חומר רקע

1 עמדת איגוד הרוקחים– "טיוטת הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים לעניין "טכנאי בית מרקחת האיגוד מתנגד לסמכויות מרחיקות הלכת שמוצעות ב טיוטת .החוק 1. בדברי ההסבר מתואר בבהירות מהי המטרה המרכזית בהכנסת טכנאים לבתי המרקחת .והיא להוריד את הנטל הלוגיסטי מכתפי הרוקח השאלה הנשאלת - מדוע שטכנאי לא יתרכז בפן הלוגיסטי אליו הוא יוכשר? 2. בדברי ההסבר בתזכיר חוק קודם תוארה מטרה נוספת להכנסת טכנאים והיא– הדרך באמצעותה תיפתר בעיית ה מחסור ברוקחים. אנו יודעים כי פלח שורות מרשם כרוני בבתי ,המרקחת בקופות החולים מהווה את הנתח העיקרי באחוזים מבין שלל הניפוקים מכא ן ניתן להבין בנקל מה הרציונל במתן אישור ניפוק של מרשמים כרוניים חוזרים לטכנאי. וכאן מדובר לא רק בהורדת נטל לוגיסטי, אלא הורדת רוב הנטל של ניפוק תרופות בבית המרקחת, או אז מעסיק יוכל"להסתדר" עם רוקח אחד שיתכן ויהיה זה אף הרוקח האחראי כש .כל היתר יהיו טכנאים פירוט ההסתייגויות: 1) :כשירות והסמכה א. רף דרישה השכלה נמוך "תעודת בגרות" או12 .שנות לימוד בלבד ב. הסמכה קצרה שאינה משתווה להסמכה שעובר רוקח או אף עוזר רוקח! נוצר מצב ."!של "הסמכה קצרה ודלה בסיומה מתן סמכויות מקצועיות משמעותיות ג. .הסמכה שלא ברור מהות רמת מקצועיותה 2) :פעולות מותרות לטכנאי בית מרקחת א. ,אם אנחנו מתארים ניפוק כרוני כ"מסירה", ניפוק כרוני משלב "תשאול רוקחי !בדיקת היענות, שינוי במצב רפואי, ריבוי תרופות (פוליפרמסי)", זו אינה מסירה !""מסירה הינה מסירת אריזה מוכנה מראש למטופל )אנו מתנגדים בתוקף על מסירה (ניפוק חוזרת של תכשירי מרשם קבוע ומסירה של תכשיר בלא מרשם . ישנה כאן התעלמות מוחלטת מחשיבות התשאול וההדרכה הרוקחית (נוהל112 ) :במעמד הניפוק ותיאורו כפעולה טכנית בלבד "מסירה". ואני מצטט את דוח מבקר "נתוני הספרות מצביעים על כי40% - 60% מכלל המטופלים סובלים מבעיות היענות ."לטיפול התרופתי ואינם נוטלים את הטיפול כפי שנרשם להם ב. הרחפה או מזיגה של תכשיר הן פעולות רוקחיות טהורות המהוות חלק נכבד ממסלול ההכשרה של רוקח במסגרת שיעורי מעבדה. אין להשית גם פעולה זו על טכנאי ולבטח לא להטיל האחריות לטעויות ביצוע של ה.טכנאי על הרוקח האחראי ג. אנו דורשים כי פעולות עתידיות נוספות אשר יאושרו לטכנאי בית מרקחת יידונו בפורום רחב של נציגויות הרוקחים בכלל המגזרים ולאחר הסכמות. 2 3) :שונות א. קביעה כי הרוקח האחראי יישא בנטל האחריות לניפוקי טכנאי בית מרקחת ללא פיקוח צמוד של רוקח שהוסמך לכך בחוק– אנו רוא ים בכך הרעת תנאים ופגיעה קשה במעמד הרוקח תוך "אינוס" הרוקח האחראי לשאת באחריות יתרה בתנאים לא הגיוניים, לא פרופורציונאליים ולא מוגדרים כיאות (קל וחומר על הימצאות יותר ,מטכנאי אחד במשמרת), לא כל שכן כש מוצע ש רוקח אחראי יוכל לנהל2 בתי מרקחת בו זמנית . ב. בהצעת החוק טמון ,פוטנציאל ניצול לרעה של טכנאי בית מרקחת ורוקחים כאחד ללא הגבלת תקן טכנאי-רוקח. לדוגמה: "העמדת בית מרקחת שלם עם טכנאי רוקחות בלבד" ורוקח אחד בלבד .שיפקח עליהם ג. התעלמות מההשלכות על בריאות המטופלים שרובם צורכים תרופות כרוניות! עד היום נדרשנו לבצע תשאול והדרכה רוקחית במעמד כל ניפוק על מנת למנוע / לעלות .על טעויות נשנות ועצירתן בזמן, החוק בנוסח המוצע מתעלם לכך .*שוב להתייחס לדוח המבקר ד. אי יכולת הרוקח לוודא היענות לטיפול , כי אינו מבצע מעקב חודשי הולם לניפוקי המטופל. מוצע בחוק שיעשה זאת פעם בשנה! לאחר נתק של11 !חודשים .*להתייחס לדוח המבקר ה. הכנסת טכנאים בעלי סמכות ניפוק תרופות תגרום למחסור גדול יותר ברוקחים , ,שיעזבו את המקצוע לאחר כניסת כוח עבודה זול יותר שכאמור ימלא את מקומם וכן יביא לפגיעה בשכרם והקטנת מעמד הרוקח משומר הסף המקצועי האחרון ל"כל ."החפץ בכך ו. :התעלמות להצעת דוח המבקר לגבי "טכנאי רוקחות בחו"ל: מצטטים "ממלא בעיקר משימות לוגיסטיות - ,בבית המרקחת, הוא מקבל תרופות מספקים מזין את הנתונים למחשב, מסדר את המחסן, מלקט תרופות על פי מרשם, מגישן לאישור הרוקח וגובה תשלום, במעבדת בית מרקחת הוא עוסק במשימות טכניות ."בפיקוח הרוקח אנו שוב רואים שבהצעת החוק יש התעלמות מאישור הרוקח לניפוק תרופות וחשיבות שלב בדיקת מרשם על ידי רוקח. :לסיכום נבהיר מיד כי האיגוד אינו מתנגד להכנסת טכנאים לבתי המרקחת ולהעסקתם בפיקוח רוקח/ת, גם .אם אין ברשותם את ההשכלה המתאימה אדרבא , אנו סבורים כי הטכנאים עשויים להוות עזר רב בעבודה האינטנסיבית בבתי המרקחת. באופן הזה, ירדו מטלות מהרוקחים, כך שהם יוכלו להתרכז אך ורק במתן טיפול תרופתי וביתר המטלות הרוקחיות- ,קליניות. ברם יש להגביל את תחומי האחריות של טכנאי בית מרקחת ולהגדיר את תפקיד ו כך שבריאות הציבור תישמר . ,לאור האמור, כדי שתעסוקת הטכנאים תהיה פרודוקטיבית מחד ולא תפגע בבריאות הציבור מאידך אנו מציעים כי הפקודה תתוקן, כך ש סמכויות הטכנאים יוגבלו בעיקר לעבודות לוגיסטיות, :כגון 3 הזמנת תרופות, ניהול מלאי, פירוק וסידור סחורה, תמחור מוצרים, מילוי דוחות, שליחת בקשות חידוש מרשמים ואישורים, מעקב טמפרטורה בחדרים ובמקררים ,, מעקב פגי תוקף, ליקוט תרופות .ביצוע גבייה ממטופלים, סגירת קופה וכיוצ"ב ,בנוסף ניתן לעבות את תוכנית הלימוד של טכנאי מלבד כל החומר הקשור לעבודה הלוגיסטית בבית המרקחת, אפשר להגדיר ללימוד את כל תחום תוספי התזונה, מדובר במחלקה גדולה עם חשיבות כלכלית רבה לקיום בית המרקחת ואנו רואים שהתחום הזה של תוספי תזונה רק הולך ומתרחב. ניתן להוסיף לתו כנית את כל נושא השימוש והתפעול של מכשור רפואי (מדי ל"ד, מד סוכר, משאבת הנקה, וכו'). עוד נושא הוא השימוש במשאפים– מספר רב של מטופלים לא יודעים או לא משתמשים נכון במשאפים, ואנו יודעים .שבתחום זה ישנה חוסר היענות משמעותית לטיפול התרופתי וכך, עם כל סל הידע הזה, הטכנאי גם יבצע את כל המטלות האדמיניסטרטיביות בבית המרקחת וגם יוכל לעבוד לצידו של הרוקח ואף ישלים אותו ויסיים את תהליך הטיפול במטופל בצורה מיטבית . להלן הצעת פשרה נוספת, וכאן אנ ו מסכי מים 'עם פרופ דוד סטפנסקי - ,מנהל בית ספר לרוקחות אוניברסיטת בן גוריון בנגב , אפשר בשלב זה להסכים שבעוד מספר שנים נוכל לשוב לדיון ולשקול מחדש את נושא מסירת תרופות כרוניות ע"י טכנאים, זאת אחרי שנוודא שכניסת טכנאים לבתי המרקחת לא פגעה במקצוע הרוקחות מבחינת תדמית, מעמד, שכר, וכ יו"ב . ,בברכה שמריהו )(שימי ה ללי מזכ"ל איגוד הרוקחים