פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 255 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 12:25 סדר היום: << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון מוזמנים: דוריה גנות – אגף תקציבים, משרד האוצר לאה בן עזרא – מרכזת בכירה, מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון נועה אקר – מנהלת תחום בכירה, אסטרטגיה, משרד העבודה יהודה הריס – ראש תחום, המוסד לביטוח לאומי רותי מור – מנהלת הביטוח והגבייה, המוסד לביטוח לאומי דנה קוסקאס כהן – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי דוד יהלומי – מנכ"ל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה יוליה נוביק אלוש – סמנכ"ל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה חגי רזניק – יו"ר הקרן לחיילים משוחררים, יועץ לקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה ד"ר שני בר טוביה – מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל נטלי שמעון ויינשטיין – מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים אליקו שליין – התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיבת ועדת העבודה והרווחה, ג' בתמוז התשפ"ד, 9 ביולי 2024 למספרם. הנושא: הצעת הסכם בדבר מתן מענק תמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל. אני רוצה להזכיר שכבר היה דבר כזה שהמדינה נתנה תמרוץ לפועלי ענף הבנייה של 3,000 שקל לשלושה חודשים, ועכשיו אנחנו מדברים על הסכם שונה, יותר משוכלל לשישה חודשים. יש לנו פה בעיות עם מי יזכה לקבל וכמה. אנחנו נפתח את הדיון. מי יציג? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> או מהאוצר או מביטוח לאומי, בואו תציגו מה ההסכם הזה אומר כזה מלמעלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסכם הוא בין האוצר לבין ביטוח לאומי, נכון? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> וגם איך זה עומד ביחס עם ההסכם הקודם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אחד מכם, מי? האוצר יציג את ההסכם? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני יכול להציג בקווים כלליים, אולי אחר כך נצלול לנוסח. דוריה גנות מאגף התקציבים. אני אגיד, אני חושבת שגם הוסכם על זה בדיון הקודם, ענף הבניין, לצערנו, עדיין חווה קשיים רבים בתחום העובדים, עדיין יש מחסור. בגלל זה היה לנו חשוב ביחד עם הביטוח הלאומי למצוא איזשהו מבנה מענק שממש יכול לתמרץ עובדים לא רק להיכנס לענף, אלא גם קצת לעזור לתת את המוטיבציה להישאר, לכן הארכנו את המענק לשישה חודשים, בניגוד למענק הקודם שדיבר רק על שלושה חודשים. חוץ מזה אני אגיד שמאוד חשוב לנו לתמרץ כניסה של עובדים חדשים ובעצם לא רק לעסוק בפיצוי או איזשהו שיפוי רטרואקטיבי לעובדים שכבר נכנסו לענף. כאילו, חשוב לנו לוודא שיש כניסה של עובדים חדשים לענף עכשיו, בהמשך השנה, בהמשך 2024, בגלל זה גם תקופת המענק מוגדרת עוד כמה חודשים טובים קדימה. זהו. כידוע, קצת התעכבנו בגלל אירועי חקיקה וכאלה, כפי שהוסבר בדיון הקודם של הוועדה, אבל הגענו להסכמות שאני חושבת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לציין שהוועדה קיימה בי"ב בסיוון תשפ"ד, ב-18 ביוני השנה, 2024, בנושא של תוכנית המענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה ושם עלו כמה בעיות. אחת הבעיות שעומדות בפנינו היא שאלה שקיבלו בפעם הקודמת תמרוץ קיבלו רק לשלושה חודשים. ואם הם ממשיכים לעבוד היום, אין להם כבר אפשרות לקבל את השישה חודשים. אז יש פה איזושהי אפליה מסוימת בין אלה שקיבלו אז לבין אלה שיקבלו היום שישה חודשים. השאלה אם אפשר לאפשר לאלה שהתמידו בעבודה וקיבלו שלושה חודשים והם עדיין נמצאים, שיקבלו עוד שלושה חודשים מענק כדי שיהיו שווים לאלה שבאים עכשיו ומקבלים שישה חודשים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> העניין הוא שהכסף ששריינו לנושא בתקציב המדינה, הוא מיועד לתמרוץ עובדים חדשים. אם אנחנו מדברים על עובדים שנכנסו לענף בסוף שנת 2023, שזה בעצם המענק הקודם, זה קצת מאבד מהטעם, זה כבר לא מענק תמרוץ כניסה לעבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה תמרוץ שישאר בעבודה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה דבר אחר שיכול להיות שראוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה שימור. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אבל אני חושבת שזו לא הפלטפורמה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> השאלה אם אפשר היה להוסיף תנאי נוסף, אחר. הרי מי שהתחיל לעבוד, אז מן הסתם לא עומד בתנאי שהוא לא עבד שלושה חודשים קודם לכן בענף הבניין, לכן בהגדרה כל אלה שעובדים לא יהיו זכאים למענק. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם אפשר להוסיף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, רגע, אנחנו לא בורחים לשום מקום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אני מבינה נכון את מה שאמר יושב ראש הוועדה, אם אפשר היה להוסיף להסכם הזה תנאי שגם מי שקיבל את המענק הקודם וממשיך לעבוד בענף הבניין, בענף הספציפי הזה שאתם רוצים שם ידיים עובדות, הוא יקבל את שלושת החודשים שהוא לא קיבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השלמה בעצם לתמרוץ הזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה יהיה תמרוץ של כניסה של עובדים חדשים וגם תמרוץ של עובדים שכבר נכנסו לענף והם ידיים עובדות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו בעיה אחת, יש לי עוד בעיה שנדבר עליה, וזה איך אני מונע שהקבלן לא ינצל את העובד ויגיד, אה, יופי, אתה מקבל 3,000? אז אני במקום לתת לך 9,000, אני אתן לך 6,000 ויש לך שוב את אותם 9,000. את זה אני רוצה למנוע בכל מחיר, איך אני עושה את זה? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> עורך דין יהודה הריס מהביטוח הלאומי. לגבי השאלה השנייה, מהניסיון שלנו, לגבי המענק הקודם, זה לא קורה, אין ניצול. מדובר גם בסכומים נמוכים ועובדים מודעים לזכויות שלהם מדיני עבודה ואנחנו לא ערים לניצול כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא היו לכם תלונות על ניצול? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> לא, בכלל לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת שהם מפחדים לספר. << אורח >> רותי מור: << אורח >> לא, לא בהכרח. אני אגיד עוד משהו, רותי מור, ביטוח לאומי. התשלום הוא ישירות לעובד. זאת אומרת, יש תלוש שכר שהוא מקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ושמתם לב שהתלוש לא ירד? << אורח >> רותי מור: << אורח >> ואנחנו ראינו שהשכר, אנחנו מקבלים דיווח על שכר חודשי, אנחנו יודעים מה השכרים החודשיים, אין שם מינוס של אלפי שקלים ולכן הסקנו את מה שיהודה אמר. וזה שאנחנו משלמים ישירות לעובד, אנחנו לא משלמים, לא מערבים את המעסיק בתשלום של המענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרד האוצר, יש לכם איזשהו מנוף על מעסיקים שלא ינצלו את זה? אני מדבר על התוכנית החדשה, על עובד שנכנס, אז במקום לתת לו 9,000, הוא ייתן לו 6,000 כי אתה הולך לקבל עוד 3,000. זה אני לא רוצה. אפשר לעקוב? אני לא יודע, אתם יש לכם רשות מסים, יש לכם - - - << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק את השכר, יש לנו נתוני שכר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביטוח לאומי יכול? << אורח >> רותי מור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי אמרו לי שביטוח לאומי לא יכול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, אולי הוא יכול, אבל אם הוא רואה כזה דבר, לא עומדים בידיו כלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם יודעים בערך כמה משלמים היום לעובד? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> יש לנו בטופס 100 את כל השכר ואם יש ירידה, אנחנו נראה אותה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אם תראו את הירידה, לא יהיה לכם מה לעשות עם העניין. << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> אין לנו סנקציה, אבל אנחנו נוכל לדעת. << אורח >> רותי מור: << אורח >> אין לנו סנקציה, נכון. אפשר לבדוק האם הייתה ירידה לכל מי שקיבל את המענק, אבל מה תהיה הסנקציה? אין לנו סנקציה בעניין זה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מה קרה במענקים אחרים? כאילו, זה לא המענק הראשון שניתן במדינה. אני מודה שאני לא חושבת שיש לנו איזשהו מנגנון לזה, אבל אם ביטוח לאומי מעידים שזו לא סוגיה שצפה, אז אני לא בטוחה שצריך לדאוג לזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש את דיני העבודה הכלליים. משלמים פחות משכר מינימום, יש את המארג של דיני העבודה הכלליים, אבל אני לא חושבת שיש לביטוח הלאומי איזו סמכות מיוחדת בהקשר הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עוד דבר אני רוצה לדעת, האם זה כלול, השיפוצניקים, כן? כמו שדיברנו. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, הוספנו גם את ענף השיפוצים, זו הייתה הביקורת במענק של המלחמה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל מה שלא נכלל זה כאלה באמת שהיו במענק הקודם וממשיכים לעבוד, הם לא כלולים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון. חשוב לי, אני אגיד עוד שני משפטים באמת בהקשר הזה. המענק הקודם היה חלק, הוא היה מענק רחב יותר מבחינת סל הענפים שנכנסו בו, זה לא היה מענק ייעודי רק לענף הבניין, שבאמת ניתן בזמן השיא של מלחמת חרבות ברזל, בתחילת הלחימה, כשהמחסור היה גורף בלא מעט ענפים במשק. אנחנו עכשיו מנסים, אנחנו מטפלים מבחינתנו באירוע קצת שונה עכשיו. ענפים אחרים, חלקם כבר לשמחתי הצליחו להתאושש, אצלנו בענף המצב קצת יותר קשה. היה לנו חשוב לתת מענה גם לענף השיפוצים, כפי שנאמר, היה לנו חשוב לתת מענק יותר משמעותי מהמענק הקודם. אז כן נתנו מענה לקשיים של הענף בעת הנוכחית. לחזור אחורה ולנסות להוסיף רטרואקטיבית על דברים שקרו בשיא המלחמה, כשהצרכים היו קצת שונים, אני חושבת שזה לא נכון. לכן גם לא הארכנו את המענק הקודם, הבאנו הסכם חדש. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אם אני מבינה נכון את מה שיושב ראש הוועדה דיבר, הוא דיבר רק בענף הבניין. אגב, גם נשמח שתגידו מילה באמת על הסיפור המשקי, מה הבעיה המשקית, האם הבעיה המשקית כרגע מתמקדת בענף הבניין, לא בענף החקלאות שהיה בהסכם הקודם, לא בענף התשתיות שלא היה, אבל לא משנה. אם תוכלו גם להגיד מילה על המצב המשקי באמת. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אז אני אגיד שאני ספציפית אחראית על ענף הבניין, אבל אני יכולה להגיד בכמה מילים את עמדת האגף. המחסור בעובדים בענף הבניין הוא עדיין החמור ביותר. זאת אומרת, היעדרות העובדים מהענף - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יותר מאשר בחקלאות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. מבחינת כמות העובדים שחסרים, כן, המחסור בענף הבניין הוא הכי קשה במשק. זה לא שאין מענה בכלל לענפים האחרים, יש מגוון מענקים, תוכניות למסלולי תעסוקה, בתעשייה. יש עוד כלים ואף אחד לא מתעלם מהמצוקה של מעסיקים למצוא עובדים, בין אם הם זרים, בין אם הם מקומיים. גם בענף הבניין אגב יש לנו מאמצים אדירים ביחד עם משרד השיכון ורשות האוכלוסין לייבא עובדים זרים נוספים כדי לענות על המחסור. אנחנו לא תולים את כל תקוותנו בעובדים מקומיים. ועדיין, לאור המחסור המאוד קשה בענף, חשוב לנו לתת איזשהו מענה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם עניין ביטחוני. כי ראיתי כתבה שאנשים מבריחים שב"חים מתוך מצוקה שחסר עובדים וזה ממש הפך לכמעט רשמי. אז ודאי שצריך לעודד ישראלים שיבואו לעבודה. אתה רצית להגיב משהו. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> כן, סליחה. תודה, אדוני היושב ראש, שמי חגי רזניק, אני במשרד הביטחון, יו"ר הקרן לחיילים משוחררים היום. ההיכרות שלי מענף הבניין היא כמנכ״ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, היום יועץ בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. קודם כול, תודה לך, היושב ראש, על הדיון הזה. באמת בזכותך, כי זה התמהמה והתמהמה ואם לא היית קוצב את זה, זה לא היה קורה. אני רוצה להגיד ברמה הנורמטיבית על מה אנחנו מדברים. מדברים על ישראלים שלפני חצי שנה-שנה אף אחד לא האמין שיכנסו לענף הבניין ולא לענף השיפוצים. לא חשבו את זה, אף אחד לא האמין, לא אמרו, לא היה. באנו באמירה אחת, גם גופי חברה אזרחית, גם איגודים מקצועיים, גם מדינה. בכל הקורפוס, באמת, כולם אמרו, בואו, זה, הייתה החלטת ממשלה, שלושה חודשים, לא שלושה חודשים, אלפי עובדים הכשרנו ואנחנו עושים השמה בקצה. אף אחד לא האמין. אנחנו לא מדברים על אנשים שעכשיו יושבים כמונו, נעים, גם אני זכיתי, עובד במזגן, שותה מים קרים, נעים פה, כיף פה בכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תעורר קנאה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> בסוף אנשים שעובדים באמת, בשמש, אנשים צעירים ולא צעירים שעובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסיכון גבוה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> מאוכלוסיות מודרות מעולם העבודה. אם זה מיעוטים, אם זה חרדים, אם זה חיילים משוחרים, אם זה אוכלוסיות של חסרי עבודה. ולכן צריך לייצר רצף, כמו שנאמר, כן פורמלי, לא פורמלי, כן סטטוטורי, לא סטטוטורי. הייתה פה החלטה, צריך לייצר המשכיות למשך כל השנה. עכשיו אני אגיד יותר מזה, לא זו אף זו, אנחנו לא רק הסתפקנו באיזו מין יריעה כזאת לבוא פה בוועדה ולהתנגח, אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגופים ומעריכים גם את הפקידות וגם את משרדי הממשלה. ההסתייגויות האלה גם הועברו במסגרת הערות הציבור בצורה פורמלית לפרסום החלטת המועצה. יש פה לא איגוד אחד, שלושה איגודים מקצועיים שנמצאים אחרי זה. דוד יהלומי פה, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה מאחורי זה. עוה"ד נטלי ויינשטיין, מנכ״לית התאחדות קבלני השיפוצים, התאחדות בוני הארץ. זאת אומרת, גם זה, גם הממשלה אומרים, אוקיי, נתקן בוועדה. אז בואו נתקן את זה בוועדה, כאילו שלא יהיה, וזה ברמת הוורדינג אגב. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מה מבוקש לתקן? אולי תחדד. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> מבוקש לייצר, יוליה תסביר בדיוק את הדיוק, אבל היצירה היא יצירת רצף למה שהובטח במהלך השנתי, היא תסביר לך את זה ברמת הוורדינג גם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, למה ברמת הוורדינג? ברמת הרעיון. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> כן, בסדר, אבל צריך - - - << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> שלום, יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. אני רוצה להזכיר שבוועדה הקודמת קודם כול דיברנו על הרטרואקטיביות, והוסכם פה על ידי כולם שאנחנו ניקח את זה בחשבון, כן? וזה משהו שהתבקש לעשות, שתהיה פה רטרואקטיביות אחורה. א', יש הרבה מאוד עובדים שנכנסו בתקופת המלחמה לעבודה, כן? ומה קורה היום איך שההצעה כתובה? זה רק עבור עובדים שנכנסים מ-2 ביוני. מה קורה לכל אלו בתקופת הביניים שנכנסו לעבוד בענף הבנייה? זה א'. יש לנו הרבה מאוד עובדים שנכנסו כרגע, עובדים שהתחילו לעבוד בענף שלא היו מיומנים, שמעסיקים פשוט לקחו אותם בגלל שלא היו עובדים בשביל לפתוח אתרים, ומכשירים אותם תוך כדי. הוצאנו עכשיו הרבה מאוד עובדים שנכנסו לעבודה בחודשים האחרונים, שהם לא היו עובדים מיומנים, שהכנסנו אותם להכשרה מקצועית. מה שיקרה היום זה שאותם עובדים שנכנסו להכשרות, שעובדים מאוד מאוד קשה אצל מעסיקים לא יקבלו את מענק התמרוץ הזה. המענק הזה לא רק בשביל להביא עוד עובדים, כן? הוא גם בשביל להשאיר אותם. אמר פה חגי, זו עבודה פיזית, זו עבודה קשה, זו עבודה בשמש, זו עבודה שקשה מאוד להשאיר ישראלים, אלה עבודות שישראלים לא עשו פה במשך הרבה מאוד מאוד שנים. המענק הזה הוא מאוד מבורך, הוא יכול לעזור לנו, לענף מאוד. אבל אנחנו חייבים למצוא את הדרך להחיל את זה רטרואקטיבי. אז או שנותנים אחורה לכאלו שיכולים להשלים את שלושת החודשים. אני מבינה את הבעייתיות בעניין, אבל כדי לא ליצור אפליה כלפי אנשים שכן עשו את המאמץ וכן הגיעו לענף וכן רוצים לעבוד בו, או לאפשר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכמה אנשים מדובר, להערכתך? << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> לא מדובר בהרבה אנשים, אנחנו מדברים, להערכתי, כן? כמה כאלו יגישו? בסביבות ה-300-200. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל הארץ? << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> אחורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> אנחנו מסתכלים על כמה הגישו, ויושבים פה נציגים של ביטוח לאומי. << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> יש לנו את הנתונים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, אחורה זה אלה שקיבלו את המענק והמשיכו לעבוד? בעצם לתמרץ את ההישארות שלהם בעבודה? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> לא, זה לא רק. אלה שעברו הכשרה, לאחר שהם התחילו, נניח התחילו בינואר-פברואר, המעסיקים עקב המצוקה קלטו אותם ולאחר מכן העבירו אותם אלינו להכשרה של 100 שעות. מה שאנחנו באים ומבקשים, אלה שיצאו להכשרה, שהם יהיו מוכרים בדיוק כמו אלה שהתחילו למשל אחרי אפריל. ולא מדובר פה על הרבה, מדובר פה על כמה מאות בודדות. עכשיו, אני גם עשיתי בדיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אומר אני, אבל הפרוטוקול לא יודע את השם שלך ואת התפקיד. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. אז אני עשיתי הערכה, זו לא מתמטיקה מאוד מסובכת. זה לא יפרוץ את התקציב לדעתי, גם אם האוצר והביטוח הלאומי, תכלילו את מה שאנחנו מבקשים, זה לא יפרוץ את התקציב. אני הבנתי שמדובר פה על סדר גודל של 30 מיליוני שקלים, זה לא יפרוץ את התקציב. נכון להיום, מהנתונים שיש בידינו, הגישו רק 91. עכשיו אני רוצה באמת להגיד עוד דבר מעבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה 91? עובדים? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> 91 עובדים הגישו למענקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בשלושת החודשים הקודמים? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> בשלושת החודשים הקודמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל הארץ? << אורח >> רותי מור: << אורח >> יש לי נתונים, אני יכולה לתת נתונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, ביטוח לאומי. << אורח >> רותי מור: << אורח >> אנחנו נתנו את התמרוץ לעבודה בבניין ל-483 עובדים. עבור 1,290 חודשים שילמנו 4 מיליון. סך הכול העובדים שהיו זכאים – 483. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק בבניין, נכון? לא ביתר הענפים. << אורח >> רותי מור: << אורח >> רק בבניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה באמת לא הרבה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> רגע, אז אני אתייחס, אני אגיד - - - << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> לא מדובר בהרבה עובדים. אני באמת חושבת שבשביל מעט העובדים האלו שכן כבר נכנסו לענף אנחנו חייבים לעשות את המאמץ הזה כדי להשאיר אותם. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> איך אפשר להסביר את האפליה הזאת? איך אפשר להסביר אותה? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> כי הם כבר תומרצו. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. קודם כול צריך לשים על השולחן שהעובדים האלה תומרצו, זה לא שהם בלי כלום. << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> לא, אז אל תתני מענק לעובדים שכבר הגישו, קודם כול, כאלו שהגישו ואת רוצה להשלים להם לשלושה חודשים, זה א'. אבל יש הרבה עובדים שלא יהיו מודעים בכלל למענק הזה. זאת אומרת, יש הרבה עובדים שנכנסו לענף ולא הגישו המעסיקים שלהם בגלל שהם לא ידעו שיש מענק כזה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אבל התכנסנו לדבר על תמרוץ כניסת עובדים לענף, לא על כל עובד שלצערי, מפערים שהמדינה צריכה לטפל בהם ברפורמה אחרת לא היה מודע לזכויותיו ולא ניצל את זכויותיו. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> נכון, זה תמרוץ. אני אגיד לכם, זה תמרוץ. עד היום כל הניסיונות להביא עובדים לענף הבנייה, עובדים ישראלים, הניסיונות האלה כשלו. אנחנו ממש נמצאים עכשיו לקראת באמת סיום של הפיילוט שאני חושב שהוא מצליח בפעם הראשונה להכשיר כ-2,000 עובדים ישראלים, ופה אגב המקום כן להגיד תודה מעבר לזה שאתם מבינים את זה שצריך לתת מענק, האוצר וביטוח לאומי, האוצר תקצב את ההכשרות האלה. אני אומר את זה לזכות האוצר, באמצעות משרד הכלכלה, אבל האוצר הבין את גודל האתגר והמשבר ותימרץ. אני רק אומר, אם עושים איזה משהו, בואו באמת תעשו אותו עד הסוף כי לא מדובר פה בכסף גדול. גם אם יצאו 4 מיליוני שקלים, היתרה התקציבית, אני אומר לכם, בהערכה שלי, אתם לא תפרצו את זה, אתם לא תפרצו, אז חבל, חבל שזה מה שיקרה. עכשיו, אני עשיתי הערכה, אדוני היושב ראש, מה הנזק שנגרם למשק מהיעדר 100,000 העובדים בענף הבנייה. עד היום, 40 מיליארד שקל היעדר הכנסות לקופת המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בשנה האחרונה אתה מדבר. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אני מדבר על השנה האחרונה, אני מדבר על שמונת החודשים. 40 מיליארד. זה 90 מיליארד שקל בשנה הכנסות, זה ירד ל-50, 40 מיליארד. ועוד הערכה שלי של ה-GDP, של התוצר הלאומי הגולמי, עוד 80 מיליארד. זאת אומרת, אנחנו נמצאים היום בנזק משקי של 120 מיליארד. כל יום שעובר, כל יום שעובר זה חצי מיליארד שקל ביום. אז על מה אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה ממש כסף קטן יחסית. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> זה כסף קטן, ואני חושב שזו גם לא הוצאה, זאת השקעה, זה יחזיר את עצמו. כל עובד שנכנס, בסוף - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא ילמד מקצוע וירצה להמשיך. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> ירצה להמשיך. זה מביא הכנסות לקופת המדינה, זה מעלה את התוצר הלאומי הגולמי. אנחנו מדברים על כל יום חצי מיליארד ועל מה אנחנו מתווכחים פה? על 4 מיליוני שקלים? 4-3 מיליוני שקלים שזו הדלתא? תבינו את הפרופורציות, אני חושב שלשיטתכם - - - << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> חוץ מזה, אגף תקציבים קיבלו מחמאה פה, זה כבר. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> לא, לגמרי. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בסדר, אני לא ארים ולא אוריד לנו. אני אשמח להתייחס. אני אגיד, שמענו את הטענות גם בוועדה הקודמת, גם בשיחות שניהלנו. אנחנו מבינים שבכל זאת כנראה אנחנו - - - להתגמש ולסייע לבוא גם לכיוון הדרישות שעולות מהארגונים השונים. אנחנו מוכנים להקדים בעצם את מועד הזכאות שיהיה מחודש אפריל ולא רק מחודש יוני כפי שנאמר פה שזה בעייתי, וזה אמור לתת איזשהו מענה באמת לעובדים שאולי נפלו בין הכיסאות, כפי שציינתם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל שוב, גם אם תתחילו את זה באפריל, והוא עבד עד אפריל, אז בוודאי הוא לא יהיה זכאי. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אבל הוא היה זכאי למענק הקודם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא היה זכאי למענק הקודם, אבל הוא לא היה זכאי להשלמה כי בהגדרה הוא עבד. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> בואו נעשה השלמה. << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> אפשר להציע רעיון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, זה שהתחיל באפריל קיבל משהו? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה שיתחיל באפריל יקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני שואל אם הוא קיבל כבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> איך את גם מתמרצת באופן רטרואקטיבי מישהו שהוא כבר בענף? לתמרץ הישארות בענף? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> מי שכבר קיבל, הוא כבר תומרץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תומרץ לשלושה חודשים ולא לשישה. << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> אבל הוא תומרץ להתחיל לעבוד והוא עבד, והוא עובד. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בגלל זה אני אומרת שלהתחיל להשלים תמריצים למישהו שבענף כבר - - - עובדים ולא תמרוץ עובדים קיימים שכבר חודשים רבים בענף. << אורח >> יוליה נוביק אלוש: << אורח >> אפשר להציע בבקשה רעיון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז במה אתם מתגמשים? אתם אומרים שמי שהתחיל באפריל, אז מה זה אומר? למי זה עוזר? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> עובדים שהתחילו לפני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל זה לא עוזר לעובדים שלא קיבלו את התמרוץ הקודם. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אבל הם תומרצו, הם קיבלו את התמרוץ הקודם, כפי שאמרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי הם קיבלו? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> במענק הקודם. הם קיבלו את השלושה חודשים, את ה-9,000 שקל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי הסתיימו שלושת החודשים? << אורח >> רותי מור: << אורח >> מקסימום עד חודש מרץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד חודש מרץ. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> במקסימום. אבל אם הם התחילו לעבוד קודם, מיצו את שלושת החודשים קודם, אז קודם, נכון? << אורח >> רותי מור: << אורח >> אם הם התחילו בנובמבר, אז עד ינואר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נובמבר, דצמבר, ינואר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם קיבלו נובמבר, דצמבר, ינואר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כל אחד קיבל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, פברואר, מרץ יפלו באמצע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, אבל תלוי, אם יש מישהו שהתחיל - - -, בעצם אבל הוא התחיל לעבוד בינואר. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> למה לא עושים את ההשלמה וזהו? << אורח >> רותי מור: << אורח >> לא, הוא לא יכול, הוא היה צריך להתחיל לעבוד עד 31 בדצמבר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בואו אני אגיד לכם מה אני חושב, בהיגיון הפשוט שלי. אדם שקיבל שלושה חודשים והוא ממשיך לעבוד, ועכשיו מקבלים שישה חודשים, בואו נשלים לו את השלושה חודשים ותקדימו את זה לאפריל. הקרן הזאת לא תיפרץ, כי אני מבין שמדובר פה בכמה מאות אנשים בסך הכול. הלוואי וזה יהיה אלפים, אז גם לא תעברו את ה-30 מיליון, ובא לציון גואל. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> וצריך גם לקחת בחשבון, והיה חשוב לי להגיע לדיון הזה ולהגיד שקודם כול אנחנו ישראלים, ואם צריך לעודד עבודה עברית ולעודד בענף הכי מסוכן שנדון פה המון שעות בוועדה כתאונות עבודה, ואנשים שלוקחים הכי הרבה סיכון על עצמם יוצאים ועובדים בענף הזה, בענף הבניין, אז מן הראוי שמה שנקרא תתמרצו אותם ותנו להם את ששת החודשים האלה, וזה לא משנה באיזו קונסטלציה, אבל שמקסימום ישלימו. מי שעבד לפני, אחרי, זה לא, מה שמשנה זה שהמסגרת תהיה לשישה חודשים, ואני תומך בכל הארגונים הנפלאים שעוזרים פה בעצם לעובדים ולמשק הישראלי. וזאת לא הוצאה מבחינתנו, לדעתי, זו השקעה והשקעה נבונה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אוקיי, אני אגיד, חשוב לנו, אני חושבת שכולנו תמימי דעים, חשוב לתמרץ את הענף, חשוב להכניס עובדים, כולנו באותה עמדה ולכן גם נמצא לזה כסף ועבדנו מאוד קשה כדי להביא את ההסכם לוועדה, מה שמוצג פה כרגע. אינני משפטנית ולכן באמת תקנו אותי אם אני טועה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לנו משפטנית, היא יכולה לכסות כל בעיה שתעלי. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש פה מספר ולכן הסתייגתי מראש, כדי שלא ישתמע שאני חולקת. אבל להיכנס לאזורי שוויוניות לגבי אנשים שקיבלו, שהיו זכאים למענק של 9,000 שקלים, שקיבלו אותו, או שהם עוד זכאים לקבל ועוד יוכלו להגיש ולקבל אותו, ולהגיד שמי שיקבל מענק חדש, נפרד, זה לא שוויוני, גם מי שהתחיל לעבוד באוגוסט לא קיבל מענק, אז אני צריכה לתמרץ אחורה את כל העובדים שהיו בענף גם לפני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני לא, כי לא היה ההסכם הזה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אנחנו מחפשים לתמרץ כניסת עובדים חדשים לענף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שזה מאוד מאוזן מה שאמרתי, אם לא, תגידו לי שטעיתי ואז תעשו חשבון. איך אומרים? את הרי בטח רוצה לשאול את המומחים שמה. אז נעשה הפסקה של יום, יומיים, שבוע, מתי שאתם רוצים, ואני רוצה, המגמה שלנו היא - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אתה בעצם מציע שני דברים, אם אני מבינה נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שני דברים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמו שדוריה הציעה, יותר נכון דבר אחד. כי דבר אחד דוריה הציעה, להקדים את התקופה הקובעת לאפריל. זאת אומרת שמי שתחיל לעבוד החל מאפריל ולא עבד שלושה חודשים קודם, הוא יהיה זכאי למענק. ואתה מציע רובד נוסף שאותו דוריה לא הציע, שזה אומר שמי שקיבל את המענק הקודם, במשך שלושה חודשים הוא היה זכאי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והוא עבד ברצף עד היום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> והוא עדיין ממשיך לעבוד, צריך לחשוב באילו חודשים הוא ממשיך לעבוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל הזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד היום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עד היום או במהלך שלושת החודשים, אפריל - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אולי בשנה הקלנדרית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא, לא, עד היום, הוא ממשיך לעבוד. אני לא רוצה לקפח את האנשים שעבדו וממשיכים לעבוד. מי שיצא, יצא. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> למה אתם לא עושים בשנה הקלנדרית וזהו? << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> כל הכבוד, היושב ראש, אני חושב שאתם משקף עמדה ערכית ונכונה. בסוף אני אומר ואני מבקש, אנחנו, מי אנחנו פה? גפרור. אבל אני אומר, באמת, גם אני לא חושב שצריך לצאת להפסקות. יש פה, דיברנו גם עם מנכ״ל משרד העבודה, גם עם אסף וקסלר לפני זה, גם עם מתן יגל, כאילו, כל ראשי אגף תקציבים - - - << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> וכולם הציגו את העמדה שלי. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אז בסדר, אנחנו מכירים, זה מתחיל בלא ניתן, ניתן רטרו, נחסוך שני שקל. אחרי זה נעשה זה ומדורג, נחסוך שקל וחצי. אחרי זה נחסוך 20 אגורות. אבל בסוף יש פה עובדים חדשים שעובדים בשמש כמו שאתה תיארת את זה, היושב ראש. מהיום הראשון נכנס וצריך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא כולם. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מי שזכאי, שיגיש ויקבל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל דוריה, השאלה מה מתכוונים לתמרץ. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> חבל, עוד הפסקה, הם ימרחו את זה, לא יגידו, גם ככה בלי שהיית מתערב היו מורחים אותנו עוד שלושה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זמן ההגשה נגמר ב-24 במרץ. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל השאלה היא האם מתמרצים את מי שהוא כבר עובד בענף ובאופן רטרואקטיבי גם התמרוץ. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> שזו לא תכלית המענק. המענק, תכליתו - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מה זה תמרוץ? מה תכלית המענק? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא הרחבתי, שיהיה ברור, אני לא הרחבתי לאלה שלא הגישו ולא עשו. אני לא, אני נשאר כמו שהם הציגו פה, האנשים שמייצגים את העובדים ואת הענף. אדם שהמשיך בעבודתו וקיבל רק שלושה חודשים, בא עכשיו מישהו חדש ומקבל שישה חודשים, אני רוצה שהוא גם יקבל את השלושה חודשים הראשונים כדי שגם הוא קיבל שישה חודשים וגם החבר שלו שעובד איתו על הפיגום גם קיבל שישה חודשים. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אחרת יהיו תביעות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה היושר וזה השכל וזה הצדק, לדעתי. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> ואם הוא לא הגיש אז מגיע לו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הוא לא הגיש, אתה יודע מה שאני הפסדתי בחיים כשלא הגשתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להגיש. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> לא, אז אני אומר, מי שלא הגיש, יוכל להגיש, אבל אז בגלל השישה חודשים - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> לא, אבל אז המועד הוא עד 20 ומשהו באפריל, כמדומני. אז לא ניתן להגיש. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, הגשת הבקשה, אני מקריאה מההסכם הקודם, לא מההסכם החדש: "עובד יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק תמרוץ, החל מתום חודש המזכה אותו במענק בתקופת הזכאות לא יאוחר מיום 31 במרץ 2025". זאת אומרת שיש לו עוד זמן להגיש. כל אלה שהיו זכאים מכוח ההסכם הקודם ולא הגישו, פתוחה בפניהם הדרך להגיש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנה, יש לכם פתרון, אמרתי לכם שהמשפטנית שלנו תביא את הפתרון לכל דבר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> וזה לא קשור. לא, זה פתרון שההסכם נתן, זה לא קשור אליי. זה רק עניין של מיצוי זכויות. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אז אין בעיה, אז הוא יגיד שאנחנו מדברים על הדלתא, מה שאדוני היושב ראש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הוא עוד יכול להגיש, אז אני לא צריך לעשות שום דבר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שוב, על שלושת החודשים פתוחה בפניו הדרך. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> נכון, אבל זה רק שלושה חודשים, אדוני היושב ראש. זאת אומרת, מה שאתה מדבר זה באמת לתת לו את השלושה הנוספים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לגלות לך משהו, אני רוצה לגלות לך משהו גלוי לכל מי שצפה בדיון הזה. האוצר עוד לא הסכים למה שאמרתי, ואתה כבר רוצה משהו נוסף. אז בבקשה, אין לי התנגדות, אם האוצר יסכים, אני מאשר. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אני מקווה, אני מקווה שההצעה תתקבל, זה מה שאנחנו מנסים. אנחנו גם אומרים שזה לא כסף גדול, וגם אומרים שיש פה עניין של שוויוניות, וגם צריך להבין, אנחנו נלחמים כל יום מחדש שהעובדים האלה ישארו. זה לא טריוויאלי שהעובד שהגיע, שאתם מדברים על שימור. אני לא קורא לזה שימור, זו מלחמה יום-יומית להשאיר אותם בעבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, יש לנו עוד חמש דקות לדיון. אם אתם רוצים דיון נוסף, אין לי בעיה, אם אתם רוצים להתייעץ, נעשה חמש דקות להתייעצות. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אני ממש מבקש, אגף תקציבים, ממש מבקש, אנחנו באמת השחתנו את זמננו גם במזגן ובזה, אנחנו גם לא עובדים בשמש. עשרות שיחות, הדברים הוסכמו, זה לא טריוויאלי, אני אומר מכל הניסיון שלי. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני מציגה כאן את ההסכמות, אתם מציגים פה משהו שלא הסכמנו עליו. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> רגע, בסדר, אני לא יודע, אמרו לי תגיעו להסכמות, לא נתנו לי. האוצר, ככה הוא, נעשה אקסלים, נתגלגל, נעשה, לא קורה כלום. כבר חמש ועדות לא קורה, אם הוא לא היה מתערב, גם לא היה הסכם. אם לא היית קוצב להם, גם לא היה הסכם. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה ממש לא נכון, זה ממש לא נכון ואני מבקשת - - - << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא יודע מה, אם לא היה זה, לא היה קוצב. אז אני אומר, בואו תקבלו החלטה ובואו נגמור את זה. עכשיו מי העובדים? אנחנו מדברים על עובדים קשי יום שעובדים בשמש במקום פלסטינים, במקום עובדים זרים, עבודה ישראלית. אז בואו נגמור סיפור, למה למתוח עוד פעם ושלא יהיה כלום? אני לא מבין למה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בגלל שאתם הרגע עשיתם - - - << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אני למדתי מאגף תקציבים מושג: סופיות הדיון. בואו נעשה סופיות הדיון, בואו נגמור את זה. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש פה עניין של לוחות זמנים. הנושא של הוודאות לענף ולעובדים ולמעסיקים הוא מאוד מאוד מאוד קריטי, ולכן אני חושש שאם אנחנו נדחה את זה שוב אז אנחנו נגיע לפגרה ואני כבר לא יודע מה יהיה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כל שמבקשים להוסיף דברים נוספים שלא היו בהסכמות איתנו עד לפני שעה - - - << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> בסדר, אז אני בא ואומר שהלוחות זמנים הם קריטיים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> לצערי אני אומר, הם יותר חשובים מאשר הדלתא הזאת. מבחינתי, אם זה מה שעומד על הכף, אנחנו נאלץ להסכים לזה שזה מ-1 באפריל כדי שכבר נצא לשטח וכבר שתהיה ודאות, כי הוודאות פה היא מרכיב מאוד חשוב בשימור של העובדים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע הצעה טכנית. אנחנו, יש לנו פה דיון ב-14:15. אני מוכן לצאת להפסקה עד 14:00, אתם תתייעצו עם האוצר ולראות מה אפשר להתקרב להצעתי, ואז אם אתם מסכימים, אז ב-14:00 אנחנו פותחים שוב את הישיבה, נעשה הפסקה ועד 14:15 נסגור את העניין בשעה טובה מוצלחת. אם לא, אז זה יהיה ביום אחר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני בעד הפסקה יותר קצרה, אם זה בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יותר קצרה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצוין, מצוין. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא, אני חושבת שכולנו. בואו, אני אהיה כנה. אני חושבת שאני הבעתי את התנגדותי, אני דבקה בה. יחד עם זאת, אני מוכנה לעשות את החמש או עשר דקות שיחה עם הממונים עליי ולחזור. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אז בואו נעשה את זה, אנחנו מעריכים את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יודעת מה? אני מודיע לוועדה שאנחנו יוצאים עכשיו להפסקה בלי הגבלה, וברגע שאתם תודיעו לי שיש לכם הסכמות מהאוצר, אני מכנס שוב את הוועדה. << אורח >> ד"ר שני בר טוביה: << אורח >> אני אשמח רגע להעלות זווית אחרת שחורגת מהנקודה הזו. דוקטור שני בר טוביה, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. רק רוצה לציין, העלינו את זה בפני משרד העבודה בתחילת המלחמה, יש בישראל עשרות אלפי מחזיקי אשרות שישראל היא מרכז חייהם וכרגע מושארים מחוץ לאופציה הזאת פשוט בגלל שהתשלום מועבר דרך ביטוח לאומי, ובסעיף הרלוונטי בחוק ביטוח לאומי כתוב שזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התשלום מיועד לאזרחים. << אורח >> ד"ר שני בר טוביה: << אורח >> בדיוק, לתושבי ישראל, בדיוק. אז אני רק אומרת שיש עשרות אלפי מחזיקי אשרות בישראל שהיו יכולים לתרום לפתרון המשבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי זה רלוונטי לוועדת עובדים זרים, כדאי להעלות את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, אני מודיע לוועדה על הפסקה, אנחנו יוצאים להפסקה ועשר דקות לפני שנחדש את הדיון נודיע לחברי הוועדה שירצו להשתתף. הישיבה הזאת בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:17.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברוכים הבאים להמשך הדיון בישיבת ועדת העבודה והרווחה לאחר הפסקה. אנחנו מדברים על הסכם בין האוצר לביטוח הלאומי בעניין מתן מענק תמרוץ תעסוקה לענף הבניין. עמדנו פה בדיון על מה קורה עם אלה שממשיכים בבניין עוד מפעמים קודמות ושגם הם יוכלו לקבל לפחות חלק ממענק התמרוץ הזה, את החלק שהם לא קיבלו, והאוצר לא מסכים לזה. ורצינו לדעת נתונים, כמה עובדים יש, על כמה אנחנו מדברים, האם יש 100 עובדים כאלה, האם יש אלפי עובדים כאלה שאנחנו הולכים לקפח אותם אם אנחנו ניתן רק למי שנכנס מעכשיו ואלה שממשיכים ומתמידים מהמבצע הקודם לא יקבלו. אז קודם כול צריכים לדעת את הנתונים כי למדינה אין כסף מיותר, אבל יש תקציב והתקציב הזה מספיק להרבה אנשים, אבל לצערנו, לא הרבה אנשים ביקשו. עד עכשיו שמענו בסביבות 400 אנשים בסך הכול שביקשו, והמטרה הייתה להביא אלפי עובדים לענף הבנייה ולהביא אותם גם לשיפוצים ולכל העבודות האלה, הנדרשות. ולכן מה שאנחנו רוצים עכשיו מהביטוח הלאומי ומהאוצר, לגבש נתונים על כמה עובדים קיבלו, כמה עובדים אפשר להמריץ ולקבל אותם ואם זה עדיין יהיה כלול בתוך התקציב הכולל של ה-30 מיליון שקל שהאוצר הקציב לדבר הזה. ואז אנחנו נוכל אולי להכניס גם, קודם כול לקבל את ההצעה של האוצר להקדים את זה מ-1 באפריל וגם להכניס את האנשים שהתמידו בעבודתם בחצי השנה האחרונה, שגם הם יקבלו לפחות חלק או מענק, כדי שלא יעבדו שני פועלים על אותו פיגום, זה מקבל מהמדינה תמרוץ וזה לא מקבל בשעה שהם עושים את אותה עבודה. אז אנחנו נאפשר לכם, נניח, שבוע? או כמה זמן יש לנו פה? כמה זמן צריך לקחת לביטוח הלאומי לעשות את האיסוף הזה, שבוע מספיק? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל גם אם אפשר פילוח לגבי הקבוצה הקודמת. הרי בהסכם הקודם היה למשל אם עבדו באזור שהוא מפונה, אז קיבלו את מענק התמרוץ פי שניים. אז באמת כדי שאפשר יהיה גם לראות את הפערים. וגם גובה המענק היה קצת אחרת, הוא היה 3,000 שקל ופה מציעים על החודשים הראשונים 2,000. אז אם אתם יכולים להציג גם אולי באיזושהי טבלה את הפערים. כי בסוף זה באמת הסכם אחר עם תנאים אחרים ועם סכומים אחרים. << אורח >> רותי מור: << אורח >> אוקיי, יש לנו מידע כזה, אנחנו נביא אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעזרת השם המנהלת תקבע מועד נוסף לדיון, ובעזרת השם אנחנו נשתדל תוך שבוע כדי שנוכל עוד לפני הפגרה לסגור את העניין הזה. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> כבוד היושב ראש, רק לגבי נתונים שלנו גם, של הקרן בהכשרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תביא אותם, בוודאי. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> רק להבין, בשבוע הבא יזומן דיון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בלי נדר, בעזרת השם, ועל פי המנהלת ייקבע הדבר מבחינת הזמן והמועד. אני לא רוצה להגיע לפגרה, אבל אפילו בפגרה אפשר גם לעשות את זה, אבל אני לא רוצה להגיע. אני מודה לכולכם על שהייתם פה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:21. << סיום >>