חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח משולב של הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 83) (התיישנות), התשע"ח-2018
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
מיום 22.7.1982
ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982
ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176
8. קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי סעיפים 4 עד 6 סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.
9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שלושים שנים;
(1א) בפשע שדינו עשר שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת ראשונה ב' – חמש עשרה שנים;
(2) בפשע אחר – עשר שנים;
(3) בעוון – חמש שנים;
(4) בחטא – שנה אחת.
(ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.
(ב1) (1) בעבירת רצח לפי סעיף 300 לחוק העונשין – אין התיישנות;
(2) בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו- סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה כאמור או עבירת מהעבירות האמורותרצח כאמור בפסקה (1), שבוצעו לפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
(ג) בעבירה מסוג בפשע או בעוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם לגביה חקירה על פי חיקוק, או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות מיום ביום ההליך האחרון בחקירה, או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר., ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):
(א) בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;
(ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת ראשונה א' או בתוספת ראשונה ג' – שלוש שנים;
(ג) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת ראשונה א' ובתוספת ראשונה ג' – שנתיים;
(2) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו.
(3) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה בידי ראש אגף החקירות כאמור בפסקה (2), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין:
(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת ראשונה א' או בתוספת ראשונה ג' – שנה;
(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת ראשונה א' ובתוספת ראשונה ג' – שישה חודשים;
(4) ראש אגף החקירות או בעל תפקיד דומה ברשות אחרת בעלת סמכויות חקירה על פי דין (בסעיף זה – רשות חוקרת אחרת), לפי העניין, רשאי לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכותו כאמור בפסקה (3).
(5) התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מביניהן.
(ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א), ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.
(ג2) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
(1) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת, לפי העניין, להשלים את החקירה בשל היותו של החשוד, המתלונן, נפגע העבירה או עד מרכזי אחר, מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מחקירה, בשל מצבו הרפואי או הנפשי שיש בהם כדי למנוע חקירה או בשל כך שלא ניתן לאתרו.
(2) פרק הזמן שממועד מתן הוראה להשלמת חקירה לפי סעיף 61 עד העברת חומר החקירה בחזרה לתובע לאחר השלמת החקירה, פרק הזמן שממועד הגשת בקשה להוצאת תעודת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש]....עד מועד הוצאת התעודה או קבלת החלטה אחרת בבקשה, ופרק הזמן שממועד הגשת בקשה להגשת כתב אישום למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, עד לקבלת אישור המלקה האמורה להגשת כתב האישום – אם הוגשה למחלקה לחקירות שוטרים תלונה באותו עניין;
(3) פרק הזמן שממועד הגשת בקשה לעזרה משטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך החקירה, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות... או לפי דין אחר, עד לביצוע הבקשה או דחייתה בידי המדינה האחרת.
(4) פרק הזמן שבו מתקימים הליכים שנוקט החשוד שיש בהם כדי לעכב את החקירה או את הגשת כתב האישום נגדו;
(5) פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין.
(6) פרק הזמן ממועד מסירת הודעה לחשוד על אפשרות הגשת בקשה לשימוע עד להשלמת הליך השימוע , אם ביקש החשוד לקיים הליך כאמור.
(7) פרק הזמן שממועד הגשת ערר לפי סעיף 64, עד לקבלת החלטה בערר, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקה זו לא יעלה על שנה;
(8) פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן.
(ד) הוראות סעיף קטן (ג)סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו באותם סעיף סעיפים קטןקטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד', לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות.
(ו) נחקר אדם בשל יותר מעבירה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה, יום ביצוע העבירה החמורה מביניהן.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את תוספת ראשונה ב' ותוספת ראשונה ג'.
מיום 24.5.2001
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 389 (ה"ח 2940)
הוספת סעיף קטן 9(ד)
מיום 3.4.2008
תיקון מס' 55
ס"ח תשס"ח מס' 2145 מיום 3.4.2008 עמ' 415 (ה"ח 195)
הוספת סעיף קטן 9(ב1)
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)
הוספת סעיף קטן 9(ה)
10. (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
(1) בפשע – עשרים שלושים שנים;
(2) בעוון – עשר שנים;
(3) בחטא – שלוש שנים.
(ב) אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ב1).
(ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו שהה מי שהורשע בעבירה מסוג פשע או עוון מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו, ופרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתרו.
תוספת ראשונה ב'
תוספת ראשונה ג'
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955
41. (א) עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:
(1) עבירת בגידה - חמש עשרה שנה;
(2) עבירת עריקה - עשר שנים;
(3) עבירה אחרת - שלוש שנים.
(ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
(ג) אלה לא יבואו במנין הזמנים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);
(1) תקופה שבה שהה הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
(2) תקופה שבה נעדר הנאשם מן השירות שלא ברשות.
(ד) אם תוך תקופת התיישנות הוגש כתב אישום לבית דין צבאי או הוחל בהליך מטעם בית הדין, תקופת ההתיישנות תתחיל מיום ההגשה או ההליך.
(ה) הליך מטעם בית הדין לצרכי סעיף קטן (ד) – לרבות הוצאת הזמנה לנאשם כדין.
מיום 31.10.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 432 מיום 31.7.1964 עמ' 151 (ה"ח 537)
(ג) אלה לא יבואו במנין הזמנים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);
(1) תקופה שבה שהה הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
(2) תקופה שבה נעדר הנאשם מן השירות שלא ברשות.
(ג)(ד) אם תוך תקופת התיישנות הוגש כתב אישום לבית דין צבאי או הוחל בהליך מטעם בית הדין, תקופת ההתיישנות תתחיל מיום ההגשה או ההליך.
(ה) הליך מטעם בית הדין לצרכי סעיף קטן (ד) — לרבות הוצאת הזמנה לנאשם כדין.
מיום 31.10.1975
תיקון מס' 8
ס"ח תשל"ה מס' 776 מיום 31.7.1975 עמ' 198 (ה"ח 1161)
החלפת סעיף קטן 41(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן הקבוע בדין להתיישנותה.
מיום 5.8.1987
תיקון מס' 19
ס"ח תשמ"ז מס' 1222 מיום 5.8.1987 עמ' 153 (ה"ח 1821)
(ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור בסעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965 בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
החלפת סעיף 41 לחוק השיפוט הצבאי
41. (א) על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו הוראות ההתיישנות לפי סעיף 9, תוספת ראשונה ב' ותוספת ראשונה ג' לחוק סדר הדין הפלילי... בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות סעיף 9(ג)(3) לחוק האמור, יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
(2) הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות סעיף 9(ג)(2) ו-(4) לחוק האמור, יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין.
(3) נוסף על פרקי הזמן המנויים בסעיף 9(ג2) לחוק האמור, לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות באותו סעיף גם פרקי זמן אלה:
(א) פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר;
(ב) פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות;
(4) בתוספת הראשונה ג' לחוק האמור יכללו גם עבירות לפי סעיפים 72, 77(א)(1) , 104, ו-105.
חוק העונשין, תשל"ז-1977
מיום 31.3.1988
תיקון מס' 22
ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)
הוספת סעיף 353
מיום 21.7.2000
תיקון מס' 56
ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)
353. באישום בשל עבירה לפי סעיף 346(א) לפי סעיפים 346(א) או 347(א) תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטינה בינו לבין הקטין אינו עולה על שנתיים שלוש שנים, אם הקטינה הסכימה אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.
354. (א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי..– לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –
(1) עבירה לפי סעיף 351;
(2) עבירה שעבר האחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:
(א) אינוס – לפי סעיף 345;
(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);
(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);
(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד);
(3) עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.
(א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב תש"ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו;
(2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351;
(3) העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
(ג) (1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתה באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין שמונה עשרה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה1.
(2) ואלה העבירות:
(א) אינוס – לפי סעיף 345;
(ב) מעשה סדום – לפי סעיף 347(ב);
(ג) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1).
(ד) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפו עשר שנים שחלפה ממועד מיום ביצוע העבירה, חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.
(ה) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של חוק העונשין (תיקון מס' 84), התשס"ה-2005, טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.מיום 19.1.1996
תיקון מס' 47
ס"ח תשנ"ו מס' 1557 מיום 19.1.1996 עמ' 42 (ה"ח 2449)
הוספת סעיף 354