חומר רקע
נייר עמדה–
הקרן לרווחת נפגעי השואה–
צרכים לתקציב2025
ברצוני להציע3
:נקודות להתייחסות
1 .
תמצית צרכי הניצולים, כפי שבאו לידי ביטוי בסקר צרכים שערכה הקרן באפריל
2024
.
2 .
סיוע ייעודי לניצולי שואה מרותקי בית
3 .
שוויון בתנאים לניצולי שואה סיעודיים–
בין אם בחרו במטפלת ישראלית או עובד.ת
זר.ה
להלן
הרציונל
והפרטים–
1. תמצית צרכי הניצולים ,כפי שבאו לידי ביטוי בסקר צרכים שערכה הקרן באפריל
2024
.
מתוך סקר צרכים שערכה הקרן לרווחת נפגעי השואה במהלך חודש אפריל
2024
עולים
הנתונים המרכזיים הבאים:
תזונה :
36%
מניצולי השואה זקוקים מאוד או זקוקים במידה מסוימת לסיוע ברכישת מצרכי מזון
לבית ,מעבר לסיוע שהם מקבלים כיום .
27%
מניצולי השואה נאלצו לוותר על מזון ,עקב
קושי כלכלי ו/או עקב בעיות
ניידות .
בריאות :
39%
מניצולי שואה ציינו שהם זקוקים לסיוע בבדיקות עיניים והתאמת משקפיים בביתם ,
כ -
33%
זקוקים לסיוע בטיפולי שיניים.
24.3%
מניצולי השואה נאלצו לוותר על בדיקות או
טיפולים רפואיים ,
20.1%
מניצולי השואה
נאלצו לוותר על עזרים
רפואיים או אמצעי
נגישות ,
7.6%
מניצולי השואה נאלצו לוותר על תרופות (חשוב לציין כי ניצולי שואה זכאים
לפטור מתרופות מרשם שבסל הבריאות אם הם עומדים באחד התנאים שקבעה המדינה .)
ל-
12%
מניצולי השואה אין נגישות לכל החדרים בביתם.
סיעוד :
88.9%
מניצולי השואה ענו כי שירותי הסיעוד המסופקים ע״י הקרן לרווחת נפגעי השואה ,
ובמימון המדינה (
הרשות לזכויות ניצולי השואה )וועידת התביעות - תוספת 9 שעות של
מטפל
סיעודי ,עוזרת להם במידה רבה או במידה מסוימת (
67.2%
במידה רבה .)
כלכלה :
למחצית (
51%
)מניצולי השואה קשה לכסות את ההוצאות החודשיות של משק
הבית.
30.8%
מניצולי השואה נאלצו לוותר על מוצרי ניקוי והיגיינה
אישית .
23.3%
מניצולי
השואה נאלצו לוותר על מוצרי
חשמל.
16%
מניצולי השואה זקוקים לסיוע כספי ברכישת
חלקה או מצבה .
2. סיוע ייעודי לניצולי שואה מרותקי בית
ככל שהגיל של ניצולי השואה עולה ,כך בריאותם יורדת. כיום רבים מהם נחשבים למרותקי
בית מבחינה רפואית או עקב מקום המגורים (קומה גבוהה וכו )...'
,בשל כך
יש לדעתנו לשים דגש:
1.
תקצוב של היסעים ונסיעות באמבולנס לניצולי שואה המרותקים לביתם , זאת
ללא
קשר למעגל הניצולות
או להכרה במחלה (כיום מתקצבים נסיעות באמבולנס לניצולים מעגל
ראשון שהצורך באמבולנס זה בגין מחלה מוכרת ) .
2.
סלי מזון שישלחו לביתם עקב הקושי לצאת החוצה ושל המטפל/ת עיקריים להשאיר
את הניצול לבד בבית .
3. שוויון בתנאים לניצולי שואה סיעודיים – בין אם בחרו במטפלת
ישראלית או
עובד.ת
זר.ה
הגיל הממוצע של ניצולי השואה הינו87
ואנו עדים לכך שיותר ניצולי שואה הינם סיעודיים
.וזקוקים לסיוע יומיומי של מטפלים סיעודיים
ככל שעוברות השנים , בשל הרעה במצבם הגופני והמנטלי
, עוברים רבים מ ניצולי השואה
מטיפול של עובד סיעודי ישראלי לטיפול אינטנסיבי של עובדים זרים הגרים איתם
ומסייעים
24/7
.
עיקר הקושי בהעסקת עובדים זרים ,
הינו של ניצול
י
שואה חסרי פנסיה, המקבלים מענק
שנתי וחיים מקצבת השלמת הכנסה בסך4,132
. בלבד₪
יש
שתי מגמות אשר מרעות את מצבו של
הניצול בכל הנוגע בהעסקת עובד זר:
1 .
מספר שעות הסיעוד מתוקף חוק
ביטוח הסיעוד יורד מ
30
שעות
שבועיות
(כאשר מעסיקים עובדת ישראלית) ל
26
שעות
.)(בעת העסקת עובד.ת זר.ה
מדובר ה
הרעה משמעותית משום שדווקא בשלב בו ניצול השואה הסיעודי זקוק
ליותר שעות ויותר כסף כדי לממן את העובד
הזר ,דווקא אז מורידים את הסכום .
ב
בדיקה שערכנו ,
הניצול חייב להוסיף לפחות עוד
2500
₪
לחודש כ
תשלום
לעובד הזר (למרות ה
תוספת של 9 שעות הנוספות בגין ניצולי שואה .)
שינוי
ההפחתה ב 4 שעות סיעוד –יהיה משמעותי מאוד לניצולים כדי שיוכלו
להחזיק עובד זר ולא לוותר עליו כדי לקנות
אוכל .
2.
בנוסף לנ"ל , ישנם
תשלומים נוספים בגין עובדים זרים, שיכולים להגיע עד
9,000
₪
בשנה !תשלום זה
מהווה מחסום משמעותי בהעסקת עובד
זר .
מצ"ב חישוב שערכנו על מינימום ההוצאות שיש לניצולי שואה בגין העסקת עובד זר לעומת
.ההכנסות
,בברכה
אתי פרחי
מנכ"ל
העתק: רונית רוזין–
מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה