חומר רקע
יישום החלטת הממשלה1911
-
כניסה לישראל
מטעמי איחוד משפחות לבני קהילות
גונדר
ואדיס-אבבה
דיון בוועדת העליה ,הקליטה והתפוצות
21
במאי2018
מרכז
המחקר והמידע ,הכנסת
ד"
ר נורית
יכימוביץ-כהן
רקע–
החלטות ממשלה
2015
–
החלטת ממשלה716
–
הבאה לישראל של
אחרוני
בני קהילות הממתינים באדיס-אבבה ובגונדר.
קריטריונים :
-
המועמד עזב את כפרו והוא ממתין לכניסה לישראל בקהילות הממתינים
באדיס אבבה או בגונדר לא יאוחר מ-
1
בינואר2010
;
-
שמו רשום ברשימות הממתינים משנת1999ואילך או ברשימות שגובשו אחריהן ,
שעל פיהן פעל משרד
הפנים ,וכניסתו לישראל לא הותרה מכוח החלטות הממשלה הקודמות;
-מבקש להתגייר בישראל לאחר שהוכיח כי הינו מזרע ישראל ;
-יש לו קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל ,אשר הגישו בעבר בקשה להעלותו ,
או שיגישו בקשה כאמור על
פי הנהלים שגובשו על ידי הצוות שהוקם לשם יישום החלטה זו.
ללא התייחסות למספר הנכנסים ולא נקבע תקציב.
הוקם
צוות בין משרדי שהמליץ על החלטת ממשלה1911
–
כניסה
לישראל מטעמי איחוד משפחות לבני קהילות גונדר ואדיס-אבבה .
2
החלטת ממשלה1911
,
אוגוסט2016
יעד :
1,300מועמדים שכניסתם תאושר.
תקציב בהתאם ליעד(
1,300נכנסים )
בהתאמה
לזכאותם של עולים מאתיופיה.
שהייה במרכז קליטה ,שיפוץ המרכזים ,סלי קליטה ,מענקי דיור ,
טיסות
ואש"ל לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה ,מעטפת רוחנית.
3
החלטת ממשלה1911
,קריטריונים
.1
הקריטריונים של החלטת הממשלה716
.
.2אחד מאלה :
בודדים שכל בני משפחתם מדרגה ראשונה נמצאים בישראל ונכנסו אליה מתוקף החלטות
ממשלה קודמות ;
הורים
שילדיהם נכנסו לישראל מכוח החלטות ממשלה קודמות ,
יחד עם בני זוגם וילדיהם
הנוספים ,
ובתנאי שגם נלווים אלה עומדים בארבעה הקריטריונים שבהחלטת הממשלה716
;
ילדיהן
הבגירים של אימהות שנכנסו לישראל כזכאיות בפני עצמן בהתאם להחלטות ממשלה
קודמות ושמן נכלל ברשימות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה משנת1999
ואילך או ברשימות
שבאו אחריהן ,שעל פיהן פעל משרד הפנים .הילדים הבגירים נכללו ברשימות בהיותם קטינים ,
אך כניסתם לישראל לא אושרה מכיוון שהפכו לבגירים טרם כניסת ההורים לישראל ;
אלמן או אלמנה וילדיהם המשותפים של מי שהופיעו ברשימות והם גוררים את זכאות בן הזוג
שנפטר .עם זאת ,אלמן או אלמנה שנישאו שוב אינם זכאים להיכנס לישראל ;
יתומים בגירים
מאב ומאם ,
ששמו של אחד מהוריהם נכלל ברשימות הזכאים להיכנס לישראל
לפי החלטות הממשלה הקודמות.
4
החלטת ממשלה1911
–תעדוף
סעיף5
–
"
הבאת המועמדים תיעשה בהתאם
לדחיפות לפי סדר הקריטריונים המפורט."
סעיף4
–
"
הבאת הממתינים לא תתעכב עד לגיבוש
רשימת כל הזכאים."
5
מטרה:פתרון לצרכים הומניטריים ,איחוד משפחות .
נתונים על הטיפול בבקשות–רשות האוכלוסין וההגירה
5,420בקשות
לכניסה לישראל .
אין בידי רשות האוכלוסין וההגירה נתונים על מספר הבקשות
ה"כפולות."
בין הבקשות שהוגשו ,
חלק
קטן הגיע לכלל בחינה .מהן:
326
מכלל הבקשות
אושרו וניתנה
אשרת כניסה לכ-
1,300
מועמדים.
209
בקשות
נדחו-
847אנשים .
לאחר שהושלם אישור כניסתם של1,300המועמדים הראשונים ,
הופסק הטיפול
בשאר הבקשות .
בקשות שלא נבדקו-
?
6
הבאת הזכאים לישראל–נתוני הסוכנות היהודית
במסגרת החלטת הממשלה1911
נכנסו לישראל
1,308זכאים ;כמעט כולם ב-
2017
.
-
999
(
76%
)מגונדר.
-
309
(
24%
)מאדיס אבבה.
7
כמה בעלי פוטנציאל לזכאות חיים כיום באתיופיה?
בקשות שלא נבדקו-
?
לאחר שהושלם אישור כניסתם של1,300
המועמדים
הראשונים ,הופסק
הטיפול בשאר הבקשות.
8
"
ככל שרשות האוכלוסין תתרשם כי מספר הזכאים לכניסה
על פי החלטה זו
גבוה או נמוך באופן משמעותי מ-
1,300
,
יובא הדבר מחדש לאישור הממשלה".
הערכת מספר המועמדים
הפוטנציאליים לכניסה לישראל
9
כמה מ"שארית יהודי אתיופיה "עדיין חיים באתיופיה?
על פי נתונים שהתקבלו מהרב מנחם ולדמן ,
בסוף שנת2016
היו באתיופיה כ-
9,400
בעלי פוטנציאל להגיש בקשות לכניסה
לישראל וכ-
900
מהם הגיעו לארץ בעקבות החלטת הממשלה
1911
.מכאן שיש פוטנציאל לכ-
8,500מועמדים נוספים.
שאלות לדיון
האם יש
הגדרה
חד-משמעית של אוכלוסיית היעד שמדינת ישראל
מוכנה לקלוט ?
מהם הקריטריונים לזכאות לכניסה לישראל ומי הגורמים
הקובעים אותם?
כיצד מובא בחשבון
גודל האוכלוסייה שיש לה פוטנציאל לזכאות
לכניסה לישראל ,בעת גיבוש החלטות הממשלה?
כיצד אפשר להטמיע בעבודתה של רשות האוכלוסין את
תיעדוף
האוכלוסיות
במהלך הטיפול בבקשות ?
כיצד יש להביא בחשבון את
הצורך בהבאתם המהירה לישראל של אלו שמצבם
ההומניטרי הוא
הקשה ביותר ?
10