חומר רקע
צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (הארכת תוקף סעיפים בחוק האפוטרופוס הכללי, ובחוק הסדרי משפט ומינהל)(הוראת שעה), התשע"ח-2018
בתוקף סמכותי לפי סעיף 127(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009,1 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
הארכת תוקף
1.
תוקף סעיפים 15(א), (ג), (ג3) ו-(ג4) לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 2, ולעניין נכס מקרקעין – סעיף 15(ד) לחוק האמור, וכן סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-19703, כנוסחם בסעיפים 125 ו-126 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, מוארך עד יום כ"ג בתמוז התש"פ (15 ביולי 2020).
תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום כ"א בתמוז התשע"ז (15 ביולי 2017).
התשע"ח
( 2018)
(חמ 3-5617)(2018-8049)
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
במסגרת חוק ההתייעלות (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: חוק ההתייעלות) תוקן חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן: חוק האפוטרופוס הכללי). עניינו של התיקון בקביעת הוראות להעברת נכסים עזובים המנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי לקניין המדינה, ובתוך כך קביעת מועדים לביצוע הפעולות לאיתור בעלי הזכויות בנכסים, קביעת מנגנון נוסף על זה שהיה קבוע בחוק להעברה מהירה יותר של נכסים עזובים עד שווי מסוים וכן קביעת מנגנון להעברת נכסי מקרקעין לקניין המדינה.
חלק מהוראות התיקון, אלו העוסקות בהעברת נכסי מקרקעין לקניין המדינה, נקבעו בסעיף 127 לחוק ההתייעלות כהוראת שעה שתעמוד בתקפה עד ליום 15 ביולי 2017, אולם נקבע בסעיף קטן (ב) כי שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקפן של הוראות אלה לתקופה אחת שלא תעלה על שלוש שנים. ההוראות האמורות פקעו בחודש יולי האחרון, וכעת מוצע להאריך את תקפן מכוח סעיף 127 כאמור, לתקופה של שלוש שנים מיום פקיעת תוקף ההוראות.
במצב המשפטי שקדם לתיקון שנחקק בחוק ההתייעלות (וכיוון שהוראת השעה פקעה זה מכבר, על פניו מדובר גם במצב המשפטי הקיים כיום) קבע סעיף 15(ג) שניתן להעביר נכס מקרקעין לקניין המדינה לאחר 15 שנה אם ביהמ"ש שוכנע, לאחר שהאפוטרופוס הכללי העביר לו דו"ח בעניין, שאין הצדקה להמשיך את ניהול הנכס. תחת סעיף זה בפועל כמעט ולא בוצעו פעולות לאיתור בעלים, ולא הועברו נכסים לקניין המדינה בכלל. במסגרת התיקון שנקבע בחוק ההתייעלות כהוראת שעה בוטל סעיף 15(ג) ובמקומו נוספו סעיפים 15(ג3) ו-(ג4) והחלק הרלוונטי לנכס מקרקעין ב-15(ד).
סעיפים15(ג3) ו-(ג4) קובעים מספר פעולות לאיתור בעלי הנכס שעל האפוטרופוס הכללי לעשות ובסופן, בחלוף 25 שנה מתחילת ניהול הנכס, מועבר הנכס לקניין המדינה. משמעותן של הוראות אלה היא כי העברת נכס לקניין המדינה תתבצע כמנגנון חובה ולא רשות כפי שהיה עד אז, תוך עיגון חובת עשיית הפעולות לאיתור הבעלים.
בנוסף, נקבע בסעיף 15(ד) הסדר מיטיב הנוגע להשבת נכס מקרקעין שהזכויות בו הועברו לאחר יום התיקון: על פי הוראת סעיף זה, זכאי הבעלים לבחור בין קבלת שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה (בצירוף ריבית כאמור ובקיזוז הוצאות המדינה), לבין התמורה שנתקבלה מהעברת הזכויות, בתוספת השבחה (ככל שהמדינה השביחה את הנכס), בקיזוז הוצאות המדינה בקשר להשבחת הנכס ובצירוף ריבית.
בפועל, בעקבות התיקון נרשמה עליה משמעותית ביותר בהיקף הנכסים שמושבים לבעליהם או ליורשי הבעלים. כך, לעומת המצב שקדם לתיקון, שבו הלכה למעשה כמעט ולא אותרו בעלי נכסים, מאז תיקון החוק ועד סוף שנת 2017, אותרו בעלי הזכויות בכ-75% מנכסי המקרקעין לגביהם הושלמו פעולות האיתור, כאשר במרבית המקרים אותרו מספר בעלי זכויות לכל נכס. בנוסף, הוביל התיקון לכך שנכסים רבים מועברים בסופו של דבר ולאחר שמוצו הפעולות לאיתור הבעלים, לקניין המדינה.
נוכח התוצאות הברוכות של תיקון החוק, מתבקשת כעת הארכת הוראת השעה בהתאם לסמכות שבתיקון. נציין כי במקביל יחלו הליכים לתיקון ההוראות הנדונות בחוק כהוראות קבע, ולא כהוראת שעה, אך עד להשלמתם נדרשת הארכת תוקפה של הוראת השעה כאמור. מועד תחילת הצו נקבע רטרואקטיבית למועד פקיעת הוראת השעה (ה-15.7.2017), וזאת במטרה לאפשר את "החייאת" הוראת השעה בצו גם לאחר שפקעה.