החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-022307
סיכום דיון
מיום שני, כ"ו באייר התשפ"ד, 3.6.2024, בנושא:
המשבר המדיני-דיפלומטי בעקבות מלחמת חרבות ברזל- בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הטרגדיה הנוראית שפקדה אותנו בטבח המזעזע והמראות הקשים הובילו לתמיכה חסרת תקדים, ולהכרה בלתי מעורערת בארץ ובעולם כי על מדינת ישראל הזכות המלאה להגן על עצמה, על קיומה ועל אזרחיה.
בשבועות ואף בחודשים הראשונים לפרוץ המלחמה העולם כולו היה איתנו, והיה נראה כי תמיכה זו בלתי מעורערת. והנה היום, 8 חודשים לתוך המלחמה, אנחנו מוקצים, מגונים ומוחרמים. כמעט אין יום שעובר ללא "בשורה" מדינית לתושבי ישראל. רק אתמול הודיעה ממשלת האיים המלדיבים על איסור כניסה לישראלים.
אנחנו חווים מפולת מדינית דיפלומטית חסרת תקדים: צווי מעצר לבכירים מהאג, ביטול השתתפות התעשיות הישראליות בתערוכה ביטחונית בפריז, ניתוק יחסים דיפלומטיים והחזרת שגרירים, חרם כלכלי מטורקיה, הפגנות נגד ישראל על בסיס יומי, מדינות מרכזיות באירופה מקצינות את העמדה כלפי ישראל והרשימה רק הולכת ומתארכת. ישראל הופכת להיות מבודדת מיום ליום. בנוסף מתחרש תהליך הרסני לא פחות - הפסקת שיתופי פעולה אקדמיים, הפסקת חילופי סטודנטים וביטול הרצאות למרצים ישראלים בכנסים בינלאומיים. זה הליך שכבר פוגע קשות בעתיד הסטודנטים שלנו.
בנוסף אנחנו לא חוסכים מעצמינו מבוכות וטעויות קשות, כמו החרמת ציוד של סוכנות הידיעות האמריקאית AP. ברור לכולנו כי צה"ל הנו צבא מוסרי, ערכי וכי הוא פועל עפ"י הדין הבינלאומי ובוחן את עצמו בכל אירוע טרגי, אולם לא ברורה מדיניותה של הממשלה.
לוועדה היה חשוב לקיים דיון במשבר ולפנות למשרד המבקר כדי לבחון ולבדוק את כלל הגורמים המערכתיים הפועלים בזירה, ומה הקורלציה בינם לבין מעצבי המדיניות.
מל"ל – אורי רזניק – רח"ט מדינות חוץ – מתחילת המלחמה ישראל נענתה לגיבוי שהתפוגג. אנו מכירים את התופעה מעימותים קודמים. אורך המלחמה הנוכחית היא קורלציה למתן גיבוי, אופי ועוצמת המלחמה. מטרת המל"ל היא להגדיל את אורך הנשימה של מקבלי ההחלטות למימוש מטרות המלחמה. האתגרים הם רבים והם לנגד עיננו, ואנו מעורבים בעבודת מטה והוצאה לפועל של המדיניות. לאחר 7 חודשים מרחב התמרון המדיני עדיין קיים בישראל, וספק אם מישהו לפני חצי שנה חשב שתהיה האפשרות הזו.
ח"כ יאיר לפיד-יו"ר האופוזיציה – הצעתי היא לתת לנתניהו רשת ביטחון פוליטית לביצוע העסקה. העוצמה הישראלית מבוססת על 4 מעגלי כוח: צבאית, מדינית, כלכלית וחברתית שקשורים אחד בשני.
תקציב הביטחון הישראלי בשנת 2024 יגיע ל- 10 מיליארד ₪, שיא כל הזמנים. יש לנו צבא חזק אך אנו חייבים שת"פ רשתי. ללא עוצמה מדינית אין ביטחון. העוצמה המדינית נובעת מההבנה של הקהילה הבינלאומית וההכרה בכך שישראל היא מדינה דמוקרטית שומרת חוק, שפויה ורצינית שניתן לסמוך עליה. הדבר הנורא שמתרחש כעת, אחרי ה-7 באוקטובר, שממשלת ישראל אינה מצליחה לגייס את העולם לצידנו. הקהילה הבינ"ל הכירה בזכות שלנו להגן על עצמנו ולהכות בחמאס, והבינה שהמלחמה תתנהל באחד האזורים הצפופים בעולם ותכלול הרוגים ופצועים. היה אפשר לשלם מחיר הרבה קטן מבלי שהעולם יפנה את גבו. אולם הממשלה במקום ליצור לגיטימציה - גרמה נזק נורא לעוצמה המדינית של ישראל. אם אנו רוצים לשפר את מצבה המדיני של ישראל, אנו צריכים לשנות את ערכיה. חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחיזבאללה טובים יותר מאיתנו בלהיות רדיקלים ובורים, וממשלת ישראל חושבת שהיא צריכה להיות הפוכה מהם. ישראל הכי חזקה במזה"ת בגלל שהיא הדמוקרטיה היחידה באזור.
ההסברה הישראלית מפוצלת בין משרד החוץ שעבר תהליך של החלשה, מערך ההסברה הלאומי שגם הוחלש, אנשי המקצוע טובים שעזבו, דובר צה"ל ומשרד רה"מ. כל הגורמים האלה לא מדברים אחד עם השני ואין גוף מתכלל. אין אסטרטגיה ליום הנוכחי וליום שאחרי. אם אנו רוצים לשפר את מצבה המדיני של ישראל, כדאי שתהיה ראיה מערכתית של המטרות שלנו.
משרד החוץ – עליזה בן נון-ר' מערך מדיני אסטרטגי – אני מודה ומתוודה שהמצב המדיני שלנו נכון להיום הוא לא מהטובים שידענו מאז קום המדינה. אבל, ישנן נקודות אור שיש לשים עליהן דגש:
הוטו האמריקאי קיים, ארה"ב עומדת לצידנו ועדיין לא התקבלה החלטה על עצירת המלחמה; אנו עדיין בתהליך מול ה-ICJ ונכון לעכשיו לא התקבלה החלטה לעצירת המלחמה, ב-ICC עדיין לא התקבלה החלטה של השופטים על הוצאת צווי מעצר; באיחוד האירופי, יש לנו תמיכה של מדינות ידידות שבולמות את המאמצים של הנציב העליון בורל לסנקציות ולפגיעה ביחסי האיחוד עם ישראל, כולל רק בשבוע שעבר; הקהילה הבינ"ל יחד איתנו בקיום מטרות הקבינט: החזרת החטופים ומיטוט החמאס. מבחינה זו יש לגיטימציה מלאה ומשרד החוץ היה ממובילי המאמץ להביא את הקהילה הבינ"ל לסולידריות - אין החלטה שמקודמת ע"י מדינות מערביות בפורומים בינלאומיים שאינה מתייחסת להחזרת החטופים; התחייבות פרגוואי להעביר את השגרירות לירושלים, הידוק היחסים עם ארגנטינה ובארה"ב, למרות חילוקי הדעות המוכרים, שני בתי הקונגרס הזמינו את רה"מ להופיע בפניהם, מה שלא היה קורה ללא תמיכת הממשל; שימור היחסים עם מדינות הנורמליזציה, למרות לחצים פנימיים רבים, כולל השתתפות חלקן בהגנה על ישראל מתקיפת איראן ב-14.4.
סנקציות על איראן והשחרת חמאס - לארה"ב והאיחוד אירופי היו כמה סבבי סנקציות נגד איראן, עם התייחסות גם לפעילותה במז"ת. בימים אלה אנו עומדים לפני העברת החלטה בסבא"א שמגבירה את הלחץ על איראן, בהובלה של בריטניה, גרמניה וצרפת. העמדה הסובלנית של ארה"ב ואירופה כלפי איראן לא הוכיחה את עצמה וההחלטה של סבא"א (הערה: שעברה יומיים לאחר הדיון בכנסת, ב-5 ביוני) היא הישג לא רע בכלל עבור מדינת ישראל. זה שהאיחוד האירופי בקונצנזוס אישר העברה של משטר סנקציות נגד חמאס, זה גם לא מובן מאליו. בכנסים בפריז ובהאג כבר החלו לדון בצעדים קונקרטיים לייבוש מקורות המימון ולפעולה ברשתות החברתיות נגד הסתה.
יש דרישות של הקהילה הבינ"ל לדעת מה יקרה ב'יום שאחרי', והתשובות שניתנות כרגע אינן מספקות. בסך הכל יש הבנה ואפילו תמיכה במה שקורה היום בעזה, עם כל הביקורת. ברשתות החברתיות מצבנו בכי רע, דעת הקהל בעולם היא בעייתית מאוד, ומדובר בתהליך שנמשך הרבה שנים. אירועי ה-7 באוקטובר העצימו את התופעה, בעיקר בקמפוסים בארה"ב, אך היתה שם עוד הרבה לפני (הגם שלא בעוצמה כזו).
בכל הקשור למאבק לפגיעה במימון חמאס, משה"ח מוביל את המאמץ המדיני. אנו עובדים עם משרד הביטחון לגבי זיהוי ומיפוי ארגונים ואישים באירופה שמעורבים בגיוס כספים לחמאס. היו באירופה כבר מעצרים וסגירות משרדים. הדבר הזה רק הולך ומתגבר, כולל חקיקות שנעשו בנושא.
ג'רמי יששכרוף-משנה למנכ"ל משה"ח לשעבר, ושגריר לשעבר- אנו נמצאים במלחמה עם כמה זירות: לבנון, עזה, איו"ש, סוריה, עירק, תימן ונושא הגרעין האיראני. אנו חייבים שתהיה מדיניות ברורה בנוגע לניהול המאבקים. הלוחמה היא לא רק בשדה הקרב אלא גם בבתי המשפט ובמועצת הביטחון. אולי אנו כפסע מניצחון בעזה, אך בתודעה המדינית והלגיטימיות הבינלאומית אנו הפסדנו בענק. האמריקאים והאירופים משתוקקים לדעת מה ישראל רוצה לעשות בהמשך במישור המדיני. אין מדינה אחרת בעולם שתומכת בהחזרת הממשל הצבאי בעזה. מהלך כזה יבודד יותר את ישראל. אנו חייבים להגיע למדיניות אמינה ואפקטיבית שיכולה להבטיח את ביטחונם של תושבי הצפון.
אני סבור שאיראן פועלת בפיתוח וחימוש נשק גרעיני והיא כפסע מהעשרה ברמה צבאית. יש צורך אספקת אמצעי לחימה ומערכות נשק מתקדמות מארה"ב, מניעת החרפת צעדים משפטיים בהאג, ובלימת הטלת סנקציות על ישראל במועצת הביטחון של האו"ם. ישראל חייבת תמיכה מדינית, לא נוכל לבלום כל זאת לבד ונצטרך בני ברית שיסייעו לנו.
מערך ההסברה הלאומי – גל אילן - ראש תחום בכיר אסטרטגיה והסברה– מפרוץ המלחמה הקמנו חמ"ל הסברה לאומי בקריה, ואנו הגורם המתכלל. האתגר הולך וגובר בחודש השמיני למלחמה, והפעילות היא בהתאם לדרג המדיני. עם זאת אנו נהנים מלגיטימציה שמאתגרת, אך עדיין קיימת. אנו עושים פעולה שהניבה מיליארדי צפיות, מאות סרטונים, מאות דפי מסרים ויש לנו קהילה שמפיצה את התכנים.
התאחדות התעשיינים – דפנה קפלנסקי-ר' אגף סחר וקשרים בינלאומיים – מגזר עסקי צריך יציבות ואין יציבות. יש רתיעה מובנת לעשות עסקים עם מדינה שנמצאת במלחמה ויש עליה אזהרות מסע. מעבר לסוגיות המסחר יש השלכות עצומות על סוגיית ההשקעות בישראל.
לא ניתן להתעלם מהסיפור של טורקיה, אירוע גדול מבחינתנו, כמו גם הוראת הרשויות בפריז לאסור על השתתפותן של 74 חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסאטורי. מידי יום אנו שומעים על דיווחים מחברות שאינן עושות עסקים עם ישראל. אנו מחפשים חלופות ומנסים לסייע לתעשיינים. יש לתת עדיפות לתעשייה המקומית ולהשתחרר מהתלות.
המכון למחקרי ביטחון לאומי- INSS- פנינה שרביט ברוך-חוקרת בכירה - אנו רואים תופעה בעייתית שמתחילה מלמטה - הרשתות החברתיות משפיעות על הממשלות לא לעשות עסקים עם ישראל. התפיסה שכל העולם הוא נגדנו היא תפיסה מאוד בעייתית כי יש מה לעשות בנושא, ולא כולם נגדנו. המערכה המדינית משפיעה על המערכה הצבאית וקושרת לנו את הידיים. יש להימנע מהתבטאויות בעיתיות ויש להציג נתונים נכונים.
ח"כ טלי גוטליב – יש הרכנת הראש בעיני העולם. צמרת צה"ל בוגרת קרן וקסלר, והייעוץ שהיא מקבלת משונה מאוד. צמרת צה"ל עסוקה בפחד שמתורגם לתבוסה. בג"ץ החליט שמבקר המדינה יבדוק את סוגיית ה-7 באוקטובר על כל היבטיו.
ארגון ELNET – ד"ר עמנואל נבון-מנכ"ל – אנו ארגון שאינו פוליטי ועובד עם כלל המפלגות. אנו עובדים בשת"פ עם משרד החוץ, המל"ל והכנסת. אנו מנסים לבלום את היוזמות באירופה נגד ישראל. לפני כשבועיים ארגנו בכנסת אירוע עם 200 משתתפים בנושא: קואליציה בינ"ל נגד אלימות מינית כלפי נשים ככלי מלחמה. אנו מביאים לארץ כ- 30 משלחות בשנה של חברי פרלמנט מרחבי אירופה, ומקיימים דיאלוגים אסטרטגיים עם חוקרים באירופה.
אנו חושבים שאירופה היא שחקן חשוב, ומתמקדים למנוע ממדינות באירופה הקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. אנו לא יכולים ליהנות מכל העולמות, וכאשר יש מאבק בין מדיניות חופשיות לבין מדיניות שאינן כאלה, אנו צריכים להתנהל בזירה הבינ"ל בהתאם.
מכון מתווים – ריף יצחקי מנהל קשרי ממשל וחוץ – הקו המקשר הוא חוסר אסטרטגיה ארוכת טווח ליום שאחרי. לא דובר מספיק על האליטות האינטלקטואליות והכלכליות, אותם אנשים שרק עכשיו סיימו את הלימודים שלהם וכבר משתלבים במקומות עבודה בארצות שלהם. איראן נכנסת לוואקום המדיני ולהחזיר אותנו למדינה מצורעת באזור.
משרד מבקר המדינה – עו"ד יואל הדר-יועמ"ש – מתחילת המלחמה מבקר המדינה ערך סיורים בשטח בצפון ובדרום. הוא החליט להסית את המגדלור לעשרות נושאים שקשורים למלחמה בהיבטים שונים. מינואר 2024 ועד מאי 2024 נכנסו לעבודת שטח, ואחד הנושאים הוא היבטים הנוגעים לפעילות ההסברה הממשלתית, והמערכה שמנהלת ישראל על דעת הקהל הבינלאומית. אנו בודקים את הדרג המדיני, מבנה הגופים, התקציב והשת"פ עם המגזר האזרחי לפעילות הממשלתית בתחום ההסברה. במסגרת הביקורת ניתן שאלון לכ-3,400 עיתונאים זרים ששהו בישראל בתחילה המלחמה על מנת לבחון את ממשקי העבודה שלהם עם הגופים הממשלתיים, ובוצע ניתור של חלק מפעילויות ההסברה ברשתות החברתיות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
היות וחברי הקואליציה הוזעקו כדי להצביע נגד, קיבלתי החלטה כיו"ר הוועדה להוציא מכתב למבקר המדינה שמבקש לבדוק את הכשלים, ולכן ההצבעה מבוטלת.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לכתוב דו"ח בנושא הטיפול במשבר מדיני דיפלומטי.
הוועדה מבקשת לבדוק את הגופים הבאים: מערך ומטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, משרד החוץ, מל"ל וצה"ל.
הוועדה מבקשת מהמבקר לבדוק את הדברים הבאים:
בדיקת התנהלות הקבינט המדיני ביטחוני;
כמה דנו במשבר הדיפלומטי ואילו צעדים ננקטו על מנת לעצור את המפולת?
שיתופי הפעולה בין המשרדים השונים, אופן העברת נתונים לתקשורת הבינלאומית.
הסקת המסקנות מסבבי לחימה קודמים ויישומם.
מה הכשלים העיקריים בכל הנוגע למסרים הרשמיים של המדינה שאינם מגיעים בזמן או שאינם מקבלים ביטוי בתקשורת?
מהו היקף הזמן שלוקח להפריך "פייק ניוז"?
מספר התקנים שיש לכל אחד מהמשרדים שאחראי על התחום המדיני דיפלומטי.
מי הגורם המתכלל ומהן סמכויותיו?
וכל מה שהמבקר רואה לנכון שקשור בנושא זה.