פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 89 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, ז' באב התשפ"ד (11 באוגוסט 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות  << נושא >>   נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר חברי הכנסת: מוזמנים: עופר אלישר – מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים סמדר פרידמן – נציגת משרד המשפטים דניאל איטח – מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה שלומי איתן – משנה סמנכ"ל לביצוע, חברת נתיבי ישראל קרן גלבוע – עו"ד, רשות האוכלוסין שלומי איתן – משנה סמנכ"ל לביצוע, חברת נתיבי ישראל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: שי אבדיאייב – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות  << נושא >>   << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלום לכולם, ברוכים הבאים למצטרפים ומי שכבר איתנו מהדיונים הקודמים שהיו היום, תודה שאנחנו מצליחים לגלות לכם עניין ושאתם מסכימים להישאר איתנו בין דיון לדיון. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המעקב הנוספת של הוועדה לעובדים זרים בנושא תשתיות. אני מבקש להודות למשרד התחבורה שענה לוועדה על הבקשות מהדיונים הקודמים. אני מבקש לדעת מה התקדם מאז הדיון הקודם, ומה הם השלבים לקראת הבאת עובדים זרים לתחום התשתיות. אני אבקש להתחיל עם נציג משרד התחבורה, שישיב לי מתי בפועל יגיעו לפה עובדים זרים בענף התשתיות. לפני שנעבור לשאלות שהכנתי, אני מבקש לשתף אתכם בתחושה, יש חריגות בתחושות המעורבות שאני מצוי בהן, בין התייחסות משרד התחבורה במכתב מענה לפניותיי, לבין הסאב-טקסט שלא ניתן להתעלם ממנו בתשובת שר העבודה, כבוד השר יואב בן צור, שזה המקום להודות לו שהוא עונה לי, לא זכיתי לזה עבר. הוא ענה באופן מפורט, ענייני ונכון. מי נציג משרד התחבורה פה? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> עופר אלישר, מנהל אגף אסטרטגיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם אדוני מכיר את התשובה של שר העבודה בנושאים הרלוונטיים שהם בממשק איתכם? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מאלץ אותי להקריא מכתב ארוך. גברת אביבית אסרף ממשרד העבודה? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> עופר עובד איתנו בצוות, הוא מכיר את מה שכתבנו, גם אם הוא לא קרא את המכתב. התהליכים פורטו אחד לאחד מבחינת לוחות הזמנים, מתי התכנסנו, מתי נקבע כל דיון. אם אדוני רוצה להקריא את המכתב - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אנסה רגע לדלג על זה. עופר, אם אני אשאל אותך, מה היא לפי דעתך תשובת שר העבודה לעניין התהליכים ששוכנים אצלכם? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אני אגיד לך מה התהליכים שעברנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא שאלתי מה התהליכים שעברתם. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אין לי מושג. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מלשכת מנכ"ל משרד התחבורה, אני מקבל מכתב כזה – "מעקב אחר יישום החלטת הממשלה 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות. סיכום ישיבה מיום 21 במאי 2024, מענה לסעיף 1. התכנסות צוות בין-משרדי, הצוות יתכנס בשני צוותים, אחד אל מול רשות האוכלוסין בדבר הנוהל, והשני משרד העבודה לגבי השכר בכללותם. הכל סגור, יש מספר סוגיות שצריכות ליבון". מה שאנחנו מבינים הוא שהכל סגור, יש משהו טכני קטן לפה ולשם. "דרישות רישוי ובטיחות, מיון של העובדים, פירוט של התהליכים שיש להשלים כדי לקבוע. משרד התחבורה פועל בסיוע של רשות האוכלוסין כדי ליצור מנגנונים של סינון ומיון העובדים הזרים". זאת אומרת, אנחנו עדיין בשלב בניית המנגנון שיסנן וינטר, עדיין אין. ואז יש טבלה ארוכה ומפורטת של תיאור המקצוע, בעברית ובאנגלית, עם כמות העובדים שמיועדת לכל תת-ענף. איך מאפיינים אותם? איך מעסיקים אותם? איך מגייסים אותם? איזה רישיונות הם מקבלים? איזה ביטוחים נדרשים להפעיל? שום דבר, כלום. נעבור לפעולות הנדרשות על ידי המשרד ועל ידי משרדים אחרים – "קביעת רשימת מקצועות הוצע. חתימה על הסכמים בי-לטרליים באחריות רשות האוכלוסין. פירוט דרישות המשרה המדויקות של המקצועות הנדרשים לקראת בניית מאגר עובדים בהכנה על ידי מנהל התשתיות במשרד התחבורה. הקמת מאגר עובדים פוטנציאליים ממדינות המוצא על ידי הממשלה הזרה. בחינה ומיון של עובדים מתוך המאגר וההליך נבדק בסיוע משרד הפנים ורשות האוכלוסין". "קביעת שכר, התבצעה פנייה נוספת אל הלמ"ס לקבלת נתונים לגבי משלחי יד הנדרשים בענף התשתיות, ולבסס על פיהן את השכר שיינתן לעובדים הזרים. הלמ"ס החזיר נתונים עדכניים לגבי משלחי היד, והתקיים דיון עם משרד העבודה לעדכון השכר". הדיון התקיים, אבל עוד לא נסגר? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> עוד לא נסגר סופית, אבל יש לנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז שימו לב כמה דברים קרו, אבל שום דבר לא נסגר. בסדר, אפשר לחכות, לא "ביג דיל", המדינה לא נחרבה, התשתיות לא התפרקו, אנחנו לא נמצאים כמעט שנה בתוך מלחמה, תקחו לכם את הזמן. "השלמת נוהל תנאים לעובדים זרים, הנוהל הבסיסי מוכן לשליחה" - - - << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> הוא נשלח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בנתיים בדוח שאני מקבל את זה הוא רק מוכן לשליחה. "ויש להשלים את מנגנוני הסינון והמיון". זאת אומרת, עדיין לא הושלם. "מענה לסעיף 2, הנושאים שנמצאים עדיין בבדיקה במשרד התחבורה לבין משרד העבודה הוא גובה השכר. כחלק ממשלחי היד לתשתיות הצוות הבין-המשרדי בהשתתפות משרד העבודה, התחבורה ורשות האוכלוסין, המליץ כי טווח השכר לעובד הזר בתחום התשתיות יהיה 106-70% מהשכר הממוצע לעובד הישראלי". << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> מאז יש עדכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז חבל שלא הוצאתם עדכון. למה אני צריך לקבל פניית התייחסות שאינה מעודכנת? אין פה שום התייחסות לבקשה שלי שהשכר יהיה שכר מינימום, ואת ההפרש ישלם המעסיק כאגרות. ככה מצד אחד העובד הזר לא מתחרה בשכר מול עובד ישראלי, ומצד שני למעסיק הישראלי אין עידוד להעסיק את העובד הזר, כי בין כה וכה הוא משלם את אותו השכר הממוצע או אפילו יותר לקופת המדינה, לעובד הזר אין תלונות כי הוא עדיין מרוויח בין פי שתיים לפי שלוש ממה שהוא מרוויח בארץ מוצאו. אין שום התייחסות לבקשה של הוועדה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> זה לא אלינו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לכולכם. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> זה לא בתחום שלנו במשרד התחבורה, כמובן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אתם חלק מוועדה בין-משרדית שדנה בעניין גובה השכר ואפיון על פי משלחי יד, ואתם לא באים ואומרים, רק רגע, תעצרו, בואו נעשה את זה יותר קל. את ההפרש אתם תאפיינו, זה לא אנחנו, וההפרש ישולם בתור אגרות על ידי המעסיקים. אז יש לכם חלק בעניין, יכולתם לקצר את התהליכים. אני אקריא לכם את המכתב שאני מקבל ביום חמישי בלילה ממכובדי שר העבודה – "בהמשך לבקשת הוועדה מיום 26 במרץ מהצוות הבין-משרדי ברשות משרד העבודה שהוקם בהתאם להחלטת הממשלה 1527. לעניין המלצות לשכר העובדים וחלוקת המכסות, להעביר את לוחות הזמנים להתכנסות הצוות ולהגשת ההמלצות, הריני להשיב. ביום 17 במרץ התקבלה החלטת הממשלה 1527, שעניינה הקצאת מכסת עובדים זרים לתשתיות". אנחנו מכירים את זה. "ביום 1 באפריל, נמסרו לנו שמות הנציגים של משרד התחבורה. ביום 3 באפריל התקיימה כבר ישיבת הכנה של נציגי המשרד, עם נציג נת"ע שהוא הגורם שרצו משרד התחבורה שייצג את הצרכים. מטרת הפגישה היתה מיפוי משלחי יד רלוונטיים, וכן טיוב ודיוק משלחי היד, וזאת על מנת להגיע לצוות עם נתונים רלוונטיים ומותאמים". "ביום 8 באפריל, התכנס הצוות למפגש הראשון, בו הוצגו משלחי היד וניתוח הנתונים, עלו שאלות לעניין משלחי היד ונדרשו הבהרות. משרד התחבורה נתבקש לבחון בשנית את התאמת משלחי היד לצורכי המשק ולהעבירם למשרד העבודה, לצורך עיבוד הנתונים לשם גביית השכר. בתוך כך, נעשתה עבודה של נציגת משרד העבודה עם הלמ"ס לצורך דיוק משלחי היד ורמות השכר". זאת אומרת, זה כבר מצד משרד העבודה, לא קשור אליכם. "ביום 16 באפריל, התכנס הצוות בשנית ורשימת משלחי היד הוסכמה על ידי הצוות ונקבעו שתי רמות שונות של שכר למשלחי היד. התקבלה הסכמה של כלל חברי הצוות ונקבע כי משרד התחבורה יציג את הצרכים לצורך הקצאת מכסה פנימית לקבוצות. נשלח סיכום על בסיס ההסכמות לחברי הצוות, לצורך האישור". חבר'ה, אנחנו מדברים על אפריל. "ביום 30 באפריל, התקבלה התייחסות של משרד התחבורה כי על אף ההסכמה שניתנה בדיון הקודם, השכר שנקבע על ידי הצוות לא מייצג את השכר בענף והם מבקשים לחזור לדיון בצוות". זאת אומרת, אחרי שנציגים שאתם שלחתם הסכימו למשהו, ביקשתם לאחר מכן לגרוס את כל העבודה ולחזור להתחלה. "לאור זאת, נתבקשו נציגי משרד התחבורה לדייק את משלחי היד כדי שישקפו את המקצועות הנדרשים ואת השכר בהתאם. ביום 12 במאי, התקיים דיון נוסף של הצוות הבין-משרדי, ומשלא התקבלו ממשרד התחבורה נתונים אחרים אשר מצריכים עיון מחודש, הוסכם על ידי כלל חברי הצוות כי הסיכום יעמוד בעינו. לאור הסיכום, נשלחה על ידי משרדנו טיוטת המלצות לאישור חברי הצוות, כך שביום 3 ביוני, נשלחו המלצות מוסכמות של הצוות למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, מצורף לזאת מייל". אם אתם שלחתם נציגים ואתם סומכים את ידיכים עליהם, תאפשרו להם לבוא לידי ביטוי. חזרתם בכם? ביקשתם לגרוס את הסיכומים? נתנו לכם זמן? תגיבו. לא הגבתם ופירסמו את הטיוטות, לא הכחשתם גם אותן, הסכמתם להן. זאת אומרת, הבקשה לביטול היא בקשה שלא באה לידי ביטוי על ידיכם, ואתם אלה שביקשתם לזה בדיעבד, כשהייתם שותפים מלאים לגבייה. אם תגידו לי שזו הדרך שבה אתם רוצים לקדם את העניינים, אני אקבל את זה, אני לא אמשיך לקרוא את כל ההשתרשרות, כי היא מאוד מביכה. ואני מבקש את רשות ועזרת נציג משרד ראש הממשלה בוועדת המנכ"לים. האם זה קצב עבודה ודפוסי עבודה שהם מקובלים עליכם במשרד ראש הממשלה? האם זה מה שאתם משרישים? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> צהריים טובים, דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה. לא. כפי שאתה יודע, זה לא הקצב וזה לא מה שמקובל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא? מה עשיתם נגד זה? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> אנחנו נותנים למשרדי הממשלה לעשות את העבודה המקצועית שלהם, היה ואחד המשרדים יפנה לוועדה, כפי שעשינו בסוגיות במשרדים אחרים, אנחנו ניכנס לאירוע. זאת אומרת, אני בקשר עם עופר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלתי פה הערת ביניים מהלשכה שלי ואני אסביר. לא היו צריכים להזדקק לצוות מנכ"לים כדי לתכלל עבודה, "פינג פונג" זריז ויעיל כמו שהיה לנו בדיון הקודם, לגבש הבנה, לאתר צרכים, לתת מענה ולהתקדם. נוצר מצב מביך, שצוות כזה הוקם וכונס בהמון מפגשים, אחד השותפים, משרד התחבורה, בחר את הנציגים מטעמו, הנציגים מטעמו הגיעו למסקנה וגיבשו את המלצותיהם. לאחר מכן, מי ששלח אותם החליט שצריך לגרוס את הסיכומים, ביקש אפשרות להגיש מחדש, לא הגיש מחדש, ולאחר מכן אישר את מה שכבר אושר קודם שעליו הוא הלין. זה לא היה אמור להיות ככה, אבל רצה הגורל שבנסיבות העניין ולאור האתגרים המטורפים שהמדינה נאלצת להתמודד איתם, הוקמה ועדת מנכ"לים בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שעד כדי כך טורח, "מגדיל ראש" ומבין את גודל השעה והאירוע, ושולח לפה נציג בכיר כל פעם מחדש. אתה "האח הגדול", הוועדה הזו היא "האח הגדול", מה אתם עושים כשאתם רואים את ה"פינג פונג" הלא סביר הזה, אתם רואים את האנומליה המלאה בין ההתחייסות של משרד אחד להתייחסות של משרד אחר, שלא מתכחשים למסקנות הביניים ולהשתרשרות. מה אתם עושים בשביל להגיד, "תעצרו, זה לא מקובל, תבואו לפה ותגידו מה עשיתם, מה גרם לך לחשוב שזה לא מקובל עליך? מה עם הצעת הוועדה לעובדים זרים? איך אתם ניגשים לזה? מה ביקשת לשנות? למה ביקשת לשנות? מה תגובתכם לעניין? תקבלו החלטה ובואו נתקדם עם זה". בנתיים אנחנו עם "פינג פונג" בלתי סביר של חמישה חודשים, באיחור של חמישה חודשים אחרים, חשוב שנבין את זה. אנחנו כבר חמישה חודשים דנים על דבר שהיה אמור כבר להיות מטופל לפני חמישה חודשים. זאת אומרת, הדבר הזה היה אמור להיות מטופל לפני עשרה חודשים, ואין לנו שום פיתרון. אני מבקש לדעת מה הצעדים הפעילים שמנכ"ל ראש הממשלה וצוותו הנאמן מבצעים כאשר הם מכירים את כל ההתרחשות הזאת? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> אני אגיד שני דברים. ראשית, ועדת המנכ"לים אישרה בתאריך 4 ביולי את המכסה לענף התשתיות והתחבורה, ולכן אין לי מה לדון בסוגיות של שכר, משלחי יד או כל סוגיה אחרת לפני שיש מכסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדרישתי, גם ממנכ"ל משרד הממשלה דרשתי להתייחס לכל העניין הפרוצדורלי שיגיע בעקבות הקצאת המכסות כאילו יש כבר מכסות. כי מה זה משנה אם תת-ענף מסוים מקבל 200 או 234 עובדים בעניין האפיון, הגיוס, הצורך, המנגנון, השכר, הרישיונות והביטוחים הנדרשים? זה לא משנה, "דינא דמלכותא דינא". << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> אתה צודק, אבל בסוף מוטלת עליי אחריות מסוימת, ואחת מהראשונות בהן היא להקצות מכסות. זאת אומרת, יש מקומות שבהן לוועדה יש סמכות כתובה שהממשלה נתנה לה, ויש מקומות שבהן הוועדה היא פלטפורמה טובה כדי לדחוף את משרדי הממשלה הרלוונטיים האלה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, בדיוק לזה אני מתכוון. << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> ברור לי שלזה אתה מתכוון, ולכן אני אומר שעליי מוטלת האחריות שאני עומד בסמכויות ובאחריויות שהממשלה הטילה עליי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלת. בוא נעבור עכשיו - - - << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> אני אעבור לדבר השני ואני חושב שזה מתייחס לאמירה שלך בדיון הקודם. אין לי תשובה טובה להגיד למה הדבר הזה לא מתקדם, אבל יש לי תשובה אחרת שאומרת שנקבע דיון בשבועיים או שלושה הקרובים עם משרד התחבורה, ניתן להם זמן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מצטער, זה לא מקובל עליי. יש פעולות שצריכות להתקבל באחריות, בסמכות ובפיקוח המשרד שלכם. כתולדה מזה, יש לכם לא רק סמכות, אלא אחריות שילוחית לוודא שתהליכים מקבילים בוועדות מקבילות על ידי מנכ"לים אחרים מנוהלים כנדרש. אם זה לא מתבצע, "תצלצלו בפעמון", תשמשו כמעין הוועדה לעובדים זרים בעניין הזה. "שלום, אנחנו קוראים את ההתכתבויות, אתם מדברים כאילו אתם במדינות אחרות, יקום אחר ובזמן שונה. איך זה מתיישב? למה "לכבס מילים"? בואו תסבירו לי מה עומד פה, איך מגיעים למסקנה? מה חסר? תערבו אותי אם צריך, אנחנו פה בשביל לתכלל את כלל הפעולות, אני מוציא לכם את זה כתוב וקובע סד זמנים סדור". אגב סד זמנים ברור, זה לא לתת להם עוד שבועיים או שלושה בשביל לקבוע דיון ולענות על מה שכבר היה אמור באפריל אם לא במרץ, מה זאת אומרת? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול לשאול את נציג משרד התחבורה כאן ונציגים אחרים אם עשיתי להם אישית טלפונית. אני שואל בדיוק את השאלות שאתה שואל - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> גם אני נשאלתי על ידי דניאל. אני רוצה להכניס הבהרה, ההמלצות נשלחו למנכ"ל רשות האוכלוסין כבר בתחילת חודש יוני, אחרי שהיו הסכמות גורפות של כל חברי הצוות. בתחילת יולי הנושא של התשתיות נדון בוועדת המנכ"לים, משרד התחבורה הגיע לשם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברת אסרף, הנושא של התשתיות נדון בתחילת יוני לעניין הקצאת מכסות, אבל - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> ודאי, אבל גם הנושא הזה של השכר עלה על ידי משרד התחבורה, לאור אמירות של משרד התחבורה שהשכר שנקבע לא משקף את השכר שמשולם בפועל, ועדת המנכ"לים שהתכנסה בעקבות הצוות המכין, הורתה לבחון את העניין מחדש. לאור הדרישה של ועדת המנכ"לים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שאם הייתם נאותים לקבל את המלצת הוועדה בדבר גביית שכר מינימום כמקובל, וכל הפרש ישולם בצורת אגרות, אולי הייתם מדלגים על המסוכה הזאת? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני מבינה את השאלה, גם הוועדה שאלה אותנו בנושא הזה. אני יודעת שבעבר היו דמי היטל שהוטלו על מעסיקים של עובדים זרים שהיו לאחר תשלום השכר של העובד הזר, הם היו מעין אגרה שמשולמת למדינה, והיא הייתה אמורה לעבות את העלויות של ההעסקה כדי בין היתר לא ליצור את התעדוף. דמי ההיטל בוטלו ולכן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני קצת פחות מעורה בהיסטוריה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי בר סמכא לתת לי על זה התייחסות ומענה? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני יודעת שזה היה עניין משפטי וזה בוטל, ולכן אין לנו מנוס אלא לייקר את עלות ההעסקה של העובד באמצעות תשלום שלא יפחת מהשכר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי פה ממשרד המשפטים? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> סמדר פרידמן, מתמחה ממשרד המשפטים. תודה אביבית, אנחנו לא מכירים, אבל אני אנסה לברר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הייתם בדיון הקודם שעסק בנושא? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> לא, אני פה במקום - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מכירים את היוזמה של הוועדה בנושא? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אני במקום לינא סלם, אני חושבת שהיא היתה, אנחנו ננסה לברר. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אין לנו סמכות כרגע בהתאם להחלטות האלה של ביטול דמי ההיטל לגבות דמי היטל. לכן, כגוף שאמון לשמור על תעסוקת הישראלים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואם שומרים את ההגדרה של אגרת בקשה ורק לייקר אותה כדי שכך יושבו התנאים? << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> קרן גלבוע מרשות האוכלוסין. ההחלטה של ועדת מנכ"לים האחרונה היא להוזיל את האגרות בתשתיות, אז לא כל-כך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש הבדל עצום בין אגרות שמופקעות בגבייה שלהן, ואני מקדיש לטובת העניין המון שעות בשבוע, לבין הרצון שלנו בעניין גובה השכר שיושווה לעובד הממוצע במשק הישראלי. הגבול הזה ישולם לקופת המדינה, כדי שמצד אחד אנחנו נוודא שאין תמריץ להעסיק עובד זר על פני ישראלי, ומצד שני שהעובד הזר לא יקבל סכום מופקע מעבר למה שיכול לצפות לו. הרי, אתם לא מדמיינים לעצמכם שמעבר להגנה שמדינה מצפה שהעובדים שלה יקבלו שכר לפי שכר המינימום במשק לעובד ישראלי, היא או העובד גם יצפו שישלמו לו שכר מופקע הרבה יותר ממה שהוא מצפה לו, שהוא פי כמה וכמה ממה שהוא מרוויח בארץ מוצאו. כל זה רק כדי לא לגרום לעידוד העסקה שלו על חשבון ישראלי. כל עניין של השוואת תנאי השכר היא כדי שלא ייפלטו ממאגר העבודה ידיים ישראליות. בנוסחה שאני מציע, שומרים על כלל האינטרסים וכולם נהנים מזה. אנחנו מבינים שעובד זר שמגיע לעבוד פה, גם אם הוא מקבל שכר מינימום זה עדיין פי שלוש בממוצע ממה שהוא מרוויח בארץ מוצאו. עלויות המחיה שלו בארץ נמוכות בעשרות מונים מאשר עלות המחיה של עובד ישראלי באותו התחום. אפשר להסביר ולהבין מה ההיגיון שעומד מאחורי שכר גבוה יותר שעובד א' מקבל לעומת עובד ב' שעובד באותו תחום אצל אותו המעסיק. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אבל עדיין, גם עם מה שאדוני מציע, המעסיק כביכול ישלם את מה שהוא נדרש היום - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, אין עם זה בעיה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני מבינה את ההיגיון שעומד מאחורי הדרישה, אבל בסופו של דבר, כלפי המעסיק עצמו בפועל, השלם שהוא משלם באמצעות ההמלצות הקיימות כרגע או השכר במידה ובאמת ייתבצע השינוי שאדוני מציע, עדיין הוא אמור לשלם את אותו השכר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמת, ואת אומרת שעדיין לא יודעים מה השכר? אם היום זה עסק פרטי שלך, כמה זמן נדרש לך כדי שתדעי מה השכר הממוצע? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני יודעת מה השכר הממוצע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם אני יכול לבדוק ב-20 דקות, זה לא כזה מסובך. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> ההמלצות הוגשו כבר ביוני, אבל בסופו של דבר, למעסיק זה אותו התחום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חוזר למשרד התחבורה. מה גרם לכם לבקש לבחון מחדש את עלויות השכר? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> התייעצנו עם אנשים בשטח, עם התאחדות הקבלנים וקיבלנו משובים מהם, שהם לא יכולים לעבוד עם השכר שהומלץ עליו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התאחדות הקבלנים זה גוף שמקובל לקבל ממנו אינדיקציה טובה יותר מאשר הלמ"ס? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למה פניתם אליהם? למה לא פניתם אליי לשאול אותי? למה לא פניתם לגברת הזאת? תסבירו לי. הרי, כשרוצים לקבוע רמת שכר, יש כמה אפשרויות, האחת היא לפנות ללמ"ס, והשניה היא לפנות ללשכות התעסוקה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, פניתי ללמ"ס. בעקבות האינדיקציה שקיבלתי מהשטח, אמרתי, "אני לא מאמין לסקטור פרטי, הוא בא לרמות אותי", אז הלכתי ללמ"ס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל זה התחיל עם הלמ"ס. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא. מה שהיה בלמ"ס בהתחלה לא היה כמו מה שקיבלתי עכשיו בנתונים החדשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, הלמ"ס התאימו את הנתונים? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> הלמ"ס נתן לי נתונים בהתאם לפירוט משלחי היד שנתנו ללמ"ס, הוא עשה עבודה חדשה והציג בפניי נתונים מאוד מפורטים לפי משלחי היד. אמרנו, "או-קיי, קיבלנו את השכר הממוצע של הישראלי. עם השכר הגבוה הזה אנחנו לא יכולים לעבוד, אבל עם השכר הנמוך יותר אנחנו כן יכולים לעבוד", עם עובדי כפיים וביוב בתשתיות. את אלה אנחנו יכולים להביא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם אדוני אומר שהלמ"ס הגישו שתי טבלאות במועדים שונים? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אני לא יודע מה קרה בטבלה הראשונה, לא הייתי שם. אבל כשנכנסתי לזה ודיברתי עם הלמ"ס, הבאתי להם את משלחי היד וביקשתי שיעשו את העבודה הזו ויביאו לנו את השכר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי פניתם ללמ"ס בבקשה הזאת? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לפני חודש בערך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה עשיתם עד מלפני חודש עם זה? אתה יודע שהלמ"ס הביאו כבר הערכה קודמת? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> מזה נוצרו האחוזים 106-70%, זה מה שהיה לפני שנכנסתי לתוך העניינים. אמרתי ללמ"ס שאני מבקש שיעשו פילוח לפי משלחי היד, והם עשו עבורי עבודה מאוד לא פשוטה, ונתנו לי נתונים מדויקים יותר. ראיתי שהם פילחו את זה לפי שעות עבודה לדוגמה, השכר שהיה שם היה מעל 182 שעות חודש, חילקנו את זה ועשינו תקנון לפי 182 שעות שאותן אנחנו צריכים. הגענו לשכר היותר נכון, היו שם שעות נוספות וכו', חילקנו ועשינו את החישובים המתמטיים. הגשנו את זה למשרד העבודה, וביום רביעי יש לנו ישיבה איתם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי הגשתם את זה למשרד העבודה? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לפני מספר שבועות. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> משרד התחבורה הציג נתונים בישיבה שהתקיימה ביום 11 ביולי, משרד התחבורה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מספר לכם שבתשובתו של שר העבודה, כחלק מההשתרשרות העניינים הוא מספר שנקבע דיון נוסף ביום 18 ליולי, אבל הוא לא התקיים בפועל. אתם יודעים למה? זה הרבה אחרי 11 ביולי. על פי דברי שר העבודה – "מכיוון שנציגי משרד התחבורה טרם השלימו את עבודתם בהתאם לסיכום הצוות". אז בואו נעבור עוד שלב, נקבע דיון נוסף, 14 באוגוסט. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> נכון, ביום רביעי הקרוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כבר לא כמה שבועות, נכון? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> הם הציגו נתונים ביום 11 ביולי, מצאנו בהם פערים, חזרו מקצועות בשכר מאוד גבוה של מעל 20,000 שקלים. שאלנו אותם אם זה באמת הדיוק שהם רוצים ואם נכון שזה יהיה בהמלצות. אנחנו לא יודעים לשיים ולהצביע נקודתית על עבודה, כי העבודה היא לפי מה שמשרד התחבורה מאפיין. אני לא יודעת מה הצרכים שלהם, אני יודעת לקחת את הרשימה ולעבוד על הרשימה שהם אפיינו אותה כרשימת המקצועות הנדרשת. כשראינו שהשכר שם הוא בחריגה מאוד משמעותית והוא חורג מרמות השכר שכבר המלצנו עליהם בצוות, ביקשנו לטייב את הנתונים, כך שיתאימו ויהיו סגורים, גם אם יש מקצוע שהוא 20,000 שקלים, אין בעיה, נעשה קבוצה של שכר מאוד גבוה, אבל רצינו לוודא שאלה באמת משלחי היד ואלה הדברים המתאימים ומשרד התחבורה נתבקשו למפות. בשבוע שעבר נשלחה לנו הרשימה המעודכנת אחרי המיפוי, ועליה אנחנו נדון בישיבה ביום רביעי הקרוב, 14 באוגוסט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה שוויון נפש אנחנו מעלים פה אפשרות שעובד זר ישלם פה 20,000 שקלים בחודש? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אנחנו מחקנו את השורה הזאת, אנחנו לא מוכנים לזה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני לא מכירה צרכים, אני מכירה שכר בהתאם לצרכים, אני לא יודעת לאפיין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה הוא מקבל באסדות הגז בארץ מוצאו? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אדוני, יש לי טבלה מעודכנת, אתה רוצה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בטח. ברשותכם, אני רוצה לפתוח את זה קצת מעבר לזה. אנחנו מבינים שבאיזשהו שלב הדיון הזה ישלים את התהליכים שלו וכולם יראו עין בעין, אבל במקביל לזה יש פעולות שחייבים לבצע אותן בעניין מנגנוני הגיוס, דרך ההגעה שלהם, דרך ההעסקה שלהם, האפיון שלהם, המבחנים שלהם, הביטוחים שלהם. מה קורה עם כל שאר התהליכים? נחכה עד שנסיים את אותו אפיון של טבלת התאמת השכר ורק אז נתפנה אליהם? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מה עשיתם עם זה? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> יש לנו שלושה תהליכים, עם אחד שסיימנו שהוא נוהל התנאים לעובדים זרים, והוא נשלח למנכ"ל רשות האוכלוסין. שנית, נושא השכר עומד להסתיים, אני הבנתי ממשרד העבודה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעזוב רגע את השכר בצד. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> שלישית, יש את כל הנושא של המיונים והוא הדבר הגדול פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מה קורה עם המיונים? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אנחנו עובדים עם רשות האוכלוסין - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק להזכיר לאדוני, משרד התחבורה התחייב שעד 30 במאי אנחנו מסדירים ומפרסמים את הכל, זוכרים? להקריא לכם את הפרוטוקול? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אתה יודע לאן אתה נכנס, אתה לא יודע איך אתה יוצא. אנחנו במשרד התחבורה מעולם לא עבדנו עם עובדים זרים, אנחנו מוציאים תקציבים לחברות הביצוע שלנו, לחברות הביצוע יש מכרזים לקבלני התשתית - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מציע לדייק טיפה את עניין הממשק של משרד התחבורה עם עובדים זרים, שכן כל עבודות המטרו והתשתיות החיוניות מבוצעות על ידי עובדים זרים, וזה חלק מפעילות משרד התחבורה, אז חשוב לדייק בנתונים האלה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> זו פעם ראשונה בתולדות משרד התחבורה שאנחנו מתעסקים עם הנושא של עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת ביצוע זרה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא, זה קבלנים שמביאים עובדים זרים, לא אנחנו כמשרד התחבורה מתעסקים בזה, וגם לא חברות הביצוע שלנו. עכשיו נכנסנו לתוך הנושא הזה של העובדים הזרים, מיונים, סינונים וכו'. אנחנו לומדים את הדבר הזה תוך כדי, ואנחנו צריכים לקבל את העזרה שאנחנו יכולים לקבל ממי שכן עושה את זה. אנחנו עובדים עם רשות האוכלוסין. אנחנו מנסים לבנות מנגנונים לכל הנושא של הסינון והמיונים. יש לנו טיוטות מכתבים לממשלה זרה, יכול להיות שנצטרך לצאת למכרז, לחברה שתבצע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> יכול להיות מכרז או פטור ממכרז, תלוי מה יהיה. אנחנו נצטרך לבצע התקשרות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה זה לא מבוצע? למה העבודה לא במקביל? למה להגיד, "בואו נטפל בזה, אחרי זה נתפנה לטפל בזה, ואחרי זה נטפל בזה". תסבירו לי, למה העבודה לא מתבצעת במקביל? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אני לא יכול להסביר, אלה התהליכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי יודע להסביר? התפקיד שלי כיושב-ראש הוועדה היא לבקר את התהליכים של משרדי הממשלה, וזה מה שאני מנסה לעשות כרגע. למה העבודה לא מתבצעת במקביל? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> היא מתבצעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בוא נבדוק את זה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> התהליך הזה של המיונים וכו' הוא תהליך שדורש מכרזים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> "דרישות רישוי ובטיחות לעובדים זרים בתשתיות", נקבעו כאלה? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא שאני מכיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז איך אתה אומר שאתם עובדים במקביל? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא, מישהו יצטרך ללכת ולעשות את הדברים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ודאי, זה הרי לא משמיים. מר איטח, מה? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> קשה לי לשמוע את הדברים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה עושה בעניין? אתה נציג משרד ראש הממשלה, בסוף אני אפנה אליכם בתלונות. << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודיע את זה גם למנכ"ל שלך. זאת המשמעות של אחריות שילוחית, אתם "האח הגדול", אתה שומע תשובות כאלה. ואתה לא צריך לבוא לפה בשביל לשמוע את התשובות האלה, כי אתה יודע שכל התהליכים המקבילים לא מתקיימים. "רק אחרי שנדון בגובה השכר, נתפנה בהליכי רישוי, ביטוחים, גיוס, במיון, באתרים, בשיכון". אתה שומע את זה בדיוק כמוני, אז מה זה "קשה לי"? יש קשה בלחם וגם אותו אוכלים. אני מצפה שמשרד ראש הממשלה ידאג להוציא מסמך, ואני מודיע גם לגברת אסרף, פנייה טלפונית מבחינתי היא לא פנייה, פנייה היא אך ורק בכתב. פנייה שתבטא את מה שקשה לך לשמוע. אם משהו שמעודד אותי בכל השיח הזה, יש פה אדם שקשה לו לשמוע. אני מצפה שיהיו בפנייה ציפיות, הנחיות וקביעת מועדים. זה בלתי מתקבל על הדעת, אנחנו חייבים להביא דין וחשבון, עברו עשרה חודשים. לא הייתם צריכים שאני אקיים דיונים בעניין כדי לקיים את זה. מסיבות עיתונאים, כותרות, גזירות סרטים יום ולילה, אבל מה אתם עושים בדברים הבסיסיים? לפרסם מכרז, לקבוע זכיין, מתי אתם רוצים? מתי אתה, כנציג משרד התחבורה, מתכוון שיהיו פה עובדים זרים לתשתיות? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא יודע להתחייב לדבר כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קח את הזמן. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> סליחה, אישית אני לא יודע להתחייב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה דיון שלישי היום, דיון הביניים גם היה "בוננזה" אחרי מפח נפש. << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> אני חושב שמצופה מהמשרד הממשלתי שאמון על אותו ענף, אותו מנכ"ל אמון על אותו ענף, בדיוק כמו שקורה בממשלי המשרדה האחרים, כשיש אתגרים ובעיות, להציף אותם, וזה במקביל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע שלהציב בעיות ואתגרים מחייב התייחסות ממי שמציב את הבעיות והאתגרים, נכון? ואם פעולות בסיסיות לא בוצעו עד עכשיו, אתה מצפה שאדם יבוא ויגיד, "בואו תבדקו אותי"? לכן, מצופה מכם במשרד ראש הממשלה, כמי שמתכלל את כלל פעולות העבודה המשרדית והבין-משרדית, לראות כשתהליכים כושלים מתקבעים כמציאות, להתריע מפניהם, להוציא דוחות רלוונטיים ולהפיץ אותם. בעלי התפקידים צריכים לדעת שהם חשופים לביקורת ציבורית, הם יישאלו שאלות קשות והם יובכו. מעבר לזה, אתם צריכים גם לקבוע סד זמנים לתת התייחסות ומענה לאותם צרכים. אני רוצה שתבינו, דברים בסיסיים עדיין לא בוצעו. בטבלה שהעברת לי, אחד מהסיווגים שיושב תחת סמל משלח יד 7122 שמדבר על ריצוף, הוא מדבר על כך שהוא אמור להרוויח 6,832 שקלים. מה ההבדל בין רצף תשתיות לבין רצף בבניין? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אני לא יודע להגיד, אבל יש הבדל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ההבדל? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא יודע, יש סיווגים. יש הבדל בין תשתיות לבין בניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מדבר על רצף. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> לא יודע להגיד לך. יש לנו בחור מנתיבי ישראל שיכול לענות לך. << דובר >> שלומי איתן: << דובר >> הרצף בבניין שמתבצע בתוך הקומות בבניין, מדובר בריצוף של 60 על 60 וכדומה. הרצף בתחום עולם התשתיות הוא אבני שפה, זה ארוגות לעצים וכדומה, אלה עיקר עבודות הריצוף בתחום התשתיות, וכן חיפוי אבן. אם אתה עושה קירות לתימוך כבישים, אתה מחפה אותן באבן בהיבט האדריכלי. אלה עבודות של פיתוח עולם התשתיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, להניח אבני אקרשטיין על חול ים בתוך שבלונה קשה יותר מאשר לרצף, להכין טיט, לסחוב אותו בתוך הדירה ולעלות 6-5 קומות ברגל? << דובר >> שלומי איתן: << דובר >> לא אמרתי את זה, רק אמרתי מה העבודה בפיתוח לעומת בנייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה זה אמור לעלות יותר? למה לטובת ריצוף בעבודה אצל קבלן בנייה אין דרישת שכר, אבל ריצוף בעבודה בתשתיות יש דרישת שכר? שבאופן מיידי גם מקפיצה את המחיר. << דובר >> שלומי איתן: << דובר >> אני לא יודע מה המחיר בעולם הבנייה. אני מכיר את העבודה בעולם התשתיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה יותר זול. << דובר >> שלומי איתן: << דובר >> בעולם הבנייה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר >> שלומי איתן: << דובר >> אפשר לתת לזה הסבר, אני לא יודע אם הוא נכון. הוא מרצף בעולם התשתיות את אבני השפה, זה כבד, זה מעל מטר, הוא מעביר את זה על בטון יבש. זה לא בדיוק כמו בעולם הבנייה, אבל אני לא מתעסק בעלויות הריצוף בעולם הבנייה, אני לא מכיר אותן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אפנה למשרד העבודה, מה הסיבה שאתם מאפיינים הבדל בין דרישה לעבודת רצף אם הוא מגיע לחברת בנייה או לחברת תשתיות? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני חוזרת אחורה לימי החקיקה של החלטת הממשלה הזאת במרץ. כחלק מהעבודות שאנחנו עושים כמשרד העבודה לפני שאנחנו תומכים בקידום החלטת ממשלה, אנחנו מקבלים אינדיקציות לרמות השכר, ומשניתנה לנו אינדיקציה על ידי משרד התחבורה שרמת השכר בתשתיות היא גבוהה, אנחנו מוסיפים להחלטת הממשלה את המנגנון של החלטת הממשלה, וזו הסיבה למה נוצרה ההגבלה של השכר. לגבי האריחים והרצפים שנמצאים כאן ברשימה, אני העברתי בקשה להתייחסות משרד הבינוי והשיכון כדי להבין שאין הקבלה בין משלחי היד, ושזה לא חונה תחת המקצועות הרטובים. יש לנו התייחסות של משרד הבינוי והשיכון, היא נשלחה גם למשרד התחבורה והיא תידון גם כן בדיון הקרוב. ככל ומדובר באותה עבודה, אנחנו לא נוכל להכניס אותה גם פה וגם פה, והיא תהיה חייבת לחנות במקום אחד. המטרה שלנו היא לא לייצר מקבילות לאותן עבודות, אלא לתת מענה במקום שאין ידיים עובדות, והן מענה לתפקידים מסוימים שהם לא עבודות רטובות, כי עבודות רטובות אפשר להעסיק תחת ענף הבניין. המטרה בהחלטה היתה לתת מענה דווקא לתפקידים אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נעבור לדברי סיכום. הוועדה מבקשת ומצפה ממשרד ראש הממשלה לשלוח בדחיפות עוד השבוע, ואני מתכוון עד מחר, מסמך בכתב למשרד התחבורה עם העתק הוועדה בדבר ציפיות הנחיות וקביעת מועדים להליך הבאת עובדים זרים לתשתיות. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לקדם את הפעולות הבסיסיות להבאת עובדים תוך כדי ביצוע פעולות במקביל, בכל נושאי המיונים, הכשרות, רישיונות, ביטוחים, דרכי הבאה, העסקה, גיוס וכן הלאה. הוועדה מבקשת ממשרד העבודה עדכון בכתב על תוצאות הפגישה הקרובה שתתקיים ביום 14 באוגוסט עם משרד התחבורה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>