חומר רקע
לכבוד
חברי ועדת העבודה והרווחה
שלום רב,
הנדון: הערות עמותת "חמניות – הבית ליתומים בישראל" לקראת הדיון בהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024
עמותת חמניות היא עמותה המספקת מענה לילדים יתומים בישראל. העמותה היא הגוף היחיד בישראל הנותן מענה ליתומי השכול האזרחי ופועלת לקידום זכויות של כלל היתומים בישראל, מפעילה מרכזי שטח לצמצום ומניעת סיכון בקרב ילדים יתומים, ופועלת להעלאת מודעות לנושא היתמות על סוגיה השונים. לקראת הדיון בהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024 של ח"כ אופיר כץ, נבקש להשמיע את הערותינו לפניכם:
הצעת החוק הנוכחית היא צעד ראשון חשוב בתיקון עוול הסטורי המפלה בין קבוצות יתומי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. החוק, במצבו הנוכחי מייצר פער משמעותי בין זכויות יתומי צה"ל ונפגעי פעולות איבה שאבדו את אחד מהוריהם שהיו נשואים ערב האסון לבין יתומים שהוריהם נפרדו או התגרשו. הפערים הקיימים כיום אינם רק בגובה התקציבים, אלא נוגעים לפער משמעותי יותר הנוגע לסל הזכויות המוענקות למשפחות שאבדו את היקר להן מכל, כגון סיוע בשכר דירה, סיוע בקניית רכב, טיפול נפשי להורה הנותר, מימון חתונה לילד היתום ועוד, ולכן הצעת החוק המוצעת היא חשובה ומבורכת אך יש להרחיבה. נכון להיום, ההסדר החוקי הקיים אינו מעניק כל ביטוי לפגיעה ביכולת ההשתכרות והרצף התעסוקתי של ההורה הנותר שאינו בגדר אלמן, כתוצאה מהשינוי הדרמטי בנסיבות החיים של היתומים והתא המשפחתי כולו. ההפליה הזו בוודאי שאינה מוצדקת וחסרת כל הסבר מניח את הדעת, שכן ברור כי אין שונה מצבה של גרושה שנותרה לטפל לבדה בילדיה לבין אלמנה שנותרה לטפל בילדים. שתיהן חוות קושי דומה, מתמודדות עם אותו נטל כלכלי ומשפחתי גדול של התמודדות לבד עם ילדים שחוו טראומה נוראה, ואין זה משנה מה היה טיב היחסים בינו לבין ההורה שנהרג. הצעת החוק הנוכחית משפרת את מצבם של יתומים ומשפחות השכול, ויש לברך עליה ולתמוך בה, ואולם היא אינה שלמה בנוסחה הנוכחי ויש להרחיבה, כפי שנפרט בהרחבה להלן.
כמי שפועלים למען זכויות יתומים לאורך השנה כולה, נבקש לציין כי תופעת היתמות, אובדן של אדם קרוב הוא טרגדיה שאין דומה לה. מדובר בטלטלה המערערת את כל המערך הרגשי, החברתי, הבין אישי והנפשי של מי שאבדו את היקר להן מכל. כשמדובר במוות פתאומי, כמו אירוע טרור או מלחמה, תהליך ההסתגלות מורכב עוד יותר ולוקח זמן רב בדרך לשיקום ובניית החיים מחדש. במקרה של השנה הנוכחית אל הטראומה האישית, מצטרפת הטראומה הלאומית ומשחזרת אותה ויוצרת מנגנונים של טראומה מורכבת.
במקרה של הורה, המשפחה כולה עוברת משבר. ההורה הנותר, מוצא את עצמו ברגע אחד מגדל לבד משפחה וילדים, ונאלץ להתמודד עם השלכות האסון, הן מבחינת הטיפול בילדים יחד עם הכאב האישי והאובדן שלו.
ואולם, הכאב, השכול והאובדן הם רק חלק מהסיפור. אל הקושי הרגשי, מתלווים לא פעם נזקים נוספים, חלקם שקופים, שאיתן נאלצות להתמודד מי שאבדו את בן זוגן. ההתמודדות, מטבע הדברים, מייצרת לא פעם קושי לתפקד במטלות היומיומיות הבסיסיות ביותר, בקושי לצאת לעבודה, ובקושי הכל כך גדול לאחוז את המשבר של הילדים ולסייע להם לשקם את חייהם כשאין הורה נוסף עליו ניתן להשען. כל מרקם החיים משתנה, סדרי החיים המוכרים נעלמים, ויש צורך ברגע אחד לגייס את כל הכוחות והמשאבים בהתמודדות עם השלכות הטראומה.
אירועי מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר, ומלחמת חרבות ברזל, ייצרו ארוע בסדר גודל שלא נראה כמותו ועוררה כשלים וחסרים רבים בדין הישראלי הנדרשים לתיקון ולא נתגלו עד כה. מאז התחילה המלחמה התייתמו למעלה מ-800 ילדים, ונותרו לאסוף את השברים של נזקי המלחמה.
עוד נציין כי בהתאם למידע מקיף שערכה עמותת חמניות יחד עם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ועמותות נוספים נמצא כי ילדים וצעירים יתומים עשויים לסבול מהשלכות הרסניות בעקבות האובדן במקרה של היעדר טיפול ותמיכה. כך, בין היתר, הראו מחקרים שונים כי פי 4 מהיתומים נעצרים, פי 10 נערים בסיכון, פי 13 נושרים מבית הספר, פי 15 מהן סובלות מהפרעות אכילה. עוד עולה מהמחקר כי פי 8 מהיתומים מכורים לסמים ואלכוהול ופי 25 יתדרדרו לזנות. 40% מהם חיים בעוני ונתמכים על קצבת שארים – הקצבה הנמוכה בישראל. על רקע זה, ברור כי ישנה חשיבות מכרעת במתן מענים הולמים לילדים שהתייתמו מהוריהם, על מנת לצמצם במידת האפשר את הנזקים הנלווים ליתמות ולתת מענה מותאם לילדים שהתייתמו.
כשמדובר על תמיכה לילדים, ברור כי הדבר החשוב ביותר הוא להשקיע תקציבים מתאימים ולתת כלים מתאימים למי שנותר לטפל בילדים וברור כי כאשר ישנו הורה מתפקד ובעל יכולת לטפל בילדים אזי ניתן למנוע חלק גדול מהשלכות עתידיות על חייו של הילד, וברור כי אין זה משנה מה היה הסטטוס המשפחתי של המשפחה ערב האסון, אלא מה נדרש לעשות כדי לסייע למשפחה כולה במלאכת השיקום. ואכן, אחד הכשלים המשמעותיים שנתגלו בעקבות המלחמה נוגע למצבם של מי שהתגרשו או נפרדו לפני האסון ואינם זכאים לאותם זכויות כמו משפחות שכול אחרות. דבר שבוודאי אינו רלבנטי מנקודת המבט של הסיוע לילדים היתומים ולכן יש צורך בשינוי דחוף.
מתברר, כי זכויות הנשים בישראל שאיבדו את אבי ילדיהם שונה מהותית מנשים שהתאלמנו בעודן נשואות. מדובר לא רק פערים בגובה התקציבים לילדים, אלא בפער רחב יותר הנוגע לזכויות המוענקות למשפחות שנותרו להתמודד עם האסון. נכון להיום קיים פער בגובה תגמול ליתומים במשפחות בהם ההורים היו נשואים ובין משפחות בהם ההורים נפרדו ערב האסון, פער אותו מציעה הצעת החוק לתקן. ואולם, לעמדתנו יש להרחיב את התיקון ולהוסיף שורת תיקונים על מנת לנסות ולצמצם במסגרת העבודה על הצעת החוק הנוכחית כדי להשלימה ולתקן את העוול הקיים. להלן טבלה המרכזת את הפערים בזכויות, מעבר לפערי התגמולים, אותם יש לנסות ולצמצם במסגרת תיקון החוק המוצע:
כעמותה ששמה לה למטרה לספק מענה רגשי ותמיכה לילדים יתומים, וכגוף הפועל לאורך השנה להשמיע את קול זעקתם בכנסת ישראל, נבקש מכם לתמוך בהצעת החוק ולפעול לקדם שוויון בזכויותיהם של הילדים הנותרים, ושל ההורה שנותר לטפל בהם, כדי לאפשר להם להמשיך ולחיות למרות השבר הנורא שפקד אותם.
זהו צו השעה, ואי אפשר לדחות את התיקון הזה. כל יום שעובר שבו אין טיפול משמעותי למשפחות שהתפרקו בעקבות האסון יכול להחריף את השלכות הטראומה וחובתנו כמדינה לספק להם את הכלים הנדרשים לכך. חקיקה מוצעת זו, היא צעד ראשון בכוון הנכון ויש לברך את ח"כ כץ והעוסקים במלאכה.
כמדינה יהודית ודמוקרטית, עלינו לקיים את חובתנו כלפי קבוצת היתומים והמשפחות שהתפרקו, בבחינת "יתום ואלמנה לא תענון". משכך, נבקש מכם לתמוך בהצעת החוק ולהרחיבה, כפי שמוצע.