חומר רקע

1 gisha.org חלומות בהמתנה השפעות הסגר על נשים ברצועת עזה 49 הגבלות שיטתיות על חופש תנועה כרוכות באופן מובנה בהפרה של זכויות אדם. נשים, המהוות אחוז מהאוכלוסייה ברצועת עזה, פגיעות במיוחד להשפעה של ההגבלות החמורות שמטילה ישראל על תנועת אנשים וסחורות אל הרצועה וממנה; הן משלמות מחירים חברתיים וכלכליים כבדים בשל הסגר .2007 שכופה ישראל מאז דף הנתונים הזה מבוסס, בין היתר, על מעקב של שנים אחר השיבושים שגורם הסגר לחיי משפחה, לכלכלה, לתפקוד החברה האזרחית ולנשים מכל שדרות החיים. מוצגים בו ממצאי מפתח בנוגע להשפעות הסגר על חיי פלסטיניות תושבות רצועת עזה ומוגשות בו המלצות לצעדים שיבלמו את הפגיעה בזכויות אדם, בראשן הזכות לחופש תנועה. השפעת הסגר על כוח העבודה ברצועה והשלכותיו על תעסוקה ואבטלה בקרב נשים יותר מעשור של סגר, הגבלות תנועה ומבצעים צבאיים, סגירה מתמשכת של מעבר רפיח למצרים פלסטיני, השאירו את חותמם על שוק העבודה -וסנקציות ומהלכים במסגרת הקרע הפוליטי הפנים אחוז 70-, מראים כי יותר מ2016-בעזה ועל האפשרויות הגלומות בו עבור נשים. הנתונים האחרונים, מ אחוז סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. נתוני האבטלה עלו 47-מהאוכלוסייה נדרשים לסיוע הומניטרי, וש אחוז בקרב נשים. לצד 65.9- אחוז בקרב גברים ו35 על2018 דרסטית בעשור האחרון ועומדים בפתח 200-הירידה הניכרת והעקבית במספר מקומות העבודה הזמינים בעזה, חלה עלייה דרמטית – ביותר מ אחוז – במספר הנשים הכשירות לעבוד ומחפשות עבודה. גם אחוז האבטלה בקרב נשים שמאחוריהן אחוז. 68.9 עמד על2017- אחוזים; ב44.3 עמד על2005- שנות לימוד עלה משמעותית: ב13-יותר מ המשרות הספורות הזמינות, לרוב מוצעות לגברים. ומאחר שישראל אינה מאפשרת עוד לפועלים מעזה לעבוד בישראל, נאלצים אלה למצוא עבודה בעזה, מה שמגביל עוד יותר את כמות המשרות הזמינות לנשים. 2 gisha.org :מרים אבו אלעטא, מנהלת פרויקטים בארגון עאישה להגנה על נשים וילדים ברצועת עזה, מציינת “שיעור האבטלה בקרב צעירים, גברים ונשים, מאוד גבוה, אבל גם אלה הנספרים כעובדים עומדים בפני קשיים רבים. רוב חוזי העבודה, בין אם אצל רשויות השלטון, אצל ארגונים הומניטריים או אצל ארגוני החברה האזרחית, מוצעים לתקופות של בין חודש לחמישה חודשים, כך שלעולם אין לעובדים ביטחון תעסוקתי. מי שכן מוצאים עבודה כמעט אף פעם לא מקבלים זכויות סוציאליות. ופעמים רבות התשלום מגיע חודשים רבים אחרי שהתבצעה העבודה.” המצב שבו יותר ויותר נשים משכילות נכנסות לשוק העבודה בחיפוש אחר משרות, בשעה שמספר המשרות הזמינות הולך ויורד, בעייתי במיוחד בהתחשב בעובדה שנשים רבות מוצאות עצמן אחראיות בלעדיות לפרנסת המשפחה, בעקבות מות בן זוג באחד מסבבי הלחימה של העשור האחרון, אובדן כושר עבודה שלו, או בהיותו אסיר בישראל. נשים רבות יותר מחפשות תעסוקה גם בתחומי עבודה שנחשבו בעבר “גבריים”, כגון בנקאות, השקעות וניהול. מגבלות תנועה הן בין המכשולים המרכזיים העומדים בפני נשים שמחפשות הזדמנויות מקצועיות. למעלה אחוז מהנשים בכוח העבודה בעזה מועסקות במקצועות שירות כמו הוראה וסיעוד והשאר נוטות 85-מ לעבוד במגזר השלישי או בעסקים קטנים. הקריטריונים הצרים של ישראל ליציאה מרצועת עזה אינם כוללים קטגוריה כללית של יציאה לצרכי עבודה, והפרשנות הצרה של הקריטריונים הקיימים כמעט ואינה מכירה בעובדות או עובדים במגזרים הללו כזכאים לבקש היתרי יציאה לצורך מימוש הזדמנויות מקצועיות. שליטתה המתמשכת של ישראל במרחבים היבשתי והימי של הרצועה דחקה את רגליהן של נשים ממגזרים שבהם היוו חלק מכוח העבודה טרם הידוק הסגר. אחוז הנשים המועסקות בחקלאות ובדיג, אחוז ברבעון האחרון של 3- ל2007- אחוז ב36-למשל, ענפים שנפגעו קשות בעקבות הסגר, ירד מ . 2017 אחת ההחרגות של הסגר היא ההרשאה הישראלית למספר מצומצם של אנשי עסקים לצאת מהרצועה כדי לשווק ולרכוש סחורות מחוצה לה. ואולם, התנאים שמציבה ישראל, למשל הוצאת סחורות רק במשאיות ועלויות השינוע, הפכו את הרף לניצול האפשרות לשיווק בגדה ובישראל גבוה מדי ובדרך , הנשים שהחזיקו היתרי סוחר היוו רק שני אחוז מכלל 2016 כלל מעבר להישג ידן של נשים. בשלהי המחזיקים בהיתר סוחר בכיר (היתרי 320 , רק חמש מתוך2018 הסוחרים המותרים. נכון לתחילת ) הן נשים.BMG שינויי מדיניות המתרכזים בסחורות, כגון הרחבת סוגי התוצרת החקלאית המותרת לשיווק, ללא שינויים משמעותיים בתנועת אנשים, פוסחים על חלק גדול משוק העבודה ומונעים מרבים – ובעיקר מנשים – אפשרויות הכשרה ופיתוח מקצועי. ישראל מתיימרת להחליט על דעת עצמה מה טוב לכלכלת הרצועה ובכך משפיעה באופן מכריע על האפשרויות הפתוחות בה עבור נשים. מתפ”ש הודה כי “אפשרות הייצור, הביקוש וההיצע בשווקים הרלוונטיים – שוק המקור ושוק היעד” הם חלק מן השיקולים המנחים את החלטתו לגבי אילו מוצרים ניתן יהיה לשווק מחוץ לרצועה ומי יוכל לשווק אותם. אם ישראל מציבה עצמה כגוף המעורב בתכנון ובניהול כלכלת הרצועה, כאשר בפועל, מתפ”ש שולט ומכוון את פעילות המגזר העסקי, עליה לקחת אחריות גם על ההשלכות שיש למדיניותה על נשים בעזה. השפעת הסגר על חיי המשפחה אף על פי שלאורך שנות הסגר חלק מן ההגבלות על תנועת סחורות אל תוך הרצועה וממנה הוסרו או מותנו, ההגבלות החמורות על תנועת אנשים נותרו לרוב בעינן, ובמהלך השנה החולפת אף הוקשחו. בשל שטחה המצומצם של הרצועה, להגבלות על תנועת סחורות ישנה השפעה מידית וקלה לזיהוי. את השפעתן של הגבלות על תנועת אנשים אולי קשה יותר לכמת אך התוצאות הקשות ניכרות. 3 gisha.org מדיניות הבידול, שנועדה למנוע תנועה וחיבור בין שני חלקי השטח הפלסטיני, מפרידה בין בני זוג ובין הורים לילדיהם, פוגעת בלכידות וביציבות המשפחה הגרעינית, ומונעת קשר סדיר בין בני משפחה. למעלה מעשור לאחר שישראל הכריזה על עזה כעל “ישות עוינת”, תנועת אנשים בין הרצועה והגדה עדיין מוגבלת למספר זעום של אנשים העומדים בקריטריונים הצרים שקבעה ישראל, בעיקר חולים ומלוויהם, מכסה משתנה של סוחרים שזכו לאישור, ו”מקרים הומניטריים חריגים”. העתקת מגורים מרצועת עזה לגדה המערבית היא משימה כמעט בלתי אפשרית. משפחות שמפוצלות בין שני חלקי השטח הפלסטיני יכולות להיפגש רק במקרים של חתונה, מחלה מסכנת חיים או מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. גם במסגרת הקריטריונים הצרים הללו, אינספור בקשות נדחות על הסף ללא נימוק, או שמקבלות אישור חלקי (רק לחלק מבני המשפחה), או שנותרות ללא מענה מהרשויות הישראליות, שהתוצאה המעשית שלו היא סירוב. במקרים רבים, נשים שנישאות עוברות להתגורר בישוב של בני זוגן ובשל מדיניותה של ישראל הן שסובלות מניתוק מהוריהן, אחיהן ואחיותיהן ומקרובים וחברים. הגבלות התנועה שמטילה ישראל מחריפות את הקשיים שאותן חוות נשים העוזבות את בית משפחתן, ולמעשה הופכות את מסען למסע בכיוון אחד. גם כשנשים עומדות בקריטריונים המחמירים של ישראל להגשת בקשה לביקור בני משפחה בישראל או בגדה המערבית, וגם אם בקשותיהן זוכות לאישור, הנהלים הבירוקרטיים של ישראל לגבי קטינים מלווים מעמידות לא אחת אימהות בפני בחירה בלתי אנושית, למשל האם לבקר את הוריהן ולהשאיר מאחור את ילדיהן הקטינים ברצועה, או להישאר עם הילדים ולחכות שנים בתקווה שיזכו ביום מן הימים לבקר עמן בני משפחה שחיים מחוץ לרצועה. נשים בעזה נקלעות למצבים רבים בין הטראגי לאבסורד כתוצאה ישירה ממשטר ההיתרים של ישראל, המפר ומאתגר ללא הרף את זכותן לחיי משפחה. בנוסף לפגיעתה בחיי משפחה, מדיניות הבידול מפצלת ארגונים למען זכויות נשים ומחלישה את יכולתן השיתה ישראל איסור 2000 להיאבק, להשתכלל ולתת מענה לנשים החיות באותה החברה. בשנת אחוז מהנרשמים ללימודים 55 גורף על תנועת סטודנטים מעזה לאוניברסיטאות בגדה המערבית. מעל הן נשים. כך, מדיניות הבידול חוסמת 2017 באוניברסיטאות ומכללות מקצועיות בעזה בשנה האקדמית אפשרויות לרכישת השכלה אקדמית שקיימות רק באוניברסיטאות שבגדה מפני סטודנטים מעזה, שרובם נשים. אבטלה בקרב נשים אבטלה בקרב נשים עם למעלה שנות 13-מ השכלה 35.2% 65.9% 2005 2017 בסוף 2017 בסוף 44.3% 69٪ 10% 0% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 100% 2005 4 gisha.org מרים אבו אלעטא היא מנהלת פרויקטים ומגייסת משאבים בארגון עאישה להגנה על ופועל למען 2009-נשים וילדים. זהו ארגון עצמאי, שהוקם על ידי נשים פלסטיניות ב שילוב מגדרי באמצעות העצמה כלכלית ותמיכה נפשית לנשים ולילדים שנדחקו לשולי החברה בעזה. מרים סיימה לימודי תואר ראשון באדריכלות באוניברסיטה .2006-האסלאמית בעזה ב “השנה שבה סיימתי את לימודיי באוניברסיטה היתה השנה שבה נערכו הבחירות, והתרחש הקרע הפנים פלסטיני. אחר כך היה מבצע ישראלי רחב היקף ברצועה, שבעקבותיו היה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה. לאחר שנים של ניסיונות כושלים טווח בתחום האדריכלות, שקלתי להגר לארץ אחרת. כבר -למצוא משרה ארוכת התקבלתי לעבודה באיחוד האמירויות, אבל אחרי הרבה התלבטויות, החלטתי לא לקחת את המשרה. רציתי להישאר בעזה ולתרום לחברה שלי ולקהילה שלי. זו היתה החלטה מאוד משמעותית. שנים אחר כך עוד חיפשתי עבודה באדריכלות, בלי הצלחה. “מי שהכיר אותי כשהייתי סטודנטית יוכל לספר כמה אנרגטית וחיובית הייתי אז. התנדבתי בכמה מקומות במקביל, הימים שלי היו עמוסים. אחרי שסיימתי את הלימודים והבנתי שאין הזדמנויות תעסוקה, המצב הנפשי שלי הידרדר. בקושי מצאתי כוח לצאת מהבית. הבנתי שהתעודה שלי לא תעזור לי למצוא עבודה. הרבה חברות הנדסה נסגרו ברצועה בשנים האחרונות, כשלכל אורך התקופה, מצב התשתיות בעזה הולך ומידרדר. “כאשה, התהליך של חיפוש עבודה ברצועה קשה מאוד. מלכתחילה את מתמודדת עם מחסור אדיר במקומות עבודה, עם העדפה מפלה לגברים, שנתפסים כמפרנסים עיקריים עבור המשפחות שלהם. “המצב הכלכלי החמור דוחף בוגרי אוניברסיטה לסמים, לאלימות, לדיכאונות ואפילו להתאבדות. היכולת להתפרנס היא עניין של כבוד. צעירים מרגישים יותר ויותר שאין להם אופציות. הם מאבדים תקווה ומרגישים כאילו אין לחייהם טעם. העומס הנפשי והטראומות שמזמנים החיים ברצועה קשים במיוחד עבור נשים. מציאות החיים בעוני מחלחלת אל הקשרים החברתיים והקהילתיים. אנחנו כל כך עסוקים בניסיון למצוא פרנסה, כל כך מושקעים בו, שאפילו לשמור על קשרי חברות הופך למשני. “הזדמנויות עבודה בחו”ל עבור נשים מהרצועה נדירות גם הן. מדיניות ישראל במעברים ו'המניעות הביטחוניות’ מקשות מאוד. זה הגיע לידי כך שאנחנו אפילו לא שוקלות להגיש בקשה להיתר עבור הזדמנויות מקצועיות בחו”ל, כי אנחנו יודעות מראש שהן יסורבו. “לנשים מגיעה הזדמנות להצליח ולהוכיח עצמן בכל מקצוע, לצבור ניסיון עבודה ולהגשים את חלומותיהן. לנשים, כמו לכל אדם, מגיעה הזדמנות למלא את צרכיהן הכלכליים, להיות עצמאיות ולתרום לחברה שבה הן חיות”. מרים אבו אלעטא 5 gisha.org מסקנות והמלצות מגבלות התנועה שמטילה ישראל משפיעות על כל תושבי עזה – גברים, נשים וילדים – אולם ההשפעה על נשים חמורה במיוחד. ההגבלות החמורות על הפעילות הכלכלית, חלק מרכזי במדיניות הסגר שמטילה ישראל, צמצמו מאוד את שוק העבודה ברצועה. משמעות הדבר, שלנשים קשה עוד יותר לתפוס מקום בכלכלה ולהתפתח בה. הגבלות תנועה מונעות מנשים לפתח יתרון תחרותי, משום שאינן יכולות לצאת מעזה כדי לרכוש כלים וכישורים שאינם בנמצא ברצועה. ההגבלות פוגעות גם בקשרי המשפחה של נשים ברצועה ובקשריהן בקהילה. נשים הן חלק אינטגרלי מכל כוח עבודה בריא ומשגשג, ויש להן פוטנציאל אדיר לתרום לקידום ולפיתוח כלכלת עזה. מגבלות תנועה מפירות את זכות היסוד של נשים לחופש תנועה, מפצלות משפחות, מעכבות פיתוח כלכלי ומונעות חיים בכבוד מכל תושבי הרצועה, נשים וגברים כאחד. • כלכלה מתפקדת ומשגשגת מבוססת על מגוון רחב של עסקים: כאלה שעניינם מסחר וכאלה שמתרכזים במתן שירותים, עסקים קטנים וגם ארגוני חברה אזרחית. על ישראל להכיר בצרכיהן הלגיטימיים של נשות עסקים ונשות מקצוע ברצועה ולאפשר להן לצאת לחו”ל ולנוע בין שטחי הטריטוריה הפלסטינית (בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות). • על ישראל לשפר את התנאים במעבר כרם שלום ולפתוח מעבר סחורות נוסף בצפון הרצועה, באזור מעבר ארז או בסמוך לו. צעד כזה יגביר את הרווחיות ויקטין את עלויות השינוע של סחורות, ובכך יאפשר למגוון רחב יותר של סוחרים ובעלי עסקים למכור את מרכולתם בגדה המערבית ובישראל. יד ולא לעצור מעבר של חבילות דואר, כדי -בנוסף, על ישראל לאפשר העברת סחורות בכבודת לאפשר ולעודד מסחר גם בהיקפים קטנים. • על ישראל לחדול מריסוס מהאוויר של חומרי הדברה מעל שדות חקלאיים ברצועה; עליה לאפשר את כניסתם של חומרים ושל ציוד הדרושים לחקלאות ולחדול מהגבלת שיווק תוצרת חקלאית מעזה בגדה המערבית ובישראל; עליה להפסיק גם את הגבלת הפעילות באזור הדיג מול חופי הרצועה, על מנת לאפשר צמיחה בשני המגזרים הללו. צעדים אלה ישפרו גם את סיכוייהן של נשים למצוא עבודה בענפים שהיו חשובים בפריסת מקומות פרנסה לפני הטלת הסגר. • על ישראל לחדול ממדינות הבידול המחפירה, שנוגדת את החוק הבינלאומי, גורמת סבל מיותר בכך שהיא קורעת משפחות ומונעת קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בין הגדה המערבית ורצועת עזה. • ארגון גישה קורא להסרת הסגר הכושל שמטילה ישראל על רצועת עזה, בין היתר בגלל שרק כך תיפסק הפגיעה המתמשכת בזכויות של נשים.