חומר רקע
1
-
המלצות
דוח שנתי -
מצב ה)מחקר והפיתוח (מו"פ של ישראל
2024
-
2023
תקציר
נתוניה הכלכליים של ישראל בעשור האחרון מלמדי ם
.כי תלותה של כלכלת ישראל בתעשיית ההייטק, התהדקה
ההייטק הישראל
י
מהווה מרכיב מרכזי בתל"ג, בצמיחה ובייצוא. בעוד שבשנת2012
יצוא ההייטק עמד על37.2%
,
בשנת2023
הוא חצה את ה-
50%
. הבסיס המרכזי לתעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל הוא תשתיות המחקר
והפיתוח שלה שמעודדות חדשנות, יזמות ועיסוק מעמיק במדעים. תשתיות אלו מבוססות על מערכ ות חינוך
מתקדמות ומפותחות, מוסדות להשכלה גבוהה מצויינים -
המעודדים לחשיבה מדעית עצמאית ואיכותית, ועבודות
מחקר מעמיקות. אלו בסופו של דבר מניבים תוצר גבוה, כשחשוב לזכור כי כל זה לא יכול לצמוח ללא כ ח אדם
.איכותי
כ-
60%
ממסיימי התיכון בישראל, שנבחנו לבגרות ביש ראל, עומדים בדרישות הסף לקבלה לאוניברסיטאות, מתוכ
ם
21%
נבחנים בבגרות5 יח' למתימטיקה,
והם הפוטנציאל להשתלב בענף ההייטק של ישראל. מבחינת היקף
,תעשיית ההייטק הישראלית מבחינת משרות שכיר
, בישראל (
2023) ישנן כ-
400
אלף משרות שכירים/
ות בענף
ההייטק,
ועוד100
אלף שכירים/ות במשרות טכנולוגיות בשאר המשק, המהווים סה"כ כ-
10%
ממשרות השכיר
בישראל. אין ספק ש
הצורך להרחיב ולהגדיל את התעשייה הזו בישראל,
בעיקר אחרי אירועי
ה-
7
לאוקטובר, הפך
.קריטי מתמיד
,לפיכך
דוח שנתי זה,
של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
(מו )למו"פ נועד להציג תמונת מצב של המו"פ
האזרחי בישראל לשנת2023
מתוך ראייה רחבה ושימת דגש על התפתחותה האיכותית והטכנולוגית .של ישראל
הפרק הראשון
של הדוח מציג את פעילות עבודת המולמו"פ, הפרק השני דן במצב המו"פ של ישראל ומציג את
מרכיביו השונים של המו"פ אחריהם עוקבת המולמו"פ כמו: גיוסי חברות בשלביהן הראשונים, השקעה ממשלתית
במו"פ, מצב הפרסומים המדעיים, רישום פטנטים, תמונת מצב של ההשכלה הגבוהה והלימודים למדעים בהשוואות
שונות (לרבות השוואה בינ"ל), מצב החינוך למדעים בקרב תלמידי התיכון של ישראל ומצב המו"פ בערים המרכז יות
של ישראל: ת"א, חיפה, ירושלים וב"ש. כל אלו מאפשרים להבין כיצד יש לקדם את המו"פ בישראל ומאפשרים
.להמליץ למקבלי ההחלטות המלצות למדיניות לאומית
בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים,
הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים
זרים לישראל, בשנת2023
נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית , אשר נתן אותותיו גם
ב
ישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ה
הזנק
,ובגיוסי קרנות ההון סיכון
והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוח ד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-
7 לאוקטובר . מתקפה זו
השפיע
ה
גם
על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת2023
, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים,
שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים ה
המוצגים בדו"ח זה .
הפרק ה שלישי
של הדו"ח,
דן
בהתמודדות האקדמיה הישראלית עם האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם
בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-
7 לאוקטובר, ואילו הפרק ה שלישי מציג את פעילותן של ועדות המולמו"פ שפעלו
בשנת2023
והן: חינוך מדעי, אקדמיה-
,משק ,מצוינות מדעית תשתיות
מחקר לאומיות ו-
ועדת
ה
סביבה
וכן את
המלצותיהן למדיניות שתאפשר
שיפור המצב .
לא כל הוועדות סיימו לגבש את המלצותיהן בשנת2023
אך כולן
2
,נמצאות בשלבים מתקדמים לגיבוש ההמלצות. כנהוג ומקובל במולמו"פ המלצות הוועדות, לאחר אישור מליאת
המולמו"פ, מ וצגות בפני הממשלה בוועדת שרים
לענייני מדע וטכנולוגיה ,
מתוך מטרה
שאלו יאומצו ע .ל ידה
להלן המלצות המולמו"פ כפי שעולה מהדוח השנתי
המלצות מו"פ כללי
1.
העלאת ההשקעה במו"פ ממשלתי - ב שלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד
ההוצאה הלאומית למו"פ.אזרחי כאחוז מהתמ"ג
( מתחת לישראל נמצאת קוריאה4.8%
( ), טאיוון3.8%
)
( וארה"ב עם3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-
50%
בעשור האחרון,
ומשנת2012
הוא עולה ומתקרב
למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה
.מתמדת
,מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל92%
מהמו"פ האזרחי בשנת2022
בוצע ע"י המגזר
העסקי וכ-
6%
-
ע"י ההשכלה הגבוהה. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת2000
.
אם משווים נתון זה לעולם
,בישראל
שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-
OECD
. וגם ערכו המוחלט
.גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק
הצורך בהעלאת ההשקעה במו"פ ע"י
.הממשלה הפך קריטי מתמיד
2.
תוכנית אסטרטגית להורדת מימון התלות של המו"פ העסקי בגורמים זרים-
%
54
מהמו"פ
בישראל
מ בוצע בישראל ממ אך
ומן ע"י גורמים מחו"ל.
שיעור זה גבוה משמעותית בכל קנה מידה בהשוואה
למדינות ה-
OECD
.
,זאת ועוד חלקו של
המגזר העסקי בביצוע
ההוצאה הלאומית למו"פ
גדל
בצורה משמעותית
בין השנים1996-2022מ-
67%
בשנת1996, ל -
92%
בשנת2022
. העלייה בחלקו של המגזר העסקי באה על
חשבון חלקו של מגזר ההשכלה הגבוהה שירד
לאורך השנים מ-
25%
ל-
6%
., בתקופה הנדונה
3.
הגדלת ההוצאה ההמשלתית במו"פ- הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי, הכוללים ביצוע
,מחקרים
הזמנת מחקרים מגורמים אחרים ו
העברות למימון מו"פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון
ולתקצוב של
ההשכלה הגבוהה)ות"ת(
, הסתכמו בשנת2022
ב-
10
מיליארד
ש"ח
המהווים אחוז מסך ההוצאה הלאומית
למו"פ. הממשלה (משרדי הממשלה, מלכ"רים ציבוריים, רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים) ביצעה בשנת
2022
כ -
1%
מסך כל המו"פ האזרחי וחלקה במימון ההוצאה למו"פ היה כ -
7.9%
באותה שנה. נתונים אלו
מתייחסים רק למו"פ האזרחי, הממשלה מממנת ומבצעת גם מו"פ בתחום הביטחוני בהיקף משמעותי שאינם
נכללים בנתונים המוצגים
בדוח זה .
בשנת2022
הופנו50%
מהוצאות משרדי הממשלה
ל קרנות
אוניברסיטאיות (ות"ת), ו-
33%
הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. מצב זה לא השתנה בעשור האחרון והוא
מהווה מעל80%
.מסך התמיכות הממשלתיות ,כפי שפרטנו קודם לכן בהשוואה בינלאומית ישראל שונה
בהתפלגות התמיכה הממשלתית
ממדינותOECD
.אחרות חשוב להדגיש כי תמיכת ממשלת ישראל לקידום
מו"פ בתעשייה היא מהגבוהות בעולם אך נמו
כה
( מאוד בתחום הבריאות והגנת הסביבה2.3%
) בהשוואה
למדינות המובילות – תחומים שבשנים האחרונות קיבלו התייחסות רבה
בעולם.
הגדלת תקציבים אלו בעיקר
אחרי7 באוקטובר קריטיים לעתידה של ישראל .
4.
הגדלת מס
פר הסטודנטים במדע וטכנולוגיה -
בתחום המד
ע ים וההנדסה בשני העשורים האחרונים
.חלה ירידה במספר הלומדים למדעים לתואר ראשון בשנת2021
/
22
החלו את לימודיהם במוסדות להשכלה
גבוהה במקצועות המדע ו
ה הנדסה19,591
סטודנטים המהווים33.7%
מסך כל הסטודנטים בשנה ראשונה
לתואר ראשון,
בעוד שבשנת01/2000
שיעור זה היה
כ-
40%
ביחס לאוכלוסיה.
בפילוח סטודנטים הלומדים
מדע והנדסה בשנה הראשונה לתואר ראשון58%
,למדו באוניברסיטאות38%
במכללות אקדמיות מתוקצבות ו -
4 במכללו%
ת אקדמיות לא מתוקצבות. התפלגות זו בין שיעור הלומדים באוניברסיטאות לאלה הלומדים
3
במכללות נ נ
ותרה
.כמעט ללא שינוי בעשור האחרון הצורך בהגדלת הסטודנטים בתחומים אלו קריטי בעיקר עם
כניסת הבינה המלאכותית היוצרת לעולם. חשוב לציין כי בהשוואה בינלאומית מצב הלומדים למד ע וטכנולוגיה
הוא טוב, אך יש לשים לב כי מדובר על הלומדים להשכלה על תיכונית (כלומר טכנאים והנדסאים) ומאחר
ומערכות ההשכלה שונות,
ההגדרות
בנוגע למי ש נכלל במדד זה שונות בין המדינות
.השונות
הדרישות מאז
כניסת הבינה המלאכותית היוצרת בשוק העבודה הוא לאנשים עם
תואר .
5.
הגדלת מספר הלומדים לתואר שלישי-
בעלי תואר שלישי מהווים כוח עיקרי בביצוע מחקר אקדמי ויש
להם גם השפעה רבה על מחקר יישומי. לכן נתונים לגבי מקבלים חדשים של התואר יכולים לתת אינדיקציה
לגבי עתיד המחקר בישראל.מספר מקבלי תואר שלישי בישראל גדל ב-
35%
בין שנה "ל2003
/
04
(
1,135
) לבין
שנה"ל2009
/
10
(
1,535
). אך מאז ועד שנה"ל2020
/
21
(
1,640
)ה מספר נשאר כמעט ללא שינוי. כן ניתן
לראות גידול של5%
בשנת2019
/
20
,
.אך בשנתיים שלאחר מכן מספר הבוגרים יורד חזרה שיעורם של
הלומדים ל
תואר שלישי במדעים ו
ב הנדסה מכלל הלומדים לתואר שלישי נותר ללא שינוי משמעותי בחמש
השנים האחרונות.
הדבר עלול לפגוע במיקומה של ישראל במדיים השונים בעולם ולוותר על שילוב בתוכניות
.הבינ"ל
6.
חיזוק העיר ב"ש מבחינת מו"פ ואקוסיסטם חדשני-
ירושלים, תל אביב וחיפה נחשבות לערים הגדולות
בישראל (בהתאמה). באר שבע אמנם רק במקום התשיעי מבחינת גודל אוכלוסיה, אך היא מייצגת את דרום
הארץ, ובעשור האחרון מתקיימת בה מדיניות לפיתוח אזורי תעשייה ואקדמיה בתחומי הייטק. המדדים שנבחרו
על מנת לבחון את מצב המו"פ בערים השונות הם: חינוך והשכלה לטכנולוגיה הכוללים: זכאות לבגרות
(במדעים ), שיעור בעלי השכלה גבוהה, אופן הצריכה הטכנולוגית בחיי היום יום במסגרת פרטית ויכולת העיריות
השונות להעביר מסרים בשירותי ה-
e-GOV
.במסגרת שירותי העיריה :ממסקנות הדוח השנתי עולה כי ירושלים
מתפתחת בקצב איטי ביחס לקצב המקבול בתעשיית ההייטק ואילו ,באר שבע משתרכת לאחור ומ עמדה כעיר
טכנולוגית אינו מתקדם, ואף מסמן שחיקה. למרות הנסיון של ראשי העיר לדורותיהם לנהל מדיניות עקבית של
עידוד ההיי טק, יש צורך בניתוח מעמיק יותר על מנת לבחון את הדרך בה ניתן לעודד יותר את התפתחות
ההייטק באיזור. חשוב להדגיש כי קיים הבדל משמעותי ב ,ין באר שבע לערים אחרות. גם תל אביב, גם חיפה
ובמובן מסוים גם ירושלים הנן מרכזים לאגלומרציה של ערים והן ערים שמנהלות יוממות מוגברת, בניגוד לב"ש
.שנחשבת יחסית מבודדת עם פחות פיתוח עירוני סביבה המולמו"פ מוצאת כי באר שבע היא העיר אשר
שזקוקה יותר מערים אחרות לת מיכה חיצונית. מדיניות ממשלתית מומלצת במקרה זה הנה עידוד הקמת
מעטפת ידידותית סביב העיר. שיפור קשרים בין באר שבע לערי סביבתה ואף הקמת ישובים חדשים מעטפת
.הקרובה אליה עשויים להוביל שיפור משמעותי בהתפתחות ההיי טק בבירת הנגב
7.
"
"חרבות ברזל
ו
המדע הישראלי -
•
לא
לקצץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות המדע
והטכנולוגיה ו-ות"ת
הן ות"ת והן משרד החדשנות והמדע מיצגים את ההשקעה של המדינה בתשתיות מדע ומו"פ אזרחי. שני
גופים אלו מתוקצבים בחשיבה רב שנתית ומחויבים בראיה ארוכת טווח לפיתוח החדשנות המדע והאקדמיה
במדינה. יש לשמור ואף להגדיל את חלקה של המדינה בהשקעות במו"פ במונחי תל"ג, שממילא מהווים
כיום אחוז נמוך-
פחות מ10%
-
מכלל השקעות המו"פ בישראל שברובן מתבצעות ע"י הסקטור העסקי
ובראשן חברות ההייטק הרב -
לאומיות. יש להיערך להקטנת ההשקעות מחו"ל, שאם תתממשנה, יש
להג דיל את חלקה של המדינה בהשקעות אלו. מאחר וכל1%
מהוצאות המו"פ הוא כ750
אנו₪ מיליון
ממליצים לשריין במשך3
שנים אופציה לפיצוי על השקעות פרטיות בשיעור של2%
דהיינו כ1.5
מיליארד
. אלו יתוקצבו במסגרת קרנות עידוד לתמיכת משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה במו"פ, ל₪
חזוק הרשות
.לחדשנות לתמיכה בחברות מו"פ, ולמו"פ באוניברסיטאות
•
לחזק את הקרנות הדו-
לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים ממדינות העולם
4
הקרנות הדו-
לאומיות פועלות בהיקפים משמעותיים בעיקר עם ארה"ב וגרמניה, אם כי ישנן קרנות
בהיקפים קטנים יותר ובנושאים ספציפ יים עם מדינות נוספות . הקרנות עובדות בעיקר על בסיס שלתמיכת
שתי המדינות השותפות בקרן . אנו ממליצים להגדיל בעיקר את3
הקרנות עם ארה"ב ואת הקרן הגרמנית
GIF
בסך של2
מיליון דולר לשנה, לכל קרן, במשך חמש השנים הקרובות, דהיינו תוספת שנתית של8
מיליון דולר לשנה לב סיס. כך, בתום5
שנים יתווספו לקרנות אלו סך של40
מיליון דולר, מהם20
מיליון דולר
ע"ח תקציב המדינה. תוספת זו כמובן תחייב מו"מ עם הממשלות הרלוונטיות וקבלת הסכמתן לתוספת
.תואמת
•
לצאת בקריאה לישראלים להם משרות אקדמיות באוניברסיטאות בחו"ל לשוב ארצה, ולחזק התמיכה
בקליטתם
יחס מרצה:תלמיד באוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם הוא1:10
, היחס באוניברסיטאות המחקר
בישראל כפול מזה . יש לשאוף להגיע ליחס זה לפחות בחלק מהאוניברסיטאות. גיוס חוקרים
ישראלים
המצויים כיום בעמדות אקדמיות בכירות בחו"ל המעוניינים להיקלט בישראל יכול להיות מנוע צמיחה
מחקרית חשוב. לצורך כך יש לשריין תקציבים שיאפשרו קליטתם של20
חוקרים כל שנה בעלות של1.5
לחוקר עבור משכורות ומעטפת תשתית מחקר. אנו משוכנעים שניתן יהיה₪ מיליון
לקבל מימון משלים
מהאוניברסיטאות עצמן. ההמלצה היא להקציב לשנת2024
ו -
2025
מידי שנה לבסיס התקציב30
מיליון
. אין הדבר סותר את המשך הגיוס של חוקרים ישראלים מחו"ל על בסיס התקציב הקיים, במסגרת₪
.תחלופת סגל היוצא לגמלאות
•
לקלוטת חוקרים יהודים מובילים באוניבר סיטאות עילית בישראל -
רבים מכוכבי העל של אוניברסיטאות
.העילית בארה"ב הם יהודים40%
מזוכי פרס הנובל בכלכלה, ו -
26%
מכלל הזוכים בפרס בפיזיקה
ובפיזיולוגיה או רפואה הם יהודים. אנו ממליצים למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לצאת במבצע גיוס
בשיתוף עם משרד החינוך של "כוכבים אקדמיים " יהודיים. אנו מעריכים את הקליטה של חוקר בקטגוריה
זאת ב15
מיליון דולר, ואנו ממליצים על הקמת קרן ייעודית בשיתוף עם תורמים דוגמת קרן רוטשילד, לקליטה
של3
חוקרים בשנה למשך שלוש שנים. סה"כ9
חוקרים בעלות של7.5
מליון דולר לחוקר ( מחצית ע"ח
ת.)קציב ציבורי ומחצית ע"ח המוסד הקולט
•
לעודד קיום כנסים מדעיים בינ"ל בישראל -
ישנה חשיבות רבה לקיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים
בישראל דווקא בעת הזאת. אנו ממליצים על תימרוץ כנסים מדעיים וסבסודם בהיקף של5
כנסים מדעיים
בשנה בעלות סבסוד של כ1000
.דולר למשתתף בממוצע של כ-
300
משתתפים לכנס, מדובר בתקציב
של1.5
.מיליון דולר לשנה
•
להקצות משאבים באמצעות ות"ת, או הקרן הלאומית למחקר, למימון אירוחם של מדענים זרים לתקופות
קצרות בישראל -
קשרי מדע ברמה האישית חיוניים להתקדמות המחקר והפיתוח. אנו ממליצים לעודד
ביקורים של מדענים זרים בישראל על ידי תמיכה ב25
ביקורים בתקציב שנתי של4
. משך₪ מיליון
.הביקורים יהיה בין חודש לסמסטר והמוסד המארח ישתתף במחצית הסכום
•
להקצות משאבים לביקורים של חוקרים ישראלים במעבדות בחו"ל-
כנ"ל לגבי ביקורים של25
חוקרים
.ישראלים בחו"ל
8.
המלצות בתחום
השבבים -
תעשיית ההייטק הישראלית, ישראל למרות היותה סטארט אפ ניישן מוותרת
,על העיסוק בשבבים. את עיקר הדגש היא משקיעה בתחומי הסייברAI
"ותוכנה. ייצור "ברזלים–
חומרה
ושבבים נעדרים מהתעשייה הישראלית מה שעלול בעתיד לפגוע בפיתוח התעשייה בעיתות משבר ואיומים
ביטחוניים ובפרט במקרה של משבר בין שתי המעצמות. בראייה רחבה אם מנתחים את תעשיית ההייטק לא
ניתן לפתח את היישומים הטכנולוגיים שישראל עמלה ע ל פיתוחם ללא תשתיות שבבים שנחשבות חלק
מהאקוסיסטם. אמנם החברות הישראליות הן חלק מתעשיית השבבים אך למעשה בפועל הדבר לא בא לידי
ביטוי בשלבי ותהליכי הייצור. ברמת המעצמות, הן ארה"ב והן סין חושבות בעיקר על הביטחון הלאומי של עצמן
5
.וגם ישראל חייבת לנהוג כך שתי המע צמות בשנת2023-2024
הכריזו על הקצאת משאבים עצומים לביסוס
.שבבים בארצם
באקלים הנוכחי ,
נוכח התשומות האמריקניות ישראל חייבת לעצמה מדיניות טכנולוגית
.לאומית, עצמאית שתהיה בלתי תלויה
הדבר יסייע למשק הישראלי ולחברות הישראליות להימנע מסיבוכים וסיכונים מיותרים בעת יד. התעשייה
,הישראלית אינה חסינה מפני סופה גיאופוליטית, או סנקציות אפשריות על חברות ישראליות מצד ארה"ב
.שלדוגמא ירצו לפעול מול סין או הפוך, ולפיכך הצורך בחשיבה לאומית והובלת תוכנית אסטרטגית הפך קריטי
המציאות הנוכחית מלמדת כי שני עולמות– טכנולוגיה ואסטרטג יית ביטחון לאומי– קשורות בטבור ן, כאשר
.הטכנולוגיה היא גורם מעצב של הסדר העולמי המתהווה
לפיכך, המלצת המולמו"פ היא קיום שיח משולש בין תעשייה, ההגות האסטרטגית והפרקטיקה הביטחונית
תוך המלצה ברורה להגדרת אסטרטגיה לאומית לטכנולוגיה לאומית, כך שישראל לא תופתע ו תוכל להיות בצד
הנכון של מאבק העולמי .
לצורך תכנון המהלך הבנת הצורך וביסוס תרומת תעשיית שבבים לכלכלה הישראלית המולמו"פ ממליצה
:להוביל את המהלכים הבאים
1.
.קביעת צוות חשיבה אסטרטגי לבחינת נושא טכנולוגיית שבבים לישראל גם ברמת הייצור
2.
.מיפוי כ"ח אדם לנושא שיאפשר הבנת המשמעויות לרבות תחזיות כ"א
3.
עבודה כלכלית שתנתח את יכולת החזר ההשקעה בהאבים לייצור שבבים
המלצות ועדות המלומו"פ
ועדת חינוך מדעי
המלצות שילוב חינוך פורמאלי בין בלתי פורמאלי
1. למסד יוזמה לאומית .
2
.לגבש חזון לחינוך
סינרגטי
3
.לעצב מדיניות משולבת לחינוך ל-
STEM
4
.
להקים
מועצה לאומית לחינוך ל-
STEM
5. לגבש מדיניות
תמריצים ומימושה לעידוד יישום
החינוך המשולב ברמה הלאומית והמקומית
6. למדוד אפקטיביות מאמצי החינוך המשולב ל-
STEM
המלצות
טיפוח ושיפור איכות ההוראה
והמורים
1
.
הכרזה על תכנית חירום לאומית בהוראת המדעים, שהיעד שלה יהיה שינוי אסטרטגי -
.הפיכת המקצוע ליוקרתי ונחשק
התכנית תכלול הגדרה ברורה של הקריטריונים שנדרש לעמוד בהם כדי להיות מורה למדעים (ללא הבדל בין מורי יסודי, חט"ב
או חט"ע) ותגדיר אמצעים נדרשים להשגתם (טיפוח ל .)בורנטים, מעבדות, ציוד, שכל"ם וכ"ו
2
.בנייה ויישום של תכנית לשימור וטיפוח מורים - שכבר הוכשרו,
אשר תכלול הגדרת יעדים להגדלת מספר הנקלטים
במערכת שתכלול מענקים, תגמולים, שכר הולם על בסיס חוזים אישיים, גמישות פדגוגית, אופק התפתחות מקצועית
והשקעה בסביבות העב .)ודה אטרקטיביות (מעבדות מצוידות, ציוד אישי ראוי, פינת עבודה אישיות
6
3
.
הרחבה והעמקה של תוכניות ההסמכה להוראת המדעים של מומחים מתחומי המדעים השונים, במימון המדינה (הכוללת
התחייבות של שנת עבודה מול כל שנת מימון) וקליטה במערכת על בסיס חוזים המאפשרים שכר ותנא .ים הולמים
*
.כל אחד מהצעדים יכלול ליווי, תמיכה פרטנית ותוכנית תגמולים
המלצות
הוראת המדעים בבית הספר היסודי
החינוך המדעי
בבית הספר היסודי מהווה
תשתית לחינוך המדעי-טכנולוגי
בחטיבת
הביניים
ובבית הספר
.התיכון
הוא מקנה
לתלמידים
מיומנויות
נדרשות במגוון
,תחומים והוא צורך לאומי ומרכיב חשוב ביותר בחוסן הכלכלי
והחברתי
.הלאומי
:לפיכך יש צורך ב
1.
הגדלת מספר המורים המוכשרים ללמד מדעים ברמה מספקת.
2.
הגדרת
דרישות מינימום ברמת ההכשרה, הן ברמת ידע התוכן המדעי והן ברמת ידע התוכן הפדגוגי בחינוך מדעי.
3.
,תגמול כלכלי באופן דיפרנציאלי, של מורים למדעים
,ביסודי בדומה למורי חינוך מיוחד או בדומה למורים בתיכון.
4.
מעבר ליוזמות הקיימות, יש להפעיל תוכניות
הכשרהin-service
להוראת
מדעים למורים הנמצאים
,במערכת
ולתגמל
מורים המצטרפים
להכשרה זו.
5.
הפעלת מנגנונים ותמריצי
ם לעידוד התמחות במדעים במכללות
להכשרת מורים (אם כתוכניות דו-חוגיות או
בדרך
.)אחרת
6.
לו גמ ית מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ולתמוך בהם
בדרכים שיבטיחו הישארותם במערכת.
7.
הגדר
ת
מספר
שעות מינימום ללימוד מדעים.
8.
שודיח חדרי מקצוע דם ו וצי בהתאם
להמלצות הפיקוח על
,המדעים ולהקצות שעות הכנת ניסויים והדגמות
למורות
למדעים, זאת בהיעדר תקנים ללבורנטים בביה"ס היסודי.
9.
הגדל
ת היקף ההדרכה
והפיתוח המקצועי בחינוך המדעי, ולשפרה כך שהמדריכות יהיו בעלות ידע מעודכן וניסיון רב
בשדה.
כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי
של מדינת ישראל
(ממצאי ביניי)ם
1.
יש להקים מועצה לאומית לחינוך לSTEM
.
2.
יש להוביל תכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים (מעמד ויוקרה, קריטריונים, הכשרה, תנאי
.)עבודה
מסקנות הו
ו עדה לחינוך מדעי נחשבות
קריטיות להתפתחותה של מדינת ישראל בכלל,
.וכסטארט אפ ניישן בפרט
.יש צורך מיידי לעסוק בתחום החינוך המדעי על מנת לשפרו בטווח הקרוב, הבינוני והרחוק
הדברים נכונים בכל השנים האחרונות ונכונים כפליים לאור מלחמת ה-
7 באוקטובר. ל
ו ועדה נודע כי משרד החינוך
.נדרש לקצץ בתקציבו ומקור משמעותי הוא מתוך התקציבים המיועדים לתחומים שונים הקשורים בחינוך מדעי
פגיעה בחינוך המדעי תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של מדינת ישראל להתאושש מהמשבר הכלכלי הנובע
.מהמלחמה
הוועדה ממליצה
למשרד החינוך לשנות את תפיסתו ובמקום ל קצץ בחינוך המדעי דווקא להגדיל את התקציבים כי
.הם קשורים באופן ישיר בעתידה של מדינת ישראל בכלל, ולאור המשבר הפוקד אותנו בתקופה זו, בפרט
7
ו
עדת אקדמיה-
משק
חלק ממסקנות הקבוצה הן לעודד הקמתן של ארבע פלטפורמות שמיועדות ליצירת סינגריה והבטחת איכות של
פעילויות קיימות ועידוד חדשות, אך ללא צורך בניהול של הפעילויות עצמן או השקעה של משאבים משמעותיים
:בקידומן, והן
אקרדיטציה והבטחת איכות
▪
( מינוף הפלטפורמה של מערך ההתעדות הלאומי שמוקם בימים אלהNQF
), כתשתית לאקרדיטציה והבטחת
.אכות בתחומי הלימוד לאורך החיים
מיפו י ומאגרי מידע
▪
מיפוי קהלי יעד, צרכנים וספקיLLL
ומאגרי מידע "אקטיביים/חכמים" שיוכלו לקשר בין בעלי העניין ולסייע
.בהכוונה לאזרחים המעוניינים
▪
מיפוי תחומים מקצועיים וטכנולוגיות מפציעות לצורך הכוונה לפיתוח פעילויותLLL
.
שיתוף האקדמיה במערך הלאומי של לימוד
לאורך החיים
▪
מודלים לשת"פ בין אקדמיה והסקטור העסקי והציבורי לקידוםLLL
.
▪
.לימוד לאורך החיים כייעוד במערכת ההשכלה הגבוהה
קידום פלטפורמות טכנו-פדגוגיות ללימוד לאורך החיים
▪
מינוף פלטפורמות דוגמת קמפוסIL
ללימוד לאורך החיים וקידום פדגוגיות ללמידה מרחוק דוגמת אלה
.המקודמות האוניברסיטה הפתוחה
ועדת תשתיות לאומיות ומתקני תשתית במערכת הביטחון
באקוסיסטם הנוכחי של
ה
מחקר ו
ה
פיתוח בישראל , הצרכים המדעיים והאתגרים החברתיים דורשים שימוש במספר
גדול של מתקני תשתית בהשקעות ענק כדי להשיג את התוצאות הנדרשות. חלק גדול מהתשתיות הלאומיות נמצא
בשליטת משהב"ט ובפיקוחו. חלק מתשתיות לאומיות אלה הינו בעל חשיבות אסטרטגית לאומית, גם אם אין לו קיום
עיסקי עצמאי, ולכן הוא ממומן ע"י משהב"ט. ראוי לבחון אם בתשתיות קיימת כפילות במתקנים הקיימים במספר
,מוקדים, כולל באקדמיה ובתעשיה. כפילות
אם קיימת, גורמת להוצאות הקמה, תחזוקה ושדרוג מיותרות. הפעילויות
.בתשתיות אלה הינן בתחומי העניין הבטחוני הן מצד משרדי הממשלה והן מצד המחקר האקדמי והמו"פ התעשייתי
לכן נדרש למצות את יכולות הידע והתשתית הייחודית, שנבנו ע"י מערכת הביטחון לאורך שנים ונועדו לייצר
למדינת
ישראל את היתרון האיכותי, ולהנגיש אותן בצורה מבוקרת לטובת שת"פ מחקרי שיקדם את האינטרסים הלאומיים
.תוך מניעת כפילויות, חיסכון תפעולי והגדלת הסינרגיה בין כל בעלי העניין השונים
ועדת סביבה
ה מלצות
ב ריאות הסביבה (איגוד רופאי בריאות הציבור)
1.
יש צורך ב הקמת פורום
לבריאות סביבה שיהיה
גוף מתכלל שרואה את התחום ברמה אסט
רטגית, ישלב י דע
,מדעי ויישומי
י
עצב
מדיניות ו
יהיה אחראי על יישומה .
2.
יש צורך ב פיתוח תשתיות וכלים פרקטיים למחקר בשל .מחסור במחקר, ידע יישומי ומיעוט של כלים פרקטיים
3.
יש צורך ב פיתוח וקידום
כ"א העוסק
.בתחום, לרבות תכלול הידע והחוקרים
4.
צריך לסגור את .הקרן לבריאות וסביבה
5.
יש להקים גוף שיאגד את הקהילה המדעית והמקצועית בתחומים אלו שכיום חסר.
8