חומר רקע

ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים בישראל הישגי העבר וכיוונים עתידיים של מחקר פעולה משתף NCJW-בתמיכה משותפת של קרן דפנה ו ( National Council of Jewish Women) ד”ר ננסי שטריכמן 2018 מרץ תקציר מנהלות וסקירה של המחקר מחקר פעולה משתף NCJW-בתמיכה משותפת של קרן דפנה ו )National Council of Jewish Women( ד”ר ננסי שטריכמן הישגי העבר וכיוונים עתידיים של ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים בישראל 2018 מרץ ה ק ד מ ה : National Council of Jewish( המועצה הלאומית של הנשים היהודיות ), ארגון הנשים היהודיות הותיק ביותר בארה”ב, נוסד בשנת Women .ידי חנה ג. סולומון, מנהיגה ואשת חזון- על1893 ,המועצה היא ארגון שטח המתרגם אידיאלים פרוגרסיביים לפעולה עם דגש על צדק חברתי וכלכלי עבור נשים, ילדים ומשפחות, בארה”ב כמו גם בישראל. לנוכח האתגרים המתרבים בתחום קידום השוויון מגדרי בישראל – החל בכוחה הגובר של הרבנות והשפעתה הבעייתית על מעמדן האישי של נשים, דרך ההדרה הגוברת של נשים מן המרחב הציבורי וההשפעה ממדית של מצב הלוחמה התמידי וחוסר הביטחון, -השלילית הרב וכלה במאבק של מספר הולך וגדל של עמותות העוסקות בנושאי הקיימא שלהן – המועצה החליטה -נשים להבטחת מימון לפעולה ברת שזהו הזמן לבחון את מצב העניינים בחזית זכויות 2016 בתחילת מנת להתוות נתיב של חיזוק וקיימות לעתיד. -הנשים בישראל, על לצורך כך, הנהלת המועצה פנתה לקרן משפחת מייזר של הפדרציה ) בבקשה לקבל UJA Federation of New York( היהודית של ניו יורק מענק ראשוני לתמיכה בפרויקט מחקר, שבסיומו ייערך סימפוזיון בן יום אחד שבו ישתתפו פעילות פמיניסטיות אמריקאיות וישראליות. עם דרך זו, פנתה המועצה לקרן -תמיכת משפחת מייזר ביוזמה פורצת מנת -דפנה, המחזיקה בידע רב ומחויבות עמוקה לפעילות בשטח, על שתצטרף כשותפה בפרויקט. 2003 קרן דפנה, הקרן הפמיניסטית הראשונה והיחידה בישראל, נוסדה בשנת ידי פרופ’ דפנה יזרעאלי, ז”ל, חוקרת ופעילה פמיניסטית. מטרת קרן דפנה -על היא קידום נשים כסוכנות של שינוי חברתי והטמעת חשיבה מגדרית באמצעות חלוקת מענקים, בניית יכולות ויצירת קשרים בין מובילות דעה פמיניסטיות ממכלול הקהילות בחברה הישראלית. ידי סקרנות והערכה לידע של נשים חכמות בכל תחומי -קרן דפנה מונעת על הפעילות הפמיניסטית, ומחויבת לטיפוח ותמיכה בחשיבה ופעולה אסטרטגית מבוססת ראיות לשינוי חברתי. כשחברות ההנהלה של קרן דפנה החליטו על סגירתה, הן רצו להשאיר אחריהן מורשת של הערכה להישגי העבר בזירה הפמיניסטית בישראל, כמו גם של מחויבות נחושה להתוויית עתיד של שוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית. פרויקט המחקר המלהיב ופורץ הדרך הזה הבשיל הודות לשותפות האמיצה בין קרן דפנה והמועצה הלאומית של נשים יהודיות, שנציגותיהן – חמוטל גורי, מנכ”לית קרן דפנה, ודינה צ’רנין, מנהלת מדיניות ותכניות ישראל במועצה – קץ על ניהול פרויקט המחקר וארגון הסימפוזיון. -עבדו ללא לאות ובמסירות אין שני הארגונים כאחד אסירי תודה על השותפות ועל ההזדמנות לעבוד כך הרבה האחד מהשני. זוהי עדות לחשיבות העבודה -בצמידות וללמוד כל המשותפת של אמריקאיות וישראליות יחד לקידום שינוי חברתי. אנו נרגשות הצטרפה אלינו לסיור לימודי בן Jewish Women’s Funding Network-מכך ש , יום האישה הבינלאומי, שבמהלכו 2018 במרס8-שבוע לקראת הסימפוזיון ב הוצג המחקר באופן רשמי. ברצוננו להודות לד”ר ננסי שטרייכמן על שערכה את המחקר ברוח כה סקרנית וניתחה את הממצאים באופן מבריק וקפדני. אנו מודות לחברות צוות ג’אבר ניג’אם, מגי ברטורה ופרופ’ דפנה הקר, על -היגוי המחקר ג’אדה אבו תרומתן שלא תסולא בפז והדרכתן הנבונה. כולנו שותפות לתקווה שהתובנות והממצאים שהוצגו בדו”ח יובילו לשיתופי פעולה חדשים, מיקוד רב יותר ומימון מוגבר לכל קצווי רשת הארגונים הפמיניסטיים בישראל, אשר חותרים מדי יום ביומו ליצור חברה אזרחית חזקה שבמרכזה נשים הפועלות לקידום שינוי חברתי וחברה דמוקרטית וחיונית. המועצה הלאומית של הנשים היהודיות קרן דפנה ברברה דובקין, יו”ר ביאטריס קאהן, נשיאה חמוטל גורי, מנכ”לית ננסי ק. קאופמן, מנכ”לית סיפורם של ארגוני הנשים והארגונים הפמיניסטים בישראל מתאפיין בהישגים גדולים, בחסמים, באתגרים רבים ובהזדמנויות מצוינות ליצירת השפעה משמעותית. כיום, ישנם למעלה ממאה אר י גונים הפועלים בישראל, המוקדשים אך ורק לקידום מעמד האישה או לשוויון מגדרי. ארגונים אלה עוסקים בסוגיות מגוונות כמו: העצמה כלכלית, ייצוג פוליטי הוגן ושוויוני, הטרדה מינית, פערי שכר מגדריים, יוזמות שלום, חופש דת, מיניות בריאה, מניעת אלימות נגד נשים ונראותן של נשים בתרבות ובאמנות. במהלך השנים התפתח התחום ונוספו לו מגוון קולות ואג’נדות של ארגוני נשים מגוונים. לאורך השנים רשמו ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים הצלחות מש י מעותיות. השפעתם ניכרת על השיח הציבורי ועל מדיניות ציבורית בנושאים כמו אלימות נגד נשים, ייצוג פוליטי, העדפה מתקנת, חוקי עבודה, ניתוח מגדרי של תקציבים והעצמה כלכלית של נשים. נושאים שפעם היו בלעדיים לסדר היום הפמיניסטי נכנסו בשנים האחרונות לזרם המרכזי (מיינסטרים) ומשכו השקעות כספיות ציבוריות. יתר על ) מקדמים כיום מטרות שעל סדר broad based( היקף-כן, ארגונים רחבי היום הפמיניסטי כמו הגדלת הייצוג הפוליטי של נשים, מנהיגות נשים ומעורבות אזרחית. צורות חדשות של פעילות אזרחית משפיעות גם הן על התחום באמצעות אקטיביזם במדיה החברתית, אתרי אינטרנט, בלוגים והתקשורת הקונבנציונלית. אקטיביסטיות במגזר הפרטי מובילות יוזמות לקידום נשים בעמדות ניהול ובפורומים מקצועיים, ואקטיביסטיות במגזר האזרחי מובילות יוזמות קהילתיות מקומיות. 4 השחקניות בזירה הנשית והפמיניסטית בישראל 5 התחומים המובילים בזירה הנשית והפמיניסטית תעסוקה, העצמה ועצמאות כלכלית מנהיגות וייצוג נשי בפוליטיקה מעמד אישי של נשים וזכויותיהן בדת ובחוק מניעת אלימות מגדרית/ תמיכה בקורבנות אלימות ביטוי אמנותי של נשים באמנות, בקולנוע ובספרות שלום וביטחון מניעת אפליה על רקע אתני/ מעמדי בריאות וספורט לנשים העלאת מודעות פמיניסטית/ חינוך לפמיניזם העצמת נשים כמנהיגות וכסוכנות שינוי חברתי מניעת זנות וסחר בנשים/ תמיכה ושיקום שותפות יהודית פלסטינית תנועות חברתיות–קהילתיות מיניות בריאה ומודעות לגוף הישגי העבר וכיוונים עתידיים של ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים בישראל 6 ) הוא מיזםParticipatory Action Research( מחקר פעולה משתף וקרן דפנה המשלב מחקר ופעולה. NCJW משותף של מנהיגות, אקטיביסטיות וגופי מימון של ארגוני נשים מוזמנים להשתמש במחקר כדי לעורר תהליך של חשיבה אסטרטגית ולפתח מפת דרכים לקידום שוויון מגדרי בישראל. ) של סדר היום, סדרי snapshot( מטרת המחקר היא להציג תמונת מצב העדיפויות והסוגיות שעלו מהשטח. בראש ובראשונה הוא מיועד להאיר את השיח הער המתקיים כיום בקרב פעילות, נציגות ארגונים, גופי מימון, עיתונאיות ונושאות תפקידים במגזר הציבורי בנוגע לפעילות הנוכחית, ולבנות ממנו תכניות עתידיות בישראל לקידום מעמד האישה ולקידום שוויון מגדרי. התהליך המחקרי כולו התבסס על עקרונות של מחקר פעולה משתף אשר שם במרכזו השתתפות ופעולה. ) המתמשך iterative( נשים השתתפו בתהליך האִ יטֶ רָ טִ יבִ י300 מעל . התהליך אפשר העמקה ורוחב יריעה ייחודיים 2017 שהחל בינואר העשויים להיות רלבנטיים גם לתחומים אחרים של החברה האזרחית. 14 125 206 קבוצות מיקוד השתתפו בקבוצות מיקוד ראיונות אינדווידואליים פיתוח תהליך דינמי בתחום יצירת קטליזטור לפתיחת דיון נוסף העשרת הממצאים סקירה כללית של התחום כיום הצגת נקודות מבט של הקולות הרבים בתחום מתן מסגרת וחומרים מובנים לבחינת הנושאים 7 15 הדוח הסופי שלהלן, מפרט את ההישגים והאתגרים של השנים האחרונות ומעלה שאלות אסטרטגיות לעתיד. ההישגים והאתגרים המרכזיים שיש לבחון לשם מסגור השיח האסטרטגי בנושא קידום נשים ונערות בישראל הם: חיזוק יכולת הארגונים להשפיע על מדיניות: עיצוב מושכל של פעולה מחייב שבידי מקבלי ההחלטות, גופי המימון והתקשורת יהיו מידע ונתונים. צריך לבחון איך ניתן לתמוך בכלי קריטי זה של איסוף נתונים לשם השפעה על המדיניות ועל השיח הציבורי. בניית כוח פוליטי לקידום נשים: השינוי החיובי בחקיקה, בהקצאות של כספי מדינה ובמדיניות לטובת נשים ונערות הוא ברובו תוצאה של המאמצים העקביים של ארגוני הנשים והקבוצות הפמיניסטיות. עם זאת, ההישגים הם שבריריים וחשופים לאיומים. האסטרטגיות לגיבוש כוח פוליטי משמעותי יותר צריכות לחתור לייצוג ולהשתתפות פוליטית רבה יותר של נשים המקדמות אג’נדה פמיניסטית, למעורבות של השטח ולקידום של נשים בעמדות מפתח בתקשורת, במגזר הציבורי ובעסקים. סינרגיה רבה יותר בין פעילות ממוסדת לפעילות עצמאית: שדה האקטיביזם ממשיך לצמוח ולאסוף שחקניות חדשות: פעילות רשת, עיתונאיות וקבוצות בלתי פורמליות של אקטיביסטיות ממגוון רחב של קהילות. הארגונים כמו גם האקטיביסטיות עשויים להרוויח מסינרגיה ושיתוף פעולה נרחב יותר. הדגשה של הגיוון תוך חיזוק הסולידריות: המגוון הגדול של פעילויות לקידום מעמדן של נשים ונערות מציב את האתגר של בניית מרחב משותף לקהילות רבות ומגוונות של נשים: (א) הארגונים והאקטיביסטיות צריכים להמשיך לקדם פעולות מגוונות ואינקלוסיביות, תוך השקעת מאמץ בעיצוב אג’נדה משותפת לקידום נשים; (ב) יש צורך בחשיבה מחדש ודרכים חדשות לעבודה משותפת. יצירת הזדמנויות לגיבוש מכנה משותף ואינטרסים משותפים: בתוך קהילות דתיות מתקיימים מאמצים משותפים רבים ומגוונים, היקף ועד לשיתופי פעולה -החל בבניית קואליציות של ארגונים רחבי עם מנהיגים רוחניים ופוליטיים. מאמצים אלה מסייעים במסגור מחדש של השיח לקידום נשים ונערות כ”סוגיה קהילתית”, שלה חשיבות רבה יותר. הרחבת בסיס התמיכה לארגוני נשים ולארגונים הפמיניסטיים: ) outreach( בארגונים קיים צורך בנראות גדולה יותר, בהרחבת היישוג לקהילה וביצירה של בסיס יציב לגיוס משאבים מהקהילה. לפיתוח של קהילה נדרשים השקעה של זמן ומשאבים ליישוג, לפיתוח מנהיגות ולמעורבות קהילתית. תמיכה בפלטפורמות לסיפור סיפורים ) ובאמנות storytelling( :ככלים לשינוי חברתי מגוון אמצעים, ובכללם המדיה החברתית, קולנוע ואומנות, עומדים לרשות הנשים לספר את סיפוריהן ולהשפיע על השיח הציבורי. סיפור הפך לכלי מרכזי של נשים במעורבות - בכתב או בעל פה- סיפורים קהילתית ובסנגור. 8 מימון לתשתיות ולעשייה משותפת: הדוח המלא כולל הצעות שמטרתן לסייע לגופי המימון להגדיל את ההשפעה הקולקטיבית של העשייה למען קידום נשים בישראל. , השנים האחרונות15 הסיכום והדוח המלא שלהלן מפרטים את ההישגים של מעלים שאלות אסטרטגיות ומציעים צעדים ספציפיים לפעולה כדי לעורר רפלקציה ושיחות חדשות על הכיוונים העתידיים של ארגוני הנשים והארגונים הפמיניסטיים בישראל. נושאים לדיון 9 מבוא למחקר הפעולה ולתהליך המשתף )participatory process( 10 הניסיון להבין את תמונת המצב הנוכחית מעלה שאלות מורכבות רבות בקרב נשים וגברים המחויבים לקידום נשים ולשוויון מגדרי בישראל. עלייה בייצוג - בעשורים האחרונים חלה התקדמות רבה במגוון תחומים של נשים בפוליטיקה, קידום משמעותי ברמת ההשכלה והתעסוקה ויותר מודעות ציבורית לנושאים רבים המשפיעים על נשים ונערות. עם זאת, מכשולים רבים עדיין ניצבים בעקשנות במקומם. כדי לעורר שיח רחב על מצבם הנוכחי של ארגוני נשים וארגונים וקרן דפנה את המחקר שלפניכן. NCJW פמיניסטיים בישראל, הזמינו המחקר התבצע הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן משפחת מזר ) מהפדרציה היהודית של ניו יורק.Mazer Family Fund( ,) של סדר היוםsnapshot( מטרת המחקר היא להציג תמונת מצב סדרי העדיפויות והסוגיות שעלו מהשטח. בראש ובראשונה הוא מיועד להאיר את השיח הער המתקיים כיום בקרב פעילות, נציגות ארגונים, גופי מימון, עיתונאיות ונושאות תפקידים במגזר הציבורי בנוגע לפעילות הנוכחית ולצאת ממנו לתכניות עתידיות בישראל לקידום מעמד האישה ולקידום שוויון מגדרי. לאורך הדוח מופיעים אזכורים והפניות רבות להמשך קריאה, דיון מעמיק ופרספקטיבה על מגוון הנושאים הנדונים. בנוסף, משולבים בדוח הסופי ובהערות השוליים ציטוטים של המשתתפות המשקפים את התובנות המעמיקות שלהן. התהליך המחקרי כולו התבסס על עקרונות מחקר פעולה משתף השם במרכזו השתתפות ופעולה. מעל שלוש מאות נשים השתתפו . 2017 ) המתמשך שהחל בינוארiterative( בתהליך האִ יטֶ רָ טִ יבִ י משתתפות, בהן 200-במהלך התקופה, נערכו ראיונות עם למעלה מ פעילות, חברות צוותי מלכ”רים, אקדמאיות, פוליטיקאיות, מממנות, דיונים של קבוצות מיקוד. 14- מהן השתתפו גם ב125-עיתונאיות, וכ פורסם והופץ דוח ביניים של המחקר, במטרה לעודד 2017 בסתיו מעורבות של המשתתפות ולקבל משוב. בהתאם לגישה הפתוחה של התהליך, עלו במהלך המחקר הנושאים של קבוצות המיקוד, ורבות מן המשתתפות בקבוצות הוזמנו להשתתף בקבוצות מיקוד נוספות ו/או לתת משוב על ממצאי הביניים. המטרה העיקרית של המחקר היא להציג מבט על, תמונה עכשווית, של התחום ולהעלות שאלות אסטרטגיות הרלבנטיות למרבית העבו י דה בשטח לקידום נשים בישראל. תקוותי היא שהמחקר והשיח שיבואו בעקבותיו יעוררו חשיבה, בחינה ושיחות חדשות על מגוון נושאים לקי י דום שוויון מגדרי בסביבה המאתגרת והמשתנה תמיד. נערכו ראיונות עם משתתפות, 200 מעל בהן פעילות, חברות צוותי מלכ”רים, אקדמאיות, פוליטיקאיות, מממנות, עיתונאיות, מהן השתתפו גם 125-וכ דיונים של קבוצות 14-ב מיקוד. 11 סקירה של התחום: ארגונים הפועלים בישראל, המוקדשים 100-כיום, ישנם למעלה מ אך ורק לקידום מעמד האישה או לשוויון מגדרי. ארגונים אלה עוסקים בסוגיות מגוונות כמו העצמה כלכלית, ייצוג פוליטי הוגן ושוויוני, הטרדה מינית, פערי שכר מגדריים, יוזמות שלום, חופש דת, מיניות בריאה, מניעת אלימות נגד נשים ומבע של נשים בתרבות ובאמנות. במהלך השנים התפתח התחום ונוספו לו מגוון קולות ואג’נדות של ארגוני נשים. למרות האתגר של “טיפוח הפמיניזם בסביבה לא ידידותית”, רשמו ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים הצלחות לאורך השנים. הם השפיעו במידה רבה על השיח הציבורי ועל המדיניות הציבורית בנושאים כמו אלימות נגד נשים, ייצוג פוליטי, העדפה מתקנת, חוקי עבודה, ניתוח מגדרי של תקציבים והעצמה כלכלית של נשים. נושאים שפעם היו בלעדיים לסדר היום הפמיניסטי נכנסו בשנים האחרונות לזרם המרכזי (מיינסטרים) ומשכו השקעות כספיות ציבוריות. יתר על ) מקדמים כיום מטרות שעל סדר broad based( כן, ארגונים רחבי היקף היום הפמיניסטי כמו הגדלת הייצוג הפוליטי, מנהיגות נשים ומעורבות אזרחית. צורות חדשות של פעילות אזרחית משפיעות גם הן על התחום, באמצעות פעילות אקטיביסטית במדיה החברתית, אתרי אינטרנט, בלוגים והתקשורת הקונבנציונלית. אקטיביסטיות במגזר הפרטי מובילות יוזמות לקידום נשים בעמדות ניהול ובפורומים מקצועיים, ואקטיביסטיות אזרחיות מובילות יוזמות קהילתיות מקומיות. עם פתיחת השדה לסוגים חדשים של אקטיביזם ומעורבות, התרחבה “ערכת הכלים” לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי . תמונת מצב של התחום, במונחים של אסטרטגיות ופעילויות המאפיינות את עבודתם של הארגונים כיום, מצביעה על המגוון הגדול והטווח הרחב של הטקטיקות שנעשה בהן שימוש כולל סנגור לקידום מדיניות, מאבק משפטי, אספקת שירותים, העלאת מודעות ציבורית, עידוד של ) ופיתוח שותפויות ורשתות.outreach( אקטיביזם, חינוך ויישוג קהילתי עם זאת, המצב החברתי והפוליטי בישראל מקשה על גיבוש אג’נדה משותפת לקידום נשים, בעיקר לנוכח ריבוי הקולות והחוויות השונות של נשים ממגוון הקבוצות האתניות, הלאומיות, הכלכליות, ההעדפות המיניות, אזורי המגורים וההשתייכות הדתית. למרות ההיסטוריה העשירה של עשייה משותפת וקואליציות, ללא ) אחרים, לא ניתן להצביע על conveners( ”ארגוני גג או “מארגנים מאפיינים של תנועה מגובשת. השאלה היא האם קיימת תנועת נשים לכשעצמה או שמדובר בפסיפס של מאמצים מגוונים הפועלים בצו י רות רבות לקדם את מעמד הנשים ואת השוויון מגדרי. נושאים שפעם היו בלעדיים לסדר היום הפמיניסטי נכנסו בשנים האחרונות לזרם המרכזי (מיינסטרים) ומשכו השקעות כספיות ציבוריות. 12 ,הישגים מרכזיים אתגרים משמעותיים וסוגיות אסטרטגיות רלבנטיות הגורמים המרכזיים המשפיעים על העבודה לקידום מעמדן של נשים ועל שוויון מגדרי ברמה הארצית, הקהילתית, האישית וברמת הארגונים נבחנים לעומק בכל אחד מהתחומים הנבחרים הבאים: . עבודה מול מוסדות המדינה ופעילות פוליטית1 . השיח הציבורי ושינויים בנורמות החברתיות2 . שיפור מעמדן האישי של נשים3 . השדה העכשווי של העמותות4 המדינה וייצוג פוליטי ההישגים המרכזיים: שימוש גובר בפרספקטיבה 0 עלייה בייצוג של נשים0 תמיכה ממשלתית בסדר היום0)יGender Lens( מגדרית הפמיניסטי המסורתי במהלך חמש עשרה השנים האחרונות נרשמה עלייה בייצוג הנשים במגזר הציבורי והפרטי ובפוליטיקה ונוספו חוקים לקידום שוויון מגדרי. שירותים שנחשבו פעם לנחלתם הבלעדית של הארגונים הפמיניסטים התמסדו, וגובר העניין בהטמעה של “חשיבה מגדרית” בתהליכי קביעת מדיניות. בהתאם, מוסדות ממשלתיים מכירים יותר ויותר בצורך למדוד את השפעת המדיניות על השוויון המגדרי, לאסוף נתונים רלבנטיים ולפתח שירותים לטיפול בצרכים של נשים ונערות שאינם מקבלים מענה. הנגישות של המדיה העולמית והשיח הבינלאומי המקשר בין מעמד הנשים לבין התפתחות המדינה מסייעים בעיצוב מדיניות ואף הצליחו בשנים האחרונות להשפיע בצורה משמעותית על המדיניות הישראלית ביחס לנשים. יתרה מכך, לצד העלייה הדרמטית במספר ארגוני הנשים המעורבים בסנגור, יותר ארגונים משתפים פעולה עם הרשויות כמענה לצורך במידע על נושאים כמו פערי השכר המגדריים. הישגים מרכזיים אתגרים משמעותיים האתגרים המשמעותיים: 0 תמיכה שברירית במנגנונים ממוסדים לקידום נשים0 0 ) גוברת נגד העצמה נשיתbacklash( תגובה שלילית קושי בהתמודדות עם המעורבות של המגזר הציבורי לצד ההתקדמות המשמעותית בקידום מדיניות, השימוש בנתונים והייצוג הפוליטי, ישנם עדיין מכשולים. בשנים האחרונות התבהר בשדה הפוליטי שיותר ייצוג נשי בפוליטיקה 13 ,אינו מבטיח כשלעצמו תשומת לב רבה יותר לאג’נדה הפמיניסטית או תמיכה רחבה יותר בחקיקה לטובת נשים ונערות. המגזר הציבורי קיבל אחריות על תכניות שבעבר הועלו רק על ידי ארגוני נשים, אך קיים חשש שהתכניות יאבדו את הזיקה לעקרונות הבסיסיים של העצמת נשים. הפרטת המגזר הציבורי גרמה לחוסר ודאות ולתחרות. אחרי מאבק של שנים רבות לקדם נישואים אזרחיים, להנהיג מנהגים שוויוניים כמו גישה למקומות תפילה ולהעניק לנשים הגנה טובה יותר במקרים של גירושים, נראה שחלה רק התקדמות מועטה בפירוק מבני הכוח הגבריים המאפשרים למוסדות הדת להפלות נשים לרעה. ) להתקדמות מתרחשת באקלים של backlash( לבסוף, תגובת הנגד חשדנות ועויינות כלפי ארגוני זכויות אדם ואזרח, והיא מסכנת נשים אקטיביסטיות וארגוני נשים כאחד. סוגיות אסטרטגיות: הנעה של 0 חיזוק ההשפעה של הארגונים על מדיניות0 השמעה של קולות פוליטיים0 הציבור וסנגור לאור המגמות הקיימות בישראל, חובה לשקול מחדש אילו כלים ויכולות של ארגוני הנשים ראויים לתמיכה. הכישורים המקצועיים, המומחיות בקביעת מדיניות והיכולת לערוך מחקר ולאסוף את הנתונים הנחוצים לפעולות סנגור אפקטיביות, הם בעלי חשיבות עליונה. אלה יסייעו לארגונים לנווט בין האתגרים הקשורים בשיתוף הפעולה עם המדינה ובמעורבות בקביעת מדיניות. כמו כן, ניתן להעצים את המאמצים של ארגונים ושל פעילות להניע את התומכות, המתנדבות והקהילה כולה לפעולה ובכך לחזק את פעילות הסנגור שלהם. סוגיות אסטרטגיות שאלות למחשבה על הנעת הציבור לפעילות של סנגור קהילתי: איך ניתן לתמוך בצורה טובה יותר בפעילות סנגור של ארגונים ושל # ?אקטיביסטיות לקידום נשים בישראל מהו סנגור מבוסס קהילה? מהו השיפור הנדרש בארגונים כדי להניע # ?את בסיס התומכות והמתנדבות שלהם? מהם התנאים הדרושים כיצד יוכלו ארגוני סנגור וארגונים המציעים שירותים ישירים לבסס # ?תמיכה קהילתית רחבה עם יכולת השפעה על מדיניות מהם הנושאים הרחבים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום # לארגוני נשים ולאקטיביסטיות מכל קצות הקשת הפוליטית בישראל ליצור מנגנונים משותפים של סנגור? מה ניתן ללמוד משחקנים אחרים של החברה האזרחית (כגון # התנועה הסביבתית) שהצליחו ליצור בסיס תומכים רחב ולרתום את הרחוב לקידום שינוי מדיניות? ?שאלות למחשבה 14 ...צעדים להמשך בחינה של הדרכים הקיימות לסיוע באיסוף נתונים ומידע המחזקים 7 .מאד את היכולת להשפיע על קובעי המדיניות ועל השיח הציבורי התמקדות בכלים האפקטיביים לסנגור למען נשים: מומחיות בקידום 7 ובקביעת מדיניות; יכולות מחקר וקשר לשטח; תמיכה במאמצים לאסוף מידע עובדתי מכריע ממגוון מקורות, כולל מהקווים החמים; איסוף עדויות וסיפורים אישיים; ניטור של נתוני משתמשות באתרי אינטרנט; וניתוח מגדרי של סטטיסטיקות ממשלתיות. בחינה של מגוון הדרכים לחיזוק הארגונים והאקטיביסטיות 7 המקדמים מודעות פוליטית ומעודדים פעולה בקרב נשים מרקעים החל בסנגור קהילתי והנעה של השטח וכלה בהרצה של - מגוונים נשים כמועמדות בבחירות. בחינת מעורבותך בארגוני נשים ובארגונים פמיניסטיים וחשיבה 7 על סוגי האקטיביזם הקיימים בקהילתך. בחינת האפשרויות למעורבות כתומכת ו/או מתנדבת ובחינת ההזדמנויות לחיבור בין הפעילויות השונות בקרב האוכלוסיות והמגזרים. ...צעדים להמשך שימוש ברשתות בינלאומיות לחיזוק פעילות מקומית0 בעשור האחרון סייעו רשתות בינלאומיות בקידומם של נושאים מגוונים ממסחר בבני אדם למטרות מין - שנשים בישראל מתמודדות איתם ועד לדגש על העצמה כלכלית של נשים. חברות ברשתות תמיכה בינלאומיות ו/או השתתפות בפלטפורמות ללמידה משותפת יכולות לחזק את התשתיות הארגוניות בנושאים כגון סנגור ואיסוף נתונים ולעודד למידה הדדית. אולם ככל שטווח הנושאים שבהם עוסקים הארגונים הפמיניסטים קוו, גדלה הסכנה שהם -וארגוני הנשים מתרחב ומאתגר את הסטטוס ייחשפו להאשמות שהרעיונות שהם מייבאים מנוגדים לערכי המקום, או שהם מזמינים ביקורת בינלאומית מזיקה לישראל. עם הזמן מתחזקים זרם הרעיונות, ההשראה והכלים המגיעים מחו”ל וכדאי להמשיך ולבחון אפשרויות ללמידה הדדית ולדיאלוג רגיש תרבותית. שאלות למחשבה על חיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה עם רשתות בינלאומיות: כיצד היחסים עם רשתות בינלאומיות מחזקים את סדר היום של # ?הנשים בישראל כיצד אפשר להרחיב את ההזדמנויות ליצירת דיאלוג ושותפות בין # ? ארגוני הנשים והפעילות בישראל ובין מדינות אחרות כיצד אפשר להשתמש במאבקים דומים ובאינטרסים משותפים של # נשים בישראל וברחבי העולם לבניית מערכות יחסים, לרישות, לשיתופי פעולה ולקידום רשת למידה? מה ניתן ללמוד מהניסיון בישראל? אילו מודלים מוצלחים לקידום נשים כדאי להתאים לישראל? מה ניתן ללמוד מהשתתפות ברשתות בינלאומיות וחילופי ידע # סוגיות אסטרטגיות ?שאלות למחשבה 15 (כולל מגוון פעילויות כמו פסטיבלי קולנוע, ועידות מקצועיות וביקורים בשטח), וכיצד אפשר לחזק את הפעילויות הללו? כיצד אפשר לבנות קשרים אישיים עם רשתות בחו”ל, כולל יחסי # ידידות עם גופי מימון, כדי לעודד פיתוח של אג’נדה ופעילות משותפים והשפעה קולקטיבית רבה? צעדים להמשך.... בדיקה של האפשרויות ליצירת הזדמנויות נוספות ללמידה וחילופי 7 ידע כחלק ממאמץ רחב לטפח תחושת הדדיות ושותפות בין נשים ונערות ברחבי העולם. הצטרפות ל”שיחה” המתקיימת בפורומים, קבוצות מחקר, משלחות 7 .והקרנות סרטים בחינת האפשרויות של גופי המימון לפתח קשרים ארוכי טווח 7 .ומעורבות ברת קיימא עם שותפות, במקביל לעשייה הפילנתרופית ...צעדים להמשך השיח הציבורי על זכויות נשים ההישגים המרכזיים: מגוון גדול של ערוצים להפצה של 0 שינוי בשפה ובשיח0 סיפורים ופרספקטיבות של נשים בשנים האחרונות התרחשו שינויים דרמטיים בשיח הציבורי בנושאים רבים הנוגעים במיוחד לנשים ונערות, בנוסף לעלייה בחשיפה לחשיבה פמיניסטית ובמודעות אליה. תכניות ללימודי מגדר, שרבות מהן פועלות מזה עשרות שנים, מוצעות באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ, ומאות האקטיביסטיות בוגרות תכניות אלה פועלות במישורים מגוונים בתחום. השינוי בשיח הציבורי הגיע לקהילות מסורתיות יותר, ויש התייחסות רבה יותר למגוון נושאים שנחשבו טאבו, וכעת השיח הציבורי קורא עליהן תיגר כגון אונס, הטרדה מינית והתנהגויות אחרות הפוגעות בנשים. העלייה של ה”פמיניזם הדתי” לאורך העשור האחרון משמעותית במיוחד בישראל, שבה אין הפרדה בין דת למדינה. הצמיחה של המדיה החברתית והנגישות של האינטרנט סיפקו דרך זמינה יותר להפצת חדשות ופרשנות מנקודת מבט של נשים והני י עו פעילויות לקידום שינוי חברתי בישראל וברחבי העולם. מכיוון שיש אתרי אינטרנט רבים שאלפי אנשים נחשפים אליהם מדי יום, ישנן פעילות חברתיות ועיתונאיות היכולות לטעון בקלות שהן “מחנכות דור פמיניסטי” בישראל. המספר הגדל של קולנועניות והפלטפורמות האומנותיות החדשות הרבות מעודדות גם הן נשים לספר את סיפוריהן במגוון דרכים. הישגים מרכזיים 16 :האתגרים המשמעותיים השפעת 0 חששות בנוגע לנגישות של השיח הפמיניסטי0 ההקצנה הדתית והסכסוך על השיח הציבורי חרף ההתקדמות המשמעותית שהושגה, המונח ‘פמיניזם’ עדיין נתפס באופן שלילי בציבור הרחב ואפילו בקרב נשים רבות. אחרי שנים של אקטיביזם נשי בקהילות רבות ומגוונות, לרבות קהילות מסורתיות ודתיות יותר, רבים עדיין משייכים את המונח ‘פמיניזם’ לשמאל הפוליטי ו/או לקהילה החילונית בישראל. באופן כללי, נושאים נשיים עדיין נתפסים כ”פחות חשובים”, וכמו נושאים חברתיים אחרים נח י שבים בשיח הציבורי כמשניים לנושא הביטחוני. הסכסוך המתמשך והנוף הפוליטי המפולג דוחקים לשוליים את קולות הנשים. יתרה מזאת, העלייה בלאומנות ובפונדמנטליזם הדתי, ההולך ומתעצם בסביבה הפוליטית, מונעים עוד יותר את הכללתם של קולות הנשים בשיח הציבורי. אתגרים משמעותיים סוגיות אסטרטגיות סוגיות אסטרטגיות: יצירת הזדמנויות לחיזוק העשייה של שחקניות חדשות 0 סינתזה של סוגים שונים של אקטיביזם0 שדה האקטיביזם ממשיך להיפתח לשחקניות חדשות. פעילות פורמליות של אקטיביסטיות -באינטרנט, עיתונאיות וקבוצות א משחקות תפקיד חשוב בקמפיינים במדיה החברתית ובפעילות שטח. לכן, חשוב לתת את הדעת על דרכים לסינרגיה (יצירת חיבור) טובה בין הפעילויות השונות. התוצאה היא קריטית במיוחד לאור החשיפה הרחבה של המדיה החברתית והאינטרנט. חשוב אם כך לתמוך באופן אפקטיבי בכל סוגי האקטיביזם ולעודד מערכות יחסים סימביוטיות יותר של פעילות בין הרשת, השטח והארגונים הממוסדים. בשנים האחרונות נחשפנו לדוגמאות של מעורבות קהילתית רחבה שחצתה את הקטגוריות הרשמיות של אקטיביזם; חשוב לבחון אותן לעומק וללמוד מהן. שאלות למחשבה על שילוב מגוון סוגים של אקטיביזם: כיצד אפשר לטפח שילוב בין אקטיביסטיות ברשת ובין # אקטיביסטיות בשטח ונציגות ארגונים? אילו הזדמנויות יש לשיתוף פעולה בין עמותת מבוססות לבין יוזמות חדשות ופעילויות אלטרנטיביות, ספונטניות? כיצד אפשר לעודד דיאלוג ושיח קונסטרוקטיבי בין הסוגים השונים # ?של האקטיביזם אילו מנגנונים למימון ולתמיכה באקטיביזם בר קיימא ברשת # ?ובשטח קיימים עבור אקטיביסטיות המעדיפות לא להתמסד כיצד אפשר ליצור מקומות מפגש והזדמנויות לרישות שיחזקו את # ?ההשפעה הכוללת ולהפעילם לאורך זמן ?שאלות למחשבה 17 ...צעדים להמשך להגדיר כמטרה את בנייתו של מרחב משותף למגוון פלטפורמות. 7 לבחון כיצד יוכלו נציגות של ארגונים ופעילות בשטח וברשת לפתח מערכות יחסים שיעמיקו את ההשפעה של העשייה. לבחון את מגוון ההזדמנויות לשיתוף פעולה ואת הדרכים לתמ�י7 כה ביוזמות חדשניות ומגוונות של אקטיביסטיות מקבוצות אוכלוסייה מגוונות. ...צעדים להמשך יצירת הזדמנויות לביסוס מכנה משותף, אינטרסים 0 חופפים וסולידריות רבה יותר ככל שהתחום של קידום נשים ונערות ממשיך להתפתח, מופיעות הז י דמנויות חדשות לפיתוח שותפויות יצירתיות. המגוון הגדול של שיתופי היקף ועד לצמיחה -פעולה, החל מיצירת קואליציות עם ארגונים רחבי במספר היוזמות המערבות גברים, בעיקר כאלה המשמשות מנהיגים דתיים ופוליטיים, מסייעים למסגור מחדש של השיח לקידום נשים כ”סוגיה קהילתית”, שחשיבותה רחבה יותר. כמו כן, נמשך המאמץ לפתח שותפויות בין נשים ממגוון קהילות. יש לבחון בזהירות כיצד אפשר לטפח שיתופי פעולה לקידום אינטרסים משותפים, ומי יכולים להיות בעלי הברית הפוטנציאלים בקרב מגוון האוכלוסיות והמגזרים בחברה (אקדמיה, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי). סוגיות אסטרטגיות שאלות למחשבה על זיהוי אינטרסים משותפים: אילו מנגנונים יכולים לתמוך בשיתופי פעולה בין קבוצות מגוונות # של נשים? מהם הנושאים על סדר היום הציבורי שסביבם יכולות נשים להתאחד? איך ניתן לחזק את הסולידיות סביב נושאים היכולים להניע את הציבור לפעולה? מיוזמות - מה ניתן ללמוד מהארגונים העוסקים בנושאים שונים# שהצליחו לבנות שותפות עמוקה עם- שלום ועד בריאות האישה קהילות של נשים ולפעול באזורים מרוחקים זה מזה? כיצד ניתן לזהות אסטרטגיות דומות בקרב בעלות ברית ולמנף # אותן להשפעה על השיח הציבורי? מה תפקידם של הארגונים רחבי ההיקף, מוסדות הדת, מנהיגים קהילתיים ותומכים אחרים? מי עשויים להיות בעלי ברית לקידום נושאים בתחום, ואיך אפשר # ?להעלות את התפוקה של שיתופי הפעולה ?שאלות למחשבה ...צעדים להמשך ...צעדים להמשך המשך בחינת הפוטנציאל לשיתוף פעולה רחב יותר בין נשים מרקע 7 שונה ובין נשים לגברים. תמיכה בפעילויות להרחבת הסולידריות בנושאים ספציפיים ככלי מרכזי בחיזוק הקול הקולקטיבי של נשים. חשיבה על הגישה האסטרטגית שלך (למשל, איך להגיע אל קהל 7 היעד שלך ומיהו), על החיבור שלך למדיה החברתית ולרשתות וירטואליות ועל הפעילות שלך לביסוס שותפויות לטווח הארוך. בחינה של סוגיות כמו מהן השפות בשימוש במקום העבודה ובפעילות היישוג 18 .הגיוון של הצוות והוועד המנהל והמודלים לחיקוי בארגון שימוש בפלטפורמה העומדת לרשותך לטיפוח קשרים עם נשים 7 מרקעים אחרים ומקהילות שונות. חשוב לאסוף פסיפס של פרספקטיבות, להציג נרטיבים רבים ולהשתמש בסיפורים כדי להדגים את המורכבות. התקדמות במעמד האישי של נשים ההישגים המרכזיים: צמיחה במספר ההזדמנויות החינוכיות והתעסוקתיות 0 לנשים מכל מגזרי החברה קשת רחבה של גורמים משפיעים על אורח חייהן ומעמדן של נשים. אך אנו נתמקד במיוחד בהתקדמות בתחום ההעצמה הכלכלית ובחינוך – מהסעיפים המובילים בסדר היום של הממשלה ושל העמותות. בשנים האחרונות נרשמו יוזמות מגוונות לקידום עצמאות כלכלית בקרב נשים, החל מקידום עסקים קטנים וכלה ביוזמות לסחר הוגן. במקביל ליוזמות אלו, פיתחו נשים מתחומי עיסוק מגוונים רשמיות במטרה לקדם סביבות עבודה -רשתות תמיכה רשמיות ובלתי נעימות יותר, הזדמנויות ללמידה, קידום תעסוקתי וקהילה תומכת. הנושא של עידוד השכלה ותעסוקה בקרב נשים מהקהילות הפלסטינית והחרדית זוכה לתמיכה רבה בשנים האחרונות מהמגזר הציבורי ומארגונים פילנתרופיים. הישגים מרכזיים האתגרים המשמעותיים: 0 התפקידים המגדריים המסורתיים עדיין מבוססים0 0 רבים מהמבנים הפטריארכליים עומדים על תלם הפונדמנטליזם הדתי הולך וגובר לצד ההתקדמות, נותרת בעינה השאלה באיזו מידה המאמצים להעלות את שכרן של נשים מלווים גם במבנים תומכים ובשינויים אחרים בעמדות הרווחות בציבור. על אף שקל יחסית להציע קורסי הכשרה מקצועית, הלוואות וסמינרים, קשה יותר להתמודד עם המחסומים המבניים הרחבים יותר ועם המכשולים החברתיים הממשיכים לעכב את ההתקדמות. במקביל להישגים משמעותיים בתחומים כה רבים, עדיין מרחפת השאלה עד כמה התפתחו עם הזמן הנחות יסוד רבות לגבי נשים והתפקידים המגדריים שלהן. התרבות המקצועית, בקשת רחבה של ארגונים, מציבה מחסומים בפני נשים בכל הנוגע לקידומן ולשכר שווה. כפי שהוזכר לעיל, מספר מפתיע של שערוריות הטרדה מינית ממשיך לאפיין מוסדות ציבוריים גדולים, וכן ארגונים במגזר הפרטי. עדיין ישנם נתונים סטטיסטיים מדאיגים מאוד בנוגע למקרים של אלי י מות במשפחה ואפילו של רצח. לבסוף, לא רק שהיעדר ההפרדה בין הדת למדינה נותרה בעינה, אלא שיש סימנים רבים להשפעה הולכת וגוברת של השקפות דתיות קיצוניות המגבירות אף יותר את האפליה של נשים. אתגרים משמעותיים 19 :סוגיות אסטרטגיות תפקידם של ארגוני נשים וארגונים רחבי היקף (כלליים) 0 תשומת הלב של המגזר הציבורי והפילנתרופיה הפרטית מוקדשים יותר ויותר לנושאים כמו עצמאות כלכלית של נשים, ואסטרטגיות כגון הכשרה תעסוקתית ומימון זעיר ננקטות לא רק ביוזמה של ארגוני נשים, אלא גם ביוזמתם של ארגונים מבוססים והממשלה. העבודה לקידום נשים ונערות מחייבת רפלקציה על הנושאים הזוכים לתמיכה ועל המענים האפקטיביים ביותר. ראוי גם לבחון איך לחזק את היכולות הארגוניות הרלבנטיות למגוון היוזמות. עם זאת, חשוב לזכור את הבעיות המתמשכות ואת המורכבות של תהליכי קביעת המדיניות המחייבים מערך של ארגוני נשים מובילים הממוקדים בפעילות להשגת שוויון מגדרי מלא. ההתקדמות בתחום ופתיחתו לשחקנים חדשים, כולל ארגונים רחבי היקף העוסקים בקידום נשים ונערות, יאלצו את ארגוני הנשים ואת הארגונים הפמיניסטיים להמשיך לחשוב על הערך המוסף הייחודי שלהם. סוגיות אסטרטגיות שאלות למחשבה על תפקידם של ארגוני הנשים איזה דיאלוג ואילו שיתופי פעולה מתקיימים כיום בין ארגונים רחבי # היקף לארגוני נשים? מהם היתרונות של עבודה משותפת? האם יש לטפח ולתמוך במאמצים כאלה? אילו צעדים יש לנקוט כדי להבטיח שארגונים כלליים העוסקים # ?בנושאים של נשים יתחייבו לשוויון מגדרי ויוכלו לקדמו מהם סוגי השיח לבחינה של הנושאים המתאימים להיכנס למיינסטרים # (כגון תכניות להכשרה פוליטית) ואילו נושאים צריכים להישאר נחלתן הבלעדית של נשים ונערות (שיקום לאחר פגיעה מינית)? ?שאלות למחשבה צעדים להמשך... בחינת תפקידם של ארגוני הנשים והאקטיביסטיות בהמשך 7 ההטמעה של חשיבה מגדרית במגוון תחומים ובשימור האג’נדה של הנשים בישראל, מבלי לוותר על הערך המוסף הייחודי שלהם. בחינת הדרכים ליצירת הזדמנויות לדיאלוג ושותפות בין ארגוני 7 היקף החולקים סדר יום דומה. תמיכה ביוזמות-הנשים וארגונים רחבי משותפות כדי למנף את החוזקות הייחודיות ואת התרומה הספציפית של מגוון שחקניות, במטרה לגרום להשפעה רבה יותר. ...צעדים להמשך אימוץ גישות מערכתיות0 התמודדות עם שינויים מבניים0 במהלך העשור האחרון הופנתה תשומת לב רבה למגבלות של האסטרטגיות להעצמה נשית המתמקדות בפרט, בלי להתחשב במחסומים מבניים רחבים ובמכשולים חברתיים. למשל, בתחום ההעצמה הכלכלית, השאלה היא עד כמה המאמץ להעלות את שכרן של נשים מלווה גם במבנים תומכים (תחבורה, מסגרות לטיפול בילדים והזדמנויות תעסוקה) ושינויים בגישות תרבותיות. לטענת המשתתפות במחקר, כל סוגי תכניות 20 ההעצמה ממשיכות להתפתח ולפעול להעצמה גם ברמה האינדיבי י דואלית וגם ברמה הקולקטיבית. המטרה המרכזית היא לתרגם את ההעצמה האישית להעצמה קולקטיבית, ולכן ראוי שבעלי עניין וגופי תמיכה יבחנו את תכניות התעסוקה ו/או ההשכלה מזווית זו. שאלות למחשבה על יישום גישות מערכתיות יותר: כיצד תכניות לפיתוח הזדמנויות תעסוקה והשכלה לנשים ונערות # ?”מגדירות את המונח “העצמה באיזו מידה מאמצות תכניות אלה את הגישה המתמודדת בו # ?זמנית עם ההישגים האישיים ועם הסוגיות החברתיות הגדולות יותר איך התוכניות מתמודדות עם החסמים המבניים ו/או הנורמות התרבותיות המהווים מכשולים משמעותיים בפני שוויון מגדרי מלא? האם התכניות המתמקדות בהעצמה פרטנית מציידות את הנשים # האקטיביסטיות בכלים הדרושים כדי לקדם את מעמדן ולשפר את התנאים בתוך קהילותיהן ומחוץ להן? כיצד יש לתרגם את העבודה הפרטנית כך שתהפוך את הנשים # ?לסוכנות שינוי ולמנהיגות קהילתיות המחנכות אחרות ?שאלות למחשבה צעדים להמשך.... תרבותיים, - המשגה של העצמת נשים במונחים כלכליים, חברתיים7 משפחתיים/בינאישיים, משפטיים, פוליטיים ופסיכולוגיים, וחשיבה על 2 ההשפעה שלהם על המשפחה, הקהילה ואף מעבר לכך (ראו נספח ]).Malhotra et al, 2002[ לסקירה קֹונְ סֶ ּפְ טּואָ לִ ית של העצמת נשים בחינת דרכים למיקוד אסטרטגיות ולתכנון מענה, תוך התחשבות 7 .בשיקולים הרחבים ...צעדים להמשך תחום העמותות ההישגים המרכזיים: ) outreach( יישוג0 עלייה במספר ובמגוון הארגונים0 הזדמנויות לשיתוף פעולה0 שירותים0 לאוכלוסיות היעד ארגוני נשים רבים ומגוונים נוסדו בעשור האחרון, החל ביוזמות קהילתיות וכלה בארגונים ממוסדים המציעים תכניות רגישות תרבות למגוון אוכלוסיות, ממגוון דתות ומוצאים אתניים, כולל לעולות חדשות ולפליטות. עצם קיומם של ארגונים כה רבים נחשב להישג ולצעד בכיוון הנכון לשיפור חיי כלל הנשים בישראל. הגיוון בנושאים שעל סדר היום של ארגונים אלה ממשיך להתרחב, והאסטרטגיות שבהן הם והאקטיביסטיות משתמשים ממשיכות להתפתח בכיוונים חדשים ויצירתיים. בנוסף, יש לנשים הזדמנויות רבות לעסוק באקטיביזם הנטוע בעקרונות הפמיניסטיים שלהן עצמן, ובקשת נושאים רחבה יותר הנוגעת לכלל האוכלוסייה. בהתאם לכך, ניתן היום לזהות עשייה פמיניסטית במגוון עמותות ויוזמות ציבוריות. הישגים מרכזיים 21 :האתגרים המשמעותיים 0 קשיים בהבטחת מימון0 היעדר נראות של העשייה0 קושי בשילוב קולות מגוונים וממודרים על אף הפעילות הרבה בארגוני הנשים והאקטיביזם הפמיניסטי, ארגונים רבים העוסקים בענייני נשים אינם ידועים מספיק, או שאינם בעלי נראות מספקת בציבור הרחב. למרות ההתקדמות המשמעותית לאורך השנים לקראת הכללה רבה יותר, טרם נפתר האתגר של שילוב קולות מגוונים בסדר היום של ארגוני הנשים בזרם המרכזי. השאלות העולות נוגעות ליכולתם של ארגונים מקצועיים לגייס מספר היקף. -גדול של פעילות ותומכות על מנת להוביל לשינוי קהילתי רחב ) של היוזמות העוסקות בענייני diffusion( הצמיחה במספר והפיזור נשים הובילו לגידול חד בתחרות על מימון, לצד הפחתה במקורות המימון האפשריים הן בישראל הן בעולם. המשך הפיזור של העשייה ) טבעיים היכולים conveners( לקידום נשים השאיר מעט מאוד מארגנים להוביל התאגדות, וקיים חשש גדול מעצירת ההתקדמות בשל היעדר סולידריות או “אחוות נשים”. אתגרים משמעותיים סוגיות אסטרטגיות: דרישות 0 מערכות היחסים0 בחינה של מנגנוני המימון0 הפילנתרופיה מבקרי ה”התמלכ”רות”, או ריבוי העמותות, טענו במהלך השנים שתהליך זה הוביל להיחלשותן של תנועות חברתיות, ועורר את החשש שפרקטיקות פילנתרופיות, שכוונתן טובה, פגעו למעשה ביכולת של הארגונים המבוססים להניע מספר גדול של מתנדבות, תומכות ופעילות על מנת להוביל שינוי קהילתי. לאור זאת, כדאי לבחון איך משפיעה מדיניות המימון על יכולתן של מנהיגות קהילתיות לבסס ולהניע בסיס תמיכה רחב. בנוסף, חשוב גם לבחון איך הדגש על מתודולוגיה של פרויקטים משפיעה על יכולת המנהיגות לתכנון אסטרטגי גמיש שיוכל להגיב לשינויים התכופים במציאות הישראלית. הקרנות הפילנטרופיות צריכות לשקול כיצד לאזן את צרכיהן האסטרטגיים עם הצרכים של מקבלות המימון כך שיוכלו להתגמש במקרה הצורך ולפעול בצורה פרואקטיבית בסביבת העבודה הדינמית של קידום שינוי חברתי. סוגיות אסטרטגיות שאלות למחשבה על פרקטיקות פילנטרופיות: מהי הדרך הטובה לתמוך בפעילות ארגונית המבקשת ליצור שינוי # רחב ומערכתי? איך ניתן לחזק את עבודתם של הארגונים ושל האק י טיביסטיות? האם מנגנוני הדיווח הקיימים מסייעים או פוגמים ביכולת של הא�ר# גונים לפעול בצורה אסטרטגית ולהציע מענה לסוגיות עכשוויות בס י ביבה לא יציבה? באיזו דרך תומכים מנגנוני הדיווח הקיימים בקבלת החלטות של גופי המימון והארגונים/אקטיביסטיות? איך יכולים גופי המימון לפתח מערכות יחסים ארוכות טווח עם # ?הארגונים כדי לתמוך בצרכים תשתיתיים ולאפשר גמישות אסטרטגית ?שאלות למחשבה 22 ?מהי המשמעות של בניית שותפות פילנטרופית כיצד הדגש של המממנים על חדשנות יכול להשפיע על התחום?# איך אפשר לתמוך לאורך זמן בשינוי מערכתי, ומה אפשר לצפות משינוי כזה בטווח הקצר? צעדים להמשך.... יש לזכור שלגופי המימון יכול להיות תפקיד משמעותי בקידום 7 .התחום מעבר לתמיכה בפרויקטים ספציפיים או במגמות יש לחשוב על תפקידם של מנגנוני הדיווח בקידום עבודת 7 הארגונים והאקטיביסטיות, בהעשרה של תהליכי קבלת החלטות ולשאול האם הם מהווים הזדמנות ללמידה עבור הארגונים וגופי המימון כאחד. ...צעדים להמשך גיוס משאבים 0 גיוון מקורות המימון0 חיזוק המאמצים0 מהקהילה לאורך השנים האחרונות, השתנתה במדינות רבות ברחבי העולם הפרדיגמה, והנטייה היא לעבר גיוס כספים קהילתי ופעילויות מניבות הכנסה. ארגוני הנשים מזהים בהדרגה את הצורך בגיוון מקורות המימון שלהן ובניצול מקורות אחרים לתמיכה כספית. הארגונים משתמשים במגוון אסטרטגיות לפיתוח מקורות הכנסה נוספים, לקבלת תמיכה פילנתרופית מקומית רבה יותר ולעידוד מעורבות קהילתית בהיקף גדול. רבות מיוזמות אלו מחזקות מטרה חשובה אחרת של הארגונים, והיא להרחיב את תפוצת פעולתם, לעורר מעורבות יעילה בקהילות המקומיות וליצור תמיכה מקומית ארוכת טווח. רבים מארגונים אלה רואים במעורבות של מתנדבות יעד מרכזי, והם מגבירים את המאמצים ליצירת תשתית לגיוס כספים קהילתי (לדוגמה, קמפיינים לעידוד מצטרפות חדשות, אירועי גיוס כספים מקומיים, חברות דירקטוריון פעילות). שיח וסיפור סיפורים יכולים להוות פלטפורמות יעילות לפיתוח מעורבות קהילתית, ויש להמשיך לטפח ולפתח אותן. סוגיות אסטרטגיות שאלות למחשבה על גיוון מקורות המימון ויישוג בקהילה: באילו דרכים יכולים הארגונים להגדיל את הנראות שלהם ולהרחיב # ?) שלהם בקהילהoutreach( את היישוג אילו אפשרויות קיימות להרחבת מעורבות מקומית ומעורבות של # ,מתנדבות לשם ביסוס תשתית לגיוס משאבים קהילתי (גיוס חברות אירועי גיוס כספים, קמפיינים באינטרנט וחברות פעילה בוועד המנהל)? משאבים, קמפיינים משותפים במדיה - אילו מודלים של שיתוף# ובניית קואליציות ניתן לשכפל? באילו גישות שיתופיות אפשר להשתמש לשיווק מוצרים למכירה והגשת בקשות משותפות למענקים? ?שאלות למחשבה 23 האם קיימות דרכים אחרות לגוון את מקורות המימון ולבנות# ?)’שותפויות עם המגזרים השונים (הציבורי, העסקי וכו איך ניתן להרחיב את האפשרויות הקיימות כדי ליצור פלטפורמות # ?משותפות ל”סיפור סיפורים” ולביטוי אומנותי צעדים להמשך.... משאבים, קמפיינים משותפים - מינוף מודלים חדשניים של שיתוף7 .במדיה ובניית קואליציות לשם הגדלת ההשפעה של הפעילות בדיקה של האפשרויות לגיוון משאבים וליצירת שותפויות עם מגזרים אחרים (כולל המגזר הפרטי והציבורי). ) outreach( חשיבה על הדרכים לתמיכה בהגדלת הנראות והיישוג7 לשם גיוס מעורבות הקהילה ולביסוס תשתית חזקה יותר לגיוס כספים מהקהילה. הרחבה של האפשרויות הקיימות לייצר פלטפורמות משותפות 7 .ל”סיפור סיפורים” ולביטוי אומנותי ...צעדים להמשך כאמור, הגישה המשתפת של המחקר ביקשה להדגיש השתתפות ופעולה בכל שלב של התהליך. תקוותי היא שהסוגיות והצעדים להמשך שפורטו לעיל, יעוררו חשיבה ודיונים חדשים על מגוון הנושאים החיוניים לשם השגת השפעה קולקטיבית גדולה יותר בעתיד. לסיכום מחקר פעולה משתף NCJW-בתמיכה משותפת של קרן דפנה ו ( National Council of Jewish Women) ד”ר ננסי שטריכמן 2018 מרץ הדוח שלהלן, מפרט את ההישגים והאתגרים השנים האחרונות,15 של ומעלה שאלות אסטרטגיות לעתיד