פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 383 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: גלעד סממה – עו"ד, יו"ר, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ראובן אידלמן – יועץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ניר גרסון עו"ד, סגן יועמ"ש, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים לינא כמאל טרודי – עו"ד, ממונה על אכיפה מנהלית, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים עמית יוסוב עמיר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לירון מאוטנר לוגסי עו"ד, ראש תחום משפט ציבורי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שירה גרטנברג – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דן אור חוף – חבר המועצה, המועצה להגנת הפרטיות יעקב עוז – עו"ד, יו"ר ועדת הסייבר והפרטיות, להב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל שחף קצלניק – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ – עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר עמרי רחום טוויג – שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגיות מידע, גוגל ישראל דלית בן ישראל – עו"ד, מנהלת IT ופרטיות, שותפה, משרד נשיץ ברנדס אמיר ושות' איה מרקוביץ – עו"ד, Privacy Director, חברת PrivacyTeam ענר רבינוביץ' – מנכ"ל, חברת מנכ״ל PrivacyTeam אייל שגיא – עו"ד, משרד AYR ליאור אתגר – עו"ד, מנהל מחלקת פרטיות, משרד ארדינסט נחלה רחמני – רכזת פרלמנטרית בוועדה הודיה שאול – רכזת פרלמנטרית בוועדה משתתפים באמצעים מקוונים: רס"ן רפי סלמה – יועמ"ש תקשורת ותקשור, פרקליטות צבאית, צה"ל הילה בוסקילה – עו"ד, צוות חקיקה ומזכירויות, הנהלת בתי המשפט ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022, מ/1496 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבנו. אני מתפלא שלא הייתם פה בנושא הקריטי לפרטיותם של אזרחי מדינת ישראל, נתוני תקשורת. אני בטוח שהייתם במתח, זה אושר בקריאה הראשונה. דיברנו על מודל עיצומים, חזרתם עם סכומים של זעיר וקטן? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, בהחלט. ראשית, אנחנו מסכימים להצעה של היעוץ המשפטי, להעלות את עסק זעיר ל-4 מיליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עסק קטן עד 10 מיליון ועסק זעיר עד 4 מיליון. שנית, מכיוון שגם בין 10 מיליון ל-5 מיליון יש הבדל, כפי שאדוני ציין וזה כאילו אותה קטגוריה אז אנחנו מציעים לקבוע הפחתה של עד 2% לעסק זעיר ועד 3% לעסק קטן. זאת אומרת, לקחת את ה-5% ולקבוע הפחתות משמעותיות יותר לעסקים קטנים וזעירים. תקרות במקום מספרים. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> במקום להסתבך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> התקרה הכללית היא 5% אז תהיה תקרה לעסק קטן של עד 3% ותקרה לעסק זעיר עד 2% ואז זה יהיה באופן יחסי לגובה המחזור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבל שלא דיברתם על זה בהפסקה. אני חייב לומר שאני לא ממש הצלחתי להבין את ואיך זה עוזר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הרעיון הוא שבמקום להתדיין על סכומים ספציפיים שיהיו קצת קטנים מידי לגדולים וקצת גדולים מידי לקטנים, להשתמש במנגנון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת שכל פעם שמישהו הוא עסק קטן אז גובה לא תהיה תקרה לגובה הקנס אלא התקרה תהיה 2% ו-3%? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, להתאים את המספרים. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן, במקום 5% כמו לשאר העסקים, לקטנים וזעירים יהיו שיעורים נמוכים יותר, באופן יחסי לעצמם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מציעה שנחשוב על זה קצת כי אני שומעת את זה רק עכשיו וחבל. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בסדר, חשבנו על זה עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. חשבתם על זה עכשיו וחבל שלא הייתם בשיח ביניכם עכשיו. אני חייב לומר שאני לא כל כך מבין את הרציונל, להפך. אם אנחנו מדברים על גודל העסק אז דווקא אחוז מסוים זה משהו שהוא שוויוני. ממילא, ככול שהעסק יותר קטן הוא יותר קטן. לעומת זאת, לא נתתם מענה לצורך במניעת הפרה יעילה. להפך, הקטנתם את התקרות לעסק קטן, הם יגיעו אליהם הרבה יותר מהר ובאותה שנייה העסקים הקטנים – שהם הבטן הרכה שלנו – יקבלו צ'ק פתוח. לכן, אני לא כל כך מצליח להבין את הרציונל של ההצעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי הם יסבירו את הרציונל של ההצעה שלהם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אדוני ביקש לקבוע תקרות בסכומים שמפורטים פה ואז עלתה האפשרות אולי להעלות אותם קצת. אנחנו חשבנו שאם עסק הוא ברף העליון של עסק קטן, נגיד מחזור הכנסות של 10 מיליון שקלים, אז אנחנו רוצים סכום שמתאים לגודל של העסק הזה. לעומת זאת, אם הוא ברף הנמוך של 4 מיליון אז אותו סכום יראה גבוה לאחד ולשני יראה נמוך. לכן אמרנו שבמקום לקבוע מחיר fixed, נקבע את זה גם כן כאחוז. הצענו להפחית, בהתאם לרוח - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז יהיה אפשר להטיל שתי קנסות, לצורך העניין? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. ההצעה שלנו היא שבמקום לקבוע את התקרות שמופיעות עכשיו בסעיף 4 - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. זאת אומרת, מאחר והתקרה הכללית היא 5% אז עסק קטן יוכל לקבל שתי קנסות. כלומר, עסק זעיר כי הוא יקבל שתיים ועוד שתיים ואז יגיע ל-4%? אני לא מבין את ההצעה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, הוא יוכל לבקש הפחתה כוללת עד 2%. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. מה שהצענו זה שלגבי עסקים קטנים וזעירים, במקום הרף של 5% יהיה רף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 5% יהיה 2% או 3% בהתאמה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן. גם, באופן כולל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולא תהיה תקרה לכל - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה נותן מענה למה שהטריד את אדוני, שיש הבדל בין עסק של 5 מיליון לעסק של 10 מיליון ועם זה אנחנו מתקדמים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו צריכים לחשוב על זה כי זה שינוי של כל מודל ההפחתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה שינוי. תעשייה, לכם זה נראה הגיוני? אני לא הצלחתי להבין. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> למה לתת את ההקלה הכפולה הזאת? זה לא ברור. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו חושבים הפוך, לקחת תקרה אחת שיכולה להיות נמוכה מידי לעסקים יותר גדולים או אולי גבוהה מידי לעסקים יותר קטנים - - - << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> זה אחוז, זה באופן יחסי לגודל. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו מציעים אחוז שהוא בגודל יחסי לגודל, התקרות שהן סכום fixed הן לא יחסיות לגודל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הן בכל מקרה כפופות ל-5%. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל הסכומים שאנחנו מציעים הם מתחת ל-5%. הלכנו עם אותו כיוון וגם את האחוזים אנחנו - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני הציע תקרות מעבר ל-5%. כלומר, ה-5% זה הפחתה מסוג אחד ואתה הצעת גם תקרות שהן בדרך כלל יותר נמוכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל בואו נדבר פרקטית כי אנחנו מדברים באוויר על אחוזים. עסק קטן עשה הפרה שעליה הוא חייב ברישום ואצלו הקנס הוא מינימום 150 אלף, נכון? זה מה שרשמנו, 150 אלף כי הוא עסק קטן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם data broker. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם data broker קטן, כן. הוא עסק קטן, 10 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא 150 אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור > 150 אלף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי התיקון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, בהתחלה 150 אלף. יכול להיות שאחרי כל ההפחתות, בגלל שזו פעם ראשונה והוא מתנהג טוב אז הפחתתם לו את זה ב-70%, הוא ניצל את כל ההפחתות המקסימליות. עכשיו הוא קיבל 45 אלף שקלים. אם 45 אלף שקלים זה 5% אז מה הסכום של המחזור שלו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> 5% ממה? מ-10 מיליון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נניח שהוא עסק של 8 מיליון שקלים, כמה זה 5% מזה? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> 400 אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 400 אלף, אז הוא עמוק בפנים אחרי כל ההפחתות ואין בעיה. אם הוא עשה הפרה מהסוג - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא אבל יש עוד הפחתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לו עוד הפחתה עכשיו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> יש תקרה. מה היחס בין ה-5% לתקרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חכי שנייה, בואי נניח שלא יצרתי בכלל את ההפחתה. אם הוא עשה הפרה על מאגר מידע של 100 אלף אנשים, כפול 4 שקלים לכל נושא מידע אז הוא קיבל 400 אלף וזהו. אתם לא תוכלו להטיל עליו עוד שום עיצום כספי באותה שנה, נכון? כי 400 אלף זה המחזור שלו, מצד ה-5%. אנחנו אמרנו שזאת לא מציאות טובה. למה זאת לא מציאות טובה? כי זה אומר שבעל עסק של 8 מיליון עם מאגר קטן יחסית של 100 אלף, שיעבור את ה-400 אלף שקלים בקנסות, אז לא יהיה לכם יותר מה לעשות איתו. מה שנקרא, בשנה הקרובה הוא כבר תרם במשרד ולכן יהיה cap על ההפרה הראשונה. אנחנו אמרנו שבמקום לעשות את הדבר הזה, בואו נייצר תקרה נפרדת על כל הפרה כדי שלא יהיה מצב שריבוי הפרות הוא משתלם. זאת הסיבה היחידה לייצור את הקנס המקסימלי של עסק קטן. אנחנו רוצים שיהיה הבדל בין הפרה אחת לחמש הפרות באורח החיים ובמעשים של העסק הקטן של ה-8 מיליון שקלים. לכן אמרנו שיש תקרה של הפרה. אם קיבלת הפרה אחת אז המקסימום שתשלם לפי פרק מסוים יהיה 100 אלף שקלים. למה? כדי שלא יהיה מצב שאם הפרת הפרה אחת אז כבר ישר תעשה 500 הפרות, זה הרציונל. ככול שאתם תקטינו, העסקים הקטנים יודו לכם וגם אני אודה לכם אבל אתם תייצרו הפרות יעילות כל הזמן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> גם בהצעה שלך אתה מייצר הפרות יעילות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא נכון. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בגלל שאתה אומר שאתה לוקח את הגבוהה מבניהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני אומר שכשנקטתם נגדו הליך, המקסימום שהוא יוכל לקבל על ההפרה זה נניח, 100 אלף ברף הזה של העסק הקטן ואז אתם תגידו לו שאם הוא מפר עכשיו עוד הפרה, יש לו עוד מה להפסיד. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> באותה שנה אני אוכל להטיל עליו שוב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא? לא באותו הליך אבל באותה שנה כן. תוכלו להגיד לו "אדוני, עכשיו יש לך הפרה נמשכת ועכשיו תתקן". יש לכם עניין של חזרה למוטב אבל אם הגעתם ל-cap שלו אחרי ההפרה הראשונה אז נגמר האירוע ואין לו יותר מה לדבר איתכם השנה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הטקסט שמונח עכשיו הוא גם עם cap שנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כול, ה-cap של ה-5% הוא שנתי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> התקרות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא אבל לפי מה שכתוב כרגע, גם הסכומים הם שנתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התקרות הן שנתיות? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו הבנו את זה אחרת, לא כמו שאדוני אומר עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא הבנתי את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ככה כתבנו אבל אפשר לשנות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> או-קיי, טוב שאדוני מבהיר כי זה מה שהבנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא הבנתי את זה ככה. לא, לכן אמרתי שהרציונל הוא - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הליך אחד. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשתעשו ביקורת אצל בן אדם תחשבו על ההפרה החוזרת. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בסדר, אדוני. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זאת הסיבה שהצענו, חשבתנו שזאת הייתה הכוונה. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> יש לנו אינטרס להפריד הליכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הלוואי והיה להם אינטרס להפריד הליכים. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> לא, יש להם אינטרס להפריד הליכים ככה כדי לייצר קנסות גבוהים יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא יהיה הרבה יותר גבוה כי יש את ה-cap. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אין cap, אתה עכשיו אמרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 5% זה cap קשיח. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> פר הליך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ה-5% הוא שנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 5% הוא שנתי, לא משנה מה. לא עוברים את ה-5% שנתי, הרציונל הוא שלא תגיע ל-cap השנתי שלך אחר הפרה אחת וייגמר האירוע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה זאת אומרת, להפריד הליכים? מצאת עשר הפרות, הגשת לגבי חמש, שמרת וחיכית - - - << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אני לא חייב לחפש עשרה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי, אדוני. אנחנו הבנו. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> זה מה שקורה בפועל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אלה הפרות שהרשות הייתה מודעת אליהן או הייתה יכולה להיות מודעת אליהן - - - << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> לא משנה, אם זה 5% אני מבין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנה, הוא מבין. ה-cap של 5% הוא cap שנתי כללי וזה cap של הפרה. האם הם ינקטו חמישה הליכים? שינקטו חמישה הליכים במקרים המתאימים. זה בשיקול הדעת שלהם אבל יכול להיות שהפרה אחת מתבררת בקלות רבה והשנייה דורשת דו-שלבי אז זה בסדר גמור ואין לי בעיה. הרציונל הוא שהם לא יירו את כל הכדורים שבמחסנית שלהם, בפעם הראשונה שהם נוגעים בעסק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז לאור ההבהרה של אדוני על כך שזה לא שנתי – ואז גם צריך לתקן את זה בטקסט – מבחינתנו, אפשר לחלופין ללכת במודל הזה ולהכפיל את הסכומים כפי שאדוני הציע וללכת לפי הגבוה. יש שני דברים. הראשון זה להכפיל את הסכומים שכתובים פה. העלנו עסק זעיר ל-4 מיליון, אנחנו מכפילים את הסכומים שכתובים כאן והולכים לפי הגבוה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מכפילים בין זעיר לקטן? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההצעה שלי הייתה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה ששלחתי לכם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אולי נעבור שוב על הסכומים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באיזה עמוד אנחנו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 78. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 75. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההצעה שלי הייתה הפחתה בשל מחזור עסקאות, לעניין הפרות המנויות בסעיף קטן (א) זה 20,40 לעניין הפרות המנויות בסעיף קטן (ב) זה 20,40, 50,100, ו-70,140. מאחר ואנחנו התקרבנו יותר לזה שהעוסק הקטן והעוסק הזעיר הם בערך פי שתיים אחד מהשני במחזור אז לכן העיצום לעסק קטן צריך להיות פי שתיים מהעיצום לעסק זעיר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני מציע שעל סעיף קטן (ב) זה יהיה יותר נמוך ממה שכתוב כאן? כי כתוב 30,50, אדוני מציע 20,40? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, 20,40, 20,40. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כתוב 30,50. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, הייתה טעות והיא עודכנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 20,40, 20,40, 50,100 ו-70,140 ואותו דבר גם לתקנות הגישור. איפה שזה 20,30 זה יהיה 20,40 ואיפה שזה 50,70 זה יהיה 50,100. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי. לגבי סעיף (ג) אנחנו חושבים שהסכומים - - - סעיף (ג) זה ההפרות החמורות יותר, אי מינוי ממונה אבטחת מידע, אי-מינוי DPO וצמידות מטרה. כל זה ביחד זה תחת אותה תקרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה 50,100. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו חושבים שזה צריך להיות יותר גבוה מזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יותר מ-50? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 100 ו-250. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני חושב שלעוסק זעיר 100 זה בלתי אפשרי. כמה זה 5% מעוסק של 4 מיליון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 250. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> 200. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז 100 זה אומר שסיימת את כל המכסה שלך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, 2.5%. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה 2.5%. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 2.5%, אדוני. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה חצי מהמכסה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה עסק ברף הגבוה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אם הוא הכי גבוה, אם הוא 2 מיליון? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לכן הצענו את האחוז. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בגלל זה הצענו את האחוז. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בדיוק בגלל זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שאתם טועים, עזבו. אני משאיר את זה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל לצרף את שלשת הקבוצות ביחד לתקרה אחת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין של שלשת הקבוצות ביחד. שוב, אני נתתי לכם את הנושא של ההפרה והבנתי שמלכתחילה, שהנוסח לא היה מספיק בהיר. זאת אומרת, כאשר אתם עושים ביקורת ומצאתם אצל אדם חמש הפרות שונות, אם תנקטו נגדו חמישה הליכים שונים אז בעקרון, התקרה היא פר הליך אבל ברציונל, אני מצפה שלא תעשו את זה. אני מצפה שבביקורת הזאת תטילו עליו את העיצום הגבוה מבניהם. אם הוא עשה הפרה לפי חמישה פרקים ובפרק הגבוה זה 50 או 70 אז באותה פעם, תטילו לפי 70 ובפעם הבאה תחזרו אליו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל באותו פרק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא קשור לשאלה אם זה באותו פרק או לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> המשמעות היא שעסק קטן - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זאת אומרת שהוא יכול לעשות עשר הפרות או הפרה אחת והעיצום יהיה אותו עיצום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שהבחירה שלכם לנקוט חמישה הליכים או לנקוט הליך אחד זאת בחירה שהיא בידיים ובשיקול הדעת של הרשות. יש לכם cap שנתי של 5% ואותו אם לא תעברו בכל מקרה. אתם יכולים להחליט שאתם רוצים לעשות חמישה הליכים אם יהיה לכם שיקול דעת ענייני. תוציאו נוהל שקובע מתי תנקטו הליך אחד ומתי חמישה. יכול להיות שאחד יהיה דו שלבי ואחד לא וזה בתאריכים שונים, אני לא יודע אבל באותה הודעת חיוב, המקסימום שאתם תוכלו לתת לעסק זעיר בהודעת חיוב זה 70 אלף, גם אם הוא הפר לפי שישה פרקים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> השאלה היא האם לאור הגדלת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לשאלתך, התשובה היא לא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> גם לעסק קטן שמוגדר החל מ-4 מיליון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעסק קטן הגדלתי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה אומר שהוא מגיע מקסימום ל-100 אלף. קטגוריית ההפרה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, 140. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, הקטגוריה האחרונה היא רק על אי-שיתוף פעולה עם הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אז 100 אלף. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה קצת זניח, זה בעצם 100 אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, לעסק קטן, 100 אלף נבוט אדיר על הראש. מישהו מכם חטף פעם עיצום כספי של 100 אלף? אני לא מבין על מה אתם מדברים איתי. אתם יודעים מה זה עיצום של 100 אלף שקלים לעסק קטן? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> גם אין לנו מחזור הכנסות של 10 מיליון שקלים בשנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תתחילו לעבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה שלעסק יש מחזור הכנסות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם הדבר הזה יהיה לכם מחזור כספי מאוד גדול. בכלל לא דיברנו על איך קובעים מחזור של גוף ציבורי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני חושב שזה התקציב של הגוף הציבורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מחזור הוצאות זה לא מחזור הכנסות. הבעיה היא שגופים ציבוריים נמדדים לפי ההוצאות שלהם ולא לפי ההכנסות שלהם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני חושב שבאמת כדאי להגיד את זה לפרוטוקול. זה צריך להיות לפי התקציב של הגוף הציבורי, זה ייחשב מחזור ההכנסות שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, זה נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור. אם אנחנו כבר בענייני עיצומים כספיים, אולי נעבור על תקנות אבטחת מידע? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. סיימנו את הפרק? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמן כן יהי רצון. רמות אבטחה. תגידי את מה שאת רוצה על DPO. את רוצה שאני אגיד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רצית שאני אתקן את הסיפור של המפלגות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> התבקשנו לערוך בדיקה חוזרת לגבי התיקון שאדוני החליט עליו בנושא המפלגות, לגבי ההגדרות. התיקון צריך לחול גם על סיעה וגם על מפלגה, כהגדרתה בחוק הבחירות המקומי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כלומר, על כל 1א, נכון? בהגדרה של מועמד לבחירות לרשות מקומית, "1א מפלגה כהגדרתה בחוק לרשויות המקומיות, בחירות וסיעה של הכנסת"? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ברשותך, עוד שנייה אהיה איתך. כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. בקשר ל-DPO, אנחנו כבר דיברנו על זה וסגרנו שהדבר הזה ייעשה. כדי להתחיל אכיפה בנושא הזה אז יהיה צורך בצו באישור הוועדה. דיברנו על השיקולים שיעמדו אל מול עייני ואל מול עייני הוועדה, ככול שאני לא אהיה פה ואני מקווה שהם יקשיבו לי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל אתה רוצה לכלול את השיקולים בתוך התקנה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את חושבת שצריך לכלול את השיקולים בפנים? "השר רשאי להורות בצו שיתחילו לאכוף אם נוכח כי - - -" או שנשאיר את זה פתוח כי זה בשיקול דעת הוועדה? אומר לפרוטוקול מה שיקול דעת הוועדה הנכון בעייני, בתור כוונת המחוקק בהקשר הזה וגם לשר, בשאלה אם להחיל. כמו שאמרתי, זה גם הנושא של התקדמות בפיתוח התורה. הרעיון הוא שבסופו של דבר, תיקון מספר 15 יגיע מתישהו. ככול שיש יותר נושאים מהותיים של בסיסי עיבוד - - - כרגע זה מתפתח בצורה של תורה שבעל פה ולא תורה שבכתב. ככול שזה שם ויש ל-DPO יותר במה לעסוק אז הנטייה היא לתת ל-DPO את האכיפה. ככול שזה נשאר בגדר ליודעי חן בלבד, אני לא רואה סיבה לדבר הזה. הכיוון השני הוא בנושא של מוכנות השוק לספק את הצורך הזה ב-DPO כשיש בזה היקף. הדבר השלישי הוא שתביאו את נתוני האכיפה שלכם, כמו שאמרתי. תראו שבגופים שלדעתכם היה צריך למנות DPO, באופן עקבי ושיטתי יש מתאם בין העובדה שאין DPO לבין הפרות אחרות או לחילופין, אם אנחנו רואים שאין מתאם וגם גופים עם DPO מפירים את חובות העיון בדיוק באותה צורה כמו גופים בלי DPO. אני לא אומר עכשיו את מלוא השיקולים, זאת רקמה פתוחה אבל אני כן חושב שבלי הדברים האלה, אנחנו מרמים את עצמנו. זה כאילו שעבר זמן אז אולי ניתן DPO. האינטרס, המבורך בפני עצמו, בוודאי לא יכול להיות שיהיו יותר DPO במדינת ישראל כי זה יקל על עבודת הרשות. זה שיקול אבל זה לא השיקול היחיד ואולי אפילו לא העיקרי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תקנות אבטחת מידע? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנות אבטחת מידע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היו לנו הרבה מאוד תיקונים שהוועדה ביקשה בדיון הקודם, שעשינו ורצינו לחזור אליהם כדי לוודא אותם מול הוועדה ואגב כך, רצינו לחדד קצת יותר, לשפר ולתקן את ההגדרות של הגורמים השונים ושל מה הם המאגרים השונים שחלות עליהם תקנות אבטחת מידע. התחלנו לעסוק בזה בסוף הדיון הקודם ואחד הדברים שהוועדה ביקשה זה שההגדרה של "מאגר המנוהל בידי יחיד", תהיה "אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, שותפים בשותפות, חברה וחבר בני אדם" זה בעצם מחברת מעטים אבל זה נאמר באופן כללי. זאת ההגדרה של יחיד בחברת מעטים, האם זה מה שהוועדה רוצה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתקנות אבטחת מידע יש מאגר המנוהל בידי יחיד אז הרעיון הוא שעסק משפחתי שמוחזק בשותפות חצי, חצי על ידי אדם ובת הזוג שלו או אדם וילדיו, עדיין אמור להיחשב יחיד בהקשר הזה. למרות שעל פי הכללים, הוא מספר בני אדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אולי נקריא את יתר ההגדרות. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לגבי הגדרת יחיד, אני לא מבין מה זה אומר. שותפים בשותפות אני מבין אבל בשותפות של 100 שותפים, לא צריכים להתייחס לכולם כיחיד ואני לא מבין את הכוונה של הסיפה של חברה וחבר בני אדם ומה ההקשר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, זה לאישור והחלטת הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכוונה היא שאם יש לך ישות אחת שמחזיקה. אם הישות הזאת היא חברה, זה לא נחשב? כלומר, אם זה חברת יחיד, זה לא נחשב? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא הבנתי, אם זה חברת בת של חברה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נניח. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה לא נחשב. זה מאגר המנוהל בידי יחיד? לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות לגבי חברת בת אבל מה אם זאת חברת יחיד? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, לפני שאנחנו מתפלפלים עם ההגדרות, בואו נדבר על המהות. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אז צריך לכתוב פרט יחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, אני שואל. אם זו חברת יחיד? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא, כתבנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זה מה שנקרא, חברת מעטים? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כתוב שזה מאגר שמנוהל בידי יחיד וזה מאגר שבעל השליטה בו הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד. זאת אומרת, זה יכול להיות גם חברת בת של תאגיד בבעלות יחיד אבל לא כל חברת בת של כל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אני מסכים ששותפים בשותפות לא צריכים להיות פה וגם חברה בחבר בני אדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור, אז אדם וקרובו, אדם ובא כוחו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדם וקרובו ואדם ובא כוחו, כן עדיין יחשבו יחיד. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, סליחה. למה בעצם אדם ובא כוחו? אדם וקרובו זה ברור אבל למה בא כוחו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אתה ממנה נאמן? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אז הוא נחשף - - - << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אז או שהוא נחשב כמוני - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא לא מחזיק בזה לאינטרס שלו. בסופו של דבר, אם בחברה יש שני מורשי חתימה, האחד הוא האדם עצמו והשני הוא הנאמן שלו בנאמנות עיוורת והחתימה של השני מוקפאת או שלא מוקפאת אבל עדיין, בסופו של דבר הוא פועל מכוחו. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אבל הבעלים הקנייני הוא האדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא פועל מכוחו. גם אם משום מה, החברה רשומה על ידי שני אנשים. זה מקרה מאוד נדיר אבל הרעיון באדם ובא כוחו הוא שאדם לא מייפה כוח של הרבה מאוד אנשים אבל לפעמים יכולה להיות סיטואציה כשיש אדם ובא כוחו, יש אדם ונאמן שלו או שיש אדם ומיופה כוח שלו. בא כוחו פועל עבורו גם אם משום מה, הוא רשום בתור בעל שליטה בתאגיד. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אז רק אוודא, בהגדרת יחיד נותרנו רק עם "אדם וקרובו, אדם ובא כוחו" וכל הסיפה נמחקה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> במקום אחר הגדרנו את "קרובו" אבל פה לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהקראנו את זה בסוף הדיון הקודם ואיכשהו זה נמחק. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן, הקראנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה היה הורה, הורה וכל ההגדרה ששם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרעיון הוא שחברה משפחתית לא - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שאפשר להשתמש באותה הגדרה של קרוב שנמצאת בניגוד עניינים של החוקרים החיצוניים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת הגדרה מאוד רחבה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אתם רוצים, אפשר לצמצם אותה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, זה בסדר. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> מה שהקראנו בפעם הקודמת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה שהקראנו בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסופו של דבר הרעיון הוא שמתייחסים לעסק קטן, משפחתי של קרובי משפחה כיחיד. אלה לא האנשים שאותם אנחנו מנסים לתפוס ברמה הגבוהה יותר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, זה התיקון. מה יש חוץ מזה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בואו נקרא את ההגדרות כי לא הספקנו לקרוא אותן בפעם הקודמת. "גורם חיצוני" – כמשמעותו בתקנה 15(א) לתקנות; << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "מאגר המנוהל בידי יחיד" – מאגר מידע שבעל השליטה בו הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד או שני יחידים, ושלכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש, ולמעט מאגרי מידע כמפורט להלן : יחיד צריך להיות בהגדרה אחרת, ב-(י). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, נעביר אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה צריך להיות לפני, בין (ג) ל-(י). (1) מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר כהגדרתם בסעיף 17ג; << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> ההגדרה של שירותי דיוור ישיר עברה לסעיף 3, לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תיקון נוסח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, כל ההפניות של הסעיפים יתוקנו ברגע שיהיה לנו - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא צריך "כהגדרתה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (2) מאגר מידע יש בו מידע על אודות 10,000 אנשים ומעלה; (3) מאגר מידע הכולל מידע שבעל המאגר כפוף בשלו לחובת סודיות מקצועית לפי דין או לפי עקרונות של אתיקה מקצועית; "מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית" – מאגר מידע שאינו מאגר המנוהל בידי יחיד שמתקיימים בו כל אלה: (1) מטרתו העיקרית אינה איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר כהגדרתם בסעיף 17ג; (2) בעל השליטה במאגר המידע אינו גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23; (3) אם יש במאגר מידע רגיש במיוחד מתקיים בו גם אחד מאלה: (א) מספר בעלי ההרשאה למאגר אצל בעל השליטה אינו עולה על עשרה; (ב) המאגר כולל מידע רגיש במיוחד רק על אודות המועסקים אצל בעל השליטה או הספקים שלו, הוא משמש למטרות ניהול העסק בלבד והוא מהסוגים שלהלן בלבד: (1) מידע ביומטרי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מידע רגיש במיוחד" שהוא תמונת פנים בלבד; (2) מידע רפואי, מידע על עבר פלילי, נתוני תקשורת ומידע כלכלי; (3) מידע על צנעת חייו של העובד או של בן זוגו, והוא נובע מרישום שמסר המועסק; "מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית" – מאגר שאינו מאגר מידע המנוהל על ידי יחיד ואינו מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה ומתקיים בו אחד מאלה: (1) מטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר כהגדרתם בסעיף 17ג; (2) בעל השליטה בו הוא גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23 לחוק; במאגר מידע רגיש במיוחד, למעט מידע רגיש במיוחד המוחרג בפסקה (3)(ב) להגדרה "מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית"; מישהו יודע לקרוא את זה? זה תשבץ, זה פסיכומטרי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סודוקו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה" – מאגר שמתקיים בו אחד מאלה: (1) מאגר מידע כאמור בפרט (1)(1) או (1)(3) להגדרה "מאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית" שמספר בעלי ההרשאה אצל בעל השליטה בו עולה על 100 << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אני חושב שזה זז. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, זה כנראה זז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תיקון הסעיפים בהתאם, בסדר? או שיש בו מידע על אודות100,000 בני אדם ומעלה; (2) מאגר מידע שיש בו מזהים ביומטריים של 100,000 בני אדם ומעלה; "התקנות" – תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) התשע"ז – 2017. מיכל, שימי לב שפה לא מחקתי לך. צריך לרשום גם את הדברים שאני מסכים לגביהם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש למישהו הערות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התגעגעתי למיכל. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> חסר לי פה משהו שדיברנו עליו בדיון הקודם לגבי הערכות אישיות. דיברנו על זה בדיון הראשון וזה פשוט נעלם מכאן. זה לא נחשב מידע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחת 3(ב)? << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> (ב)(3), כן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> (3)(ב). << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> (3)(ב), סליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם הערכת אישיות של עובד נחשבת - - - << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> בדיוק. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אחרת כל מאגרי העובדים יהיו- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכוונה היא להערכה שהממונה עליו רשם עליו שהוא כזה או כזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק אם זה נעשה על ידי אדם שזה עיסוקו. כלומר, אם אתם מחזיקים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, איפה את רושמת הערכת עובד? איך את מגדירה הערכת עובד? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל הערכת עובד זה לא בן אדם שהעיסוק שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, הבוס שלו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי אני אקריא את ההגדרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דייקנו את ההגדרה של הערכת אישיות. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> ההגדרה של הערכת אישיות תחת הגדרת מידע רגיש אומרת שזה צריך להיות מידע שנאסף על ידי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פילת וכאלה, לא של הבוס. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> בדיוק, אז זה לא חל עליו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בואו נקריא מעמוד 8, פסקה 8 למעלה בהגדרת מידע רגיש במיוחד. (8) הערכת אישיות שנערכה מטעם גורם מקצועי שכדרך עיסוק מחווה דעתו על אישיותו של אדם או באמצעי שמיועד לביצוע הערכה של מאפייני אישיות מהותיים, ובכלל זה קווי אופי, יכולת שכלית ויכולת תפקוד בעבודה או בלימודים; כלומר, אם זה הבוס - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם זה ממונה משאבי אנוש של הגוף שאומר שהעובד הזה הוא טמבל אז לכאורה, להגיד שעובד מסוים הוא טמבל זה נכנס לפה. מנהל כוח האדם בארגון זה מישהו שבתפקידו לספק מידע לגבי מי עובד טמבל ומי עובד לא טמבל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה אם גוגל מחזיקה עכשיו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אני חושב שמן הראוי שזה מה שממונה על כוח אדם יעשה. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אבל גם בלי זה, יש את זה בהגדרה בתיק העובד כי כשאתה שולח מועמד למבחנים חיצונים ואז הוא הופך להיות עובד, כל המידע שלו כמועמד נכנס לתיק עובד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון ואז ממילא - - - << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> ואז זה לא ייכנס לזה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה יהיה כל מאגרי העובדים בישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מאגרי העובדים יהפכו להיות בדרגה הזאת. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> זה לא קיים היום. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> יהפכו להיות בינוני. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה לא המצב היום. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לנו אין התנגדות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו מסכימים לתוספת הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לכאורה, אנחנו נותנים ביומטרי ומידע על צנעת חייו, יש שם דברים מאוד רציניים. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בסדר, אין בעיה. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> מאגר מועמדים הוא חלק ממאגר העובדים. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> במובן מסוים, גם אמונה דתית במובן של השתייכות דתית. יום המנוחה השבועי של עובד מתועד על פי החוק בישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, הוא גם שם. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אני חושבת שצריך להכניס גם את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אבל פרט ליהודים, יום המנוחה לא אומר בהכרח - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אבל בן אדם הוא מוסלמי? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה לא אוטומטי. רק ליהודים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אבל אני רושם לעצמי האם אדם הוא מוסלמי או לא. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, אתה רושם איזה יום מנוחה הוא בחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני רושם מוסלמי. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> פרט ליהודים שלגביהם פקודת סדרי שלטון ומשפט אומרת, אצל שאר העובדים הבחירה לא אומרת בהכרח על דתם. כל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות אבל השאלה היא - - - << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> בפרקטיקה - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> הבחירה בהחלט יכולה להעיד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בקיצור, פסקה (7) המעידה על אודות דעותיו הפוליטיות ואמונותיו של אדם? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, רק על אמונותיו הדתיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק על אמונותיו הדתיות. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא פוליטיות, כמובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא פוליטי, חלילה וחס. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור, עוד הערות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק בקידום שופטים יודעים מה הדעות הפוליטיות, לא בשום תפקיד אחר במדינה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני באתי לבאס. אני רוצה לשאול שאלה בשביל להכניס לפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כולנו באנו לבאס. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן. זאת לא הצעה לנוסח ואני לא יודעת איך לפתור את זה אבל אני רוצה להציג בעיה ולקוות שאולי נוכל להכניס לפרוטוקול את הכוונה של הרשות כשהיא באה לאכוף את רמות האבטחה האלה, כשהיא בוחנת את רמת האבטחה שחלה על מחזיק. אנחנו לא מסתכלים עכשיו על המועסקים שלו, לא על הספקים שלו ולא על מטרתו העיקרית של המאגר שנועד לדיוור ישיר ולסוחרי מידע. אם כמו שאמרת דלית, הוא נגזרת - - - אז השאלה היא אם אני מחזיק ואני נותנת שירות למספר בעלי שליה במאגרים והמוצר והשירות שלי הם מסוג שאני לא יודעת מראש איזה מידע יש בתוך המערכת, שמועבד מן המאגר של כל אחד מבעלי השליטה, כמה מורשי גישה יש לו ואיך אני סופרת אותם. אני לא הולכת להכניס את זה לתוך ההסכם אלא אם כן אני עובדת רק בישראל ואין לי שום לקוחות בחו"ל. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זאת שאלה שלא נובעת משום שינוי שנעשה פה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> נכון. ניר, אני מסכימה איתך. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אני לא חושב שאפשר פה - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> יש עכשיו סנקציות ואנחנו קופצים מבסיסית לבינונית פי 20 ומבינונית לגבוהה אנחנו קופצים פי 4 אז זה חשוב לדעת. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> גם לפי ה-GDPR, זה לא חידוש שיש פרטים על נושאי מידע - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> חשוב לי לדעת איך אתם מפעילים את שיקול הדעת. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> איה, יש לי הצעה פרקטית. תכתבי בהסכם שאת נותנת רמת אבטחה בינונית ומי שיש לו בעיה עם זה יגיד לך. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אז עכשיו לקחתי על עצמי את הסיכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> טוב, נדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, ביום אחר. זה לישיבה המרתונית הבאה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> רק שיגידו איך הם מתכוונים ליישם את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא חוות דעת מקדמית אבל - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני מבינה שזה אבוד. בקיצור, לכו תדעו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה חלק מהבעיה. עשינו את זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כבר עברנו על התקנות האלה ואני לא מעוניינת לקרוא אותן שוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין אף אחד בעולם שמעוניין לקרוא אותן, אני לא חושב שמי שכתב אותן היה מעוניין לקרוא אותן ואם הוא היה מעוניין לקרוא אותן הן בטח היו נראות אחרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש מצב. שימו לב שהוספנו פה את טור ו' לטובת ההצגה הוויזואלית אבל דה-פאקטו, לא יהיה כי זה הכפלה של טור ה' אז בנוסח עצמו כבר מופיע שבמאגר שמעל מיליון, יש הכפלה אוטומטית של טור ה'. אציין כמה ניואנסים ספציפיים שעלו והם ממורקרים בצהוב והערות נוסח שתוכלו לקרוא ואם יהיה לכם הערות, אתם מוזמנים להעיר. לא נקרא את ההערות הנוסח, אבל אתם מוזמנים. בפסקה (4) אני חושבת שהייתה לנו שאלה לגבי יחיד, אם גם אמור לחול סכום של 1,000 שקלים של עיצום כספי לגבי הגנת מערכות. בעל שליטה במאגר מידע, מחזיק במאגר מידע שלא הבטיח כי המערכות המפורטות בתקנה 5(א)(1) לתקנות יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, באופן התואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו כשזה "אופי התואם את פעילות" אז לא צריך התראה מנהלית במצב כזה? האם הסעיף הזה הוא במסגרת נוהל ההתראה? ואני חושבת שהוועדה התבטאה לגבי ההחלה של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, זה בעצם אומר שבמאגר של יחיד אז צריך לנעול את הבית. לא יודע. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת תקנה שלא חלה על יחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא חלה אז אין אותה על יחיד ולעניין "אופן התואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו", זה לא קצת עמום? אנחנו לא בנוהל התראה שם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש נוהל התראה על זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לדעתי אנחנו אמורים להיות שם בנוהל התראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי תגידו לנו איזה פסקאות מגיעות בנוהל התראה ונסמן לנו אותן? זה יעזור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לא בנוהל התראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא צריך להיות בנוהל התראה, עכשיו שאנחנו מסתכלים על זה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לשיטתנו, לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך אתם יודעים? איך אני אמור לדעת אם מה שאני עושה תואם את אופי פעילות המאגר או רגישות המידע בו? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בהקשר הזה, גם פרט (34) הוא באותו הגיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זאת תקנה (5)(א)(1), לתקנות בהתאם להוראות תקנה (6)(א). << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> גם פרט (34) זה באותו הגיון. זה גם ב"לא אמצעים מתאימים". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כשנגיע ל-(34) תגיד לנו. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> זה כן (5), זאת טעות טכנית. זה לא (5)(א), זה 6(א). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בלבול בטופס. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז זה כן חל על יחיד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבטחה פיזית זאת חובה שכן חלה על יחיד ולכן העיצום הוא כמו העיצום על רמת האבטחה הבסיסית. זאת הפרה של תקנה (6)(א). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולעניין "אופן התואם את אופי פעילות המאגר או רגישות המידע בו", איך אני יודע מה תואם ומה לא תואם כשאני עושה את זה? שלושה מנועלים? שתי מנועלים? קודם? זיהוי רשתית? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אז תכניסו את זה לנוהל התראה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אפשר להסיר את "באופן תואם". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור ואז איך תטילו את העיצום? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה נוסח התקנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, זה רק אומר שזאת תקנה שלא מתאימה להיות בלי התראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> התקנות לא נמצאות לפתחם אבל העיצומים כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה צריך להיות בנוהל התראה, זה הוכרע. אני לא ניסחתי את התקנות אז אתם לא יכולים לבוא אלי בתקנות, חברים. אם אני הייתי מנסח אותן זה בטח היה פי שלוש עמודים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מה הוחלט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה מחיל את העיצום הכספי על יחיד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם התקנות חלות היום על יחיד אז כן אבל אותו דבר, בנוהל התראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור. ב-(10) נצטרך לפתור את זה שמתוכן (ג) לא חל על מאגרים ברמת האבטחה הבינונית, למיטב ידעתי. יש שם (א) (ב) ו-(ג) ואני חושבת ש-(ג) לא חל על רמת האבטחה הבינונית. בעצם, יחיד ובינונית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אולי בסיסי ויחיד? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אני חושבת שאולי גם על בינונית. תבדקו את זה באיה, את רוצה להסביר את ההערה שלך לגבי (ב)? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> תקנה 18ב מתחילה במילים הבאות, "במאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה" הוא לא חל על בסיסית ולא על בינונית. זהו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, הייתה לך הערה לגבי המחזיק בסעיף קטן (ב). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לפי התקנות, לא צריך לעשות בבסיסי ובבינוני? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> בסעיף קטן (ב) זה האנומליה של ההגדרת מנהל המאגר שעכשיו שינינו אותה כך שזה בעל שליטה במאגר, אלא אם כן זה גוף ציבורי ואז זה מנכ"ל הגוף או מי שהסמיך אותו. מישהו מקשיב לי? ברגע שאנחנו מחליפים את מנהל המאגר בבעל שליטה נוצרת האנומליה הזאת כי לפי תקנה 18א - - - << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> תקנה 18א אומרת שמאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה, יקבע בעל המאגר במסמך. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> ואז מה הוא קובע במאגר? סעיף קטן (2) מתוך 18א זה נהלים לאבטחת שחזור הנתונים כאמור בתקנה 17ב ובלבד שביצוע השחזור יהיה באישור מנהל המאגר. מכיוון שאנחנו מציבים בתוך מנהל המאגר את בעל השליטה אז אם המאגר הוא של מחזיק - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, ההגדרה לא שונתה לבעל מאגר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> מנהל המאגר? מנהל המאגר הוחלף לבעל שליטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כול, לפי הניסוח תקנה 18 באמת לא חלה על בסיסי ובינוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 18ב. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> 18א חלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקריאי שוב את 18א. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> "במאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה לא חל על בסיסי ויחיד. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז צריך להוריד את הבסיסי ב-18, לא חל בבסיסי נוהל אבטחה. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> בהמשך ב-18ב, זה חל רק על מאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם אני בכלל לא רואה סכומים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, כי הכול נכנס תחת 10, אתה איחדת את כולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איחדתי את כולם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן ואז נוצר לנו הקושי הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, אנחנו ננסה למצוא לו פתרון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל זה לא מופיע פה. אין פה סכום על יחיד ובסיסי אז אני לא רואה את הקושי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> נכון כי אין חוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אבל גם הבינוני - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז הוא לא הפר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, על בינוני זה כן חל. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אבל 18ב לא חל על בינוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, 18ב לא חל על בינוני. מה שאיה אומרת זה שמנהל המאגר - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> מכיוון שמי שצריך בפועל לקבוע את אופן השחזור הוא מנהל המאגר ומנהל המאגר מעכשיו הוא בעל השליטה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא צריך לאשר, לא לקבוע. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בסדר, זה פשוט לא עובד עם מחזיקים של הרבה בעלי שליטה במאגרים שיש להם נוהל גיבויי ושחזור גיבויים רוחביים אז הם לא יכולים לקבל הוראות באופן פרטני מכל בעל שליטה על אופן שחזור הנתונים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ממשלה, מה עושים עם זה? יש לכם הצעה? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לעדכן את התקנות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> איה הציעה נוסח, תראו אם זה מתחבר ונותן לכם פתרון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> איפה הנוסח? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בעמוד 7 ב-(ב). << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה לא מדהים אבל זה ככה בתקנות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> המסמך מעודכן מאתמול. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> "קבע במסמך את העניינים האמורים"? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה באישור ההנהלה הבכירה במקום באישור מנהל המאגר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה בסדר? זה מקובל עליכם? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> \ זה לא תואם את ההוראה הנורמטיבית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אי-אפשר להכניס פה לנורמטיבית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן אבל ההוראה הנורמטיבית מייצרת פה באג יותר גדול, במובן מסוים אז צריך לחשוב מה עושים. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> שינינו את ההגדרות מייצר מצב כאילו המחזיק צריך לקבל אישור של בעל השליטה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר לעשות את זה וכשתתקנו את תקנות אבטחת מידע אז תעשו כמו זה ואפשר להשאיר את ההוראה הנורמטיבית אבל אתם יוצרים פה באג די גדול. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> למה לא פשוט "קבע במסמך"? ממילא, בעל השליטה פה הוא מחזיק לפי העניין. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אפשר פשוט להעתיק את ההוראה בלי אישור של מנהל המאגר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בדיוק, את ההוראה האופרטיבית הוא קבע במסמך. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> עצם זה שהוא קבע את הנהלים ואז זה על החלק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על קביעת הנהלים. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אבל כשכתוב "המנהלים המנויים בניגוד להוראות התקנה האמורה" , זה לא מחיל את כל התוכן שלו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על קביעת הנהלים. לא. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בלי החלק של האישור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המינוח יהיה - - - אנחנו מדברים על (ב) או על (ד)? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה 10(ב). << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> "שלא עשה אחד מאלה" זה לא קבע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז למה המילה "לא" ירדה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כי זה נמצא ברישה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא קבע נהלים לאבטחת שחזור הנתונים כאמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קבע נהלים. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי הפנייה לסעיף. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני שואלת שאלת הבהרה כי אני לא מכירה את איך שהנוסחות עובדת. כשכתוב "בניגוד להוראות התקנה האמורה" זה לא מייבא את כל התוכן שלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אנחנו מורידים את המילים "בניגוד להוראות התקנה האמורה". "לא כלל בנוהל אבטחה פרטים לעניין גיבוי". << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> או-קיי, תודה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, תיישרו את זה עם סוריא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה עוד? סקר סיכונים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בפסקה 14 הוספנו "לרבות סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע לפי תקנת משנה (3), בשים לב לרשימת סוגי המידע המהווים מידע רגיש במיוחד לפי סעיף 3 לחוק;". זאת גם הערה שקיבלנו מאיה. את רוצה להסביר אותה? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> 14 מדבר על הכנת מסמך הגדרות מאגר. כרגע, הוא מפנה לרשימת סוגי המידע בתוספת הראשונה לתקנות ומכיוון שמבחינה מהותית, עכשיו החלפנו את זה למידע רגיש במיוחד אז אולי נכון - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אנחנו מפנים לחוק? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> כן. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא איתכם. נעמה, תסבירי שוב. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> הגדרות מאגר צריך להתייחס לסוגי המידע שבמאגר בשים לב למידע. אנחנו בפרט 14 בתחתית עמוד 7. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> במקום לתוספת, מפנים להגדרות של מידע רגיש בחוק, בסדר? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אחרת יש פער בין מה מוגדר כמידע בתוספת לתקנות לבין מה שמוגדר כמידע רגיש במיוחד. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן ואז באופן מוזר, מסמך הגדרות מאגר יתייחס למשהו שאנחנו לא מסתכלים עליו באופן נורמטיבי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה לא ישקף את המצב הנורמטיבי החדש. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אז אתה מתקן אותם דרך החוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בסדר, זה מקובל עלינו. אפשר להתקדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לגבי פרט 16, יש לנו הערה של הנוסחות. כתוב "לא בחן או תיעד את הבחינה" ובתקנה 2ג יש לנו רק את הבחינה. איפה נמצא התיעוד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו הוספנו את זה כי רצינו שתהיה אינדיקציה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, זאת תקנה 2ג. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> חסרה לי הפנייה. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> זאת הייתה תוספת של היושב-ראש. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> התיעוד נמצא במסמך הגדרות מאגר. במסמך הגדרות מאגר בסעיף האחרון, אתה אמור לתעד אם עשית או לא עשית בחינה. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> לא, יש חובת תיעוד כללית בסעיף 19ב. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> שיש לה הפרה נפרדת. במקרה הזה היושב-ראש עדכן - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> במקרה הזה הם איחדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא היה את זה בסעיף הספציפי הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אנחנו נוסיף את ההפניה ל-19ב. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> ל-19ב איפה? בחוק או בתקנות? בתקנות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז רק אוודא, זה "שלא בחן או תיעד", נכון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שלא בחן או תיעד את הבחינה ואנחנו נוסיף את ההפנייה הנכונה גם ל-19ב. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בפרט 17 יש בקשה של הממשלה להעלות את הסכומים אז הממשלה תסביר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בהתאם לאיזונים שנעשו בדיון הקודם כאשר על חלק מההפרות נקבע שלא יהיה עיצום כספי בכלל ועל חלק נקבע שיהיה נוהל התראה, אנחנו עשינו קריאה מחודשת של הכול ויש כמה הפרות שלשיטתנו, הן החמורות ביותר וסברנו שבמסגרת האיזון, נכון להעלות לגביהם את סכומי העיצום וזה אחד מהם. מדובר כאן על מצב בו אין נוהל בכלל, ההפרה היא גוף שאינו מחזיק נוהל אבטחת מידע בכלל ולכן סברנו שראוי להעלות כאן את סכומי העיצום למדרגה הגבוהה יותר. זאת הבקשה שלנו ושוב, בדברים אחרים אין עיצום בעקבות החלטות הוועדה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> פרט 17. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אנחנו מדברים על הנוהל עצמו, נכון? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, על בניית נוהל אבטחה. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> רק הנוהל? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הכנת נוהל הבטחת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עצם קיומו של נוהל. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> לא אם אני עושה את כל הדברים בפועל. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הסעיף הבא מדבר על דברים שצריכים להיכנס לנוהל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי יהיה לך הפרה לבד על עצם נוהל ולא על פרטיו? << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אתה שואל האם יש ארגונים שמקיימים את הוראות אבטחת המידע ואין להם נוהל כזה? יש כאלה מקרים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, לא. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> וגם הפוך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם הפוך. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> גם הפוך, כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין כאן כפל מבצעים. אם הוא לא הכין אז הוא לא יוכל לקבל גם לפי 18. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 18 מדבר על הפרטים של הנוהל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אני לא טועה, יש לנו את סעיף 23מב שאומר שעל מעשה או מחדל אחד - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> על מעשה אחד יש הפרה אחת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא יכולות להיות יותר ממספר הפרות. כלומר, יכול להיות שיש לך כמה מעשים או כמה מחדלים שקשורים אחד לשני אבל זה לא אותו אחד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בדיוק אבל כל מחדל הוא מעשה. זאת נקודה חשובה שעלתה גם בדיון הקודם ואומר את זה שוב לפרוטוקול, כל מחדל הוא מעשה בפני עצמו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל אם בכלל לא החזקתי נוהל אז אי-אפשר גם להגיד לי גם על זה שאין לי נוהל וגם על זה שלא קבעתי בנוהל איקס. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אי-אפשר, נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> במקרה הזה כן אבל אני רוצה שניזהר מלהגיד את זה כאמירה גורפת. מה שאמרת עכשיו הוא נכון אבל כל מחדל הוא מעשה בפני עצמו. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> בראייה הזאת, אם ארגון קיים כל נהלי אבטחת מידע מילה במילה אבל הוא לא עשה נוהל אז זה משהו שהוא ברמה הגבוהה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה משהו שהוא בכלל ריאלי? << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> הוא יקבל עיצום של 340 אלף שקלים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ריאלי שמישהו יקיים את כל ההוראות בלי לכתוב נוהל? << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> כן, כן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> כן. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> התשובה היא כן, חד-משמעית. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה גם קורה בפועל הרבה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מי שמחזיק מאגר מידע של מיליון אנשים אז כדאי שהוא יכין נוהל אבטחת מידע. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אין ספק, אין ויכוח על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה שכדאי שהוא יעשה את זאת בכלל לא השאלה, השאלה היא אם הקנס על זה צריך להיות 160 אלף, 320 אלף או 640 אלף. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מבחינתנו, זאת הפרה שהיא ברף הגבוה ביותר. הגשנו סקירה לוועדה לגבי סכומי העיצומים שמקובלים וגם בדיון הקודם הייתה הבנה שהסכומים שמוצעים כאן היו מלכתחילה, נמוכים בחלקם ולכן בהפרות ברף הגבוה ביותר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש הפרה כזאת ב-GDPR? << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אין התייחסות. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אין את הרזולוציה הזאת ב-GDPR. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> ב-GDPR יש הפרה כללית של חובת אבטחת המידע כחובה כללית עקרונית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומה הקנס שם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל זה מאוד רחב - - - << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה 4%. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> הדרישות הישראליות הן ייחודיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא עם שיקול דעת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן אבל בפועל, הקנסות המוטלות על אבטחת מידע מכוח ה-GDPR הן מאוד גבוהות. הגשנו סקירה לוועדה בעניין. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> נכון אבל בדרך כלל זה על אירועי אבטחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא על טופס. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה לא על אי-קיום הנוהל. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> מה זאת אומרת, לא על טופס? זה בהחלט יכול להיות גם על טופס. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> לא, זה בדרך כלל על אירועי אבטחה ועל פריצות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נדבר על כל המכלול. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אי-הכנת נוהל אבטחה זה לא פרוצדורה של טופס, זה עניין מהותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שקיים סקר סיכונים - - - סליחה. אני רואה שגם על סקר סיכונים את מבקשים את אותו דבר וגם על מבדקי חדירות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, אלה ההפרות החמורות ביותר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא אבל מבדק חדירות זה בהחלט משהו שהוא ברף הגבוהה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו אחר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> גם על דיווח לרשות על אירוע אבטחת מידע. בחרנו ארבעה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שמבין הארבעה שכתבתם, על שלושה זה הגיוני אבל על זה, זה לא הגיוני. אני אתן לכם על מבדקי החדירות, סקר הסיכונים והדיווח ועל זה אני משאיר מה שהיה שזה 2,000, 80, 160 ו-300. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא 80, 2,000, 40, 160 ו-300. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 2,000, 40 אלף, 160 ו-320. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בסדר, אדוני. בואו נתקדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-19 אתה מאשר את ההגדלה של הסכומים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. אמרתי כבר על העבירות האחרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה 28? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לפני 28 יש את 22. אני חושבת שיישום נוהל התראות הגישה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, גם נוהל התראה. כל מה שמופיע פה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה. אם אני לא טועה, הוועדה לא אישרה את יישום נוהל הרשאות הגישה לגבי יחיד ויש כאן בקשה של הממשלה כן להחיל את זה לגבי יחיד. האם אני טועה? מה שבצהוב פה זה דיון חוזר בהחלטות הקודמות של הוועדה, שלא להחיל את התקנות האלה לגבי יחידים. זה גם 22, יישום נוהל הרשאות גישה וגם 22א, יישום נוהל הרשאות הגישה ביחס לבעל הרשאה שסיים את תפקידו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת הוראה שהיא כולה תחת נוהל התראה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> ומכיוון שהרחבנו מאוד את הגדרת מאגר המנוהל בידי יחיד, זה כבר הופך להיות יותר אקוטי שכן תהיה איזושהי סנקציה. אנחנו הרחבנו מאוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בני זוג שמנהלים ביחד, לא בטוח אבל זאת אפשרות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לשיטתנו, זאת חובה בסיסית שראוי להחיל אותה תחת נוהל התראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אציין שזה מה שהוועדה אישרה בפעם שעברה. כלומר, בלי היחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בייחוד שנוהל הרשאות גישה זה דבר שבפני עצמו, קצת משונה להגיד ליחיד כי אצל יחיד יישום הנוהל - - - אגב, יש חובה לנוהל ביחיד? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש חובה לנוהל ביחיד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא על אבטחת מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, נוהל הרשאות גישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אז אני לא יכול לבקש ליישם. תורידו את היחיד, זה לא רלוונטי. אני מבין ומעריך את הרצון אך לא. 28. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רגע, זאת חובה שחלה. החובה היא בתקנה 9א וזאת חובה שחלה על יחידים, אחרת לא היינו מבקשים את זה. אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, יכול להיות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לא שאין חובה אבל הוועדה, תחת נוהל התראה, קבעה שלא יהיה עיצום על יחיד ואנחנו חשבנו שאין מקום פה להבחנה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני נשארתי בדעתי. אפשר להמשיך. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> לא חייבים נוהל בשביל זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשארתי בעמדתי, לא ליחיד. אפשר להמשיך. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> אייל שגיא, עורך דין. אם ממשיכים הלאה אז לפני שמגיעים ל-28, יש שינוי ב-24ג. אולי אני טועה אבל לפי מיטב זכרוני, כשדובר על העיצום על אי-שמירת נתוני גיבוי, נותני log in, דובר על עיצום על כך שלא שמר שנה ולא שמר שנתיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון, זאת טעות. אני לא יודעת למה. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> או-קיי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> כן, אמרנו ש-24 זה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון, זה אמור להיות 12 חודשים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני רק רוצה לוודא שבפרטים 19 ו-20 שזה סקר סיכונים ומבדקי חדירות, הוועדה אישרה את הכפלת הסכומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. 28 - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 28 זה פרט שאושר בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תיעוד אירוע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא הייתי בטוחה אם הוועדה אישרה או לא ולכן החזרתי את זה לוועדה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא זכרתי שזה לא אושר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> האמת היא שזה אושר ללא דיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם לא היינו בטוחים לגבי היחיד אז אולי הוועדה פשוט תחליט שוב בנושא. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, זה אושר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא יודעת אם זה אושר או לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא זוכר סיבה שזה לא יאושר על היחיד. אין סיבה שלא. דיווח לרשות אודות אירוע אבטחה חמור נתתי לכם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני לא דן מחדש במחיקה של אחסן נייד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> איפה זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 31. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 31 לא, או-קיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 33. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מבקשים להציג את עמדנו לגבי 33 ולהגיד למה אנחנו חושבים שכן צריך להיות פה עיצום גם על יחיד בנושא עדכון מערכות המאגר, על אף שזה עיצום נמוך של 2,000 שקלים, אנחנו בהחלט רואים בו חשיבות. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> עורכת דין לינא כמאל, אמונה על אכיפה מנהלית. מערכות המאגר זה כל מה שמתחבר למאגר המידע, גם המערכות הבסיסיות ביותר. לכן, גם במאגר המנוהל על ידי יחיד, אי-העדכון שלהן זאת יכולה להיות פרצת אבטחה גדולה ולכן צריך להטיל עיצום כספי. העובדה שהמאגר מנוהל על ידי יחיד אינה אומרת שאין סכנה לאבטחת המידע וללא אבטחה ואי-עדכון מערכות ומערכות שהן לא מעודכנות מהוות סיכון מידי לדלף מידע. לכן, גם כשזה מנוהל על ידי יחיד הוא חייב לקבל את האחריות ועיצום כספי כשהוא לא מעדכן מערכות מאגר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק שאלתי אם לא נדרש נוהל התראה, לפחות לגבי יחיד. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> למה? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> למה? ההוראה פה היא ברורה, תעדכן. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> אתה צריך לעדכן. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה לעדכן את העדכונים של יצרן התוכנה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יצרן התוכנה אומר לך לעדכן אז תעדכן. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה נורא פשוט. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> זה משהו שהוא באינטרס העסקי של כל ארגון, גם אם הוא מנוהל על ידי יחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, הנחת העבודה היא שיחיד פחות מכיר את הנהלים, האבטחה ואת העדכון. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אבל זה דבר שהוא חייב להכיר. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> הוא בעסק ויש גם אינטרס עסקי לנהל את זה באופן מאובטח, אחרת אתה לא תוכל לעבוד עם המערכות שלך והן יגיעו ל-end of life בסוף אז אתה לא תוכל להמשיך לנהל את העסק, זה win-win בשבילם. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> תוך כמה זמן? אם יוצא עדכון מחר בבוקר, תוך כמה לא יהיה קנס? כמה זמן יש לי לעדכן אותו? יום, יומיים, כמה זמן? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, זה כבר שאלות - - - << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> זה כבר שאלות של יישום. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אלה שאלות חשובות כי את רוצה לתת קנס. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> הוא מדבר על יחידים. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אני מדבר על מאגר יחיד. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> מה ההבדל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מוכן בנוהל התראה או בכלל לא, איך שאתם רוצים. לבחירתכם, או בנוהל התראה או לא בכלל בגלל שבסופו של דבר, היכולת של יחיד לדעת ולהתעדכן במתי יצא עדכון ומתי לי - - - << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה אוטומטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא אוטומטי. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> הוא מקבל עדכון מהיצרנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא אוטומטי ובטח שלא במערכות יותר מורכבות. להפך, יש לי אינטרס שהוא ישמור את המערכות שלו אוף-ליין ואז זה לא מתעדכן אוטומטית. << דובר >> לינא כמאל טרודי: << דובר >> אדוני, זה לא מדויק. רוב החברות וכל היצרנים של התוכנות והמערכות, שולחות עדכונים באופן שוטף לכל הלקוחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מחזיק את המאגר שלי על המחשב הנייד שלי, אני מתחבר אותו בדרך מאוד מסוימת ואני לא רוצה שהוא יהיה מחובר לאינטרנט כל הזמן באופן שוטף, ששם הוא יתעדכן באופן אוטומטי תמיד והאיש מחשבים שלי מגיע פעם בחצי שנה לביקורת ואני לא מתעסק בזה ולא מבין בזה כלום כי אני עסק קטן ומשפחתי. האם יש בזה פרצת אבטחה? נכון, יש בזה פרצת אבטחה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גדולה מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בצד השני יש פרצת רגולציה אז זה נוהל התראה או כלום. זה הוכרע וזה הכול. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל להבהיר שנוהל ההתראה הוא רק ליחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לגבי יחיד, כן. בפרט 20 יש טעות בסכום, אפשר לתקן אותה? זה בעמודה השמאלית ביותר. זה צריך להיות 640. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממילא העמודה הזאת יורדת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> למען הסדר הטוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא יורדת. מה רצית לומר על 34? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> הזיכרון שלי היה שסכום שפרט 34 יהיה תחת נוהל התראה או - - - מכיוון שכתוב שם "בלא התקנת אמצעי הגנה מתאימים" אז זה שוב אותו רעיון כמו פרט 22. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אז או שזה יהיה כל אמצעי הגנה בכלל או נוהל התראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון כי מה זה אמצעי הגנה מתאימים? זה VPN? זה Firewall? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה בדיוק אותו רעיון כמו 9א. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> למיטב ידעתי, זה פרט שאושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל דיברנו על זה. אם הלשון של זה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אולי אפשר להוריד את המילה "מתאימים" ואז זה יהיה "ללא התקנת אמצעי הגנה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אם זה אמצעי הגנה בכלל אז זה בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא כלל, "בלא התקנת אמצעי הגנה". המילה כלל יוצרת כאן מורכבות שאנחנו לא רוצים להיכנס אליה כי אחרת אפשר לטעון שזה כל דבר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> המורכבות צריכה לפעול לטובת הבן אדם שיודע שאם הוא שם מערכת הגנה כלשהי אז הוא מכוסה ולא יחטוף את העיצום. יכול להיות שזה לא בסדר ואנחנו רוצים שהוא יהיה יותר מאובטח אבל אתה לא יכול לייצר עמימות בעיצום כספי. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, אבל שלא ישים קמע ויגיד שזה אמצעי הגנה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אז עדיף נוהל התראה כדי שזה יהיה משהו יותר קונקרטי. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה צריך להיות אמצעי הגנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היה פעם קמע לגלישה באינטרנט, בזה האתר לא יבוא חייזר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> ניר, עדיף שתעשו נוהל התראה ואז תוכלו לתת הוראה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, לא. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> איך שאתם רוצים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מציעים "בלא התקנת אמצעי הגנה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שכולכם מפספסים פה הזדמנות עסקית. אתם בונים קורסים ל-DPO, אני הולך לייצר קמעות. נראה לי שקמע יותר יועיל נגד ביקורות שלכם מאשר נגד פרצות אבטחה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> למה שלא יהיה נוהל התראה בהקשר הזה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת הפרה חמורה ואנחנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה קשור לחמורה? בסדר, לא משנה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> המענה לעמימות ניתן בהצעה שהצענו, "לא נקט אמצעי הגנה". יש פה מספיק דברים שעברו - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה לא עונה על השאלה, למה לא נוהל התראה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "ללא שנקט אמצעי הגנה", או-קיי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בפרט 37, יש לנו בקשה להעלות את הסכומים, נכון? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שזה איחוד של סעיף נוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני זוכר שדיברנו על זה שזה - - - עניין שלא דן בדוחות הביקורת? מה? לא הבנתי מה הולך פה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אדוני ביקש לאחד כמה הפרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה איחוד של עוד הפרה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ביקורת תקופתית שצריך לערוך אחת לשנתיים וזה אכן גם מההפרות החמורות ביותר, כפי שאנחנו תופסים אותן. התקנות עצמן מפרידות בין ערכית הביקורת לבין דיון בדוחות הביקורות ובחינת הצורך ואדוני ביקש לאחד ביניהם כדי שהעיצום יהיה אחד ולא יהיה כפל גם על זה שלא קיימת וגם על זה שלא דנת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לכן, כל ההפרות של תקנה 16 אוחדו תחת נוסח אחד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן אבל במובן מסוים, אתם מבקשים בתמורה להעלות עכשיו את הסכומים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין תמורה, אנחנו לא עושים סחר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אנחנו מבקשים גם בגלל שזה מההפרות החמורות ביותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל זאת לא ההפרה החמורה ביותר, יחסית לדברים האחרים שהעלנו להם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת חובה של אחת לשנתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה כמו הנוהל. תשאירי את זה כמו שזה היה, 40 ו-160. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> יש לי נקודה לחדד. לא מצוין כאן ההקשר של סעיף 16ד לגבי בעל מאגר ברמת האבטחה הגבוהה. זאת אומרת, אם הוא עשה סקר סיכונים הוא פתור מביקורת כזאת. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> סליחה, דן אור. זה בנורמה, לא צריך לכתוב את זה אם הוא פתור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, השארנו את זה ככה. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> לכאורה, אם הוא עשה סקר סיכונים ולא עשה ביקורת אז הוא - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה בסדר, אז הוא פתור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוא פתור, הוא לא הפר את ההוראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוא לא הפר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר גמור. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> הוא כן הפר את 16. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא הפר כי אם 16 מפנה לשם והוא פטור או שיש סעיף אחר שפוטר אותו ואם יש סעיף אחר בחוק שפוטר אותו אז הוא לא הפר. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> נאמר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם יש סעיף שאומר "במקרה כזה וכזה, אתה לא חייב ב-16" אז הוא יגיד "אני לא חייב ב-16. מה אתם רוצים? לא הפרתי את 16 כי אני לא חייב ב-16". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לגבי פרט 38 יש נקודה שמסומנת בצהוב ואנחנו מבקשים כן להתעכב עליה. פרט 38 זה העיצום על תקנה 15 שהיא אולי התקנה הכי משמעותית לגבי החובות של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד לא פגשתי תקנה שאתם לא אמרתם עליה שהיא אולי הכי משמעותית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה הם אומרים אולי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> חובות הפיקוח של בעל המאגר על המחזיק. מלכתחילה העיצום הכספי כאן צומצם כך שהוא חל בנוגע לאמצעי הפיקוח והבקרה ולא ביחס לחובות אחרות שיש לבעל המאגר, היא מפרטת בדיוק מה צריך להיות בהסכם בין בעל המאגר למחזיק וכולי. הוועדה ביקשה להשמיט כאן את החלק שמדבר על ההיקף הנדרש, בשים לב לסיכונים האמורים, מפאת העמימות. אנחנו מבקשים שלא ייכתב "לא נקט כל אמצעי בקרה" אלא ייכתב "לא נקט אמצעי בקרה ופיקוח", אחרת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הבנתי. דווקא בגלל שאתה מסביר לי - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אפשר מאוד בקלות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו שכנעת אותי שאני צריך להוסיף גם בצד השני את הביטוי "כלל". דווקא בגלל שאתה מסביר לי, ראובן. אני אומר לך בכנות. אני לא יכול לתת לעיצום כספי אי-וודאות ולכן המילים "כל" ו-"כלל" מייצרות לי וודאות. אם בן אדם הזניח את חובות, אתם מטילים עליו עיצום כספי. אם בן אדם לא הזניח את חובתו אלא יש לכם איתו ויכוח על השאלה אם הוא עשה מספיק או לא עשה מספיק אז אני נתתים לכם כלים אחרים? אני נתתי לכם צו הפסקת עיבוד, נתתי לכם את מה שאתם רוצים אבל עיצום כספי זה דבר שצריך להיות חד ובור עם clear cut או שיהיה נוהל התראה. אם אתם רוצים נוהל התראה אז אפשר נוהל התראה, הכול בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אנחנו לא מבקשים שזה יהיה בנוהל התראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אז לכן מופיעה המילה "כל" וגם איפה ששכחנו להוסיף, תוסיפי את זה. עצם העובדה שאתה מדבר איתי על זה, מטרידה אותי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, דיווח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעשה הפסקה של חמש דקות לפני דיווח. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:07 ונתחדשה בשעה 14:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תוך כדי ההפסקה התעדכנתי שהיה פיגוע בצומת ניר צבי ויש פצועים שמאושפזים בבית חולים אז נגיד פרק תהילים לרפואתם. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה, אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר. יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו". שיהיה פרק תהילים זה לרפואתם והצלחת כוחות הביטחון במניעת פיגועים בכלל ובפרט. נחזור לענייננו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו היום בחוק את סעיף 10א רבא הידוע שעוסק בדו"ח הגנה על הפרטיות עם איזשהו הסדר שבו הרשות מגישה את הדו"ח. בעצם במובן מסוים, מי שמגיש את הדו"ח זה המועצה להגנת הפרטיות עם הערותיה על הדו"ח שהוכן על ידי הרשות. כמסקנת עבר, חשבנו אולי להוסיף איזשהו מועד שבו הרשות צריכה להעביר את הדו"ח למועצה כמו חודש לפני או משהו כזה. היא תעביר עד 1 במרס והיא תעביר עד 1 באפריל. דבר שני הוא שחשבנו לפרט את הנושאים שבהם יעסוק הדו"ח. הפירוט הוא מאוד ארוך אבל הוועדה יכולה להחליט להוריד מהדברים. זו רשות שיש להם הרבה מאוד סמכויות במגוון מאוד רחב אז אני חושבת שצריך להסתכל על הדיווח הזה גם כהכנה לתיקון 15, במובן מסוים. אנחנו כן רוצים לשמוע ויכול מאוד להיות שהסכומים שתציגו יהיו נמוכים מידי ואגב הדיווחים, יהיה צריך לתקן, לשנות או להוסיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זאת ההצעה לוועדה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אפשר להתייחס ברמה הכללית לפני שאנחנו צוללים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ראשית, סעיף הדיווח המוצע מחזיק שלושה עמודים פה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שניים וחצי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה סעיף דיווח חריג מאוד ויוצא דופן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא ראית את הדיווח שאנחנו דיברנו עליו לפני שנייה על נתוני תקשורת בלבד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק על הסמכויות לפי חוק נתוני תקשורת. אני לא יודע אם ראית איך נראה הדיווח שהתבקש בהסכמה מלאה של כל הסופים והוא עבר פה בשריקה. בעשר דקות אישרנו אותו בוועדה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> משאמרתי את זה, עם חלק גדול מהדברים אין לנו בעיה, יש דברים מסוים שכן יש לנו ועליהם אנחנו נרצה להתעכב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה עיצום כספי הוועדה מטילה על הרשות אם היא לא מדווחת? איך זה עובד? סליחה, זה בצחוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם היא מאחרת בהגשת הדו"ח. כמה זה היה, שנה וחצי? שנתיים? דו"ח 2022 הוגש כבר בשנת 2024. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, בסוף 2023. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה הוגש ב-2024. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אחרי שקראנו את זה, קצת נחנקנו והיינו צריכים לנשום עמוק אז קראנו שוב לעומק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נורא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> קראנו שוב לעומק ועם הרבה מהדברים פה אין לנו בעיה, אבל בכל זאת כשאנחנו עוברים על זה אני רוצה שהוועדה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רגע. אני רוצה לומר לגבי המועדים, מכיוון שיש כאן הרבה מאוד שיעורי בית שנוספים לרשות, אנחנו מבקשים לדחות את מועדי ההגשה ושבמקום 1 באפריל זה יהיה 1 ביולי וחודש לפני כן למועצה, לזה אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 1 ביולי זה הגיוני. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מניסיון, לוקח זמן להכין את הדו"ח הזה ולאסוף את הנתונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה השם המלא של הרשות? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> הרשות להגנת הפרטיות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הרשות להגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולפני זה? איך קראו לה פעם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רמו"ט. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רמו"ט. הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם אתם איבדתם את הטכנולוגיה בדרך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא. יש כאן הרבה עבודה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם יחד עם שינוי השם, איבדתם גם את הטכנולוגיה כי למעשה, בהכנה נכונה של המערכות זאת אמורה להיות הפקה בלחיצת כפתור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, יש הרבה מאוד טקסט. הדו"חות שלנו מאוד מפורטים. אני אומר את זה מניסיון של כמה שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר להתווכח על המועדים אבל אני כן חושבת שהכוונה היא לא שב-1 בפברואר תתחילו לעבוד על הדו"ח, שלא לומר ב-1 במאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכלל ב-1 במאי אסור להתחיל לעבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהדו"ח הזה אמור לכוון אתכם – כולי תקווה – לעבוד בשיטה שבה אתם יודעים מה קורה ברשות כל הזמן ולא עושים בחינה אחורה, שנה וחצי אחרי. אני מאוד מקווה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, בואו נעבור על הפרטים ותגידו אם יש משהו שנראה לכם בעייתי בדיווח. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל לעניין סעיף הדיווח, אם זה מקובל על אדוני, אני מבקש אם אפשר שזה יהיה 1 ביולי וחודש לפני כן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נעבור על הפרטים ואז לפי הפרטים נראה מה מורכב בלהוציא אותם מיד ב-1 בינואר. יש דברים שאולי דורשים טיפה יותר פירוט אבל - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו כותבים דו"ח, זה לא רק מהמערכת. אדוני אולי צריך לראות את הדו"חות שלנו, זה הרבה טקסט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רואה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת עבודת כתיבה משמעותית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו מבקשים פחות טקסט ויותר נתונים, אני חושבת שזאת המטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, בסוף יוצא דו"ח אחד. אנחנו לא מכינים כמה דו"חות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני רק אומר שיש דיווח נתונים ויש הכנת דו"ח שנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יכול להיות שצריך לפצל אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אגיד עוד מילה עקרונית קצרה לגבי הנושא הזה. הרשות בהחלט עבדה קשה על הדו"חות והמועצה עבדה קשה כדי לבקר את הרשות והיו לא מעט דיונים אבל בסופו של דבר, היו לא מעט דו"חות לאורך השנים שעברו ולא נעשה איתם שום דבר. אני חושב שיש חשיבות וראוי שייקבע שוועדת החוקה תדון בדו"ח הזה ותקיים דיון מיוחד בדו"ח הזה כדי שיהיה לו אפקט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. באופן עקרוני, ועדת החוקה ברשות היושב-ראש הנוכחי, שברה את שיאי דיוני הפיקוח הנהוגים בוועדת חוקה בכמה וכמה עשרות אחוזים, אם לא במאות. נראה לי שכל מי שליווה אותנו בדיונים יודע שהפרטיות יקרה לליבי באופן ספציפי. הסיבה שאני מבקש דיווחים היא כדי שנעשה בהם דיון. במקרה הזה, השנה קיימנו למעלה מ-19 דיונים בנושא פרטיות אז היה קצת קשה להקדיש בנפרד דיון רק לטובת פיקוח אבל אני מניח שבשנים שיהיה פחות עומס של חקיקת פרטיות אז יהיה יותר זמן לעשות פיקוח פרטיות וככול שהמידע יהיה יותר רלוונטי – כמו שנבנה עכשיו – אז הדיון יהיה יותר אקטואלי. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> זאת אמירה לפרוטוקול, גם לדורות הבאים של הוועדה הזאת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> על החשיבות הגדולה שבקיום דיון בדו"ח של הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי, אין ספק בכלל. נעבור ואני אקריא כי אז גם אשים לב, את יודעת מה כתבת. (1) נתונים אודות בקשות לרישום מאגרים והודעה על מאגרים החייבים בחובת הודעה, בחלוקה לפי זהות בעל השליטה, לרבות בחלוקה לפי גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה וגורמים פרטיים, ובכלל זאת: << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו יודעים שמשרדי ממשלה הם גופים ציבוריים. אנחנו מודעים לזה וננסח את זה בהתאם כך שזה יהיה ברור אבל אני חושבת שהוועדה מעוניינת – לפחות עד כמה שהבנתי את רוח הוועדה עד כה –בחיתוך הזה שבין גופים ציבוריים לבין גופים שהם ממשרדי הממשלה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הצענו "משרדי ממשלה וגופים ציבורים אחרים". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבקש ממכם לדעת כמה כבר נרשמו אלא כמה הוגשו השנה כי אני יכול להיכנס למאגר שלכם ולהסתכל בעצמי כמה נרשמו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, זה ברור. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אבל מטבע הדברים אנחנו גם נכלול את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז נכתוב "באותה שנה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בשנת הדו"ח. ובכלל זאת: (א) כמה בקשות לרישום מאגרי מידע הוגשו לרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף 88(ג) וכמה בקשות סורבו או שרישומם הושהה לפי סעיף 10(א) והסיבות לסירוב או להשהיה. (ב) לכמה מאגרי מידע, החייבים ברישום לפי סעיף א(ג), ניתן פטור מרישום לפי סעיף 8(ה); (ג) רישומם של כמה מאגרי מידע הותלה או בוטל על ידי ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף 10(ו); (ד) כמה מאגרי מידע דווחו לרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף 8(ג1) ועל כמה מבעלי השליטה או המחזיקים של המאגרים הללו בוצע פיקוח או בירור מינהלי לאחר הגשת ההודעה; זאת ההודעה של ה-100 אלף? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למרות שפה "בוצע פיקוח או בירור מנהלי לאחר הגשת ההודעה" זה לא בהכרח באותה שנה. נניח, אם מישהו הגיש בדצמבר - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר להגיד "בשנה שלאחר הגשת ההודעה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשנה שלאחר הגשת ההודעה, כי זה יכול לחרוג משנת הדיווח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה רוצה להוריד את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, "בוצע פיקוח או בירור מנהלי בשנה לאחר הגשת ההודעה". (2) נתונים אודות פיקוח והבירור המינהלי שביצעה הרשות בשנה הקודמת, בחלוקה לפי זהות בעל השליטה, לרבות בחלוקה לפי משרדי ממשלה, גופים ציבוריים וגורמים פרטיים, ובכלל זאת: (א) כמה פיקוחי רוחב התקיימו לפי סעיף 23טז; (ב) כמה אירועי בירור מינהלי נפתחו לפי החלטת מפקח שיש חשד סביר לביצועה של הפרה, לפי סעיף 23יא1(1); << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כאן יש לנו הערה. אין בעיה עם "כמה פניות ציבור או תלונות הוגשו לרשות" כי זה מספר כולל שאין בעיה לייצר אותו. לא כל הדברים הם ביחס להפרות, לפעמים יש אלינו פניות על שאלות של פרשנות ויש אלינו כל מיני סוגים של פניות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין לכם חלוקה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת חלוקה שמאוד מכבידה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לדעתי, יש לכם אותה אפילו בדו"ח הקיים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה מאוד מכביד לעשות את ההבחנה של כמה מהתלונות עוסקות בהפרות וכמה לא. בזמן אמת אנחנו מחליטים וכמובן שלגבי תלונה ביחס להפרה, אנחנו בוחנים אפשרות של אכיפה אבל בשביל להגיד בסוף שנה צריך לקרוא עוד פעם את כל התלונות. אני אומר לכם מהפרקטיקה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, לא צריך לקרוא. צריך למלא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מראש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מראש תמלאו האם התלונה היא אודות הפרה או שזה משהו אחר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת הבחנה שהיא - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני ניסיתי להיענות לבקשות ולמשאלות של הוועדה, אגב הדיונים. אחד הדברים שהטרידו את הוועדה אלה הפרות של הגופים הממשלתיים ושל הגופים הציבוריים. לא נוכל באמת להפיק ידע מהמידע לגבי כמה פיקוח נעשו ברשויות הציבוריות אם לא נדע כמה תלונות היו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה תלונות על הפרות היו. אתם צריכים לסווג את התלונות כדי לדעת כמה תלונות הן על הפרות וכמה זה תלונות - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם לא היו בכלל תלונות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה חוות הדעת המקדמיות? אני לא ראיתי אותן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שנגמר לי המקום. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אין חובת דיווח של קיימת פה, זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא רואה שיש חוות דעת מקדמיות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מרוב עצים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לדעתי, זה לא נכנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להוסיף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן כי לצורך העניין, פניות ציבור שהן בקשה לחוות דעת מקדמית - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> השאלה היא אם אפשר לכתוב "כמה פניות ציבור או תלונות הוגשו לרשות" בלי להיכנס - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני רוצה לדעת כמה פניות ציבור הן בקשר לחוות דעת מקדמיות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה פניות ציבור הן ביחס לתלונות על הפרות וכמה זה סתם פניות של מה שלומכם. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לזה אין בעיה, ראובן התייחס - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי, אז כמה פניות ציבור בחלוקה לחוות דעת מקדמיות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על הפרות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, חוות דעת מקדמיות צריכות להיות בסעיף נפרד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה סעיף נפרד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין לנו התנגדות לחוות דעת מקדמיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוות דעת מקדמיות זה בנפרד. כמה תלונות הוגשו לרשות ביחס להפרות של חוק הגנת הפרטיות? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בלי פניות ציבור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פניות ציבור רגילות שאינן תלונות פחות מעניינות אותי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, זה לא מעניין. "כמה תלונות הוגשו לרשות ביחס להפרות של חוק הגנת הפרטיות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה בקשות לחוות דעת מקדמיות הוגשו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוספתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וכמה חוות דעת ניתנו, באותו סעיף. תפני לסעיפים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה אירועי בירור מינהלי נפתחו לפי החלטת מפקח שיש יסוד סביר להניח כי ביצועה של הפרה, לפי סעיף 23יא1(1); (ג) בכמה מקרים נפתחו אירועי חקירה פלילית ובכמה מקרים נפתחו בירורים מינהליים לפי החלטת ראש הרשות עקב חשד סביר לביצוע מעשה או מחדל לפי סעיף 23יג2(א); << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה הסעיף שמאפשר לו להחליט בין מנהלי לפלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה מאירועי הבירור המנהלי שנפתחו כאמור בפסקה (3), הועברו לחקירה פלילית, בהחלטת ראש הרשות להגנת הפרטיות בשל קביעת עבירות חדשות לפי סעיף 23יג(ב) - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> גם כאן, מפאת החשש להכבדה, אבקש לאחד את (ב) ו-(ג) לכמה אירועי בירור מנהלי נפתחו. החלוקה הזאת היא חלוקה מלאכותית. כל תלונה שנכנסת ומעלה חשד להפרה, נבחנת האפשרות האם היא מתאימה לפלילי או למנהלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל כמה מהן עברו לפלילי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין הבדל בפרקטיקה בין (ב) ל-(ג). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כמה מהן עברו לפלילי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין בעיה לומר כמה עברו לפלילי אבל יש כאן הבחנה ברישה של סעיף (ג), כמה אירועי מנהליים נפתחו באופן כללי וכמה בירורים מנהליים נפתחו כשיש גם חשד לפלילי ואני אומר שזה כמעט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזאת הערה נכונה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בכמעט כל הדברים נבחנת גם האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שאפשר לכתוב כמה בירורים מנהליים היו וכמה בירורים מנהליים הפכו לפלילי, לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עבירות פליליות דורשות כוונה ודורשות - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> את צריכה לעשות שיקול דעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור אבל מה שמעניין אותי לדעת זה כמה חקירות פליליות נפתחו, כמה מהן נפתחו ישר כחקירה פלילית וכמה מהן עברו ממסלול הבירור המנהלי, זה מה שמעניין אותי. פחות מעניין אותי האם הם חשבו בזמן הבירור המנהלי האם יש לו פוטנציאל פלילי או לא, יותר מעניין אותי כמה חקירות פליליות נפתחו, כמה מהן נפתחו ישירות כפליליות וכמה מהן הומרו מתהליך אחר. זה נראה לי הגיוני. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מופיע לי כמה פלילי יש? הנה, כן. בסעיף (4) יהיה כתוב - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא יודעת. זה נראה לי מוזר שכל החלטה על הפרה, שוקלים גם הליך פלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא אכפת לי אבל השאלה היא למה זה מעניין אותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא שקלו או כן שקלו, בסופו של דבר אכפת לי מה הם החליטו, לא מה הם שקלו. מה שהם שקלו , הם שקלו אבל אם אני יודע שמתוך 100 בירורים מנהליים, עשרה נהיו פלילים אז אני יודע כמה פליליים וכמה נפתחו כפלילים ראשונית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז (ג) צריך להתחיל מכמה מאירועי הבירור המנהלי שנפתחו הומרו לחקירה פלילית, זה רק החלק השני של (ג). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה כמה חקירות פליליות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, כמה בירורים מנהליים יש. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל חקירות פליליות זה בהמשך, לא? יש סעיף נפרד. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> יש לך בהמשך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בירור מנהלי יש לך ב-(ב), ב-(ג) יש לך כמה חקירות פליליות וכמה מהן התחילו כהליך בירור מנהלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה ה יחס בין (ג) ל-(4)? לכאורה, את צריכה את זה ב-(4). << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, בדיוק. זה נתונים על האכיפה הפלילית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר להעביר את זה לשם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהמדד פה הוא כמה אירועי בירור מנהלי נפתחו ובכמה מקרים הם הומרו לפלילי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כמה הומרו, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לכתוב את זה כבר פה בתוך הפרק של הבירורים המנהליים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שזה יותר קשור לפלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון אבל זה רלוונטי גם פה. בכל מקרה, הם יבקשו את זה פה ואני יודע לעשות את פעולת החיסור. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> נעמה, ממילא את תראי את מה שהומר גם בנתונים של האכיפה הפלילית אבל ממה שאני מבין, את רוצה לדעת על הליך שהתחיל בתוך המנהלי והומר אז את תראי את זה. נניח, יהיה מספר של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יהיו 1,000 פלילי ומתוכם 100 - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> שלושה הומרו לפלילי ואת תראי גם את הנתונים של הפלילי ממילא בפלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (ד) כמה צווי חיפוש וחדירה לחומר מחשב התבקשו מבית המשפט על ידי מפקח בהליך בירור מינהלי לפי סעיף 23יב(א); << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת חובה שנדמית לנו מאוד חריגה כחובת דיווח, כמה צווי חיפוש וחדירה לחומר מחשב התבקשו מבית משפט זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה אנשים יש להם חיפוש וחדירה לחומר מחשב בהליך מנהלי? בדיוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למיטב ידעתי, אתם הגוף היחיד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש. יש כל שנה. האם זה המונים? לא בהכרח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהליך מנהלי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה? לאיזה גופים יש את זה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אתה מתכוון לגופים אחרים שיש להם את זה. בסדר אבל גם ביחס לגופים שיש להם סמכויות כאלה בפלילי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מזכיר לך שלפני שנייה וחצי אנחנו עשינו כאן דיון על נתוני תקשורת כדי שיספרו לי כמה ביקשו, מאיזה גוף ובאיזה פירוט סעיפי עבירה. אני חושב שזה לא מופרך בכלל. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אפילו הייתי אומר "כמה התבקשו וכמה ניתנו". אני לא יודע, נעמה מאוד קלה על ההדק איתכם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, זה דיווח על צווים שיפוטיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רוצה את זה בכתב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה היא ממש רחומה וחנונה. אני לא יודע מה קרה לה. מה עשיתם לה כשלא הייתי פה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה בגלל שאני חולה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כמה ניתנו זה דיווח על החלטות שיפוטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל אתם הנמען של ההחלטות השיפוטיות. גם צווי חיפוש וחדירה לחומר - - - זה גם הדיווח שנותנים לי לגבי האזנות סתר. כמה ביקשתם וכמה קיבלתם, ככה מבקשים אז אני לא מבין במה אתם מיוחדים. האזנות סתר מביאים לי ואומרים "ביקשנו מבית משפט X ונתנו לנו Y או נתנו לנו X כפול שתיים, כמו שבדרך כלל קורה. אין סיבה שלא יהיה וככה נראה כמה אתם - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אין לנו מניעה אדוני, זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. מה הם מגבלות הפרישה שנקבעו למומחים החיצוניים? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת סוגייה שלא שייכת לדו"ח שנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין בעיה, נדון בה כשנדון - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, למה לדון בה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> היא לחלוטין לא שייכת לדיווח שנתי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה קורה פעם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה ייכנס לדיווח שנתי? אני מסכים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אין בעיה. זה ירד מדיווח שנתי ונדון בזה בהמשך. (ה) כמה תלונות הוגשו לראש הרשות - - - מפעולה של מומחה חיצוני << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כאן יש את משך זמן המענה הממוצע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. כמה מהן נמצאו על ידי ראש הרשות להגנת הפרטיות כמוצדקות, משך זמן המענה הממוצע לתלונה ומשך זמן המענה הארוך ביותר; << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לפי מה שהוועדה קבעה, אנחנו צריכים לענות תוך 45 ימים. האם צריך דיווח על משך זמן המענה הממוצע לתלונה? עם כל הרישה אין לנו בעיה עד המילה מוצדקות אבל האם צריך למסור לוועדה את משך זמן המענה הממוצע כאשר בחוק כתוב שאנחנו צריכים לענות תוך 45 ימים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בנוסח? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> חזקה עלינו שאנחנו פועלים על פי סד הזמנים שקבוע בחוק. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, צריך להוריד את המשפט האחרון, "משך זמן המענה הממוצע". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, זה ירד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עד המילה "כמוצדקות". זהו, יש סד זמנים קבעו בחוק ופועלים על פיו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אריב איתכם על זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (3) נתונים אודות האכיפה המינהלית שביצעה הרשות בשנה הקודמת, בחלוקה לפי זהות בעל השליטה, לרבות בחלוקה לפי משרדי ממשלה, גופים ציבוריים וגורמים פרטיים, ובכלל זאת: (א) כמה התראות מינהליות ניתנו לפי סעיף 23לג; ביחס לכמה מהן הוגשה בקשה לביטול לפי סעיף 23לד, ומה היו תוצאות הבקשה; (ב) בכמה מקרים מסר ראש הרשות להגנת הפרטיות למפר הודעה על אפשרות להגיש לו כתב התחייבות ולהפקיד עירבון במקום להטיל עיצום כספי לפי סעיף 23לו, ובכמה מקרים הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סעיף 23לז(ג); (ג) מה היה סך העיצומים הכספיים שהוטלו לפי סעיף 23כג; מה היה גובה העיצום הממוצע שהוטל; מה היה סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל וסכום העיצום הנמוך ביותר שהוטל; (ד) בכמה מקרים ביקשו המפרים לממש את זכות הטיעון הנתונה להם בסעיף 23כה בנוגע לכוונת חיוב להטיל עליהם עיצום כספי; מה היה משך הזמן הממוצע ל מימוש זכות טיעון; << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> גם כאן אנחנו חושבים שמשך הזמן הממוצע לא צריך להיות חלק מהדיווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> דווקא שם יכולה להיות הערכה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה גם תלוי בתפוקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל לגן דווקא הנתונים הממוצעים הם חשובים. אל תיתנו לי אחד אבל תיתנו זמן ממוצע כי אני רוצה לדעת כמה זמן לוקח הליך מהרגע שהוא מתחיל עד הרגע שהוא מסתיים ואני לא סופר - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני קצב לנו זמנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קצבתי לכם זמנים אבל כפוף להערכות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני קצב לנו שנה וחצי לכל ההליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אם הוא מבקש ערכאה כדי להביא עוד מסמכים? שנה וחצי זה שנה וחצי אבל אני לא יודע מה הזמן הממוצע. שנה וחצי זה זמן מקסימום, אתה צודק אבל אני לא יודע מה הזמן הממוצע מהרגע שאדם הפר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל פה זה רק לעניין מימוש זכות הטיעון, זה לא זמן ממוצע של הליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני יודע לעשות פעולות חשבונאיות פשוטות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יתר הזמנים הם די fixed אז בהנחה שמה שהוא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, צריך את זה. (ה) בכמה מקרים בהם הוגשה הודעת חיוב, לא הוטל עיצום כספי ומה היו הטעמים לאי הטלת העיצום הכספי; (ו) בכמה מקרים מתוך המקרים בהם נקבע כי התקיימה הפרה הופחת העיצום הכספי לפי סעיף 23כו; בכמה הפחתות הופחת סכום העיצום כך שעלה על האחוז המרבי המותר ממחזור העסקאות של הגוף לפי התוספת החמישית או בשל כך - - - תקרת העיצום של עסק זעיר או קטן; (ז) מה הפרות חוזרות אירעו? כמה מתוכן התרחשו לאחר מסירת התראה מנהלית למפר לפי סעיף 23לו, וכמה מתוכן אירעו לאחר הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי סעיף 23לט(א); (ז1) כמה הפרות נמשכות אירעו? (ח) כמה ערעורים הוגשו על החלטות ראש הרשות להגנת הפרטיות להטיל עיצום כספי, התראה מנהלית או כתב התחייבות ועירבון לפי פרק ד' 3, בכמה מהן עוכב ביצוע החלטת ראש הרשות, בכמה מהן התקבל הערעור; (ט) בכמה מקרים לא פורסם עיצום כספי ביחס לתאגיד ובכמה מקרים פורסם עיצום כספי שניתן ליחיד או לתאגיד המנוהל בידי יחיד לפי סעיף 23ב(ג); (4) נתונים אודות האכיפה הפלילית שביצעה הרשות בשנה הקודמת, בחלוקה לפי זהות בעל השליטה, לרבות בחלוקה לפי משרדי ממשלה, גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים, ובכלל זאת: (א) כמה חקירות נפתחו על ידי חוקר בשל יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי סעיף 2(9) בנסיבות ובצירוף סעיף (5) או לפי פרקים ב' או ד' 4, לפי סעיף 23יד(א)(1) או פשוט נכתוב בחלוקה לסעיפים. במקום להגיד כמה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה חקירות נפתחו בחלוקה לסעיפים שבגינן נפתחה ההפרה. בכמה מתיקי החקירה הוגשו כתבי אישום; בכמה מתיקי החקירה הוגשה כתב אישום לפי סעיף 21 << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני רוצה להעיר שזה דיווח על פעילות של הפרקליטות ולא של של הרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נכון אבל אתם מפרסמים את זה גם בדו"חות שלכם היום. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו לא נושאים באחריות לעניין הגשת כתבי האישום. כמובן שאנחנו מביאים את תיקי החקירה אבל זאת פררוגטיבה מלאה כפי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ראובן, גם היום אתם מציינים את זה בדו"חות שלכם. אתם בעצמכם מציינים כמה כתבי אישום הוגשו וכמה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מכיוון שדיווח הוא לא רק דיווח, דיווח הוא גם דין וחשבון מהותי אז אני אומר שזה דיווח על פעילות של הפרקליטות, לא של הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל איך אני אדע שאתם אמרתם שאתם רוצים להגיש כתב אישום ב-30 מקרים אבל הוגשו רק שניים? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אנחנו מדווחים על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אנחנו מדווחים על זה גם היום אבל מה שראובן אומר זה שאנחנו לא אחראיים על האם - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נרשם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אתם גם לא אחראיים על ההרשאה ולא על העונש. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לא במגרש שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון ועדיין תדווחו. (ג) בכמה מתיקי החקירה לעיל שהוגש כתב אישום לפי סעיף 21 הסתיים ההליך בהרשעה, ומה היה העונש בכל אחד מהמקרים << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לעניין סעיפים (ו) עד (ז), מבחינת הנוסח "כמה הפרות חוזרות אירעו וכמה הפרות נמשכות אירעו" אולי עדיף "נמצאו על ידי הרשות" או "נקבעו על ידי הרשות"? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, זה עדיין לא עבר נוסחות וזה יעבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (5) נתונים אודות פעולות אכיפה שביצעה הרשות בתקופות בחירות, ובכלל זאת: (א) כמה בקשות לאישור הפעלת סמכות מפקח או חוקר בתקופת בחירות כלליות הוגשו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 23יז1(א) וכמה מהן התקבלו ובכמה מהן קבע היו"ר תנאים; (ב) כמה בקשות לאישור הפעלת סמכות מפקח או חוקר בתקופת בחירות לרשויות הוגשו ליו"ר ועדת הבחירות האזורית << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עכשיו נוסף לנו גם המרכזית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או המרכזית לפי סעיף 23יז1(א), וכמה מהן התקבלו ובכמה מהן קבע היו"ר תנאים. לא יאוחר מ- עכשיו התאריך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה דיווח אחר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לגבי הדיווח האחר, ערכנו בדיקה גם מול הנהלת בתי המשפט בנושא. אחר כך, לעניין פרטי הדיווח שנרצה להתייחס אליהם אבל מבחינת אופן ההתנהלות בתיאום איתם, אנחנו נבקש שהדיווח יועבר גם הוא על ידי הרשות, במסגרת אותם דיווחים, על סמך הנתונים שיימסרו מהנהלת בתי המשפט לרשות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אנחנו הצינור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> עכשיו למהות. המהות היא שהנהלת בתי המשפט תדע לדווח את העילה לפי סעיף 15א וגם זה על סמך הנתונים שיזנו את הצדדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רמת הדיוק תהיה בהתאם למה שהצדדים יזינו. לגבי התוצאות של ההליך, האמירה שלהם היא שאין להם יכולות לדווח באופן רוחבי על תוצאות כל ההליכים לפי הסעיפים האלה. זאת עמדתם ואם צריך, אפשר להעלות אותם פה בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה הם לא יכולים לדווח? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לפי מה שנמסר לנו, אין להם יכולות לעשות פילוח מחשובי ממוכן של הדבר הזה. הם יכולים לדווח כמה תביעות הוגשו והם יכולים להוסיף פרט שידע לסווג לפי מה שאנשים סיווגו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זומר שיראה להם איך מלבישים מערכת דאטה על נט המשפט? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אפשר להעלות אותם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אפשר להעלות אותם בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, תעלו אותם. אין בעיה, זה מאוד פשוט הם לא צריכים לפלח, שייצרפו לדו"ח את כל פסקי הדין בנושא. בסדר, אנחנו נקרא. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> שלום רב לוועדה. לפי ההצעה, הדיווח מבקש להתייחס לעילות התביעה, לנזקים, לסעדים שמבוקשים ולתוצאות פסקי הדין. מדובר בפרטים שכדי לחלץ אותם, אנחנו צריכים לפרמט את כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ואת ההחלטות הסופיות ולתת את הנתונים האלה לאחר שהם חולצו או פורמטו מתוך כתבי הטענות. אין לנו אפשרות תפעולית. כלומר, האפשרות היחידה לעשות את זה, זה באמצעות גורם אנושי שיקרא את כתבי הטענות ויחלץ את הפרטים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. לגבי תביעות, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לייצר רובריקה של תביעות לפי סעיף זה וזה ואז כשבן אדם מסמן בנט המשפט לפי מה הוא מגיש - - - אם מישהו סימן משהו לא נכון אני לא אבוא אליכם בטענות אבל קודם כול, יש את מי שסימן תביעות ללא הוכחת נזק וזה ברובריקה של ההגשה אז אין בעיה. לגבי ההחלטות, תעבירו לרשות את כל ההחלטות שינתנו בתיקים. הם מאוד ישמחו לקראו. תעבירו את פסקי הדין. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא, הם יחלצו מתוך פסק הדין מה סכום - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, שיעבירו את פסקי הדין. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מי יעביר? ההנהלה תקרא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצרפו לדו"ח את כל פסקי הדין שניתנו, כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> \לימאאת כל פסקי הדין? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, שקיפות. אני לא מבין את האירוע. חברים, אתם לא יודעים לתת פסק דין של כמה נפסק? זה סכום. בסופו של דבר, יש סכום. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, לפעמים יש כמה עילות. זה יותר מורכב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין כמה עילות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה מורכב, זה כן מצריך עבודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא מבין. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אלה עבודות מחקר אקדמי מתוך פסקי דין כי עכשיו יש כמה עילות ובית המשפט קבע ככה - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> ייקח כמה שנים להזמין מהממ"מ. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אם רוצים לצרף את כל פסקי הדין - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אז נצרף. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שאם יהיו מעט אז אנחנו נוכל למצוא את פסקי הדין האלה ואם יהיו הרבה אז ממילא, זה לא יהיה ניתן לפענוח. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הנוסח שאנחנו הצענה זה "כמה תביעות הוגשו לבית המשפט בתביעה לפיצוי" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זומר כשצריך אותו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> "ללא הוכחת נזק לפי סעיף 15א, בהתאם לנתון שנמסר לראש הרשות מהנהלת בתי המשפט". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם יכולים להגיד בכמה כבר ניתנו פסקי דין או את מספרי ההליך? תביאו רשימה של כל מספרי ההליך, שתהיה בדו"ח. זה שקיפות הדיון. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> השאלה מופנית אלינו? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן, זה מופנה אליכם. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> \ סליחה, אפשר לחזור עליה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תביאו בדו"ח רשימה של כל מספרי ההליך? << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> מספרי ההליך לפי מה, אדוני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מספר של כל הליך שנפתח בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 15א. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל אפשר לעשות חיפוש של זה בנט המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אי-אפשר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי לא הכול עולה לנבו וחלק זה החלטות פתקית. אני רוצה רשימה של מספרי ההליך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כתבי הטענות לא בנבו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתבי הטענות לא בנבו. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> אני לא בטוחה שהדבר אפשרי מבחינה מחשובית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אפשרי. תסמכי עלי שזה אפשרי. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> אני לא יודעת שזה אפשרי אז אצטרך לבדוק את זה. אני לא התכוננתי לשאלה הזאת בדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, זה אפשרי. מספרי הליך. עד הנוסח יש לכם אפשרות לצעוק "מרסי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בכפוף לזה שיש להם את האפשרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נו באמת, יש להם את האפשרות. אני אלמד אותם איך לעשות את זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז רק צריך להבהיר בטקסט ולציין שהדיווח הוא כפי שהוא נמסר מהנהלת בתי המשפט. זה משהו שחשוב לנו שיהיה כתוב בנוסח כי אין לנו את האפשרות לייצר את הנתונים האלה בעצמנו. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, אין לנו יכולת להפיק את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור. דבר אחרון, היו לנו ערעורים למיניהם. הוועדה רוצה לדעת גם על צו הפסקת עיבוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ועל קביעות הפרה לפי סעיף 6ג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התשובה היא כן. בקשות לצו הפסקת עיבוד ותוצאותיהן. הוראה לפי כמה פעמים ניתנה ההוראה והפסקת העיבוד לפי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סעיף 6ג. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הכוונה היא להוראה על הפסקת הפרה של הרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הפסקת הפרה לפי סעיף 6ג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפסקת הפרה של הרשות וצו הפסקת עיבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> פלוס כמה ערעורים הוגשו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עתירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם זה עתירות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ערעורים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, על צו הפסקת עיבוד זה הליך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> על צו הפסקת עיבוד זה עתירה ועל הוראה על הפסקת הפרה זה ערור. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בואו לא נקדים את המאוחר. אנחנו ביקשנו דיון בנושא אז בואו נדון בו ואז נחליט. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש לנו דיון סוער בנושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ניסינו להכניס את זה דרך הדיווח, למה אתם מפריעים? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה כבר נכנס. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני חוזר על בקשתנו על מועד הגשת הדו"ח. מכיוון שהוועדה אישרה את כל שלשת העמודים של הדיווח - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון, אני הורדתי לכם. למה אתה כזה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה שניים וחצי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל עכשיו הוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הורדתי חלק מהדברים, את מה שצריך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מבקשים שמועד הגשת הדו"ח יהיה 1 ביולי. זה חשוב ומניסיון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד 1 ביוני, בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש לי כמה שנים וזה לוקח הרבה זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אז אתם צריכים לעבור ידנית על כל פסקי הדין שניתנו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אז זה 1 ביולי של עוד שנתיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע, יולי או יוני? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יולי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם ביוני והם ביולי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הפוך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם ביוני והם ביולי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, הוא עשה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דן, אתה המועצה, לא? << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> נכון, הוא עשה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שלא יקרה במאי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יכול להיות שאנחנו נעביר את הסעיף מ-10א ונמצא לו מקום קצת יותר חינני. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> את צריכה למצוא לו הרבה מקום חינני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי תעשה את זה בתוספת. טוב, חברים. שינוי פרטי הדיווח בצו, אפשר לכתוב שהשר יכול בצו, באישור ועדת חוקה, להוסיף עוד פרטים לדיווח. אפשר להתקדם, בבקשה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שעברנו על הדברים העיקריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו יש לנו עוללות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, עכשיו עוללות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, יש נושא מרכזי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה מרכזי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> סוגיית הערכאה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> חשבנו שנעשה את זה אגב הדיונים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז נתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נתחיל מההתחלה, נתקדם לאמצע ונמשיך לכיוון הסוף. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הגדרת מונחים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה, את צריכה חמש דקות הפסקה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. בהגדרת "אדם" אנחנו מוסיפים עוד כמה סעיפים שנכון להחריג בהם תאגיד מההגדרה של אדם. זה 8ה ו-8ו ואני חושבת שעלתה שאלה גם לגבי 11 ו-16. אתם רוצים להציץ על זה? 11 זה הפנייה לאדם ו-16 זה הסודיות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> 16 חלה על כל אדם וגם לתאגיד אסור להפר את הסודיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי, אז לא 16. 11, פנייה לכל אדם? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> פנייה לאדם לקבלת מידע אישי, כן אדם זה למעט תאגיד בקבלת מידע אישי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי, אז נוסיף גם את 11. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע, פנייה לאדם לקבלת מידע אישי זה כוונה למידע הנוגע אליו או לפנייה לקבלת מידע הנוגע לאחר? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה גם יכול להיות אם הוא האפוטרופוס של מישהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה יכול להיות גם תאגיד. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, אז נשאיר. בלי 11. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> למה זה הנימוק ללא להחריג תאגיד מהגדרת אדם בסעיף 11? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הכוונה היא לפנייה לאדם בנוגע למידע אישי אודותיו אז זה רק אדם אמיתי, אדם פיזי אבל אם זה לשם קבלת מידע אישי, למשל אפוטרופוס אז זה יכול להיות תאגיד אפוטרופסות. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אז אתה פונה לאדם והאפוטרופוס שלו עונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני פונה לתאגיד האפוטרופסות שימסור את המידע האישי בנוגע לאדם. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אם זאת פנייה בלתי מסוימת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, היא מסוימת מאוד, זה לתאגיד אפוטרופסות. יכול להיות מצב בו אני פונה לחברה כדי לקבל מידע אישי על בעל המניות, נכון? יכולה להיות סיטואציה כזאת. למה לא? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אבל אז סעיף 11 לא חל. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אז סעיף 11 לא אמור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה הוא לא חל? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כי אני לא פונה אליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אני שאלתי האם הפנייה לאדם לקבלת מידע אישי, פירושה שאתה פונה לאדם לקבל מידע רק אודותיו. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן, זאת ההבנה שלנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ממשלה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה סעיף שבכלל לא שינינו, זה הנוסח היום שבתוקף. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר אבל האם צריך לעשות שינוי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההבנה היא שזה רק מידע אישי אודות האדם? יכול להיות שכדאי להוסיף את המילה "אודותיו" כדי להבהיר ואז אפשר להחריג משם את התאגיד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל אם אני פונה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אז זה לא האדם ומידע אישי אודותיו. כדאי להוסיף את המילה "אודותיו". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא אבל אנחנו לא רוצים לצמצם ככה את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מצמצם, לכן שאלתי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אם פניתי לבן משפחה? זה לא - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אימרזה לא מצמצם, זה מבהיר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה סעיף מצמצם שצריך לחשוב עליו לפני זה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> למה אנחנו צריכים לנהל את השיחה הזאת עכשיו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, אנחנו לא מנהלים את השיחה אז אני לא מצמצם תאגיד. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הגדרת הרשות שונתה. "הרשות, הרשות להגנת הפרטיות" – הרשות להגנת הפרטיות שהוקמה ופועלת על פי החלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19 בינואר 2006, מס׳ 4820 מיום 28 ביוני 2012, מס׳ 3019 מיום 7 בספטמבר 2017 והחלטת הממשלה מס׳ 1890 מיום 2 באוקטובר 2022 שנוסחה מובא בתוספת; אנחנו נקרא עכשיו את הנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נוסח משולב של כל ההחלטות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, רק האחרונה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זו האחרונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שמתי רק את האחרונה. צריך את הכול? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, את האחרונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> האחרונה מפנה לקודמות ולכן, אין צורך. עמוד 74, מיד אחרי סעיף התחילה הישן של החוק המקורי. נוסח החלטת הממשלה להגדרת הרשות, הרשות להגנת הפרטיות נושא ההחלטה: עצמאות הרשות להגנת הפרטיות ותיקון החלטת ממשלה מחליטים: בהמשך להחלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19 בינואר 2006, מס' 4820 מיום 28 ביוני 2012 ומס' 3019 מיום 7 בספטמבר 2017: 1. (א) הרשות להגנת הפרטיות (להלן: הרשות) היא יחידה במשרד המשפטים שבראשה עומד ראש הרשות. (ב) רשות תהיה עצמאית בהפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות לשם מילוי תפקידיה באמצעות עובדי הרשות ובהתאם להוראות כל דין, ותקציב הפעילות של הרשות ינוהל בנפרד בתוך תקציב משרד המשפטים. מתוך כיבוד עצמאותה של הרשות, תפעל הרשות באופן בלתי תלוי בעת הפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות. 2. תפקידי הרשות הם בין היתר אלו: (א) לפקח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981 והתקנות שלפיו ביחס למאגרי מידע. (ב) לחקור חשדות לביצוע עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981 ביחס למאגרי מידע בהתאם לסמכויותיה על פי דין. (ג) להעלות את המודעות בציבור לזכות לפרטיות במאגרי מידע, לערך ההגנה על הפרטיות ולחשיבותו בעידן המידע, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה. (ד) לטפל בפניות ציבור שיש בהן ממש בעניין פגיעה בנושאי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981. (ה) לפתח וליישם תוכניות מקצועיות והכשרות בתחומי פעילותה. (ו) לקדם ולקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם ובמסגרת פורומים בין-לאומיים שבהם משתתפים גופים מקבילים. (ז) לבצע את סמכויות רשם הגורמים המאשרים לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א - 2001. 3. (א) בהמשך להחלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19.1.2006 ומס 3542 מיום 11.2.2018, לקבוע כי תנאי הכשירות למינוי כראש הרשות יהיו כדלקמן: (1) מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות כשופט של בית המשפט המחוזי; (2) לא ימונה לראש הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) יובהר, כי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4470 מיום 8.2.2009, ראש הרשות ימונה לתקופת כהונה אחת בת שש שנים. 4. לתקן את החלטת הממשלה מס' 4660 מיום 19.1.2006 ולקבוע כי: (א) הממשלה תמנה את ראש הרשות בהודעה ברשומות כרשם לעניין סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981. (ב) שר המשפטים ימנה את ראש הרשות כרשם לעניין סעיף 9 לחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א – 2001. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה כמה דברים שכבר נהיו לא רלוונטיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכאורה, סעיף 4 כבר לא רלוונטי. אנחנו החלפנו את המילה רשם בחוק, ממילא. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתם רוצים שנוריד את סעיף 4? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הטקסט של ההחלטה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה להתעסק עם זה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> היא מפנה לטקסט של ההחלטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא מתעסקים בטקסט של ההחלטה למרות שיש בו כמה דברים שהם כבר לא בשימוש. אני מעיר את זה גם לגבי הכלל שיש אצלי בוועדה שאני לא מתעסק בנושא של הגשת כתב אישום או קובלנה. מאותה סיבה אני לא נוגע בזה, למרות שיש מה שנקרא under protest אבל זה הנוסח של ההחלטה, על יתרונותיה וחסרונותיה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו חשבנו שהדבר הנכון הוא להסדיר את ההתייחסות של הרשות בתיקון 15 אבל החלטות הממשלה היו מקובלות עלינו ותואמו איתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני מבין אבל צריך לייצר איכשהו מנגנון כדי שבמידה וההחלטת הזאת של הממשלה תשתנה בהמשך אז הממשלה תוכל בצו לשנות את התוספת. זאת אומרת, יכולה להיות סיטואציה שבה הממשלה תחליט מחר בבוקר שתקופת הכהונה היא לא שש שנים אלא חמש שנים אז צריך לייצר את המנגנון שבו הממשלה רשאית בצו, באישור ועדת החוקה, לתקן את התוספת בהתאם להחלטות הממשלה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני חושבת שאם נצטרך לשנות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה יהיה שינוי חקיקה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, הממשלה לא יכולה לתקן את החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בצו כמו - - - אפשר לשנות כל תוספת בצו באישור ועדה. אם אתם לא רוצים אז לא צריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לא ניגע, זה יהיה תיקון חקיקה. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> יהיה תיקון חקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. יש לנו איזשהו ניואנס במאגר מידע. "מאגר מידע" – אוסף פרטי מידע אישי המוחזק באמצעי דיגיטלי, למעט אחד מאלה: (1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; (2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות יש כאן הצעה להוסיף "לגבי 10,000 נושאי מידע או פחות שכשלעצמו אינו יוצר אפיון לגבי בני האדם - - -" << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של מי ההצעה הזאת? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> של כל מי - - - יש לה תמיכה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני אשמח להציג אותה וכל מי שרוצה לקחת עליה בעלות, מוזמן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר אבל תיתן לי לסיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני פשוט רוצה לדעת למי אני מפרק - - - סתם, אני רוצה להקשיב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, יש כאן היגיון מסוים. בבקשה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש פה שני שינויים. לדעתי, הראשון הוא יותר חשוב והוא לגבי התוספת של 10,000 נושאי מידע או פחות. כמו שנאמר פה לא אחת, אוסף גדול מאוד של פרטים לא רגישים הופך לרגיש. פרטי קשר יכולים לשמש למתקפות סייבר או לפישינג ולכן, מכמות מסוימת – אנחנו משתמשים פה במספר טיפולוגי שמשמש אותנו גם בהקשרים אחרים בחוק – הלא-רגיש הופך לא רגיש ושאינו דרוש הסדרה, דורש הסדרה. חשבנו שכאן זה רף שנכון לקבוע אותו. התיקון השני הוא למחוק "שיש בו פגיעה בפרטיות". זאת פשוט טעות היסטורית בחוק מאחר ופגיעה בפרטיות מוגדרת בסעיף 2 על דרך של כל מיני פעולות אז קשה לראות איך האפיון כשלעצמו, פוגע בפרטיות, הוא פשוט איפיון ולכן חשבנו שנכון למחוק את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יכול להיות טיפולוגי רק שהטיפולוגי - - - יש עוד דעות בעד או נגד? << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אולי יש בכך היגיון משתי סיבות. האחת היא בגלל שדרכי התקשרות כולל גם אימיילים שלא מפורסמים וגם מספרים חסויים שיכולים להיות במאגרים כאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל זה לא - - - << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> ואז יכול להיות שדווקא למאגרים כאלה, כן צריך להתייחס כמאגרים ולהכיל עליהם את הבאות. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אני גם בעד ההצעה הזו. אני חושבת שראינו בתקופה האחרונה שיש מתקפות שמכוונות דווקא על פרטי הקשר והשמות ובהמשך, עושים איתם שימושים, אם כדי למצוא סיסמאות לדברים אחרים ואם כדי לעשות דוקסינג או כל מיני דברים כאלה. לכן, אני חושבת שיש חשיבות בהחלה של הוראות חוק הגנת הפרטיות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המספר המתאים הוא 10,000? << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> לדעתי אפס הוא המספר המתאים, מאפס זה כבר צריך לחול אבל אם נקבע 10,000 אני בסדר עם זה. לדעתי, כל סעיף 2 הזה צריך לרדת. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני תומכת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה קצת מרחיק לכת. המספר 10,000 נראה לי קצת קטן ויש פה גם פרטי מידע אחרים. למשל, אם אני מרפאה ואני מחזיק את זה אז אני יודע את הנושא הרפואי ואז ממילא, אני לא בעסק. קשה לי לדמיין הרבה אנשים שיהיו פה בחוץ למעט פרטי התקשרות בסיסיים. זה נראה לי קצת קטן מידי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> העובדה שרשימה של 10,000 פרטי קשר של אנשים מזוהים, לא תאובטח עכשיו כי לא תחול עליה חובת אבטחת מידע זה דבר שהוא בעצמו סיכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה רק שם מען ודרכי התקשרות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> היום, עם שם מען ודרכי התקשרות אפשר לעשות הרבה מאוד דברים מאוד לא טובים ואפילו מאוד מסוכנים. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> עד כמה שאני זוכר, בדיונים הקודמים הייתה פה אמירה מפורשת לפרוטוקול – עברתי עליו וזה היה באחד הדיונים הראשונים – ששם מען ודרך התקשרות לא יהוו מאגר מידע. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה החריג שמופיע ולכן אנחנו פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אעשה פה טיפולוגי אבל הטיפולוגי שעשינו זה 100 אלף. אני מסכים שאם מישהו מחזיק 100 אלף זה באמת מספר משמעותי שאפשר לעשות עליו הרבה מאוד אפיונים אבל 10,000 זה מספר קטן. אמנם לא למטרה אישית אבל בן אדם פעיל יכול לצבור 10,000 אנשים בטלפון שלו בעידן של ימינו. זה לא כל כך מופרך. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> מה לגבי הפגיעה בפרטיות? אפיון גם מופיע ברשימה הזאת כלומר, זה מאפיין אותי. הפרטים שלי מופיעים אצלכם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. בסוף, גם צריך שכל ישר. אי-אפשר לחוקק את השכל הישר. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> לא אבל הפגיעה בפרטיות זה מה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל הכוונה היא אפיון - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נוכל למצוא משהו שלישי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "אינו מלמד על מידע אישי אחר". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כשלעצמו אינו מלמד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או מידע רגיש? לא יודע. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> חסר קריטריון שלישי כי העובדה שיש נתון נוסף תמיד תהיה. גם אם יש לי אלפון contact אז יהיה לי מספר לקוח ויכול להיות לי - - -- << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מידע אישי נוסף. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> כן, קריטריון שני, בטוח יהיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הדוגמה שהבאתי זה העובדה שבראש טבלת הנתונים הזאת כתוב "לקוחותיו של ד"ר זה וזה" כנראה נותנת מידע נוסף אפילו אם לא כתבתי לגבי כל אחד בדיוק מה הבעיה הרפואית ממה הוא סובל אלא רק את רשימת הלקוחות. אם זה רופא משפחה אז כנראה שלא אבל אם זה רופא אורולוג או גניקולוג - - - גם גניקולוג לא כי זה רק אומר שהיא אישה. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> רשימת המאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ודאי שכן. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אבל אם המען הוא בהתנחלות מסוימת למשל, אז זה כבר אפיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, מען זה מען. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> מען זה דרכי התקשרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלא אם הוא עם כולם. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> מען זה דרכי התקשרות, כשלעצמו הוא לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מען כשלעצמו הוא לא אפיון נוסף. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אלא אם כולם הם מאותו מקום ואז זה כן אפיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אז זה מען. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> אבל זה מאגר של - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> מאגר שכשלעצמו, אינו יוצר אפיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מען. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> כן אבל הוא יכול ללמד על עוד דברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על מה? שהמען הוא מען. אם הכנתי את רשימת כל תושבי תל-אביב אז מה עשיתי בזה? כולם במען בתל-אביב וזה בסדר גמור וזה לגיטימי. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> נכון אבל אם הכנת אז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל תושבי אריאל. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> הרשימה של כל שפרעם, של התנחלות או משהו שהוא קצת יותר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא בהכרח. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני חושב שזאת שאלה שבאמת צריך לראות לגביה בהתאם לנסיבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בעיה עם זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לכן אני אומר שאני חושב ש-100 אלף - - - << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> 100 אלף זה יותר הגיוני. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> "כשלעצמו אינו מלמד על מידע אישי נוסף" זה נשמע נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי, 100 אלף ומידע אישי נוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איה? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אפשר לחזור אחורה להתחלה של הגדרת מאגר מידע? יש לי הצעה קטנה. מכיוון שהמונח "מאגר" הוא הנגזרת שממנה אנחנו לוקחים את כל מבנה העיצומים – צריך להבין מתי מתחיל ונגמר המאגר – אז אם כרגע הנוסח הוא "אוסף פרטי מידע המוחזק באמצעי דיגיטלי" ואז יש את החריגים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוסף פרטי מידע אישי, לא? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אישי. כרגע רשום בלי אבל אני מניחה שזה יוסף. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה הוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מידע אישי. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> סליחה, אני מסתכלת על הנוסח הישן. אני חושבת שכדאי להוסיף פה "אוסף פרטי מידע המוחזק באמצעי דיגיטלי" עם התוספת "והמעובד או המיועד לעיבוד למטרה מסוימת". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, לא. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> או למספר מטרות קשורות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בדיוק השתחררנו מזה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> לא, אתם צריכים להבין שאי-אפשר למצוא את המאגר אלא כנגזרת של איפה מתחילות ומסתיימות המטרות. מה המשמעות של - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה מכניס אותנו לטאוטולוגיה מטורפת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אי-אפשר. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> למה זה מכניס אותנו לטאוטולוגיה מטורפת? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי השאלה היא האם הוא מחזיק את זה למטרה מסוימת אחרת, איך אני אדע שהוא פועל בניגוד למטרה? אם הוא מוחזק לטובת ניגוד המטרה אז לאיזה מטרה זה מוחזק? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> הוא קובע את המטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מה אם אני פועל בניגוד למטרה שלשמה החזקתי? אם אני אוסף את המידע כרגע מלכתחילה, סתם בשביל שיהיה לי מידע מבלי מטרה ספציפית בראש אז זה לא מאגר מידע? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה כן, לא הבנתי למה זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי זה בלי מטרה מסוימת. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בלי מטרה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> חייבת להיות מטרה, זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני החלטתי שכל מי שעובר לידי ברחוב, אני מצלם אותו, רושם עליו ושומר את הפרטים. כרגע, אין לי מטרה, אני אוסף. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> צריכה להיות לך מטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין לי מטרה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה מה שכתוב בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא נכון. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היום לא. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> בעל שליטה זה מי שקובע את המטרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מה אם לא קבעתי את המטרה? זה בעצמו הפרה אבל זה לא הגדרת המאגר. אם לא שמתי מטרה אלא אספתי כדי שיהיה לי? << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> במצב כזה, אם אתה ממשיך עם ההגדרה המוצעת כאן אז זה לפי האמצעי הדיגיטלי? מה שמוחזק באמצעי הדיגיטלי זה ההגדרה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, האוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. אפ רשמתי את זה על דף נייר, זה לא ואם רשמתי את זה בטבלת אקסל, זה כן. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> לא, באיזה אמצעי דיגיטלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דווקא פה אנחנו - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> באותו מצע דיגיטלי יכולים להיות שלושה מאגרי מידע. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> איפה מתחיל ונגמר המאגר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם כתבתי את זה על דף נייר, זה לא. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם רשמתי את זה בטבלת אקסל, זה כן. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> ברור. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> הכוונה היא שעל אותו מצע דיגיטלי יכולים להיות חמישה מאגרי מידע בפנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה המצב המשפטי הקיים. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> השאלה היא למה זה "מוחזק" ולא מעובד או נשמר? מה זה מוחזק? אין הגדרה לזה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זאת לא השאלה. השאלה קודם היא לפי מה אתה מתחיל - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אני הבנתי, אני שואל שאלה אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, זה לא - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה קריטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מקודם זה היה "מוחזק באמצעי מגנטי או אופטי" ועכשיו כתבנו "דיגיטלי". << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> ליהנקודה פה היא המכנה המשותף. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> לפי מה נקבעת רמת אבטחה של מאגר שלא יודעים איפה הוא מתחיל ונגמר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר "מעובד"? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אפשר "מעובד". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר "מעובד" במקום "מוחזק". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון כי "מעובד" זה כולל מאוחסן. מעובד באמצעים דיגיטליים. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני רוצה להגיד לפרוטוקול שכשאנחנו נשארים עם העמימות הזאת, אנחנו נתונים בידי הרשות ולאיפה שהיא מחליטה לקבוע שמתחיל ונגמר המאגר שלי ורמת האבטחה שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, יכול להיות. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> השוק לא יודע לנהל את הסיכונים שלו ולהיערך לזה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה המצב המשפטי הקיים בשישים שנה האחרונות. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אז לא היו לכם את הסנקציות שמשנות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה לא קשור רק לרשות. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> חוץ מזה, אנחנו באנו לתקן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן הורדתי מרוב הסנקציות את שאלה גודל המאגר. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אבל אתה נשאר עם מאגר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אתה שינית את הגדרת המידע, שינית את הסנקציות. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> הכול משתנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל אני לא יכול להגדיר מאגר לפי המטרה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אחרת כל פעם שאני משתמש במאגר שלא לשם המטרה, בהגדרה אני בטאוטולוגיה בדיוק כמו שנאמר פה, זה נכון. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> למה? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בסדר, אז יש מסמכי הגדרות מאגרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש מסמכי הגדרות מאגר. בהחלט יכול להיות - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> לפי איזה מאגר מסמך הגדרות מאגר יהיה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איה, בהחלט יכול להיות ויכוח על מה גודל המאגר. אנחנו דיברנו על זה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה לא רק גודל, זה איפה הוא מתחיל ונגמר במובן הכי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מחליטה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני מחליטה או שאתם מחליטים? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> יכול להיות גם ויכוח. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אני לא יכולה להחליט, אתם מחליטים איפה אתם מוצאים את המאגר כי זה לא כתוב בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> עכשיו אני צריכה ללכת לבית משפט ולערער או לעתור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא הפרקטיקה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, חברים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> במידע אישי הייתה לנו שאלה של נוסח לגבי הפיזי והיא לא כל כך מצאה את התועלת הנוספת שמעידה על הפיזי. הממשלה בכל זאת מבקשת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה התכוונתם בפיזי? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה היה התרגום של ה-GDPR וגם פה בוועדה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אחרי דיון בנושא, אדוני החליט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה אני התכוונתי בפיזי? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אתה התכוונת שאנחנו נהיה תואמים לסטנדרט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ל-GDPR. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לסטנדרט של ה-GDPR. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בפני עצמו שווה, להתגבר על המעמד הנורמטיבי העליון של דפנה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התשובה שצריכה להיות היא שזה בגלל שאנחנו רוצים להיצמד ככל הניתן להגדרות ה-GDPR. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מידע רגיש במיוחד. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אפרופו דפנה, גם פה זה עניין. הנוסח שדיברנו עליו כל הזמן וגם היה בהצעת החוק הממשלתי זה "מידע בעל רגישות מיוחדת" והוא נשמע לנו יותר נכון אפילו שזה עניין של נוסח. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> הנסחית במשרד המשפטים. אמרה שזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא מתווכחים עם דפנה, זה הכלל שלי בחיים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה נראה לנו שם שהולם יותר למעמד. "מידע רגיש במיוחד" זה נוסח מוזר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה? קודם זה היה "מידע רגיש". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אבל מורידים את מידע רגיש וקופצים ישר למידע רגיש במיוחד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אתה מעדיף מידע רגיש במקום מידע רגיש במיוחד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, מידע רגיש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, חברים. מידע רגיש במיוחד, אפשר להמשיך? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הערת נוסח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה אחת. בואו נשים את זה על השולחן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת הגדרת ליבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מהותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אולי ההגדרה הכי קריטית פה בכל הדיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בואו נסגור את זה. אני חושבת שיכול להיות שיש פתרון אבל אתם תצטרכו להיות אחראים על זה שבכל מקום שמופיע בחוק "מידע רגיש במיוחד" יהיה צריך לשנות בחזרה ל-"מידע בעל רגישות מיוחדת". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לוקחים את זה על עצמנו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> את זה אנחנו לוקחים על עצמנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ירשם בפרוטוקול שזה אחריות שלכם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אני חושבת שיהיה אפשר להתגבר על זה אם זה הסיפור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא יכול להיות "מידע בעל רגישות מיוחדת" כי המידע איננו בעלים. למען האמת – כמאמר הנביא, "ביום ההוא לא תקריאי לי עוד בעלי, תקראי לי אישי – זה מידע אישי רגיש במיוחד, הוא לא יכול להיות מידע "בעל" כי הוא לא בעל, הוא לא מחזיק בבעלות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה אם נקרא לו מידע אישי רגיש במיוחד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה סתם ארוך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מידע רגיש במיוחד. חברים, זה הוחלט והוסכם. אפשר להמשיך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי. במסגרת מידע רגיש במיוחד, אחת ההגדרות היא - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לפני אחת ההגדרות, אנחנו אמרנו שיהיה כתוב פה "מידע רגיש במיוחד, מידע אישי שהוא אחד מאלה" וכמובן שכל פרטי המידע פה הם סוגים מסוימים של מידע אישי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל חלק הם תבנית שלקוחה ממקום אחר כמו מידע רפואי או מידע גנטי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מידע אישי שהוא מידע רפואי. זה בסדר, אפשר לכתוב "אישי" למעלה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה יפתור את שאלות הייעוץ שישאלו אותנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כבר עברנו את הניסוח והנוסחות ביקשו שלא נכתוב את זה ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם מהנוסחות ביקשו אז מה אכפת לכם? יאללה, זה יהיה מידע אישי. אתם יודעים שאני לא אוהב להתווכח עם דפנה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין בעיה, רק אבהיר לפרוטוקול שכל פרטי המידע שמתוארים פה הם כמובן מידע אישי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם מידע אישי, נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יפריע לדפנה אם נכתוב ב-3 ו-4 "מידע אישי שהוא מידע גנטי כהגדרתו בחוק מידע גנטי, מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי"? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז נכתוב את זה כך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. זה טוב לכם? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יצרתי פשרה בין הרשות לבין דפנה, אני אקח קורס גישור עוד מעט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> במסגרת המידע הרגיש במיוחד פרט (1) זה "מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית". אולי הוועדה בכל זאת תשקול ללכת על משהו שהוא קצת יותר כמו ב-GDPR כמו "צנעת אישותו ועברו המיני" או "ונטייתו המינית"? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. היה לנו על זה דיונים מאוד ארוכים, זה רק מצמצם כי בסוף מה שיש לנו זה "מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית". << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> עם זה אנחנו חיים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, מה שהיה קודם זה "צנעת חייו האישיים, לרבות התנהגותו ברשות היחיד" והוועדה צמצמה לנו אז אני מציע לא לצמצם עוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, צנעת חיי המשפחה זה לא רק אישותו, זה גם יכול להיות איזה ילד הוא יותר אוהב או אם הילדים אוהבים יותר את אבא או את אמא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, אם משרד המשפטים חי עם זה בשלום אז גם אני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הורה אחד והורה שתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רואה? בגלל זה צריך לכתוב "צנעת חיי המשפחה". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי. (8) זה הערכת אישיות שנערכה מטעם גורם מקצועי. הקראנו את זה מקודם, האם יש למישהו איזושהי הערה על (8)? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> רק ההבהרות שנאמרו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה כבר עשינו שם בעניין המאגר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את זה עשינו שם. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא, ההבהרות הן שם אבל אין משהו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה לא פה . << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא, הכוונה בהברות היא שמדובר באיש מקצוע חיצוני שהוא לא מראיין או מראיינת בתוך ארגון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא צריך לעשות את זה פה כי זה לעניין המאגר. זה כן נחשב. גם אם הממונה עלי כתב שאני טמבל זה נחשב. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> כן? זה כדרך עיסוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הממונה עלי הוא הממונה עלי משאבי אנוש אז כן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אם הוא גורם מקצועי שזה התפקיד שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא גורם מקצועי בתוך הארגון, זה לא שאלת ה-outsourcing. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פסיכולוג החברה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא, פסיכולוג זה משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני גוגל ואני מעסיק את מעריכי האישיות שלי Inhouse כי אני נורא גדול - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא, הכוונה היא לא אם זה inhouse או לא אלא מי הוא אותו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כן. מי הוא - - - שליחותו של הממונה על משאבי אנוש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. נתוני מיקום ונתוני תעבורה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה, נתוני תקשורת כפי שתוקן לפני שנייה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בזמנו נשארה לנו שם איזה ו' או קולב אז אני אקריא ותעירו את הערותיכם. (9) נתוני מיקום ונתוני תעבורה, כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח – 2007, שנוצרו על ידי ספק מורשה כהגדרתו בחוק האמור, לגבי אדם, ונתונים על אודות מיקומו של אדם שיש בהם כדי ללמד על מידע לפי פסקאות (1) עד (8) << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (1) עד (8)? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (1) עד (8) זה כל מה שידברנו עליו עד עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כולל הערכת אישיות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אפשר שזה יהיה (1) עד (7) << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא עד (6)? מקודם זה היה עד (6). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> היו קפיצות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה באמת נתוני מיקום נניח, חציתי את הקו הירוק או לא חציתי את הקו הירוק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא אבל אם הייתי בהפגנה או לא הייתי בהפגנה זה קלאסי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, או-קיי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> וגם אמונותיו הדתיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אז (1) עד (7). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתם צריכים משהו ממה שנמצא אחרי? נתוני שכר או חובת סודיות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר אז (1) עד (7). יש הערות לגבי החלק המוצהב? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> רק על "שיש בהם כדי ללמד". היה בדיוק את אותו דיון שעשינו על מידע ביומטרי. במקום "שיש בו כדי ללמד" אמרנו "משמש או מיועד לשמש" אז השאלה היא אם לא נכון לעשות אחידות גם פה. אני מזכיר שכל הסיפור של נתוני מיקום היה חריגה מה-GDPR כי זה לא קיים שם ואנחנו ניסינו לייצר משהו שהוא הפרוקסי הכי קרוב לדברים הרגישים האחרים. השאלה היא אם לא נכון לעשות את אותו סטנדרט גם פה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע להשאיר את זה. היו על זה שלושה דיונים שונים והוספנו את ההערה בעקבות הבקשה שלך. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> מאה אחוז, אני מודה על זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בעיבוד או שימוש היה לנו - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש לי הערת נוסח שלדעתי כן מבהירה. בסוף פסקה 12 זה "חל על מידע אישי אחר" כי כל הפסקה עוסקת במידע אישי אז יש מידע אישי שיש עליו דין מיוחד ויש מידע אישי אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתוב מידע אישי אחר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, הוא כנראה רוצה את זה בעוד מקום. בסוף? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסוף 12. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> חל על מידע אישי אחר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה ירד בנוסחות אבל נחזיר, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עיבוד שימוש. הייתה כאן שאלה, האם ניתן להוסיף "מחיקתו או השמדתו" כדי שיהיה ברור מה זה עיבוד או שימוש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למעט מחיקתו או השמדתו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. ב-GDPR זה מוגדר ככה. אנחנו לא רוצים לכתוב פה חוות דעת אגב פרוטוקול הוועדה כי מצד אחד, באופן הקונספטואלי וב-GDPR זה מופיע ומצד שני, בכל ההוראות שמגבילות עיבוד בפועל בחוק פה אז מחיקה או השמדה זה הפסקת העיבוד אז אני מציע לא להכניס את זה כרגע לנוסח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, הורדנו. ראש הרשות, מי שממשלה מינתה אותו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוספנו "הגנת המידע האישי ומאגרי מידע לפי הוראות חוק זה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא להפנות לפי ההחלטה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו כבר החלטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי שהממשלה מינתה אותו לפי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לפי החלטת הממשלה? אנחנו מעלים פה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אכפת לי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לפי הוראות חוק זה, זה ממילא כולל את התוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפי הוראות חוק זה. לא, כי אין הוראה שאומרת תפעל על פי התוספת אבל לא משנה. זה בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חי עם זה רק שיש פעמיים "הודעה על מינוי ראש הרשות תפורסם ברשומות". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נעביר את זה למקום אחר, אני אסדר את זה. צפוי להיות לנו סעיף 6א שיהיה על הרשות והוא עוד לא נוסח. אנחנו נכניס אליו את כל ההערות הצפות שהיו לנו לגבי תפקיד ראש הרשות למאגרי מידע, דין הפועלים מטעם ראש הרשות ופרסום נהלי הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האצילה היא גם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אנחנו נדבר על זה פרטנית בכל אחד מהמקומות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> על פרסום נהלי הרשות אנחנו הצענו נוסח. את מתכוונת להקריא אותו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהנוסח מקובל זה פשוט היה בהערה שלא הצלחתי להעתיק ממנה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז אולי נקריא אותו לפרוטוקול? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הנוסח שלנו טיפה יותר מדויק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם רוצים להקריא? תקריאו לפרוטוקול. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זו ההצעה, "הרשות תפרסם את נהליה לעניין הפעלת סמכויותיה באתר האינטרנט של הרשות. על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפורסמו פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9א לחוק חופש המידע התשנ"ח – 1998 והרשות רשאית שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9ב לחוק האמור". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה יש באותו סעיף 9ב? תשלים לנו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> להשלים את כל הסייגים שקיימים בחוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה רשימה של סייגים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> צריך להגיד שזה סייג שקיים גם במקום אחר לעניין העיצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מכיר אותו, זה בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. סעיף 6ב חוות דעת מקדמית (א) לבקשת בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע יש פה בקשה להוסיף שגם מחזיק יוכל להגיש חוות דעת מקדמית, או "עומד להיות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> העומד להיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> העומד להיות בעל שליטה או מחזיק כאמור. בסדר. כאן יש לנו בקשה של הממשלה לאצול את סמכות ראש הרשות לעניין מתן ערכאה לעובד בכיר בכפוף לראש הרשות. אני חייבת להגיד שאני - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע, היו לנו פה טיפה הערות. ביקשנו להוסיף את מטרת הבקשה לפרטים שידווחו בסעיף קטן (ב). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, לא הצהבתי אבל הוספתי. "תכלול את מטרת הבקשה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "בקשה לקבל חוות דעת מקדמית תכלול את מטרת הבקשה, את כל העובדות הנדרשות לצורך מתן חוות הדעת בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר". בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מקודם היה נימוקים וזה היה נראה לנו קצת יותר מידי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ואנחנו ביקשנו "מטעמים מיוחדים שיירשמו". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל "מטעמים מיוחדים שיירשמו" כותבים לגבי הוראות שיפוטיות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, גם בחוות דעת מקדמיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה לא עבר נוסחות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש גם בהמשך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה סעיף זה הערכאה? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו עוד לפני זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו בחוות דעת מקדמית, עוד אין פה ערכאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ראש הרשות רשאי להעריך את המועד בנסיבות מיוחדת. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו מבקשים שזה יהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו", זה הנוסח המקובל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה רע ב-"נסיבות מיוחדות"? זה לא החלטה שיפוטית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> גם בפרק העיצומים יש התייחסות כמה פעמים לטעמים מיוחדים שיירשמו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עמית, הלכנו עם הסעיף הזה לנוסחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בנסיבות מיוחדות. לא מתווכחים עם הנוסחות ובטח שלא בשלב הזה. אני לא פותח את זה בכלל לדיון, זה "בנסיבות מיוחדות". עכשיו נשאלת השאלה למה לאצול את הסמכות של זה? בסופו של דבר, אני רוצה שכל פעם שלא עומדים בלוחות זמנים שהאלה אז ראש הרשות ידע את זה. למה לאצול את הסמכות הזאת? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש הוראות אצילה שיותר חשובות לנו ועליהן נדבר, בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, תודה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש דברים שמאוד חשובים לנו ונגיע אליהם. זה לא מאלה שהכי חשובים לנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם לנו, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 6ג. הפסקת הפרה/ סמכות להורות על הפסקת הפרה וערעור << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קראנו את זה כבר או עוד לא? זאת הקריאה הראשונה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (א) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות סעיף 2(9), או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שהיא פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 ובניגוד לסעיף 8(ב), רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה. באופן שיורה ובתוך תקופה שיורה. (ב) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע עיבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או הרשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור, בניגוד לסעיף 8(ד), רשאי הוא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו למה לכתוב את זה כל כך הרבה פעמים? אפשר פשוט לכתוב "מצא ראש הרשות כי" ולהוסיף את זה כאחת האופציות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, זה כבר עניין של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (ג) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע עיבד מידע אישי במאגר מידע תוך הפרת הוראות הוראה להפסקת הפרה לפי התוספת הרביעית לחוק, כמפורט בסעיף 23כג(ט), רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה. (ד) בהוראה על להפסקת הפרה יציין ראש הרשות, בין השאר, את אלה: (1) פירוט המעשה או המחדל, המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, הדרישה לתיקון ההפרה והמועד לתיקון ההפרה; (2) סכום העיצום הכספי שעשוי להיות מוטל עליו אם לא יפסיק את ההפרה ותוגש הודעה על כוונת חיוב; (3) זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי סעיף קטן (ד). (ה) על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה כאמור, ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ביצוע הפרה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מבחינתנו, יש כאן שתי סוגיות. ראשית לעניין סכום העיצום הכספי, אנחנו לא יודעים בשלב הזה מה הוא סכום העיצום הכספי, בפרט לאור המודל שהוועדה הציעה עם ספירות הראשים אז אנחנו לא בהכרח נדע בשלב הזה. יכול להיות שתהיה הוראה להפסקת הפרה ורק אחר כך, אם הוא ממשיך להפר אז אנחנו מגיעים אליו שוב ועד אז המאגר גדול יותר, למשל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם יכולים לכתוב שם "אם חלה עליך רמת האבטחה הזאת". דווקא שם עשינו סכום - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא אבל אם זאת הפרה של החוק אז עדיף לכתוב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל שם דווקא עשינו סכומים שהם יחסית fixed. אתם יכולים לכתוב בנוסח "תשומת ליבך מופנית לתקנות ההפחתה לפי סעיף זה וזה". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אולי נסייג את זה ב-"ככול שידוע סכום העיצום". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי אתה לא תדע? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לגבי צמידות מטרה למשל, כמו מה שקבענו כאן כעיצום דו-שלבי כמו ב-2(9). בשלב הראשון אנחנו עדיין לא נדע. יכול להיות שכשנחזור למאגר בפעם השנייה, הוא יהיה פי שתיים יותר גדול ואנחנו נטיל לפי זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה יכול לכתוב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תכתבו את המקסימום. זה לפי גודל ההפרה. זה רובריקה, מחשב עושה את זה. אתה לא צריך לכתוב את זה נקודתית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אלה טענות שאחר כך יטענו נגדנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תכתבו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תכתוב "אם המאגר הוא בגודל כזה" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "הסכום המקסימלי של העיצום שאנחנו יכולים להטיל עליך לפי הדבר הזה" ותכתוב את הסכום הכי גבוה. מה יקרה לך? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני לא אדע מה הכי גבוה לפי המודל של הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה כן יודע מה הכי גבוה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, כי לפי המודל של הוועדה אין הכי גבוה לגבי צמידות מטרה. זה המודל של הוועדה, מודל ספירת הראשים, שזה 4 שקלים פר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תכתוב את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תכתוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכתוב "לכל נושא מידע". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון, "ולא פחות מ - - -". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכתוב את זה. מה הבעיה שלך? להפך, הבן אדם צריך לדעת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל כתוב פה את הסכום אז צריך סייג את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדם צריך לדעת שעל כל נושא מידע שלו - - - אם מדובר במידע רגיש זה יהיה ארבע מוכפל במספר נושאי המידע. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בקיצור, להפנות להוראת החוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז אולי לכתוב "סכום מוערך"? אני חושש מטענות הגנה נגדנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, סכום מוערך. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ואת אופן חישוב העיצום הכספי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "או את אופן חישוב העיצום הכספי". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> סכום מוערך זה בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אופן חישוב, לא? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, עדיף סכום מוערך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שעדיף אופן חישוב. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אופן חישוב. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, אבל בשלב הזה – לא רק בגלל הספירה – אם יש הפרה של צמידות אז אולי לא נספור בכלל כי לא תעניין אותנו הכמות ורק נורה להפסיק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי ניתן גם וגם. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אין טעם לסבך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז ההפרה היא על אי-ציות להפסקה. נתתי לכם הפרה על אי-ציות להפסקה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אז אנחנו פשוט נפנה להוראת החוק, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפנו להוראת החוק הרלוונטית. סליחה, בכל מקרה אתם יודעים על איזו הפרה אתם מגישים את הדבר הזה. אתם אומרים לו "זיהנו שאתה עושה הפרה לפי 2(9) והעיצום על זה הוא 8 שקלים על כל נושא מידע ובמקרה כזה זה מוכפל במספר נושאי המידע כשהמינימום הוא כזה וכזה". זהו, מה הסיפור? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אז הוחלט על אופן חישוב העיצום הכספי שעשוי להיות מוטל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי. ההערה השנייה היא לעניין הערכאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. רחל? << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> רציתי לחזור להתחלה, לסעיף (א) ולשאול האם לא עדיף לכתוב משהו שמופיע כאחת החלופות. "או עיבד מידע אישי שלא למטרת המאגר שנקבעה לא כדין, בניגוד לסעיף 8(ב)" במקום להכניס לפה את הפגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 כי זה קצת לא ברור. ניסתם להבהיר מה זה "שנקבעה לא כדין" אבל - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, אולי באמת עדיף "שלא כדין". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, זה הוקרא מהר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הנוסח שאנחנו הצענו הוא "בניגוד להוראות סעיף 2(9)". אני אקריא את הכול כי אחרת זה לא יצא ברור. "מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע, שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות סעיף 2(9)". זה השימוש שלא למטרה, האיסור המופרש הוא בסעיף 2(9) "או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שהיא פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2". הכוונה היא שאם המטרה היא למשל, בילוש והתחקות אז לפי סעיף 2(1) אז אני לא יכול לקבוע מטרת עיבוד כזאת, זה לא כדין. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אז למה אתה צריך לכתוב את זה כאן? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה לא לכתוב "שלא למטרת המאגר"? << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> "שלא למטרת המאגר, שנקבעה לא כדין" זה בדיוק הלשון של סעיף 8(ב). למה אתם צריכים לפרש את 8(ב) פה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כי זה 2(9). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או-קיי, תודה על ההערה. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> זה לא 2(9) זה 8(ב). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> שנייה. תודה על ההערה, זה נושא חשוב שעלה גם קודם. דנו בזה בעבר וסיכמנו את זה אבל אני חושב שחשוב להבהיר. סעיף 8(ב) החדש אוסר על קביעת מטרת עיבוד שלא כדין. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> לא, הוא לא אוסר על קביעת מטרת עיבוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני לא מבין. אנחנו לא נפתח עכשיו אלף דברים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אבל זה דווקא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנושא הוא 8(ב) ו-8(ב) כולל בתוכו דברים שהם לא יכולים להיות כדין. לא צריך להתקשקש על כל דבר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לא מתקשקשים, הנוסח פה הוא בסדר. מבחינתי, אפשר לוותר על מה שמסומן פה באפור. אני לא חושב שזה נדרש. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> לא, זה מה שצריך להיות במקום מה שבצהוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> להפך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא הנכון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> צמידות המטרה שלך זה 2(9), 8(ב) ואת הנצבר או נאסף שנמצא אחר כך. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני לא יכול לקבוע מטרה שלא כדין. יש דין שהוא לא סעיף 2 ואז יש הפרה נפרדת ויש דין שהוא סעיף 2, זה הדין שהוא סעיף 2. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> איפה יש לך - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> למה פותחים את זה שוב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו דיברנו על זה, אני לא מבין למה אנחנו פותחים את זה שוב. יש "שלא במטרת המאגר" ויש "שלא למטרת המאגר" כאשר המטרה היא לא כדין. יכול להיות מצב שבו בן אדם רשם מטרת מאגר שאסור לו לרשום. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> מה שאתה אומר עכשיו זה סעיף קטן (ב). משרד המשפטים היקר, אתם עשיתם הבחנה בין הפרות של "נקבע שלא כדין" לבין "נאסף שלא כדין". סליחה, הפרת צמידות מטרה וכזאת שמלכתחילה, המידע נאסף, נצבר, נוצר או התקבל שלא כדין, נכון? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. השאלה היא מה מטרת המאגר. אני משאיר בצד את נצבר או נאסף, אנחנו לא מדברים על זה עכשיו. אני לא יכול לקבוע מטרה שהיא בניגוד לסעיף 2, גם אם היא לא 2(9), נכון? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> נכון. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> נכון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אסור לי לקבוע מטרה שהיא - - - << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> נכון, אתה נופל גם ככה. זה הכול כדין אז למה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הוועדה החליטה לחלק את המטרה שלא כדין - - - << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אני לא חולקת על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, מה הבעיה בזה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אז פה זה סעיף 2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הבעיה לכתוב "השתמש בידיעה על ענייניו הפרטים של אדם שלא למטרת המאגר שנקבעה כדין בניגוד לסעיף 8(ב)"? << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה לא כולל בפנים את כל מה שרצינו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אדוני, יש הפרה חד-שלבית ויש הפרה דו-שלבית. הפרה חד-שלבית זה מה שאדוני - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול מובן. אתה אומר "מה שאמרת" אבל מה שאמרתי כתוב בדרך הזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה, תיתן לו להשיב. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל זה לא על ההפרה הזאת. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל זה לא מה שכתוב. מכניסים פה טעויות אז תיתנו לי להסביר בבקשה. פה בהפרה המטרה שנקבעה שלא כדין יכולה להיות שלא כדין לפי סעיף 2 ויכולה להיות שלא כדין לפי דין אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש לנו הפרה על מטרה שנקבעה שלא לפי דין אחר וזאת הפרה ישירה שיש עליה עיצום ב-23כג. פה זאת ההפרה הדו-שלבית, היא נדרשת רק כאשר "שלא כדין" הוא לפי סעיף 2, אז חלות ההגנות ולכן יש לנו עיצום דו שלבי. זה מה שנדון, הוסכם והוועדה החליטה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> מתי זה נדון הוסכם והוועדה החליטה? איפה זה כתוב? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בשלושה דיונים שונים. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> איפה זה כתוב בטקסט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה הרבה. אני דווקא זוכר שדיברנו על זה הרבה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לכן, אני מציע שהנוסח לא יחזור - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> דיברנו על זה הרבה אבל מה - - - אנחנו מנסים להבין על מה אנחנו מדברים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הנוסח לא יחזור עוד פעם ועוד פעם על מה שכתוב ב-8(ב) אלא פשוט יפנה ל-8(ב). אנחנו מפנים ל-8(ב) ולא מתעלמים מכלום. כתוב "בניגוד להוראות סעיף 2(9) או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שהיא פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2, בניגוד לסעיף 8(ב)". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז למה זה 8(ב)? לא צריך את 8(ב). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, כי 8(ב) אוסר על זה במאגר מידע, זה הקישור. אנחנו מביאים את סעיף 2 לתוך מאגר מידע ואז לא צריך את כל האפור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבין. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה התחליף של 10(ב). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא צריך את האזכור ל-8(ב) במצב כזה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או-קיי, אז לא חייבים את 8(ב). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך את האזכור של 8(ב), לא חצריך שיהיה גם וגם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הדגש הוא על 2(9). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הדגש הוא על 2(9). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או 2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> 2(9) הוא בתוך 2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז 2. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, ההתייחסות ל-2(9) צריכה להיות נפרדת כי זה סעיף צמידות המטרה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אפשר אחרי "לפי סעיף 2" - - - << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אני לא מבינה, אתם מסנדלים את עצמכם. יש לכם שתי הפרות של צמידות מטרה שאתם מדברים עליהם בסעיף (א), אחת היא של 2(9) ואחת היא של 8(ב) ועכשיו אתם מאבדים את 8(ב). << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון כי הוא במקום אחר. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> איפה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בעיצום הישיר. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בחד-שלבי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בעיצום הישיר החד-שלבי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מה שהקראנו בבוקר. ההפרה של 8(ב) היא בפרק העיצום הישיר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> 8(ב) שהיא לא 2. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, שהיא לא 2. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון ומה שהוא 2 זה כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז פה תכתבו רק 2. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או-קיי, "לפי סעיף 2, רשאי הוא", בלי כל מה שאחרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה תכתבו רק 2. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> סליחה, אני יודעת שקרו הרבה דברים בשבוע האחרון שלא היו חלק מהדיונים בוועדה אבל אני לא מצליחה להבין. היו לנו דיונים על צו הפסקת הפרה שקובע שאפשר לקבוע - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין צו הפסקת הפרה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> צו הפסקת עיבוד. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> סליחה, זה הפסקת עיבוד. אמרנו שהמנגנון שמפצה על זה שצמידות מטרה זה דבר לא ברור כמו שהוא מנוסח בחוק, זה שזה הולך לבית משפט קודם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, זה קשור לרישום. זה לא קשור. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> פתאום - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע לדבר על זה בפעם אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, אני רוצה לשמוע ואז נוכל להתקדם. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> פתאום אנחנו רואים את אותם סעיפים ואותן הפרות מהותיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו בדיון הקודם – בדיון הקודם, זה לא בדיון מחוץ לוועדה – על כך שאנחנו נדבר על מה היחס בין צו הפסקת - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> לא היה נוסח ועכשיו יש שניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה היחס בין צו הפסקת עיבוד לבין צו הפסקת הפרה שזה הוראה להפסקת הפרה של ראש הרשות. הפתרון שמצאנו לזה ודיברנו עליו בדיון הקודם היה שהערעור על זה יהיה ערעור דה-נובו. לכן, האמירה היא שיש מצב שבו ראש הרשות מבקש ויש מצב בו ראש הרשות מורה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אבל למה צריך את שניהם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באיזה מקרים יש את אלו ויש את אלו? פה זה שאלה של מאיפה אנחנו מתחילים את האירוע. דווקא המקרים של 2(9) זה מקרה אחד מאוד ספציפי. כביכול, אלה ההפרות הכי חמורות. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כביכול, כשיש נורמות בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל דווקא בגלל שאין נורמות בחוק אז זה ערעור דה-נובו, זה לא ששיקול הדעת של הרשות במקרה הזה זה הוא ואין בלתו. במקרה של צו הפסקת עיבוד אלה כללים אחרים ודברים אחרים, זה יכול להיות גם על אבטחת מידע. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אבל זה כולל גם את זה. אני אתקן את השאלה שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כולל גם את זה אבל - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> קיבלתי. אני מבינה שזה המצב ויש את שני הדברים אבל איך אתם בוחרים לאיזה מנגנון ללכת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רק רלוונטי כשיש לנו את 2(9). << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן אבל יש את זה גם בצו הפסקת עיבוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל רק לגבי 2(9) עולה השאלה מתי אני הולך לזה ומתי אני הולך לזה. בכל שאר המקרים של צו הפסקת עיבוד זה לא רלוונטי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר אבל 2(9) הוא סעיף ליבתי. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אז בואו נשאר ב-2(9). 8(ב), 8(ג), 8(ד) וכל הדברים האלה לא נכנסו בצו הפסקת עיבוד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צו הפסקת עיבוד זה גם יכול להיות אבטחת מידע. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כל הסעיפים של 8, לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה זה לא אבטחת מידע, נכון? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן. אני רק שואלת כאשר יש כפילות אז לפי מה נבחרת הסמכות שהרשות נוקטת? זה לא ברור בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, זו בהחלט שאלה טובה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר. אני אזכיר שדיברנו על זה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אם היינו מדברים על זה אז לא הייתי שואלת. מה התשובה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אומר בפעם החמישית ב-19 דיונים, לפעמים מה שצריך זה לא להטיל עיצום או לבטל רישום אלא לגרום לדבר להיפסק והדרך לגרום לדבר להיפסק היא באמצעות בית המשפט. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> עמית, כשאתה נותן למישהו שמבצע הפרה, הוראה בתקופה ולזמן שראש הרשות מורה, יש לך פה סמכות להורות להפסיק אותה באופן ובתוך התקופה שיורה. אם בתוך התקופה הוא לא מפר אז אתה יכול לתת לו עיצום כספי של 200 אלף שקלים - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי הצעה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> עם 2,000 שקלים על כל יום של הפרה נמשכת אז מה ההבדל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. זה לא דיון תאורטי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי הצעה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> שנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רגע, אתה לא מבין את השאלה? אתה לא מבין את הבעיה בשאלה? לא צריך לתת לה מענה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בואו נתמקד בזה שנייה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הצעתי מענה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה המענה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> שנייה, קודם כול - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא שנייה. מה המענה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הצעת הנוסח שלנו, "מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר במידע השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע, שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות סעיף 2(9) או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שהיא פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותם באופן ובתוך תקופה שיורה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הסעיף הזה קראנו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, הקראתי בלי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי 8(ב). מה המענה שלך לשאלה באיזה סיטואציה שיש את ההפרה הזאת אתה תעשה את זה ביזמותך ובאיזה אתה תפנה לבית משפט לצו להפסקת עיבוד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע שראש הרשות יענה אחרי כי אני לא מייצג את הרשות אבל האמירה היא שלעיתים צריכים להפסיק את ביצוע ההפרה, לא להורות ואחר כך לאיים בעיצום. העיצום הוא פחות חשוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז תלכו לבית משפט. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> צריך מהיום למחר ללכת לבית משפט, או שהעיצומים לא עוזרים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, המיידיות הולכת לבית משפט. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה צריך להיות בנוסח, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אוסיף עוד משהו. הצו השיפוטי הוא צו להפסקת עיבוד המידע עד כדי מחיקה מוחלטת ואילו כאן זה צו להפסקת הפרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אתם יכולים להגיד שההפרה היא עצם החזקת המידע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי הצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל הסמכות היא עדיין להטלת עיצום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סעיף קטן (ה) עוסק בפנייה לבית המשפט, "על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה, פעולות אלה, ניתן לערער לבית מפשט שלום בו יושב נשיא". אני מציעה שבמקרה כזה, יוכל להמשיך העיבוד ולא תהיה איזושהי הפסקה עד שיתברר ההליך בבית המשפט אלא אם כן קובע בית המשפט אחרת, בעוד שבצו הפסקת עיבוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את מסבכת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה נורא פשוט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נורא פשוט אבל אמרת את זה בצורה נורא מסובכת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צו הפסקת עיבוד יעשה כשמדובר במקרים דחופים. כאשר לא מדובר במקרה דחוף ומישהו הלך והגיש ערעור אז הערעור שלו ידון אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. אחרת, ייווצר מצב - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין צו מניעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ראובן, אני באמצע משפט. אחרת, ייווצר מצב בו בן אדם הולך, מגיש ערעור ויום אחר כך כבר מביאים לו את העיצום הכספי אז מה הוא יעשה? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> יבקש עיכוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אז בואו נעשה שיהיה עיכוב ביצוע אלא אם כן בית המשפט קבע אחרת ואז לא תהיה לך מוטיבציה ללכת לכאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים. האמירה היא מאוד נכונה אבל היא נאמרה בצורה מאוד מסובכת. נעמה, צר לי לומר. זאת אמירה מדויקת אבל הלכנו סחור סחור. "על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה, ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על הפסקה ההפרה". נכון? לא על ביצוע הפרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "הפסקת". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הודעה לפי סעיף זה וזה, הפסקת הפרה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ההוראה על הפסקת הפרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יהיה ה(1). (2) בית המשפט הדן בערעור ידון דה-נובו. איך כותבים את זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נוסיף את ההערה המתאימה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> נתנו נוסח פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ידון דה-נובו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אדוני, אפשר להציע נוסח לדה-נובו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> "הוגשה עתירה לפי סעיף קטן" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא עתירה, זה ערעור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אנחנו חושבים - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, אנחנו נשאיר את זה בצד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת שאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא שאלה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> "בית המשפט רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות". << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה המשמעות של דה-נובו, רק שאנחנו מבקשים שזה ייעשה במסגרת עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל המהות של הדה-נובו נשמרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה לא יהיה עתירה, זה יהיה ערעור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יאשר את החלטת ראש הרשות? תקריא לי את ההמשך. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה במסמך שהעברנו לך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> העברתם לי עשרה מסמכים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין בעיה, "הוגשה עתירה או הוגש ערעור, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. (3) יהיה "הוגש ערעור כאמור, לא ערעור בהפרת הוראת ראש הרשות לפי סעיף זה, כהפרה עד שייתן בית המשפט הוראה אחרת". זאת אומרת, עיכוב הביצוע הוא אוטומטי אלא אם כן בית המשפט רואה אחרת. למה? כי אני רוצה שבמקרים שבהם אתם רוצים תחולה מיידית אז אתם תפנו לצו הפסקת עיבוד ולא למסלול הזה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> זה ממש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאתם אמרתם. אתם אמרת שכאשר אתם רוצים הפסקה מיידית וזה לא מתאים לדיון או לאחר כך אז אתם תלכו להפסקת עיבוד ולא לזה. את זה אתם אמרתם. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אם נעשה מסע אחורה בזמן, איך בכלל בא לעולם צו הספקת העיבוד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באשמתי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא נבחר במשהו שיפוטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בזכותי, בגללי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא אבל הוא בא לעולם כתחליף לזה שהרשות איבדה את היכולת שלא לרשום או למחוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה שאני אומר אבל אני לא עסוק עכשיו בחפירות ארכאולוגיות. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בסדר אבל היא לא באה כדי להגיד שאנחנו גורעים מהסמכות המנהלית שלהם והמשמעות של הסמכות המנהלית היא להטיל עיצום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שיש לכם סמכות מנהלית להחליט שהפרתי את סעיף 2(9), אני לא חושב שיש לכם סמכות מנהלית כזאת. יש לכם סמכות מנהלית לחשוב שהפרתי את סעיף 2(9) ואם אני ממש את זכותי לערער על זה לבית משפט ולטעון שלא הפרתי את סעיף 2(9) אז יש לי את הזכות שבינתיים לא כל העסק שלי ישב רגל על רגל עד שבית המשפט יועיל בטובו להחליט שמגיע לי עיכוב ביצוע ובטח כאשר יש לכם את המסלול למקרה שאתם כן צריכים משהו דחוף. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה ממש פוגע בסמכות המנהלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני פשוט טוען שאין סמכות מנהלית. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה מסית את כל הכובד להליכים שיפוטיים במקום להליכים מנהליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני טוען שבפרשנות חוק – עייני ערך הפסיקה האחרונה של העליון בארצות הברית – לפרשנות שלכם יש מעמד כמו לפרשנות של כל גורם אחר, בטח ובטח כשהוראות החוק הן עמומות, בטח כאשר אין בסיסי עיבוד, בטח כאשר אין את תיקון מספר 15 ובטח כאשר יש עוד הרבה דברים ובייחוד לאור העובדה שאנחנו יודעים איך זה נעשה בעבר. לא יתכן שההחלטה והמפתח לשאלות של מה נכלל בהסכמה או לא נכלל בהסכמה, פרשנות רטרואקטיבית על השאלה של מה חושב או לא חושב אדם שנכנס לחנות וכל הדברים האלה, יהיה בידיים שלכם ואני אצטרך לסגור את העסק שלי עד שבית המפשט יועיל בטובו להחליט. ביטלתי את חובת הרישום ואין בסיסי עיבוד. אני מעודד אתכם להביא בסיסי עיבוד בצורה מהירה יותר ואז זה גם ייתן לכם יותר שיקול דעת כולל את האפשרות להחליט שמעשיו מהווים הפרה ואז אני פחות אטה לערעור דה -נובו כי נתנו שיקול דעת יותר רחב למפר עצמו להחליט האם הוא מפר או לא מפר. אי-אפשר לאחוז בחבל משתי קצותיו כל הזמן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מה אם אדם לא הגיש ערעור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אדם לא הגיש ערעור אז בתום 45 ימים, ההחלטה הופכת לחלוטה, כרגיל בנוהל. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> ואם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם זה בית משפט שלום או בית משפט מחוזי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אנחנו מבקשים לטעון בצורה מסודרת לעניין הערכאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעניין בית משפט שלום או מחוזי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לעניין הערכאה כי זאת סוגייה מאוד חשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בכל מקרה, זה לא יהיה עתירה, זה יהיה ערעור בגלל שאנחנו מדברים על ההחלטה המקורית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בסדר. מכיוון שאנחנו כבר נוגעים בזה כמה פעמים אולי נתייחס לסוגיית הערכאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתי משפט גם לא יודעים מה זה עתירה דה-נובו, זה דבר שהוא יצור מאוד משונה. הם לא רגילים לחשוב ככה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נדמה לי שמצאנו לפחות סעיף אחד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע אבל זה מאוד נדיר ולצערי, אפילו במקרים שכתוב במפורש דה-נובו, בתי המשפט לא יודעים לעבוד עם זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי. אני מזיז לרגע הצידה את השאלה של ערעור או עתירה ונדבר על מהות הערכאה כי זאת הסוגייה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם רוצים מחוזי ולא שלום. למה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני רוצה להגיב בצורה מסודרת. קודם כול, זה צריך להיגזר ממה שיוכרע לגבי העיצומים אז אני אדבר על העיצומים וגם ההסדר שדיברנו עליו עכשיו ייגזר משם. לעניין חקיקת עיצומים, יש שני סוגים של הוראות בחקיקה. יש חוקי עיצומים שמפנים לבית משפט לעניינים מנהליים ויש חוקים שמפנים לבית משפט שלום, כך שמה שאנחנו מבקשים לקבוע הוא לא תקדימי בשום צורה. מבחינתנו, זאת שאלה עקרונית של איפה ראוי שזכות היסוד החוקתית הזאת תידון ואני חושב שגם הזמן שהוועדה הקדישה לזכות הזאת מראה על מעמדה וחשיבותה. אנחנו חושבים שזכות הפרטיות צריכה להידון בבית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון ולא בבית משפט השלום. הייתי רוצה להאמין שזה משהו שהוא חשוב גם מבחינת הוועדה. אני שם בצד לרגע את סוגיית הדה-נובו ואני רוצה לתת דוגמאות לסוגים של עיצומים שהם בבית המשפט לעניינים מנהליים במחוזי. הפרות בתחום הגנת הסביבה, חוק אוויר נקי, חוק חומרים מסוכנים, אסבסט וזיהום ים הם בבית משפט מחוזי. עיצומים בתחום התקשורת הם בבית משפט מחוזי, עיצומים לפי פקודת מס הכנסה הם בבית משפט מחוזי, עיצומים לפי חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני הם בבית משפט מחוזי. לשיטתנו, הוראות של הרשות בתחום העיצומים הן לא מספיק חשובות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ועוד 200 חוקים נוספים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה יש בשלום? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אמרתי, יש לא מעט חוקים - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש 200 חוקים בשלום ויש שלושה חוקים במחוזי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין 200 חוקים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בתקשורת זה גם - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מכירים 13 חוקים שהם בבית המשפט המחוזי, זה לא שלושה ואני נתתי כמה דוגמאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה בשלום? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש יותר. יש יותר חוקים שהם בשלום מבחינה מספרית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש רשימה של כל מה שבשלום? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, כי יש 200 ואני לא הולכת לעשות רשימה כזאת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין 200. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה יש? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין 200. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנה, תיתן לי דוגמאות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש סדר גודל של 40. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה יש בשלום? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל זה לא אחרי רבים להטות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין של כמות. מה סוג הדברים שנמצאים בשלום? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה גם יותר מזה, יש לכם כאן מפוקחים שלא כולם הם מתוחכמים ולא כולם גדולים. זה פיקוח רוחב וחלק מהסכומים הם סכומים קטנים. רק האגרה על עתירה מנהלית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עתירה, זה יהיה ערעור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא משנה, עדיין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משנה לעניין האגרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההגעה לבית משפט מחוזי היא יקרה יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה האגרה על ערעור מנהלי? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היא מורכבת יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה האגרה על ערעור מנהלי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יכול להיות שצריך להתאים את סכום האגרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יכול לעשות את זה דרך פה. כמה האגרה על ערעור מנהלי? אין לך דוגמאות של מה שהולך לשלום? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היה לנו במסגרת מסמך ההכנה, אפשר לבדוק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני יכול לתת דוגמאות לדברים שיש בשלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תיתן דוגמאות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אכיפת דיני עבודה. אני מניחה שאכיפת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אכיפת דיני עבודה זה לא משמעותי? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> חוק הגנה על בריאות הציבור, מזון, בסדר? חוק הדואר, חוק הגז הפחמימני המעובה, חוק רישוי עסקים. יש כל מיני דוגמאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הרבה יותר דומה לרישוי עסקים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני לא חושב, זאת זכות יסוד חוקתית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כן חושב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשיטתנו, זה לא כמו רישוי עסקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם חופש עיסוק זה זכות יסוד חוקתית. א << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אסביר לך למה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לא רישוי עסקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חופש עיסוק זה אפילו יותר זכות יסוד חוקתית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למיטב זכרוני, חוק התקשורת עוסק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במנהלי זה 1560 . << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה בשלום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 729 בשלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום, תודה. בסופו של דבר, יש מספיק בשלום ואני גם מכיר מספיק - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יכול להיות שהפתרון הוא בתחום האגרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני מכיר מספיק בשלום ואני חושב שזה צריך להיות בשלום. אני חושב שגם התביעות האזרחיות שאנחנו נעשה פה, גם יהיו בשלום וחלקן אפילו יהיו תביעות קטנות. אני דווקא חושב שכל הניסיון לייצר את זה כמשהו סופר מורכב ומפחיד זה ההפך מהרציונל שלנו. אנחנו צריכים לדאוג שזה יהיה זמין ונגיש לכמה שיותר אנשים, גם בעלות הערעור. הגבלנו את זה לבית משפט שלום שהנשיא נמצא בו כדי שזה לא יהיה כל שופט שלום שבכלל לא מכיר את המטריה והנהלת בתי המשפט תדאג לכך שיקצו לזה שופט שלום שמבין בפרטיות. זה בסדר גמור. הערעורים האלה ילכו לשופט מסודר ואם נורא רוצים אז אפשר לכתוב שזה ידון בפני נשיא או שופט שהנשיא הסמיך לצורך זה כדי שזה באמת יהיה שופט ייעודי שצובר מומחיות בפרטיות ולא כל שופט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה ממילא קורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ממילא קורה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני, זה לא עניין של מורכבות אלא של חשיבות הזכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל במקרה הזה, חשיבות הזכות כאן היא חופש עיסוק. יש פה חופש עיסוק ופרטיות, הבן אדם מנהל מאגר ואתם אומרים לו להפסיק את השימוש במאגר אז יש פה שתי זכויות שצריך לאזן ביניהם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, גם בעיצומים. אני התחלתי מעיצומים, לא מהוראות הפסקת הפרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני דיברתי עכשיו על זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז אם בעיצומים אדוני רוצה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נדע, עוד לא הגענו לעיצומים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, דווקא לפי מה שאתה אומר זה שתי זכויות מאוד חשובות אז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תאמינו או לא, אני חושב שגם שופטי שלום יודעים לאזן בין זכויות, הם עושים את זה כל הזמן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל אלה איזונים שיותר מתאימים לבית משפט לעניינים מנהליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מסכים. בקיצור, התשובה היא לא ולו רק בגלל העלות של ההליך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה כרגע לעניין המטריה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כרגע דיברנו על המטריה הזאת. מה עוד יש לנו פה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו את הנושא של המאגרים הביומטריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זאת הטבלה שעשית פה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זאת טבלה להשוואות בין ההליכים של צו הפסקת פעולות עיבוד, הודעה על הפרה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכנס לנו גם הסיפור של הממונה שלא נמצא פה אבל יכול להיות שנצטרך להעביר אותו לכאן מבחינת הערעור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש כאן את נושא האצילה, האם אנחנו רוצים להשאיר אותו כאן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה האצילה פה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו ביקשנו לאצול את הסמכות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לאצול את סמכותו של ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגיוני לאצול את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה, אני רוצה שנדבר על זה. אם אתם רוצים אז קודם תגידו את מה שיש לכם להגיד ואז אנחנו נגיב. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו ביקשנו בכמה מקומות שונים אצילה לגורמים שונים בתוך הרשות. במקרה הזה, ביקשנו אצילה לשתי דרגות מתחת לראש הרשות. לצורך העניין, מנהלת האכיפה המנהלית של הרשות, זה לא כל מפקח אלא אחד מעל. אלה הליכי פיקוח שהם הליכי פיקוח די סטנדרטים מבחינת הרשות, גם היום. אנחנו סברנו שאפשר לאצול את זה לשתי דרגות מתחת לראש הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא חשבתם שמדובר בזכות מאוד חשובה שאסור שבית משפט שלום ידון בה ועכשיו אתם אוצלים אותה לשתי דרגות מתחת אצלכם? אני נוטה לחשוב שהאצילה פה היא מתאימה – אולי נעמה לא מסכימה איתי – אני חושב שזה הגיוני אבל זה לא הגיוני לבקש גם את זה וגם להסביר שזה חייב להיות במחוזי או בעליון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז לכל הפחות, האצילה צריכה להיות למנהל מחלקת אכיפה, תפקיד בכיר מאוד בתוך הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין לי הגדרה כזאת בחוק. איך אני מגדיר את זה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, מגדירים דרג אחד מתחת לראש הרשות, עובד הכפוף לו. ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לעובד הכפוף לו. זה הנוסח, זה מקובל ויש את זה גם בעיצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא מקובל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש סיבות ללמה לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה, למה לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הגיע זמני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגיע זמנך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ישנן כמה סיבות ללמה לא. קודם כול, אנחנו קיבלנו את הקשה של האצילה רק ביום חמישי או אולי רביעי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בתחילת השבוע שעבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ממש לא בתחילת שבוע שעבר, זה היה ביום חמישי או ביום רביעי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, הסיבה הבאה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה הדבר הראשון. דבר שני, אנחנו לא חשים שנעשתה עבודה רצינית בבחינת השאלות של האצילה. בין היתר, גילנו שאפילו גופי הביטחון שלגביהם מבקשים לאצול את הסמכויות לא ידעו על זה שהולכים לאצול את הסמכויות לגביהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה גופי ביטחון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עוד לא הגענו לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע, נעמה. הם ביקשו שנדון בזה ובצדק. מקודם הם ביקשו אצילה ואני אמרתי להם לא ועכשיו הם ביקשו אצילה לגבי זה אז בואו נהיה ממוקדים רק לזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מאוד ממוקדת אבל אני כן רוצה להראות שלא נעשתה עבודה רצינית ולא נעשתה בחינה אמיתית. אנחנו ביקשנו מהם להביא בפנינו דוגמאות לאצילה שמהן הם למדו כדי לעשות איזשהו מחקר משווה וקיבלנו הוראות אצילה מחוקים שנכתבו ב-1958. קיבלנו הוראות אצילה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> גם מחוק הגנת הצרכן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע. חוק הבלו על הדלק מ-1958 ועוד כל מיני חוקים מ-1981. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי הגורם האוצל בהם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ברוב המקרים זה היה שר שאוצל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שר שאוצל זה בכלל לא רלוונטי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נכון, זה גם לא רלוונטי. לא הצלחנו למצוא הרבה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, מה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה אחת. אני אגיד הכול ואז תעשו מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעשה, אני פה לבד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוועדה תעשה כל מה שהיא רוצה. גם בניירות עם הדוגמאות שהם שלחו, לא הצלחנו למצוא הרבה מאוד דוגמאות אצילה שהן בכלל רלוונטיות לאצילה אצלנו. גם כשיש אצילה היא בדרך כלל לסגן או למשנה, לא לעובד בכיר ובטח שלא לעובד מתחת לעובד בכיר. אין דבר כזה בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם אמרו "לעובד הכפוף לו ישירות". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אמרנו עובד שכפוף לראש הרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, הם ביקשו משהו אחר כי הם מבקשים דברים שלא כתובים בשום חוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל עכשיו הם ביקשו עובד הכפוף לו ישירות, נעמה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה, אני עוד לא סיימתי. החוק היחיד שהם הפנו אליו שיש בו איזשהו קשר לצו הפסקה מנהלי או שיפוטי – במקרה שלנו זה צו הפסקה מנהלי – זה באמת חוק הגנת הצרכן שציינת כרגע. ההבדל בין חוק הגנת הצרכן לחוק שלנו הוא הבדל מאוד גדול, בין היתר בגלל שבחוק הגנת הצרכן ההוראות הן ברורות ואצלנו הן הוראות הרבה יותר מורכבות, הן הרבה יותר פלואידיות והן נובעות מקושי רב יותר של פרשנות. גם בחוק הגנת הצרכן, האצילה היא לסגן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא עובד הרשות האחראי לנושא העיצומים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> במקום אחד, בעיצומים. אנחנו לא בעיצומים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא בעיצומים. יש סעיף כללי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא להפריע לנעמה בבקשה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני עברתי על חוק הגז הפחמימני שציינת ואין בו הוראות אצילה, בחוק הגנת הסביבה אין הוראות אצילה ובחוק התחרות אין הוראות אצילה. הם הביאו לי את חוק רשות התעופה מ-2005 אבל אחר כך כשאתה הולך וקורא את חוק הטיס שהוא בעצם מתחת, אתה רואה שהם חזרו בהם מהוראות האצילה ובהרבה מאוד מקומות הם כתבו "למרות מה שכתוב בחוק רשות התעופה, לא תהיה אצילה של הסמכויות האלה והאלה". בסופו של דבר, אנחנו מתרכזים לדוגמה אחת בחוק הגנת הצרכן שאיכשהו מזכירה את הדוגמה הזאת וגם היא קשורה להפרת הוראה מאוד ברורה ולא להוראות האלה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> איסור ההטעיה הכללי בחוק הגנת הצרכן זה לא בדיוק הוראה ברורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככול שזה אצילה ודווקא בגלל שאני הנמכתי את זה לבית משפט שלום, אני חושב שזה צריך להיות אירוע יותר נפוץ שהוא יותר בנחת. זה לא צריך להיות אירוע דרמטי מאוד, גם לא ברמת הערעור – יש עליו ערעור דה-נובו – ולהפך, דווקא בגלל שזה עובד מדרגה מתחת אז לבית משפט שלום יהיה קצת יותר קל להגיד לכם שפספסתם. אני עדיין קורא לכם לעשות את התיקון הגדול אבל דווקא בגלל זה אני לא מתרגש מהעדר האצילה. אני משעתי את הטיעון ואני לא חושב שהוא לא נכון. את ההערה לגבי להעביר דברים - - - זאת בוודאי הערה נכונה אבל עכשיו אנחנו רוצים לסיים. אנחנו לא רוצים להגיד שנעשה עכשיו שיעורי בית לעוד שבועיים, אנחנו רוצים לסיים את זה. אני חי בשלום עם אצילה פה לעובד הכפוף לו ישירות אבל לא שתי דרגות מתחת, לא כלום וזה בית משפט שלום וערעור דה-נובו. מהבחינה הזאת, כל האירוע הזה יורד דרג, גם ברמת הברור השיפוטי וגם ברמה של מי שמטיל את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם בגלל שזה הרבה אנשים, זה רגולטור גדול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. עכשיו תהיה להם עוד דוגמה להביא. 11 זה חובת מבקש מידע. סליחה, דילגתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 8 בעמוד 14. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב פעם מיכל ניסתה ואנחנו אומרים לה "לא"? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שמנו את זה גם במקום הרלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז לא, בסדר. הורדנו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש לי עניין שהוא חצי נוסחי, חצי מהותי. יש פה את סעיף קטן (א) שבו נאמר שעיבוד הוא למעט אחסון באקראי ובתום לב ולהבנתי, בהצעת דפנה הנסחית הוחלט לפצל את סעיף 8א רבתי מסעיף. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ענייני הרישום והיידוע יוסדרו בנפרד. ככול שזה אכן הפיצול אז הכול בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ואם אין פיצול אז אנחנו נבהיר שזה רק לעניין סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. חובת רישום ההודעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ביקשו שאם ראש הרשות פותר מאגר שחייב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יפורסם באתר האינטרנט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה יפורסם באתר האינטרנט. לגבי הודעה של בעל שליטה במאגר מידע שיש בו 100 אלף אנשים, השאלה היא אם חייבים את מענו גם במסגרת ההודעה. אני לא בטוחה שצריך וזה גם מתפרסם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע, זהות של בעל השליטה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את זהות בעל השליטה אני מבינה אבל למה צריך מען? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "ודרכי ההתקשרות עמו". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מען של התאגיד? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> דרכי ההתקשרות עמו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא אבל המען של התאגיד, שם נמצא - - - צריך ללכת לפקח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. המען בענן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, המען של המשרדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תשלחו את המפקחים לענן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מקום מושבו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל מה אם זה יחיד וזאת כתובות המגורים שלו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אם הוא מפעיל עסק מהבית אז מה אפשר לעשות? גם רשויות אחרות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אבל השאלה היא למה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כדי שתוכל לדעת לאן להגיד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, עם מען. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "בקשה לרישום מאגר תוגש לראש הרשות", זה חזרה מההצעה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ראש הרשות זה בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-(ד) זה "בעל שליטה במאגר מידע יודיע לראש הרשות על כל שינוי בפרט". בסעיף 10 אנחנו מתקנים את כותרת המשנה ל-"סמכויות ראש הרשות בקשר לרישום מאגר". סעיף (ג) יעבור לאותו סעיף 6א שדיברנו עליו קודם וגם סעיף (ז). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסעיף הכללי של 6א, או-קיי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הנוסח בסעיף (ז) זה "דין הפועל מטעם ראש הרשות כדין עובד מדינה" כי ברור שראש הרשות הוא עובד מדינה, זה כבר כתוב עכשיו בהגדרות דרך ההפנייה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. ב-(ג) נבהיר שזה במאגרי מידע. ב-10א רבתי זה דו"ח הגנה על הפרטיות ודיווח לוועדת החוקה אבל אנחנו נזיז את זה וזה כבר לא יהיה שם כי זה באמת מיקום לא מוצלח. בסעיף 11 אנחנו מוסיפים "מידע אישי" וגם בעוד הרבה מאוד מקומות. יש כאן תיקון של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להוסיף את ה-"מידע אישי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו לא נקריא את כולם. בסעיף 12, מאגרי מידע, יש שאלה או תהייה נוספת לגבי סעיף קטן (ב). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע, מה עם סעיף 11(2)(א)? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שמו של בעל השליטה במאגר המידע ודרכי ההתקשרות עימו, נכון. בעצה או בקשה של הממשלה ובהסכמת הוועדה, אנחנו לא נוסיף את שמו של הממונה על הגנת הפרטיות ואת מענו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בפנייה, כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, כי זה אדם פרטי בהכרח. מרשם מאגרי המידע בסעיף 12(ב) זה "המרשם יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף 9, למעט שמו ופרטי ההתקשרות של הממונה על הגנת הפרטיות", נכון? אין צורך שהוא יופיע במאגר, אלא אם כן הוועדה תחליט אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זאת הבקשה שלכם, נכון? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש כאן שאלה על החלטת הוועדה. השאלה היא אם צריך כשמפרסמים את המאגרים שהשם של העובד או נותן השירותים שמשמש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אבל כל העניין של הממונה זה שתהיה לי כתובת ויהיה לי למי לפנות. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> איך אני אדע למי לפנות? הוא אמור להיות הכתובת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי הממונה? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אם מסתכלים על המקבילה ב-GDPR, צריך רק את דרכי ההתקשרות כחובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רושמים אימייל, DPO, שטורדל? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> כן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז דרכי ההתקשרות, בלי שמו. "יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף 9 ופרטי ההתקשרות של הממונה על הגנת הפרטיות". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי, בסדר גמור. ב-13, 13א ו-14 אנחנו מוסיפים "מידע אישי" בכל מיני מקומות רלוונטיים. בסעיף 15, תובענה לבית משפט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פיצויים לדוגמה, כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, לפני הפיצויים לדוגמה סעיף 15 הוא סעיף שעוסק בתובענה לבית משפט. זה סעיף קיים שעוסק היום בזכויות לפי סעיפים 13, 13א, 14 ו14ג ואנחנו חשבנו להציע להוסיף אליו גם את חובת מסירת הודעה לפי סעיף 11 ואת סעיף 23(ד)(א) שעוסק במאגרי מידע ציבוריים. הממשלה מתנגדת אז אולי תסביר את עמדתה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת התנגדות פרקטית, לא עניין עקרוני. אפשר להביא את הסעיפים שהיום הם 13, 13א, ו-14 לפני בית המשפט דרך סעיף 15. אלה סעיפים שמתקבלת במסגרתם החלטה אצל בעל השליטה או המחזיק ואז זה אמצעי השגה על ההחלטה הזאת. הסעיפים שהתבקשו להוסיף עכשיו הם בלי שיקול דעת. זאת אומרת, בעל שליטה או מחזיק חייבים לקיים אותם ואם הם לא קיימו אותם אז אנחנו כבר בשלבים של הפרה, צו הפסקה, דרישת פיצוי והכנסנו את העניינים האלה לפיצוי ללא הוכחת נזק, לפחות את סעיף 11 ואת סעיף 23(ד)(ג). זה מסרבל את - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז למה לא להוריד את - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני חושב שזה מרע את מצבו של האזרח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל כתוב שרשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית משפט. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן אבל יתחילו שאלות אם מיצה הליכים או לא מיצה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוא יכול ללכת לפיצוי לפי הוכחת נזק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני חושב שהמסלול הזה הוא יותר גרוע מהאלטרנטיבות שלו בשביל האזרח. זה מסלול שהוא מסלול קצת ארכאי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי האזרח רוצה דווקא שיחייבו את מסירת המידע או שיחבבו לתת לו את הזכויות והוא לא רוצה פיצוי? הוא רוצה קביעה שאומרת שצריך לתת לו את המידע הזה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל יש את סדר הדין. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מאחר שזה גוף ציבורי אז גם יש לזה השלכה לגבי גורמים נוספים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> קודם כול, זה לא רק גוף ציבורי. סעיף 11 נוגע לכל הגופים במשק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון אבל 23(ד) הוא כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין בעיה אבל למען הסר ספק, האפשרות הזאת קיימת בסדרי הדין. אפשר לפנות לבית המשפט ולקבל צו הצהרתי שימסור לו את הזכות או צו עשה, זאת לא הבעיה. אני לא חושב שצריך לייצר עכשיו הליך שגם ככה הוא די ארכאי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ולהוסיף לו הליכים - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז למה לא למחוק את כל סעיף 15? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני לא יודע, זה לא לעכשיו בישיבה הזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> החשש שלי הוא - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יכול להיות שצריך למחוק את כל סעיף 15. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> החשש שלי הוא שאם הוא יבוא עם סעיף 23 הזה שאתה מדבר עליו ויבקש צו עשה אז יגידו לו "לא, רגע. בסעיף 15 יש אפשרות רק - - -". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה לא קשור, יש הרבה זכויות. כל ההוראות לפי הפרק הזה ופרקים אחרים הם על עוולה אזרחית, זה קבעו במפורש בחוק ובתקנות. אם הפרו אז הוא פונה לפי כל סדר הדין האזרחי. אני לא בטוח שסעיף 15 נדרש היום אבל כרגע, בשלב הזה של הדיונים בחוק, אני לא מציע לפתוח את השאלה אם לבטל את סעיף 15 ובטח שאני לא מציע להוסיף לו עוד סעיפים. יכול להיות שגם הוא כבר לא הגיוני אבל הרציונל של סעיף 15 הוא במקומות שבהם יש שיקול דעת ומערערים על שיקול הדעת של מפעיל, בעל שליטה או מחזיק. לגבי הסעיפים האלה, אין שיקול דעת. זה לא חופש החוזים, מייצרים פה הליך משפטי אז זה שנושא המידע הנפגע רוצה איזשהו הליך זה בסדר אבל אנחנו לא מייצרים הליכים משפטיים סתם וזה נראה כמו הליך משפטי סתם. אני מציע שלא. שוב פעם, זאת לא התנגדות עקרונית ואם זה ייקבע זה בסדר. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> יכול להיות שהסעיף הזה מיותר באמת כי הבעיה היא עם ה"לאו", הבעיה היא עם מה שהוא לא מציין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא לעכשיו. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אם אנחנו קוראים את סעיף 11, אחרי שהשארנו את הגדרת "אדם" רחבה אז כשאני קורא את סעיף 11 ומחליף את המילה "אדם" ב-"תאגיד" אז נוצר מצב שאם אני מחפש בגוגל "שמחה רוטמן מקום מגורים" ולוקח את המידע הזה לאקסל, יצרתי מאגר מידע, לא מסרתי לגוגל את הפרטים שנדרשים בסעיף 11 ויצרתי עילת תביעה - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אנחנו מוותרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר ואני הוספתי - - - << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> זה מדגיש את האבסורד של סעיף 11. אני מציע שנחזור אליו לרגע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אם סעיף 15 הזה קיים אז כבר עדיף להוסיף את סעיף 11. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך להוסיף כי אנחנו עושים את 15א שייתן מענה לרוב המקרים ובשאר יהיה עיצומים אז אנחנו בסדר. אני לא רואה סיבה להוסיף. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> מה לגבי סעיף 11 עם הבעיה הזו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מתקן אותו עכשיו. אני לא מתקן עכשיו את כל הבעיות בחוק הגנת הפרטיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את הרוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לא את הרוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא את הרוב וגם לא חצי, אנחנו לא נצליח. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אתה נותן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל חיינו עם זה עד היום. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> עד היום לא היה את החוק הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוספנו עכשיו סעיף חדש? << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> הוספנו את כל העיצומים אז ייצקנו משמעות לחוק והרחבנו הגדרת מידע כשסעיף 11 חל על הכול ולא רק על מאגרי מידע - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מוודא שלא מתקנים את סעיף 15. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מתקנים את סעיף 15. את 15א קראנו כבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, קראנו. אנחנו לא נקרא, רק נוסיף את "שלם" בפסקה (4) ו-(5). "מחיקת מידע שאינו נכון, שלם, ברור ומעודכן". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרנו שזה כפוף להתראה שבה בן אדם פנה, נכון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה זה כתוב? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסעיפים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בכל אחד מהסעיפים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "לא הודיע לאדם שביקש לתקן או למחוק מידע שעליו". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לגבי סעיפים 13, 13א ו-14, הפנייה כתובה בסעיפים עצמם ואיפה שלא כתוב אנחנו הוספנו. ברישה הייתה הערת נוסח, אם המאגר חייב ברישום לפי הוראות סעיף 8 אז ההמשך "לא רשם את המאגר" - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא צריך את זה כי רואים מאגר שהגיש בקשה כאילו הוא נרשם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא צריך את זה כי זה כתוב כבר בסעיף 8א. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. ב-3 נעשה את נסיבות או הפרות או עקבי עם דברים אחרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אז הפרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, הפרות. "ואולם לא יקבל אדם פיצוי לדוגמה לפי סעיף זה, בשל אותו מעשה או מחדל, יותר מפעם אחת." הוספנו "מעשה או מחדל" וזה משהו לבחינת מחלקת הנזיקין שלכם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. קודם כול, זה פשוט הסעיף היום. יש עוד סעיף בחוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כתוב מצוין, אפשר להתקדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את 17ב אני מורידה בהמשך להחלטה הקודמת של הוועדה, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, מה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה עוד פעם המאגרים הביומטריים, המזהה הביומטרי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, שם יש משהו - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רגע, יש עניין מהותי עם ממונה אבטחת מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול מהותי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אולי ההערה הכי מהותית בחוק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע, אני מציע לאזן - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש להם עוד הערה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חובת מינוי ממונה על אבטחת מידע גם למי שחייב במסירת הודעה ומחזיקים גדולים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, רגע. אולי אני אקריא את זה באופן קצת יותר מסודר ולא בשטף המהיר של נעמה שככלל, מסייע לנו מאוד פה. אזכיר שהנוסח צומצם בפועל מבלי שצומצם מאחר ושינינו את ההגדרה. הוועדה צמצמה מאוד את הרישום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אני זוכר את ההיסטוריה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> (1) מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום אנחנו הצענו "או בהודעה לראש הרשות", וזה צריך להיות לפי סעיף 8א רבתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת ההצעה שלנו בגלל שזה משמר מצב קיים, או אפילו קצת יותר מצמצם. בגלל שצמצמנו דרך סעיף (1) את חובת המינוי ולאור הדיונים שנעשו פה כמעט עם כל החברים שמסביב לשולחן, שעמדו על הצורך במינוי ממונה אבטחת מידע אז אנחנו חשבנו שנכון להוסיף את פסקה (4) שמדברת על בעל שליטה במאגר מידע שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על למעלה מ-200 אלף בני אדם. זאת הצעה שבמקור עלתה מצד הייעוץ המשפטי לוועדה באחד הדיונים הקודמים בנושא. לאחריה היה שיח לגבי ה-DPO, ממונה הגנת הפרטיות ובו הובהר על ידי כל נציגי הציבור שהשתתפו על הצורך להבחין בין ממונה הגנת הפרטיות לממונה אבטחת מידע. זאת הצעה שהייתה כל הזמן על שולחן הוועדה אבל לא הוכרע בעניינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני דווקא חשבתי שהוכרע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה הוכרע דווקא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו חשבנו שלא הוכרע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתם יכולים להחזיר לדיון חוזר אבל זה הוכרע. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, למה זה הוכרע? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אם אתם רוצים להחזיר לדיון חוזר אז תחזירו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או-קיי, החזרנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם רוצים לחזור על הטיעונים שלכם ללמה לא קודם או שאני אסגור אותם ישר? הרעיון הוא שרישום הוא רישום וחובות הודעה הן חובות הודעה. במינוי של ממונה אבטחת מידע, דיברנו על מחזיק במאגרי מידע החייבים ברישום. דיברנו על חמישה או שאמרנו אפילו - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> חמישה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, פה חמישה. העניין הוא שאם אני מכניס את חובת ההודעה אז לא הרחבתי, צמצמתי יחסית למצב היום. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, זה עדיין צמצום. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה צמצום יחסית למי שחייב למנות היום כי היום חייבים לרשום את כל המאגרים, למעט אזוטריות ועכשיו כמעט לא צריך לרשום אף מאגר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני רק רציתי להגיד שהדבר הזה עלה מאנשים שיושבים כאן בשיתוף הציבור שעשינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי ושמעתי. האנשים היושבים פה, תזכירו לי מה אמרתם בזמנו. אייל, אתה הראש אז אתה אשם. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> היה אז נוסח אבל בעקרון, יש שתי בעיות עם אבטחת מידע שאני זוכר שדיברנו עליהן. הבעיה המרכזית היא אצל מחזיקים גדולים וזה שהספירה לפי חמישה היא מוזרה. זה יכול להיות שניים של 60 מיליון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> זה מאוד תלוי בסוג הפעילות שהם עושים. דיברנו על אירוע אבטחה שהיה בסייבר-סרב שהייתה מחזיק וגם בעלת מאגר וזה מה שמביא לדבר השני. ישנם בעלי מאגר גדולים שהם לא בנקים ולא בתי חולים אבל הם מחזיקים מידע מאוד רגיש בכמויות מאוד גדולות והיום אין להם חובה למנות ממונה אבטחת מידע בכלל וזו בעיה. זהו, זה חבל. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> יש גם את ההתייחסות למחזיק בלי בעל שליטה. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> בלי בעל שליטה זה אנומליה. יכול להיות שכאשר זה חוקק בזמנו אמרו שמחזיק הוא מקצוען וזה הגיוני להטיל עליו אבל אנחנו כבר לא שם. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא בטוח שעשו הבחנה בין מחזיק לבעל מאגר. לא הייתה הגדרה לבעל מאגר ומחזיק היה מי שמצוי ברשותו עותק. זאת אומרת, הקונספט של מחזיק פשוט לא נכון. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> זה גם נכון ואני מזכיר גם שהוצע להבהיר שממונה האבטחה לא חייב להיות עובד של אותו הגוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע החייבים ברישום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף 8 או שנמסרה לגביהם הודעה לפי סעיף - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> חייבים ברישום או במסירת הודעה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> או במסירת הודעה. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> הייתי מציע לגבי מחזיק - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> ועדיין זה מצמצם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עדיין מצמצם. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אמרנו בעל שליטה קודם, לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, חובת הודעה - - - << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> חסרה התייחסות קודם לבעל השליטה. אם אני בעל שליטה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. חברים לא חסר מכיוון שבעל שליטה שמחזיק במאגר מידע החייב ברישום נמצא פה כגוף ציבורי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היחידים שלא זה ה-data brokers. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מפריד. ברמה של שימור חלק מהמצב הקיים ואפילו לא, אנחנו הצענו בפסקה (1) להוסיף למחזיקים במאגרים גם את מי שמחזיק בחמישה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מובן מה שאתה מציע, לא צריך לחזור על זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בפסקה (4) אנחנו כן דיברנו על בעלי השליטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעל שליטה במאגר מידע החייב ברישום? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו הצענו 200 אלף. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> והודעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, על חמישה מאגרים אני מוכן כי אני מבין את ההיגיון. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו הצענו בעל שליטה במאגר מידע - - - למעלה מ-200 אלף ומידע בעל רגישות מיוחדת וזאת הדוגמה שעכשיו נתנו פה שבה הוא לאו דווקא חייב ברישום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, שנייה. לגבי מחזיק חמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה אני מבין את ההיגיון. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> ואם זה בעלים של חמישה מאגרים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. מה יש לכם? אין לכם אפילו קצת סבלנות? לגבי מחזיק של חמישה, בין אם הם חייבים ברישום ובין אם הם חייבים במסירת הודעה, אפשר להתקדם כי אני מבין את ההיגיון. יש היגיון מסוים, בן אדם מחזיק מאגרים של כמה וכמה אז רמת אבטחה מסוימת נדרשת כדי שלא יזלוג מידע ממאגר למאגר ויש יותר מורשי גישה. זה ההיגיון של סעיף (1). ההיגיון שמתבקש פה על סעיף (4) - - - אי-אפשר שכל פעם שאני מדבר על המחזיק יגידו "אז מה עם בעל השליטה?". בעל שליטה זה בסעיף (4) אז בואו נדבר עליו בסעיף (4) ולא נדבר עליו בסעיף (1). << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> אין (4), לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זאת ההצעה עליה הוא רצה שנדבר. לגבי בעל השליטה, אתם רוצים גם בעל שליטה במאגר מידע החייב ברישום וגם - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא, אנחנו הצענו "בעל שליטה במאגר מידע שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על למעלה מ-200 אלף בני אדם". << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> 200 אלף נושאי מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה? זאת רובריקה חדשה לגמרי? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זאת חובת יידוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה אפילו לא חובת יידוע. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה יותר מחמיר מחובת יידוע. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה יותר מחמיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רף מיוחד שרק מבלבל את כולם. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אפשר ללכת על חובת היידוע. חובת יידוע זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני אעשה ככה - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני חושב שצריך לדבוק ב-100 אלף ומעלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב - - - << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> וחסרים ה-data brokers. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אותו רף שעשינו עד עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שאם צמצמנו את חובת הרישום אז כדאי איכשהו להיצמד אליה. אפשר לכתוב "בעל שליטה במאגר החייב ברישום" ואז אני כולל הרבה מאוד ואני גם מייצר איזושהי דיפרנציאציה בין - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אתה רק מוסיף את ה-data brokers בגלל שהגוף הציבורי כבר שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה מה שאני עושה. אני מוסיף את ה-data brokers ולא רק. חובת ההודעה לא בהכרח אומרת שאני חייב במינוי ממונה אבטחת מידע. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, במסגרת התיקון הזה, אנחנו באים כאן להעלות באופן משמעותי את כל תחום אבטחת המידע ואנחנו חוששים ממצב שבו, באמצעות הורדת חובת הרישום, אנחנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> ובכל זאת הוועדה כן מצאה שגופים מסוימים שהם מ-100 אלף ומעלה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני מבין. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מידע בעל רגישות מיוחדת, נמצאים בסיכון אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל הרעיון הוא שיש לכם תקנות אבטחת מידע, יש לכם כללים, יש לכם עיצומים ויש לכם כל מיני הגדרות. חובה של מינוי בן אדם בעל תפקיד מסוים זאת בכל זאת חובה רגולטורית מסוג נוסף. רישום זו חובה רגולטורית אחת, הטלנו אותה ואפשר להבין את ההיגיון וגם את ההיגיון לזה שיחד עם החובה הרגולטורית של רישום, באה חובה של מינוי ממונה אבטחת מידע. הודעה היא דרגה פחותה ולכן אני לא מקפיץ את זה. זה נכון שגם במאגר רגיש של 40 אלף יש צורך באבטחת מידע, זה לא אומר שצריך בעל תפקיד מיוחד לאבטחת המידע. בעל תפקיד מיוחד לאבטחת המידע זה היה קשור לחובה רגולטורית ואני אפילו מוסיף כי עד היום, זה לא היה קשור לחובה רגולטורית של רישום אלא זה היה רק במחזיק של חמישה אז הוספנו עכשיו עוד משהו. הוספנו חמישה פלוס הודעה אבל בעל שליטה זה לפי מאגר החייב ברישום ואז אפשר להוריד את הגוף הציבורי כי הוא ממילא שם. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> דלית בן ישראל. אני רוצה להתייחס בכל זאת. אני חושבת שאם היינו דנים בסעיף דה-נובו כמו שדנו ב-DPO אז הדיון הזה היה לגיטימי. בגלל שהיום יש חובת מינוי אז מה שיקרה בשטח – ואני כבר שומעת את הקולות – זה שחברות שיש להן היום חובה - - - כמו שעומרי אמר, כשאנחנו התייחסנו היום - - -- << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. איך יש חובה היום? << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני אסביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך? למי יש חובה היום? סליחה, מי שיש לו חובה היום זה מחזיק של מעל חמישה. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> בפועל, אנחנו פרשנו את זה כי גם בעלים שיש לו חמישה מאגרים ימנה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם בעלים של חמישה אין לי בעיה. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> משהו צריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה לכתוב מחזיק או בעל שליטה? אין לי בעיה שיהיה כתוב "מחזיק או בעל שליטה בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה לפי זה, זה בסדר. אני מוכן לזה. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> ואז זה חוזר למה שיש היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא חוזר למה שיש היום, זה בכלל לא קשור למה שיש היום. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> לא, בסדר. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> גם ה-data brokers? גם אלה שחייבים ברישום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מוותר על סעיף (4) כי חמישה זה חמישה. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> יש לי עוד הערה לגבי סעיף קטן (3). בהצעה המתוקנת של ה-DPO יש רשימת גופים כמו בית חולים וקופת חולים אז אני מציעה לפחות להתאים את סעיף קטן 17(ב)(3) למה שיש שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> כדי שלא ישתמע שבית חולים צריך DPO אבל הוא לא צריך ממונה אבטחת מידע. זה יוצר קצת אנומלי, בעייני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא אותו דבר, זה לא קשור ואני לא פותח את הסעיף הזה עכשיו. אני קיבלתי את הטענה של לא להוריד את הרמה ויישמתי אותה. הטענה שצריך לפתוח עכשיו את הגדרות הסעיף היא לא לשלב ישיבת הנוסח האחרונה, בעזרת השם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק אוודא, מחזיק או בעל שליטה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מחזיק או בעל שליטה בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה לפי סעיף (8). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או (9). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, ואז אין (4). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למעשה זה 8א. מה לגבי גוף ציבורי כהגדרתו? נשאיר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, גוף ציבורי ובנק. אני לא נוגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, לא בעל שליטה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, רק חמישה. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הייתה הטענה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הטענה הייתה שלא הורדתי. אפשר להתקדם. 17ב1 זה חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוספנו "או מחזיק במאגר מידע כאמור" לעניין מינוי ממונה על הגנת פרטיות ו-"בית חולים כללי" כדי שזה יהיה ברור שזה בתי חולים גדולים ולא כל מיני מרפאות קטנות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בית חולים כללים כמשמעותו בפקודת בריאות העם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, זה מה שכתוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בכישורי הממונה על הגנת הפרטיות הוספנו "ומילוי תפקידו". << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אפשר התייחסות קטנה ל-"קנה מידה משמעותי" בחלופות 3 ו-4? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההצעה של הנוסחות הייתה "בהיקף ניכר" כי היא אמרה על משמעותי שכל דבר הוא משמעותי וגם קנה מידה זה לא בעברית, לפחות לא בהקשר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול פה עמום. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אנחנו עם קושי שאפשר לפתור אותו בהצעה שלישית. יש לנו את המונח "היקפן" וההיקף חוזר על עצמו גם בתוך 3, "פעולות כאמור, אשר נוכח טיבן, היקפן או מטרתן" וגם בתוך "קנה מידה משמעותי" יש לנו עוד פעם שימוש במילה "היקף" אז אנחנו חשבנו שזה כן יוצר קושי. זה תרגום של large scale מה-GDPR, ששם יש הבחנה בין scope ל-scale. אנחנו ניסנו מונח שלישי כמו "סדר גודל" אבל אנחנו בכל זאת חושבים שעדיף לשקף איזשהו הבדל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תגידי לדפנה שקנה מידה משמעותי זה מינוח שהוא יותר דומה למה שיש ב-GDPR ואנחנו רוצים שזה יתפרש בצורה הזו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז "סדר גודל ניכר"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, נישאר עם "קנה מידה משמעותי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל משמעותי - - - הציעו לך הצעה שלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקנה מידה ניכר. קנה מידה גדול באופן ניכר. סליחה, בקנה מידה גדול. זה היה large scope? << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> large scale. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> large scale? אז קנה מידה גדול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היקף גדול? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קנה מידה גדול. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> מה שהיה לנו קושי איתו זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קנה מידה גדול. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> קנה מידה רחב היקף נשמע לי יותר נכון אבל בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בעברית, קנה מידה זה כמו סרגל. הפירוש המילולי זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סרגל גדול. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> יש בעיה כי באנגלית יש גם scope וגם scale אז ניסינו לפתור את זה עם קנה מידה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אנחנו נשארים עם ה-"היקף הניכר". די, זה בסדר ונתמודד עם ההיקף הכפול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. הוספנו "אישי" גם ב-17ב2. הוספנו בכותרת המשנה של 17ב3 "ומינוי תפקידו" ופיצלנו ל-17ב4 את מתן הוראות לעניין ממונה על הגנת הפרטיות אבל חלות לגביו אותן הוראות שחלות על 6ג אולי אז יכול להיות שנאחד את זה לשם. האפשרות להורות על הפסקת הפרה זה 17ב4. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הבעיה שם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש פה הוראות שעניינן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ראש הרשות יכול לבוא ולהגיד "לאף הממונה שלכם לא מתאים,. או-קיי, מה הסיפור? מה הבעיה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נחיל עליו את אותו ערעור ואת אותן הוראות של 6ג שדנו בהן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הסנקציה על זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עיצומים כספיים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עיצום דו-שלבי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה עיצום דו-שלבי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עיצום דו-שלבי אז אותו דבר יהיה עליו עם ערעור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כמו 6ג? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כמו 6ג. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז נוסיף אותו לכאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, זה אותו דבר. כמו ב-6ג, הוא ילך לבית משפט ויוחלו ההוראות, ניתן לערער בדרך שעוררין על החלטות לפי סעיף 6ג. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רגע, יש לנו כאן איזושהי בעיה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה הבעיה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש עיצום על אי-מינוי ממונה הגנת פרטיות ואין לנו כרגע עיצום דו-שלבי על ההוראה הזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לך, זה 17ב4 שהוספתי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מתי הוספנו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת הוראה להפסקת הפרה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני מסתכל עכשיו על פרק העיצומים שהוקרא היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בפרק העיצומים יש עיצום על הפרת הוראה לפי סעיף 17ב4? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הוא לא נמצא שם, לכן הערתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש עיצום על הפסקת או הפרת הוראה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא זוכרת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> צריך להיות. יהיה צריך להוסיף את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך להיות אבל זה דו-שלבי ובדו-שלבי מהותו כי נתת הוראה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ואלו הפרות שהן כמו אי-מינוי ממונה הגנת פרטיות לעניין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה כמו אי-מינוי ממונה אבל על החלטה כזאת יש ערעור דה-נובו לפי 6ג. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> על ההחלטה הראשונה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני רואה ב-23מב(א)(2) הוראה להפסקת הפרה לפי סעיף 17(ב)(4), פגמים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אז זה קיים. מצוין. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה לא עיצום, זה הערעור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז זה לא כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אז זה חסר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה, צריך להוסיף לזה את הסעיף של העיצום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו מבקשים שתהיה כאן אצילה לעובד שהוא דרג אחד מתחת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לראש הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בעינינו זה כמו הפסקת הפרה רק בקטגוריה אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אני רוצה לחזור לעיצום כי משהו לא ברור לי. יש את העיצום שדיברנו עליו קודם והוא עיצום שמוטל על מי שלא ממנה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש מי שלא מינה ממונה, יש מישהו שמינה כממונה את האינסטלטור אז ראש הרשות אומר לו "אדוני, אינסטלטור לא מתאים להיות ממונה" ואז הוא אומר "אני דווקא חושב שהוא כן מתאים" ולוקח אותו לבית משפט. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> רק אבהיר לגבי החלופות ב-1 ו-2, במינוי שהוא כן לפי קריטריונים ברורים, זה עיצום ישיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב? << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> ב-17ב1, החלופות של 1 ו-2, אי-מינוי ממונה הגנה על פרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ש"שלא מינה". << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם לא מינה אז זה ישיר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא מינה כשיש חובה ברורה למנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא לא מינה כשיש חובה למנות אז 1 ו-2 זה ישיר ואם לו יש ספק אז זה עיצומים, נכון. הכול ברור. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בהקשר הזה, בגלל שנוסף עכשיו עניין המחזיק לעניין מחזיק של גוף ציבורי, האם אפשר לשים לפחות את המחזיקים בדו-שלבי? אני אומר לכם שיש מחזיקים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-17ב4? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא, 17ב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר שלגבי מחזיק גם 1 ו-2 צריכים להיות דו-שלבי? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה רק על 1. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? להפך, הם הכי ידעו את זה. המחזיקים של גוף ציבורי ידעו עם מי הם עשו חוזה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם יודעים עם מי הם עושים חוזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא? מחזיק לא יודע עם מי הוא עושה חוזה? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> הוא יודע עם מי הוא עושה חוזה אבל אני אומר לך שלא כל מחזיק יודע שהוא עושה חוזה עם מישהו שהוא גוף ציבורי לפי צו גופים ציבוריים של חוק הגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז שיכניס לרובריקה שלו "אני אינני גוף ציבורי". אי-אפשר ככה. בסופו של דבר, אתה אמור לדעת אם אתה מחזיק עבור גוף ציבורי. יש עליך עוד הרבה חובות מהותיות שחלות עליך, כולל השאלה אם אתה מחזיק חמישה מאגרים החייבים ברישום. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> כן אבל זה מקום אחד, ריכוזי ופומבי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אתה אמור לדעת אם המאגר שלך נרשם כדין, יש לך כל מיני דברים. אם אתם רוצים לדעת למה אני לא נותן אצילה זה בגלל שזה אירוע פרסונלי על ראש של אדם ועל קבלת החלטה אם מישהו מתאים לתפקיד או לא מתאים לתפקיד ואני רוצה שאת זה ראש הרשות יעשה. זו לא שאלה משפטית, זו החלטה על ראש של בן אדם ואם הוא מתאים או לא מתאים אז שראש הרשות יטרח לקבל את ההחלטה הזאת. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אדוני, זה לא רק זה, זה גם למי הוא מדווח בחברה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 14ז ו-23א ירדו כי הם כבר לא נדרשים לנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זאת אומרת, יש להחריג מסעיף ההחלפות כי זו מחיקה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש סעיף כללי שמחליף את כל המקרים שבהם יש רשם, לראש רשות וכאן לא צריך להחליף כי זה סעיף שנמחק אז אין טעם לשנות אותו רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סמכויות פיקוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וברור מנהלי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, יש לנו שתי הערות מרחפות, מפקח – אחר כך יהיה לנו את זה גם לגבי חוקר – שהוסמך בערב החלת החוק אז יראו אותו כאילו מונה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאילו הוסמך לפי החוק הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסמכויות מפקח בסעיף 23י צריך לעבד את הניסוח אבל זה לא לוועדה מפני שאין לנו מחלוקת מהותית. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני אשמח להציג פה עניין. אפשר להשאיר את הנוסח לשלב הנוסח אבל אקריא את מה שאנחנו הצענו. לא חייבים לדייק מבחינת הנוסח אבל העקרון בו הוא מה שחשוב. "לשם פיקוח על ביצוע הוראות לסעיף 2(9), לגבי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, ביחס לידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר ולשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי פרקים ב', ד' ו-ה', רשאי מפקח שהוסמך לפי ההוראות סימן א'" וכן הלאה. מה שחשוב בנוסח שאנחנו מציעים זה להבהיר שהתנאי שקראנו ברישה, שזה "לשם פיקוח על ביצוע בקשר לבעל שליטה במאגר או מחזיק במאגר מידע ביחס לידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לעשות את זה כל כך מסורבל? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הוא מתייחס לסעיף 2(9) - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לעשות את זה כל כך מסורבל? "שם פיקוח על ביצוע הוראות לפי פרקים ב', ד' ו-ה', שחלקם גם כוללים הפנייה ל-2(9). למה לכתוב את זה במפורש? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 2(9) הוא בפרק א'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע אבל חלק מההוראות של פרקים ב', ד' ו-ה' מפנות לזה שהמאגר ועיבוד המידע יעשה כדין, כדין זה כולל גם את 2(9) וגם עוד אלף דינים אחרים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם כתבנו "לשם פיקוח על ביצוע הוראות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי פרקים ב', ד' ו-ה', רשאי מפקח". לא צריך לסרבל את החוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, לדעתי כן כדאי להפנות ל-2(9). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הבעיה היא שאם אנחנו עושים את הסדר - - - קודם כול, כרונולוגית 2(9) הוא לפני פרקים ב', ד' ו-ה'. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא משנה, זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מצליח להבין למה זה שונה מכל הוראת דין אחר המסדיר עיבוד מידע? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה זה מפריע לך אם זה כרונולוגי? זה ניסוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה 2(9) זה לא כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע? אם הוא לא 2(9) אלא מקים מאגר מידע לשם התחקות אחר אנשים וזה סעיף אחר אז אתם המפקח לא מוסמך לעשות את זה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הפיקוח המנהלי של הרשות הוא בעקרון לא על פרק א' של החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הבנתי את זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו שינינו את המצב הקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הבנתי את זה אבל אומר שוב, האם על בן אדם שהקים מאגר מידע שבו הוא מחזיק תוצרי האזנות סתר בניגוד חוק האזנות סתר, אתם לא מפקחים? אין לכם סמכות פיקוח עליו בגלל שזה לא ב-ב', ד' או ה'? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, בסדר אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לכם, נכון? למה? כי יש הוראה של עיבוד מאגר מידע בניגוד לדין שמופיעה בפרק ב', נכון? תודה. זהו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע, יש פה חידוד. אם הפרו עכשיו את כל צמידות המטרה לפי סעיף 2(9) במאגר מידע אז זה לא אותו דבר כמו אם הפרו את חוק האזנת סתר. ז << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא אותו דבר אבל הסמכות שלך היא אותה סמכות, זה ב', ד' ו-ה' על כל דין המסדיר עיבוד מידע. אני לא רוצה לצמצמם את הסמכות שלך ל-2(9) וזה גם לא הגיוני. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא צמצמתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה כן כי אם אתה כותב משהו במפורש שאין צורך לכתוב אותו אז אתה יוצר הסדר שלילי אלא אם כן יש סיבה ממש טובה שלא תייצר אותו. חברים, אין סיבה. ב', ד' ו-ה' כוללים בתוכם גם את 2(9). << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רגע, ההוראה להפסקת ההפרה שהקראנו מקודם היא לא בפרק ב'. זה לא כזה פשוט כי היא לא בפרק ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה היא נמצאת? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בסעיף 6 שדנו בו קודם. כרגע, אין אזכור של סעיף 2(9) בפרק ב'. אנחנו לא סתם מתעקשים, אדוני. זה ייצור לנו אחר כך קושי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את 6 לא הכנסתם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כי 6 מפנה ל-2(9). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא עוזר לכם. אתם מפקחים על ביצוע הוראה לפי סעיף 6, לא לפי הוראה 2(9). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אז אפשר להפנות ל-6א. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> צריך להפנות ל-6. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תפנו ל-6. "המפר הוראות לפי סעיף 6 ולפי פרקים ב', ד' ו-ה'". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> 6א. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> סליחה, 6ג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, 6ג. אנחנו נצא לחמש דקות הפסקה ונחזור בשעה 16:35. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:30 ונתחדשה בשעה 16:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חזרנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי שאלה. חובת המינוי של ה-DPO חלה רק לגבי חלק מהגופים. סליחה, העיצום הכספי, חל רק לגבי חלק מהגופים. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> הישיר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> העיצום הישיר. העיצום הדו-שלבי חל לגבי כולם או חל לגבי מי שממילא יש עליו עיצום כספי למינוי DPO? כי אחרת, לא כדאי לי למנות DPO כי אני יכולה לקבל עיצום כספי רק על זה שמינית את האינסטלטור אבל לא על זה שלא מיניתי. אתם מבינים את הקושי? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> היו"ר צריך להגיד מה הוא רוצה אבל אם אני הבנתי נכון, כל הנושא של הטלת עיצום בהקשר של ה-DPO, על מי שהוא לא חייב במינוי - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> גופים ציבוריים. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> הגופים הציבוריים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מי שהוא לא גופים ציבוריים וסוחר מידע. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן. ממה שאני מבינה, כל הסיפור של הטלת עיצום, בין אם זה על עצם החובה של להטיל עיצום ובין אם זה כי הוא מינה אינסטלטור, יהיה דו-שלבי רק אם אנחנו נפעיל את הסמכות הזאת של השר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> או-קיי, אבל זה לא מנוסח כך כרגע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז צריך קודם לנסח את זה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל שהיו"ר יגיד אם אכן זאת כוונתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אני אמרתי שכל העיצומים הכספיים שהם לא גופים ציבוריים וחייבים ברישום אז גם במודל השלבי, תלוי בצו של שר המשפטים, באישור ועדת החוקה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן, בין אם זה על עצם אי-המינוי ובין אם זה על אם הוא מינה אינסטלטור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרנו בלי לוחות זמנים. כמובן שאם גוף ציבורי מינה אינסטלטור אז זה כן חל עליו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, זה כן חל על גופים ציבוריים ו-data brokers. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי, אז סגרנו את 23י? זה בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 23י זה "לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי סעיף 6ג ופרקים ב', ד' ו-ה', רשאי מפקח שהוסמך לפעול". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר? הלאה. בעמוד 32 הייתה הצעה להוסיף סמכות מפקח, ביחס לסעיף 6ג וגם לסעיף 23ג. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> את יכולה להגיד את הסעיף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 23יא1, "היה למפקח יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 6ג ו-23כג ושל הוראות סעיף 23ב ו-23ד - - - ". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כנראה שלא צריך את 23ב ואת 23ד כי אנחנו מציעים להוסיף עיצום כספי לסעיפים האלה, אם לא נוסיף אז אנחנו נוסיף את זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה כבר אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי, למה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> עכשיו אישרנו אותם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון, אז לא צריך את זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הוספנו אותם ב-23כג. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. אני מורידה את "ושל הוראות סעיף 23ב ו-23ד". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי , למה אם יש על זה עיצום אז זה לא בכפוף לדין? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כי זה כבר ב-23כג. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> זה לא היה מפורט בהתחלה ב-23כג. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-"הודעה על קיום הליך בירור מנהלי ומענה לשאלות מפקח" יש רק הבהרת נוסח. "טרם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה יודיע המפקח לאדם כי מתקיים הליך בירור מנהלי לגבי מאגר המידע ואת מהות ההליך". אנחנו מבהירים שזה לא רק מפוקח כי זה יכול גם להיות גם השומר בכניסה, נניח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, "לאדם". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סעיף 34 זה הסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח רוחב. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> רגע, בסעיף אחד לפני כן יש לנו בקשה לעניין האצילה. זה בסעיף 23יג2 שהוא סעיף של ניתוב תיקים, אם אפשר לקרוא לו ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, תוך כדי אנחנו מקבלים את כל החדשות. יש הודעה משותפת של דובר צה"ל ודוברות שב"כ שמפקד חטיבת חאן יונס אכן חוסל. ברוך השם, תראו מה זה. בזמן שאנחנו דנים פה ודנים בפרטיות. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> חמאס כבר אישר את זה אתמול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, עכשיו זה אושר סופית. אספר סיפור אישי, ממש איפה שזה קרה אני הייתי הולך לים כל הזמן. אלו ממש המחוזות שלי, בשביל שם ממש שעכשיו שועלים ילכו בו. אני הייתי הולך שם לבד, אפילו בלי נשק. תראו מה כוחה של התנתקות. כן? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני אציג. זה סעיף שנוסף אגב הדיונים בהצעת החוק ואגב השיח עם הייעוץ המשפטי. הוא מדבר על ניתוב של תלונה שנכנסת לרשות, בין חקירה פלילית לבין הליך פיקוח מנהלי. אני יכול לומר שאחוז עצום מתוך התלונות שמגיעות לרשות, עוברות דרך המסננת הזאת. בכל תלונה שיש בה חשד להפרה של צמידות מטרה 2(9), יכולה להיות חקירה פלילית ויכול להיות הליך פיקוח מנהלי. מכיוון שאנחנו לא סבורים שראש הרשות צריך לעסוק בניתוב תלונות כי זאת פעילות אכיפה, אז אנחנו מבקשים לאצול את הסמכות כאן לדרג אחד מתחת לראש הרשות, מנהל מחלקת אכיפה. כך הדברים עובדים בפועל ואנחנו חושבים שכך ראוי לעשות אחרת, ראש הרשות צריך לעסוק באכיפה כל הזמן. כמעט בכל יום מתקבלות ברשות החלטות של האם לנתב את התלונה לפלילי או מנהלי, מכוח הסעיף הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש רק עוד רשות אחת שיש לה את סמכות הניתוב הזו וזאת הרשות לניירות ערך. אנחנו לקחנו מהרשות לניירות ערך את אותו הסעיף שעוסק בהחלטה על מעבר למנהלי או פלילי. ברשות לניירות ערך לא אוצלים את הסמכות הזאת, לא לסגן, לא למשנה ולא בכלל. מה שאוצלים ברשות לניירות ערך זה אפילו לא את ההודעה על ההפרה אלא דברים די טכניים כמו בקשת דיווח ובקשת מסמך, כל מיני דברים שאתם העברתם למפקחים. צריך גם לזכור שההעברה הזאת לא טריוויאלית והיא לא קיימת בשום חוק. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לדעתי, ברשות להגנת הצרכן – זה אולי לא מוסדר בחוק אבל זה מוסדר בנוהל – יש להם גם סמכות פלילית וגם סמכות מנהלית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בחוק הגנת הצרכן יש להם סעיף אצילה כללי שהוא מאוד רחב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני יכול להפנות את הוועדה אם צריך. אני אומר לוועדה, ראש הרשות להגנת הפרטיות לא מתעסק באכיפה, הוא מתעסק בלנהל את הרשות. במקרים מסוימים, חריגים ומיוחדים אז כן אבל המשמעות פה תהיה שכל תלונה שצריך להחליט לגביה – וזה הרבה תלונות. בכל יום מתקבלות החלטות – תצטרך להגיע לראש הרשות. זאת תוצאה שהיא באמת לא סבירה. יש מנהל מחלקת אכיפה ומתחת למנהל מחלקת אכיפה כבר יש אכיפה מנהלית וכיפה פלילית אז הוא מחליט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לגבי חוק הגנת הצרכן, בסעיף 20 - - - בחוק הגנת הצרכן מפורטים תפקידי הממונה וביניהם, לפקח על ביצוע הוראת זה ולחקור חשד לביצוע עבירה. כאמור, סעיף האצילה שם הוא כללי אז זאת אומרת שמן הסתם, הוא חל גם על התפקידים האלה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> סעיף 38 לחוק הגנת הצרכן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש שם את סעיף 22לז שהוא סעיף עתיק והוא לפי פרק זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש את סעיף 38. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לסגנו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> למה? לפי סעיף 38 הממונה רשאי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, יש סמכות כללית בסעיף 38. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה סעיף שנחקק ב-1981 ביחד עם חקיקת החוק המקורי. מאז 1981 הרשות והחקיקה שלה התקדמו קצת ויתר הוראות - - - << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> למרות זאת, הסעיף לא תוקן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם לנו יש בחוק כל מיני סעיפים שנשתמרו והם סעיפים ארכאיים שבינם ובים המציאות, הדרך רחוקה מאוד. הסעיף הזה הוא סעיף שנחקק ב-1981, יחד עם חוק הגנת הפרטיות היקר שלנו ומאז בכל פרק שטופל בהצעה הזאת, גם אם נעשתה אצילה, היא נעשתה במחט דקה. היא נעשתה לסגן והיא נעשתה לגבי סמכויות העיצום אבל לא בצורה הזאת. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> למה? יש את כל הסמכויות שנוגעות למצב חירום, זה מ-2024 וזה לא הוחרג מהאצילה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> את סמכות הטלת העיצום - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל אתם הבאתם חוק אחד שיש בו הוראה אחת - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, שנייה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בין מיליון חוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה, בואו נתמקד. רק רגע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה אחת. החוק הכי רלוונטי הוא חוק ניירות ערך כי משם לקוחה הסמכות הזאת ושם אין אצילה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ההוראה לקוחה משם, לא הסמכות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההוראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. הדיון על השאלה באיזה עוד חוקים זה קיים או לא קיים הוא פחות רלוונטי. צר לי שאני אומר כי אני יודע שזה מאוד מרגש אבל אותי זה פחות מעניין באיזה עוד חוקים זה קיים או לא קיים. בסופו של דבר, אתם מקבלים תלונה. יש תלונות שבשלב הראשוני אתם יודעים שאתם הולכים לבירור מנהלי ואתם לא הולכים לפלילי אז התלונות האלה לא צריכות להגיע לראש הרשות. שם יש מפקח, אתם פועלים והכול בסדר. יש מקרים שבהם אתם הולכים לפלילי וגם שם לכאורה, אתם לא צריכים את ראש הרשות, נכון? יש את ההכרעה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל זה עובר את המסננת הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא עובר את המסננת הזאת. למה? לא נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כי כל תלונה שמגיעה, בוחנים אותה במהות. אני אומר לוועדה איך זה עובד מהפרקטיקה. בוחנים במהות, האם זה יכול להתאים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במקרים שבהם לא מתעוררת שאלה, יבוא בעל התפקיד ויגיד "אני הולך למנהלי" או "אני הולך לפלילי". ההכרעה הזאת נדרשת רק כאשר מנהל מחלקת האכיפה הפלילית ומנהל מחלקת האכיפה המנהלית מתווכחים ביניהם, רק אז זה יגיע ורק אז ראש הרשות יכריע ביניהם. במקרים שזה clear cut אז הסעיף הזה לא יופעל בכלל. אף אחד לא מכריח אותך לעורר שאלות סתם בשביל היופי על כל תלונה. ברוך השם, יש מקרים שלא מתאימים לפלילי לפי נוהל. כאשר יש שאלה על משהו שהוא מתאים גם לזה וגם לזה אז ראש הרשות יכריע לאן זה הולך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל לצורך העניין, זה כל תלונה על סעיף 2(9) שהוא גם פה וגם פה ויש המון כאלה שמעוררות שאלה של צמידות מטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם בשאלות של צמידות מטרה, לא הכול מתאים לפלילי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל כשהתלונה מגיעה אז עוד לא יודעים את זה. יש פורום ברשות שבוחן את זה וזה מנוהל על ידי מנהל מחלקת אכיפה שאצלו יושבת גם האכיפה המנהלית וגם האכיפה הפלילית. לא סביר שראש הרשות יעסוק בכל תלונה כזאת. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אעשה סדר. מעל ממונה אכיפה מנהלית ומעל ממונה אכיפה פלילי, יש את מנהל מערך האכיפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> הוא יושב-ראש תחת ראש הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. אני שואל שאלה, למה שלא נקבע את מה שנעמה מציעה פה? כאשר רוצים ללכת לפלילי, אז נדרשת ההחלטה. כשאתה עובר ממנהלי לפלילי, זה מהלך שדורש החלטה וזה גם סוג של אל-חזור, נכון? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אחרי שהתחיל הליך מנהלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי שהתחיל הליך מנהלי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה כן, זה חריג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לא מפריע לכם שלא יהיה ניתן לאצול את ב', נכון? זה ב'. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סמכות לפי ב' לא ניתנת לאצילה בשום פנים ואופן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין בעיה, אנחנו מתמקדים רק ב-א'. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> ב' הוא באמת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-ב' זה שהתחלתם הליך מנהלי ועברתם לפלילי - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אם פתאום התגלו דברים חדשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה רק באישור ראש הרשות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון, זה ראוי שראש הרשות יחליט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם אין אצילה. את הסמכות לפי 23יג2(א), שזה הניתוב, ניתן להאציל לראש מחלקת האכיפה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שהתכוונת? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, בכלל לא. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, אדוני. אלה המסות. יש פורום שיושב על כל הפניות וכל התלונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפי ב' אי-אפשר לאצול וגם בזה, זה יהיה על פי נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, זה לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. את נוהל האכיפה ראש הרשות קובע, נכון? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ברור. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. אני גם מקבל עדכונים עיתים ודיווחים שוטפים. זה לא שזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נראה לי הגיוני. הניתוב הזה, לא המעבר ממסלול למסלול. המעבר ממסלול של מנהלי למסלול של פלילי, זה ראש הרשות בעצמו אבל את השאלה לאיזה מסלול הולכים מלכתחילה הוא יכול לאצול לעובד הכפוף לו. כלומר, לראש מחלקת אכיפה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות? כי היה לנו עם כל הנהלים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות והסמכות לקבוע נוהל אכיפה לא ניתנת לאצילה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שאפשר לקבוע איזושהי ברירת מחדל שאיתה נמשיך גם לסעיף א. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה עוזר לך? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא יודעת. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אין צורך. נעמה, זה לא שזה ניתוק בין ראש הרשות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה ברור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אני יודע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, סיכמנו ש-ב' לא ניתנת לאצילה וקביעת הנוהל לא ניתנת לאצילה. הניתוב, ניתנת לאצילה לעובד הכפוף לראש הרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה אפילו לא עובד בכיר - - - זה ראש הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אמרתי העובד הכפוף לו. הוא אומר שמנהל מחלקת האכיפה כפוף לו ישירות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עובד הכפוף לראש הרשות, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התלבטתי אם לכתוב ישירות ואת בעל התפקיד כשאין הגדרה בחוק שחייב להיות אז אני אומר עובד הכפוף לו ואנחנו אומרים פה בפרוטוקול שהכוונה היא למנהל מחלקת האכיפה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש סעיף כזה בפרק העיצומים שהוועדה כבר אישרה אז אפשר לקחת את הנוסח משם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. הסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח רוחב, 23טז. כדי להבהיר מה זה תוכנית פיקוח רוחב אני מזכירה לך שהמטרה הייתה שלאותם מפקחי רוחב, לא יהיה שיקול דעת לגבי מי הם הגורמים שאליהם הם הולכים. רצינו שתהיה איזושהי התוויה מסודרת של לאן הם בכלל יכולים ללכת. מקודם היה כתוב "שאליהם משתייכים הגורמים המפוקחים" אבל זה היה לא ברור. הוצע על ידי נוסח החוק "לפי ענפי המשק". הממשלה חשבה שזה לא מספיק רחב וזה עלול לייצר לה קשיים אז הוספנו "ממשל או שירות ציבורי" והם גם לא חשבו שזה מספיק אז הצענו אולי להוסיף סוגים של עיבוד מידע. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש פה סוגייה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צריך לתחום את זה איכשהו כדי שלא יגיע מפקח הרוחב ויחליט לאן הוא הולך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו חולקים על זה. גבי פיסטמן שאחראית על נושא הסמכויות בעניין הזה במשרד המשפטים או בממשלה בכלל, הייתה כאן באחד מדיוני הוועדה. זה פררוגטיבה של כל רגולטור להחליט איפה הוא עושה פיקוח. לגבי פיקוח, אין מגבלות בעניין הזה מבחינת יעדי הפיקוח באופן כללי. אנחנו מבקשים לא להציב כאן מגבלות על יעדי הפיקוח. הרשות יכולה לבחור, היא יכולה להחליט יום אחד לעשות פיקוח רוחב על כל מי שמחזיק מידע גנטי, למשל וביום אחר, להחליט לעשות פיקוח רוחב על כל הרשויות המקומיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כתבתי "סוגים של עיבוד מידע". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מבקשים שלא תהיה מגבלה בעניין הזה. התוספת הזאת לא היה בדיון הקודם, היא נולדה מדיוני הנוסח. אנחנו מבקשים שיהיה כתוב "תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות חוק זה". זאת תפיסה עקרונית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל לא ברור לנו מה זאת אומרת "תוכנית פיקוח". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת תפיסה עקרונית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל זה לא אומר כלום. "תוכנית פיקוח רוחב" זה לא אומר כלום, אנחנו לא יודעים מה זה אומר וזה גם לא מה שהוצע בוועדה. בוועדה הוצג משהו שהוא יחסית פרטני. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, תיארו את המצב - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> "אנחנו הולכים למגזר בתי האבות" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רואי חשבון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל אין מגבלות על אופן בחירת היעדים וזה הדבר שהוא חשוב מבחינתנו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> המטרה היא לכבול את הגורם החיצוני שמסייע לתוכנית שקבע ראש הרשות, לא לכבול את ראש הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון. זאת אבחנה נכונה. "ראש הרשות ייקבע תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות חוק זה". << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> "ולשם ביצוע התוכנית, רשאי ראש הרשות - - -" << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> "תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות חוק זה". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מבקשים לאצול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שזה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה זה אומר "תוכנית פיקוח"? מה זה אומר בכלל? איך אנחנו מגדירים אותה, אני לא יודעת מה זה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אבל יש - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא אומר כלום, באותה מדיה אפשר היה לכתוב סתם תוכנית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שזה לא אומר כלום. זה יכול לכלול סוגים שונים של מחזיקים או של בעלי שליטה, זה יכול לכלול ענפים, זה יכול לכלול כל מיני דברים אבל זה תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות חוק זה. לדעתי, זה מינוח נכון. המטרה שלי פה בפרק זה להגביל את האנשים שאינם עובדי מדינה, לא להגביל את הסוגיות שעליהם הוא יכול לפקח. יכול להיות שאני אבקש ממנו להביא לדיון הבא בנוגע ל-DPO כמה גופים במדינת ישראל מינו DPO אז הוא ישלח באופן כללי לכלל מדינת ישראל או לכלל העסקים הקטנים, מי מינה DPO. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> נכון, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך את מכסה את זה? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה יכול להיות על הוראה מסוימת שאנחנו רוצים לבחון וזה יכול להיות על ענפים מסוימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה רוצה לוודא – בצדק מוחלט – שאם אתם עושים פיקוח על DPO אז הבחירה למי פונים לא נמצאת בידיים של הגורם החיצוני אלא נמצאת בידיים שלכם. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שהיא רוצה לוודא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> איפה זה כתוב? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ראש הרשות קובע את התוכנית. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> ראש הרשות קובע את תוכנית הפיקוח, זה לא שהעובד החיצוני קובע את תוכנית הפיקוח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל אם אני אומרת "תוכנית פיקוח במגזר בתי האבות" אז מי קובע איזה בתי אבות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאיזה בתי אבות פונים? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> הרשות, ראש הרשות קובע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רשימת הגופים שאליהם תפנה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז בואו נכתוב את זה. "ראש הרשות ייקבע תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות חוק זה ואת רשימת המפוקחים לפי אותה תכונית". תופיע רשימת הגופים שיפקחו עליהם באותה תוכנית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עם זה אין בעיה. מ << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צוין, אז אנחנו הבנו אחד את השני. בסדר גמור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> את רשימת הגופים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רשימת הגורמים המפוקחים לפי אותה תוכנית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא רוצה לוודא שמשרד רואי החשבון שלקחתם לטובת האירוע, לא ייקח רק את בתי האבות שבמקרה לא מופעלים על ידי הגיס שלהם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. הפעולות שאותו עובד מסייע עושה הן הפצת שאלוני פיקוח רוחב לגורמים המפוקחים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הקראנו את זה, לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רק אתייחס לדברים ספציפיים. פסקה 5 זה הכנת דו"ח לרשות בדבר התייחסות המפוקח - - - מפוקח מסוים או סוג מפוקחים. היה לנו את הסיפור של המיקום הפיזי ובזמנו, הוועדה ביקשה אותו כדי להבדיל ממיקום של אתר אינטרנט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא הצלחנו למצוא דרך לכתוב את זה. אולי בכל זאת נחזיר את המיקום, לא הפיזי? כלומר, כניסה למיקום. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אפשר לומר לפרוטוקול שהכוונה היא שבסמכות הפיקוח יש סמכות כניסה למקום שהיא סמכות כניסה למקום פיזי וזה הולך אחרי. זאת אומרת שהוא לא יעשה את אותו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי אפשר פשוט להפנות לסעיף? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, זה מופיע בסמכויות הפיקוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "על גורם מסייע יחולו הוראות סעיפים קטנים 23טז1, ג(2) עד (ה) - - -" << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה סעיף 23י(א)4. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה יודע שהסעיפים האלה לא יישארו אותם סעיפים, נכון? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני אחייה עם זה בשלום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל תמהר לחתום על צ'קים פתוחים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה כל הזמן דואג להגיד לי מה הסעיף אבל זה לא כל כך רלוונטי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, אני אומר את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא אומר את הנוכחי כדי שתעשי את ההתאמות אחר כך. לוח שינויים, לוח תיקונים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רושמת לעצמי את המהות ולא מספר הסעיף. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הסתייעות במומחה חיצוני 23טז1. (ב) מומחה חיצוני יפעל מטעמו של ראש הרשות, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ובפיקוחו. ממוחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות. יש כאן בקשה של הממשלה להוסיף "או לעובדי הרשות לפי הדין". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת בקשה שהייתה חשובה והיא עדיין חשובה למחלקה הפלילית אצלנו. היה על זה דיון ארוך וברור שיש איזשהו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היה על זה דיון ארוך והוועדה לא רצתה אבל - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רק אגיד שיש איזשהו שיקול דעת. הוא מומחה ונותנים לו איזושהי סמכות אז הוא יפעיל שיקול דעת, אין בזה ספק. הוא לא יכול לקחת את הסמכות של עובדי הרשות שלא ניתנה לו בפועל אז לצמצמם את ההגבלה הזאת רק לראש הרשות כשיש הרבה סמכויות שנתונות לעובדי רשות פה, זה היה נראה לא מתאים. אני לא חושב שזה מגביל במשהו את פעולת המומחה החיצוני מעבר למה שהוועדה התכוונה להגביל אבל יש לזה השלכות רוחבית. בסופו של דבר, זה לא המקרה היחידה או אפילו הכי מהותי שבו מאצילים לגורמים פרטיים סמכויות של עובדי מדינה ולכן ראו חשיבות מיוחדת לעמוד על התוספת הקטנה הזאת. אני באמת לא חושב שהיא משנה את המהות שהוועדה הסכימה עליה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על איזה תוספת אנחנו מדברים? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> "מומחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות או לעובדי הרשות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה סמכות הענקנו לעובדי הרשות מלבד הסמכויות שהאצלנו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> סמכות פיקוח, למשל. כל סמכויות המפקחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. בסדר, או-קיי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בזמן שתרתי אחרי הוראות אצילה וחוקים למיניהם, מצאתי סעיף שעוסק בהגבלות לאחר פרישה של עובדי הרשות לניירות ערך. זה סעיף ארוך ומפורט מאוד וחשבתי שיש לפחות חלק אחד שראוי להוסיף אותו גם למומחה החיצוני. אקריא את החלק הראשון שכבר היה, החלק השני היה בשינויים מסוימים והוא הוקרא בוועדה אבל זה לא היה ברור ואת החלק שאני מציעה לוועדה להוסיף. (2) מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עמו ייקבעו בתנאי העסקתו ובהתקשרות עמו, ובכלל זאת ייקבע כי עובד חיצוני שטיפל אגב מילוי תפקידו בעניין פלוני, לא יעבוד, לא יתן שירות ולא יקבל זכות או טובת הנאה מגוף המתחרה בגוף בו טיפל, במשך שישה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאחר סיום עבודתו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> העמדה שלנו שהיא גם העמדה המקצועית של נציגות שירות המדינה זה שזה צריך להיקבע בהסכם. זה מה שסוכם בוועדה והעמדה שלנו לא השתנתה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא סוכם בוועדה כמו שהרבה דברים שהיו פה היום לא סוכמו. לא כל פעם שבאת עם דבר חדש - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הקראנו נוסח שאושר על ידי הוועדה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אז הקראתם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אתה יודע כמה פעמים פתחת לי נוסח שקראתי? רק היום - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תפסיק להגיד את זה כי אנחנו לא אומרים את זה כל פעם שאתה רוצה להוסיף משהו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא משנה. מהותית, אנחנו חושבים שזה עמדה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא נעים. מהותית אתה חושב שמה שכתבתי הוא לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כול, ההוראה פה היא שזה ייקבע בהסכם, השאלה היא מה אתה צריך לקבוע בהסכם. האם אתה צריך לקבוע בהסכם רק מגבלות על עיסוקיו של מומחה חיצוני לאחר סיום ההתקשרות עמו או ברמת פירוט גבוה יותר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כאן זה כבר המגבלה עצמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> איזה סעיף זה? באיזה חוק? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בחוק ניירות ערך סעיפים 10א ואלך קובעים כל מיני הגבלות. 10א רבא, 10ב בא ו-1ג רבא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה על עובדי הרשות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה על עובדי הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא על מומחים חיצוניים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון אבל כאן אני חושבת, אדרבא. עובדי הרשות בדרך כלל נשארים עובדי הרשות לזמן שהוא קצת יותר מזמן קצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כאן, באמת יש לנו חשש על מישהו שנכנס לקרביים של חברה מסוימת ויכול ביום למחרת ללכת לעבוד אצל המתחרים, עם כל הסודות וכל מה שהוא יודע עליהם אז אני חושבת שזה המינימום. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הכנסנו סעיף סודיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למעשה, אני הייתי רוצה שזה יהיה אפילו לשנה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כדי לתת מענה לדבר הזה אנחנו הכנסנו סעיף סודיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל הסודיות לא מספיקה בעייני, עובדה שיש הוראות כאלה בחוקים. אפשר להוסיף את זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מבחינה מהותית, עובד הרשות זה קרירה ומומחה חיצוני אצל הרשות זה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> עכשיו יהיה אסור לו חצי שנה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אסור לו לפעול אצל מתחרה. אני דייקתי את זה למשהו מאוד ספציפי, זה לא באותו תחום וזה אפילו לא למישהו שהוא היה אצלו ונתן לו שירות אגב התפקיד אלא זה למתחרה של הבן אדם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בחוק ניירות ערך זאת מגבלה שחלה על עובדי רשות ניירות הערך עצמה, כאן זה לא עובד הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה הזאת הובהרה ונטחנה עד דק, לא צריך לחזור על זה. זה ברור, שם זה חל על עובדים ופה זה קשור למומחים חיצוניים. נעמה טוענת פה על מומחה חיצוני שדווקא בגלל שאצל עובד מערכת היחסים מתמשכת יותר אז ההגנה הזאת צריכה להיות פחות ופה יכול להיות מצב שמומחה חיצוני נכנס לקישקעס של גוגל ואחר כך עובר לעבוד עבור אמזון או להפך. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> את מפנה לסעיף קטן (ג) ב-10א רבתי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי נדבר על מהות? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא, אני שואלת בגלל שמדובר פה על שלושה חודשים מיום הפרישה אז זאת תקופה יותר קצרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נכון. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> וגם יש כאן אופציה של "אלא אם כן ניתן לכך היתר מיושב-ראש הרשות" אז יש כאן איזושהי גמישות מסוימת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אם את רוצה אז אפשר להוסיף את האיזונים אבל שוב, זה לא שהוא לא יכול לעבוד בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. אני לא - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוא לא יכול לעבוד אצל המתחרה, זה משהו מאוד אינטואיטיבי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעניות דעתי הקובעת, הנוסח יהיה "מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עמו, ייקבעו בתנאי העסקתו ובהתקשרות עמו". << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא ממש מצליחים להבין את הבדל. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> עדיף "ההתקשרות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, "בתנאי חוזה ההתקשרות עמו, בחוזה כאמור ייקבעו הוראות לעניין פרק הזמן בו ימנה המומחה החיצוני מעבודה, מתן שירות או קבלת זכות או טובת הנאה אצל גופים מתחרים". תיתנו לזה מענה בחוזה ההעסקה. יכול להיות שלמקרים מסוים יהיה צריך יותר זמן ובמקרים מסוימים יהיה צריך פחות זמן. זה יכול להיות שלושה חודשים, שישה חודשים, שנה או טיב המומחיות. יכול להיות שהוא עובד על קניין של משהו שיש לו שני גופים רלוונטיים ואז זה באמת משהו מטורף ויכול להיות שזה משהו שמצדיק פרק זמן פחות. אני לא יכול לקבוע אבל אתם כן צריכים להתייחס ספציפית לגופים מתחרים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה רק בגלל ששלחתם אותי לבדוק את הוראות האצילה בסופ"ש. סתם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא בגלל דברים אחרים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על זה לא ביקשתם לאצול? כל הכבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> על מה הם לא ביקשו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תלונות על מומחה חיצוני. טוב שידעתם שאני לא אתן לכם. אפשר להמשיך. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה פחות ליבתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הוראה שהיא אולי הכי חשובה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו את הוראת התחילה המרחפת של המשטרה. מקודם היה כתוב "ממשלה" בטעות אבל זה "משטרה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה עשינו בגופים הביטחוניים? בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-7 הבהרנו שזה תוכנית עבודה ולא תוכנית פיקוח וכבר קראנו לבדיקה מקודם תוכנית עבודה. אני חושבת שזהו. יש להם בקשה של אצילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "להורות למפקח הפנימי לקיים פעולות, פעולות משלימות - - - ", אתם רוצים לאצול את זה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רשויות הביטחון מסכימות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הן יודעות על זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הן יודעות שאתם רוצים אצילה פה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> קודם כול, אנחנו שוחחנו עם מי שהעלה שאלות בנושא הזה ואם הם ירצו הם גם יעלו בזום ויגידו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצעתם להם הצעה שהם לא יכולים לסרב לה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע אבל זה שאלות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעמה, די. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני רוצה להציג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> היו שני דיונים בוועדה על פרק הגופים הביטחוניים ולדעתי, הסברתי בשני הדיונים שבסוף יהיה אדם ברשות שיהיה אחראי על הקשר עם הגופים הביטחוניים. לא כל הוראה על פעולה ספציפית לגוף ביטחוני, צריכה לעלות לראש רשות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> ממש לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אמרנו את זה והגופים הביטחוניים יודעים את זה. תשימו לב שיש כאן כמה דברים. אנחנו מבקשים לאצול משהו מאוד ספציפי וזה רק את ההוראה לבצע פעולות ספציפיות, לא את ההתייעצות לגבי מינוי הממונה, לא את קביעת תנאי הכשירות ולא את כל הדברים הגדולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק את הסמכויות לפי 23 - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רפי מצה"ל מבקש לעלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רפי מצה"ל? צה"ל שלום. למה לא רואים את צה"ל בזום? אפשר לראות את כל צה"ל? שלום רפי מצה"ל, לא שומעים אותך. זה מאוד דואג לביטחון מידע, זה שצה"ל ב-mute. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אתה חושב שמצאו את מוחמד דף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. << דובר >> רס"ן רפי סלמה: << דובר >> תודה רבה. רפי סלמה מהפרקליטות הצבאית. אין לי שום קשר למח"ט חאן יונס למרות שגם הוא עם השם סלמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה פספסת שאני אמרתי מקודם שלא היה לי יד ורגל בחיסול של דף. << דובר >> רס"ן רפי סלמה: << דובר >> גם לי לא היה שם יד ורגל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שגם לו לא היה. << דובר >> רס"ן רפי סלמה: << דובר >> אני אתייחס בשם צה"ל, לא בשם גל הגופים הביטחוניים. אנחנו לא ידענו על זה לפני ואתחיל מהסוף. בכל מה שקשור להטלת עיצומים, אנחנו מתנגדים להאצלת הסמכות של ראש הרשות, כמובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מה שקשור למה? << דובר >> רס"ן רפי סלמה: << דובר >> הטלת העיצומים. זה מתחלק לשניים, מתן הנחיות והטלת עיצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל הטלת עיצומים זה לא כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש כאן סעיף שמפנה. << דובר >> רס"ן רפי סלמה: << דובר >> כן, זה סעיף שמסמיך את ראש הרשות להטיל עיצומים. כמובן, אני מקווה שלא נגיע אף פעם לשום מצב של עיצומים אבל אם וכאשר נגיע לשלב של עיצומים אז היינו רוצים שההחלטה תתקבל על ידי ראש הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, את זה הם לא מבקשים. הם לא מבקשים לאצול על עיצומים אז זה בסדר גמור. הם מבקשים לאצול את הסמכות להורות למפקח הפנימי לקיים פעולות ובכלל זה, פעולות משלימות או פעולות נוספות על הפעולות שביצע המפקח הפנימי או לפעול לתיקון הליקוי. << דובר >> רס"ן רפי סלמה: << דובר >> אני מצטרף לכל מה שנעמה אמרה בתחילת או באמצע הדיון, כמובן. אנחנו כצה"ל, לא ידענו על זה מראש והיינו מעדיפים לפחות לקיים על זה איזשהו דיון פנימי עם הרשות. אנחנו לא שוללים את זה על הסף אבל אנחנו צריכים רגע כדי להבין את הקשיים של הרשות שמחייבים את האצילה וגם להעלות את הטיעונים הביטחוניים שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שומע. בניגוד לאצילות האחרות שעליהן אמרתי שבסופו של דבר זה מגיע אלי אז ההשלכות וההחלטות בנושא הזה הן שלי – זה שאני מקבל החלטות בקצב יותר מהיר מאחרים זה בסדר. אני שוקל ומחליט שחלק כן, חלק לא והכול בסדר – פה זה הגופים הביטחוניים. אני יודע שכל דבר שנגענו להם בו כאן הוא מאוד רגיש כמו מה זה אומר, מה זה פעולות משלימות, מה זה תיקון ליקויים ויש גופים שבהם אנחנו לא רוצים בכלל שהעובד שלך ידע שהם קיימים. אני מציע שלגבי המפקחים הפנימיים של הגופים הביטחוניים – בסופו של דבר, מדובר ברשימה לא גדולה של אנשים – מערכת היחסים שלהם תהיה מולך. לא צריך פה את האצילה, לדעתי. אם היה פה שיח וכל הגופים הביטחוניים היו אומרים שהם מכירים את זה וידעו אז הייתי אומר שאם הם לא מתווכחים אז אני בוודאי לא אתווכח בשבילם אבל מאחר והדבר הזה לא נשקל על ידם, אני לא רוצה לקבל החלטה על הראש שלהם כשהם לא פה ולא מכירים את זה. בואו נוותר על האצילה בפרק הזה. תודה, צה"ל. בכלל תודה לצה"ל, לא רק על זה. כל הכבוד לצה"ל. תחיי מדינת ישראל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, קופצים לעמוד 50. מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא השלים את המערכון כשהוא זורק את הרימון אחרי תחיי מדינת ישראל וכל הכבוד לצה"ל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עמוד 50, סעיף 23כו, זה החלטת ראש הרשות לדרישת תשלום. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש משהו שסוכם בוועדה ואיכשהו הוא השתנה בנוסח. ב-23כ(2), הוראות לפי חוק זה. דיברנו על זה רבות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, תוקן ל-"לפי חוק זה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הלאה. הטלת עיצום כספי, אני זוכר את הפרק הזה מאיפשהו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, הגענו ל-23כו. החלטת ראש הרשות ודרישת תשלום 23כו. (ב) החליט ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) – (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו וכן את האופן והמועדים להשיג על הדרישה; << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר? סעיף 23כז זה הפרה נמשכת והפרה חוזרת. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אני מחזירה אתכם ל-23כ(2), יש שם פעמיים את המדיניות של הגוף הביטחוני אז זה בטח ירד בנוסחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש דין ויש חוק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> היה על זה דיון מפורט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היה על זה דיון שלם. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> סליחה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את נכנסת לשדה מוקשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שדה מוקשים שאפילו צה"ל לא יצליח לחלץ אותך ממנו, שלא לדבר על הגופים האחרים ששם. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> לא, לא הבנתי איך הנסחית העבירה את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-232כז יש תיקון שהממשלה מבקשת. במקום "הפרה נמשכת, כלומר הפרה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 23כג, לאחר שנמסרה למפר למעט המועד החל מיום חלוף המועד להגשת השגה על החלטת דרישת התשלום והכרעת בית המפשט בעניין" שהוסיפה הוועדה, הממשלה מציעה "בסעיף 23כג, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה". כלומר, אצלכם הפרה נמשכת היא מיום מסירת דרישת התשלום. זה שינוי ממש משמעותי לעומת מה שהציעה הוועדה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לא כל כך הצלחנו להבין. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוועדה הציעה שזה יהיה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> צריך לקרוא את זה ביחד עם הסעיף הבא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (2) התקופה שמיום חלוף המועד להגשת השגה על החלטת דרישת התשלום ועד להכרעת בית המשפט בעניין לא תבוא במניין לעניין פסקה 1. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו כתבנו "הוגש" - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה רק אם הגישו השגה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, אם לא הגישו אז לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוגש ערעור על החלטת דרישת התשלום, לא תבוא במניין - - - עד להכרעת בית המשפט בעניין אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת חלופה יותר נכון אבל זה ערעור או השגה? לא הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה ערעור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו חוזרים פה שוב על בקשתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם ביקשתם עתירה, עכשיו השגה זה יצור שלישי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אין כאן השגה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה ערעור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה ערעור או עתירה. אנחנו חוזרים על בקשתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ערעור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני הכריע לעניין החלק הראשון אבל יש הבדל. כאן זאת לא הוראה על הפסקת הפרה וחלק מהשיקולים שאדוני התייחס אליהם היו בחלק שעסק בהוראה להפסקת הוראה כמו חופש העיסוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כאן זה על החלטה להטיל עיצום כספי. בסוף, זה על סכום כספי ויש לי מעט חוקים שקובעים שהחלטות על הטלת עיצום כספי ידונו בבית המשפט המחוזי. זה חלק ממה שהוועדה עושה בתיקון 14 וזה מיצוב הזכות לפרטיות במקום אחר אז אנחנו באמת חושבים שזה עניין מהותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, על עיצום כספי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, די. הוועדה כבר דנה בזה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, לא אמרנו שעל עיצום כספי יש ערעורים? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, הוועדה דנה בזה לעניין הוראה להפסקת הפרה, לא לעניין עיצום כספי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל אתה העלית את זה ודווקא התחלת מערעור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בפרק 23כט, לא? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> התחלת מהשגה על עיצום כספי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוועדה דנה והחליטה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יו"ר הוועדה קבע לעניין הוראה להפסקת הפרה, הוא לא קבע לעניין העיצומים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו צריכים להגיע ל-מב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. זה ב-23כט, לא? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מב? כשנגיע לשם אז נדבר על ערעור או השגה. דיברנו על זה כבר אבל - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתם רוצים זה בסדר. אנחנו אמרנו שאנחנו לא מעלים לך את הטענה שכבר דיברנו על משהו, נכון? הכול בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, רק הם יכולים להעלות אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, גם הם לא יעלו אותה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הם כל הזמן מעלים אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אתה, ראובן. אתה בסדר. גם ראובן בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (ב) בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 23 כג, שבוצעה לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי\ לאחר דרישת התשלום. . כלומר, דווקא כאן אתם חורגים מהתבנית. התבנית היא לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי, למיטב ידעתי, או שאין שינוי מהתבנית? לא יודעת, יכול להיות שזה היה תוך שנתיים. כנראה ששנתיים זה התבנית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 23 כג, שבוצעה לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או לאחר דרישת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא "או". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, הוועדה צריכה להחליט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מחליט, "לאחר המועד לשלום העיצום הכספי ובתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> המועד לתשלום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא המועד לתשלום. כן, נבחר "המועד לתשלום העיצום הכספי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, כאן זה שוב ערעור או עתירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 23כח? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-23כח אין לנו שינויים משמעותיים ו-23כט זה שוב הסיפור של עתירה או ערעור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אמרנו שנחליט על עתירה או ערעור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה לא הסכום הבסיסי כבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה. (ב) הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף 23כג והסכומים הקבועים בתוספות השלישית, הרביעית והחמישית יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה - - - עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום צריך לבדוק ולשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 1 בינואר 2026. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו הצענו 1 בינואר בשנה שאחרי כניסת החוק לתוקף. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר אבל זה בהנחה שהוא באמת ייכנס לתוקף ביוני או יולי, אם הוא נכנס לתוקף בדצמבר אז אין טעם לעשות עדכון סכומים ב-1 בינואר, שבועיים אחר כך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אמרתי 1 בינואר 2026. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אלא אם כן יהיה לך דחייה של התחילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עד יהיה ב-1. מתי התחילה של 14? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו הצענו שישה חודשים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, עוד לא דיברנו על - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנה, זה בסדר. אני לא רואה סיבה שהעדכון הראשון לא יהיה ב-1 בינואר 2026. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כך או כך זה 1 בינואר 2026. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה צריך להיות "הסכומים הקבועים בסעיף 23כג" ולא "הסכום הבסיסי" כי אין כבר סכום בסיסי בסעיף 23כג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסכומים הקבועים בתוספות השלישית, הרביעית והחמישית. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, זה לפני זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הסכומים הקבועים בסעיף 23כג. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אני אעשה חיפוש על המילה "הבסיסי". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בלי "בסיסי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בלי "בסיסי" ובלי "ממונה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לאצול את הסכום הבסיסי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> עם עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. התראה מנהלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (ג) ראש הרשות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפסי סעיף קטן (ב). סמכותו של ראש הרשות לפי סעיף זה ניתנת לאצילה. את זה אני דווקא מוכן לתת לכם. הנה, פה פרגנתי לכם. אל תגידו שלא פרגנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נסיבות שקבע שר המשפטים בנושא ההתראה המנהלית ייקבעו בתקנות. בהפרה נמשכת והפרה חוזרת זה תיקון נוסח אז זה לא משנה. סעיף 23לו זה הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון. אלו נסיבות שקבע שר המשפטים בתקנות ולא הממונה בנהלים. (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הרשות או ראש הרשות? לדעתי, מספיק הרשות. אין צורך בראש הרשות. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> נעמה, באיזה סעיף אנחנו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הייתי בסעיף 23לז, תנאי ההתחייבות וגובה העירבון. ערעור, עיכוב ביצוע והחזר 23מב. (א) על פעולות אלה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב-ראש נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ביצוע הפעולה; נוסיף גם את ההגדרה של הדה-נובו, כפי שהוקרא מקודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש פה כמה הוראות - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> יש לנו כאן הערה. בסעיף 23לג(ב) כתוב שבהתראה מנהלית - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע. כן? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לעניין סכום העיצום, זה אותו דבר שאמרנו קודם על אופן החישוב, בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה? שוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את אופן החישוב - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> ב-23לג(ב) צריך לומר בהתראה מנהלית את סכום העיצום וצריך להחליף את זה לאופן חישוב העיצום כמו שעשינו בסעיף העיצום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע אז אם כבר כאן – ואני חושב שגם שם – צריך להוסיף את ההפחתות האפשריות או לפחות הפנייה להפחתות. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה חלק מאופן החישוב, לדעתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-23מב אתם רוצים עתירה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם רוצים לטעון עוד פעם לגבי זה? נראה לי שדיברנו על זה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, אדוני. אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לי תחושה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה משתף איתם פעולה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם רצו. אני אחסום רשות בדישה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אנחנו עדיין חושבים שהערעור בנוגע לעיצומים הכספיים – בין אם הוא יהיה דה-נובו או לא – זה מאוד משמעותי גם למיצוב הזכות לפרטיות וגם למיצובה של הרשות ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אני חושב שיש פער בין ההוראות הקודמות שדיברנו עליהן לבין ההוראות הנוכחיות האלה. אמרנו שבהסתכלות על חוקים אחרים, אנחנו רואים לא מעט חוקים אחרים שבהם ניתן להגיע בערעור או בעתירה מנהלית למחוזי ואנחנו חושבים שגם כאן צריך להחיל את הדבר הזה, למרות שבסעיפים הקודמים החלטת אחרת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שוב, העיצומים ברוב החוקים הולכים לשלום. כאן בפרט, יש לנו גם מפרים קטנים וגם מפרים שזה לא תחום העיסוק שלהם וזה לא תחת רישיון. אנחנו רוצים לעודד את המפרים להגיע לערכאות במקרים הנכונים וככול שאנחנו עולים למחוזי אנחנו מצמצמים את היכולת של המפוקחים הקטנים, בטח בסכומים הקטנים ואת הסיכוי שהדברים האלה באמת יתבררו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי ילך למחוזי על ערעור של 20 אלף שקלים? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני לא משוכנע שאם ישאלו את המפוקחים הם יעדיפו את בית משפט השלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תגידו לי את האמת, מי ילך עם עתירה מנהלית למחוזי על עיצום כספי של 20 אלף שקלים אם הוא עוסק זעיר? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן אבל זה לא רוב האכיפה של הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע מה רוב האכיפה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> דיברנו על בפעמים הקודמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה אבל אתה לא יכול לבוא - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> - - - עסקים זעירים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקשיב, זה אולי הדבר שהכי מהותי לי בחוק הזה, ברצינות. בסופו של דבר, אי-אפשר לאחוז בחבל משתי קצותיו ואני כבר אמרתי את זה הרבה פעמים בדיון הזה. רוצים גם לאצול סמכויות, גם שיהיה יחידים – נתתי לכם וגם הרחבתי עסק המוחזק על ידי יחיד, גם סכומי עיצום, גם זעיר ולא רק על הגדולים. אתם רוצים להתרחב על כולם ובצדק. אני איתכם על זה ונותן לכם, לנו ולמדינת ישראל כלים להתמודד. מצד שני, אין בסיסי עיבוד. זה נכון שזה לא נוגע לכל ההפרות – להפרות של אבטחת מידע זה לא נוגע, אתם צודקים – אבל בהפרות אחרות זה בהחלט יכול לגעת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מה שאדוני ייקבע פה לא ישתנה כשיהיו בסיסי עיבוד. זה סוגר את העניין לנצח, לדעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בתיקון מספר 15 תבואו ותגידו שמאחר והוספתם בסיסי עיבוד אז אפשר לעבור לעתירה מנהלית. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת טענה שאני אתקשה להצדיק אותה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו מבקשים לא לוותר על הטענה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כשקובעים את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה, יישר כוח על זה. אני מעריך מאוד את מה שאמרת עכשיו. לא מוותרים על אף טענה, לא משאירים אף טענה בשטח. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא אדוני, הפור - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני גם רצה דה-נובו. הפור נופל עכשיו. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, בסופו של דבר זה נכון שאדוני רצה דה-נובו וגם אנחנו צריכים להגיד שרוב האכיפה שלנו לא נמצאת במקומות שאתה מדבר עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לכן, אנחנו חושבים שהמיעוט הקטן מאוד של המקרים, לא מצדיק את ההליכה דווקא לבית משפט שלום. אני חושב שכאן החשיבות שלנו היא - - - גם העיצוב של הזכות לפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עקרונית, אני הייתי מוכן לעשות דבר כזה. אני מוכן לעשות שזה יהיה לפי סכומי העיצום. אם זה עיצום שהוא מעל 2 וחצי מיליון אז הוא ילך למחוזי. אם אתם הולכים על עיצום שהוא מעל 2 וחצי מיליון אז הערעור ילך למחוזי, כמו גדולים. למרות שזה מלאכותי ואני לא רואה בזה טעם, אני מבין את ההיגיון כי יש הבחנה של סכומים בין הערכאות. אני חייב לומר שאני דווקא רוצה שזה יהיה יותר נפוץ. יעקב דיבר באחד הדיונים הקודמים על זה ש-75% מזליגות המידע ומתקפות הסייבר זה בעסקים הקטנים. << דובר >> יעקב עוז: << דובר >> זה פחות אבל זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא יודע, זה מספרים משמעותיים. לא 75%? 70? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן אבל בסוף, אנחנו מדברים פה על האכיפה של הרשות ואיפה היא ממוקדת ובגלל זה גם אמרנו שאנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. הטענה נטענה, היא הובנה. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> צריך להזכיר בדיון שאנחנו מדברים על הזכות של העסקים הקטנים לתקוף החלטה של הרשות, לא על האכיפה של הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> אנחנו מדברים על הזכות של עסק קטן לבוא ולתקוף החלטה של הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק של עסק קטן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אבל אנחנו לא רק בעולמות של העסקים הקטנים, אנחנו מסתכלים על כל ההסדר. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> נכון. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> ואנחנו מסתכלים על הזכות לפרטיות. היו"ר, אנחנו נבחן את החלופה שהצעת עכשיו אבל רציתי לשאול האם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> עכשיו, אנחנו שלחנו כבר נציגה. רציתי לשאול האם אופציה שבה נציע הסדר אחר בעניין האגרות גם יכולה להניח את דעתך בנושא הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שבבית משפט מחוזי אלו בדרך כלל עורכי דין מסוג אחר ובדרך כלל לוקחים יותר כסף, גם הייצוד המשפטי. אתם באמת מחזיקים את החבל משתי קצותיו. אתם רוצים לבקש ואני נותן לכם – רק בגלל שנעמה מרחמת עלי ועלי תפיסותיי הדתיות, היא לא מרבציה לי מכות על זה שאני מוותר על הנושא של אצילה – כי זה אמור להיות עניין יום-יומי ויותר אכיפת ציות אז זה אומר להיות דבר שמתנהל בבית משפט שלום שכולם מכירים אותו. אתם הרגולטור של כל המשק, אתם לא יכולים לבוא ולהגיד לי "אנחנו רגולטור של כל המשק" כזה מתאים וכשזה לא מתאים אז פתאום זה רק מחוזי או רק עליון. אם זה כל המשק אז זה כל המשק. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> במנותק מהשאלה אם לפצל לפי סכומים או לא, רק אגיד שאין היגיון שבערכאה אחת, בית משפט שלום ייבחן את שאלת הנורמה המהותית של האם הופר או לא סעיף 2 ואחרי זה בית משפט אחר ייבחן את עניין העיצום הכספי על אותה הפרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בכל מקרה, זה צריך להיות באותה ערכאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים, זה צריך להיות בית משפט שלום ונישאר בבית משפט שלום. אני לא רואה סיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר לגבי ההוראה הקודמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה גם נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מבחינתנו, המענה לעסקים קטנים הוא בתקרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני אהיה פרקליטו של השטן לשנייה – לא שאתם השטן – אבל לצורך העניין, בהפרה ברורה של תקנות אבטחת מידע אז על פניו, מה הרציונל של דה-נובו? תעזוב לשנייה את שאלת שלום או מחוזי, אני מדבר על הדה-נובו. הדה-נובו פחות רלוונטי בהפרה ברור של תקנות אבטחת מידע. התקנת firewall, כן או לא? למה דה-נובו עכשיו? אבל בגלל שאנחנו לא יכולים לחלק את כל אלה אז אנחנו עושים את הכול. יש ויש ולכן אנחנו מייצרים כלל אחיד, כדי לא להתחיל להגיד "על הפרה לפי סעיף 23כב קו נטוי 321, זה הולך לזה וזה הולך לזה". אנחנו מייצרים איזשהו כלל אחיד שלא מטעים להכול וזה בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-23מב הקראנו את (א), יש לנו דה-נובו שנוסיף וזה חל על הפעלת אמצעי אכיפה מנהלי לפי פרק ד3 ויכול להיות שאנחנו נוסיף גם את הסיפור של הוראה להפסקת הפרה של הממונה על הגנת הפרטיות, יכול להיות שהוא ייכנס כבר ב-6ג. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מה ההצדקה לסעיף דה-נובו? אני באמת שואל. במה אנחנו שונים מכל רגולטור אחר שאין לו סעיף דה-נובו? על הוראות הפסקת הפרה אני מבין כי זה חריג אבל לעניין עיצום כספי רגיל? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כי אין לכם הוראות ברורות בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לכם הוראות מהותיות ברורות. השאלה האם משהו מהווה הפרה או לא מהווה הפרה היא שאלה שמאוד קשה לענות עליה, בטח כאשר אנחנו לא במקצועות עם רישיון ובטח כשאנחנו לא בקבוצות מפוקחים מאוד מתוחכמות. אני לא יודע אם אני מפר או לא מפר והרבה מאוד פעמים, הוויכוח הוא על שאלות שהן מאוד אמורפיות, בלי הוראות clear cut. בחובת סימון מוצרים של הרשות להגנת הצרכן אז השאלה היא אם שמת מדבקה או לא שמת מדבקה. זאת שאלה פשוטה, יש תמונה ואירוע. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא תמיד השאלות הן פשוטות. יש שאלות של גילוי תנאים מהותיים והשאלה היא מה הוא תנאי מהותי. אי-אפשר להטיל על זה עיצום ישיר אז עושים עיצום דו-שלבי אבל זה לא דה-נובו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עושים עיצום דו שלבי. שוב - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עם השנים, יש פסיקה מספיק ברורה כדי שזה יהיה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו מייצרים פה חוק - - - אמרנו בהתחלה שאם היינו בחוק שעושה GDPR מלא עם הכול אז היה פה עולם אחר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> גם ב-GDPR זה דה-נובו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ב-GDPR המלא יש עמימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם ב-GDPR יש ערעורים דה-נובו אבל עדיין יש יותר שיקול דעת לרשות. דה-נובו או לא דה-נובו זה קצת תלוי בשאלה של איך אני מתייחס לפרשנות של רשות רגולטורית. אני לא מכיר את ההלכה בנוגע לזה באירופה, אני מכיר את ההלכה בנוגע לזה בארצות הברית שהשתנתה ממש לאחרונה. בסופו של דבר, רוב ההכרעות פה הן הכרעות משפטיות, הן לא הכרעות עובדתיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למעט כתיבת תקנות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במעט מאוד מהכללים שאתם משתמשים בהם, ההכרעה היא עובדתית. אני טענתי בתקיפות – עוד בימי היותי עורך דין – שאסור לבית משפט לקבל הכרעות משפטיות של רשות ככזה ראה וקדש כי זה תפקידו של בית המשפט לפרש את החוק ולא להתפרק מסמכותו. נא לשים לב, לפרש את החוק, לא לקבוע את החוק, לא לכתוב אותו מחדש ולא לבטל אותו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בואו נתקדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להוסיף את זה פה בתיקון עקיף? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבית משפט ישמור על החוק? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> התשובה היא לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז אולי נעשה הבחנה בין הפרות של החוק שיהיו בדה-נובו ותקנות אבטחת מידע לא יהיו בדה-נובו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה באמת רוצה עכשיו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם יש לך שתי הפרות אז לאן תלך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נפצל ערכאות? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא פיצול ערכאות. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא, הערכאה היא בכל מקרה שלום. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לעניין דה-נובו, אני לא מדבר על פיצול ערכאות עכשיו. אדוני גם אמר שעל פניו, תקנות אבטחת מידע זה לא מצדיק דה-נובו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים איתך. עקרונית, אתה צודק. אתה רוצה לקבוע - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא חושבת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> שסעיף הדה-נובו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עקרונית, אתה צודק אבל אז אתה מסתכל על תקנות אבטחת מידע ואתה רואה שבחלק מהן, עצם הכניסה שלך לרובריקה א', ב', ג' או ד' תלויה בשאלות שהן הרבה יותר משפטיות עמומות. גם השאלה מה הם אמצעים מתאימים היא שאלה מאוד עמומה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> שם אדוני צמצם את המקומות העמומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל תעזוב, אני באמת חושב שלא כדאי. בית משפט שלום נוטה לכבד, במקרים שאתם תפשלו אז תהיה פסיקה. זה טוב לכם שזה יהיה בשלום ויהיה לכם פורום - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> יהיה ערעור למחוזי ובמקרים טובים יהיה גם בוררות בעליון. אנחנו נגיע גם לשם, זה בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא יהיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. אני לא זוכרת למה פרסום זה בצהוב. פרסום 23מג. (א) הטיל ראש הרשות עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש פה שתי סוגיות. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> למה? לא יקבלו? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא יהיו. המשמעות היא שבית המשפט העליון לא ידון בנושא ואני לא בטוח שזה טוב למשק אבל בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה שהוא לא ידון בנושא? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה לא יגיע אליו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מכירים את החיים ואת אחוז המקרים שבהם בית המשפט נותן בקשת רשות ערעור. במקרה אני עסקתי הרבה שנים בתחום הזה, אלה מקרים מעטים מאוד ובפועל, בית המשפט העליון לא ידון בזכות לפרטיות. זאת תהיה המשמעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוד סיבה להתחיל בשלום. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> עוד סיבה להתחיל בשלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככה אתם לא סומכים על בית המשפט העליון? לא הבנתי מה קורה פה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני חושב שגם למשק יש אינטרס שייקבעו הלכות גם הלכות למקרים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהמבחנים לערעור בדרגה שלישית כשאתם השחקן הרב-פעמי, זה דווקא פועל לטובתכם. כאשר עולה שאלה עקרונית שנוגעת לחורגת מתחומי הצדדים, חזקה עליכם שאתם תתעקשו על ערעור וזה יגיע לעליון. זה דווקא פועל לטובתכם, פחות לטובת - - - זה כלי שקיבלתם. לעומת זאת, אם זה היה מחוזי אז כולם היו ישר מערערים לעליון והייתה יכולה להיווצר אי-בהירות גדולה יותר. במחילה, אני חושב שנתתי לכם פה משהו הרבה יותר חשוב ממה שאתם ביקשתם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עמית, מה רצית? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לעניין פרסום, יש לנו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק התחלתי לקרוא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, את שאלת למה זה בצהוב. ב-(א)(6) - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד לא הגעתי אבל בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ב-(א)(6) יש שימוש במושג "תאגיד המנוהל בידי יחיד". ההגדרה שיש לנו היא בתוספת והיא מדברת על מאגר המנוהל על ידי יחיד אז הצענו פה את ההגדרה "לעניין פסקה זו, תאגיד המנוהל בידי יחיד – תאגיד שהוא בעל שליטה במאגר המנוהל בידי יחיד, כהגדרתו בתוספת השלישית". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? זה בכלל לא הגיוני. השאלה של פרסום בהקשר הזה היא השאלה האם יש לי פה בן אדם שזכאי להגנה על הפרטיות והאם הרשות להגנת הפרטיות פוגעת בפרטיותו. גם אם הוא מנהל מאגר שהוא סופר רגיש והוא עדיין בן אדם וגם אם זה ברמת האבטחה הגבוהה ביותר הוא עדיין בן אדם יחיד והשיקולים אם לפרסם אותו או לא לפרסם אותו הם שיקולים לגבי יחיד ולהפך, תאגיד - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> איך אתה מגדיר את התאגיד הזה שמנוהל על ידי יחיד? יש לו מנכ"ל אחד? זאת לא הכוונה, נכון? הכוונה היא שהוא יחיד בעצמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברה המוחזקת בידי יחיד, חברת יחיד. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או-קיי, חברת יחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרעיון הוא שכאשר אני אומר שחברת עורך הדין שמחה דן רוטמן היא מפרה אז בעצם אמרתי ששמחה רוטמן הוא המפר. מה, אתם מתפלאים מהשם השני שלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נחשף מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נחשף מידע. אני חייב לומר לכם שרק כשנהייתי חבר כנסת הפסקתי לעשות את זה כי אז תמונתי כבר התפרסמה, לפני זה הייתי מקפיד תמיד לכתוב את שתי השמות מסיבה מאוד פשוטה. אחרי כמה וכמה פעמים שקיבלתי מכתבים לגברת עורך הדין שמחה רוטמן, השתמשתי תמיד בשני השמות שלי ולכן זה לא מידע רגיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נראה לי שזה שאתה מוסיף "דן" בשני זה פותר את הבעיה אבל בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מאפיין זיהוי נוסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברת שמחה דן רוטמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם זה כבר קרה לי אבל זה מצמצמם את טווח הטעויות. בכל מקרה, שמה של חברת עורכי הדין הזאת כשמי ולכן, אם היא מפרה אז אני מפר וכנ"ל במקרים דומים. עלתה השאלה איך תתייחסו לרמי לוי שיווק השקמה שגם שם, שם התאגיד כולל את שמו של האדם אבל כאמור, ברגע שמדובר בחברה ציבורית אז לא כל כך אכפת לי ההיסטוריה של כיצד הורכב שמה, האם יש שם שם פרטי או לא והאם יש שם בעל שליטה או לא. מדובר על חברת יחיד ובמקרה הזה זה באמת חברת יחיד, אפילו שותפים - - - שמו של המפר אם המפר הוא תאגיד אלא אם כן זה לא תאגיד המנוהל על ידי יחיד. הייתי אפילו מצמצם את זה, אלא אם כן הוא תאגיד ששמו כשם היחידה המחזיק בו. זה ממש מצטמצם לרמה הזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> קרי, כולם יודעים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא "כולם יודעים", כולם יודעים זה נכון גם על רמי לוי שיווק השקמה. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> יש לך את זה בסעיף קטן (ה), נכון? << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אז שני תנאים מצטברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> זה שמתייחס לחופש המידע. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> גם מאגר מנוהל בידי יחיד וגם ששמו כשם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, "ששמו כשם היחיד המחזיק בו". << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> גם אם זה רמי לוי שיווק השקמה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. רמי לוי שיווק השקמה הוא לא המחזיק. רמי לוי הוא לא המחזיק, יש הרבה מחזקים אז זה אלא אם כן זאת חברה ששמה כשם המחזיק היחיד בה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל יש גם חברות גדולות - - - << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אם לחברה היו קוראים רמי לוי בע"מ? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המחזיק היחיד בה. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> בעל הרשאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המחזיק היחיד בה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעל המניות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מחזיק מאגר, המחזיק היחיד בה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> בעל המניות היחיד. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> זה בעל המניות היחיד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה עדיין, אם אילון מאסק ישנה עכשיו את השם של טוויטר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - - נכנסת פה לפינה. הרעיון הוא שאנחנו מתייחסים לחברת יחיד ששמה כשם בעליה, כאלח יחיד. זה הכול. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל יש חברות גדולות ששמן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוא לא הבעלים, יש עוד הרבה בעלים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא תמיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן נכון. אם זאת חברה גדולה שיש לה בעל מניות יחיד אז כן. אם זאת חברה אדירה, אם אילון מאסק ישנה את שמו לטסלה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, אם טוויטר שהיא עכשיו בבעלות פרטית רק שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא רק בבעלות פרטית שלו, יש לה עוד בעלים ואם הוא ישנה את שמו לטוויטר, אז כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאקס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאקס. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הוא ישנה את השם של החברה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא ישנה את שמו לאיקס מאסק. "שמו של המפר אם הוא תאגיד אלא אם כן הוא תאגיד ששמו כשם המחזיק היחיד בו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם זה שני אנשים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז שיתמודדו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, א', א' ובניו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שיתמודדו או שיבקשו בקשה חריגה. במקרה של א, א' ובניו, תפרסם א', א' ובניו. מה יקרה? מי זה א' ומי זה א'? זאת לא פגיעה בפרטיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אהרון, אהרון ובניו? זה לא? זה כן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא. כי זה לא "שמו כשם היחיד המחזיק בו". << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא מספיק לכתוב היחיד, זה היחיד היחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היחיד היחיד היחיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעל המניות היחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ליתר ביטחון, היחיד היחיד היחיד. אפשר להמשיך? אני הקראתי את זה וזה היה טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה ברור מאוד. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני כתבתי "אלא אם כן הוא תאגיד ששמו - - -". " << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלא אם כן שם התאגיד זהה לשמו של הבעלים היחיד שלו". << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> לרשות יש בכל מקרה שיקול דעת לפי סעיף קטן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, עד כאן לעניין סעיף זה. כוונתי ברורה, תדברו אחר כך על הניסוח. אפשר להמשיך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סעיף (ב) זה ענייני נוסח. (ג) יפרסם ראש הרשות באותה דרך שפרסם לפי סעיף קטן (א); זה גם הבהרת נוסח. הייתה לנו מחלוקת כאן לגבי מה החליטה הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא יפרסם את שמו של מפר שהוא תאגיד אם משוכנע שההפרה היא קלת ערך בנסיבות העניין, אלא אם כן הפרסום נחוץ לאזהרת הציבור "אזהרת הציבור" או "לאזהרת הציבור שפרטיהם נמצאים במאגר"? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זאת אזהרת הציבור, חד משמעית. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אנחנו זכרנו שבפעם הקודמת אתה קיבלת את עמדתינו שזה אזהרת הציבור באופן כללי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> גם ווידאנו את זה בסוף הדיון. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, זה בוודאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-2 אתם צודקים לחלוטין. ב-2 זה אזהרת הציבור ועל זה דיברנו. אני לא זוכר דיברנו על 1 אבל שוב, אם ההפרה היא קלת ערך אז הצורך באזהרת הציבור ממילא יורד. פה אנחנו הופכים את הסדר, הרעיון הוא שבתאגיד ככל מפרסמים. מתי לא מפרסמים? כשזה קל ערך אבל יכולה להיות סיטואציה קלת ערך שפוגעת באנשים ספציפיים ולכן אנחנו בכל זאת נפרסם. לעומת זאת, אצל יחיד ההנחה היא שככלל, לא מפרסמים אלא אם כן הדבר נחוץ לאזהרת הציבור. שם ההפרה לא קלת ערך לכן, אמרתי את זה לגבי 2. אני בכלל לא זוכר שאמרתי את זה לגבי 1. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה סוכם באותו דיון גם לגבי 1. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, יכול להיות שזה סוכם אבל עכשיו סוכם אחרת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יעקב, אמרתי את זה לגבי 2. לגבי 2 זה הציבור על מלא ואין ספק. ב-2 זה אזהרת הציבור כי יכולה להיות לי סיטואציה – זאת הסיטואציה שדיברנו עליה – שיש בעל עסק שהוא עסק קטן שמוחזק על ידי יחיד אבל אני צריך להזהיר אנשים לא להתקשר איתו אז זה לא מעניין אותי מי נמצא במאגר או לא ולכן זה אזהרת הציבור. לעומת זאת, במקרה הראשון מדובר בתאגיד וההפרה היא קלת ערך. במקרה שאתה חושב שזה נדרש לאזהרת הציבור אז היא ממילא לא קלת ערך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך יכולה להיות סיטואציה שהיא קלת ערך ואתה צריך להזהיר את הציבור מפנייה? תסביר לי את הסיטואציה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני מניח כל מיני סיטואציות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תבהיר לי מה היא סיטואציה שהיא לא קלת ערך. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני לא יודע. אני לא יכול להגיד לך את כל הסיטואציות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה שיקול הדעת שלך אז תכריע. אני נותן לך הסמכה להכריע שבכל מקרה שנדרשת אזהרת הציבור, אותו וסימן שזה לא קל ערך אבל מתי בכל זאת תפרסם כשזה קל ערך? כאשר יש אנשים שזה נוגע להם אישית, למרות שזה קל ערך. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> מבחינת אזהרת הציבור, המנעד של הרשות הוא כל כך רחב אז אתה לא יכול להביא את זה לשיקול הדעת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מתי תהיה הפרה קלת ערך שצריך להזהיר את הציבור מפניה? תיתן לי דוגמה להפרה שהיא גם קלת ערך וגם צריך להזהיר מפניה את הציבור. זה לא הגיוני, זאת קבוצה ריקה. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת קבוצה ריקה, אם היא קלת ערך אז לא צריך להזהיר מפניה את הציבור אבל יכולה להיות סיטואציה שהיא קלת ערך עבור כלל הציבור אבל יש אנשים ספציפיים שפרטיהם דלפו אז אני רוצה לעדכן אותם ולכן אני מפרסם. זה נוגע לאנשים ספציפיים או לאנשים שבמאגר ולכן אני בכל זאת צריך לפרסם לציבור כי המאגר נמחק ואין לי דרך לדעת מי היה במאגר אז אני אומר "תדעו לכם שאם מסרתם את הפרטים שלכם לזה וזה, אמנם זה רק פרטים מסוימים והם התנהגו בסדר יחסית אבל אין מה לעשות והם הותקפו בסייבר האיראני. לא מגיע להם שיימינג והם באמת בסדר והתנהלו בסדר, הם רק לא עשו איזו סגירה קטנה". החבר'ה האלה בסך הכול בסדר אבל בדיוק על פרצה ממש קטנה שהייתה להם, הסייבר האיראני התלבש, חשף את הפרטים ומחק את המאגר מיד אחרי שהוא עשה את זה. ההפרה שלהם עצמה הייתה קלת ערך ועל פניו, לא מגיע להם שיימינג אבל אני רוצה שתדעו שאם מסרתם להם פרטים אז האיראנים יודעים עליכם. לכן אני מפרסם וזה אירוע שמתאים אבל לא מגיע להם אזהרת הציבור כי הם היו בסדר גמור חוץ מבאג קטן. לכן, ב-1 זה הגיוני שזה יהיה הפרטים כי זה החריג של החריג אבל ככלל, מפרסמים, אם זה קל ערך אז לא מפרסמים אבל אם זה קל ערך וזה נוגע לאנשים שהיו במאגר אז כן מפרסמים. זה חריג לחריג ולעומת זאת בראשון שזה רק חריג, זה אזהרת הציבור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסוף, יש היגיון בשיגעון הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש איזה משהו מארגן. על (ו) היה דיון בוועדה וסוכם שנוריד את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יופי, טוב שאתם נהנים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סוכם שנוריד את הסיפה של (ו) "בפרסום כאמור, יישם ראש הרשות אמצעים טכנולוגים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככול האפשר את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט בתום תקופת הפרסום". הסיבה שהורדנו את זה הייתה שנאמר לנו שזה בעצם כבר לא קיים. היום זה כבר בלתי אפשרי לעשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אנחנו עובדים על עצמנו. מי ביקש להחזיר את זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כי אולי היום אי-אפשר אבל אולי מחר כן תתפתח טכניקה שעושה את זה אז למה להוריד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הטכניקה הזאת תשמש לדאוג שהפרסום יהיה לארבע שנים ולשנתיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. הטכניקה הזאת תיושם כדי ליישם את הוראות החוק וחזקה על כל רשות שתפעל בהתאם להוראות החוק של ארבע שנים ושנתיים. אם הם יוכלו למצוא דרך כלשהי לתת גלולת רעל למידע כדי שכל מי שייקח אותה וינסה להעתיק אותו אליו – להלן, גיא זומר – אז מיד יהיה לו וירוס מטורף בגלל שהוא לא מחק את זה אחרי ארבע שנים אז בסדר. << דובר >> יעקב עוז: << דובר >> כבר בערך בשלושים שנה של אינטרנט, אנחנו הבנו שמה שעולה לאינטרנט לא נמחק לעולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אין צורך בזה. << דובר >> יעקב עוז: << דובר >> זה נראה לי קצת מוזר להכניס אופציה כזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, שוכנעתי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> מה הוחלט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוחלט להוריד את הצהוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ירד. שמירת אחריות פלילית (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב - - - אלא אם כן התגלו עובדות חדשות היה את זה, אני לא יודעת למה זה בצהוב, יכול להיות שזה בטעות. אצילת סמכות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מזמן לא היה לנו אצילה. ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי פרק זה לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות ואחראי על תחום העיצומים הכספיים << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה ירד "למעט הסמכות לקבוע נהלים"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות; למה הנהלים ירדו? << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> כי הורדתם את קביעת הנהלים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כי הורדנו את הנהלים, אין נהלים בפרק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין נהלים? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הורדנו את הנהלים אבל יש נוהל אחד שנשאר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אין סעיפי נהלים בפרק הזה והסמכות פה היא רק על הפרק הזה, פרק העיצומים וזה גם סעיף שכבר נדון ואושר ולכן הורדנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל היו לנו בכל זאת כמה נהלים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> שינינו אותם לשר המשפטים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל מחוץ לפרק הזה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מחוץ לפרק הזה הסעיף לא חל. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> הנוהל שדיברנו עליו היום היה הנוהל של בירור מנהלי או פלילי וזה לא - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נעמה, מחוץ לפרק הזה הסעיף לא חל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, מצוין. אתם רוצים לאצול את הסמכויות? "לא, זה רק בית משפט מחוזי", סליחה. ראובן, אתה יודע שאני צודק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, מה פתאום? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בעניין הזה, לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עמוק בפנים הוא יודע את זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בהרבה דברים אחרים כן אבל בעניין הזה לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סעיף קטן (ה) זה צו הפסקת עיבוד. על הליך לפי סעיף זה יחול חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, בשינויים המחוייבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה זה כן מחוזי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, כאן זו עתירה מנהלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא עתירה מנהלית. זו בקשה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה צו, כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הליך בבית משפט לעניינים מנהליים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הליך בבית משפט מנהלי לפי צו להפסקת פעולות עיבוד. האם הוועדה באמת זקוקה לסדרי דין שיחולו עד שייקבעו סדרי דין בהליך לפי סעיף זה? אם כן אז הממשלה מציעה לעשות את זה לפי חוק האזרחות, נכון? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> על פי תקנות, כן. האמירה היא שאם לא נכתוב כלום – וזאת ההמלצה של המומחים אצלנו בנושא – אז יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים כמובן. אם הוועדה בכל זאת עומדת להפנות לתקנות ספציפיות אז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנות האזרחות, כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> בשינויים המחויבים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> תקנות האזרחות, סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות, התשע"ז, 2017. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מצליח להבין איך תעשו את זה לפי סד"א, זה לא כל כך מסתדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לכן הצענו את תקנות האזרחות, הן הכי דומות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה יהיה תקנות האזרחות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנות האזרחות הן בעצם ההליך היחיד כמעט במדינת ישראל שבו שר או גורם מנהלי פונה לבית משפט בבקשה לסעד. זה הליך מאוד משונה, מאוד מעצבן והתלוננתי עליו בוועדת הכנסת לפני שבוע. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה קיים גם במשפטים של חדירה לחומר מחשב ודברים כאלה, אלה גם מצבים שפונים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו עושים הפסקה של חמש דקות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי הפרוטוקול צריך. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:48 ונתחדשה בשעה 17:53.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חזרנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו בסעיף 23יד רבא, סמכויות אכיפה בעמוד 63. שוב יש לנו פה את הסמכת החוקר. עמית, אתה רוצה להציע? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אותו ניסוח שהיה בפעם הקודמת, לא? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה טיפה שונה כי עכשיו זה מופנה לעבירה פלילית ספציפית. "יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי סעיף 5, בנסיבות או בצירוף סעיף 2(9), ככול שנעברה במאגר מידע ביחס לידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" או " היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי פרקים ב' או ד4". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הראשון זה יסוד סביר להניח והשני זה יסוד סביר לחשד? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, בשניהם זה "יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא פשוט להפנות לסעיפי העונשין לפי חוק זה? בסופו שלד דבר, בשבילי פלילי אתה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כי יש עוד עבירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, רק רגע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה זה משנה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אני אוהב ניסוח פשוט והגיוני. "היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי חוק זה". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לא מסמיכים את החוקרים של הרשות להגנת הפרטיות לאכוף את כל העבירות לפי סעיף 2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלא רק עבירות במאגרי מידע? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, של 2(9) במאגרי מידע ואת העבירות הייעודיות שכתבנו עכשיו בפרק נפרד לעניין מאגרי מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז הנוסח שלך יישאר וכנ"ל ב-(ג). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ב-(ג) אנחנו פשוט מפנים ל-(א). ב-23נ זה יהיה "המעבד המידע אישי במאגר במידע בלא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר מידע". 23מט "הפונה לאדם לקבלת מידע אישי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף נ עבר את סעיף מט? התדרדרנו עדי כדי כך ש-נ נכנס בין מח ל-מט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, מספרי הסעיפים לא יישארו כפי שהם, הם ימוספרו לפי הסדר כשיהיה סדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי כלום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כל עוד הצעת החוק זזה והסעיפים זזים ממקום למקום, אנחנו לא ממספרים מחדש, אנחנו ממספרים מחדש רק בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה, הכול בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לגבי מסירת מידע מגוף ציבורי, אנחנו אולי נוסיף סעיף שמבהיר כי הרשות תקבע נוהל לגבי מתי היא אוכפת את סעיף 23נ ומתי היא אוכפת את סעיף 16. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה סעיף 16? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת הערה שנשמעה בדיון ואנחנו לא חולקים על זה אבל אנחנו לא חושבים שזה צריך להיות בטקסט, אפשר להגיד את זה לפרוטוקול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה לא? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כי זה לא מסוג הדברים שכותבים בחוק. זה מקובל ונשמע בדיון שיהיה נוהל שמבחין בין זה לבין סעיף 16, אנחנו לא חולקים על זה מהותית אבל אנחנו לא חושבים שצריך להיות סעיף בעניין. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, איך שאתה רוצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי קשר לשאלת הנוהל, למה זה 5 וזה 3? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני חושב שדיברנו על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני גם זוכר אבל תזכיר לי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> 3 מדבר על שימוש של עובד במאגר מידע שלא למטרות העבודה, אלה מקרים של גניבת מאגרים במקרים הקשיים. פה יש העברה בניגוד לדין של מידע מגוף ציבורי אבל אין פה את היסוד של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בהכרח במטרה לגלות סוד. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן, אין פה את היסוד של "בניגוד למטרות העבודה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על זה אני חייב לומר - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אתה לא רוצה אז לא צריך, אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה לא צריך כי הרבה פעמים יש סעיפים עבירות בהם אפשר ללכת ל-(א) ול-(ב), בהתאם לנסיבות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין בעיה. עשינו את בחירות אז אפשר לדלג, הוועדה כבר סימנה את 26, 31א יורד ו-36 תוקן בעבר אז הגענו ל-36ב שזה שינוי התוספת, בעמוד 74. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בהצעת החוק הממשלתית בה נוסח הסעיף, היה את הסכום הבסיסי המקסימלי שאליו הוצע להצמיד את האפשרות לתקן את התוספות. כרגע אין לנו סכום בסיסי מקסימלי וכל דרך החישוב השתנתה אז אין לנו תקרה בעבירות שנספרות לפי כמות אנשים, זה תלוי בגידול האוכלוסייה בישראל או במתן שירותי מחשוב גם למדינות זרות. אין לנו כרגע סכום ספציפי ואנחנו נשארים עם הסמכות של השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, לתקן את התוספת השלישית, הרביעית והחמישית. זה מוסכם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה קצת משונה שהוא יכול לשנות את העיצומים של התוספות השלישית, הרביעית והחמישית אבל לא את העיצומים שקבענו בגוף החוק כאשר לכאורה, הם מתכתבים אחד עם השני. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל ככה זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני רק הערתי הערה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה יכול להוריד לו את הסמכות לתקן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני בעד. אני רק אומר - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> העיצומים הולכים אחרי ההוראות הנורמטיביות ומאחר ששם הן קבועות בחקיקת משנה שאפשר לשנות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אין בעיה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוראות תחילה בסעיף 81. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לנו תוספת ראשונה אבל אין לנו תוספת שנייה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו תוספת שנייה. טוב שהזכרת לנו כי צריך להקריא אותה. אין בה הרבה, אבל נקריא בכל זאת. התוספת השנייה היא התוספת שמציינת את פרט 12 במידע רגיש. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> תקנות הגישור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קשור למידע שמגיע ממדינות אחרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אקריא. מידע אישי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה בתוספת השנייה ובלבד שהוא מידע אישי במאגר מידע בישראל שהועבר אל המאגר מחוץ לגבולות המדינה ושבמקום שממנו הועבר חלות על מידע אישי מסוגו הוראות מיוחדות לעומת הדין החל על מידע אישי אחר; בתוספת השנייה יהיה "חברות באיגוד עובדים". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> איגוד עובדים במידע שהועבר לפי תקנות הגישור, לא כל חברות באיגוד עובדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל שבאיחוד האירופי העובדה שאתה חבר באיגוד עובדים נחשבת כמידע רגיש בעוד שבישראל, העובדה שאתה לא חבר היא זאת שנחשבת כמידע רגיש. סתם, בסדר גמור. בישראל אנחנו מאוד רגישים לזה שיש איגודי עובדים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הנה, התוספת השנייה הוקראה כולה. סעיף 28 זה תחילה בעמוד 81. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני באמת חושב שזה אפילו צריך להיות מידע רגיש במיוחד, עד רמת הגנאי אבל בסדר. אולי צריך להכליל את זה לפי חוק איסור לשון הרע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההצעה הממשלתית היא "תחילתו של חוק זה" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, מה התוספת השלישית? הקראנו את התוספת השלישית והתוספת הרביעית זה סכומי הפחתה, או-קיי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, החמישית זה סכומי הפחתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קורא את מה שאת כתבת. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> השלישית זה תקנות אבטחת מידע, הרביעית זה תקנות הגישור והחמישית זה הפחתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז מה שכתוב פה זה לא נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההצעה הממשלתית לתחילה זה "תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו". א', האם זה מספיק? ב', האם זה מספיק לעסקים קטנים? יכול להיות שכדאי להאריך לשנה ואולי שנה וחצי לעסקים הקטנים. אני כן רואה יתרון מסוים בזה שהגדולים יתחילו קודם כי יצטברו איזשהם פרשנויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו הכנסנו כלל גם בעיצומים שלפני שאתם מתחילים לאכוף, אתם בכל מקרה צריכים איזשהו פרק זמן. זאת אומרת, אם אני אעשה שזה יהיה שישה חודשים ורק אז אתם יכולים לתת - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, יש את כל הוראות ההפרה, יש את 6ג. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מה שאדוני אמר בדיונים הקודמים זה שהתחילה תהיה מיידית וממילא, בנוהל העיצומים יש צורך לתת התראה של חצי שנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התראה לפני תחילת אכיפה של פרק זמן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מבחינתנו, זה מקובל. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני חושבת שההבחנה בין עסקים גדולים לקטנים זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעזבי את ההבחנה. להבנתי, אם אני אעשה שזה יהיה שישה חודשים אז הפעם הראשונה שהחוק הזה ייאכף זה יהיה בעוד שנה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> למה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, שלושה חודשים אחרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? כמה זמן לפני תחילת אכיפה אתה צריך לתת התראה? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מבחינתנו, הצעת החוק הממשלתית אומרת שאפשר להתחיל אכיפה חצי שנה מרגע שהחוק עובר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נכון, אדוני מדבר על נוהל ההתראה שאומר שזה שלושה חודשים להוראות חדשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול זה הוראות חדשות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בסדר אבל ממילא, הוראת התחילה היא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, היא לא חלק מהאירוע. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אני לא בטוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר לך את הפרשנות שלי. אתה לא יכול להתחיל להורות על חוק לפני שהוא נכנס לתוקף. אתה לא יכול לתת את ההודעה לפי סעיף בחוק שלא קיים ולכן, אם אני נותן לך שישה חודשים וזה שלושה חודשים פלוס אז זה יהיה תשעה חודשים. אם אני נותן לך תשעה חודשים אז זה שנה. אם אני נותן לך שנה אז זה שנה ושלושה חודשים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא בטוחה שזה נכון. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה לא היה הנוסח. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> העמדה שלנו היא להתחיל את האכיפה בעוד חצי שנה, מרגע כניסתו לתוקף. כלומר, שלושה חודשים ושלושה חודשים לפי מה שאתה אומר, לפי מה שאני אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי, אז לא. נראה לי שנעשה שתחילתו של חוק זה יהיה שנה מיום פרסומו וצריך לתת את ההוראה שאומרת שאפשר לתת את ההוראה על התחלת האכיפה שלושה חודשים לפני כניסתו לתוקף ואז שנה היא שנה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מאחר וזה קבוע בנוהל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בנוהל? לא הכנסו את זה לנוסח? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, עכשיו זה יהיה תקנות של השר. זה נוהל שהפך להיות תקנות של שר המשפטים בלי הוועדה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תקנות שר משפטים בלי אישור ועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בלי אישור ועדה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה היה אמור להיות בנוהל ואנחנו החמרנו את זה מנוהל לתקנות של השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, שנה זה עדיין - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, אם האמירה היא שנה אז אנחנו נדע - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא. אני מזכיר לאדוני ולכולם איך התחלנו את החקיקה הזאת, באילו נסיבות ומה הצורך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התחלנו עם חוק של 14 עמודים ואנחנו יוצאים עם חוק מורכב מאוד של 80 עמודים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 100, למעשה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא הכול באשמתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שום דבר לא באשמתכם, זה בזכותכם. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> עדיין, אנחנו מדברים כאן על נסיבות שדיון אחרי דיון, אדוני התייחס אליהן מבחינת אבטחת מידע, מבחינת מצב ביטחוני - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך זמן היערכות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני מבין שצריך זמן היערכות אבל יש זמן היערכות ויש זמן היערכות. תקנות אבטחה מידע אלו תקנות שקיימות, אלו לא תקנות חדשות, זו רגולציה שקיימת. אנחנו מדברים על הרבה דברים שקיימים, מוכרים ומטופלים אז אם ניתן עכשיו פרק זמן של שנה זה הרבה, במיוחד בנסיבות בהן הבאנו את החקיקה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנסיבות ברורות. כמו שהצעתי בהתחלה, אני הייתי מבדיל בין כניסת ההוראות המהותיות לתוקף לבין מתי שאפשר להתחיל אכיפה. אני לא רוצה שהחוק הזה יתחיל להיאכף לפני שיש לשוק זמן להיערך לאכיפה שלו. פחות אכפת לי מתי יום התחילה. מבחינתי, יום התחילה יכול להיות שישה חודשים ואני חשבתי שזה כן שישה חודשים לפני שמתחילים לאכוף. מה שאני זכרתי זה שלפני שאתה מתחיל לאכוף הוראה חדשה, יש פרק זמן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל הנוהל הזה לא נמצא אצלנו, הוא כרגע אצל השר, הוא לא באישור ועדה ואין לנו שליטה עליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אפשר לכתוב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לכתוב את זה בחוק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה נראה לי יותר נכון מאשר להסתמך על - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לאכוף את ההוראה הזאת בחוק. לפני תחילת אכיפה, תהיה הוראת תחילת אכיפה חדשה ואז יהיה שישה חודשים של מה שנקרא אכיפה רכה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני מציע "לא יופעלו הסמכויות לפי פרק העיצומים". תחילה בתוך כך וכך ולא יופעלו הסמכויות לפי פרק העיצומים לפי כך וכך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> והעבירות הפליליות כן? 6ג כן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה עבירות פליליות חדשות יצרתי פה? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> למה לא לתת תשעה חודשים וזהו או שנה וזהו? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא שנה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אם אנחנו נכנסים להבחנות האלה, אנחנו נכנסים - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כל הניואנסים הם באמת מסובכים, עדיף משהו פשוט וזהו. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני מבקש. אנחנו בנסיבות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, שנייה. איזה עבירות פליליות חדשות יצרנו? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> שימוש לא מורשה במאגר מידע, בלי הרשאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכאורה, זה היה עבירה פלילית גם קודם. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא בנוסח הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בנוסח הזה אבל כן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא בהגדרה של מחזיק. יש שם שינויים נורמטיביים. יש לנו בקשה קולקטיבית מהצד הזה של השולחן. היינו שמחים לתחילה מיידית של עניין רישום המאגרים והאפשרות למחוק מאגרים רשומים. אם עכשיו במשך שנה השוק ימשיך לרשום מאגרי מידע, זה נשמע קצת - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כשנגיע להוראת מעבר אז נדבר על הוראת המעבר. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה לא מעבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא הוראת מעבר. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני ממש לא רוצה לעשות עכשיו עיפרון כחול של איזה סעיפים כן ואיזה סעיפים לא, אני מעדיפה לעשות את זה יותר מאוחר או - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא קשור לעיפרון כחול. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה פשוט נורא מסובך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי סוגיית האכיפה, אנחנו אמרנו פה בדיון שלפני שמתחילים לאכוף הוראה חדשה אז נותנים לשוק זמן ללמוד אותה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> דיברנו על שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה, זה לא משנה כרגע אם זה שלושה חודשים או שישה חודשים, זה פרק זמן משמעותי בשביל שהשוק ילמד את ההוראה. יש כאן הרבה הוראות חדשות, יש כאן הרבה כללים, יש פה חובות חדשות שלא היו בראשונה ויש כאן כל מיני דברים. אני חושב שאפשר להגיד שהחוק יחול בתוך שישה חודשים והאכיפה על ידי הרשות, בין האכיפה הפלילית של העבירות החדשות – אני לא מדבר על מצב קיים שאותו אתם יכולים לאכוף גם ככה – ובין העיצום הכספי, תתחיל שישה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף ואז יש לי שנה. שנה לתחילת האכיפה, ושישה חודשים לתחילת החוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם קביעת הפרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מוכן שבמהלך ששת החודשים האלה אתם תשלחו התראות, אין לי בעיה עם זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> נוצרת בעיה כי אנחנו מבטלים עבירות פליליות ישנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את מה אנחנו מבטלים? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> את כל עבירות אחריות הקפידה שהיום חלות, זה ייצור שעטנז. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אדוני, אם השוק כבר מוכן תוך שישה חודשים להוראות החדשות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי אמר שהשוק מוכן תוך שישה חודשים? << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> כי הוא מוכן לחלק גדול מההוראות ממילא אז שישה חודשים נוספים מעבר לשישה חודשים זה פרק זמן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שזה נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מאיפה אתה יודע את זה? יש גם עסקים קטנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. מאיפה אתה יודע שהשוק מוכן? אני לא מקבל תחושה שהשוק מוכן. רק בשביל ללמוד את החוק המאוד גדול החדש הזה, להכין עליו מערכי שיעור ולהעביר עליו הכשרות, בטח בזמן מלחמה – אני מזכיר לכולכם שאנחנו עדיין בזמן מלחמה – זה פרק זמן שנדרש. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אדוני, אני מבין אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש בן אדם שרק יחזור ממילואים עוד חצי שנה. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אדוני, אני אומר משהו אחר. אם אנחנו אומרים שתחילת התוקף של החוק הזה תהיה תוך שישה חודשים אז זאת אומרת שאנחנו מצפים, על אף שלא תהיה עדיין אכיפה, לזה שהשוק כבר יהיה מוכן לציית להוראות של החוק החדש תוך שישה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> דן אור חוף: << דובר >> אז אם אנחנו כבר מצפים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש הבדל בין לצפות שאנשים יהיה מוכנים לציית לחוק לבין סיטואציה שבה אני מלביש עליהם את כל כלי האכיפה. חברים, אנחנו הולכים סחור-סחור. זה שאנחנו בזמן מלחמה עובד לשני הכיוונים, גלעד. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> נכון, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה טיעון שהולך לשני הכיוונים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בסדר, אני לא באתי עם הצעה שהיא מעכשיו לעכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהחוק הוא מאוד מורכב אז אני מקבל את הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה, זה יהיה שנה לכניסתו לתוקף. מבחינתי, שייכנס בעוד שנה ותתחילו לאכוף, בלי עוד פרק זמן ואז אני גם לא אכניס את זה להוראת החוק. שנה להכול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל כשאתם עושים את הנוהל, תעשו אותו עם שלושה חודשים אבל זה יהיה לא כולל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתוך השנה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בדיוק. יראו את השנה לעניין שלשת החודשים. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> למה לא לחזור לחצי שנה כמו בדיון בתחילה? אם רוצים שהשוק ייכנס ויערך לזה אז חוץ מנושא האכיפה, חצי שנה נשמע כמו זמן סביר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה לא סביר. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אפשר לתת גרייס למינוי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם בלי תקופת מלחמה, אנחנו לא מחילים בחצי שנה חוקים גדולים כאלה שיש בהם כל כך הרבה הוראות במגוון רחב של נושאים, שחלות על כל המשק. זה לא הנוהג. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אפשר שזה יהיה בתוקף ויהיה גרייס על - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה זה כל כך משנה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה עוזר לך? << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> להיכנס ל-cycle. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הטענה של הרשות היא שבלי אכיפה זה חסר משמעות. כשעושים שנה אז כמו שעושים הרבה מאוד בעולם הטכנולוגיה, אתה עושה שזה כבר יהיה תיקון 14 ready. אנשים אומרים שאם אתה קונה עכשיו את המערכת הזאת, היא כבר עומדת בתנאי תיקון 14 ואתה לא תצטרך להעביר אותה בעוד התאמה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד סיבה היא שאנחנו באמת רוצים שתתפתח תחרות בקרב ה-DPO ובקרב האנשים שנותנים ייעוץ על החוק. בשביל שתתפתח תחרות, אי-אפשר לעשות את זה בחצי שנה. צריך לאפשר לגורמים נוספים להיכנס וללמוד את החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו גם בזמן לחימה. אני אומר שוב, אנחנו בזמן לחימה וחלק מהעסקים שאתה מבקש מהם לעשות עכשיו את ההתאמות לעסק שלהם הם במילואים, עובד הדאטה שלהם במילואים, כולם במילואים, כולם מפונים. יש לי חדשות בשבילך. היו לי חוקים פשוטים בהרבה שהבאתי לפה וביקשו ממני ואז באו אלי כדי לבקש הארכות כי אף אחד לא נערך לזה. הראשונים שיבקשו את ההארכות יהיו המדינה. יש סיכוי טוב מאוד שנכתוב שנה ובעוד 11 חודשים ו-29 ימים יבואו אלי בהיסטריה עם פטור מחובת הנחה ויבקשו ממני לתת עוד הארכה כי הממשלה לא ערוכה. רגע, אין הוראה מיוחדת לתחולה על הגופים הביטחוניים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש, שלוש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלוש שנים, יופי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, לא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה משהו אחר. זה לא קשור. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה ספציפית לעניין מאגרי המשטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק למאגרי המשטרה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת ההוראה שאדוני ביקש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי התחולה שלהם? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אותו דבר כמו כולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו כל החוק. גם הם יצטרכו שנה, אני אומר לך. יותר מזה, אם תעשה חצי שנה אז שב"כ, צה"ל וכל העולם ואחותו יבואו אלי עוד חצי שנה בשביל עוד הארכה. אם נעשה שנה אז יש סיכוי – לא גדול – שזה יקרה. תשמע לי, אין בן אדם אחד בעולם שמאמין שבתוך חצי שנה, כל הגופים הביטחוניים מוכנים לתחולת החוק הזה. יכול להיות זאת הטענה שלכם, אם תיתן שנה הם יבקשו שנתיים, אם תיתן חצי שנה הם יבואו להארכה נוספת. בסדר. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> סליחה, אמנם היה צריך להטמיע את ה-GDPR במדינות אבל ב-GDPR נתנו שנתיים, גם להטמעה וגם לזה שהתחיל תהליך כמעט שנה לפני שבו הרשויות שקמו בעקבות ה-GDPR עשו הדרכות והסבירו איך החוק הולך להיכנס ומה לעשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל אנחנו פה לא בעולם ה-GDPR. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> נכון אבל אני אומרת שיש כאן שינויים משמעותיים אז צריך זמן וצריך שהרשות תעשה עבודה ותתחיל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. שנה לפני הזמן זה סביר לחוק מהסוג הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם לרשות יש לקבוע נהלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנה זה זמן סביר. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> רגע. אולי לעניין תקנות אבטחת מידע שבהם הרגולציה קיימת, נמצאת, מוכרת וכולם עובדים כבר שש שנים על פיה. למה את זה לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא צודק. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> כי היא חלה על הגדרת מידע מאוד מצומצמת. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא סיימתי. לפחות שהעיצומים לגבי תקנות אבטחת מידע ייכנסו במועד כניסת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלושה חודשים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לחלופין, שכל החוק ייכנס בעוד תשעה חודשים ביחד עם העיצומים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן אבל ההגדרות ייכנסו אחרי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אין לך - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אז אולי לצמצם את כניסת החוק והעיצומים לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, מאחר ואני מכיר את המערכות אני יכול להיות מאוד נחמד. אפשר לעשות תשעה חודשים עם אפשרות לדחיית תחילת החוק לתוקף בצו של שר המשפטים באישור ועדת החוקה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שיקרה זה שאתם תעשו את זה ואתם תעשו בזה שימוש כי את בעצמכם וכל משרדי הממשלה יבואו בהיסטריה לבקש שנאריך כי הם לא נערכו לזה. אנחנו מכירים את הנפשות הפעולות וכל אחד מאיתנו חווה את זה מספר פעמים. אני יכול להיות נחמד ולהגיד לכם תשעה חודשים עם הערכה בצו. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> טוב, אז עתירה לבית משפט מנהלי וזהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני פשוט נותן לכם שנה כדי שיהיה לכם זמן להכין את תזכיר החוק לדחיית הוראת תיקון מספר 14 לתוקף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם גם צריכים שבעה חודשים כדי להכין את הדו"ח של שנה שעברה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להערת הציבור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לקח להם שנה וחצי או שנתיים להכין את הדו"ח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת ביקשנו לדחות את הדו"ח ליוני. אתה מבין? אתה יודע טוב מאוד שגם השנה הזאת לא תהיה שנה ואני אומר את זה בצער. אני חושב שאין סיבה שהיא לא תהיה שנה אבל היא לא תהיה שנה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בכל זאת, לעניין רישום המאגרים, אין היגיון שבשנה הזאת עסקים שלא יהיו חייבים ברישום, ימשיכו לרשום מאגרי מידע. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> הם ימשיכו לא לרשום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם ימשיכו לא לרשום ותמשיך לא להיות אכיפה, כמו היום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל כרגע, אתה מעניש את מי שבסדר. כלומר, מיש בסדר ורושם - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> למה? זה לא נכון שלא רושמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם יצהירו לפרוטוקול שהם לא יאכפו על מי שהחוק לא חל עליו בהוראת הרישום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בינתיים אין את הדברים החלופיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על כמה אנשים אתם אכפתם את הוראת הרישום? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה לא עניין של אכיפה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש מדיניות רשמית של הרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל חברה שרוצה להיות בסדר ובטח חברה שפועלות לא רק בישראל והיא חברה שיש לה בעלי מניות שהיא מדווחת עליהם, אז אפשר להבהיר שהוראת הרישום - - - << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא אבל אז יש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אי-אפשר. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לעבוד מחובות היידוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אי-אפשר, זה איזון. אנחנו הורדנו את הרישום והוספנו כל מיני איזונים במקום. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אז תכניסו את היידוע, אין בעיה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא, זה לא רק יידוע. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> זה בדיוק ההסתבכות שלא רציתי. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אמצעים אחרים לאכיפה - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, השתכנענו לנקי אז בואו נעשה את זה נקי בבקשה. יש גם את האיזונים שאדוני הכניס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא גישה נכונה. אי-אפשר, יש פה הסדרים כנגד ויש פה מכלול. אם יורשה לי לומר, עשינו פה עבודה טובה יחסית מאז שהתחלנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השתדלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ייצרנו פה מערך שלם של איזונים וכרגע, המציאות היא כזאת. אי-אפשר לבוא להגיד שחובת הרישום תיעלם ולא תבוא במקומה חובת ה-DPO. זה אמנם לא קשור באופן ישיר אבל יש חובת הודעה, יש חובת DPO ובעיקר יש את הסנקציות שיהיו למישהו שהפר את החובות המהותיות וזה גם משמעותי. אני מוותר לך על הרישום כי אני יודע שאם תפעל לא בסדר בבחינה המהותית אז אתה תקבל נבוט גדול על הראש ועכשיו הורדתי את הנבוט, הורדתי את הרישום ונשארתי בלי כלום. זה אומר שבשנה הקרובה יהיה כאוס מוחלט. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> פרקטית, בשנה הקרובה, אנשים שלא צריכים לרשום בעוד שנה יבוא וישאלו אותנו אם צריך לרשום מאגר מידע כרגע. מה אתה מצפה שנגיד להם? שצריך לרשום? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> כן. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התשובה היא שנכון להיום, החוק אומר שכן ומידת האכיפה - - - << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> התשובה היא כן ויש מדיניות אכיפה של הרשות שלא השתנתה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> מה היא? היא לא פורסמה מעולם. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> הם יצטרכו להוציא עלויות ולשלם לעורכי דין בשביל - - - זה מה שיהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניר אומר את זה בכל כנס. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אני יודע, אני נמצא בכנסים אבל היא לא פורסמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את מה שאתה אומר אבל זה חלק מהתן וקח של דחיית הכניסה. עכשיו אני אומר גם לך, אי-אפשר לאחוז בחבל משתי קצותיו. אני כן חשבתי שאפשר לפצל בין כניסת החוק לבין האכיפה ואז היה לזה גם משמעות, מן הסתם אבל מרגע שהוחלט שלא עושים את זה מכל סיבות - - - << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> זה לא כזה מהותי, זה רק עניין של תשלום מיותר של אנשים שיעשו משהו או של חובה מהותית שנעלמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תשלום. << דובר >> שחף קצלניק: << דובר >> גם הרשות חושבת שהחובה הזאת נעלמה, אני יודע שזה קצת מצחיק אבל - - - << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> עד שקורה משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. מה עוד? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נמשיך? אנחנו בעמוד 81, סעיף 28ב, החלת פיקוח הרשות על מאגרי המשטרה. אמרנו שיש לנו תחילה נדחית . החלת פיקוח הרשות על מאגרי המשטרה ב28. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תחילתו של סעיף 23יח(ב)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה – שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מיום כניסתו לתוקף, לא? מיום התחילה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מהרגע שהוא יתחיל, שלוש שנים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת רשאי לדחות את המועד האמור בשלוש שנים בכל פעם; זה אותו סעיף שאומר שחל עליהם הדין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לגבי תחולה, "ביטול סעיף 26 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, יחול לעניין מעשה או אירוע שנעשה או אירע לאחר יום התחילה. אולי לאחר יום הפרסום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה ביטול סעיף 26? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה ההתיישנות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע "לאחור יום התחילה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כנ"ל. "תחילה", נעשה את זה אחיד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי. הוראת מעבר זה הוראה לעניין המאגרים הרשומים היום. מאגר מידע שביום התחילה היה רשום במרשם ימשיך להיות רשום במרשם אף אם לפי הוראות סעיף 8 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לא חלה עליו חובת רישום והכול אלא אם כן הודיע בעל השליטה במאגר לראש הרשות על כך שלא חלה על המאגר חובת רישום כאמור. הודיע בעל השליטה במאגר כאמור, ימחק ראש הרשות את מאגר המידע מהמרשם. זאת אומרת שבמובן מסוים, יכול להיות שהמאגר לא יהיה עדכני. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> המרשם לא יהיה עדכני. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> המרשם לא יהיה עדכני. הרעיון היה לצמצמם את מספר המאגרים כדי לייצר מצב שבו מפקחים על מעטים אבל מפקחים כמו שצריך. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנשים שנרשמו כדין הם רשומים, הכול בסדר איתם והם צריכים להמשיך להיות רשומים אחרת, את עכשיו מטילה עליהם חובה להירשם מחדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא. מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל הוא לא יודע אם מי שנרשם הוא data broker או לא. הוא לא יכול לשנות מרשם על דעת עצמו אבל בן אדם יכול להגיד שהוא כבר לא רלוונטי ולבקש שיימחקו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי. מה לגבי נרשם שנרשם אבל עכשיו צריך להוסיף פרטים או לעדכן פרטים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תהיה לו דרישה לפי החוק ויהיה לו מענה לדרישה לפי החוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, השאלה היא אם אנחנו רוצים לתת להם מועד לתקן את הפרטים במאגר כך שיתאימו לחוק החדש? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> התיקון הוא רגיל, אם צריך לתקן פרטים אז מתקנים את הפרטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא רשום אז הוא רשום. אם יבואו ויגידו שיש בקשה להשלמת מידע ופרטים אז זה באופן יזום או באופן יזום מהצד השני. לא צריך הוראות מעבר לזה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> סליחה שאני מחזיר אותנו אבל אני רוצה לוודא משהו לפרוטוקול. מועד התחילה זה שנה ואחרי שנה מתחילה האכיפה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי, תודה. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אחרי אותה שנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי שתבקשו את ההארכה לשלוש שנים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני מקווה שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל תגיד שזה לא יקרה. הלוואי שאני טועה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סעיף (ב) להוראות המעבר. בסעיף זה – "בעל שליטה במאגר מידע", "מאגר מידע", "ראש הרשות" ו-"מרשם" כהגדרתם בסעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. ויש לנו עוד את שתי ההוראות הנוספות שדיברנו עליהן מקודם, המפקחים והחוקרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יראו מפקח שהוסמך לפי החוק העיקרי ערב יום התחילה כמי שהוסמך לפי הוראות סעיף 23 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; יראו חוקר שהוסמך לפי החוק העיקרי ערב יום התחילה כמי שהוסמך לפי הוראות סעיף 23י3 לחוק העיקר כנוסחו בחוק זה; << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. יש לנו גם את התיקונים העקיפים שהקראנו כבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לדעתי, תוסיפי את חובת פרסום בסוף. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> יש לנו הערת נוסח לגבי חוקר. החוקר לא הוסמך לפי החוק העיקרי כי אין הסמכה אלא לפי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלא לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדות, כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אולי אפשר "שהוסמך ערב יום התחילה", לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אני לא חושבת שאפשר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> צריך להפנות? בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם הוא הוסמך שלא לפי חוק? סתם הוסמך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז זה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נושאים? דיברנו על חיסיון עורך דין. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רצית לדבר על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא דיברנו, רציתי לדבר על חיסיון עורך דין. יעקב, תקשיב כי זה נוגע אליך. אתה עורך דין כמו רוב האנשים שנמצאים פה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מי שאינו עורך דין, שירים את ידו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אשריך, זה רק מראה שאתה יותר חכם מכל השאר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוא באמת היחיד פה בחדר? << דובר >> איה מרקוביץ: << דובר >> חברות לא פעילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזכות הגדרה רוחבית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ניסית לעקוץ אותנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ניסית לרמות אותנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה עורך דין, עורך דין בהכשרתך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה מי שלא עבר את בחינות הלשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה קורה כשאר מבקשים לחפש במאגר מידע של עורך דין ויש שם מידע שנהנה מחיסיון? אנחנו יודעים שהחיסיון מוסדר בכל מיני דרכים ויש כללים ומעטפה סגורה. מה אמור לקרות במצב כזה על ידכם כאשר אתם משתמשים בסמכויות הפיקוח והאכיפה כשאתם מחפשים מידע שנמצא אצל עורך דין? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> שולחים בקשה לבית משפט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם אתם עובדים ככה. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לפי מיטב ידעתי, כן. חבל שאין פה - - - << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה מקרה תאורטי לגמרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אף פעם לא יאכפו כלום על עורך דין. מי רוצה לאכוף דברים על עורכי דין? << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לא בדקנו לפני הדיון אבל לפי מיטב ידעתי, חותמים במעטפה ומביאים לבית משפט שיחליט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שאותן הוראות חלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, יעקב? << דובר >> יעקב עוז: << דובר >> << דובר >> יעקב עוז: << דובר >> זה לא יהיה כל כך רלוונטי בציר הזמן אבל אגיד שהלשכה פרסמה גילוי דעת בעניין הזה בינואר או פברואר 2022. יו"ר ועדת האתיקה זימן ביום חמישי הקרוב דיון על כניסתו לתוקף של גילוי הדעת הזה. העיתוי הוא יחד עם סיום הדיונים שלנו. אני לא מכיר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל השאלה היא כזאת - - - << דובר >> יעקב עוז: << דובר >> אני לא מכיר נהלים של העברת חומר במשרד עורכי דין במעטפה סגורה, לפחות לא במקרים שאנחנו טיפלנו בהם אבל אולי הרשות - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מכיוון שיש עוד דיון הצבעות אז אני לא יודע, אולי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, תבררו את זה. צריך לתת מענה ברמת הנוהל או ברמת הדרך כי בסופו של דבר, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה – בוודאי אם מדובר במומחה חיצוני – יש כל מיני חסיונות שעומדים גם מול בית משפט אז בוודאי שהם צריכים לעמוד אל מול חוקרים של הרשות להגנת הפרטיות, בתחום חובת הסודיות והחיסיון. אנחנו לא רוצים להעמיד עורך דין במצב בו אם הוא מציית לכם אז הוא מפר את האתיקה ולהפך אז תדאגו לזה. עוד משהו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא רוצה לדבר? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע. יש לנו הסתייגויות ואנחנו נדון בהן יחד עם ההצבעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלו הסתייגויות למליאה, לדעתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, בכל מקרה הוועדה חייבת לדון בהסתייגויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע אבל הם הגישו את ההסתייגויות כדי שהן יהיו הסתייגויות למליאה, הם לא ירצו דיון פרטני בכל אחד מהם אלא הצבעה קבוצתית כמו שהם בדרך כלל עושים. זה להבנתי אבל אני אברר את זה איתם. טוב, תם הטקס? << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> ידוע מתי יהיה הדיון של ההצבעות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שזה תלוי בקצב הניסוח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא יודעת על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אעשה מאמץ שזה יהיה עוד השבוע. דיון ההצבעות יהיה יחסית קצר וסמלי. אני בשאיפה שזה יהיה ביום רביעי אבל אני לא יכול להבטיח. אני באמת לא יודע מה אני אעשה עם החיים שלי עכשיו, חיי יהיו ריקים ללא הפגישות ב-08:00 עם נעמה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני יודעת מה אני אעשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק הגנת הפרטיות ליווה אותנו במשך שניים או שלושה דיונים והייתי בטוח שזה לא יגמר לעולם ובכל זאת, מסתבר שלכל דבר טוב יש סוף וסיימנו את הדיונים בחוק הזה. אנחנו נקבע מועד להצבעות ואז אם תרצו יהיו נאומים חגיגיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השאלה היא אם יהיו סנדוויצ'ים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אפשר לדאוג לסנדוויצ'ים. תודה רבה לנעמה שבאמת עבדה על החוק הזה. על כל שעת דיון בוועדה היא עבדה עשר שעות מחוץ לוועדה, נראה לי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 20 או 30 אבל מי סופר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 20 או 30. תודה רבה לאנשי הרשות להגנת הפרטיות ומשרד המשפטים. אם אני אציג פה את כל השמות אז אתם - - - אבל יש כאן אנשים שהפכו להיות חלק מנוף הוועדה ובעזרת השם, אנחנו ניפגש עוד שבוע או שבועיים כשיגישו את תיקון מספר 15 כמסוכם וכמובטח. תודה לכולם. את החגיגות אנחנו נשמור לישיבה הבאה אז נשחרר אתכם, את אנשי המשמר ואת אנשי צוות הוועדה לביתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:30. << סיום >>