פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 228 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר אחמד טיבי מוזמנים: פנינה אורן שנידור – מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות זיוה חממא – מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות מורן בלייכפלד מגנאזי – סגנית מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות יוסף חסקין – מנהל תחום מזהמי מזון, משרד הבריאות שירלי דראי לאסט – סגנית ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות ענת כאביה בן יוסף – מנהלת תחום איכות מזון, משרד הבריאות יוסף שדה – מנהל תחום תוספי מזון, משרד הבריאות יונתן דר – מנהל תחום פודטק, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד – ראש צוות משפטי, משרד הבריאות יוספה הולצשטיין – יועצת, משרד הבריאות שרון גוטמן טרודלר – לשכה משפטית, משרד הבריאות נטלי יוסף – עוזרת משפטית, משרד הבריאות גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר יובל ליפקין – המשנה למנכ"ל, משרד החקלאות וביטחון המזון אורי צוק-בר – סמנכ"ל, חטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות וביטחון המזון מירית עמרני – מנהלת תחום בכיר סטנדרטים, משרד החקלאות וביטחון המזון שלומית ציוני – מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות וביטחון המזון לילא שיני-חג'-יחיא – מנהלת אגף בכיר כימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות וביטחון המזון חגית איגרמן – מחלקה משפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון טיראן ששון – יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה עמיר עופר – מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המזון כרמל פלדמן אבוטבול – סגנית מנהל איגוד הכימיה, התאחדות התעשיינים ליאור לוי – מאיגוד המזון, התאחדות התעשיינים אביב חצבני – מאיגוד המזון, התאחדות התעשיינים אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרורי – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל נעמי רוזנטל – טכנולוגית מזון, יצרני ויבואני מזון מיטל פרסצינסקי – מנהלת רגולציה, יצרני ויבואני מזון אורן ברנע – מזכיר ארגון מגדלי הירקות שלומית רדר – חברת ועד, עמותת יה"ל דן סולומון – מנכ"ל ארגון זכויות הצליאקים רחל גור – סמנכ"ל לובי 99 לילך דחוח – קצינת ציות ורגולציה, שופרסל רוית ארבל – שדלן/ית, מייצגת את התאחדות התעשיינים משתתפים באמצעים מקוונים: זיו פוליטי – מנכ"ל עין גדי מים מינרליים ליאת דויטש – יו"ר הוועדה לסימון מזון, המועצה הלאומית לתזונה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד ריבה שרון – שדלן/ית, מייצגת את איגוד לשכות המסחר ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024<< נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר שתעסוק בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מספר 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024 בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. כפי שאנחנו נוהגים כל בוקר גם את הבוקר הזה אנחנו נפתח בתפילה להחלמתם של כל הפצועים במלחמה הקשה הזו במהרה וכמובן בתפילה לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והחטופות ובעזרת ה' גם בבריאות. אנחנו עסוקים כבר אפשר לומר במהלך כמעט כל מושב הקיץ בהובלת תיקוני החקיקה הללו באימוץ הדין האירופי, משתדלים לעשות את הכול בהבנות וקשה לי שלא להתייחס לתהליכים שאנחנו נחשפים אליהם פה בתוך הבניין הזה ביום האחרון למעשה. שותפים פה משרדי ממשלה שונים, גופים אזרחיים שמייצגים את אזרחי מדינת ישראל, חברי כנסת שמדברים איתי בדיונים ובין הדיונים, ואנחנו מצליחים להגיע תמיד תמיד ברוך ה' למסלול הידברות כזה שמביא הסכמות רחבות גם בנושאים שבהתחלה היה נראה שאין עם מי לדבר ושהצדדים לעולם לא יצליחו להיכנס לתוך אותו שולחן. לצערי הרב, אני מאמין, יותר מסביר להניח, שאם היה יושב כאן בראש השולחן הזה בן גביר, בהתלהמות לא מוסברת ולא מובנת, סביר להניח היה מנצל כל משברון קטן כזה על חשבון הגב של אזרחי מדינת ישראל. אני מאמין גדול מאוד בהידברות, אני חושב שלפרק את הכלים זה הכי קל, אנחנו מכירים פה מחלוקות וסוגיות שהיו כאן על השולחן במהלך כל התקופה הזו, אבל בתוך הידברות אפשר תמיד להגיע להבנות, פחות להתעסק בכותרות, יותר להתעסק במעשים ולכן המסר שלי המרכזי מכאן הוא שאנחנו נמשיך להוביל את החקיקה הזאת כי זו טובת אזרחי מדינת ישראל. כל האמירות, כאלה שמביאות לבריונות או למשחקי גנון כאלה ואחרים, בוודאי לא יהיו פה חלק מהשיח. אני כמובן מזמין את בן גביר לכאן לוועדה לראות איך מתנהלת הידברות, איך מנהלים דברים לטובת מדינת ישראל ולא להיפך. אני שמח מאוד לשמוע שהייתה התקדמות גדולה מאוד בין המשרדים. יובל, תודה רבה על העדכון אתמול בלילה בהקשר הזה. חומרי הדברה היה אחד מהנושאים המשמעותיים ביותר, עוד מתחילת הדיונים, ולכן אני אבקש ממך, יובל, לפתוח ולהציג בפנינו את ההסכמות העקרוניות שהגיעו משרד החקלאות ומשרד הבריאות וכמובן מיד לאחר מכן אנחנו נמשיך בנוסח התקנות וכו'. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. כמו שפתחת את הדברים, קודם כל אני מודה לך על הנכונות ועל זה שלפני שבוע בדיוק, ביום שלישי האחרון, שלחת אותנו למשימה שהייתה נראית בהתחלה משימה בלתי אפשרית, להגיע להסכמות בין משרד הבריאות ומשרד החקלאות. אתמול שוחחנו בלילה, אני באמת שמח שהצלחנו להגיע להסכמות משותפות. בראשית הדברים אני רוצה להודות לך, פנינה, על הנכונות שלך ושל הצוות שלך להתפשר ולהגיע למקום שאנחנו רוצים להגיע אליו, ולך, שלומית, ממשרד החקלאות, עם הצוות המקצועי שלך שהצלחנו לשבת ביחד ולהגיע להסכמות. אדוני היושב ראש, אני הייתי מציע שפנינה תציג את ההסכמות ואת המתווה שכולל שלושה שלבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אני מאפשר לך להציג ואתה מעביר לפנינה זה אומר שאנחנו בימות משיח, רבותיי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עוד לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי, אל תהרוס לי את השמחות פה, תעשה לי טובה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא רוצה להיות משבית שמחות, אבל עוד רגע. אנחנו שלושה חודשים פה. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אורי דורמן היה חלק בלתי נפרד מכל הפגישות, לא הייתה פגישה אחת שאורי דורמן לא היה, הוא היה חלק בלתי נפרד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יישר כוח לד"ר זיוה חממא שאישרה את ההשתתפות של אורי בישיבות הללו. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אדוני היושב ראש, הייתי מעביר את הרשות לפנינה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, פנינה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בוקר טוב ובאמת ברמה האישית, אולי זה לא המקום לומר כי עוד לא מברכים על המוגמר, אבל עדיין זו זכות לנו שאתה יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יונתן משריקי, ובאמת מתווה לנו ומראה לנו את האור שבקצה המנהרה. אז תודה רבה לך על זה. אחרי הברכות נגיע למתווה ולדברים שסיכמו. כפי שפתחנו ואמרנו לאורך כל הדרך, משרד הבריאות שהחליט לאמץ את אירופה, המטרה הייתה להביא לאזרחי מדינת ישראל את הבשורה שאנחנו רוצים להביא לכאן בכלל התחומים, רגולציה שתהיה אחידה, שתהיה אפקטיבית וגם שתהיה קוהרנטית ובעיקר בעיקר תשמור על בריאות הציבור לצד הסרת חסמים. זה היה העיקרון המתווה שהתחלנו את כל האימוצים והייתה לנו רגל שנייה שאמרנו שהאימוץ הזה יהיה על בסיס ניהול סיכונים, בשום שכל, אנחנו לא רוצים לא להרוס, לא את תעשיית המזון ולא את החקלאים ולכן אנחנו נבחן דברים ובהחלט בהתאם לניהול סיכונים נבחן דברים שירחיבו את הדין האירופי. למעשה אנחנו פה היום באים להציג את אבני הדרך שיובילו אותנו גם בסופו של דבר לעשות רגולציה אחידה, גם על התוצרת הטרייה וגם על התוצרת המעובדת, כי מראש ידענו, גם ב-2021, שאת הדיסוננס הזה צריך לסדר. המתווה שיצרנו מדבר על שלושה שלבים וכך זה יהיה. בשלב ראשון אנחנו אומרים שהשאריות המקסימליות המותרות לחומרי הדברה לתוצרת החקלאית המעובדת יוסדרו תחת חוק המזון כפי שזה מפורט היום בתוספת השנייה א' כאשר העיקרון המרכזי זה אימוץ תקינה אירופית. אנחנו מקפיאים תמונת מצב שהיום אנחנו יודעים, בשיח משותף עם משרד החקלאות ואנשי המקצוע אצלנו, שישנם כ-100 חומרים שהם מותרים ב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עלה מ-90 ל-100? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כ-115. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> כ-115. כל פעם המספר מתעדכן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי, זה חשוב, אנחנו דיברנו בינינו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לכן אמרתי, אנחנו מדברים על כ-100 חומרים שלגביהם בשלב הראשון משרד הבריאות ייקח את הרשימות האלה ויעשה מיפוי והמיפוי הזה יכלול, גם ה-100 ייקבעו לפי תעדוף של משרד הבריאות, ובמסגרתו אנחנו נקבע ונראה איזה MRL'ים אנחנו נאפשר בתקופה הזאת, אם בכלל, לגבי תוצרת מעובדת שיחולו עליהם. זה לאחר שתהיה בחינה, הבחינה הזאת תיעשה בצורה שקופה, יהיה שימוע ציבורי ובסופו של דבר הדברים האלה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת אומרת שעד שלא תמפו בינתיים אנחנו משאירים מצב - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רגע, אני עוד לא אמרתי. מה אנחנו אומרים? בתקופה הזאת אנחנו רוצים שב-1.1.2025 הרגולציה הזאת תיכנס לתוקף, אבל לציבור התעשייה, שהתעשייה פה היא השותף המרכזי שלנו ואנחנו רוצים לאפשר להם להמשיך ולקלוט חומרי גלם מחקלאי מדינת ישראל, בתקופה הזאת של שנה עד שאנחנו מסיימים את המיפוי אנחנו נצהיר על מדיניות של אכיפה שהמדיניות הזאת תהיה אכיפה על כפל הפרה. המשמעות היא שרק חומר שאסור במדינת ישראל ואסור באירופה, רק עליו תתבצע אכיפה והאכיפה תהיה על התוצרת המעובדת, לא תהיה על התוצרת הגולמית. גם יש תוכנית ביניים פה שהשיח עם משרד החקלאות יהיה לאורך כל הדרך גם בתהליך המיפוי, כי אנחנו חושבים שבסופו של דבר רוצים להגיע למטרה של למנוע את השימוש הזה גם על הטרי, לכן השיח יהיה משותף. ייקבעו פגישות סטטוסים יחד עם משרד החקלאות לאבני דרך לקבוע את ההתקדמות של המיפוי. ודבר נוסף, כבודו, גם בסוף תקופת האכיפה, קרי ברבעון האחרון של שנת 2025, ככל שנראה שאנחנו לא סיימנו את עבודת המיפוי ויש לנו עדיין פערים אנחנו נאריך את מדיניות אי האכיפה בשנה נוספת ובהתאם לנדרש. מה אנחנו באים כאן ואומרים? אנחנו ביד אחת מכניסים את אירופה על בסיס ניהול סיכונים ומצד שני אנחנו נותנים ודאות רגולטורית לתעשיית המזון שהיא תדע שחומרי גלם שהיא משתמשת בהם, עד שאנחנו לא מסיימים את המיפוי הם יהיו מותרים והאכיפה תהיה רק על כפל הפרה. זה השלב הראשון, במקביל אליו יתחיל השלב השני מבחינתנו ואנחנו פה מזמינים את משרד החקלאות בנושא של קביעת שאריות חומרי הדברה לתוצרת טרייה. אדוני, צריך כאן לומר שבסופו של דבר המורכבות נובעת מכך שחוץ מחוק המזון שמסדיר יש חוק נוסף שהוא בסמכותו של שר החקלאות, חוק הגנת הצומח (רישום תכשירי הדברה) ולצידו יש תקנות משותפות מכוח חוק המזון (תקנות לקביעת שאריות חומרי הדברה), שאלה תקנות משותפות גם לשר החקלאות וגם לשר הבריאות. אז בשלב השני אנחנו נפעל במשותף, שני המשרדים, לעדכן את תקנות השאריות המשותפות. העדכון הזה של תקנת השאריות המשותפות יביא בשורה גם לחקלאי מדינת ישראל ולא רק לתעשיית המזון כי אנחנו יודעים שזה נכון שאירופה צמצמה את השימושים לאותם 115 חומרים שהם אסורים באירופה ומותרים בישראל, מנגד ישנן עוד המון קביעות של רמות מרביות מותרות של חומרים שמשתמשים פה בתעשיית המזון וה-MRL לגביהם במדינת ישראל הרבה יותר מחמיר מאירופה. זה נכון במיוחד לגידולים שנחשבים ל-minor crops שהיום לחברות הרישום אין את האינסנטיב או את הרצון לרשום להם חומרים ואז הופכים את אותם מגדלים למגדלים עבריינים. הבשורה פה היא להביא את אירופה שהשוק הזה יהיה מוסדר ויהיה לאותם מגדלים את היכולת להשתמש באותם חומרים. כאן אנחנו אומרים שכל השלב השני לא ייעשה בוועדה המייעצת לפי חוק המזון אלא זה יהיה בוועדה בין-משרדית שקמה ותקפה מתוקף חוק הגנת הצומח ותקבע את השאריות המשותפות. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> פנינה, ועדת שאריות, לא הוועדה הבין-משרדית, מתוקף התקנות המשותפות בוועדת השאריות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מדברת על ועדת החומרים, לא? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני טעיתי, הם תיקנו אותי, זה ועדת שאריות, ועדה משותפת שהחברות העיקריות המרכזיות בה הן ד"ר לילא מהגנת הצומח וד"ר זיוה חממא ויש להם אנשים נוספים שחברים באותה ועדה והם יקבעו את הרמות המרביות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת טרייה. ובעזרת ה' שאנחנו נביא גם לעדכון את התקנות האלה בזמן הקרוב. השלב השלישי, שזה באמת מבחינתנו השלב שאנחנו מייחלים להגיע אליו, זו תהיה הסדרה רוחבית קוהרנטית מ-farm to fork כמו שהיינו רוצים שזה יקרה בנושאים נוספים. זו תהיה הסדרה שכל נושא קביעת ה-MRL ושאריות חומרי הדברה יהיו בתקנות משותפות, בתקנות ששני השרים יהיו חתומים עליהן, גם על המעובד וגם על הטרי. ברגע שנגיע ונבצע את התיקון הזה המשמעות היא שנצטרך למצוא את הדרך איך מאמצים אירופה במסלול משותף של שני השרים. כשנגיע לדרך הזאת אנחנו, משרד הבריאות, פשוט נסיר את ההסדרה הזאת מחוק המזון, ההסדרה תהיה משותפת מכוח תקנות מכוח חוק הגנת הצומח וחוק המזון. זה מבחינתנו שם חותם בשלב הזה. יש לנו עוד דרך ארוכה. פה אני אומר תודה ליובל, המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, שלפעמים אורח מבחוץ שבלי בקיר ובלי אמוציות יודע לקחת ולנהל משא ומתן והביא אותנו לנקודה הזאת ובעזרת ה' אני מזמינה אותך, יובל, להרים את השרביט כי יש לנו עוד חצי שני של הסדרה מול ידידינו מהשירותים הווטרינריים. זה לא יהיה לדיון הזה, אבל באופן כללי, זה farm to fork אמיתי וזו הסדרה שאנחנו צריכים להביא לאזרחי מדינת ישראל, ללא תלות מי המשרד שאחראי על העניין אנחנו רוצים להביא לציבור הישראלי במדינת ישראל מזון שהוא בטוח, נגיש וגם מקומי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אני הייתי רוצה לשמוע את אורי דורמן לאחר הצגת הדברים על המתווה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל אני מברך על התהליך ההיסטורי שקרה פה בשבוע האחרון שהתחילה הידברות בין שני המשרדים ובהובלה המצוינת של יובל שנכנס לנושא בכל רמ"ח איבריו ופנינה שגילתה הרבה רצון לקבל ולהתקדם וגם על זה שאפשרו לנו להיות שותפים בדיונים. אני בכוונה אומר שותפים ולא צופים מהצד. זה נושא שהוא חשוב מאוד כי, כמו שאתה אומר כל הזמן, כבוד היושב ראש, הכי טוב להגיע להסכמות ולא ללכת למלחמות כי זה לא מוביל בסופו של דבר לתוצאה חיובית והרי בסופו של דבר כולנו רוצים לעשות יותר טוב לאזרחי מדינת ישראל. אבל כמובן כל אחד מהצדדים כאן מייצג תחום מסוים וציבור מסוים ואנחנו צריכים לעשות את עבודתנו. אחרי עליות ומורדות ודברים היו קרובים לפיצוץ קרה הבלתי יאומן שיצא מסמך. כשנסעתי אתמול ושלחתי את יובל, יובל נסע, היה לי ברור שלא יקרה פה כלום ולפחות יש לנו מסמך שהוא בסיס לעבודה. יש הערות, כמובן שיש הערות, אבל הכיוון והכוונה הם חיוביים. אני קראתי את הנייר הזה היום פעם ראשונה בחמש וחצי בבוקר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלכת לישון מוקדם אתמול? כי אנחנו ב-12 וחצי כבר קיבלנו את זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון, אבל אני, בהבדל מכולם, הייתה לי נסיעה של שעתיים וחצי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה גם חקלאי בסוף. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מה לעשות, כן. לכן אנחנו עוד צריכים לעבד את כל מה שרשום פה ולהבין את כל הניואנסים ואת כל הדברים שרשומים בכדי שבאמת בסופו של דבר ייצא מוצר שהוא ברור, שקל להסביר אותו, שלמי שצריך לשווק אותו יהיה קל להבין את הדברים ונוכל בלב שלם לתמוך בזה. אני חושב ואני מציע שאת הדיון עצמו אנחנו לא נקיים היום, ייתן לנו כבוד היושב ראש יום, שמעתי שיש ישיבה ביום חמישי, ונקיים דיון על המסמך הזה אחרי שאנחנו נעבור, נלמד, נגבש את ההערות שלנו למסמך הזה, דברים טובים ודברים פחות טובים, ואז אני חושב שאפשר יהיה להתקדם. זה מה שאני מציע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אורי. אני מוכרח לומר שנרשמה על פניהם של חלק המשתתפים גם התרגשות כשדיברת, באמת זה לא יאומן ואני באמת שמח. למרות בקשתך שלא לדון אנחנו כן נדון כי יש פה שאלות לחברים סביב השולחן, ליועצת המשפטית, אנחנו נצלול לתוך העניין. כמובן שנתונה לך הרשות לשאול שאלות נוספות גם מחר ומוחרתיים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, גם היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם היום כמובן, מתי שתרצה, זה לא סוגר את הדיון. זה שאנחנו מתחילים לדון זה לא אומר שאנחנו סוגרים את הדיון. אז גם אם אנחנו נעבור היום לנושאים נוספים שמן הסתם יהיו עדיין שמורה לך ולגופים שאתה מייצג הזכות לשאול את השאלות. יישר כוח על ההובלה של התהליכים האלה, אני חושב שזה באמת מרשים ובאמת זמן מיוחד שאני חושב שכולנו ייחלנו לו. זה נעשה בדרישה וזה המשיך אחרי זה בהסכמה ואני מברך על כך. אני אאפשר ליועצת המשפטית קודם כל לצלול קצת יותר בפנים, לשאול את השאלות וכמובן לאחר מכן אנחנו ניתן לכולם את האפשרות לשאול ולהיכנס פנימה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אשאל על השלב הראשון כי אני מבינה שהשלבים האחרים הם בעצם הסכמות להתנעה של פעולות שכבר היום אפשר לבצע לפי התקנות, אבל באמת הרוח הטובה בין המשרדים תאפשר לשפר אותן ולקדם את התהליכים. לגבי אותו שלב ראשון, אני מבינה שמדובר על שלב של שנה פלוס שנה של מדיניות של אי אכיפה. אתם רוצים שהיא גם תהיה בחקיקה, זאת אומרת שההפרות על ההוראות האלה גם ייכנסו לתוקף באופן דחוי ואפשר יהיה גם לדחות אותן? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אנחנו רוצים לעשות הפרות כפולות לכן זה אומר שאם זה מפר גם על - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אנחנו כן נשמח להתייחס בפתח הדברים שנייה לפני שגולשים לפסים המקצועיים כי גם לנו יש שאלות ואני חושב שזה ראוי שהתעשייה, שהיא צד לנושא, תדבר לפני שאנחנו הולכים לטכניקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נשאל, זה רק שאלות בשביל לנסות להבין, זה עדיין לא בניסוח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שגם חלק מהשאלות שלכם ייפתרו כשאנחנו נבין יותר טוב לעומק. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אנחנו קיבלנו את הנייר עשר דקות לפני תחילת הדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, לכן אנחנו מדברים עליו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני אומרת שאני לא מוצאת טעם בזה ולו מהסיבה הזאת שאנחנו מדברים על כך שההפרה תהיה רק אם זו הפרה על הדין הישראלי, ואני אפילו מצמצמת את זה, והדין האירופי. כי גם היום לדוגמה, אנחנו באנו פה עוד צעד נוסף לקראת התעשייה, כי אם היום יש MRL לחומר מסוים שבמדינת ישראל הוא חצי ובאירופה מותר אחד, אם יהיה חצי אני לא אפר. אני פה צריכה להשאיר את שני הדינים כי אחרת במקרים האלה אני אתן הפרה לפי הדין הישראלי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מדברת על חומר שהוא אסור, את מדברת גם על ה-MRL'ים שממש - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מדברת רק על ה-MRL'ים כי האכיפה של משרד הבריאות, נעה, היא תהיה במקרה הזה רק על הרמה המרבית המותרת או מעל הרמה המרבית המותרת או חומר אסור בגידול שיש לי שארית על חומר שלא מותר בשימוש באירופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. אותו שימוע ציבורי ואותה פעולה זה דבר שהוועדה המייעצת תבצע? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> את המיפוי אנחנו נעשה כמובן בעבודה מקצועית מקדימה והמיפוי הזה יגיע לדיון בוועדה המייעצת לפי סעיף 3(ב) לחוק. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הוועדה המייעצת לא דנה בחומרי הדברה. דיברנו על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו הם אומרים שהיא כן תדון בחומרי הדברה. זה שינוי ממה שנאמר בדיון הקודם, שהוועדה המייעצת כן תדון. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה שינוי בוועדה המייעצת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מחדדים את ההבנות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני יודע, בגלל זה אני מבקש את רשות הדיבור טרם החידוד, ברשותך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, שנייה, הייתה פה שאלה עקרונית האם הוועדה המייעצת כן דנה או לא דנה, אני רוצה להבין. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשלב ראשון, נעה, זה נעשה רק במסגרת סמכות של משרד הבריאות והתיקונים במסגרת חוק המזון ולכן הוועדה שתדון בה היא ועדה מייעצת לפי חוק המזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מקובל פה, נכון? << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> משרד החקלאות, לאור ההתפתחויות של השבוע האחרון תומך בזה ונותן את ידו בעניין. מבחינתנו גם מבחינה מקצועית אנחנו בעד וזה גם כתוב כאן. מבקשים ממני להוסיף, אדוני היושב ראש, שבוועדה הזו יש נציג של משרד החקלאות כמובן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב, זה נציג אחד או שניים כי יש גם ביטחון המזון הגולמי? זה שני משרדים. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> משרד החקלאות וביטחון המזון, אדוני היושב ראש, כמובן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על החידוד, אנחנו לא עוקבים אחרי שינויי השמות. ליאור, בבקשה, התעשיינים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני חולק את רשות הדיבור עם אביב, הוא ישלים אותי. אני רוצה להתחיל דווקא כמו שאורי התחיל, לברך על העובדה שבשבוע הזה היה דיון אינטנסיבי והייתה התפתחות שלא קרתה שלוש שנים, זה דבר חיובי, וגם המוזיקה שנשמעה פה הייתה מוזיקה אחרת, של רצון טוב, של חוסר רצון לפגוע בתעשייה ורצון לתמוך בחקלאות המקומית ועל כך אפשר רק לברך. יחד עם זאת אני רוצה להזכיר, אנחנו מדברים על אירוע שהוא מז'ורי, הן לחקלאות והן לתעשייה המקומית, ואנחנו קיבלנו את הנייר ואת הסיכומים דקות לפני תחילת הדיון. כפי שאדוני יודע וכך גם כל חברי הוועדה המכובדת פה, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ואנחנו צריכים את הזמן שלנו, את השהות שלנו ואת המחשבה שלנו לראות שאנחנו באמת לא עושים פה טעויות למול האנשים שאותם אנחנו מייצגים והיא התעשייה הישראלית. אני מבקש לקחת את זה בחשבון היטב כאשר אנחנו דנים בנושא כרגע כי אני מבין שאדוני רוצה לדון בזה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רק רוצה לומר שאנחנו כאן לא מדברים בפרטים הקטנים, עבודת הפרטים הקטנים תהיה בשימוע הציבורי שנעשה, כרגע אנחנו מדברים על המתווה של העקרונות. הדיונים הסתיימו היום בבוקר בחמש וחצי, הנוסח האחרון שסוכם עליו, ולכן זה לא הופץ לתעשייה מראש. בדיון הציבורי אתם תשבו ותשמעו את הפרטים, אתם ונציגים מטעמכם ולכן אנחנו נמצאים פה באמת במעוף הציפור על עקרונות, לגמרי לא בפרטים הקטנים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, כמה דברים. אנחנו גם צריכים ללמוד, גם במנגנון ועקרונות יש פרטים שחשוב לנו לדייק אותם כי בסוף לנו יש חשיפה בנושא הזה. דבר שני, מה שמוצע פה, אני גם רוצה להבין, פנינה אמרה שהיא תאכוף רק את מה שאסור על ידי שניהם וזה אמור להיות בנוהל אי אכיפה מהבחינה הזו. אני מזכיר שהיום אנחנו מוגנים בחקיקה עם הוראות המעבר. אם אנחנו עוברים מהשלב הזה, זה אומר שאנחנו נישאר חשופים, עם כל הרצון הטוב של פנינה ושל המשרדים, לאכיפה אזרחית. אנחנו לא יכולים להישאר חשופים לאכיפה אזרחית, נקודה, סוף. זה פתרון שהוועדה צריכה לדון בו עכשיו, היא צריכה להגן עלינו עכשיו והיא גם צריכה להגן בנושא אחד נוסף. רשום פה 1.1.2025, אחר כך תוך שנה 1.1.2026, יש פה רצון טוב של שני המשרדים, התפתחות אכן משמעותית מאוד, אבל מה קורה אם ב-1.1.2026 משהו מתפרק בדרך? אנחנו לא יכולים שוב להישאר חשופים מהבחינה הזאת. דבר אחד נוסף שגם אנחנו רוצים לדייק פה. השלב הראשון מדבר על מעובד, השלב השני מדבר על טרי, השלב השלישי מדבר על הרמוניזציה בין שניהם, לפחות ממה שאני הצלחתי לקרוא בנייר, שוב, לא עברנו על הפרטים. בסיכומו של עניין בשטח, כשחומר הגלם עובר את שער המפעל אנחנו נבחנים גם וגם, שורה תחתונה, זאת אומרת ציפייה, מה עושים? אם כרגע יש מחלוקת אשר לטרי, האם אני נבחן על חומר גלם, לא נבחן על חומר גלם, האם אני נבחן רק על המעובד? אלה שאלות מתוך מה אנחנו חווים בשטח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא הצלחתי להבין מה אמרת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ברגע שחומר הגלם עובר את שער המפעל אני נבחן בבדיקות מעבדה גם על חומר הגלם שלי, קרי תוצרת חקלאית טרייה, וגם על המוצר הסופי, זאת אומרת תוצרת חקלאית מעובדת, זה מצב הטבע היום. אם יש פה מודל צריך למצוא פתרון גם לחומר הגלם מהבחינה הזאת, אי אפשר להשאיר את הנושא הזה פתוח אפילו ברמת הפסיק. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הרעיון הוא אחידות, מה שהצלחנו להבין מההסדר זה שרק בשלב השלישי מגיעים לאכיפה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשלב השני. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בשלב השני דנים רק בתוצרת הטרייה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה חומר הגלם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נכון, ואז גם עם המעובד? אנחנו לא יכולים להיות במצב שיהיו MRL'ים שונים, לא בתקופת מעבר ולא ב - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להסביר את המצב הקיים. המצב הקיים הוא שהיום החומרים הגולמיים, לא חלה עליהם ההוראה האירופית, ועל החומרים המעובדים כן חלה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נכון, היום יש הוראת מעבר שאנחנו עדיין חיים בתוכה עד ה-1.1, אז אם צריך נאריך את הוראת המעבר, אבל אנחנו לא נהיה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי זה צריך נאריך? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זה צריך? את מאריכה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה צריך נאריך? המשרד יצטרך להביא הארכה. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> גם מבחינתנו אנחנו לא עושים עכשיו, אנחנו לא במקום של הארכות כרגע. זה לא המקום שאנחנו נמצאים בו ומה זה אם צריך נאריך? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אי אפשר לקבוע דין שאי אפשר לעמוד בו, אני חושבת שזה מקובל על כולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל יש תקופות התארגנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם אומרים לך שלגבי המזון הגולמי הם לא יאכפו עד השלב הבא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל זה שהם לא יאכפו זה לא אומר שזאת לא הפרה. אם אני השופט פותח את החומר, מה כתוב? יש MRL אחד, יש MRL שני - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו הייתה הטענה של אביב קודם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה מצב שהוא בלתי אפשרי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל את לא מדייקת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני בעצמי ייצגתי ביותר מתובענה ייצוגית אחת בשאריות חומרי הדברה שדנו בלאקונות של החוק הקודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, ההגנות על תובענות ייצוגיות זה דיון בפני עצמו, זו סוגיה בפני עצמה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אי אפשר לקבוע חוק שאי אפשר לעמוד בו, נקודה. יש פה MRL'ים שונים - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל את כאילו מתעלמת מההסכם. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> זה המצב מה-1.1.2023, כי יש החרגה של החומר הגולמי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל מ-1.1.23 עד ה-1.1.25 יש הוראת מעבר שמאפשרת למי שנמצא בבעיה עדיין להיות גם וגם. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> לא גם וגם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> להיות לפי התקינה הישראלית, אז האפשרות הזאת צריכה להמשיך לחול עד שאתם לא מסנכרנים ל-MRL אחד. אם זה לא יקרה אז אי אפשר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> שוב, אדוני, אנחנו בעד הסכמות בין המשרדים בנושא, ברור, אבל אנחנו לא יכולים להיות חשופים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> קודם כל גם אנחנו מברכים על ההסכמות האלה, מבחינתנו עדיף היה שהתהליכים יהיו הרבה הרבה קודם שנדע הרבה קודם מה הולך להיות, אבל ההסכמות שהגיעו אליהן הן הסכמות מאוד בעייתיות. אני מופתע שאביב ורוית, שכל כך כעסו שלא ייתכן שיהיה דין מהותי שונה ליבוא ולייצור המקומי פתאום מבחינתם זה סבבה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> איך זה פוגש אותך בדיוק? אתה יבואן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש דין שונה ליבוא ולייצור מקומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה? הדין הוא דין אחד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יהיה דין שונה לתוצרת מקומית מעובדת ולתוצרת מיובאת, כי יש הרבה מאוד קשיים ליצרני מזון שהם לא מוכרים באירופה עם הדרישות החדשות. אני חושב שאם אנחנו עדיין לא בשלב שאנחנו מוכנים אז באמת הדבר היחידי שאפשר לעשות זה לדחות את הכניסה לתוקף של סוף תקופת המעבר ואני חושב שגם שותפי הסחר שלנו, ניקח לדוגמה את האמריקאים שמלכתחילה מאוד מאוד לא נוח להם שבחרנו לאמץ את אירופה, אז עכשיו לא רק שבחרנו לאמץ את אירופה אלא בחרנו לאמץ את אירופה וליצרנים המקומיים אנחנו נותנים עוד הקלות מעבר. זה לא הגיוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לתקופת מעבר. אני לא מבינה את האמירה, גם עכשיו הייתה לנו תקופת הוראת מעבר, עד עכשיו הייתה לנו הוראת מעבר שאפשרה להם לנהוג לפי דין אחר כהוראת מעבר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נכון והיא תסתיים ב-1.1. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אבל עכשיו הם אומרים לך שתהיה לנו עוד שנה עם עוד אפשרות להארכה לשנה נוספת. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא ליבוא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא ליבוא, נכון, אבל זה נובע מזה שיש פער בין המזון הגולמי שמיוצר בישראל, שגדל בישראל, ובין המוצרים שמיוצרים מתוכו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אותו הפער קיים בקרב מגדלי פירות וירקות בארה"ב שמוכרים ל - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זו הייתה המשמעות של אימוץ אירופה להסרת חסמים. אנחנו אומרים פה, רז - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אולי תסבירי מה יקרה בסוף השלב השלישי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני אספר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בואו נבין לאן אנחנו שואפים להגיע בסוף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מקבל את הטענה הזו, אבל, פנינה, תשלימי את הדברים שרצית לומר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רוצה לומר שני דברים חשובים שצריך להבהיר כאן. קודם כל אני אתחיל עם ההתייחסות של עו"ד רוית ארבל ושל אביב ושל ידידי ליאור. אנחנו צריכים להבין ואולי אנחנו נתחיל מהתחלה להסביר את המתווה כדי שזה יהיה מובן. אנחנו יודעים שזה דיסוננס, קיים דיסוננס והדיסוננס ייפתר בסיום שלב שתיים ובסיום שלב שלוש לאשורו, אבל, ופה אנחנו אומרים לכם את הדבר הבא, משרד הבריאות קובע MRL'ים על תוצרת מעובדת, תיכף ד"ר זיוה חממא תסביר לכם שגם אין MRL'ים לתוצרת המעובדת, היא תיכף תסביר לכם איך זה עובד, יש על התוצרת הטרייה ומחשבים את זה לפי ההרכבים. זה דבר אחד. אנחנו באים ואומרים בתקופת הביניים הזאת, בשנה הראשונה, עד שאנחנו לא מסיימים את המיפוי אז יש מדיניות של אי אכיפה והעניין של התובענות הייצוגיות זה משהו גורף לכלל הדברים וזה לא על השולחן הזה. זה יכול להיות גם על הוראות מאומצות אחרות שזה הוועדה הבטיחה לטפל בזה בדיון נפרד, לכן אנחנו מנקים כרגע את התובענות הייצוגיות מהשולחן ומדיניות האכיפה של משרד הבריאות תהיה רק על מה שאסור פה ואסור שם. בתקופה הזאת שאנחנו עושים מיפוי יהיו שני דברים, המיפוי יבחן את אותם 100 חומרים שמותרים במדינת ישראל ואסורים באירופה ובמיפוי הזה נגיד ש-50 חומרים הוועדה תשתכנע שאין בילתם, בלעדיהם יש שלקת וטוטא אבסולוטה ולא יודעת עוד איזה מחלות נוספות והם חייבים להישאר. אז ה-50 חומרים האלה, ה-MRL שקבוע עליהם היום, אם קבוע עליהם היום לגבי השימוש המותר - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בנספח לתקנות חומרי הדברה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יתווסף בטור ג' בהרחבה. לגבי ה-50 חומרים שהוועדה תחליט החוצה, תיקבע להם תקופת מעבר והחומרים האלה, אנחנו נעדכן את היצרנים - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יהיה דין אחד וזה יבוא במורחב? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גם על היבוא וגם על המקומי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. שלב שתיים בא במקביל עם השלב הראשון, אנחנו נוציא את זה, זו הוודאות שתיתן גם לטרי. אם אותה ועדה, אני מניחה, תחליט את מה שהיא תחליט על ה-MRL'ים, כי הם יהיו משותפים, ה-MRL'ים האלה ישפיעו על החלטות הוועדה מספר שתיים ואז זה יהיה לא רק עגבנייה שהולכת לתעשייה, כי זה אותה עגבנייה, אלא גם עגבנייה שהולכת לסלט. תהיה להם שוויוניות ב-MRL. שלב שלוש זה שכל הסדרה של שאריות חומרי הדברה, מהטרי עד המעובד, יהיה בחקיקה אחת תחת תקנות משותפות. זה המודל, תקנות משותפות גם חוק המזון וגם חוק הגנת הצומח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לרז ענית גם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רז, מלכתחילה כל המנגנון הזה של אימוץ אירופה התחיל מהיבואנים והתעשייה שרצתה ודאות לגבי חומרי הגלם, שאמרה שהם לא מכירים את הדין הישראלי ואם ניתן לכם גוש מסחר גדול, יותר קל לי להגיד עומד ברגולציה האירופית מאשר לדעת מה זאת הרגולציה במדינת ישראל. אחר כך גם אירופה אמרה שהיא לא יודעת מה זה קודקס, כי ליבוא היה את הקודקס. הרגולציה היחידה שהיה לה רגולציה בין-לאומית זה היה שאריות חומרי הדברה ואנחנו לא יודעים מה זה הקודקס ולא יודעים מה זה הקודקס ולא יודעים מה זה קודקס. זה התחיל עם היבוא של חומרי גלם שרצו ודאות, רצו את אירופה. ככל שאנחנו נמצא שמקרים – ולכן אני תמהה, אני לא מבינה לאן אנחנו הולכים פה, אם נעשה פה מחטף אכול כפי יכולתך, אז אנחנו ממש לא, אם יהיו מקרים נקודתיים שהוועדה המייעצת תמצא לנכון שצריך פה צורך מיוחד, הרחבה, זה יהיה המקום, אבל לא מראש קטגורית להביא את כל ה-MRL'ים המותרים פור-אבר גם ליבוא, כי פה ולתעשייה המקומית יש הצדקות נקודתיות על בסיס ניהול סיכונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שזה ברור לכולם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, זה לא היה ברור לו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, קודם כל, פנינה, אנחנו כמובן היינו שותפים למהלך של אימוץ אירופה ולא חוזרים בנו, זה דבר שנכון לעשות. פנינה, אני שומע ממך וממשרד החקלאות משהו אחר. הדין שיחול בתקופת הביניים, כשאתם בוחנים את החומרים האלה, יחול גם על היבואנים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> בבקשה, אז כן תהיה אפליה כאן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זאת אומרת? זה הוראת המעבר, כשאתה נתת הוראת מעבר ליצרנים עד כה אתה בעצם אפשרת להם - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא ניתן ליצרנים, זה ניתן לכולם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בסדר, ליצרנים יש מגבלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם הוראת מעבר, יש הוראות מעבר שניתנות רק ליבואנים, יש כל מיני הוראות מעבר, הם פשוט אומרים שכשאתה רוצה לעשות שימוש - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> נעה, בשום מקום אין את זה ב - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המטרה היא להביא את הגידולים בישראל למצב שהם יתאימו לדין האירופי, זו המטרה הסופית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע איך אתה קורא לזה אפליה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא קשור להבאת חסות מאמריקה. זה לא קשור בכלל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני היצרן האמריקאי שלא מוכר באירופה ואני מה-1.1 לא אוכל למכור בישראל - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, זו מטרת הרפורמה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> - - כשהמוצר שלי מכיל חומרי הדברה שמותרים בשימוש בישראל ויצרנים בישראל יכולים - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל, רז, זה לא חדש. אתה מציג עכשיו טענה שעד עכשיו לא הצגת אותה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כי הקודקס אפשר לי, כי הרבה פעמים יש חפיפה בין הקודקס לחומרי ההדברה שמאושרים בישראל. זה לא נכון, זה משהו שלא היה את האפליה הזאת ותהיה אותה אחרי ה-1.1. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אם זה נכנס לוועדה המייעצת, אני מזכיר שזה אמור להיות מסלול הצהרתי שאתה מגיש, זה מאושר לך עד שמוחלט אחרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם יפתרו את הבעיה שאנחנו מדברים עליה תיפתר ממילא גם הבעיה שרז מדבר עליה. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני גם אשמח שתחדד, רז, האם אתה מדבר על מעובד? יבוא של מעובד? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> כן. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> החידוד הוא חשוב, שכולם פה יבינו, לא מדובר על טרי, מדובר על מעובד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מעובד, אני מדברת רק על מעובד. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> לכן גם בדברים שאמרת, רז, אמרת שאתה שומע דברים סותרים בין משרד החקלאות לבריאות, אני לא שמעתי שום דברים סותרים, בטח לא בסוגיה של המעובד, לא הייתה שום סתירה בין המשרדים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, פנינה אומרת שיהיה דין אחר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, מה זאת אומרת דין אחר? לא הבנתי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> באי אכיפה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר כאן. היבואנים היו צריכים להיערך מבעוד מועד, היה להם מה-1.1.2023 להיערך, לדעת שב-1.1.2025 ההוראות המאומצות לגבי שאריות חומרי הדברה, מתכות כבד, מזהמים ומזהמים מיקרוביולוגיים נכנסים לתוקף ב-1.1.2025 ולכן זה לא משהו חדש. ליצרנים פה אנחנו נותנים את המדיניות - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל מה עם המשווקים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז אני אענה גם למשווקים. אני אסביר את ההיגיון של המדיניות. ליצרנים ולתעשייה המקומית, נכון יש פעמים שאנחנו יותר מקלים אצל היצרנים ויש פעמים שאנחנו מקלים יותר על היבואנים, אי אפשר לדרוש שוויוניות לאורך כל הדרך. במקרה הספציפי הזה, יצרנים, גם אם היצרן של טבעול או של סנפרוסט היה מאוד מאוד רוצה להיות אירופה הוא לא תלוי רק בעצמו, הוא תלוי במגדל שעוד לא עבר להיות אירופה. לכן אחרי שהגענו להסכמות עם משרד החקלאות ואנחנו יודעים שזה תחום בזמן, תחום בזמן היבואנים יופלו לעומת היצרנים. אני לא רואה את זה כאפליה, אני רואה את זה כהבחנה לצורך העניין. ההבחנה הזאת היא בניהול סיכונים מושכל, אנחנו רצינו לצמצם את החשיפה לשאריות חומרי הדברה. אנחנו לא רוצים להרחיב את זה, בטח שלא לצורך כי ליבוא אפשר לעמוד באירופה. עכשיו לשאלה של המשווקים, המשווקים יהיו לפי העניין. הדבר המרכזי בחוק המזון זה הנושא של עקיבות. לכל מוצר במדף יש אבא ואמא, אבא ואמא שלו יכולים להיות או יבואן או יצרן ובהתאם לזה תיקבע ההפרה. יבואן יצטרך להיות 100% אירופה, לגבי יצרן מקומי בתקופה הזאת יהיה כפל הפרה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה עם משווק? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה מה שהסברתי עכשיו, הוא נגרע. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז לא תהיה אי אכיפה? << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> תלוי מה הוא מוכר, אם זה מוצר מיבוא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם היא מוכרת עגבנייה מטורקיה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זה עגבנייה? עגבנייה זה טרי. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> דיברנו על מעובד. ניסיתי לחדד את זה גם מקודם, דיברנו על מעובד, אתם כל הזמן חוזרים לטרי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל מה קורה עם העגבנייה? לגביה זה תהיה הוראת מעבר? << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אדוני היושב ראש, זה שיח על מעובד ושיח על טרי, הם מערבבים את הדברים והדברים לא ברורים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא כתוב שההחרגה נשארת בעינה, זה לא כתוב בנייר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה זאת אומרת? זה ברור. זה לא היה לדיון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> למי זה ברור? כי לנו זה ממש לא ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההחרגה על מזון גולמי, אנחנו יודעים שהוא מוחרג. אנחנו לא חוזרים לדיון הזה שוב פעם, אנחנו יודעים את זה, זו הדרישה הבסיסית של משרד החקלאות מתחילת הדרך. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> זה הבסיס, שיש החרגה על הטרי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה יבוטל בשלב השלישי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשלב השלישי ההחרגה לא תבוטל, ההוראות של חוק המזון יעברו לתקנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ההוראות ימוזגו, זה מה שהוסבר כאן. רז, מדינה מלשון מדיניות, כשהמשרד מוביל מדיניות ואנחנו פה בוועדה מנסים לקדם אותה, המשמעות היא שאנחנו אומרים שלשם אנחנו חותרים, אנחנו חותרים ליבוא מאירופה כי החלטנו שזה המנגנון המתאים והנכון. לא אמרנו שאנחנו מביאים מסין או מיפן, אמרנו מאירופה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ועדיפות לתוצרת המקומית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ומה שעושים שני המשרדים במקרה הזה זה נכון, ככה צריך להיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוא נסתכל מהחלון, רז, אם המשיח הגיע אחרי האמירות האלה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, שוב, זה שיש הסכמה שנקרא מנגנון בין המשרדים זה מצוין, אנחנו מדייקים את העובדה שאנחנו לא רוצים להיות מפרי חוק בתהליך. זה הכול. אני רק לא רוצה להיות מפר חוק, שהמשרדים יסכימו על הכול. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו מחויבים להסכמי סחר ואנחנו שמים את עצמנו במצב לא טוב אם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל בכל מקרה ב-1.1.2025 היית נמצא באותו מצב. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש הבדל בין לבוא ולאמץ את הדין האירופאי לבין לבוא ולאמץ את הדין האירופאי ולהגיד אבל על הייצור המקומי זה לא חל, זה שם אותנו במקום אחר. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> ומה המצב היום? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש קודקס. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> בדיוק, רק ליבוא. יש קודקס רק ליבוא, זאת אומרת שבמשך ה-30-20 השנה האחרונות היבוא היה מופלה לטובה ביחס לייצור המקומי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> היבוא יכול להשתמש בתקנות של הייצור המקומי? הוא לא יכול. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> בוודאי שכן, החקיקה אמרה קודקס או תקנות מקומיות, וככה אתם הובחנתם ב-30-20 השנים האחרונות. איפה שהוא צריך לשים את הגבול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רז, אני יודע מה אני רוצה. אני כמי שמתווה את המדיניות או לפחות מקדם את אותה התוויה ואת אותה מדיניות שמקדם משרד הבריאות, אני אומר שלשם אני חותר. היות שלשם אני חותר אז יכול להיות שזה קצת יבוא על חשבונך, אבל תזכור דבר אחד, בסוף ההקלות הגדולות שמייצרים ליבואנים במסלולים האלה שנמצאים פה על השולחן זה יאפשר להם במסלול שאנחנו מייצרים יבוא גדול יותר. ואז באים פה החקלאים וצועקים, סליחה, אתה מרסק אותנו. לא הבנתי, באיזונים האלה - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא ראיתי את אותה התנגדות בסעיף 50א, אני רק אומר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הם לא יוכלו להיערך כי אין להם, הם לא יודעים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם היו צריכים להיערך כבר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני לא מדבר על היבואנים, אני מדבר על יצרנים. יש יצרנים, נגיד אמריקאים אבל גם ממדינות אחרות, שלא משווקים באירופה ולכן המסלול של ה-1.1 - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זה בכל מקרה נכנס. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל זה לא יצרנים, זה יבואנים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל היצרן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, כי אנחנו חותרים לאן שהוא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זאת האפליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בדיוק העניין של התווית מדיניות חדשה. אני לא מבין, אתה מתפלא עליי כאילו למה אני מוביל את זה, כי לשם אני מוביל. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני חייב להוסיף, אדוני היושב ראש, כמי שנכנס לתמונה לא מזמן ואני ניזון בעיקר מהתקשורת בהרבה מאוד נושאים, גם התעשיינים וגם משרד הכלכלה דחפו כל הזמן לסיפור של אירופה, אז מה כל ההפתעה הגדולה? אחת. ושתיים, מבחינתי אנחנו שלוש שנים באירוע הזה, אני לא יודע איך פתאום עכשיו אנחנו מתעוררים לאירוע הזה כאילו זה אירוע חדש בסוגיה של היבוא. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> קודם כל מהתחלה רצינו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אז מה? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אבל לפחות אם מוציאים עוד תקנה - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אם רק מתייחסים לתעשיינים, אדוני המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, היצרנים כשהם ביקשו את אירופה הם ביקשו את אירופה as is, הם לא ביקשו אדפטציות לאירופה. לפי מיטב הבנתי אנחנו לא נמצאים באירוע שבו אנחנו מקבלים את אירופה as is. באירופה יש פלוסים ויש מינוסים, סליחה, אדוני המשנה למנכ"ל, פה עושים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן הקמנו את הוועדה המייעצת. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> וזה בסדר גמור, אבל אתה התייחסת אלינו, אז אני מדייק את דבריו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ליאור, לכן הקמנו ועדה מייעצת ועשינו כל מיני מנגנונים שלא עברו לכולם בגרון. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו כאן, אבל חשוב להבין, ובהקשר אולי של אי האכיפה, בסופו של דבר אנחנו מדברים על התוצרת המעובדת שמגיעה למפעל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את רוצה לדבר על אי האכיפה? אז אני אמתין ששרון תחזור, מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות. נשאיר את השאלה הזאת רגע. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רק באי אכיפה צריך גם את משרד המשפטים כי בסוף בתובענות אזרחיות זה לא קשור לשירות המזון או למשרד החלאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו על אי מדיניות אי אכיפה. << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >> זה מדיניות אכיפה, זה לא אי אכיפה, את צודקת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני לא מדברת, לא על אכיפה ולא אי אכיפה, אני מדברת על ללכת בכיוון הזה, כשאנחנו מדברים על אכיפה זה שגוי. מה שעושים זה את הדבר הבא, אם אני אנסה לפשט את זה, קובעים דין ובצורה ברורה, בלשון מפורשת, אומרים פה מסביב לשולחן, שני המשרדים, שמבינים שהעוסקים במזון, לצורך עניין היצרנים, לא יוכלו לעמוד בו כיוון - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא אמרנו את זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל זאת המשמעות של מה שנאמר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל אל תגידי שאמרו, תגידי שככה את מסיקה. יש הבדל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> פנינה, אבל אם ייצא שאני לא אצליח להשלים משפט. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רק תדייקי, זה הכול. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה שנאמר במסמך הזה זה שייקבעו ספים שונים, לא נשתמש ב-MRL כי זה קצת מרתיע, ספים שונים, המצב בתקופת המעבר ימשיך להיות בשנים הקרובות שיהיה סף שונה מחומר הגלם וסף שונה לתוצרת המעובדת, זה החוק, ואז אומרים, אוקיי, את תהיי מפרה, עבריינית בלית ברירה, ועכשיו אחרי שאת עבריינית כי שמנו אותך במצב שאין לך שום מוצא אחר, אם את קונה חומר גלם האלטרנטיבה היחידה שלך זה לקנות רק מיבוא חומרי גלם, אבל אם את קונה חומר גלם תוצרת חקלאית טרייה מישראל את עבריינית בעל כורחך. אחרי שאת עבריינית אנחנו עכשיו נגיד שאנחנו לא אוכפים. לא, אני לא רוצה להיות עבריינית. הדין לא יכול לשים אותי במצב של עבריינית בעל כורחי. וזה לא רק אני צריכה להגיד, צריך להגיד פה גם הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רוית, את רוצה לדבר על הגנות מתביעות אזרחיות? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, אני רוצה לדבר על זה שאני לא רוצה להיות עבריינית בעל כורחי. אני לא רוצה לדבר על הגנות, אני רוצה לדבר על זה שאני לא רוצה להיות מפרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. יש לנו הוראות גם בחוק הזה שאומרות שלא יראו גורם מסוים כגורם מפר. כאן אנחנו מדברים רק על תקופת מעבר, אני חושבת שהשימוש בהוראה כזאת שלא יראו כמפר תהיה יותר יעילה כי דבר ראשון מדיניות אי אכיפה לא נקבעת כאן בחוק אלא היא נקבעת מחוץ לחוק ואם אנחנו נכתוב את הדברים האלה כהוראת מעבר כאן בחוק, שלא יראו אותו כמפר עם השאריות, אבל עדיין המצב יהיה שרק אם השאריות עולות גם על הרף שקבוע בישראל וגם על הרף שקבוע באירופה. השאלה מה קורה אם החומר בכלל הוא חומר שאסור באירופה, מה תעשו? אז זה נחשב הפרה בכל מקרה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זו הפרה בכל מקרה, זו הפרה כפולה ומכופלת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מבחינתכם אפשר לקבוע תקופת מעבר שבתקופה הזאת לא יראו את היצרן שהמוצר המעובד שלו הוא - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נעה, אני אגיד לך את האמת, אני לא מכירה תקדימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו פה בחוק, למשל בסעיף 130, אמירה שלא רואים משווק כמפר, שם זה הוראה קבועה, אבל אנחנו יכולים כהוראת מעבר - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נכון, שכל עוד הוא עומד - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא רואים הפרה בחומר מעובד בתקופת המעבר הזאת כל עוד השאריות לא עולות או על אירופה או על ישראל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> על שניהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל עוד הן לא עולות גם וגם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל מה זה אומר לשניהם? אני מקבלת רגע, אני רק רוצה להבין את הצעת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, השיח מתנהל בין היועצת המשפטית לבין המשרד. עוד מעט שאלות הבהרה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ואם לא נקבע זה גם, זה לא רק אם לא נקבע. גם אם יימצא חומר שלא נקבע לגביו - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא רק לשאריות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> חומר שלא נקבע פה ושם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זאת אומרת לא נקבע? לא נקבע כמותר? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן, לא נקבע כמותר אז המשמעות היא שהוא אסור. וגם אם יש כפל הפרה מרמת ה-MRL. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני חושבת שאפשר לפשט את זה. ממילא החוק מתייחס לאירופה ואז בעצם הוא אומר שלא ייראה כמפר, הכוונה היא לאירופה, נכון? זה מה שהחוק הקובע, שזה הדין האירופי לגבי חומרי הדברה, ואז בעצם כל מה שצריך לומר זה שהוא לא ייראה כמפר כמי שעומד בחקיקה הישראלית ערב התחילה. ואז פתרת את כל הבעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת. אנחנו אומרים שגם מישהו שהוא לא עומד בחקיקה הישראלית אבל עומד בחקיקה האירופית, אז הוא עומד בסף היותר גבוה שקבוע באירופה אז לא רואים אותו כמפר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל מראש אני לא איראה כמפר אם אני עומדת בסף האירופי, עם זה אין לי בעיה. החוק קובע שתעמדי בתקנות האירופאיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אני לא רוצה שישתמע, משתמע מהאמירה שלך שרק הדין הישראלי הוא המחייב. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, הדין האירופי הוא קודם כל לא מחייב, אני - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, אני חושבת שאת יותר מדברת על איך מנסחים את זה, אם מנסחים את זה כלא מפר את ההוראה המאומצת אם כך וכך. זה יותר עניין של נוסח. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> לשם אנחנו חותרים. שרון רוצה להתייחס. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אם אני מבינה נכון, בעצם במידה שיש סתירה זה יהיה לפי המקל. זה מה שאנחנו אומרים פה. צריך לחשוב איך לנסח את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש כמה ניסוחים. רוית הציעה קודם להגיד שלא יראו כמפר את ההוראה המאומצת את מי שעומד בדין הישראלי כפי שחל לפני כן לגבי המזון המעובד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ואז זה פותר גם את הבעיה הזאת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רוח הדברים ברורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רוח הדברים ברורה, אבל אני רוצה להתייחס לעוד משהו שהעלתה התאחדות התעשיינים קודם, הם אמרו מה קורה אם כל התהליכים האלה, הרב שלביים, נכשלים בדרך. השאלה אם מנגנון של דיווח לוועדה יכול לסייע. אני חושבת שדבר ראשון הוא יכול להוות דרך של מעקב אחרי ההתקדמות של התהליכים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך נעשה את זה? כל שלב? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אתם קבעתם לוחות זמנים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני בעד. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, רק לשלב הראשון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיווח לוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההפרה נוגעת רק ליצרנים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בשביל זה צריך את הדיווח לוועדה פה, לבוא לפה לפני סוף השנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה לא רוצה את זה? אתה אמור לרצות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לשלב הראשון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכל השלבים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לקרוא את ההבנות שהגענו אליהן בסיכום הדברים. כתוב כך, פנינה לדעתי קראה את זה בהתחלה, בדצמבר 2024 תתקיים פגישת סטטוס עם נציגי המשרדים לקבלת עדכון על ההתקדמות. לקראת סוף תקופת האכיפה המקלה משרד הבריאות יבחן את הצורך בהמשך האכיפה במתכונת זו בהתאם ללו"ז שקבע להסדרת הפערים בין הרגולציה הישראלית והאירופית. כלומר אנחנו מייצרים פה איזה שהוא מנגנון שאנחנו אחת לחצי שנה לצורך העניין נפגשים, בוחנים, ניתן גם להגיע לפה לוועדה שלך, להציג את הדברים, לראות איך הדברים מתממשקים, לגשר על הפערים במידה שיש כאלה, הכול כמובן בהסכמה מלאה. בשקיפות מלאה בשורה התחתונה. גם בריאות וגם חקלאות רוצים לעשות את זה בשקיפות מלאה ואפשר גם לתת פה עדכון סטטוס. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, במנגנון האקרילאמיד נתתם מועדים בגוף החקיקה מתי באים לפה, אתם יכולים לעשות דבר דומה כדי להבטיח. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אין שום בעיה, לא רואה בעיה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אבל יש נכונות של המשרדים, אז אנחנו מניחים שהכול יסתדר על הצד הטוב ביותר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו שמחים שמשנה למנכ"ל ייכנס גם לניהול ההסכמות של אקרילאמידים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בואו נסגור את הפינה של הדיווח לוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה שהשלב המשמעותי מבחינת הוועדה, כיוון שאנחנו קובעים מה יקרה מ-1.1.2025, אז המועד הבא יהיה דצמבר 2025 ואחר כך בשנה שלאחר מכן, שזה השלב של אפשרות הארכה נוספת, אם תידרש. אז ב-2025 ו-2026, יש לנו שני מועדים, בדצמבר של כל אחד מהם, דיווח לוועדה. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> אולי אפשר לעשות דיווח גם באמצע. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני מציע שנתחיל, נקבע מועדים, נפעל בשקיפות מלאה, ניתן לכם עדכונים שוטפים. אני מציע להוריד את החששות ולהתחיל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני תמיד יכול לכנס ועדה אם אני רואה שיש בקשה או דרישה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> במשחק כדורגל כתוב כמה זמן כל אחד מחזיק בכדור, גם פה צריך להיות אחוזים כמה כל אחד מדבר וצריך לשמור על שוויוניות בעניין הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בעד מי אתה עכשיו? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בעדנו. אני רוצה להתייחס, לא התייחסתי לנושא עצמו ואני רוצה לחזור לעניין העקרוני, לשם אני רוצה לחזור. קודם כל בכותרת של המסמך צריך להיות כל הזמן ברור ברור ברור, כי זה לא ברור שאנחנו מדברים על תוצרת מעובדת, שלא יהיה בלבול. דבר שני, בעניין הזה של האימוץ, כבוד היושב ראש, זה אירוע היסטורי שאנחנו מוכנים לאמץ את הדבר הזה כשבגדול אתה יודע שאנחנו לא אוהבים את זה כי במדינת ישראל יש מערכת רגולטורית מצוינת שיודעת איך לפעול ולא צריך ללכת לאירופאים בשביל העניין הזה, אבל בסדר, פנינה רוצה, אנחנו הולכים איתה, אבל מה שאני רוצה להגיד, שיהיה ברור, שאין פה טייס אוטומטי, זאת אומרת שברגע שהאירופאים עושים איזה שהוא שינוי אוטומטי זה נכנס כאן. הנקודה הזאת היא נקודה מאוד חשובה, אין טייס אוטומטי. אם יש שינוי שהאירופאים עושים ויש מחלוקת בין שני המשרדים בעניין הזה צריך להיות גורם שיחתוך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זאת אומרת שינוי שהאירופאים עושים? כשברגולציה האירופית עושים שינוי? אתה בעצם אומר שבשביל לאמץ כל שינוי ברגולציה האירופית, בשביל לעדכן שינויים ברגולציה האירופית, אתה רוצה שיהיה שיח בין המשרדים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה בכלל לא ברור. להיפך, אמרו לנו שאם זה שינוי בנספחים אפילו לא צריך, מספיק הודעה של מנהל שירות המזון, זה אפילו לא צריך לבוא מעבר לזה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא. נעה, אנחנו מדברים על חקלאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לשמוע את נעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בשביל לא לקבל עדכון אירופי כל העדכונים צריכים לעבור מנגנון של פרסום לציבור ואחרי זה מנגנון של הודעה, גם אם זה שינוי בנוסח ובנספח בלבד, אבל עדיין אם רוצים לסטות מהאימוץ האירופי צריך לפנות לוועדת חריגים לפי סעיף 313א. זאת אומרת יש לנו כבר את המנגנון הזה, אבל אתה מבקש שלגבי כל שינוי בנספח אירופי יהיה לפני כן עוד איזה שהוא שלב? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לפני שאנחנו מדברים על שני עולמות אחרים, מבחינה אקלימית, מבחינה חקלאית, מהרבה בחינות, אזי כל שינוי שיכולה להיות לו השפעה על החקלאות ועל התעשייה ואם יש איזה שהיא בעייתיות בנושא הזה חייב להיות דיון. אם שני המשרדים מסכימים ולא נראה גם עם החקלאים שיש איזה שהיא בעייתיות אז בסדר, שיזרום. אבל לא יכול להיות פה מצב של טייס אוטומטי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לשאול את משרד הבריאות? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, תיכף היא תתייחס. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> גם חשוב להבהיר, להוסיף לדברים של אורי. אורי דיבר על הזמן שלוקח גם לחקלאים להבין שנוצר שינוי ושצריך עוד איזה תקופה, בהקשר הזה גם חומרי הרישוי, חומרי ההדברה לצורך העניין, שמשמשים החומרים להגנת הצומח, גם להם יש תקופת רישוי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין לי מנדט לדון בזה פה, אני יודע לדבר על השאריות. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> אני אומרת שכשקובעים לוחות זמנים ונכנס איסור חדש או משהו כזה חשוב שייתנו גם זמן לכל החקלאים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא מאומץ בחוק המזון, זה לא שייך. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> לא, אני מדברת על השלבים הבאים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לגבי העיקרון, יש כאן עיקרון שאותו אנחנו מאוד רצינו וקיבלו אותו וזה צריך להיות כתוב באופן ברור, הקפאה לתקופה מסוימת. פה מדובר על שנה, הקפאת המצב הקיים. לגבי אותם 100 חומרים יש הקפאת מצב קיים, בתקופה הזאת יתבצע המיפוי, צריך - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין הקפאה, מה זה הקפאת מצב? יש כאן הוראה שהחומרים של חקלאות טרייה מוחרגים, ממשיכים להיות מוחרגים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא רוצה שזה יהיה כתוב. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רוצה שזה יהיה ברור. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> אלה דברים שפנינה אמרה, בתחילת דברייך הדגשת את זה, את הקפאת המצב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. הוא שואל איפה זה כתוב. זה מוחרג בכל מקרה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אם התעשייה והחקלאים לא נותנים אמון במשרד הבריאות ובמשרד החקלאות אז אנחנו לא – באמת אין לנו מנגנון לשבת ול – אי אפשר כל דבר לזקק בחוק, זה הסכם פנימי בינינו, חשפנו אותו לעיני כל כדי ליצור ודאות, להרגיע. עכשיו על השורה פה או על השורה פה ייתנו לי הערות? איפה זה נשמע סביר? את העקרונות אנחנו מציגים פה, יש פרוטוקולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, הוא לא אמר איזה אמירה חדשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל דיברתי רק על העקרונות, מה הבעיה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל לגבי הבקשה של העדכון האוטומטי זה שמבקש שכל שינוי שיהיה ברגולציה של חומרי ההדברה, כשאתם שוקלים את עמדתכם לגבי החרגה או לא, תצטרכו לעשות התייעצות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו מפרסמים הודעה לציבור, למשרד החקלאות אנחנו יכולים לשלוח בדחיפה שגם הם יקבלו את ההודעה. הרגולציה האירופית מתעדכנת ברבעון, יש לנו בין 25 ל-30 עדכונים כאלה, אנחנו נעדכן גם אותם. בסופו של דבר אנחנו רוצים לבנות מנגנון משותף כי המטרה זה להגיע לתקנות משותפות. אנחנו נצטרך למצוא את הדרך בנושא של שאריות חומרי הדברה לעבוד ביחד. תודה על הדאגה, אבל אנחנו נדע לעבוד ביחד. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> פנינה, אני מציף רק דברים אסטרטגיים שדובר עליהם, אני לא אמרתי שום דבר שהוא לא ידוע. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> פנינה, אורי דורמן מחזק אותך. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו סומכים עליכם וסומכים על החקלאות מהבחינה הזאת, שלא יהיה ספק או מחלוקת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כל התהליך של המיפוי, צריך להיות ברור איך הוא מתבצע ומי מקבל את ההחלטות. אני לא חושב שהוועדה המייעצת היא זאת שצריכה לקבל החלטות, אני חושב שהוועדה שצריכה לקבל החלטות זו הוועדה המשותפת. יש לי עוד הרבה דברים להגיד, אבל הדבר האחרון שאני רוצה להגיד עכשיו, השלבים פה הם אחד אחרי השני, לא במקביל. פנינה אמרה שהנושא של הטריים במקביל, לא במקביל, אחד אחרי השני, יכולים להגיד מה שרוצים, אבל הדברים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני אשמח שגם שלומית מהגנת הצומח תסביר את התהליך, שהוא בסוף בסוף בסוף בשורה תחתונה בא לטובת החקלאים, אורי. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> העבודה במקביל הכוונה היא שאנחנו ממשיכים גם בתהליכים קיימים, הרי אנחנו לא עוצרים את הכול ועכשיו עוסקים רק בשלב א' של השאריות במעובדים. אנחנו צריכים גם לנהל תהליך שוטף, לתת שירות לציבור, לקדם רישוי, לקדם קביעת MRL'ים ולכן הדבר הנכון הוא שאמנם יצרנו פה איזה שהוא סדר של שלבים אבל שלב ב' גם יתחיל במקביל. ברור שאם לא נצליח ואם לא יהיו לנו את המשאבים האנושיים לעשות את הכול אז אנחנו נייצר סדרי עדיפויות, אבל אנחנו ננהל את זה ביחד מתוך הסכמה בינינו איך התהליכים האלה יעבדו. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> שלומית, מה שהתכוונו שההחלטה העקרונית שנכנסים בטרי לתקנות האירופיות זו החלטה אולי אחת הדרמטיות ביותר התקבלו על החקלאות הישראלית, יש לה פוטנציאל מאוד מסוכן, לכן אנחנו מעדיפים לפני שמפעילים את זה, זה חייב להיות מדורג, אנחנו נראה בתעשייה מה זה עשה, רק אחרי שנבין ונהיה משוכנעים שאין פה סיכון, רק אז אפשר לגלוש לשלב ב'. לכן זה בא אחד אחרי השני. אם תדונו על חומרים מסוימים בינתיים, אין בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חייבת להביע תמיהה על האמירות האלה. היום יש ועדות, יש סמכויות שמחייבות קביעת שאריות חומרי הדברה ויש סמכויות לעניין הקביעה של חומרי ההדברה, אלה דברים שקבועים היום בחקיקה. אני חושבת שזו אפילו אמירה בלתי חוקית להגיד שאנחנו נמנעים מלעשות שימוש בסמכות שלנו עד שכך וכך וכך. כי זו סמכות, אלה דברים שצריכים לטפל בהם לפי החקיקה הקיימת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נעה, אף אחד לא אמר את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה כן אמרת את זה, כי אם אתה אומר שאנחנו נחכה עד תום השלב הזה ורק אז אתם תטפלו בעדכון של תקנות שב-2017 היה העדכון האחרון שלהם, נראה שזו אמירה ש - - - << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> אני רוצה להסביר משהו ואני חוזרת על דברים שפנינה נתנה כדוגמה בתחילת דבריה, אורי ואורן. האימוץ של תקני MRL והתוצרת הטרייה אמור להקל ולהסדיר שטחים אפורים ופרוצים בחקלאות המקומית היום. פנינה נתנה נכון את דוגמת הגידולים המזעריים, ה-minor crops. אם יש לנו היום גידולים מזעריים, לדוגמה התבלינים, לדוגמה גידולי נישה אחרים שלגביהם לא הצלחנו להסדיר שאריות תקני MRL מותרים בגלל חוסר יכולת של התעשייה לרשום כי זה תהליך ארוך, מורכב, יקר - - - << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> שם אין לנו התנגדות. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> אז זה אחד הדברים, זה זה. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> החלל הוא כל הטרי, זה מה שאני אומר. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> לכן אנחנו רוצים לעבוד במקביל כדי להקל וכדי להסדיר תקני שאריות לגידולים חקלאיים שהיום זה חסר להם. על זה אנחנו מדברים. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני חושב שמה שניכר פה שהיה באמת חוסר אמון בין המשרדים, בין הארגונים, בין כל מי שיושב כאן. היום, כשאנחנו יושבים ביחד והייתם חלק בלתי נפרד מכתיבת העקרונות, אני חושב שאנחנו צריכים להסיר את כל המגננות, להסיר את כל החשדות וללכת לתהליך הזה ביחד. יזמנו פה ושמנו פה עקרונות, מה שנקרא אבנים גדולות, לתת מענה, נרד לפרטים בהמשך, אתם תהיו חלק מהאירוע הזה ואנחנו נבחן אותו אחת לתקופה. תנו אמון במערכת, תנו אמון בשני המשרדים, זה לטובת עם ישראל והחקלאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, עד כאן פרק שאריות חומרי הדברה. הפסקה של עשר דקות ונחזור לאחר מכן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 11:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מחדש את דיון הוועדה. אנחנו נתכנס להקראה של שאריות חומרי הדברה, החרגות הקיימות בחוק ומה שצריך ואת מה שקשור לניסוח של ההסכם שעלה פה בהוראת שעה וכו' יבוא לדיון הבא, אחרי שנעה תסיים לנסח אותו כהוגן מבחינה מקצועית, אבל רוח הדברים נשמרת כמו שאנחנו דיברנו כאן. בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בתקנה 396/2005 טור א' (1) הוראה התקנה לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן; ההוראה הזאת שתינתן כהוראת שעה בעניין ההפרה שהיא גם הפרה של אותה תקנה, 396, וגם הפרה של תקנות שאריות חומרי הדברה שבמשך שנה לא תיחשב לגבי יצרנים, היא תחול רק מוצרים מעובדים מפירות וירקות טריים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לעניין שאריות חומרי הדברה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת את לא מתכוונת לגבי תרכובות כספית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כי זה כבר חל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טור א' (2) כל הוראות התקנה לא יחולו למעט סעיפים 1, 2, 3, 5, 18, 19 ו-20, וכן נספח I, נספח II, נספח III, נספח IV ונספח V בלבד. ההחרגות האלה שקראנו עכשיו הן החרגות קבועות. בשלב העתידי, אם הדברים יתקדמו בין המשרדים כמו שצריך, אני מניחה שב-2027, לפי הלו"ז שלכם, הם יצטרכו לתקן אותם. אני מבינה שכרגע אתם לא קובעים להם הוראת תפוגה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה חלק מהעניין שאמרנו שנעשה את זה במקביל, כשנגמור את ההסדרה המלאה אנחנו נבטל גם את זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> השאלה אם הדרך הנכונה זה כן לקבוע להם הוראת תפוגה, שתהיה לכם תמריץ להגיע. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אנחנו מבינים שזו דרך ארוכה ואנחנו נענינו לבקשת החקלאים שרצו שניתן תקופת התארגנות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם ככה גם 'לא ייחשב מפר' לא יהיה לו הוראת תפוגה, זה הולך ביחד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יהיה לו הוראת תפוגה בשנה הראשונה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, אנחנו לא נסכים למצב ש'לא ייחשב מפר' בלי הוראת תפוגה ולהחרגות זה יוכל להמשיך לנצח אלא אם יגיעו עם הסכמות כי אז אנחנו שוב נהיה במצב של היעדר סנכרון. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עו"ד רוית ארבל לא הבינה את המתווה. המתווה אומר שבשנה הזאת שאנחנו עושים את המיפוי של החומרים המותרים בישראל והחומרים המותרים באירופה, בסופה אנחנו קובעים MRL, יש ודאות רגולטורית ליצרנים מה הם אותם חומרים שמותרים והרמות שמותרות לגביהם שמותר שיהיה במוצרים המעובדים שהם תוצרת צמחית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בנוסף למה שנקבע באירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בנוסף למה שנקבע באירופה. במקביל משרד החקלאות בשלב השני, שזה נעשה במקביל, מעדכן את הרמות המרביות בתקנות המשותפות. משרד והחקלאות והבריאות מעדכן את זה בתקנות. אז יש ודאות, הוודאות תישמר לאורך הדרך. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ואיך הדברים שאמרתם יבואו לידי ביטוי בחקיקה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הם לא צריכים לבוא בחקיקה, יש תקנות היום משותפות שחלות על הטריים. אני ממש לא מסכימה ואם ככה אנחנו גם לא רוצים לתקן, נעה, את הסעיף הזה. זה צריך להיות במדיניות של אי אכיפה שמקובלת במשרד. אנחנו רוצים להגביל את עצמנו ולא רוצים להיות במצב שעכשיו שאנחנו נאמץ את אירופה ולא יהיו לנו כלים להתמודד עם המפרים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל הבקשה הייתה פה לא להסתפק במדיניות אי אכיפה בגלל שהם אמרו שהם חשופים - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בסדר, אבל את רואה את עורכת דין רוית ארבל שאומרת – ועכשיו אני נשארת בלי שום כלי, בלי תקנות שאריות חומרי הדברה שמבחינתה הן חלות. גם היום הן חלות על היצרנים ומחייבות, אז מה? אז גם על זה אני אתן מנגנון אי אכיפה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני מסכימה ל - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> מה את מסכימה? אז אאכוף - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כל אחד מייצג את העמדה שלו, העמדה שלנו היא שלא - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> הדאגות שלנו זה לבריאות הציבור. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> שאם החקיקה תישאר בעינה ולא תהיה הסכמה עדיין לא נהיה בצב שאנחנו מפרים בעל כורחנו, זה הכול. נמצא פתרון לדבר הזה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ממש לא, אז אנחנו נישאר בלי שום דבר ואנחנו ממש לא מוכנים לזה. המשמעות של מה שאומרת רוית זה שהחוק לא ייכנס לתוקף, שאנחנו נמשיך להיות בעולם – וגם אין שום אינסנטיב לאף אחד להמשיך לתקן את זה ולזה אנחנו לא מסכימים. אחרי ששני המשרדים הגיעו להסכמות אנחנו פשוט כאילו בואו נזרוק את ההסכמות בינינו, חבל שבזבזנו שבוע. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בואו נקבע את זה לתקופה מספיק ארוכה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ממש לא. אנחנו כבר הכנסנו התחייבות, מה יותר התחייבות רצינית ששני משרדים באים לפה ואומרים שתהיה לנו תקופת מעקב, מוסיפים פה חובות דיווח, ממה עוד נפשנו? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אדוני היושב, אני חושב שפנינה מזקקת את זה היטב. נתנו גם אבני דרך עם לוחות זמנים, כמו שאמרתי בדיון הקודם, סוף דצמבר, אמצע שנת 2025, לבחון את הדברים, נבחן אותם. אם נבין ונרגיש שאנחנו רוצים להאריך אז נאריך. אנחנו בוחנים את הדברים ואנחנו משקפים אותם בצורה הכי הכי גלויה ושקופה לציבור. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני כן אתייחס למשהו אחד. היו שני מנגנונים, האחד זה הנושא של הוראות מעבר מצומצמות על הארכה וכן הלאה, ושתיים, שהם יבואו בחובת דיווח לוועדה וזה מקובל עלינו כמובן. מה שדיברנו לפני ההפסקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי הנושא של חומרי הדברה, נעבור להפרות בתוספת השנייה ב'. (8) מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בנספח I לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה הקבועה לגביו בנספח II לאותה תקנה, בנספח III לאותה תקנה, בנספח V לאותה תקנה או על הערך הקבוע בסעיף 18, תת סעיף 1(B), לאותה תקנה, לפי העניין והכול בניגוד להוראות סעיף 18, תת סעיף 1, לתקנה האמורה כפי שאומצה בתוספת השנייה א'; זה חל על יצרן, יבואן ומשווק. (9) מעבד או מערבב מזון המפורט בנספח I לתקנה 396/2005 שאינו עומד בהוראות סעיפים 18, תת סעיף 1, או 20 לתקנה האמורה, עם מזון מאותו סוג או מסוג אחר, בניגוד להוראות סעיף 19 לאותה תקנה כפי שאומצה בתוספת השנייה א'; << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם זה חל על יצרן, יבואן ומשווק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. (10) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מעובד או מורכב, שהרמה המרבית המותרת של שארית חומר הדברה או כספית לגביו אינה קבועה בנספח II או בנספח III לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה או כספית ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת לגביו כפי שחושבה לפי הוראות סעיף 20, תת סעיף 1, לתקנה האמורה כפי שאומצה בתוספת השנייה א'; גם זה על יצרן, יבואן ומשווק. ורק אני אציין שבתוספת הזאת ההגדרה תקנה 396 היא תקנה 396/2005 כהגדרתה בתוספת השנייה א', לרבות תקנה 73/2018 כהגדרתה בתוספת האמורה, שזו הגדרה של התרכובות הכספית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> איפה יהיה הסעיף של - - - מפר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסעיף הזה יהיה בהוראת שעה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> את (10) הוא מחריג. הוראת השעה לא תחול על ההפרה של (10). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על הכספית לא, זה יתייחס רק לשאריות חומרי הדברה, רק ליצרן, רק לפירות וירקות טריים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל (10) מדבר גם וגם, לא? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> היא התכוונה לכל הכספית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כל הכספית, אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בדיון הבא, תודה רבה. אנחנו סיימנו את פרק שאריות חומרי הדברה בשעה טובה ומוצלחת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו כמה דברים שנשארו פתוחים בהמשך הטבלה. נושא אחד זה ב-1169, בעמוד 36, הייתה לנו הערה שהתייחסה לסימון אלרגנים בהסעדה. למרות שעברנו על 1169 עדיין לא התייחסנו לנושא של סימון אלרגנים בהסעדה. הייתה פה בקשה בנושא הזה. אנחנו הבטחנו לחזור לנושא. כאן יש לנו החרגה, באירופה החובה היא גם לגבי מזון בהסעדה ואנחנו החרגו את ההוראה הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו עד כה שאין מערכות, יש חדש בעניין הזה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה לא רק המלונאים, נציגי ההסעדה, היה ניר קפלן. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> ההסעדה עלה בהקשר של בתי מלון ואז ניר קפלן, שנקרא למילואים - - - לבחון את הנושא הזה, אבל בהקשר של הסעדה אמרתם שתבחנו את זה, אבל לטעמי זה אותו הקשר, אבל לא - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז אנחנו אומרים קודם כל שנציגת האלרגנים תגיד מה היא רוצה ואנחנו נתייחס. << אורח >> שלומית רדר: << אורח >> קודם כל אני רוצה לספר לכם, חבל, קודם הייתה פה מירי כהן, היא הייתה יכולה לספר כמה מלחמות היו במהלך השנים. במסגרת המלחמות שלנו עד עכשיו לנרמל עד כמה שניתן את חיי האלרגים קיבלנו סייעות בגנים, קיבלנו קצבאות נכות, מה שקורה, במקום להקל את החיים שלנו הפכו אותנו לנזקקים ובעלויות מטורפות למדינה. מה שאני ביקשתי ואני אמרתי לפנינה היום בבוקר, אנחנו חושבים שחשוב שתהיה פשרה, מה שלא יהיה שיהיה מעוגן בחקיקה, בתקנה. גם אם זה יהיה בעוד שבע שנים, שזה מה שהיא אמרה לי שארגון המסעדנים מסכים, אנחנו חושבים שזה חשוב שזה יהיה כתוב כי HACCP במסעדות באירופה למשל קיים בערך ב-50% מהמסעדות, בערך 50% מהמסעדות מוחרגות. אני לא יודעת מספרים ספציפיים, אבל כל מסעדה שמחזור המכירות שלה הוא פחות מסכום מסוים או כל מסעדה שיש לה פחות מעשרה עובדים לא מחויבת ב-HACCP, היא מחויבת באיזה שהוא ניהול סיכונים פרטני למסעדה. אנחנו מפחדים נורא, אני מניחה שכולנו מכירים את המדינה הזאת, שיגיעו לדיונים על HACCP, יחריגו את המסעדות הקטנות יחסית ואז הם לא יצטרכו לסמן והמסעדות הגדולות יצטרכו לסמן, או הקייטרינג יסמנו והמסעדות לא. בגלל זה אני רוצה שזה כן יהיה רשום בתקנה באיזה שהיא צורה ויהיה כתוב שזה כפוף ל-HACCP ולהחרגות של ה-HACCP או משהו בסגנון הזה. זה פחות או יותר מה שאני רוצה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> ולפני שאנחנו מקריאים משהו מהחקיקה היום, אולי כמו שעשינו בהקשר של 1169 עוד לפני שהרפורמה הגדולה הזאת הגיעה כאן לשולחן הוועדה, אם אפשר לעשות שיח בהקשר הזה גם עם בתי מלון, גם עם מסעדנים, גם עם הסעדה מוסדית, לפני שאנחנו קובעים את החובות האלה בחקיקה, גם אם מדברים על מועד נדחה, שנעשה את זה ונבין מה הדרך הכי נכונה לעשות את זה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> תמיד צליאק באחוז גדול מלווה בעוד איזה שהוא אלרגן, אם זה אגוזים, לקטוז, חלב, אז יש לנו שיתוף פעולה עם שלומית ואני לא מוכן לחכות שבע שנים לנושא הזה. יש גבול לכל תעלול. 20 שנה פה, עשר שנים פה ועוד שבע שנים, שבע שנים טובות, שבע שנים רעות. אני מבין שיש זמן מסוים שצריך התארגנות, גם מבחינת כוח אדם, אני מבין את משרד הבריאות ואת הדעה שלו, אבל שבע שנים לטעמי זה יותר מדי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד לא שמענו אותם. משרד הבריאות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברמה העקרונית אני חושבת שלציבור האלרגים במדינת ישראל מגיע ללכת ולאכול במסעדות ולאכול בצורה בטוחה. על מנת שאנחנו נוכל להסדיר את הכלל הזה שתהיה חובת סימון, מה מכיל מנת מזון בצורה ברורה, אם היא מכילה אגוזים או דג או חלב, זה דורש היערכות של בתי האוכל במדינת ישראל ובמטבחים המוסדיים וההכנה הזאת הנדרשת מבחינתנו, כתנאי לכך צריך להיות חובת יישום תוכנית מערכת בטיחות מזון עצמית מבוססת על עקרונות ה-HACCP בדומה למה שהכרענו על יצרני המזון ומשווקי המזון שמוכרים מזון בתפזורת. בהיעדר הכלל הזה אנחנו לא נוכל לאפשר כי הצרה הכי גדולה שתהיה היא אם מישהו יטעה ולא יסמן כהלכה. לכן אנחנו חושבים שצריך פה להיות שיח עם בעלי העניין. במקור הם ביקשו בדיונים שדיברנו על חובת יישום תוכנית בטיחות מזון עצמית לפני סעיף 130א, הם היו פה בדיון וביקשו להחריג והוועדה נאותה להחריג אותם. היו שיחות, אני מודה שניר קפלן התקשר אליי השבוע והוא אמר ששבע שנים מבחינתו זה זמן אידיאלי. נציגת האלרגיים אפילו הסכימה שעוד עשר שנים, אבל היא רצתה ודאות כדי שזה ייכנס וציבור האלרגנים ייהנה לאכול במסעדות כמו שהוא נהנה לאכול בחו"ל. יש היום מסעדות שעושים את זה באופן וולונטרי. אנחנו נשמח לנהל שיח שוטף. אנחנו כמובן בעד שזה יהיה כמה שיותר מהר, שיעמידו את התנאים. אני חושבת שיישום תוכנית מערכת בטיחות מזון עצמית בקרב בתי הסעדה ובתי מלון ובמטבחים המוסדיים זה דבר טוב לא רק בהקשר של אלרגנים, זה דבר טוב בהקשר הרבה יותר רחבה, אז ככה שהאינטרס של המשרד הוא ברור. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אנחנו לא מחכים לאף משרד ממשלתי, אנחנו בארגון הולכים לשכור חברה חיצונית שתדריך את המסעדות, אני רוצה גם להציע הצעה. יכול להיות שבחלק מהמסעדות הארגון יממן את ההדרכה הזאת. עם חברת SHER, שנמכרה לחברה בין-לאומית, ואנחנו הולכים לעשות הדרכות במסעדות על מנת לצמצם את - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תרחיבו את זה לכל האלרגנים או רק לגלוטן? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> זה מה שאני רוצה להציע, אם נעשה את זה לכל האלרגנים אני צריך שיתוף פעולה של משרד הבריאות וגם תקציב של משרד הבריאות, אני לא מוכן לממן הכול מעצמי. אני מזכיר לכולם, אני לא בא אלייך בטענות, עד עכשיו אף משרד ממשלתי לא בא לטובת הצליאקים לפחות ועזר לנו במשהו, לא בשקל ולא בשניים. אם אנחנו נצטרך את העזרה שלכם בתקציב לעשות את ההדרכה הזאת של מסעדות אנחנו לא נגיע לשבע שנים. עוד שבע שנים אני אהיה בן 62, אני לא מוכן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא מוסמכת לחלק תקציבים, מי שנמצא פה לחלוקת תקציבים זה משרד האוצר. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> הוא עוד פעם יגיד לא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז מה אני יכולה לעשות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מנהל דיון תקציבי, אני מדבר עכשיו על העיקרון. אני מחוקק, אני לא מחלק פה תקציבים, אני שואל, אנחנו החרגנו עד כה את נושא ההסעדה, אתם באים ואומרים שאתם מבטלים את ההחרגה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא אמרתי מבטלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז מה? מבקשת לבחון איפה? זה יבוא לידי ביטוי בחקיקה עכשיו? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו בעד לבטל את ההחרגה, אבל אני חושבת שנכון הוא שצריכים להיות בשולחן כאן נציגים של בעלי העניין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, לכן אני שואל, כרגע יש שינוי או אין שינוי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני חושבת שלוחות הזמנים פה זה פונקציה מאוד מאוד משמעותית, אם מדובר בחמש שנים, שבע שנים או עשר שנים לזמן התארגנות, בשביל זה צריך לשמוע את בעלי העניין. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> פנינה, אני באמת שואל, האלרגנים - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ניר קפלן, אני לא ידעתי שהוא לא מייצג את ההסעדה, אני חשבתי שהוא מייצג את ההסעדה. << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> הוא מייצג את בתי המלון ויש פה גם תחום של הסעדה מוסדית, יש גם מסעדות. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אתה החלפת את שי ברמן במסעדות? << אורח >> עמיר עופר: << אורח >> אני לא החלפתי את שי ברמן במסעדות, כבודו במקומו מונח, הוא מייצג את המסעדנים, אנחנו מייצגים בלשכת המסחר גם את חברות ההסעדה המוסדית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אין הסכמה למה פתחנו את זה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אם להוסיף קצת שמן למדורה, חברות ההסעדה מיוצגות גם באיגוד המזון ובתנאי שהם לא נותני שירות באתר הלקוח. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אני באמת רוצה לשאול את המחוקק, האם נשמע הגיוני בעיני המחוקק לחכות 20 שנה לתקנה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, בעיני המחוקק נשמע הגיוני שאם אין מנגנון קיים של ניהול סיכונים אז אתה גם לא יכול לצפות מאותו בעל עסק שינהל את הסיכונים, לכן זה צריך להתכנס ללוחות זמנים שהם הגיוניים, גם מבחינת העסקים, גם מבחינת המשרד שיודע לאכוף וליצור פה מצב שאנחנו יודעים להיות בטוחים שבסופו של דבר מגיע אותו אזרח שצריך את הסימון הזה ומקבל אותו. זה כמובן תלוי אחד בשני, אתה לא יכול לעשות את זה בלי מנגנון, זה ברור, נכון? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אבל אתה יודע שלמשרד לא יהיה כוח אדם, בשום שלב לא יהיה לו כוח אדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע, אני רואה שאנחנו עושים רפורמה שהיא מאוד מאוד משמעותית כלפי הרבה מאוד אנשים ולכן - - - << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אנחנו מדברים על המסעדות עכשיו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני גם אמרתי, אני מזכירה לכם מה שאני אמרתי, שהרפורמה הזאת צריכה להתקשר עם הרפורמה שנעשית במשרד הבריאות היום בכל מה שקשור לרישוי עסקים של מסעדות ולכן אנחנו חושבים שצריך להיות כאן בשלים ואני אעשה בחינה נוספת אצלנו במשרד הבריאות ולתת את ה - - - << אורח >> דן סולומון: << אורח >> יש לי רעיון, בישיבה הקודמת קודמת כשהיה לנו שיח, גל, אתה הצעת לי פעם שעברה כל מיני דברים, לעשות תקציב, להגדיל את הסובסידיה, לעשות תקציב ממשרד הכלכלה למפעלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני הצעתי את זה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> יפה, אז למה לא לעשות את זה למסעדות עכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות. קודם כל שהמשרד יגיד לי שיש היתכנות וכמה זמן צריך לזה, אחרי היוועצות כמובן עם כל הגופים, ואז נחשוב על פתרונות. אני לא יכול לנהל דיון עכשיו על מה שצריך בשביל ליצור מנגנון כזה לפני שאני יודע כמה זמן אנחנו צריכים. << אורח >> שלומית רדר: << אורח >> חשוב להגיד, זה לא רק מסעדות. אנחנו מתמקדים במסעדות, אבל זה קייטרינג, זה בתי חולים, זה המון המון - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אפשר כמה מילים כדי לחדד את המסר שלנו? הסימון פה זה לא הבעיה, הסימון הוא ביטוי של מערכת שצריכה להבטיח שהסימון הוא נכון. ברגע שאין מודעות אצל העוסקים הקטנים, כל מי שאת אמרת קודם, אין מודעות לסיכון בכלל, איך אתה רוצה להבטיח שאנשים אלרגיים יבואו ויאכלו מזון שבטוח להם? << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אותי לימדו דבר אחד, אל תספרי לי את הבעיות שלך, תביאי לי את הפתרונות. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה לא בעיות שלי. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> זה בעיות שלך, את משרד הבריאות, זה לא בעיות של משרד הבריאות? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה אחריות, זה מתוך אחריות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, אני אפשרתי לה את רשות הדיבור. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה דווקא מתוך אחריות לאותם אנשים שהם רגישים ואלרגיים, לא מאפשרים את זה ולא מאפשרים לדרוש סימון בעוד שאין לך מערכת תומכת. אין הדרכה, אין הפרדה, אין שום דבר אחר שיכול להוות תשתית הולמת לדרישה הזאת. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אבל גם באירופה זה כך. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה לא רציני, זה לא מקצועי ולא נעשה את זה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אבל באירופה זה קיים. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> באירופה יש מ-2006 HACCP על כל - - - << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אין לכל מסעדה HACCP ואין לכל בית מלון. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אני לא יודעת אם אתה צודק. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אז אני אומר לך, אני בדקתי בבתי מלון שאני עובד איתם, אין להם. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה לא ויכוח בינינו. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אז אני אומר לך בוודאות, אין HACCP בהרבה בתי מלון. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> ועוד איך יש. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אל תגידי לי ועוד איך יש כי אני בדקתי את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, די. אני לא מבין מה קורה פה היום. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זו דרישת החקיקה, יכול להיות שאין להם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עם כל הכבוד אני מנהל את החקיקה הזאת מתוך הבנה שלהוציא מתחת ידינו הוראה שהיא לא ישימה, ככה לא עובדים בחקיקה. אנחנו בונים פה כל כך הרבה מנגנונים בכל כך הרבה זמן כדי שהדברים יהיו ישימים וכשאנחנו שומעים פה פלונטרים או כל מיני שאלות קשות אנחנו מנסים למצוא להם פתרונות. כרגע זה לא בשל. אתה מדבר על שבע שנים, עשר שנים, חמש שנים, זה לא בשל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מציעה שהנושא הזה, כמו שאמרנו בפעם הקודמת, יבוא לבחינה מחדש בעוד שנתיים-שלוש בוועדה וזה יהיה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע אם שנתיים-שלוש, אני לא יודע להגיד את לוחות הזמנים האלה, אני כן יודע - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בעוד שנתיים-שלוש לראות מה סטטוס ההתקדמות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל, אני חשבתי שיש כאן איזה שהיא בשורה מיוחדת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני שמעתי שהבוקר הייתה לכם שיחה ושהייתה בשורה. << אורח >> שלומית רדר: << אורח >> הייתה לנו שיחה ואני הבנתי שזה כן ייכנס לתקנה רק ביישום של שבע שנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל אני לא יכולה להחליט את זה איתך בלי ששמענו את בעלי העניין. << אורח >> שלומית רדר: << אורח >> את אמרת שדיברת איתם. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> דיברתי עם ניר קפלן, מסתבר שהוא רק בתי מלון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד כאן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו בעמוד 37 עוד תיקון, זה יותר תיקון נוסח. הנושא של סעיף 44 שלא יחול, זה עובר לטור א' במקום בטור ב'. סעיף 44 כולו, לא רק תת סעיף 1. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אני רוצה לחדד, בסעיף 44(ב) עשינו תיקון. בדקנו את זה עוד פעם. תת סעיפים 2 ו-3 לסעיף 44 ממילא לא חלים בגלל ההוראה הכללית שזה לא חל על המדינות, לכן מה שאנחנו מבקשים, מאחר שיש תקנות למשל של חנק שכן דורשות סימון של מזון בתפזורת, אנחנו רוצים לתקן את (ב) באופן שיחול על חקיקת המזון. זאת אומרת ש-1(א) יימחק ו-1(ב) יקראו אותו 'מסירת פרטים הנזכרים בסעיפים (9) ו-(10) אלא אם כן הדבר –', כי מה שחודד לנו ממשרד המשפטים שחקיקה שהיא לא חקיקת מזון לא צריך להפנות אליה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא מבינה מה את אומרת. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> אם חקיקת המזון היום קובעת על מזונות מסוימים שכן יש חובה לסמן אותם בתפזורת, היא תישאר, אנחנו לא רוצים להחריג את זה, אנחנו לא רוצים את מה שהיום חקיקת המזון קובעת לגבי סימון בתפזורת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מדברת על סעיף 44 1(ב) שאומר שמסירת פרטים הנזכרים בסעיפים (9) ו-(10) אינה חובה אלא אם כן מדינות חברות יאמצו אמצעים לאומיים וכו' וכו'. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> נכון, אנחנו רוצים 'אלא אם כן הדבר נקבע בחקיקת המזון'. כלומר אם חקיקת המזון היום קבעה כבר, כמו בתקנות אזהרת חנק, שיש חובה לסמן מזון בתפזורת, החובה הזאת תישאר, היא לא מבוטלת. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אני רוצה להגיד מה המטרה של סעיף (ב), המטרה של סעיף (ב) גם באירופה היא לתת למדינות את האופציה לקבוע כללים לסימון של מזון שהוא נמכר לא ארוז מראש ושנמכר בנקודת המכירה. אנחנו גם רוצים את אותה אופציה, גם עתידית וגם כרגע, להסדיר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני שמעתי היום כמה אמירות לגבי הנושא של סימון. אתם מדברים על סימון של חנק וסימון של אריזת חפץ, שמעתי שמועות שזה כן יחול, לא יחול, יש שינוי בנושא הזה? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה יחול מתוקף התקנות הקיימות לפי ידיעתי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> סעיף 44 לפי הנוסח העדכני, כתוב שהוא לא יחול בכלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אני מבינה שיש תיקון, שמשרד הבריאות מבקש תיקון והוא רוצה להגיד שבסעיף 44 1(ב) במקום הסיפה החל במילה 'שמדינות חברות' הם יקראו 'אלא אם כל הדבר נדרש בחקיקת המזון', או לפי חקיקת המזון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> במקום מה שהיה לפי חוק בכלל אז יהיה כאן לפי חקיקת המזון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. זה תיקון אחד. תיקון שני באותה תקנה של 1169 זה הנושא של הקוד. אנחנו פנינו למשרד הכלכלה בשביל להבין, כרגע זה קוד שמשרד הכלכלה קובע שצריך לקבוע ואנחנו לא יכולים להשאיר את זה בסמכות משרד הכלכלה. אני מבינה שיש שיח איך זה יעבור, אנחנו רק מיידעים, אני מניחה שזה לא עקרוני. אמרנו ש'לעניין מזון המיוצר בישראל ניתן לסמן על המזון במקום שם היצרן וכתובתו קוד שעליו הורה', אנחנו נצטרך להגיד מי הורה עליו, 'המזהה את היצרן ואת שמו ואת כתובתו של עוסק במזון אחר ובלבד שלעוסק במזון התקשרות עם היצרן ובה התחייב אותו אדם לנקוט באת כל האמצעים להבטחת קיומו של כל דין הקשור' וכו' וכו'. בעמוד 40, אנחנו מבהירים, 'מדינת הייצור, לעניין קביעת מדינת הייצור לא יראו אריזה בישראל של מזון מיובא או סימונו בלא שנעשית לגביו פעולת ייצור אחרת כייצור'. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו רוצים להתייחס. הכנסתם פה את המילה 'בישראל', לא ברור לנו למה רק בישראל. אם אתם רוצים קודם כל צריך להגדיר אריזה מחדש בצורה מדויקת, מה היא כוללת, שתיים, אריזה מחדש ויהי מה, אם רוצים להחריג צריך שזה יחול בצורה שווה על כולם. דוגמה, מה אנחנו עושים עם יבואן שאורז מחדש במדינה אחרת בחו"ל לצורך העניין ורושם אחר כך את המדינה האחרת? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו חוזרים אחורה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו לא חוזרים אחורה, אני לא מבין למה רק בישראל. זה המצב הקיים היום, למה להרע את המצב הקיים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אי אפשר לקחת את אירופה מתי שנוח ומתי שלא, אנחנו בעצם אומרים - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה את החרגת את אירופה. איפה מדינת מקור זה מדינת מוצא? את החלטת שאת לא הולכת לפי אירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש לנו את חוק הגנת הצרכן שעבר תיקון לא מזמן שאומר שמדינת ישראל החליטה בחוק הגנת הצרכן שהיא רוצה להנגיש לצרכן את היכולת לדעת מראש האם מדובר על ייצור מקומי או על יבוא ולכן עשינו את התיקון הזה. כרגע לגבי ארץ הסימון, אנחנו מבקשים לעשות תיקון גם בסעיף 9. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אנחנו תומכים בעובדה שתירשם מדינת הייצור, אנחנו רק לא מבינים למה שכשנכנסים לרזולוציה של מהו ייצור יש הבחנה בין ייצור בחו"ל לבין ייצור בישראל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אזכיר מה היה הרציונל של קביעת ההוראה הזאת. ההוראה הזאת רצתה שלא יהיה כתוב שהמזון יוצר בישראל, שמדינת הייצור של המזון היא ישראל רק בגלל שהוא יובא לפה. הוא יוצר בחו"ל, הוא יובא לפה וכאן הוא נארז באריזות לצרכן הסופי או הועבר מאריזה לאריזה, רק משום כך לא רוצים שבגלל זה הוא יוכל לסמן את זה כמזון בישראל. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו מבינים את זה, אבל מה ההבדל בין גבינה פולנית שנחתכת ונארזת מחר באיטליה ואני ארשום עליה גבינה איטלקית? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חשבתי שזה סעיף שנועד להגן - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא, אנחנו בעד הסעיף, רק אנחנו אומרים - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> נעה, זאת בדיוק דרישה שקיימת היום לפטור מסימון ארץ ייצור במזונות מיובאים בלבד. זה בדיוק המצב הקיים היום. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לפי איזו חקיקה? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> 1145, סעיף 6.2. 1145 מדבר על ארץ ייצור על מזונות מיובאים, שינוי אריזה של מוצר מזון שמיובא מחו"ל שלא נעשית שם פעולת ייצור - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לדעתי אין הבחנה בין יבוא ללא יבוא. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> רשום מיובאים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> שוב, מבהיר, אנחנו בעד מדינת הייצור לחלוטין, ההבחנה פה בין - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הסעיף הוא כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית. אנחנו מתקדמים קדימה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 42 תוכלו לראות תיקונים שעשינו בעקבות הדיונים הקודמים, זה מסומן בצבע. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נעה, יש לי הערה על הסעיף הקודם. אמרנו בדיון הקודם שמדינת ייצור יכולה להיות או מדינה באירופה או האיחוד האירופי, ב-9. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא שמעתי הערה כזאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שמשרד הבריאות אמר בדיון הקודם שהוא יתקן. היה דיון שלם אם אפשר לעשות לפי הרגולציות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו תיכף נביא את הנוסח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. אנחנו בסוף הדיונים, אנחנו צריכים לבוא מדויקים. רוית, אל תחזרי לזה עכשיו, אנחנו עכשיו ב - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אבל הפנו אותנו ל-1145, אנחנו קוראים את 1145. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה רק ליבוא שמשמש לצורך ייצור, זה יבוא של חומרי גלם, מה הקשר בכלל? את הטעית את כל הוועדה ועל בסיס זה הוא אמר להמשיך. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לא הטעיתי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אדוני, מה שקורה זה שאנחנו החלטנו להשאיר את המצב הקיים. המצב הקיים זה ארץ ייצור ולא אומרים מה זה ייצור. יש הגדרה של ייצור בחוק, זה מה שהוסבר לנו. כל עוד זה נשאר ככה כל הצדדים מבינים מה הפלוסים והמינוסים של זה והיו בסדר עם זה. הלכו והרחיבו כאן והבהירו שאם נעשתה פעולת אריזה רק בישראל זה לא ייחשב ייצור, ואז מה עשו? בעצם הדגישו שזה ממש בסדר אם פעולת האריזה נעשית בפולין. זאת אומרת שאם אני יבואן ואני רק אורז באיטליה אני יכולה להגיד שארץ הייצור היא איטליה, אבל אם אני עושה את זה בישראל זה לא - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> רוית, יש פה משהו שצריך לחשוב עליו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> רוית, אני אתן לו דוגמה. זה חשוב שתבין את הדוגמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל דיברנו על זה כבר. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> חשוב הדוגמה. אני רוצה לתת דוגמה להסביר את דברי רוית, לפחות כפי שאני מבין אותם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ייצור הוא ייצור, לא משנה אם בישראל או בחו"ל. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אדם ברומא יקבל תפזורת מסין, הוא יארוז את זה, הוא לא ייצר, הוא רק יארוז והוא יוכל לקרוא לזה ייצור ברומא והוא בכלל לא רלוונטי לאירופה כי הוא פשוט שולח את זה אלינו. לזה מתכוונת רוית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הגדרת ייצור בחוק צריכה להתייחס להכול. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> ברגע שאנחנו מדברים על מעבר של סחורות בתוך אירופה זה כפוף לסעיף 26 של 1169 שלא אימצנו אותו ולכן זה לא רלוונטי. מה שאמרתם, מעבר בין פולין לבין מדינה אחרת בתוך אירופה, אז הם מסמנים לפי סעיף 26 ב-1169 ואנחנו לא אימצנו את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא בתוך אירופה, ואם זה מחוץ לאירופה? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> זה כפוף לחוקי אותה מדינה, זה לא קשור לסעיף הזה. אנחנו מדברים על מוצרי מזון מיובאים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רואה שהחריג הזה יוצר הרבה בעיות, אני חושבת שאולי נוריד את החריג הזה ומדינת הייצור היא מדינת הייצור ואם ארזו בישראל אז יסמנו ישראל מדינת הייצור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, בסדר גמור. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אנחנו מתנגדים להוריד את ההחרגה הזאת. עוד פעם, אם יש עגבניות מטורקיה שמישהו טרח לארוז אותם פה בשקיות הן לא הפכו להיות עגבניות מישראל. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> נכון. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אני גם מסכימה עם התאחדות התעשיינים שעגבניות מסין שנארזו באיטליה הן לא עגבניות איטלקיות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מדינת הייצור חייבת להישאר מדינת הייצור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מדינת הייצור חייבת להישאר מדינת הייצור, היא לא משתנה, זה לא הופך את הגבינה שאני אייבא מצרפת להיות עכשיו ארץ ייצור ישראל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בוודאי שזה כן הופך אותה כי אם הייצור הוא לפי פעולת הייצור - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו מסכימים שמדינת הייצור תישאר מדינת הייצור, נקודה, בלי להבהיר, כי ההבהרה הזאת דווקא מחמירה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא לא מחמירה. ההבהרה הזאת נועדה - - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, היא מחריגה אריזה מייצור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי לא צודק? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רוית. לכן צריך להשאיר את זה כפי שהוא, כי אני חושבת שאם אתה מייבא תאנים מטורקיה ופה אורז אותם, מה הם? רק אריזה, הוא לא עיבד. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה לא הופך אותן לעגבניות שגודלו כאן. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא עיבד, לא חתך, לא כלום. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> להשאיר את זה כפי שזה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ולכן זה הערות בשביל ההערות ולא לגופו של עניין, ובמיוחד שדיברנו על זה כבר. והפלא ופלא, החקלאים, לא מפריע לכם שעגבנייה מטורקיה תהפוך להיות ישראלית? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני התייחסתי לזה כבר הרבה פעמים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד הבריאות, אם אנחנו משאירים את הסיפה הזאת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה אני לא יכול להגיד כל מדינה שיש בה - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> מדובר ביבוא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זו אריזה בישראל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> צריך סימון ארץ מקור, יש חוק וצריך לרשום מה ארץ המקור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפי המידע שיש בידיו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל המידע לא קיים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אתה מתעלם מדבר אחד, מהאפשרות לבצע פעולה אקטיבית בעניין הזה ולארוז מחדש במדינה אחרת באירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> סליחה, אני רוצה לומר משהו שהיה נכון, אין שוויוניות בכל סעיף וסעיף, צריך לעשות פה הבחנה לפי גוף ה - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> - - - חוסר היכולת לאכוף - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, לא, לא. אני חושבת שיש פה התבלבלות לגמרי של בעלי העניין, באמת עם הקשב והרצון להקשיב אי אפשר לרצות פה את כולם. בסופו של דבר אנחנו יכולים לא להכשיל, עד היום עסקנו בלא להכשיל את היצרנים המקומיים, עכשיו אני אכשיל יבואן שלא יודע את זה? באמת ממה נפשנו? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> התחלנו להגן על היצרנים הפולנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו באים להגן על היצרנים הישראלים ולכן ישראל נשאר. אני משאיר את הסעיף כמו שהוא, נקודה, ממשיכים הלאה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה שאומר הסעיף עכשיו זה שאריזה בלבד בפולין זה בסדר, אריזה בלבד בישראל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. בסדר גמור, ככה זה יישאר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> - - - משמש לצורך ייצור. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> רוצים להבהיר שאריזה היא לא ייצור. זה בדיוק אותו דבר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> עוד תיקון אחד באותו סעיף שאנחנו רוצים שהאמור ייקרא מדינת הייצור או מדינת האיחוד האירופי ככל שמדובר על ייצור במדינת – שאפשר יהיה נגיד אם מוצר שמיוצר בבלגיה ובלבד שזה עומד בתנאי 1169. אם עשיתם את זה בתמרוקים אז אפשר לראות את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נגיד במקום האמור בו יהיה מדינת הייצור או לעניין מזון שיוצר באיחוד האירופי מדינת האיחוד האירופי. גם פה נניח אותה גבינה סינית שנארזת באירופה גם זה נחשב ייצור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ריבה, בבקשה בזום. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> הסיפור הזה של החרגה של אריזה, זה לא מספיק ברור למה הכוונה באריזה. אריזה זה סעיף מאוד מאוד גדול, אי אפשר להחריג את כל הנושא של אריזה בלי להגדיר מה זאת אריזה מחדש. הכוונה פה שאם לצורך העניין אני מייבאת - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו ניסינו להגיע להגדרה של אריזה מחדש, אבל בסופו של דבר ההגדרה של אריזה מחדש, אין שום דבר בתוך ההגדרה שהוא לא אומר את מה שאומרות המילים 'אריזה מחדש'. לכן למרות ניסיונות להגדיר לא ראינו תוצאה מועילה ואמרנו שאולי נגיד שאורזים את המזון שהיה ארוז. זה לא אומר שום דבר חוץ מאשר אריזה. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אבל תשימו לב שהחוק עצמו מגדיר ייצור, מגדיר מה זה אריזה, מגדיר שפעולות שמבצעים על תוצרת חקלאית זה לא ייצור, כלומר כל הדיון האם זה שאני לוקחת עגבנייה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, זה לא נכון שפעולות שמבצעים על תוצרת חקלאית, זה פעולות חקלאיות הן לא ייצור, אבל זה לא אומר שפעולות שמבצעים על תוצרת חקלאית – << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> כתוב שם במפורש לרבות מיון ואריזה. זה רשום שם בחוק שזה תחת פעולות טיפול בתוצרת חקלאית. אז בכלל כל הדבר הזה לא רלוונטי לצורך - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל תוצרת חקלאית טרייה, לא תוצרת חקלאית שעברה עשר ידיים. זה אריזה בבית אריזה. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> בדיוק, אבל על זה אנחנו מדברים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על אריזה מחדש. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> זה מחזיר אותנו לזה שצריכה להיות הגדרה ברורה מה זאת אריזה מחדש. אם אני מייבאת סוכר מקומודיטי, אני פעם מייבאה אותו מצ'ילה ופעם אני מייבאת אותו מפולין ומכל מיני מקומות, האם אתם מצפים שכל מה שאני עושה בסוכר זה לארוז אותו? כי אין ייצור של סוכר בישראל, לא מגדלים אצלנו סלק סוכר, לא עושים ייצור של סוכר בישראל, אנחנו מייבאים אותו מכל מיני מקומות ואורזים אותו פה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז יהיה כתוב נארז בארץ המקור, נארז על ידי X וארץ המקור זה צ'ילה, הודו, פקיסטן. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אם אני עשיתי שינוי, העברתי את זה דרך גלאי מתכות, בדקתי גופים זרים, עשיתי כל מיני פעולות, ערבבתי אצבות, ערבבתי מקורות, זה כבר ייצור. הפעולה של האריזה לא מספיק פה, אם נגעתי במוצר זה כבר ייצור, אם לא נגעתי במוצר זה לא ייצור וזה לא כתוב פה. אם באמת לקחתי וקיבלתי מזון ארוז מראש זה אני לקחתי אותו וארזתי כמה יחידות יחד, זה באמת אריזה מחדש. לכן חייבים להבהיר את - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ריבה, את הפנית אותנו להגדרה 'טיפול בתוצרת חקלאית'. אני מסתכלת על ההגדרה בסעיף 3, הוא אומר ככה, גידול, קטיף, איסוף מזון, אריזה וסימון נכון של תוצרת חקלאית מן הצומח טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד. אנחנו מדברים על משהו טרי בהמשך ממש בבית האריזה, לא מדברים על תוצרת חקלאית שהגיעה והיא כבר כמה שבועות מועברת לישראל. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> זה עדיין נחשבת עגבנייה טרייה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נעה, גם אם היא מייבאת את הסוכר אז היא מערבבת אותו, היא מנקה אותו, הוא עובר גלאי מתכות, זו פעולה יצרנית, זה לא רק לקחת ולארוז, זה לא נחשב אריזה מחדש, זה פעולה יצרנית, ריבה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו מסכימים עם פנינה בנושא הזה שזו פעולה יצרנית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לכן אני לא מבינה למה צריך הגדרה מחדש, זה ברור. אי אפשר כל דבר להגדיר. << אורח >> ריבה שרון: << אורח >> אז שיוגדר לפחות המדריך כשבמדריכים ייתנו הסבר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ההבהרה לפרוטוקול חשובה והיא מובנת וזה מה שרצינו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רק חידוד. << אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >> לגבי התיקון שפנינה מקודם ציינה לגבי מדינות האיחוד, זה אפשרות, זה לא חובה, זה אם הוא מיוצר במדינה באירופה הוא רשאי לכתוב מדינת האיחוד, הוא לא חייב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שהראיתי עכשיו, זה רשות, או איחוד אירופי או צרפת, זה לא חייב איחוד אירופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה ככה מנוסח גם בתמרוקים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שעשינו בתמרוקים זה ארץ הייצור של המזון ואולם אם המזון יוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי יכול שלא תסומן ארץ הייצור של המזון ובלבד שיסומן המזון יוצר באיחוד האירופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עמוד 42, הבטחנו לתקן את הרישה. זה ממש תיקון נוסחי, אנחנו אומרים, בסעיף 29, בתת סעיף 1 במקום הרישה יבוא 'חלק זה לא יחול על מזונות כאמור בפסקה (1) ועל מזונות הנכללים בגדר מעשי החקיקה כאמור בפסקה (ב). אני מזכירה, פסקה (ב) זה המים המינרליים, אין בהם שינוי ובמקום פסקה (א) יש את הנוסח שיבוא וזה נוגע לגבי ויטמינים ומינרלים שנמצאים בכל כמות שהיא כפי שנאמר באותו דיון. בעמוד 45 הייתה שאלה של התאחדות התעשיינים. התקנה זה תקנה 1169 תיקון לסעיף 30, תת סעיף 1, אחרי פסקה (ב), יש שם תיקון שדיבר על כך, אחרי פסקה (ב) יבוא 'נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעניין תרכובת מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות או מזון ייעודי עבורם תהיה חובת סימון של תכולת כל אחד מרכיבי התזונה בהתאם לדרישות ההרכב שבחקיקת המזון המקומית עבור מוצרי מזון אלה, למעט תכולת מוליבדן'. ו-'(ב) לעניין מזון ייעודי שאינו כלול בפסקה (א) לעיל תהיה חובת סימון תכולת הוויטמינים והמינרלים כמפורט בתת סעיף 2 לחלק א' של נספח 13 בכל כמות שהיא'. זאת ההוראה. יש לי פה הערה שהתאחדות התעשיינים ביקשה לכלול לגם מזונות משלימים והשאלה מה עמדתכם לגבי הנושא הזה. אני אזכיר עכשיו שיש לנו הגדרה של תרכובות בהתאם לבקשה שהתבקשנו להגדיר את הנושא של תרכובת מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות, אז יש פה בעמוד 33 הגדרה, והיא בתחילת התוספת הזאת, 'תרכובת מזון לתינוקות ותרכובת מזון לפעוטות כהגדרתן בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017'. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> הייתה פנייה לגבי מזונות משלימים לרבות דייסות ונשאלנו האם צריך לתקן פה את הנוסח. אנחנו חושבים שלא צריך לתקן את הנוסח, אני אסביר מדוע. יש באירופה תקנות לעניין מזונות המבוססים על דגנים, ביניהם דייסות שהן קובעות הוראות סימון מיוחדות לרבות גם כמויות. בישראל עדיין אין החקיקה הזאת, אנחנו לא אימצנו את חקיקת הדייסות שבאירופה ולכן הסימון התזונתי של דייסות ישמר את המצב הקיים היום. המצב הקיים היום שהדייסות מסומנות לפי הכמות, מעל כמות הסף של תקנות הסימון התזונתי התקפות היום. נכון שתקנות הסימון התזונתי התקפות היום לא מותאמות לכמויות של תינוקות וזה דבר שאנחנו נצטרך לטפל בו בהמשך. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל הכמויות הולכות להשתנות. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כמויות הסף המוגדרות היום בתקנות בתוספת השלישית מוחלפות בנספח 13 ומדברות על כמות משמעותית. אותה כמות משמעותית, יש בה שינויים לעומת הקיים היום, לא שינויים מאוד גדולים, ונשאלנו כיצד לסמן בהמשך את הדייסות, האם לפי הכמות של המזון המוכן לאכילה, להשוות אותה לכמות המשמעותית, או לכמות באבקה. אמרנו שבמדריך אנחנו נבהיר שהכמות שתסומן, הכמות המשמעותית, תיבחן מול המצב האבקתי, לא המהול, על מנת שהתינוקות לא יצרכו ביתר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הכמות המשמעותית מותאמת למבוגרים ולא מותאמת לילדים ומקובל על כולם שיש בעיה בחקיקה הקיימת. אנחנו הצענו לפתור את זה מן השורש ולכתוב כבר כאן בהחרגה שזה כולל גם מזונות משלימים באופן שאפשר יהיה לסמן ויטמינים לתינוקות גם אם הם לא עומדים בכמויות למבוגרים כשברור לכולם שהם לא רלוונטיים ואפילו מזיקים, כי זה גבוה מדי. אבל מה שהם מציעים לעשות זה להשתמש באקרובטיקה הפרשנית הקיימת היום כשמתייחסים למצב של הכמות כשהיא אבקה, לפני הכנה, ואם זה המצב, שזו באמת אקרובטיקה פרשנית, אנחנו מבקשים שיהיה לזה ביטוי מפורש בהנחיות של שירות המזון. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, אז מתוך הבנת הנושא תהיה לזה הבהרה בהנחיות ואם אימוץ, במידה שיאומצו אותן תקנות אירופיות, גם הסימון ישתנה בהתאם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כן, רק שההנחיות האלה יהיו חייבות להתפרסם לפני כי אחרת אנחנו נישאר בלי כלי עבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-1169, מה שהסברתם עכשיו, ענת, זה מה שמופיע בעמוד 46 בסיפה אחרי 'במידת הצורך', 'המידע יכול להתייחס נוסף על כך ל-100 גרם של המזון כפי שנמכר'? זו ההתייחסות? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> לא, במידת הצורך, כמובן שבדייסות יש צורך, הוא יסמן ל-100 גרם. השאלה מול מה תיבחן אותה כמות ככמות משמעותית לפי נספח 13 ופה תהיה הבהרה שהכמות המשמעותית תיבחן במצב האבקתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת אנחנו משאירים את הסיפה בעמוד 46. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, משאירים את הנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוד הערה נוספת לפני סוף 1169 בעמוד 48, כשאנחנו מציינים בסמלים האדומים אז כמובן אנחנו מחילים גם את התוספות הראשונה והרביעית. זו הבהרת נוסח ואנחנו עוברים לתוספת, תקנה 828 בנושא הגלוטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר לכולם שבדיון האחרון הצעתי לדן דחייה של שנה - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> ב-1169 חסר הנושא של המכסה הכוללת שדיברנו שיוכנס כאחת ההבהרות, שהמצב הקיים היום, הסימון של המכסה הכוללת, יוכל להישאר. יש היום אפשרות לפטור מסימון היחידה הפנימית באריזה הכוללת בתנאים המוגדרים היום גם בתקנות סימון תזונתי וגם ב-1145. << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> ב-1169 אין פתרון לאריזה כוללת, זה לא בא לידי ביטוי, לכן אנחנו רוצים להיות בקו אחד עם אירופה ולהנגיש את זה במדריכים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אי אפשר להנגיש את - - - << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> אפשר, עובדה שזה נעשה באירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> המדריכים, אם אירופה עשתה את זה ברגולציה רכה אין סיבה בעולם שאנחנו לא נעשה את זה גם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> איך אתה מסביר ש - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה אותו דבר, זה יבוא לידי ביטוי במדריך. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> המדריך ייתן ביטוי לדו כיווני כמו בתקנות הסימון התזונתי היום? << אורח >> ענת כאביה בן יוסף: << אורח >> כן, אולי ברוח תקנות הסימון התזונתי היום, אנחנו צריכים לבחון מה נהוג באירופה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הבעיה היא בשני הכיוונים, גם כשיש אריזה אסופה והפוך. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק חשוב לשים לב שאנחנו לא אירופה והיכולת שלנו להכתיב ליצרנים בעולם לסמן - - - לכן אנחנו כנראה נצטרך להיות כן יותר מקלים מאירופה במדריכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דווקא הפתרון של המדריך הוא פתרון טוב. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים אם רוצים תקנות, אם רוצים אירופה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> פנינה, לנו זה בסדר הפתרון במדריך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 1169 סיימנו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, בעצם יש לנו עוד קוד סימון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו נחזור ל-1169 יכול להיות עם חומרי טעם וריח, נכון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד רגע נגיע לחומרי טעם וריח. גלוטן, אני מזכיר לכולם בדיון הקודם קודם הציג לנו דן עמדה של מספר רופאים חשובים מאוד שחוששים מאוד מאוד לעניין הדל מאוד בגלוטן והאימוץ האירופאי כך שחולים, בפרט ילדים או קשישים, כאלה שהתרגלו כל חייהם למוצרים מסוימים, יוכלו חלילה להיכשל ולאכול את הדל מאוד בגלוטן ועלול להיגרם להם נזק. הצעתי בתגובה לזה לדן שאנחנו ניתן שנה היערכות כאשר בשנה הזאת משרד האוצר יתקצב יחד עם משרד הבריאות קמפיין מסיבי כך שיגיע באופן ישיר לכל חולה צליאק, כך שחלילה וחס לא ייפגע מזה. כעבור שנה כשכבר כולם יידעו איך נראה דל מאוד בגלוטן ואיך הוא מצוין וכו' זה ייכנס לתוקף. דן, אני מבקש לשמוע את דעתך בעניין. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> דעתי היא קודם כל לא לקבל את זה כמובן ואני מבקש שזה יהיה שנתיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מקבל את הבקשה של דן. הדל מאוד בגלוטן לא ייכנס לפה במשך שנתיים, במשך השנתיים האלה תיעשה עבודה, ופה אני פונה למשרד הבריאות בעניין הזה, אחריות גדולה מאוד אנחנו מובילים ברפורמה הזאת כאשר אנחנו מקלים עם יבוא. אין צורך לשמוע חוות דעת נוספות, בעקבות חוות הדעת הרפואיות הללו שקיבלנו כאן בוועדה. אנחנו כרגע דוחים את הכניסה לתוקף בשנתיים לבקשת דן. בזמן הזה אני דורש ממשרד הבריאות, בגלל גודל האחריות בעניין הזה וחלילה הטעיה שיכולה להיגרם לציבור החולים, אנחנו מבקשים מכם לקיים - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו נעשה שנתיים קמפיין ונעשה הסברה, אבל ככל שיבואו העדויות שזה עדיין לא ברור ועדיין נחשוב שזה עלול לסכן את בריאות הציבור אנחנו פשוט לא נאמץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה לא הפוך? למה לא להחריג לגמרי? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם זה יהיה עוד שנתיים יבינו שזה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אתה בעוד שנתיים אומר שאתה תבחן מה קורה, תחריג מעכשיו ותאמץ עוד שנתיים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז אף אחד לא יבחן מה קורה. יבחנו מה קורה אם זה ייכנס. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אז בוא נקבע בפרוטוקול אופציה שלשנתיים זה מוחרג ואנחנו נציג את המסקנות כאן לוועדה בחציון האחרון שלפני הכניסה לתוקף וככל שאנחנו נמצא שיש עם זה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הדיווח. זה מנגנון שאומר שאם לא אנחנו נבטל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, הבקשה תבוא מהמשרד לבטל ונצטרך לנמק למה, למה אנחנו חושבים שזה עדיין מסוכן ונבטל את ההחרגה, או שנראה כי טוב והתיקון ייכנס לתוקף. זה מקובל? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, אני אבקש ממך בעניין הזה שבשנה וחצי עד הדיווח לוועדה אתה תרכז לנו נתונים על רמת הקמפיין, אולי אפילו סקר כלשהו, אתה מתקשר לחולה באופן ספונטני ואומר לו: שמעת שהולך להיכנס דל מאוד בגלוטן? אתה מכיר את האירוע הזה? איזה שהוא סקר שיגיד לנו את המציאות כמו שהיא. ובעוד שנה וחצי אם לא יהיה חולה צליאק שלא יודע מה זה דל מאוד בגלוטן, אז ברכה, כולם יודעים וכולם מוכנים. אם אנחנו נופלים באחוזים שיהיו אחוזים קריטיים, לפי הסקר שאתם עושים ולפי הפרסומים שייעשו ולפי העבודה, אנחנו נדרוש להביא לכאן צו שמבטל את ההכנסה של דל מאוד בגלוטן. אני לא רואה פה כזה נזק. אני מבין את הגישה שלכם, אני לא רואה בזה כזה נזק גדול. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> רק תצטרכו לדאוג לנו פה לחדר כאן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עם הדיווחים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כל היום אנחנו רק נדווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מברכים אתכם מאוד על העניין הזה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> ממי אני מקבל תקציב? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות יצטרך לתקצב את הנושא של הקמפיין. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא גורם מתקצב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו נסכם עם משרד הבריאות על התקציב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמעת? לפרוטוקול נאמר על ידי משרד האוצר שיסכמו איתכם על תקציב. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> תוך כמה זמן, גל? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה חייב להתחיל מיד, ברגע שאנחנו מסיימים את הכניסה לתוקף של החוק. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> תוך כמה זמן אני מקבל תקציב? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הוא מביא למשרד הבריאות. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> הוא רוצה שאני אעשה סקר, איך אני אעשה סקר? אני אעשה סקר על חשבוני? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא אכפת לי שהמשרד יעשה את זה, העיקר שתעקוב. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> שהמשרד יעשה את זה, אני לא אעשה סקר על חשבוני. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ברור, אם אתה תעשה את הסקר תקבל תקציב. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> לא, אני אקבל תקציב ואז אני אעשה את הסקר. אני יודע איך זה עובד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סיימנו את פרק הגלוטן בשעה טובה ומוצלחת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכול יהיה בהוראות המעבר ובהוראות השעה, נגיע אליהן בהמשך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו עוברים לחומרי הדברה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו עוד תיקון קטן בתקנה של הוויטמינים והמינרלים. בעמוד 50, בתקנה 1925. נקרא את ההוראה בטור א'. טור א' (1) הוראות התקנה לא יחולו על מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות ובכלל זה תרכובת מזון לתינוקות, תרכובת מזון לפעוטות ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור, ולא יחולו על מזון ייעודי; לעניין זה לא יראו מזון כמזון ייעודי רק משום שהוא מסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין הערות? הלאה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> על 'דל מאוד בגלוטן' תהיה הוראת מעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 52 בתקנה 1132/2008, זה תקנת האנזימים. בתקנה הזו יש לנו תיקון מהתיקון שנעשה בפעם שעברה. משרד הבריאות, אתם רוצים להסביר? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> מאחר שאנחנו רוצים להסתמך על רשימות שהן מוכחות ויש להם ודאות לקביעות אז נרצה שמי שרוצה להשתמש באנזימים ישתמש ברשימות לאומיות אירופיות, ביניהן יש שמחייבות כמו הרשימות של האנזימים בדנמרק ובצרפת ולזה הכוונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה רוצה להפנות רק לרשימות שמחייבות באותה מדינה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> למחוק את הסיפה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נמחוק את הסיפה, אבל השאלה אם כשאנחנו אומרים שרשימת האנזימים שקבעה מדינה אז זו רשימת האנזימים המחייבת שקבעה מדינה או שזה לא משנה לך? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> לא משנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו נשארים רק עם, במקום 'רשימת הקהילה' יקרא 'רשימת האנזימים שקבעה המדינה באיחוד האירופי בהתאם לתקנה זו', נקודה. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא הבנו, הורדתם רשימות נוספות מהבחינה הזאת בזה הרגע? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> על מה ולמה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ראינו שהרשימות בצרפת מכילות את כל - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אבל הסיפה רשימה שהועבר להערכת סיכונים? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> זה לא ייכלל מאחר שזה לא נבדק. אנחנו לא רוצים לקחת ודאות על זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו ראינו שהרשימות בצרפת מכילות יותר ממה שיש ב - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> למה לא להוסיף גם קודקס ו-FDA, לפי מה שאני יודע מהיצרנים שלי הם עובדים עם רשימות של קודקס ו-FDA, בדקנו את זה לפני הדיון. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> כי אנחנו רוצים להיות איחוד אירופי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> סבבה, אבל היום אתה עובד באנזימים עם רשימות נוספות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם זה בכל מקרה נמצא בפנים אז - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אבל, אדוני היושב ראש, אנחנו חלוקים האם זה בכל מקרה נמצא בפנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה? היא אומרת לך שבדקו את זה. אני סומך עליהם. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> היצרנים שלנו אומרים אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הם לא אומרים אחרת, אתה אומר יותר נוח להם, זה משהו אחד, נמצא או לא נמצא בפנים זו לא שאלה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא הבנתי את מה שאמרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> רשימות יותר נרחבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נמצא או לא נמצא. יש אנזימים שנמצאים בקודקס ולא נמצאים ב-FDA? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו מדברים באירופה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> ואם אני עובד עם אנזים שהוא לא מאירופה? אין אנזים אין מוצר, אדוני היושב ראש. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תביא לוועדה המייעצת ונבחן. אנחנו לא יכולים עכשיו להביא מה שלא אירופה ובאופן טבעי להכניס. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הנוסח אתמול היה שרשימת אנזימים שהועברו להערכת סיכונים ב-EFSA. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נו, ה-EFSA זה הקודקס? לא הבנתי. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> קודם כל הורדתם את זה. למה? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> כי זה לא עבר הערכה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם הכניסו את זה בדיון האחרון. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה היה בטעות, זה היה טעות שלי ואנחנו עכשיו מתקנים את הטעות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אז רק מה שאירופה בעצם. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> הלאומיות באירופה, כן. ביניהם יש מוכחות אפילו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> ממה שאני מבין מהיצרנים שלנו יש אנזימים נוספים שמאושרים בארה"ב, FDA, או ה-FCC. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אנחנו לא יכולים להתפרס לאין סוף. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש לכם מנגנון של ועדה מייעצת. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני בכל זאת רוצה להמשיך את דבריי. הנושא של אנזימים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תעצור רגע. אני רוצה לומר ככה, אותו סיכום שהגעתם בחומרי טעם וריח, יחול גם על האנזימים. נלך לטעם וריח ונחזור לזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות של טעם וריח. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מעדיפה שחומרי טעם וריח, אנחנו לא בשלים עדיין לקרוא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש כמה דיוקים שאני צריכה לעשות, יש לנו עוד נושאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני רוצה לגמור את זה. לא הבנתי, אני הצעתי הצעה, היא לא מקובלת? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תציע את ההצעה שלך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני הצעתי בדיונים הקודמים, אני חושב שזה גם בא לידי ביטוי בנוסח, קראנו אותו, לגבי חומרי טעם וריח, שהבנו שזה אירוע מאוד משמעותי עבור היצרנים, אנחנו ממשיכים רגיל, מה שהביאו עד היום, גם התמהילים, גם החומרים, ממשיכים רגיל. במעלה הדרך חומר שלא עומד בדין האירופי, יצטרכו להגיש בקשה אליכם, אתם תבחנו, בינתיים הם ממשיכים להשתמש בחומר. ככל שהם לא יודעים ממה הוא מורכב או לא יודע מה, אתם אומרים להם: ניסינו לבדוק, לא מצאנו, אתם מקבלים את הבקשה הזו וממשיכים, יש להם זמן, בוחנים אותה, בינתיים ממשיכים להשתמש בחומר. אם אתם החלטתם שלא, יהיה להם שנתיים זמן התארגנות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> שתי בעיות בהצעה של היו"ר ויש לנו הצעה יותר טובה שכבר הגשנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עזבי את הבעיות, מה ההצעה היותר טובה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אחת, ההצעה של אדוני לא מתייחסת לקריטריונים להחלטה של הוועדה. זה שאנחנו מקבלים זמן, בסופו של דבר אני תלויה בהחלטת הוועדה. מה שאנחנו אמרנו, אנחנו הורדנו לקרקע המציאות האמיתית ביחסים של היצרנים מול יצרני חומרי הטעם והריח את המנגנון, למה אני מתכוונת? אחת, הבקשה תתייחס למוצר חומר טעם וריח ולא לרכיבים שלו. לצורך העניין תמצית תות שדה של IFF ויש בפנים 30 רכיבים, אבל אני אבקש בקשה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני אעשה את שיעורי הבית שביקש שירות המזון. אנחנו באמת ניסינו לגבש, אנחנו מבינים שפנינו לאירופה ואנחנו נתכוונן לשם, נפנה ליצרני חומרי הטעם והריח, מה שהוא יאמר לי שיש לו זהה, שזה אירופה, אין בעיה, מה שאני קונה ממנו ומשתמשת בו בפועל והוא לא אירופה ואין לו להציע לי זהה אירופה אני אוכל לפנות לוועדה, אני אפנה לוועדה עם הצהרה של היצרן שהוא עושה שימוש בתחילת החוק הזה במוצר הזה, הוא יעביר את המפרט שצייד אותו יצרן חומר הטעם והריח ואת ההצהרה שזה לא תואם EU הדבר הזה, אבל זה כן תואם את החקיקה הנוכחית, זאת אומרת זה כן עומד ב-FDA, בקודקס ובזה, ועל בסיס ההצהרות האלה הוועדה תאשר. נקודה נוספת חשובה זה החיבור של הסימון. אם הוועדה תאשר לי את החומר, אבל אני אצטרך להיות לפי הסימון האירופאי אז לא עשינו כלום כי יצרן חומר הטעם וריח לא יודע להגיד לי לפי איזה קלסיפיקציה. אז יהיה כתוב נורא פשוט, תהיה החרגה של שורה אחת ב-1169 שבכל מה שקשור לחומרי הטעם והריח הנוספים מעבר לאירופה נוכל לסמן, לא נהיה חייבים, נוכל לסמן לפי הקבוצה, דהיינו חומר טעם וריח. זה יפתור את הבעיה מכל הכיוונים לכל הצדדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מסכימים לזה בעיקרון? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רק דבר אחד, יש X חומרים שאסורים מפורשות באירופה ופה אנחנו אמרנו שבעבור אותם חומרים אסורים אנחנו נפנה כדי לוודא שהם לא מצויים באותן תרכובות ואנחנו נגיש, ואם איך שהוא הם מצויים אז תקופת מעבר מהבחינה הזאת. זאת ההשלמה של יוסי. השלמתי כי זה המרכיב הנוסף שמאוד חשוב. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נכון, שלושה תנאים לוועדה, נצהיר לוועדה שזה עומד ב-15 חומרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אתם חושבים על זה, פנינה או יוסי? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אני אגיד לך מה אני חושב על זה. הרגולציה האירופית היא למעשה הוסיפה מרכיבים שהם חשובים מאוד מבחינת בטיחות השימוש ולכן יש רכיבי חומרי טעם שהם מאוד מאוד חשובים ויש שם 15 כאלה שהיא דיברה עליהם, זאת אומרת שלא חשוב רק המרכיבים של חומרי הטעם עצמם, הרשימות של חומרי הטעם עצמם, אלא חשובים גם צורת הייצור של חומרי הטעם האלה וחומרים שמוספים לחומרי הטעם האלה. בנוסף יש את נושא הסימון שאנחנו נרצה שהוא יהיה אחיד אחרת אם ירצה מישהו באמת לפגום בצורה המהודרת של רכיב חומר הטעם שלו אין לי בעיה ואני מתיישר עם מה שרוית אומרת, אבל מבחינת אי ההתאמה, ברגע שיוגשו לנו חומרים שיש להם אי התאמה ואנחנו נמצא שאי ההתאמה נובעת מבעיה של בטיחות מזון או משהו מהסגנון הזה לא נוכל להסכים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יוסי, אני רק אשלים את מה שאתה אומר. אדוני היושב ראש, ברור שאנחנו מדברים על המסלול ההצהרתי שקודם כל מותר יהיה להשתמש וברור שאם בעתיד הוועדה תתרשם שיש בעיה עם אותה תמצית אז ברור שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לאף אחד אין מחלוקת על זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני חושב שאנחנו קצת הולכים לכיוון שהוא לא רלוונטי וחבל על הזמן של הוועדה בהקשר הזה. הפתרון שהם מציעים הוא פתרון שרלוונטי לתעשייה מקומית, אנחנו צריכים לעשות פתרון - - - << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> לגבי פתרון של יבוא, אני שמעתי ריקושט כזה שמגיעים חומרים שהיבואנים לא יודעים בדיוק מה חומר הטעם שיש להם, לא המקור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הם יודעים באיזה רגולציה החומר - - - << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אז בן אדם שלא יודע לפי איזה רגולציה ואיזה רגולציה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא יודע, אבל לא בהכרח אירופה. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> הוא יודע באיזה רגולציה זה עומד, זה עומד ב-FDA, זה עומד בכל הרגולציות שמאושרות היום, היום מאושר לייבא. למה אנחנו סוגרים את השוק הזה ממה שהיום אני יכולה לייבא אותו כדי להשתמש בו? תחשוב עליי עם מישהו מחו"ל שהוא יודע להגיד לי: תשמעי, חומר הגלם הזה, חומר הטעם והריח, אותה תמצית שאנחנו מדברים עליה, עומדת בדרישות FDA והיא מותרת. אני היום, אחרי שאנחנו מאמצים את הרגולציה הזו, כבר לא אוכל להשתמש ולייבא את אותו חומר טעם וריח. חומרי טעם וריח, דיברתם על זה כאן רבות, אין טעם לדבר על זה יותר, זה דברים שיש בהם גם סודות מסחריים, אני לא אוכל לקבל לא מפרט ולא את הפירוט של כל הרכיבים שנדרש. אל תסגרו את השוק הזה בפני יבואנים, אם סוגרים אותו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אין פה היבטים של בטיחות מזון, הפערים הם פערים מאוד נמוכים בין האמריקאים לבין האירופאים לבין ה - - - << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אני לא רוצה לייצר חסם. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר להשאיר את המצב הקיים - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> שלא יהיו אי הבנות, אנחנו מעדיפים את המצב הקיים בדיוק כמו מה שאומר רז. אנחנו התפשרנו לטובת העניין, שיהיה ברור. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מה שהתעשייה יכולה לעשות, היבוא לא יכול לעשות את זה. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אל תחסמו את היבוא כי זה יהפוך להיות חסם יבוא משמעותי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יוסי, העמדות שנשמעות פה סביב השולחן מאוד הגיוניות. כמובן אנחנו מדברים על בטיחות ובריאות, זה אף אחד לא חולק, אבל בגלל שמדובר בחומרים שהם כל כך משמעותיים והתהליכים שלהם לשינוי הם תהליכים כל כך - - - << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> כן, אבל אז אנחנו לא מתכנסים לרגולציה האירופית, זה כל ההבדל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, בנושא הזה לא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל למעט מה שאירופה אמרה לא, זה יוצא מהשימוש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברור, אין לי בעיה עם זה, כי אם אירופה אמרה לא אז זה לא בריא. אני רוצה שתבדקו כמה חומרים כאלה יש, מישהו יכול להגיד כזה דבר? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כדי לדעת את הסקר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הפער שיש בין מה שמאושר מחוץ לאירופה לבין שאסור באירופה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו עוד פעם נסביר שבשונה מחקיקות אחרות החקיקה של חומרי טעם, אין לה רשימה פוזיטיבית, אין לה רשימה של אלה חומרי הטעם והריח המאושרים באירופה. דיברנו על זה בישיבה הקודמת, יש כללים ויש תנאים ובנספחים יש נספח אחד שאומר מה אסור, יש רשימה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולכן מה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ולכן אנחנו אומרים, זה שזה מאושר ב-FDA זה לא בהכרח לא מאושר באירופה. כדי שאנחנו נוכל לעשות את הדלתא הזאת אנחנו צריכים את הסקר שרצינו לעשות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו לא רוצים דלתא. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו מבינים שזה אירוע מורכב, אנחנו מוכנים לעשות פה שני דברים, לומר שבשלב הזה מה שאירופה אמרה שאסור זה מה שיעשו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אז הכול מותר חוץ ממה שהיא אמרה שאסור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, זה מה שהיא רוצה לומר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת אומרת שבטור ג', אם אני מתרגמת לכתיבה בתוספת יהיה כתוב ש-FDA, קודקס - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא צריכה לכתוב את זה. זה לא יהיה כתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני בדיון של המהות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו קודם רוצים להבין את המהות ואז נראה איך לכתוב. זאת אומרת שמוכנים שכל מה שאירופה אסרה אסור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. כל מה שאסור לפי 1334. מה שכתוב פה, יש קריטריונים ולגבי כל היתר, מבחינתי כל היתר עומדים ברגולציה האירופית ויכולים להיכנס. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עלו שתי שאלות. עלתה שאלה של סימון, אמרו מה קורה עם סימון, איך ימשיכו לסמן. האם ימשיכו לסמן כמו ה-FDA או כמו הקודקס? << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> ב-1334 יש קריטריונים לסימון טבעי, מי שלא עומד בכללים של הקריטריונים האלה של טבעי לא יוכל לסמן טבעי, הוא יוכל לסמן חומר טעם וריח. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני דיברתי עם כמה מומחים מהתעשייה הזאת וכולם הסבירו לי שיש קלסיפיקציה, ואני גם קראתי את התקנות בעצמי, זה לא שיש ברירת סל של חומר טעם וריח אם זה לא טבעי. אם זה היה המצב זה ברור מאליו שאם אני רוצה לסמן חומר טבעי אני צריכה לעמוד בתנאים. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אז מה השאלה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו רוצים שתהיה ברירת סל שבה אני אוכל לסמן לפי הקבוצה, חומר טעם וריח, ותהיה החרגה מתאימה ב-1169. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> למה החרגה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בוא נלמד. בואי נקרא ביחד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, 1334 קבע כללים. יש תקנה שעוסקת בחומרי טעם וריח טבעיים וקבעה כללים מה מותר לסמן כטבעי וזה בלבד, אז אם זה עומד בקלסיפיקציה אפשר יהיה לקרוא לזה טבעי, אם לא, זה יהיה חומרי טעם וריח. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אז את מקבלת את מה שאמרה רוית. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא יודעת מה אמרה רוית. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מה שהיא אמרה זה מה שאת אמרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כרגע לפי 1169 הסימון לפי 1334. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה אתם מתעסקים לי בנסחות כשיש לנו פה את נעה בן שבת? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, המהות היא פשוטה, אם אתה משתמש בחומר טעם וריח שאתה מביא מארה"ב אתה צריך להשתמש בשיטת הסימון הקיימת שזה חומר טעם וריח בלי ההפרדה הרלוונטית בין טבעי לכימי וכן הלאה. זו המשמעות, על זה אנחנו מדברים, זו המהות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שאתם מבקשים? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את מסכימה לזה? כן, אז מצוין. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל זה דורש החרגה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> למה החרגה? למה את נכנסת בעניין מה זה דורש או לא? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה זה נכנסת בעניין? אני קוראת את החוק כמוך. את דוחפת אותו, אני צריכה לקיים אותו. אני יודעת מה כתוב בחוק ומפרשת כמוך. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, דיברנו על המהות, נראה לי שכולם פה מסכימים, המהות הייתה פה גם של יוסי, תרשה לי, שלא נקרא לטבעי משהו שהוא לא עומד בהגדרות של אירופה לטבעי וברור שזו לא הכוונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו השאלה היא האם בכלל צריך את הוועדה המייעצת? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לזה לא צריך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זאת אומרת 'לזה'? לחומרי טעם וריח לא? אני מתכוונת לאותו חריג מיוחד. הרי היושב ראש הציע חריג שיגישו בקשות וכו', אם את הולכת לכיוון הזה אז אנחנו אומרים שמה שמותר בקודקס או ב-FDA והוא לא אסור באירופה אפשר יהיה להמשיך להשתמש בו. אם הבנתי נכון את מה שאת אומרת לא תהיה ועדה שאליה יגישו את אותן בקשות, ועדה מיוחדת לחומרי טעם וריח שאליה יגישו בקשות ו הוועדה תחליט וכו', אלא שמה שמותר היום ב-FDA או בקודקס והוא לא אסור באירופה אפשר יהיה להכניס אותו ובלבד שהוא מסומן כחומר טעם וריח, בלי לציין עליו טבעי או סינתטי. זו האמירה? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רק זה לא רק קודקס ו-FDA, יש עוד חלופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המצב הקיים. כך אני מבין את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פנינה, עולה שאלה האם תוכל להישאר הוועדה המייעצת, אותו סעיף חריג ומיוחד של חומרי טעם וריח לגבי חומרים שהם אסורים באירופה ושהוועדה כן תוכל לקבל החלטה גם לגבי אלה שאסורים באירופה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אם ככה על כל חריג תהיה לי ועדה, יש גבול בסוף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו על מספר מצומצם מאוד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני לא מסכימה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה יש כאלה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש הבדל בין שאריות חומרי הדברה, כל דבר כזה יש תחליף. אם באירופה אפשר לייצר מגוון של מוצרים אז אין סיבה בעולם. אפשר לדבר על הוראות מעבר. יש גבול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה חומרים כאלה יש? אנחנו מדברים על 15-10 מוצרים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להסביר את ההבדל. הוועדה המייעצת תוכל עדיין, כמו שהיא לגבי חומרים אחרים היא יכולה לעשות הרחבות, היא עדיין תוכל להיות זאת שקובעת הרחבות שמאפשרות פעולות, אבל אנחנו לא נשמור לה סעיף שאומר לה תמשיכו להשתמש. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ממש לא. אני לא מסכימה. כשאני אומרת שאני לוקחת את אירופה זה לא סיסמה, התכלית שלי להביא אירופה זה בטיחות, בטיחות המזון היא לנגד עיניי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו כבר אמרנו שאנחנו הולכים בכיוון הזה ואז לא תהיה ועדה מיוחדת לחומרי טעם וריח, עדיין הוועדה המייעצת, כמו שהיא דנה בכל הרחבה היא יכולה לדון גם בהרחבות האלה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נעה, אני ברשותך מפנה את כולם פה לסעיף 5 ל-1334, שהוא הסעיף המרכזי שקובע את האיסורים, והוא אומר, כשאומר משרד הבריאות לא אסור באירופה לפי אותם 15 חומרים, אז שיהיה ברור, הכול אסור באירופה שהוא לא תואם בדיוק את 1334 שהוא לא ברשימות של הסינתטיים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא נכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בוא נפריד בין מה מותר לפי 1334 לבין מה שנקבעה לגביו החלטה פוזיטיבית והוא הוצא מהרשימות באופן פוזיטיבי, שזה מה שהם מתכוונים. נעה, זה שני דברים שונים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אל תסבירי אותנו. תגידי מה שאת רוצה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני אסביר. סעיף 5. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תקריאי אותו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> 'לא ישווק אדם חומר טעם וריח או כל מזון שיש בו חומר טעם וריח ו/או מרכיבי מזון בעלי תכונות טעם וריח אם השימוש בהם איננו עומד בתקנה זו'. זאת אומרת שכל התנאים שלכם - - - << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> נו, יש את החומרים האלה, אסור להשתמש בהם. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא, אבל התקנה הזאת לא אומרת 15 חומרים, היא אומרת את כל הרשימות, היא אומרת את כל חומרי המוצא, היא אומרת את כל התהליכים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תראי לי איפה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בהמשך התקנה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> את מכפיפה אותנו לתקנה הזאת. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל אנחנו אומרים שאת מחזירה לבעיית היסוד. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, אני לא מחזירה לבעיית היסוד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> את אומרת משהו אחד וכותבת משהו אחר ומטעה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, ממש לא. לא ולא. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> היא לא מדברת על 15 סעיפים, היא מדברת על כל אירופה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה וגם וגם, מדברים גם על 15 וגם על כל התקנה, זה לא חי ביחד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> היא אומרת משהו אחד וכותבת משהו אחר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ממש לא נכון. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> פנינה, במהות. במהות את מדברת על 15 החומרים שנאסרו מפורשות באיחוד, נכון? זה מה שמוחרג. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ויש פה כמה נספחים. יש בתקנה 1334 כמה נספחים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> היא אומרת אירופה, זה מה שהיא אומרת. היא אומרת רק אירופה. היא חזרה לנקודת המוצא בלי שום פשרה, זה מה שכרגע נאמר. אם זה ככה אז למה להגיד את זה אחרת? << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זו תקנה אחרת, רוית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זו לא תקנה אחרת, זו הכפפה של אותן רשימות, בואו לפחות נגיד בדיוק מה שאנחנו עושים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל זה מתחבר ביחד, מה זה משנה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו מסתכלים בגובה העיניים. בדיון שעבר ישבתי והקראתי את התקנה הזאת והסברתי, עברנו סעיף סעיף לבקשתה של נעה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל אני לא מבין, עכשיו דיברנו על המהות והמהות הייתה ברורה. אני לא רוצה להיכנס לסעיף, אנחנו מסתבכים עם זה סתם. אני רוצה FDA ואני רוצה קודקס ואני רוצה אירופה, זה מה שאני רוצה, רק החומרים הספציפיים, 15 חומרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בואו נעשה סדר. יש הנחיית שירות המזון לתוספי המזון, יש בסוף רשימה, כתוב פה קודקס, כתוב פה EU כתוב פה קודקס, כתוב פה FDA, כתוב פה FUE ו-FIMA, הרשימה הזאת תהיה בטור ג', יהיה כתוב שמותר להשתמש בהם למעט חומרים שנאסרו באירופה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מפורשות, מצוין. זה מה שאמרנו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרנו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ב-1334 יש חומרים אסורים, יש חומרים מוגבלים ויש חומרים, כל ההגבלות שחלות ב-1334. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מה שגל הקריא זה מדויק. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה הסיכום במהות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בכפוף ל-1334. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> פנינה, גם הוועדה המייעצת לא תצא מזה. זה לא הגיוני. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל מי דיבר על ועדה מייעצת? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> לא, כי את אומרת תביאו לנו אחר כך כל דבר לוועדה המייעצת. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא אמרתי, עברנו התקדמנו. מה שגל הציע מקובל עלינו, הרשימות יהיו מותרות לפי הנחיה בכפוף להגבלות - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפי איזה הנחיה, 1334? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ההנחיה של שירות מזון, זה בכפוף לתנאים ולהגבלות של 1334. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אז ייתרנו את כל האירוע. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא נכון. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> שגל יסביר. גל כבר מבין כמוני. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> איך יבואן יכול לדעת את הדברים? אני יכול ממילא לשלוח לו - - - << אורח >> ליאת דויטש: << אורח >> גם יבואן נאות לא יכול לדעת את זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> איך הוא יידע מה זה תוספי מזון? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני אגיד לך. אם אנחנו הולכים לפי מה שגל הסביר אני מביא את הרשימה ליצרן שלי בחו"ל, אומר לו, תוודא עם ספק חומרי הגלם שלך על ה-15 האלה. ברגע שאת אומרת שאת מחילה עליו את כל 1334 פחות או יותר - - - << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אבל אז חסמת לקבל אפשרות של חומרי טעם וריח מעוד מקומות. אנחנו לא יכולים לחסום אותנו רק לאירופה בחומרי טעם וריח, תהיו רגע הגיוניים. אנחנו מדינה מאוד קטנה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> תסתכלו את האירוע, גם היבואנים, גם המשווקים, גם משרד הכלכלה וגם משרד האוצר אומרים את אותו דבר. ימות המשיח. << אורח >> יוסף שדה: << אורח >> אבל חומרי טעם בטיחותיות לא מקבלים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> איך זה קשור לבטיחות? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> זה לא קשור לבטיחות משום שהיום אתה מתיר את השימוש הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אני מתפלא מאוד מאוד. אביב, אני ביקשתי ממך בסיום הדיון הקודם לשבת עם משרד הבריאות, הייתי בטוח שאנחנו מגיעים היום עם - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו הצענו הצעה מאוד הוגנת, במסדרון אמרו לנו 15 חומרים - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אבל, אדוני, אנחנו היינו כבר בהצעה סגורה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מאשים, אני רק ביקשתי. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא, אמרת לאביב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, בקטע חיובי, שיביא נוסחה מוסכמת. אני מבין שלא הגענו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל הלכו לקראתכם, הם אומרים לכם שהם רוצים לאפשר גם FDA, גם קודקס. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אני חושב שאם נפסיק לצעוק אחד על השני במהלך הדיון יהיה טוב יותר, עד היום הדיונים התנהלו סך הכול בדרך ארץ מסוימת. אכן היינו בחוץ ואכן התכנסנו בסוף לאותם 18 חומרים אסורים ועכשיו אומרים לנו רגע שנייה, יש גם שיטות ויש - - - ואלו דברים שלא שוחחנו עליהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היות שלוחות הזמנים לא מאפשרים לי להמשיך דיון על הנושא הזה - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אז למה שלא נקבל את מה שגל הציע? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנו את הפלונטר שיש כאן בעניין הזה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה פשוט מלכוד 22. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם זה תואם EU אני לא צריכה את ההרחבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו ננעל כרגע את הישיבה, נתכנס לכאן שוב פעם ביום חמישי, עד אז אנחנו נגמור את חומרי טעם וריח ובעקבות זה גם את האנזימים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה סגרנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא סגרנו, אמרנו מקודם שאנחנו - - - << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא, האנזימים יהיה ועדה מייעצת. דין אנזימים זה לא כדין חומרי טעם וריח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה את אומרת, אני רוצה לשמוע. אני מקווה שביום חמישי אנחנו נסיים את ההקראה, גברתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אשתדל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני גם אומר לכם, כל השותפים לדיונים, ביום חמישי בעזרת ה' ובלי נדר זה יהיה הדיון האחרון בוועדה בנוגע לרפורמה, לכן כל הערה שיש לכם נא לרכז בצורה מסודרת, להביא לפני הדיון ביום חמישי בזמן סביר כדי שנוכל לדון ולחשוב עליה איך פותרים אותה. זה יהיה הדיון האחרון, אנחנו נסיים את ההקראה של התיקונים והחקיקה, כולל הוראות המעבר, כולל חומרי טעם וריח וכולל אנזימים שאלה הסוגיות האחרונות שנשארו בפנינו. אני מבקש מכולם להתכנס ולהבין שאנחנו בסיום. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יש כמובן את סוגיית העיצומים וסוגיית הליסטריה שדיברנו עליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יום חמישי זה יום ארוך, אנחנו נקרא את כל ההקראות, תביאו לפה נוסח מוסכם לגבי חומרי הטעם והריח ואנזימים ונסיים את ההקראה בעזרת ה' ביום חמישי. עד כאן להיום, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:48. << סיום >>