע‏מכביד‏במרשם‏המשטרתי.‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי קובלנה לא צריכה להיות רשומה במרשם המשטרתי , והיא תהפוך לחלק מהמרשם הפלילי רק לאחר .הכרעת בית המשפט 7. סעיף‏7 )(ב:‏,כפי‏שפורט‏בהרחבה‏לעיל ‏ לפי‏הסעיף ‏ המוצע,‏כל‏גוף ‏ המנהל‏הליך‏פלילי,‏ימסור‏ למשטרה ‏את‏פרטי‏הרישום‏הפלילי‏והרישום‏המשטרתי‏הנוגע‏להליכים‏המנוהלים‏על‏יד ו.‏ בשל‏החשש ‏‏ מגידול‏בלתי‏סביר‏בנפח ‏ המרשם‏המשטרתי ‏ והיקפו,‏ אין‏לקבוע‏כלל‏גורף. על הוועדה לבחון את ‏ רשימ ת הגופים המנהל ים הליך פלילי, בצירוף סעיפי הח וק שמכוחם .מנהל הגוף את ההליך הפלילי והערכת כמות המידע שיש בגופים הללו ‏ רק‏לאחר‏בחינה‏זו‏ ניתן ‏יהיה ‏להגיע ‏להחלטה ‏מושכלת ‏אם ‏ראוי ‏שמידע ‏בהיקף ‏ובאיכות ‏כזו ‏יהפוך ‏לחלק‏ מהמרשם‏הפלילי.‏ בנוסף, ככל שהמידע מגופים חקירה שונים מוטמע בתוך המרשם הפלילי צריך להגדיר בחוק ב אופן מפורש מי הגורם האחראי על ניהול מידע ,זה ,ובכלל זה סגירת תיקים פתוחים .טיפול בפניות של אזרחים ומחיקת תיקים סגורים סעיף ‏7 :)(ד ‏ הסניגוריה ‏ ציבורית ‏ מציעה ‏למחוק ‏את ‏המילים: ‏"ולתובע ‏כהגדרתו ‏בסעיף ‏37‏ לחוק ‏סדר ‏הדין ‏הפלילי". ‏הצעת ‏החוק ‏קבעה ‏את ‏הכלל ‏לפיו‏המשטרה‏ת רכז‏את‏כל‏פרטי‏ הרישום ‏הרלוונטיים ‏במרשם ‏הפלילי ‏והמשטרתי ‏ ותעביר ‏אותם ‏לגופים ‏השונים ‏הזקוקים‏ להם .‏ככל‏שהתובע‏זקוק‏למידע‏ממרשמים‏אלה,‏וככל‏שיש‏לו‏הסמכות‏לקבל‏מידע‏זה,‏אין‏ סיבה‏שלא‏יקבל‏מידע‏זה‏מהמשטרה,‏בדרך‏המלך‏שנקבעת‏בהצעת‏החוק.‏ 1. סעיף‏1 :‏ה סניגוריה‏הציבורית‏רו אה‏ כאמור‏ חשיבות‏גדולה‏ בחיזוק‏אינטרס‏השיקום‏ובמניעת‏ זליגת ‏תדפיסי ‏רישום ‏פלילי ‏למעסיקים, ‏הגורמת ‏לפגיעה‏בהשתלבות‏התעסוקתית‏של‏בעלי‏ .רישום ‏פלילי ‏ובשיקומם ‏ יחד ‏עם ‏זאת, ‏הסניגוריה ‏מבקשת ‏להזכיר ‏כי ‏יש ‏אינטרסים‏ לגיטימיים ‏של ‏בעל ‏זכות‏העיון‏עצמו,‏שעלולים‏להיפגע‏בניסוחו‏ הנוכחי‏של‏סעיף‏1‏ להצעת‏ החוק . ‏כך ‏למשל ‏ההסדר ‏הנוכחי ‏אינו ‏נותן ‏מענה ‏אפקטיבי ‏ל אדם ‏המתקשה ‏בקריאה ‏או‏ 8  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 בהבנת‏המידע,‏אדם‏בעל‏קשיי‏שפה‏או‏בעל‏צרכים‏מיוחדים‏אחרים ,‏או‏אדם‏שבעניינו‏קיים‏ רישום‏פלילי‏ הכולל‏מספר‏פריטים ‏ שלא‏ניתן‏לבחון‏אותו‏באופן‏אפקטיבי‏בצפייה‏בצג‏בלבד.‏ לדעת הסניגוריה הציבורית, יש למצוא את הדרך להרחיב את ההגנה על זכות העיון הפרטית , באופן שייתן מענה לאינטרסים לגיטימיים אלה, תוך איזון הצורך במניעת זליגת התדפיסים למעסיקים , ולפי:האופן הבא ראשית,‏ נציין‏כי‏הנחת‏העבודה‏של‏ועדת‏קנאי‏ושל‏דיוני‏הוועדה‏היא‏שהסדרים‏ שונים‏שנעשו‏ בשנים ‏האחרונות ‏לא ‏היו ‏יעילים ‏בצמצום ‏התופעה ‏של ‏דרישה ‏של ‏מעבידים ‏לקבל ‏פלט‏ מהמרשם,‏אף‏שאינם‏זכאים‏לראות‏את‏המידע‏על‏פי‏החוק.‏‏הסניגוריה‏ הציבורית‏ סבורה‏כי‏ בחלוף‏מספר‏שנים‏מאז‏דיוני‏ועדת‏קנאי,‏ראוי‏לבחון‏ שוב‏ עובדתית‏הנחת‏עבודה‏זו.‏ זאת,‏ בפרט‏לאור‏השי נוי‏במבנה‏תדפיס‏המרשם‏הפלילי‏אשר‏אומץ‏בשנים‏האחרונות.‏ ראוי,‏לכל‏ הפחות, ‏שמשטרת ‏ישראל ‏תספק ‏נתונים ‏לגבי ‏השאלה ‏האם ‏מספר ‏הבקשות ‏לקבל ‏פלט‏ מהמרשם‏הפלילי‏פחת‏או‏עלה‏בשנים‏האחרונות‏–‏.ומה‏מידת‏השימוש‏לרעה‏באפשרות‏זו ברירת‏המחדל,‏על‏פי‏ הצעת‏ החוק,‏היא‏כי‏זכות‏העיון‏ש ל‏אדם‏היא‏לעיין‏ברישומו‏הפלילי,‏ .אל ‏מול ‏צג ‏המחשב, ‏ללא ‏האפשרות ‏לקבל ‏תדפיס ‏רשמי ‏ הסניגוריה ‏ הציבורית ‏ תומכת‏ באפשרות ‏שעלתה ‏בדיון ‏בוועדה,‏להוסיף‏את‏האפשרות‏של‏הגעה‏למעמד‏העיון‏עם‏מלווה,‏ .ככל‏שקצין‏המשטרה‏מתרשם‏שאין‏מדובר‏באדם‏מטעם‏המעסיק ‏ ,בנוסף לדעת הסניגוריה הצי בורית , ב נוסף לחריג קבלת התדפיס על ידי עורך דין ,לשם ייצוגו של בעל הרישום יש להוסיף חריגים נוספים לקבלת תדפיס אשר לא יחייבו את בעל הרישום לשכור שירותיו של עורך דין רק לשם מיצוי זכות העיון הפרטית.‏ חריג ‏אחד ‏אותו ‏נבקש ‏להוסיף ‏הוא ‏ קבלת‏ תדפיס‏ לפי‏ שיקול‏דעתו‏של‏קצ ין‏המשטרה,‏כאשר‏נבצר‏מאדם‏להגיע ‏ למעמד‏העיון ‏ או‏ש הוא‏ מתקשה‏(נוכח‏מוגבלות‏שפה‏או‏מוגבלות‏אחרת)‏להבין‏את‏המידע‏המוצג ‏ בצג‏המחשב ;‏ חריג‏ נוסף ‏ הוא ‏אפשרות ‏ל קבלת ‏תדפיס , ‏לפי ‏שיקול ‏הדעת ‏של ‏קצין ‏המשטרה, ‏בהתאם ‏למידת‏ המורכבות‏של‏הרישום‏ הפלילי,‏בדרך‏שתיקבע‏ בהנחיות‏פנימיות .‏‏בעניין‏זה‏חשוב‏לציין‏כי‏ בעוד ‏ש ניתן ‏להעריך ‏שאדם ‏שאין ‏לו ‏רישומים ‏פליליים‏או‏שיש‏לחובתו‏רישום‏יחיד,‏יכול‏ להסתפק ‏בעיון ‏בצג ‏המחשב , ‏הרי ‏ במקרים ‏בהם ‏לאדם ‏ריבוי ‏רישומים, ‏ קשה ‏להבין ‏את‏ מורכבותם‏ולבדוק‏התאמה‏שלהם‏מתוך‏עיון‏בצג‏המחשב. ‏ בהקשר‏זה‏הסניגוריה‏ הציבורית‏ סב ורה‏כי‏חשוב‏שיהיו‏לנגד‏עיני‏הוועדה‏תדפיסים‏של‏טפסי‏ רישומים,‏על‏מנת‏שחברי‏הוועדה‏יתרשמו‏באופן‏ישיר‏ממידת‏המורכבות‏של‏המידע.‏ סעיף ‏1 :)(ד ‏ הסניגוריה ‏ הציבורית ‏ מציעה ‏למחוק ‏את ‏המילה ‏"רשאי", ‏ובמקום ‏המילה‏ "לאפשר",‏לכתוב‏"יאפשר".‏חריג‏קבלת‏התדפיס‏ על‏ידי‏עורך‏דין‏לשם ‏ ייצוג‏בפני‏בית‏משפט‏ .או‏גוף‏מנהלי,‏לא‏צריך‏להיות‏תלוי‏בשיקול‏דעתו‏של‏קצין‏המשטרה ‏ 1. סעיף‏5 :‏ סעיף‏זה‏בהצעת‏החוק‏נועד‏להכשיר‏העברת‏מידע‏עודף‏לגופים ,‏מתוך‏הנחה‏שגוף‏ המקבל‏מידע‏עודף,‏יוכל‏להתחשב‏רק‏בחלק‏מהמידע‏שיועבר‏אליו‏בהליך‏שיקול‏הדעת‏שהוא‏ מפעיל,‏על‏פי‏הנחי ות‏פנימיות‏שאותו‏הגוף‏יקבע.‏ עמדת הסניגוריה הציבורית היא כי ,מנגנון בירוקרטי זה אינו יעיל כלל ואינו מהווה דרך אפקטיבית להגביל את שיקול הדעת של הגופים השונים, שכן מחקרים מלמדים כי 9  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 החשיפה למידע עודף דינה להשפיע על קבלת ההחלטות, גם אם לא באופן מודע ומוצהר (רא ו ‏הערת ‏שוליים ‏1‏)וההפניות‏שם ,. אשר על כן הדרך למנוע השפעה ש ל מידע עודף על שיקול הדעת של גופים שונים היא באמצעות קביעת סרגלים שיסייעו לצמצם את המידע אליו ייחשף הגוף. הנחת העבודה הראלית חייבת להיות שמידע שיועבר לגופים השונים ישפיע על שיקול הדעת שלהם ועל כן י ש למנוע העברת מידע שאותו אין לגוף סמכות לשקול על פי הדין . 5. סעיף ‏6 :‏ לפי ‏החוק ‏כיום, ‏חובת‏ההודעה ‏ לבעל‏הרישום‏באשר‏להעברת‏המידע‏מן‏המרשם‏ מוטלת ‏על ‏המשטרה. 7‏ ככל ‏שידוע ‏ל סניגוריה,‏ חובה ‏ חוקית ‏ זו ‏ אינה ‏מקוימת ‏היום ‏כעניין‏ בשגרה.‏ הצעת‏החוק‏מבקשת‏להעביר ‏ חובה‏זו‏מהמשטרה‏אל ‏ הגוף‏המבקש‏ לקבל‏ את‏המידע ,‏ אך‏במקביל ‏ קובעת‏קטגוריות‏רחבות‏של‏מקרים‏בהם‏לא‏תחול‏חובת‏ההודעה .‏ הסניגוריה‏ הציבורית‏ סבורה‏שהטלת‏חובת‏היידוע‏על‏עשרות‏ומאות‏גופים‏פרטיים‏המקבלים‏ ,את‏המידע,‏ללא‏שום‏אמצעי‏לפקח‏על‏ביצוע‏החובה,‏עלולה‏להפוך‏לאות‏מתה ‏ בדומה‏למצב‏ הנוהג‏כיום.‏שנית,‏באשר‏לחריגים‏הקבועים‏בסעיף,‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש ל לבן בדיוני הוועדה את תכלית חובת ההודעה, ו לאורה לבחון את ההחרגות הקבועות בסעיף .כך‏ למשל, ‏ כפי ‏שיפורט ‏להלן, ‏ סבורה ‏הסניגוריה ‏על‏פני‏הדברים‏כי‏אין‏מקום‏להחריג‏מחובת‏ היידוע ‏ מקום ‏בו ‏מתבקשת ‏גישה ‏למידע‏הנוגע‏לאדם‏בחלוף‏שנים‏ארוכות‏מהיום‏שבו‏נתן‏ הסכמתו ‏למסירת‏המידע‏(למשל‏בכל‏הנוגע‏להעסקה),‏אף‏אם‏במישור‏הפורמלי‏הסכמה‏זו‏ עודנה‏בתוקפה.‏ 6. סעיף‏2 :‏ מובן‏מאליו‏כי‏בכל‏מקרה‏שהתגלתה‏טעות‏יש‏לתקנה,‏כפי‏שאכן‏מצוין‏בסעיף‏2(א)‏ להצעת‏החוק.‏ עם‏ז את,‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי תמיד יש להודיע על הטעות ועל דבר תיקונה לאד ם שהמידע אודותיו , ‏בין ‏אם ‏הוא‏שפנה‏לתקנה‏בין‏אם‏לאו .‏במקרים‏שמבקש‏ .מידע‏הוא‏שפנה‏לעניין‏תיקון‏הטעות,‏יש‏להודיע‏גם‏לו‏על‏התיקון 2. סעיף‏37 :‏ אחד‏המהלכים‏החשובים‏שנעשו‏ב מסגרת ‏ ועדת‏קנאי‏הוא‏ איסוף‏רשימת‏כל‏הגופים‏ הזכאים‏לקבל‏מידע‏מהמרשם‏ על‏סמך‏חיקוקים‏חיצוניים,‏ ויצירת‏רשימה‏מסודרת‏בתוספת‏ השנייה‏של‏החוק,‏באופן‏שמאפשר‏לדעת‏את‏המשמעות‏המעשית‏של‏הרשעה‏ורישום‏פלילי.‏ הסניגוריה הציבורית מתנגדת למתן סמכות להוסיף גופים ל רשימת הגופים הזכאים לקבל מידע ב החלטה של הרשות המבצעת בלבד , ללא אישור ועדת החוקה (סעיף קטן ד), וחוששת .שסמכות כזו עלולה לגרור הרחבה לא מפוקחת של הגופים להם יועבר המידע סעיף‏37 :)(ה ‏ הסניגוריה‏ הציבורית‏ סבורה‏כי‏יש‏להפוך‏את‏סעיף‏37(ה)‏להוראת‏שעה.‏מטרתו‏ היא ‏לאפשר ‏לגופים ‏הזכאים ‏לפי ‏חיקוק ‏לקבל ‏ מידע‏פלילי,‏לקבל‏את‏המידע,‏גם‏אם‏טרם‏ הוספו‏לתוספת‏השנייה ,‏ואולם‏הצדקה‏זו‏עומדת‏בעינה‏רק‏לתקופה‏מוגבלת,‏שלאחריה‏יש‏ לפעול ‏כך ‏שכל ‏חקיקה ‏הכוללת ‏הסמכה ‏לקבל ‏מידע ‏פלילי ‏תכלול ‏במקביל ‏גם‏תיקון‏עקיף‏ .לתוספת‏השנייה 7 סעיף18 חוק ל המרשם הפלילי ותקנת השבים ,תשמ"א- 1891 01  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 סעיף ‏37 )(ז:‏ כאמור ‏לעיל, ‏ יש ‏לשקול ‏את ‏ההוראה ‏הקובעת ‏כי ‏ הסכמה‏להעברת‏מידע‏היא‏ הסכמה‏מתמשכת,‏וכי‏ניתן‏לחזור‏ולבקש‏מידע‏באופן‏עתי,‏מסיבות‏שונות,‏ללא‏יידוע‏(מראש‏ .או‏בדיעבד)‏של‏האדם‏כלפיו‏התבקש‏המידע 9. סעיף‏35 :‏ מדובר ‏ בסעיף ‏ חדש ‏ אשר ‏ נותן ‏ סמכויות ‏ כמעט ‏ בלתי ‏ מוגבלות ‏ למשטרה ‏ להעביר ‏ מידע ‏ למדינה‏זרה‏או‏לגוף‏מחוץ‏לישראל .‏הסנ יגוריה‏הציבורית‏סבורה‏כי ‏ יש ‏ בעייתיות ‏ בכך ‏ שכל ‏ החריגות ‏ מהוראות ‏ החוק ‏ ניתנות ‏ על ‏ ידי ‏ קצין ‏ משטרה ‏ בתפקיד ‏ ‏ סגן ניצב ‏ ומעלה ‏ וממליצה‏ לבחון‏אפשרות‏ש שיקול ‏ דעת ‏ של ‏ גורם ‏ ‏ חוץ משטרתי‏-ב‏ משרדי‏ה פרקליטות ‏ או ‏ היועץ‏המשפטי‏ לממשלה .‏ 8. סעיף‏36 :‏ על ‏ פניו ‏ נראה ‏ שנוסח ‏ החוק ‏ מרחיב ‏ מאוד ה‏ את ‏ יקף‏המידע‏ שיועבר ‏ לרשות ‏ הרישוי ‏ ביחס‏למצב‏הקיים‏כיום .‏ ככל‏שהסניגוריה‏הציבורית‏מבינה,‏המצב‏ בחוק ‏ הקיים ‏ הוא‏ש רשות ‏ הרישוי ‏ מקבלת ‏ מידע ‏ על ‏ עבירות ‏ תעבורה ועל ‏ ‏ עבירות ‏ סמים .‏ הנוסח ‏ המוצע ,‏ לפיו‏רשות‏הרישוי‏תקבל‏ את‏מלוא‏ה מידע‏ הפלילי‏ לגבי‏כל‏"מבקש‏תעודה"‏ (הכולל ‏להבנתנו ‏גם ‏ מבקשי ‏ רישיון‏רכב ‏ ורישיון‏נהיגה ),‏מרחיב‏באופן‏משמעותי‏את‏מספר‏ האנשים‏שמידע‏פלילי‏בעניינם‏יועבר‏לרשות‏הרישוי.‏ הסניגוריה הציבורית אינה רואה טעם סביר בהרחבה המוצעת ומתנגדת לה . 31 . סעיף‏39(ב):‏ הסעיף‏קובע‏שפרט‏רישום‏לא‏יתיישן‏כל‏ עוד‏ אדם‏לא‏נשא‏במלוא‏עונשו.‏על‏אף‏ ההיגיון ‏הברור ‏שיש‏בסעיף‏זה,‏ הוא‏עלול‏לפגוע‏באופן‏קשה‏דווקא‏באוכלוסיות‏קשות‏יום‏ ולתרום ‏למלכודת ‏חברתית ‏של‏עוני‏ותלישות.‏הקושי‏העיקרי‏שהסניגוריה‏הציבורית‏רואה‏ הוא ‏ביחס ‏לנידונים ‏שנשפטים ‏לעונשים ‏ כספיים ‏ גבוהים ‏(קנס ‏או ‏פיצוי), ‏אותם ‏הם ‏אינם‏ מסוגלים‏לשלם ‏ לעד .‏על‏פי ‏ הקבוע‏ב סעיף,‏העבירה‏של‏נידונים‏אלו‏לא‏תתיישן ‏ לעולם ,‏דבר‏ אשר‏עלול‏להקשות‏עליהם‏להשתלב‏בשוק‏העבודה‏ולשפר‏את‏מצבם‏החברתי‏והכלכלי.‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי ליצור לשקול חריג לכלל, אשר יתייחס רק לעונשים קצובים בזמן או יחריג מהגדרת עונש קנסות ופיצויים כמשמע ם בחוק העונשין . לכל הפחות נדרש להכפיף את הסעיף לתקופה הקבועה בחוק ביחס להתיישנות עונשים.‏8 33 . סעיף ‏73 )(ב:‏ סעיף‏73(ב)‏משנה‏למעשה‏את‏המשמעות‏שהייתה‏עד‏היום‏ל מידע‏פלילי‏לגביו‏ חלפה‏תקופת‏המחיקה,‏ והופך‏אות ו‏ לחלק‏ אינטגרלי‏ב מערך‏שיקול‏הדעת‏של‏היועץ‏המשפטי‏ לממשלה‏ושל ‏ גורמי‏התביעה‏בהקשרים‏רבים.‏ מדובר בש וני י מהותי ויסודי אשר מבטל את הרעיון שעומד ביסוד הרעיון של מחיקה, לפיו, בחלוף זמן זכאי אדם להנות מסטאטוס .חברתי נקי, כאילו לא ביצע עבירה הסעיף‏אף‏מרחיק‏לכת‏ מעבר‏לכך‏ופותח‏פתח‏ להגיש‏לבית‏המשפט‏מידע‏על‏עבירות‏שנמחקו‏ אם‏המי דע‏"מהותי‏לדיון‏בהליך‏השיפוטי".‏ גם‏כאן‏נעשה‏שינוי‏מהותי,‏ אשר‏הופך‏ מידע‏שעד‏ כה‏היה‏מידע‏לא‏קביל‏-‏ לראיות‏שקבילותן‏נתונה‏לשיקול‏הדעת‏של‏בית‏המשפט. 8 התיישנות עונשים קבועה בסעיף10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וקבוע התיי שנות של80 שנים לעבירות מסוג ,פשע10 .שנים לעבירות מסוג עוון ושלוש שנים לעבירות מסוג חטא 00  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 להבנת הסניגוריה הציבורית הסעיף חותר תחת עקרונות ועדת קנאי והמלצותיה, ובמקום ליישם את הכלל לפיו אדם זכאי לכך ש בח לוף השנים ינוקה שמו (בהתאם להכרעת המחוקק )בדבר משך הזמן המתאים , הוא מרחיב עד אין סוף את משך הזמן בו רשויות אכיפת החוק (וגם בתי המשפט) יהיו מושפעים מהכתם שבעברו של אדם. ‏ הדברים ‏חמורים ‏ במיוחד ‏ נוכח ‏המציאות ‏בה ‏תיקי ‏החקירה ‏והתיקים ‏הפלילים ‏ עצמם‏ מבוערים‏ו אינם‏נשמ רים,‏כך‏ ש לא‏ניתן‏יהיה‏ לטעון‏טענות‏בדבר‏טעויות‏במרשם‏או‏ לחזור‏ ולב חון‏את‏הפרטים‏והנסיבות‏הספציפיים ‏ שהביאו‏להרשעתו‏של‏אדם ‏ ולבדוק‏אם‏הם‏אכן‏ רלוונטיים‏לשיקול‏הדעת‏המופעל .‏ ועדת‏קנאי‏ עמדה‏על‏ה קושי‏של‏הסתמכות‏על‏מידע‏פלילי‏ כאשר ‏תיק ‏החקירה ‏בוער ‏–‏ אך ‏הצעת ‏החוק ‏רק ‏מנ ציחה ‏בעייתיות ‏זו ‏בהרחבת ‏קשת‏ השיקולים‏והשימושים‏במידע‏אודות‏תיקים‏שנמחקו.‏ עמדת הסניגוריה הציבורית היא כי ראוי להותיר על כנו את ה כלל ה ברור ו ה אחיד לפיו רישומים ש נמחקו לא ישמשו לכל דבר ועניין, למעט רשימת האינטרסים המצומצמת בה .הכיר המחוקק בעבר 37 . סעיף ‏72 )(א(7):‏ סעיף ‏72‏.מפרט ‏מהו ‏סוג ‏המידע ‏שייכלל‏במרשם‏המשטרתי ‏ לאור‏העובדה‏ ש גופים ‏שונים ‏נחשפים ‏ל פרטי ‏מידע ‏מהמרשם ‏המשטרתי ‏ ושוקלים ‏אותם ‏ כחלק ‏מהפעלת‏ שיקול ‏דעת ‏בצמתי ‏החלטה ‏משמעותיים ‏מאוד ‏עבור ‏האדם ‏שהמידע ‏מתייחס ‏אליו , ‏ יש להימנע מהכללת פרטי רישום מיותרים במרשם המשטרתי , באופן שיוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בבעל הרישום. הסניגוריה‏ הציבורית‏ סבורה‏כי‏ פירוט‏דברי‏ההסבר‏בסעיף‏72 ()(א7)‏אינו‏ברור‏די‏הצורך.‏ראוי‏ כי ‏הוועדה ‏תקבל ‏הסבר ‏מפורט ‏על ‏כל ‏אחד‏מפרטי‏הרישום‏המופיע ‏ ים בסעיף.‏ עוד‏סבורה‏ הסניגוריה‏כי‏יש‏להסיר‏מן‏המרשם‏המשטרתי‏חלק‏מן‏הפריטים‏המו צעים‏כעת:‏ סעיף ‏72 ()(א7)(א): החלטה שלא לחקור לפי סעיף92 לחוק סדר הדין הפלילי . ‏ מדובר‏ במקרים‏בהם‏המשטרה‏סברה‏כי‏תלונה ‏ או‏מידע‏שהגיע ו‏ לידיה‏אינם‏מקימים‏ אף‏ תשתית‏ מינימלית‏המצדיקה‏פתיחה‏ בחקירה.‏במקרים‏אלו ,‏אין‏כל‏סיבה‏ש עצם‏הגשת‏התלונה‏ יכתים‏ ולו‏במעט‏ את‏ שמו‏של‏ אדם. הסניגוריה הציבורית סבורה כי תיקים אלו צריכים להסגר בהתאם לקטגוריה של חוסר .אשמה ולא להשפיע כלל על שיקול דעת עתידי לגבי אותו אדם סעיף‏72 ()(א7 ))(ד :‏ אישום שבוטל לפי סעיף24 )(א .‏לפי‏חוק‏סדר‏הדין‏הפלילי,‏ביטול‏אישום‏ על‏ידי‏תובע,‏לאחר‏תשובת‏הנאשם‏לאישום,‏ די נו כדין זיכוי .‏ זאת,‏להבדיל‏מביטול‏אישום‏על‏ פי‏סעיף‏81 .)(ב הסניגוריה הציבורית סבורה שמעמדו של זיכוי צריך להישמר, בין אם האדם זוכה בהחלטה מפורשת של בית המשפט ובין אם התביעה החליטה לחזור בה מהאישום במהלך ניהול .המשפט סעיף ‏72 ( ()א7 ))(ה : ‏ אישום שבוטל בשל טענה מק דמית לפי סעיף342 ( 31 ) לחוק סדר הדין .הפלילי ‏ הוראה ‏זו‏אינה‏ברורה‏כלל‏ולא‏ברורה‏ההצדקה‏ לייחד ‏ ביטול‏אישום‏מכוח ‏ טענה‏ מקדמית‏ של‏הגנה‏מן‏הצדק‏ על‏פני‏ ביטול‏אישום‏לפי‏טענה‏מקדמית‏אחר ת‏ בסעיף‏318 .‏ לא‏ 02  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 למותר ‏לציין ‏בהקשר ‏זה ‏כי ‏דווקא ‏ביטול ‏אישום ‏לפי ‏318 ( 31) ‏מהווה ‏בדרך ‏כ לל ‏קביעה‏ שיפוטית ‏בדבר ‏פגם ‏משמעותי ‏ שנפל‏בהתנהלות‏הרשות‏כלפי‏הנאשם.‏ אין‏הצדקה‏ש דווקא‏ בהקשרים‏אלו,‏נוכח‏קביעה‏שיפוטית‏מפורשת‏שהרשות‏פעלה‏באופן‏פוגעני,‏יישמר‏ רישום‏ המכתים‏את‏האדם,‏ בעוד‏ביחס‏לטענות‏מקדמיות‏אחרות‏הרישום‏יימחק. הסניגוריה הציבורית סבורה שמעמדו של ביטול אישום מכוח טענה מקדמית זו צריך .להישמר ככל טענות מקדמיות אחרת ולהיות כדין זיכוי סעיף‏72 ()(א1 :) יצירת קטג רי ו ית רישום ח דשה עבור ז .יכויים הסניגוריה הציבורית.מתנגדת באופן נחרץ להוסיף זיכויים למרשם הפלילי בעניינו של אדם ‏ התפיסה‏הקיימת‏כיום‏היא‏שזיכוי,‏ב דומה‏לסגירת‏תיק‏חקירה‏מחוסר‏אשמה,‏ה ‏ וא החלטה‏ אשר ‏מביאה ‏למחיקה ‏מוחלטת ‏של ‏הרישום ‏הפלילי ‏ שהוביל ‏ לאישום זה ‏ . ‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש מקום לדחות מכל וכל את התפיסה לפיה גם מזיכוי ו של אדם ניתן ללמוד משהו .אודות אופיו, אישיותו או מעורבותו בפלילים עם ‏ההחלטה ‏של ‏ בית ‏המשפט‏ לזכות‏אדם ,‏זכאי‏אותו‏אדם‏שהמידע‏לגביו‏לא‏ ייוותר ‏ עוד‏ולא‏ישמש‏חלק‏ממערך‏השיקולים ‏ של‏גוף‏כלשהוא .‏ נציין‏כי‏עיון‏קצר‏באופן‏בו‏התרחבה‏סמכות‏העיון‏בחלקים‏שונים‏של‏המרשם‏הפלילי‏מלמד‏ כי‏,רשימת‏הגופים‏הזכאים‏לעיין‏בקטגוריות‏המידע‏השונות‏רק‏הולכת‏ומתרחבת ‏ וכי‏כאשר‏ המידע‏ה ופך‏להיות‏חלק‏מהמרשם‏הפלילי‏ מעודד‏הדבר‏ גופים‏שונים‏ ומגוונים‏ לשכנע‏שיש‏ להם‏עניין‏לגיטימי‏לעיין‏בו.‏ 31 . סעיף ‏11 :‏ הסעיף ‏ בהצעת‏החוק‏קובע ‏ כי‏המשטרה‏תמסור‏מידע‏על‏תיקים‏תלויים‏ועומדים‏ )(תיקי‏מב"ד ‏ כברירת‏מחדל,‏בעת‏מסירת‏מידע‏מהמרשם‏המשטרתי ,‏לכל‏גוף‏ הזכאי‏לראות‏ הרשעות .‏ כפי שפורט בהרחבה לעיל, הסניגוריה הציבורית ,מתנגדת לסעיף זה מכל וכל בהיותו מכתים אדם רק בשל העובדה שנפתחה נגדו חקירה, ו הוא מנוגד באופן מוחלט לרעיון של .חזקת החפות הסניגוריה הציבורית סבורה כי ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה, לפיה, גופים ל א יקבלו מידע על תיקי מב"ד , אלא אם העברתו תקבע באופן מפורש, בהתאם לתכלית לשמה נמסר המידע, תוך התייחסות למשך הזמן שהמידע יימסר לאחר פתיחת החקירה ובהגבלות .שייקבעו על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט 31 . סעיף‏13 :‏ סעיף‏זה‏קובע‏כי‏המשטרה‏תמסור‏מידע‏על‏תיקים‏סגורים‏ועל‏תי קים‏שעוכבו‏בהם‏ הה.ליכים,‏רק‏לגופים‏ותפקידים‏המנויים‏בתוספת‏השישית ‏ פסקה33 בתוספת השישית, מהווה שינוי מהמצב החוקי הקיים כיום . ‏לפי ‏פסקה ‏33‏ לתוספת, ‏מידע ‏על ‏תיקים‏סגורים‏ועל‏תיקים‏שעוכבו‏בהם‏הליכים,‏יימסר‏לבית‏משפט‏או‏ בית ‏דין, ‏כאשר ‏גילוי ‏המידע ‏מהמרשם ‏מהותי ‏לנ ושא ‏הדיון,‏ רק‏ בהליכים‏שאינם‏פליליים‏ ובהליכי‏מעצר ‏.לפני‏הגשת‏כתב‏אישום 03  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 גם בעניין זה יוצר החוק המוצע שינוי מהותי במצב הקיים, ו אף עומד בניגוד לפסיקה קיימת המאפשרת לנאשמים בהליכים פליליים לקבל מידע פלילי על עדים, הכולל גם תיקים סגורים. 9 ,אשר על כן הסניגוריה ה ציבורית סבורה כי יש למחוק את פסקה33 מהתוספת .השישית אין מדובר בנושא מתאים ל הבחן אגב דיונים ב חוק המידע הפלילי .ותקנת השבים ככל ש המדינה סבורה ש יש צורך לבצע שינוי בחומר שבית המשפט רשאי להיחשף אליו, בין אם בהליך פלילי ובין אם בהליך אחר, יש לדון ב כך כחלק מדיון רחב יותר על דיני הראיות ועקרונות ניהול המשפט . עמדת הסניגוריה הציבורית היא ששינויים מהותיים ב אשר לדיני הראיות ב הליכים משפטיים לא יכול ים להתבצע בדלת האחורית, באמצעות שינוי ב תת סעיף שהוא חלק מה תוספת ל.חוק המידע הפלילי בכל‏מקרה,‏אם‏תתקבל‏פסקה‏33‏ לתוספת‏יש‏לח דד‏את‏ההבחנה‏בין‏מידע‏המועבר‏לצרכי‏ ניהול ‏משפט ‏לבין ‏מידע ‏המועבר‏לשמש‏נגד‏הנאשם,‏ולקבוע‏שהמידע‏לא‏ישמש‏ "בהליכים "פליליים כנגד הנאשם. 35 . סעיף ‏17 :‏ כאמור, ‏הסניגוריה ‏ הציבורית ‏ מתנגדת ‏נחרצות ‏להוסיף ‏זיכויים ‏כחלק ‏מרישומי‏ המרשם‏הפלילי ,‏מחשש‏שעם‏הזמן‏יתרבו‏הגופים‏שיבקשו‏ לקבל‏מידע‏זה.‏ בכל ‏מקרה, ‏ להסדר ‏המוצע‏לגבי‏העברת‏המידע‏לגופי‏חקירה‏להם‏גישה‏ישרה‏למרשם ‏ רק‏ לצורך‏חקירת‏רשימת‏העבירות‏בתוספת‏הראשונה‏לחוק‏סדר‏הדין‏הפלילי‏(סמכויות‏אכיפה‏–‏ )חיפוש‏בגוף‏ונטילת‏אמצעי‏זיהוי ‏ אין‏כל‏הגיון ‏ נראה‏לעין .‏ רשימת‏העבירות‏המנויה‏בתוס ת‏ פ הראשו נה ‏ נוצרה ‏לצרכים ‏שונ ים ‏ לחלוטין. ‏רשימה ‏זו ‏ כוללת ‏מספר ‏רב ‏של ‏עבירות ‏ שאינן ‏ מצדיקות ‏ לייחדן ‏לצורך ‏העברת ‏מידע ‏רגיש ‏מסוג‏זה ,‏בין‏היתר‏ עבירות‏התפרעות,‏עבירות‏ .פגיעה‏ברכוש,‏עבירות‏התנכלות‏והטרדה‏מינית,‏עבירות‏זנות‏ועוד על פניו, אין כל זיקה בין רשימת העבירות המנויה שם לבין המטרות המצומצמות מאד המצדיקות מסירת מידע לגבי זיכויים, ולא ברור כלל מהו הרציונל שיכול להצדיק את מסירת המידע על זיכויים דווקא .לגבי עבירות אלו ‏ הסניגוריה הציבורית סבורה , כאמור, שאין להכליל זיכויים במרשם הפלילי ו יש למחוק סעיף זה. עניינים הנוגעים לקט:ינים בהצעת החוק הסניגוריה ‏ הציבורית ‏ מבקשת ‏להעיר ‏את ‏תשומת‏לב‏הוועדה‏ למספר‏עניינים ‏ הנוגעים‏לקטינים‏ :ודורשים‏תיקון 9 נציין כי המקרים הקלאסיים בהם עלה הצורך במידע מסוג זה הוא בעבירות של אלימות כנגד שוטרים, כאשר לנאשם יש טענות ממשיות על אלימות שהופנתה כלפיו. במקרים אלו נוטה בית המשפ ט לאשר לסניגוריה לקבל מידע פלילי על השוטרים המעורבים. נוכח מדיניות מח"ש לא להגיש כתבי אישום נגד שוטרים שהיו מעורבים באירועים אלימים כלפי אזרחים תוך כדי ביצוע תפקידם– .קיימת חשיבות רבה, שבתי המשפט הכירו בה, לקבל מידע גם על תיקים שנסגרו 04  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 )תיקים ‏פתוחים ‏(מב"ד : ‏ סעיף ‏31ל‏ חוק ‏הנוער ‏קובע ‏תקופת ‏התיישנות ‏מיוחדת ‏בקשר ‏לתיקי‏ קטינים,‏ המונעת‏הגשת‏ כתב‏אישום‏ כנגד‏קטין‏לאחר‏שחלפה‏יותר‏מ שנה‏ממועד ‏ ביצוע‏העבירה ,‏ אלא‏ ברשות‏היועץ‏המשפטי‏לממשלה.‏ ,נוכח הוראה זו יש לקבוע כלל ברור לפיו תיקים פתוחים ,של עבירות שבוצעו בתקופת הקטינות לא יועברו לעיונם של גורמים שונים לאחר תום תקופת ההתיישנות המיוחדת .מבחינת‏מסירת‏ מידע ‏מהמרשם ‏יש ‏להתייחס ‏לתיקים ‏אלו ‏כתיקים ‏סגור ים , ‏אשר ‏ניתן ‏ יהיה ‏ לפתוח ‏אותם ‏רק ‏ במקרים ‏חריגים ‏ולאחר ‏שהיועץ ‏המשפטי‏לממשלה‏נתן‏אישור‏להגיש‏כתב‏אישום‏לאחר‏חלוף‏ תקופת‏ההתיישנות.‏ סעיף‏11 :‏ סעיף‏11(ג)‏קובע‏כי‏פרט‏רישום‏משטרתי‏שעניינו‏תיק‏סגור,‏בעבירה ‏ שאינה‏פשע,‏יבוטל‏ בתום‏שבע‏שנים ‏ אלא‏אם‏נקבע‏אחרת‏באמות‏מידה‏ שקבע‏השר‏לביטחון‏פנים .‏ בניגוד‏לכללים‏ אחרים‏כלל‏זה‏לא‏ עורך‏כל‏הבחנה‏בין‏רישומים‏של‏קטינים‏לאלו‏של‏בגירים.‏ כלל‏זה‏מר ע‏ את‏ההסדר‏הקבוע‏כיום ‏ לגבי‏קטינים ‏ב תקנות ‏ המרשם ‏ הפלילי ‏ ותקנת ‏ השבים ‏(אמות ‏ מידה ‏ לביטול ‏ רישומי ‏ משטרה ), ‏ תשס"ט- 7118. ‏ שכן, ‏ תקנה ‏6(7) ‏ בהסדר ‏הנוכחי ‏ קו בעת ‏ביטול‏ אוטומטי‏ של‏ תיקים‏סגורים‏בעניינם‏של‏ קטינים‏ בחלוף‏.חמש‏שנים ‏ על כן הסניגוריה הציבורית סבורה שיש לעשות הבחנה ברורה ולקבוע ביטול פרטי רישום של .קטין לאחר תקופה של חמש שנים לכל היותר :תקנות הערה‏אחרונה‏של‏הסניגוריה‏הציבורית‏מבקשת‏להסב‏את‏תשומת‏הלב‏של ‏ הוועדה‏לכך‏שביטול‏ חוק‏המרשם‏הפלילי‏ותקנת‏השבים ,‏התשמ"א- 3893,‏כפי‏שנקבע‏ב סעיף‏16‏ להצעת‏החוק,‏ מבטל‏ באופן‏ אוטומטי‏של‏כל‏התקנות‏(והמינויים‏שנעשו‏מכוחו‏ זאת‏על‏פי‏‏ סעיף‏71‏.)לחוק‏הפרשנות ‏ הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לעמוד על כל המשמעויות של מהלך זה ולהבטיח ש החוק לא יבוטל לפני שיותקנו תקנות חדשות או לקבוע הוראות מעבר מתאימות. 05  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 נספח לעמדת הסניגוריה הציבורית השוואה‏בין‏גופים‏הזכאים‏לראות‏פרטי‏מידע‏שונים‏במצב‏היום‏לגופים‏שיהיו‏זכאים‏לראות‏את‏ המידע‏לפי‏הצעת‏החוק .‏ ההבדלים‏המרכזיים‏ מודגשים.‏ סוג המידע זכאים להיחשף למידע כיום יהיו זכאים להיחשף למידע בהסדר המוצע מרשם פלילי הרשעות ‏ שלא התיישנו (פשעים‏ )ועוונות קביעת בית משפט כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין או אינו בר-עונשין -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏הפלילי‏ (סעיף‏1‏)לחוק -‏ גופים‏המנויים‏בתוספת‏הראשונה‏ (סעיף‏5‏ לחוק)‏ -‏ מי‏ש הוסמך‏על‏פי‏חיקוק‏לתת,‏ לחדש‏או‏לבטל‏רישון,‏היתר,‏זכות‏ עיסוק‏או‏זכות‏אחרת‏(סעיף‏6‏ )לחוק ‏)(בהסכמת‏בעל‏הרישום -‏ מבקש‏מידע‏לעניין‏כהונה‏ ציבורית‏(סעיף‏2‏ לחוק)‏ (אם‏נקבעה‏ בחיקוק‏פסלות‏לכהונה‏ציבורית‏ובאישור‏ )היועמ"ש‏אם‏למבקש‏עניין‏מוצדק‏במידע -‏ גוף‏ציבורי‏המבקש‏ מידע‏לשם‏ מכרז‏(סעיף‏9‏ לחוק)‏ (בהסכמת‏בעל‏ הרישום‏ו בכפוף‏לרשימה‏עבירות‏מוגדרת)‏ -‏ רשות‏הרישוי‏(סעיף‏31‏ לחוק)‏ (לעניין‏רישוי‏נהיגה,‏כמפורט‏בסעיף‏31‏ להצעת‏החוק‏–‏ בנוגע‏לעבירות‏נהיגה‏ )וסמים ‏-‏ רשויות‏חקירה‏זרות‏המנויות‏ בפריט‏(כג)‏לתוספת‏הראשונה‏ "האינטרפול‏והמשט רות‏המסונפות‏ אליו,‏או‏רשות‏זרה‏אח רת‏ שהמדינה‏התחייבה‏למסור‏לה‏ "מידע. -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏הפלילי‏‏(סעיף‏ 31‏)להצ"ח -‏ גופים‏המנויים‏בתוספת‏הראשונה‏(סעיף‏ 33‏)להצ"ח -‏ גופים‏המנויים‏בתוספת‏השנייה‏ המקבצת‏את‏הגופים‏שהורשו‏לכך‏בחיקוק‏ לשם‏מתן‏זכות‏או‏רישוי‏ (סעיף‏37‏ להצ"ח)‏ )(בהסכמת‏בעל‏הרישום -‏ מבקש‏מידע‏לעניין‏כהונה‏ציבורית‏(סעיף‏ 31‏ להצ"ח)‏ (אם‏נקבעה‏בחיקוק‏פסלות‏לכהונה‏ ציבורית‏ובאישור‏היועמ"ש‏אם‏למבקש‏עניין‏ )מוצדק‏במידע -‏ גוף‏ציבורי‏המבקש‏מידע‏לשם‏מכרז‏ (סעיף‏31‏ להצ"ח)‏ (בהסכמת‏בעל‏הרישום‏ וכמפורט‏בסעיף‏31(ב)‏להצעת‏)החוק ‏-‏ רשות‏הרישוי‏(סעיף‏36‏ להצ"ח)‏ (לעניין‏ רישוי‏נהיגה,‏כמפורט‏בסעיף‏36‏ להצעת‏החוק‏ )ובהסכמת‏המבקש‏בעל‏הרישום . ‏ להבנת הסניגוריה הציבורית בוטלה ה הגבלה .לעבירות נהיגה וסמים -‏ מדינה זרה או גוף מחוץ לישראל (סעיף 39 )להצ"ח פרטי רישום שהתיישנו ‏ אי הרשעה ומ גבלות לגבי העברת מידע על קטינים (סעיף‏32‏ -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏הפלילי‏ (סעיף‏1‏)לחוק -‏ גופים‏המנויי ם‏בתוספת‏הראשונה‏ (סעיף‏5‏ לחוק)‏ -‏ רשויות‏חקירה‏זרות‏המנויות‏ -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏הפלילי‏‏(סעיף‏ 31‏)להצ"ח -‏ גופים‏ המנויים‏בתוספת‏הראשונה‏(סעיף‏ 33‏ להצ"ח)‏ - מדינה זרה או גוף מחוץ לישראל (סעיף 06  הנרייטה סולד4 ., ת.ד44243 ת"א3344213 •  14-3242321 • :פקס14-3242333 )להצעת‏החוק בפריט‏(כג)‏לתוספת‏הראשונה‏ 39 )להצ"ח ‏ פרטי רישום שנמחקו ‏‏‏ -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏הפלילי‏ (סעיף‏1‏)לחוק -‏ חלק‏מהגופים‏המנויים‏בתוספת‏ הראשונה‏וליועץ‏המשפטי‏למשלה‏ (סעיף‏36‏ לחוק)‏ -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏הפ לילי‏‏(סעיף‏ 31‏)להצ"ח -‏ חלק‏מהגופים‏המנויים‏בתוספת‏ הראשונה‏(‏לפי‏סעיף‏73‏)להצ"ח. כולל בא כוח היועץ המשפטי לממשלה . המידע הופך לקביל עבור בית משפט או ,בית דין, מטעמים מיוחדים שיירשמו כאשר הגילוי על אודות פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך .השיפוטי מרש ם משטרתי תיקים פתוחים )(מב"ד -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏ המשטרתי‏(סעיף‏1‏)לחוק -‏ ‏ בפועל ‏המשטרה ‏מעבירה ‏מידע‏ על ‏תיקים ‏פתוחים ‏לכל ‏ הגופים‏ הזכאים ‏לקבל ‏מידע ‏מהמרשם‏ הפלילי ‏(סעיף ‏33‏ לחוק) ‏ (בעניינים‏ שההרשעות ‏בהם ‏הן ‏פרט ‏רישום ‏במרשם‏ הפלילי ‏ ועל‏אף‏הוראת‏התקנות) -‏ בעלי‏גי שה‏ישירה‏למרשם‏המשטרתי‏‏ (סעיף‏78‏)להצ"ח -‏ כלל הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי (סעיף41 )להצ"ח )(בכפוף לתקופות שייקבעו על ידי שר המשפטים -‏ מדינה זרה או גוף מחוץ לישראל (סעיף 39 )להצ"ח (במקרים מיוחדים, באישור קצין )משטרה בכיר תיקים שנסגרו ב היעדר עניי ן לציבור והיעדר ראיות סגירה בהסדר סגירת תיק מותנה חזרה מכתב אישום אישום שבוטל בטענה מקדמית של הגנה מן הצדק החלטה שלא לחקור עיכוב הליכים -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏ המשטרתי‏‏ (סעיף‏1) -‏ גופים‏המנויים‏בתוספת‏השלישית‏ לחוק‏(סעיף‏33 )א -‏ בעלי‏גישה‏ישירה‏למרשם‏המשטרת י‏‏ (סעיף‏78‏)להצ"ח -‏ גופים‏המנויים‏בתוספת‏השישית‏(סעיף‏ 13‏)להצ"ח. המידע הופך לקביל על פי שיקול דעת בית המשפט אם להפוך את הראייה לקביל ה בהליך משפטי, שאינו הליך פלילי (סעיף‏ 33‏.)לתוספת‏השישית -‏ מדינה זרה או גוף מחוץ לישראל (סעיף 39 )להצ"ח ‏(באישור ‏קצין ‏משטר ה ‏בכיר,‏לצורך‏ )מילוי‏תפקידיו זיכויים כיום זיכויים אינם חלק מהמרשם -‏ לגופים בעלי גישה ישירה למרשם (סעיף42 )להצ"ח ,(בשיקול דעת המשטרה לשם חקירה, מניעת ביצוע או סיכול עבירה המנויה בתוספת הראשונה לחסד"פ (סמכויות אכיפה– ,)חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי "התשנ ו- 3223 )