פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 93 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024), שעה 11:08 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד- 2024 << נושא >> נכחו: חברת הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר חבר הכנסת: יואב סגלוביץ' מוזמנים: לימור ארזני – ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי בר כהן לוי – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי רחל ספירו – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים חנית אברהם בכר – עו"ד, הנהלת בתי המשפט מאירה בסוק – עו"ד, לשכה משפטית, נעמת רן מלמד – מנכ"ל, נקודת מפנה משתתף באמצעים מקוונים: גל ספן – ראש חוליית ביטולי נשק, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעת תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד- 2024 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לפתוח. לפני שאנחנו ניגשים לנושא, בדיוק הזכרתי את הביקור במג'דל שמס, הפיגוע הרצחני של 12 ילדים מתוקים, בנים, בנות, גילים מאוד צעירים. אני רוצה לשלוח גם מכאן, מהוועדה את התנחומים לכל המשפחות של הנרצחים. חבר הכנסת סגלוביץ', פגשתי שם אימהות בתוך שכול מאוד כבד. הדבר החשוב ביותר זה שאנחנו נוודא שהמשפחות האלה עטופות. אני יודעת לפחות מהביקור והמדברים שאמרו לי, שכבר מנכ"ל משרד הרווחה וגורמים אחרים נמצאים בתמונה ועוטפים אותם. אנחנו גם בוועדה נבדוק איך אנחנו יכולים לעזור למשפחות בהיבטים נוספים שיש ביכולתנו לסייע, אז מכאן שוב התנחומים והשתתפות בצערם הפרטי שהוא גם הצער הלאומי שלנו. אני רוצה לפתוח את הדיון במעבר חד בנושא הצעת תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד-2024. חבר הכנסת סגלוביץ', תודה שאתה איתנו, ולכל גורמי המקצוע והאורחים והאורחות. אנחנו שמחים שגם מנהלת הוועדה חזרה אלינו. ברוך רופא חולים. בבקשה, גבירתי היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מימון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> על שולחן הוועדה מונחות תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין) שזה תקנות שמותקנות מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת. התקנות עוסקות ברובן בסדרי דין. אני רק אזכיר, החוק למניעת הטרדה מאיימת עבר בשנת 2001 ומאז החוק פועל ומוציאים מכוחו צווים. החוק הזה עוסק במצבים של הטרדה של אדם שפוגעת בשלוות חייו ופרטיותו, בחירותו. כשיש מצב שיש איזשהו חשש שאותו אדם ימשיך להטריד ולשוב ולפגוע באדם המוטרד, אז יש אפשרות לפנות לבית המשפט ולהוציא צו, כשהצו הזה יכול לאסור מספר דברים כמו להטריד את הנפגע, לאיים עליו, לבלוש אחריו, ליצור איתו כל קשר בעל פה או בכתב, להימצא במרחק מסוים מדירת המגורים או ממקום העבודה. זה יכול גם לאסור על נשיאת נשק. זה בעצם הצו למניעת הטרדה מאיימת. היום אין עדיין הוראות לגבי סדרי דין ספציפיים בהליכים האלה, ולכן מה שנוהג זה סדרי הדין שיש בבתי המשפט האזרחיים או בבית המשפט לענייני משפחה, זה תלוי לאן מוגשת הבקשה למתן הצו. אני מציעה שמשרד המשפטים שהגישו לנו את טיוטת התקנות יציגו באופן כללי ואז נקרא סעיף-סעיף ונסביר אותו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול רק שאלה מקדמית? מאיפה נולד הצורך? תוך כדי ההסבר יהיה חשוב לדעת מה השונות או מה החשיבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, עו"ד רחל ספירו, משרד המשפטים. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> תודה רבה, יושבת-הראש. כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה ציינה, חוק מניעת הטרדה מאיימת הוא חוק מ-2001 שמטרתו כפי שכתוב בסעיף 1 לחוק, היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו, גופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. כמו שנאמר, בית המשפט רשאי לתת את הצו בהתקיימות העילות השונות המנויות בסעיף 4 לחוק, ולקבוע איסורים שונים. המבנה של החוק הוא דומה טיפה לחוק למניעת אלימות במשפחה, במודל שלו ובחירומיות שלו. החוק נועד לתת סעד מניעתי יחסית מיידי. ההליכים האלה מגיעים בפני שופט תורן שדן בתיקים האלה במהירות. עד היום הבקשות נידונות, רובן בבית משפט שלום. אנחנו מדברים בערך על כ-8,000 בקשות בממוצע שמגיעות לבית משפט שלום, כ-600 בקשות שמגיעות לבתי משפט למשפחה השונים ובממוצע בין שלוש-ארבע בקשות כאלה בבתי משפט לנוער. עד היום סדרי הדין שחלו הן לפי ערכאה ספציפית. רוב הבקשות הגיעו לבית משפט שלום ונידונו לפי תקנות סדר הדין האזרחי. ב-2018 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי והיה פורום 510 שבעקבותיה גם נעשה פיצול בין סדרי דין בבית משפט אזרחי לבין סדרי דין בבית משפט למשפחה. לדוגמה, המועד לערעור בבית משפט למשפחה הוא 30 ימים. המועד לערעור בבית משפט אזרחי הוא 60 ימים. גם צורך שעלה מהשטח, וחברתי פה מהנהלת בתי משפט תוכל להתייחס לזה בהמשך אם נצטרך, עלה שגם שופטים וגם בעלי דין וצדדים לא תמיד בהכרח יודעים איך נכון לפעול בהקשר הזה. בתי המשפט כן הנגישו טפסים באתר שלהם, אבל זה טפסים שהם ברשות, כלומר אם הגישו את הבקשה לפי הטופס, זה עזר לבית המשפט ולצדדים לדון בבקשה במהירות וביעילות. אנחנו סברנו שכן נכון גם בגלל הפערים בסדרי הדין בין הערכאות השונות וגם לייעל ולפשט את ההליכים ולהנגיש לציבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש משהו במהות שהשתנה או שזה רק יותר לעשות סדר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לעשות סדר ואחידות בתהליכים. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> במהות חוק קובע את הליבה. סדרי הדין עוזרים לבית המשפט. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל יש משהו שסדרי הדין בגלל שזה תהליך אחר, שבמהות הם משנים, מייעלים תהליכים, מזרזים אותם. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, יש דברים שהצענו להכניס וגם נעבור על זה בהמשך. למשל, יש בחוק בית משפט למשפחה סעיף שמאפשר גמישות בשיקול דעת, שאין אותו לבית משפט שלום, ומצאנו לנכון כן להכניס את זה כאן בגלל סוג ההליך ובגלל שאנחנו מדברים לא על תביעה אזרחית שהיא מתנהלת כפי שאנחנו יודעים, יכולה להיות תקופה בבית משפט, אלא סעד מהיר שבית המשפט יכול גם לקבל החלטה על בסיס עקרונות של צדק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצד אחד הרחבתם את שיקול הדעת, אבל מצד שני למשל כן צמצמתם את תקופת הערעור ל-30. בחרתם בזמן היותר קצר. אנחנו ניכנס תיכף לעובי הקורה ותסבירו לנו את הרציונל. אנחנו מבינים שהמטרה זה לייעל, לייצר אחידות שלא תיווצר גם אפליה שלא במתכוון רק בגלל שמדובר בערכאות שונות, ושיהיה כללים מונחים גם לעניין הטפסים שהם לא ברשות, אלא יהיה הרבה יותר מסודר. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. נתחיל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 12 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן – החוק) ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה – "בית משפט", "נפגע" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק; << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בית משפט זה בית משפט שלום כעיקרון, אבל יש אפשרות גם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית משפט לנוער במקרים ספציפיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה צריך להיות מובהר פה בסעיף? סעיף 3 זה מופיע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, אנחנו נגיע לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו מפנים להגדרה שמופיעה בסעיף 3 לחוק, שהוא מגדיר בית המשפט כבית משפט שלום, ולעניין נפגע שהוא בן משפחה, אז זה גם בית משפט ובית דין לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, ולעניין מי שהוא קטין, גם אם הוא נפגע או פוגע, בית משפט לנוער. "בקשה" – בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת; "מבקש" – מי שרשאי לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 4(ד) לחוק; << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם פה אני רק אגיד שיהיה לנו את ההקשר. לפי סעיף 4(ד) לחוק יכולים להגיש בקשה או הנפגע או מי מטעמו, או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, או תובע משטרתי או עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער. "משיב" – "פוגע" כהגדרתו בסעיף 3 לחוק, שמפניו מבוקש צו; << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה מעניין, אבל עובד סוציאלי, סליחה שאני קוטעת, עובדת סוציאלית שמטפלת באישה שהיא תחת אלימות וזה לא בבית משפט הנוער, לא תוכל לבקש? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. היועץ המשפטי לממשלה או נציגו. אני מבינה, נכון, רחל, במצבים כאלה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אולי תצטרכו לחשוב על זה, כי לא כל אישה שנמצאת תחת אלימות היא בהכרח מבינה שהיא צריכה צו הגנה, ולעו"סית שמטפלת בה, גם אם אין ילדים בתמונה וזה לא נידון בבית משפט לנוער, עדיין יכולה להבין שהמצב הוא כל כך חריף וחירומי שכדאי שגם להם יהיה את כלי הזה. אני לא רואה סיבה שלא, שזה 4 – עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער או המטפל במי שנזקק להגנה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כרגע אנחנו לא יכולים לתקן כמובן את החוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל זה הערות לעתיד. זה יכול לבוא בתיקון שלכם או בתיקון שלנו, אבל אני חושבת שזה נכון שאתם תעשו את התיקון הזה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בחוק למניעת אלימות במשפחה כשיש מצבים כאלה, כן יש אפשרות גם לעובד סוציאלי לפי חוק לפנות, וגם לחוקר משטרה אם אני זוכרת נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תובע משטרתי. לא כתוב שעובד סוציאלי יכול לפנות. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> את צודקת, יושבת-הראש. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> באלימות במשפחה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כאן אני כן אציין שבמרבית התיקים יש הרבה סכסוכי שכנים. לא תמיד האפיון של ההליכים האלה הוא נכון לכאן. במקרים כאלה של פגיעות יהיה אפשרות גם לפנות לפי החוק המקביל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם זה לא במסגרת משפחה, העניין. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> עו"ד מאירה בסוק מנעמת. בצו הגנה שזה צו שהיא מגישה בעצמה, אין לה עזרה. עובד סוציאלי לא יכול להגיש מטעמה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הוא רשאי לפנות. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> יש פה איזה התנגשות בין צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת. זה לא אותו דבר אבל יש פה איזה בעייתיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא אותו עולם תוכן. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אנחנו יכולים לעשות בדיקה אם הדבר נדרש. לא עלה בפנינו צורך כזה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> בבית משפט למשפחה מגישים צו הגנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "ערעור" - כמשמעותו בתקנות סדרי הדין האזרחי; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הגשת הבקשה 2. (א) בקשה לפי תקנות אלה תוגש לבית המשפט בכתב, בצירוף הנימוקים לה והמסמכים התומכים בבקשה, וכן תצהיר לשם אימות העובדות שביסודן. הבקשה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, והתצהיר יהיה ערוך לפי טופס 2 שבתוספת. (ב) הבקשה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום המגורים של המבקש או הנפגע. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט לדון בבקשה, אם ראה לנכון לעשות כן, אף אם מקום המגורים של המבקש לא נמצא באזור השיפוט. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למעשה יש לנו פה שתי תוספות. אני מציעה שכבר נסתכל על התוספות עכשיו. בעמוד הרביעי יש את התוספת הראשונה שקובעת את הבקשה, זה הטופס הראשון. היום כבר טופס כזה דומה נמצא באתר ומאפשר להגיש את הבקשה באופן הזה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> הוא די דומה לטופס של אלמ"ב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שזה דומה לטופס של אלימות במשפחה, חשוב לציין. הוא צריך לסמן מה הוא מבקש במסגרת הצו, והוא מצרף תצהיר שמנמק את הנימוקים, והוא גם נותן כל מיני פילוחים שיעזרו לבית המשפט לקראת שהוא דן בבקשה, אם זה על רקע ביצוע עבירת מין, אם זה צריך להיות במעמד צו אחד, האם יש הליך נוסף שמתנהל הזה, אם הם בני משפחה ומה הקרבה, ואם יש סכסוכים נוספים שהיו בין הצדדים. גם אם המשיב הוא קטין צריך לציין את זה. בנוסף יש את התצהיר בהמשך שגם הפנינו אליו עכשיו בתקנה 2, שפה הוא צריך לאמת את כל הפרטים בתצהיר, את כל הפרטים שהופיעו בבקשה, כולל אם יש ממצאים רפואיים, תלונות, נסיבות הבקשה, אם הוגש צו קודם. את כל הפרטים האלה בתצהיר. חשוב להגיד שבדרך כלל בהליכים אזרחיים, מה שהיום זה סדרי הדין לא מוגש תצהיר לבקשה, ובעצם ההגשה של התצהיר כרגע מסייעת לבית המשפט, נכון? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בהליך אזרחי נדרש תצהיר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא בשלב של ההגשה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בגלל שמדובר פה על בקשה ולא תביעה, בהליך אזרחי תביעה לא צריכה בשלב ראשון להיות מלווה בתצהיר. זה מגיע הרבה פעמים בשלב יותר מאוחר, בשלב של עדות, וגם אם יש איזה בקשת ביניים כזאת שמבקשים, אז יש צורך להגיש תצהיר. במשפחה לעומת זאת כן צריך להגיש תצהיר כבר בשלב המקדמי של הגשת התביעה לתובענה, וכאן חשבנו גם בגלל שהדיון צריך להיות מהיר וזריז, אז עדיף שיהיה בפני בית המשפט את כל המידע הרלוונטי ואת התצהיר, על בסיסו הוא גם יוכל להחליט האם יש עילה לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם תצהיר מרגיע את האירוע, כי כשבן אדם חותם על תצהיר זה עולם אחר מאשר לספר סיפור. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ויהיה אפשר לבחון על בסיס התצהיר האם באמת יש הצדקה לצו שהוא אפילו במעמד צד אחד, או לקבוע דיון במעמד שני הצדדים ואז לחקור על התצהיר. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט. התצהיר מאפשר את הדיון במעמד צד אחד עוד באותו ערב כשמוגשת הבקשה. בית המשפט בהתאם לתצהיר חוקר כמה שאלות את המבקש, ויכול לתת עוד באותו יום את הצו במעמד צו אחד. אם אין תצהיר אז באמת קשה לקבל את ההחלטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מייעל את התהליך. בסדר גמור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עוד הערה. הסמכות המקומית צריכה להיות במקום שבו נמצא מקום המגורים של המבקש או הנפגע, אבל התקנות מתייחסות למצב שזה מוגש במקום אחר, לא בסמכות המקומית שנקבעה ואז כן נותנים אפשרות לבית המשפט לדון ולהכריע. יכולות להיות נסיבות שבכל זאת בית המשפט ייתן צו על אף שזה לא לפי הסמכות המקומית שקבענו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון, וגם זה נכתב בדברי ההסבר לתקנות. סעיף 10 לחוק קובע שבית המשפט לא ימנע מלדון בבקשה ולהחליט בה אם יש טענה של חוסר סמכות מקומית, לכן אנחנו כן סברנו למען הסדר הטוב, שכן יש מקום שהבקשה תוגש באזור שיפוט של מקום מגורים, אבל ככל שהדבר לא אפשרי והוא מגיש את זה במקום אחר, הוא בכל זאת יוכל לדון. זה דומה טיפה למודל שנמצא בסדרי דין של אלימות במשפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני אקרא את תקנת משנה (ד). (ד) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת בבית משפט שמקום המגורים של המבקש או הנפגע לא נמצא באזור שיפוטו, רשאי בית המשפט להורות על העברת העניין לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגורים של המבקש או הנפגע, אלא אם כן ראה שלא להורות כן מטעמים שיירשמו; הורה בית המשפט על העברת העניין – כל בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש לבית המשפט שנתן את צו מניעת הטרדה מאיימת, תוגש לבית המשפט שהועבר אליו העניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר ברירת המחדל היא שמבחינתכם הוא כן יעביר, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות, נכון? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נעבור הלאה. הודעה למשיב 3. (א) הוגשה בקשה ונקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים או ניתן צו במעמד צד אחד לפי סעיף 7(א) לחוק, יורה בית המשפט למזכירות בית המשפט ולגורם אחר להמציא למשיב הודעה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת בצירוף הבקשה ונספחיה, וכן עם העתק הצו, אם ניתן במעמד צד אחד. (ב) המשיב רשאי להגיש תגובה לבקשה בצירוף תצהיר, עד למועד הדיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 7 מאפשר להוציא צו במעמד צד אחד אם יש מצב של סכנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני צריכה שתבהירו לי. הצו מוצא לפני הדיון? כי כשניתן הצו מתקיים דיון. מה הכוונה עד למועד הדיון? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> מוגשת הבקשה. יש דיון במעמד צד אחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, הדיון מתקיים, אז כאשר נאמר עד למועד הדיון, על איזה דיון? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> ואז נקבע דיון עד שבעה ימים ממועד הבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עד שבעה ימים במעמד שני הצדדים. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בדרך כלל זה נקבע יום למוחרת, כבר יש דיון במעמד שני הצדדים. בגלל הדחיפות הבקשה המזכירות מעבירה את זה. אנחנו לא רוצים להשתמש בדואר רשום, אבל באמצעות דואר 24/7 או באמצעות גורם אחר. לפעמים משתמשים אפילו באמצעות המשטרה או גורם אחר שימציא מסירה אישית, מיידית, מהירה כי הדיון הוא יכול להיות יום למוחרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בואו נסתכל על טופס 3 שזה הטופס שאותו אדם מקבל ובעצם מודיעים לו שהגישו נגדו בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, ומסמנים אם רק הוגשה בקשה או שאם כבר ניתן צו או שהוגשה בקשה להאריך תוקף של צו, עוד מעט ניגע בזה, ואז מודיעים לו על מועד הדיון ושהוא רשאי גם להגיש את התשובה, ואם הוא לא יופיע אז בית המשפט יהיה רשאי לדון גם בהיעדרו. אנחנו נעבור לתקנה 4, התייצבות לדיון. התייצבות לדיון 4. (א) נקבע דיון, יתייצבו הצדדים עצמם במועד שנקבע לדיון. (ב) לא התייצב המבקש, רשאי בית המשפט למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון למועד אחר. (ג) לא התייצב המשיב, רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור בסעיף 7(א) לחוק או לתת החלטה אחרת בעניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למעשה זה הדיון במעמד שני הצדדים, ואתם אומרים שיכול להיות מצב גם שהמבקש עצמו לא מתייצב ואז יש אפשרות או לדחות את המועד או למחוק את הבקשה, גם אם הוצא צו במעמד צו אחד וגם אם לא, נכון? זה לא משנה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, אני חושבת שזה אמור להפנות ל-7(ג) - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם לא התייצב המשיב? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל למה? יכול להיות שעוד לא הוצא הצו במעמד צד אחד ורק נקבע דיון למעמד שני הצדדים, אז הוא יכול או לתת צו או לא. זה לדעתי כל 7. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, אפשר להפנות ל-7 בלי (א). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שזה אם המשיב לא מתייצב. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> וגם אז אם ניתן הצו, ממציאים לו את הטופס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 4(ג) אומר – "לא התייצב המשיב, רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור בסעיף 7(א) לחוק או לתת החלטה אחרת בעניין. 7(א) – בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע או כשמהמשיב - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שזה זה. זה הסיפה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> (ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי - - -. זה רק (א). (ב) לא רלוונטי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אחרי שכבר נקבע דיון לא מסמנים עוד דיון במעמד שני הצדדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, זה לא רלוונטי 7(ב). << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> התכוונתי ל-(ג). << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> (ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), שזה שני הצדדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניסו - - - . כן, זה (א) ו-(ג). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה תלוי אם הוצא צו לפני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. התיקון הוא רק להוסיף גם את (ג). << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> יש לי שאלה. אם המבקש ביקש את הצו, הביא תצהיר אבל הוא לא בא אחר כך לדיון - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סעיף 4 מדבר על זה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אנחנו לא מוחקים את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או למחוק או לדחות. זה שיקול דעת של השופט. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אם הוא מביא תצהיר, למה שימחק? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? צריך להתייצב בבית משפט, אבל בית המשפט סוברני להחליט. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> הוא לא בא כי הוא מפחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז דוחים את הדיון. הרי אפשר להגיש בקשה שיש טעמים מיוחדים, שזה ייעשה רק בדיון במעמד צד אחד. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ההוראה הזאת היא משלימה לסעיף 7. לפעמים בחקיקה ראשית קובעים סדרי דין כי רוצים שזה יעוגן ולא ישונה. בסעיף 7(ה) כתוב – בית משפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, אלא לאחר שניתן למבקש או בא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומהטעמים שיירשמו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא ענית לי על שאלתי. אם יש מישהי שמפחדת להתייצב או מישהו מפחד להתייצב? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אז בית המשפט לא ידחה את הבקשה שלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את זה הבנתי. השאלה היא האם יש סעיף ספציפי שמדבר על דיון במעמד צד אחד? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> שרק המשיב מתייצב? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או המשיב או - - - , אבל שהדיון לא יהיה ביחד. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה מורכב. יש פה הגבלות משמעויות על אדם, ולכן המבקש כן צריך להיות נוכח ככלל. המודל פה בחוק בשילוב התקנות כן אמור לתת מענה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד משהו כללי. תיראו, גם במשפט רגיל אפילו בעבירות קשות ביותר, נשים מעידות. אני אומר במקרה של נשים. פה רוב המקרים זה לא סיפורים של אלימות במשפחה, זה אירועים אחרים לגמרי, לכן אנחנו לא באותו עולם. תמיד שופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו יכול לעשות מעשה אחר, אבל זה לא נכון להחריג את זה. פה אנשים יתנו תצהירים ולא יבואו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רחל אומרת ש-7(ה) נותן בכל זאת איזה מעטפת. אם ראה שיש נסיבות חריגות. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אני אוסיף ואומר שבתי המשפט מורגלים בדיונים מהסוג הזה, ובקושי שיש לאנשים באמת מפחד, מחשש מהצד השני, ולכן כשיש בבקשות מיוחדות ובאים ואומרים, אני חושש, אני מבקש, אני מבקש הפרדה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש שיקול דעת. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> כל עוד מציפים את זה בפני בתי המשפט, אז אפשר לאפשר ליווי מאבטח של משמר בתי המשפט. אפשר לאפשר הפרדה כמובן בשיקול דעת בית המשפט. יש סעיף שהדגשנו כאן, סעיף כללי של שיקול הדעת של בית המשפט כדי שיוכל לעזור לבית המשפט לקבל החלטה להגן על המבקש בדיון מהרגע שהוא נכנס לבית המשפט ועד - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל חשוב שהמבקש יבקש את זה. אי אפשר לתת תצהיר וללכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ברור מאליו. בסדר גמור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תקנה 5 זו בדיוק התקנה הזאת שמאפשרת לבית המשפט את הגמישות, את הדיון בבקשה. הדיון בבקשה 5. בית המשפט יקבע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים, ויברר את המחלוקת בין הצדדים בדרך שנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק ובאופן שנדרש בנסיבות העניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כמו שאמרת, זה לא קיים בכל סדרי דין, סעיף כזה, ופה חשבתם לנכון שצריך לאפשר את הגמישות הזאת. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, כי בעצם כמו שחברתי ציינה מקודם, הדיונים האלה, בית המשפט לפעמים נדרש לזה באותו יום או יום אחרי. אנחנו נתייחס לזה בהמשך, אבל רוב הצדדים פה הם לא מיוצגים. לפעמים זה גם סכסוכי שכנים, סכסוכים בין חמולות, משפחות. צריך לפעמים שבית המשפט קצת ייצא מהדרך הרגילה בדרך שנראית לו הטובה ביותר לנהל את ההליך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אוקיי. הודעה על צו מניעת הטרדה מאיימת 6. ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת שכולל איסור לשאת או להחזיק נשק, תימסר הודעה לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק, ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 5(ב)(2) מדבר על מסירה של בית המשפט על הודעה על מתן צו לפקיד רישוי, למשטרת ישראל, לצבא הגנה לישראל אם המחויב בצו הוא עם כוחות המילואים או שיש לו נשק מטעם הצבא, או לרשות ביטחון אחרת, ויש את הטופס, זה טופס 4 שזה הטופס שמודיעים על צו, ושם גם אפשר למסור בהמשך, ספציפית המשטרה אל פקיד הרישוי ולהגיד מה בדיוק נאסר במסגרת הצו, שאחד מהדברים זה האיסור על המשיב לשאת או להחזיק נשק, ולהורות על המשטרה על תפיסת הנשק לאלתר, שהתפיסה היא לא בהכרח. יכול להיות שעדיין יורו על איסור לשאת נשק, ולבית המשפט יש סמכות להורות על תפיסת הנשק לאלתר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה עם חברות אבטחה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בחוק יש התייחסות לרשות ביטחון נוספת, ויש גם אפשרות לתת למשל בעל רישיון מיוחד או מפעל ראוי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה לא לרשום את זה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ב-4 אפשר להוסיף את כל הפירוט הזה. יש הפניה לרשות ביטחון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אם זה כל כך מפורט, אז תוסיפו גם את כל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה רוצה שזה יהיה גם בחוק ולא רק בטופס? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא. להיפך, בטופס לא מופיע. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אפשר להוסיף את זה, רק צריך לזכור שלא בכל מצב צריך לשלוח לכל הגורמים האלה. המשטרה צריכה לקבל תמיד, פקיד רישוי לכלי ירייה צריך לקבל תמיד, ואז אם זה רלוונטי לשב"ס, זה רלוונטי למשמר הכנסת, רלוונטי למפעל ראוי. אפשר להוסיף את זה כרובריקות לסימון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבסוף יש גורמים נוספים במדינת ישראל שלא רשומים פה, אז אם לא רשום היה כלום, בסדר, אבל אם כבר רושמים אז צריך לרשום את כולם. אני אומר על הטופסולוגיה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> החברה הפרטית לא מחויבת לאסוף לו את הנשק. הנשק הזה הוא ברישיון של פקיד רישוי, לא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בואו נראה על פרקטיקה. מוציאים צו. בסוף את כל הדרך שזה עושה בין פקיד הרישוי במשרד לביטחון הפנים עד שזה יגיע לחברת האבטחה בטבריה, זה צריך להיות משהו יותר מהיר, אני חושב, כי הרי זה שביקש את הצו הוא כותב ממה הוא דואג, אז הוא יכול לתת נקודתית על הסיפור. לא צריך לעשות דוקטורט על זה. לחשוב אם לא כדאי להוסיף עוד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה להוסיף, כי היה לנו פה דיון שלם בכל מה שקשור להודעה של בית המשפט. אם את זוכרת, עו"ד חנית, אז דיברנו ואת השתתפת בדיון. זה היה במסגרת צו הגנה. יוצאת אישה אחרי שהיא ביקשה, ואז שולחים הודעה למי שפוגע או מטריד או מסוכן שהוא צריך להחזיר את הנשק. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> לימור, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה. היום התהליך כבר שנה וחצי שונה. הוא לא מקבל הודעה. קודם כל המשטרה תופסת את הנשק, ורק לאחר שהנשק נתפס הוא מקבל הודעה על ביטול הרישיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אני אספר לך, לימור, שאני לא חושבת שאנחנו שנה וחצי בתפקיד. הדיון היה בערך לפני שנה. לפני שנה עוד הייתם שולחם SMS. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> פברואר 2023 המערכת אופיינה כך שלא נשלחת הודעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז היום אין יותר הודעה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אין יותר הודעות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. מעלה פה פרוצדורליות ואנחנו רוצים להבין. בסוף המציאות היא מה שמשנה. אנחנו צריכים להתחבר ליום-יום. יש חברת אבטחה, אומר סגלוביץ', הודעתם למי שהודעתם מכלל הגורמים האלה, או לחברת האבטחה. עד שלוקחים ממנו, כמה זמן זה לוקח? מה התיחום? אין תיחום בזמן בסיפור הזה. אנחנו רוצים לדעת שזה קורה באותו יום, כי אם ראה לנכון השופט ובית המשפט שצריך לקחת ממנו את הנשק, אז זה אומר שהסכנה היא מיידית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על הטופס. בטופס רשום X גורמים שצריך להודיע להם. אם המשטרה עושה את כל העבודה, אז צריך רק משטרת ישראל. תודיעו למשטרת ישראל שתתפוס. אחר כך ישברו את הראש. משטרה או צבא לצורך העניין, אבל יש פה פירוט יותר רחב. אני בסך הכול העליתי את העניין של הטופסולוגיה, שבסוף לא יתפספסו בגלל הטפסים. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אנחנו הערנו שיש פה עוד שלוש רשויות רישוי עצמאיות שלא מופיעות שם. שירות בתי הסוהר, כנסת ישראל לא מופיעה. רשות רישוי עצמאית. הוא לא מקבל את הנשק באמצעותי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> חבר הכנסת סגלוביץ', בסעיף 4 אפשר לפרט יותר אם זה יהיה רלוונטי. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> מעבר לחברות אבטחה יש מפעלים ראויים, ישובים ראויים ומשרדי ממשלה שלכולם יש בעל רישיון מיוחד שיכול לתת הרשאה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בוא נלך על הפרקטיקה. בסוף שופט נתן צו. זה לא כל יום קורה, אבל הוא כבר נותן. אני התחלתי מהטופס, לא מהאידאולוגיה. בטופס הדבר הזה צריך להגיע למישהו, והמישהו הזה צריך לדעת שהוא צריך לעשות מעשה. השאלה אם זה מגיע לכל הכתובות הנכונות? זאת השאלה היחידה שאני שואל. אם כן, סבבה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אנחנו לא שולחים לחברת האבטחה. אנחנו שולחים למשטרת ישראל, לפקיד הרישוי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תסבירו לנו איך זה קורה בפועל. אותי מעניין בפועל. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> הצו נשלח למשטרת ישראל, לאגף הרישוי ולגופים - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל לדוגמה לכנסת, לא נשלח. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בטח שנשלח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למי? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> יש רשות ביטחון שעימה נמנה המחויב בצו. החוק מגדיר מה זה רשות ביטחון. רשות ביטחון – משטרת ישראל, הרשות להגנת עדים, משמר הכנסת, צבא הגנה לישראל, שב"כ ושירות בתי הסוהר, זאת אומרת שאם יש אחד מהגופים האלה, מועבר אליהם, אבל לחברות האבטחה, לגופים הפרטיים, חברות פרטיות אנחנו לא שולחים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ברור לי. אני נכנס רגע לתפר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מה הפרוצדורה? לא שלחתם לחברת אבטחה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> מכאן המשטרה, אגף הרישוי, הם אלה שנכנסים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגף הרישוי שלחו להם היום. נראה לך שמחר בבוקר הם באים לקחת או היום? לא. אני רוצה לדעת מה קורה בפרקטיקה? בא בית המשפט ואומר, אני עכשיו מבקש לאסוף את הנשק, לקחת מהבן אדם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מנצלים את ההזדמנות לפני שיהיה דיון בביקורת המדינה, למה לא. זה הכול. ראינו את הטופס, הסתכלתי. אם נגיד שהכול בסדר וזה זורם, סבבה, אבל אני לא משוכנע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו יודעים שזה לא לגמרי זורם, בגלל זה אנחנו שואלים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אגף כלי ירייה קיבל נניח את הצו הזה, ונגיד זה מישהו שהוא במפעל ראוי. קצת על הפרקטיקה של האירוע הזה כפי שאת יודעת. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> במערכת הממוחשבת ישר נעשית לו הגבלה של צו בית משפט ומודיעים לבעל הרישיון המיוחד באותו מפעל, שהוא זה שאחראי גם מבחינת החוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את מדברת על מפעל. זה כולל חברת אבטחה. כמה זמן זה לוקח לכם? בסוף אנחנו רוצים חיבור למציאות. הכול טוב בתקנות. אנחנו כבר למודי ניסיון איזה פער יש בין חוקים, תקנות לבין מה שקורה במציאות, והמטרה שלכם ושלנו זה לדאוג שזה דופק בצורה היעילה ביותר כמו שהבאתם את התקנות. מה קורה בפועל? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> להגיד לך כמה זמן בפועל מהרגע שאנחנו מודיעים לו ועד הרגע שהוא תופס? זה צריך להיות מיידית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה צריך להיות מיידית. אני לא שאלתי מה צריך. מה קורה? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני מאמינה שמהרגע שאנחנו שולחים, אני יכולה לבדוק סטטיסטית, 24 שעות הנשק נתפס. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כל המערכות היום זה עובר דרך מחשב, נכון? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מספר המקרים שיש צווים כאלה הוא לא עצום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, מאירה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אנחנו עשינו דיונים רבים בנושא של צו הגנה. זה שום דבר. הלא אנחנו דיברנו על זה שזה מגיע בפקס מהנהלת בית המשפט למשטרה. מידע אישי, אישה נרצחה, כי עד שזה הגיע מבית המשפט למשטרה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בנות, נא להשיב לנעמת. האמינו לי, הן אלה שפוגשות את הנשים. כן, רן, בבקשה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני רוצה להצטרף למה שמאירה אומרת. אני חושב שחסר פה עוד נקודה. חסר בטופס הזה ובכלל הודעה על קבלת המסמך, זאת אומרת אישור על קבלת המסמך על ידי הגוף שמקבל. כמו שאתם אומרים, אתם שלחתם אותו. אנחנו לא יודעים אם הוא התקבל. אנחנו לא יודעים תוך כמה זמן הוא התקבל. אני חושב שצריך שיהיה שם סעיף שאומר שתוך פרק זמן של 12 שעות או 20 שעות האישור של המסמך התקבל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בגלל שזה לא תחום בזמן. לא סתם אמרתי. חנית, כמה מתוך ה-8,000 בקשות, כרוך בתוכן תפיסת נשק? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני אגיד מה התקבל אצלנו. לקחנו את הנתונים של 2023–2024. בשנת 2023 התקבלו 6,801 צווים באגף, מתוכם רק 55 צווים היו לאנשים שיש להם נשק בפועל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצויין, אז אנחנו יודעים לבדוק את זה. את יכולה לבדוק תוך כמה זמן תפסו את הנשק? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני אצא רגע החוצה ואני אבדוק. אני רק רוצה להסביר על התהליך. אנחנו מקבלים את הצווים האלה באמצעות Fax2Mail. ככה הם מתקבלים באגף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של גורם ספציפי שמקבל? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> מהנהלת בתי המשפט זה מגיע אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה ספציפית פונקציות שמתעסקות רק בזה? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> רק בזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> יש לזה שני היבטים. אנחנו בודקים אם יש לו רישיון נשק במערכת. אנחנו מודיעים למשטרה גם כן במקביל לתפוס את הנשק, ומגבילים אותו אצלנו במערכת כצו בית משפט. יש מקרים בהם אין לו נשק, אז אנחנו מקימים אותו כרשומה ומגבילים אותו שלא יוכל להגיש גם בקשות. זה שתי הפעולות כדי לוודא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הווה ועתיד. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> מה קורה אם הבן אדם שמקבל את ההודעה נמצא בחופש, הלך לקחת את הילד שלו החולה מבית הספר, לא ראה את ה-Fax2Mail שהגיע? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ברור. אתם באופן מיידי מתקשרים למשטרה? יש את הפונקציות הרלוונטיות שעוסקות רק בזה? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> כן, אבל את זה אני מציעה שהמשטרה תבוא ותסביר איך היא תופסת ותוך כמה זמן היא תופסת, כי זה אחריות של המשטרה לתפוס את הנשק. משטרת ישראל, זה האחריות שלה לתפוס נשק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לנו מישהו בזום ממשטרת ישראל? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שיגעתי אתכם בגלל הטופס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אתה נגעת בנקודה שהיא חשובה. זה הכי חשוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מאחר והמספרים הם לא מספרים גדולים, השאלה אם אי אפשר לייצר מנגנון של פיקוח ובקרה על אותם 55 במקרה הזה? זה משהו שהוא אפשרי. אני לא אגיד לכם מה לעשות, אבל לחשוב שאולי זה חלק מהפתרון. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני אעיר משהו בשוליים. אנחנו רוצים ממשק מקוון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה עלה גם בישיבה הקודמת. כולם רוצים אבל איפה הממשק? בינתיים, עם כל הכבוד, החיים לא מחכים לממשקים מקוונים. אתם צריכים לעבוד על זה. הבנתי שאתם כבר הייתם לקראת סיום. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> זה עדיין בתהליכי עבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רבותיי, אז נאמר לי שזה ממש לקראת סגירה, הדבר הזה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> מה שאני בדקתי, זה עדיין נמצא בתהליכי עבודה. יש כל הזמן עוד דברים, עוד ממשקים. סדרי העבודה שנכנסים בעקבות חקיקה שחשובה גם, לכן יש דברים שאי אפשר לעשות אותם במקביל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אבל אתם צריכים יעדים. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> זה נמצא בעבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בואו נשמע רגע את נציג המשטרה, אבל תדעו לכם שזה תשובות שהן לא משביעות רצון מהסיבה הפשוטה שזה הרבה זמן שאנחנו שומעים את התשובות האלה, ואתם צריכים להתחיל להתכנס ליעדים. רפ"ק גל ספן, בבקשה. << אורח >> גל ספן: << אורח >> גל ספן, ראש חוליית ביטולי נשק. אנחנו למעשה יושבים על מערכת שמסונכרנת עם המשרד לביטחון לאומי. בית המשפט הוא לא שולח למשטרה כמו שהעירה הנציגה של נעמת. הוא שולח את זה למשרד לביטחון לאומי שמקבל צו לתפיסת הנשק, כי לא כל בקשה לתפיסת נשק היא נענית. רק מה שהוחלט על ידי צו שופט שאכן הוא מורה על תפיסת הנשק, זה מגיע אליי לתוך מערכת ממוחשבת. לאחר שראיתי את הצו עצמו, רואה העתק של הצו ששופט חתם, אני מורה על ביטול הנשק ולמעשה זה באופן מיידי. מרגע שהצו עצמו נשלח אליי זה הפער שצריך לפעול. מבחינת המשטרה הנציג המשטרתי מבצע את זה באופן מיידי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. קיבלת במייל שזה מייל פעיל כל הזמן 24 שעות. << אורח >> גל ספן: << אורח >> זה לא מייל, זה מערכת הרבה יותר מסודרת ממייל. זה מערכת שאנחנו מקבלים - - - ועובדים יחד איתה. זה מערכת שיודעת לדבר את השפה. זה מערכת ממוחשבת ממוקדת נושא של נשק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. ברגע שאתה מקבל את זה מאגף הרישוי, אתה במקום מטפל בזה? כמה זמן לוקח? << אורח >> גל ספן: << אורח >> צריך לבדוק את הפער בין מה שהמשרד לביטחון לאומי שולח אותו אליי. בגלל שאני מקבל אותו, זה הדבר הראשון שאני עושה במערכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הפער של לפני זה תן לנו, אנחנו נבדוק. אני שואלת ברגע שקיבלת. << אורח >> גל ספן: << אורח >> ברגע שקיבלתי אני למעשה מבטל אותו באופן מיידי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ביטול ממוחשב, אבל התפיסה? << אורח >> גל ספן: << אורח >> נשלח חזרה למשרד לביטחון לאומי דיווח על ביטול הרישיון, ומפה נשלח במקביל לנציג של השוטרים שנמצא בתחנה המקומית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תוך כמה זמן זה נשלח מהרגע שקיבלת את הצו מאגף הרישוי? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אפשר להעיר משהו בבקשה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אנחנו לא מחכים לביטול הזה, במקרה הזה לביטול משטרה. יש צו בית משפט ובאותו רגע מתבטל הרישיון אצלנו. הוא מוגבל לסמכות פקיד רישוי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, זה לעשות בדיקה כפולה. אני שואלת שאלה פשוטה. אני צריכה תשובה פשוטה. היא שלחה ב-14:00 את הצו של בית המשפט. מתי אתה מגיע לבן אדם? << אורח >> גל ספן: << אורח >> באופן מידיי הנציגים עצמם שמפוזרים בתחנות. זה לא אצלי במשרד. זה כל תחנות המשטרה שקיימות. הם יוצרים קשר מיידי והם מבקשים את הנשק עצמו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מנסה להבין איך זה עובד. אני בחורה פשוטה, אני אוהבת לשמוע פשוט. העובדים שלך מרימים ממש טלפונים או שולחים במחשב? << אורח >> גל ספן: << אורח >> לא. אני עושה פה הפרדה בין שטח למטה. מבחינת מטה זה מה שאמרה קודם לימור. היא גם מבטלת. זה מגיע אליי, גם אני מבטל. שתי פעולות על אותו דבר, ויש נציג שטח שהוא זה שאמור לקחת את הנשק. הוא בשטח מבצע את זה באופן מיידי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממי הוא מקבל את ההוראה, נציג השטח? << אורח >> גל ספן: << אורח >> מערכת ממוחשבת שאנחנו גם עובדים איתה. למעשה הוא רואה שקופץ לו התרעה על צו של שופט. הוא מתקשר לאותו אדם שמחזיק ברישיון ומבקש ממנו להביא את הנשק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בעלי פונקציות ספציפיים על הדבר הזה? << אורח >> גל ספן: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז הם מתקשרים לבן אדם שיביא? << אורח >> גל ספן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואם הוא בדרך לרצוח? אומר, תמות נפשי עם פלישתים, תיקח לי את הנשק. זה עבודה שלי. << אורח >> גל ספן: << אורח >> את שואלת שאלות של מצבי קיצון. זה בסדר, אני אענה עליהן גם מניסיוני כקצין חקירות. חלק מהמידע שלמעשה אותו בן אדם מבקש לקחת את רישיון הנשק, לא כל האירועים מגיעים למשטרה. יכול להיות שבן אדם יחליט לא להתלונן אבל לבטל את רישיון הנשק. יש לו עניין עם בן אדם X. המידע יהיה רק בידי השופט. אני לא אדע את זה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> סליחה, אני חייבת להתערב. קודם כל הנהלת בתי המשפט שולחת את הצווים גם אליי וגם אל משטרת ישראל במקביל. כולנו מקבלים בסיור. הוא מענה אזרחי, אחראי על תכלול המסוכנות הפלילית של מבקש רישיון לנשיאת כלי ירייה או מחזיק - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ועדיין הם בחרו לחכות לכם. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> לא. משטרת ישראל אחראית לקבל את זה מהנהלת בתי המשפט ולבצע אכיפה של הצו. אני אחראית לבטל את רישיון הנשק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא שאלתי על האחריות שלך. אני רוצה להבין מה קורה איתו. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> זה הפרקטיקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל הפרקטיקה, אני לא שואלת עליך. אני כרגע שואלת אותו. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> רק שלא יהיה בלבול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל את כרגע מפריעה להבין מה קורה בשטח. בבקשה, תסביר. אתם אומרים לו להביא את הנשק? << אורח >> גל ספן: << אורח >> אני אגיד עוד פעם. את שאלת שאלה ספציפית על אירוע קיצון. את אמרת מה קורה עם חשש שהוא הולך לרצוח אותה, אז עניתי לך שככל שבן אדם ביקש ללא ידיעת המשטרה מבית המשפט להתערב ולהחליט בנושא של תפיסת נשק, ואין תלונה או דוח פעולה, אני לא אדע על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חזקה עליך להבין, איך שאני תופסת את זה, אם בית המשפט מוציא צו לתפוס את הנשק, לקחת ממנו. החזקה היא שהוא מסוכן. << אורח >> גל ספן: << אורח >> סליחה, את שאלת שאלה יותר ספציפית. אני לא יודע מבחינת ההחלטה מה היה שם, כי לא הייתי בדיון. יש לי אולי את הפרוטוקול. אני לא יכול לעיין בכל המסוכנות. זה מה שיש ואיתו אני מתמודד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא רלוונטי. אני מבינה מה הכלל. יכול להיות שזה לא הם. אנחנו נצטרך להבין איך מתקנים את זה. הנחת היסוד היא, בכלל לא רלוונטי מה היה במהות הדיון. ברגע שניתנה הוראה מבית המשפט שהנשק הזה לא יכול להיות ברשותו, הנחת היסוד היא שהוא מסוכן בו ברגע. << אורח >> גל ספן: << אורח >> זה עניתי לך גם בהתחלה. אנחנו פועלים באופן מיידי לתפיסת הרישיון. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אבל אתה מתקשר אליו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רן, אנחנו מבינים שכרגע מתקשרים. זה הפרוצדורה, שמתקשרים שהוא יחזיר. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> זה נורא ואיום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. מאירה מספרת שהיה אחד שרצח בצורה כזאת. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> והמשטרה אומרת, זה בסדר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רן, לא להפריע יותר. תודה רבה. אני רק רוצה לשאול עוד שאלה, ברשותך. כמה היה לכם בשנה הזאת? << אורח >> גל ספן: << אורח >> אין לי נתונים כאלה כי לא התבקשתי להביא, אבל אני יכול להגיד לפי ההערכות שלי, נתונים שאני מתעסק ביום-יום, זה יחסית זניח, זאת אומרת אין לי הרבה כאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עשרות בשנה? << אורח >> גל ספן: << אורח >> אני אסביר. רוב הדברים, אנחנו ממיינים את המסוכנות בעצמנו, זאת אומרת הוא לא צריך להגיע לבית משפט מעצם דוח פעולה שראינו אירוע חריג או תיק פלילי. כל - - - מגיעים אלינו או מידע מודיעיני. אנחנו בוחנים את המסוכנות ללא קשר, לכן זה נמצא במספרים אחרים. חלק מהם זה כמו שאמרתי לך, זה אנשים שהחליטו לא לפנות למשטרה, להגיע לבית משפט ולבקש למעשה סעד של תפיסת נשק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הכול דברים נכונים, פשוט זה מישורים אחרים. בסך הכול אנחנו מדברים על תקנות שרוצים להתקין אותן לגבי הטרדה מאיימת. אני שם רגע בצד את מה שקורה באלימות במשפחה או שיש תיקים פליליים או כל מיני דברים אחרים, או שהולכים ומבקשים צו הגנה בהליכים אחרים. זה על הטרדה מאיימת. אני חושב שפה בואו נעשה לעצמנו איזה מקרה מבחן, זו הזדמנות. יש 55 כאלה, 2023–2024. תגידו לוועדה כמה זמן לקח מרגע שהיה הצו. אם יש את הנתון הזה כולנו נירגע ונמשיך הלאה. הבעיות האחרות הן עדיין בתוקף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה תירגע. לא בטוח שאנחנו נירגע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תיראו, צריכים להיות פה גם אמיתיים עם עצמנו. צו הגנה זה סיפור אחד. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אבל זה אותו דבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא אותו דבר. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> למה? זה אותו הליך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כולם פה יודעים הכול, הבנתי. עכשיו אני אגיד מה אני יודע. אני יודע שכרגע אנחנו יודעים שיש לנו תקנות של הטרדה מאיימת שאנחנו צריכים להתקין אותן. הנתונים שאומרת לימור, שיש 55 כאלה. במקום לדבר באוויר נקבל את הנתונים, כמה זמן לקח מהרגע שהגיע הצו עד הרגע שנתפס הנשק. זה לא מאות, זה 55 על פני שנה שלמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יואב, קח בחשבון שזה 55 מתוך 8,000 - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שבהם השופט קיבל החלטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם אנחנו נלך על פי חוק צו הגנה, מניעת אלימות במשפחה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו באירוע אחר, בדיון אחר על תהליכים אחרים. בואו נדבר בעגבניות ונטפל בעגבניות. אנחנו נוהגים פה לעשות סלט ולהסיק מסקנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אל תדאג, אני לא עושה סלט. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לנעמת שלא יכעסו עליי. לא עושים סלט. זה לא פותר בעיות כשאומרים שהבעיה היא כזאת. חברים, אני קצת מכיר גם את העולם הזה. גם נמצא פה בדיונים. זה אירוע אחר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה תצטרך לסמוך עליי שאנחנו לא נעשה סלט. תני לי תשובה ל-55. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני אומר שהמידע הזה, ככל שהמשטרה תפסה את הנשק ודיווחה לי במערכת "שירת הסירנה", אני אדע להגיד אם הנשק נתפס, ואני גם אדע להגיד תוך כמה זמן, אני מקווה, אבל אם המשטרה לא תפסה עדיין את הנשק, לא יהיה לי מידע. אני יכולה לתת לכם מידע מתוך ה-55. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם מעדכנים במיידי ברגע שתופסים? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> הם אמורים לעדכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו אמרת שתגידי לנו כמה זמן לקח עד התפיסה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> תיראי, מה שיצאתי החוצה לבדוק זה מה קורה בארגונים כמו חברות שמירה ואבטחה, וזה בדיוק מה שאמרתי. אנחנו מעבירים מיידית לבעל הרישיון המיוחד. אנחנו מבקשים ממנו תוך 24 שעות להחזיר את הנשק לחדר הנשק של החברה. ככל שהוא לא עושה את זה, הוא מקבל טלפון מפקיד רישוי, מה קרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאלתי בכללי, לא רק על חברות אבטחה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> יש לנו את הארגונים ששם כשבעל רישיון מיוחד נותן, זה התהליך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני צריכה לדעת כמה זמן לוקח לך מרגע שעדכנתם את המשטרה. את יכולה לבדוק לי? זה בסך הכול 55. ריבונו של עולם, אנשים צריכים לשרוק את המידע. אם לא שורקים את המידע זה אומר שאין שליטה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אנחנו אלה ששולחים את צו התפיסה למשטרה. אני יכולה לבדוק, אבל זה דוח שאנחנו נעשה אותו כשנחזור למשרד, ואנחנו נדע כמה מתוך ה-55 נתפסו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי עוסק בזה? את יכולה להרים טלפון למי שעוסק ואז להגיד, כמה זמן אתה שלחת למשטרה? תוך כמה זמן מחזירים לך? 55 תיקים, בטוח אותה בעל פונקציה או האנשים שעוסקים בזה אמורים לדעת. הם יכולים להגיד, חריג שזה קורה תוך שלושה ימים, בדרך כלל קורה תוך 24 שעות, בדרך כלל קורה תוך שעות. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני אסביר. קודם כל את הצווים אנחנו מקבלים במקום אחר, אבל זה נשלח לשישה מחוזות שלנו לפי מקום המגורים של האדם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין לכם מעקב? << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> יש לנו מעקב על הכול אבל ככל שלא נתפס הנשק על ידי המשטרה, אני לא אוכל לתת נתון, לכן תנו לנו להכין את הדוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכיני את הדוח אבל תנסי להשיג לי גם תשובה. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אנחנו נשיג. מה שיש לנו נתונים אנחנו נעביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נעשה דיון רק על התהליך הזה של תפיסת נשק מרגע שיצא הצו. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> ב-2009 הייתה ועדת ביקורת המדינה שדנה בזה, שאין קשר ממשקי בין בתי המשפט - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דיברנו על זה. אנחנו נעשה רק על זה דיון. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> זה הפלונטר. עד היום שליחת הפקס היא מה שעוצרת את הכול, כי אם זה היה מקוון בין - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אומר השוטר שזה מקוון. תודה. אנחנו מתקדמים. אנחנו נעשה על זה דיון שלם בפני עצמו. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> גבירתי, רק אם יורשה לי להגיד משפט בעקבות דבריו של גל. אני לא כל כך ירדתי לסוף דעתו. בכל מקרה אין משהו שנשאר אצל השופט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בית המשפט, הבנו, אתם משגרים את ההודעה. הבעיה מה שקורה אחרי שמשגרים את ההודעה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> איך אתם משגרים אותה, זאת השאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, מאירה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מאירה, אנחנו בדיון על התקנות. אני נתפסתי על הטופס ומאז עושים על זה סיפור שלם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה חשוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שזה חשוב אבל בואו נתקדם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הלאה, אנחנו מתקדמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היינו בתקנה 6 וכל זה עלה בעקבות הנושא הזה של איך מעדכנים בטופס על האיסור לשאת או להחזיק נשק שניתן במסגרת הצו. אני עוברת לתקנה 7. בקשה להארכת הצו והדיון בה 7. (א) נתן בית המשפט צו מניעת הטרדה מאיימת לתקופה קצרה מהתקופה המרבית הכוללת הקבועה בסעיף 6 לחוק, רשאי המבקש להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה להארכת תוקפו (להלן – בקשת הארכה) ערוכה לפי טופס 5 שבתוספת, ויצורף לה תצהיר מטעם המבקש או מאת יודע הפרטים הקשורים לבקשת ההארכה, ערוך לפי טופס 2. (ב) הוגשה בקשה עד שבעה ימים לפני מועד פקיעת צו מניעת הטרדה מאיימת, ידון בית המשפט בבקשת ההארכה ויחליט בה לפני מועד פקיעתו של הצו. (ג) בית המשפט יורה להמציא למשיב הודעה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כעיקרון לפי החוק הצו יכול להינתן לתקופה של עד שישה חודשים ויש אפשרות גם להאריך אותו עד שנה, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו אפילו עד שנתיים, שזה התוקף המקסימלי של צו הטרדה מאיימת. בתקנה הזאת אנחנו מדברים על איך יוגשו הבקשות האלה להארכה, שזה בעצם כמו בקשה. זה צריך להיות עם התצהיר. יש את טופס 5 שזה הטופס השונה לעניין בקשת הארכה, שהוא לא זהה לטופס לבקשה למתן צו הטרדה מאיימת למרות שהוא די דומה לו, נכון? הוא גם כולל את הנימוק. אני שואלת מה ההבדל בין הטופס להארכה לבין הטופס הראשון שזה הטופס החדש, שיש בו פחות פרטים? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הוא יותר קצר אבל המבקש צריך להראות עוד פעם שיש עילה למתן הצו. החשיבות בסעיף הזה, שאם זה מוגש מאוחר מידי, זה ייחשב כמו בקשה חדשה לגמרי. הרעיון הוא כן לעזור גם לצדדים וגם לבית משפט להגיע לדיון הזה עוד לפני שהצו פוקע, שיהיה איזה המשכיות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אוקיי, בסדר. נעבור לתקנה 8. בקשה לביטול איסור החזקה או שימוש בנשק 8. בקשת הממונה לפי סעיף 5(ב)(3) לחוק, לבטל את איסור החזקה או שימוש בנשק של המחויב בצו, תוגש לבית המשפט שנתן את הצו, ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 5(ב)(3) מאפשר לאדם שנושא את הנשק או למי שממונה עליו להגיש בקשה לבטל את האיסור, אז מגישים את זה לפי טופס 6 שבתוספת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה כתוב שם? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נסתכל על טופס 6 – זה הפרטים של המבקש, והוא צריך פשוט להגיד שהוא מבקש לבטל את זה בתוספת תצהיר, אני מבינה, נכון? << דובר >> דלית אזולאי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה שממונה יבקש? איזה מצבים יש, תסבירו לי, שממונה - - - ? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> יכול להיות מצבים שהוא צריך את זה לעבודה, הוא מוכן לקבל על עצמו הגבלות. יכול להיות שזה משהו שפוגע בו יתר על המידה. זה כמובן רק אחרי שבית המשפט יראה את הבקשה וידון בה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> החוק מאפשר את זה ממילא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כתוב למעלה בטופס רק בית דין למשפחה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, ראינו את זה. בהדפסה זה יוצא אבל ברובריקות זה כן - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תקנה 9. ערעור (א) המועד להגשת ערעור או ערעור שכנגד על החלטת בית המשפט בבקשה לפי חוק זה הוא 30 ימים מיום שהומצאה. (ב) הורה בית המשפט שלערעור על הגשת תשובה בכתב לערעור, התשובה תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה ההחלטה או מועד אחר שיורה בית המשפט. (ג) פרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין ערעור יחול בשינויים המחויבים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למעשה פה אמרנו שיש טיפה שינוי מהמצב הקיים לגבי הליכים שהתנהלו בבתי המשפט האזרחיים, שאנחנו - - - את התקופה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה להשאיר את הסעיף הזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אחידות. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בגלל שזה סעד דחוף ומהיר, אז גם הערעור צריך להיות בפרק זמן קצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה קיצור מ-60 ל-30? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> כן. בתקנות סדר דין אזרחי הערעור הוא עד 60 ימים, לכן כאן ממילא מי שזה דחוף לו, מגיש את הערעור בפרק זמן מאוד קצר ולהגיע לערכאה למעלה בפרק זמן קצר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כמו באלימות במשפחה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הכוונה היא רק לזמני הערעור בסעיף הזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לכתוב את זה וזהו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כתוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה להפנות לשם? אם ההבדל הוא רק בערעור - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אה, לגבי פרק י"ז כולו שחל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> שם יש התייחסות לעדים דרך קביעת מועדי דיון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, לא רק ערעור. בסדר. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה המעטפת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סמכות בית המשפט 10. לבית המשפט יהיו הסמכויות הנתונות לו בעניינים שבסדר דין בכל עניין שאינו מוסדר בתקנות אלה; אולם רשאי בית המשפט שלא להשתמש בסמכות מסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו הגמישות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הגמישות, וגם מן סעיף שיורי כזה שמאפשר לו להשתמש בכל הסמכויות שנתונות לו. זה מקובל בהליכים כאלה, נכון? אוקיי. תחילה והוראת מעבר 11. (א) תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך שנפתח ביום התחילה או לאחריו. (ב) על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה יחולו תקנות 4 עד 8 לתקנות אלה, וכן תקנה 9 למעט אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> תקנות 4 עד 8, אני רק אגיד, זה התייצבות לדיון בבקשה להארכת הצו והודעה על איסור החזקה או שימוש בנשק, כשהרעיון הוא שאם עוד לא התקיים הדיון, בגלל שהתקנות פה כן מקלות על הצדדים בהקשר הזה, אז שבית המשפט כן יוכל לעשות שימוש בתקנות העדכניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה 60 יום מהרגע שאנחנו מצביעים על זה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מיום הפרסום. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אחרי שהוועדה תאשר, נביא את זה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק אסיים להקריא את התקנה האחרונה. סייג לתחולה 12. תקנות אלה לא יחולו לעניין צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 3א לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בחוק הנוער יש אפשרות להוציא צו הגנה או צו הטרדה מאיימת לפי החוקים האלה, אבל שם יחולו סדרי דין של חוק הנוער. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. אני אגיד שבמסגרת הליך נזקקות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אפשר להגיש כל מיני בקשות להגנת קטין, והצו מניעת הטרדה מאיימת זה גם סוג של צו להגנת קטין, ובגלל שההליך הוא כן מורכב ורגיש, לא חשבנו להוסיף עוד מורכבות של סדרי דין נוספים. גם בסוף שם כן יש גמישות שמאפשרת לבית המשפט לנוער לנקוט בכל אחת ההגנות של קטין בסדרי הדין של בית משפט לנוער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אפשר שאלה או בקשה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחרי שנצביע, אלא אם כן זה ספציפית לסעיף. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> זה ספציפי לתקנות שנוגעות להסברה שלהן, למי שבסוף צריך להשתמש בזה. יש שני סוגים מבקשים, נפגע ומי שמטעמו. המטעמו שהם אנשי ציבור כאלה ואחרים, לדעתי צריכים לקבל איזשהו דף הסבר שאומר, יש שינוים בתקנות, יש שינויים בהסדרים, ובצורה פשוטה אלה התיקונים שאנחנו עשינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אני יכולה רק להגיד שביקשנו את פרק הזמן הזה גם לצורך היערכות לתיקון של כל דפי ההסבר שלנו באתר, לשינוי של הטפסים. במסגרת זאת יהיה הסבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בנות, אתן רוצות לומר משהו לפני ההצבעה? מי בעד התקנות? הצבעה אושר << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעד, פה אחד. עבר. תודה רבה על העבודה שלכם ומקווים שזה באמת ייעל את העניינים וגם יציל חיים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:07. << סיום >>