חומר רקע
דוח שנתי 2016
חשבון היטל ההטמנה (כולל דוח חצי שנתי 2016)
חשבון כללי
חשבון הפיקדון
פברואר 2018
מוגש להנהלת קרן הניקיון ולשר להגנת הסביבה
בהתאם לתקנה 4(ו) לתקנות שמירת הניקיון (קרן לשמירת הניקיון) התשמ"ו-1986
פרק 1: דגשים לפעילות הקרן לשנת 2016
הקרן לשמירת הניקיון מתכבדת לפרסם דוח שנתי המציג לציבור את עיקרי הפעילות של הקרן בשנה החולפת (שנת 2016).
הקרן פועלת לטובת הציבור ובמרכז העשייה: צמצום ההטמנה ועידוד המחזור והכל לטובת שמירה על הבריאות, הביטחון הסביבתי ושיפור איכות החיים של תושבי ישראל.
דוח שנתי זה המוגש בזאת נותן לכך ביטוי ומהווה צעד חשוב בשיתוף הציבור, במחויבות לשקיפות ובהנגשת המידע.
שנת 2016 התאפיינה בהתייעלות שיא בפעילות הקרן ובעלייה בשיעורי המיחזור:
סך ההקצאות בשנת 2016 היה פי 3 מהממוצע הרב שנתי.
סך התשלומים בשנת 2016 היה פי 2 מהממוצע הרב שנתי.
בשנת 2016 שיעור המיחזור היה 21.1% לעומת 20% בשנה הקודמת.
גרף מס' 1: מימוש תקציבי קרן הניקיון בשנת 2016 לעומת שנים קודמות (2008-2015):
גרף מס' 2 : מיחזור והטמנה של פסולת עירונית בשנים 2013-2016 (נתוני הלמ"ס):
גרף מס' 3: פירוט התקציבים (במלש"ח) שהוקצו בשנת 2016 לטובת פרויקטים שונים:
בפרק 4 של דוח זה יפורטו הפרויקטים העיקריים שתוקצבו בין השנים 2007 -2016
פרק 2: רקע, חברי הנהלת קרן הניקיון וסמכויות
הקרן לשמירת הניקיון (להלן:"הקרן") הוקמה מתוקף סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") ופועלת על פי החוק והתקנות מתוקפו.
חברי הנהלת הקרן מתמנים על ידי השר להגנת הסביבה לפי תקנה 2 לתקנות שמירת הניקיון (קרן לשמירת הניקיון), התשמ"ו-1986.
חברי הנהלת הקרן נכון לסוף שנת 2016 הינם:
יו"ר הקרן- מר ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ;
מר גיא סמט, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וקהילה, המשרד להגנת הסביבה; (עד ה10 לאפריל 2016 כיהן בתפקיד יורם הורביץ סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וקהילה דאז) ;
גב' סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה; (עד ה10 לאפריל 2016 כיהן בתפקיד מר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש) ;
מר שי מילמן, חשב, משרד האוצר;
מר דור בלוך, אגף תקציבים משרד האוצר; (ב-2 לינואר 2017 הוחלף מר דור בלוך באורי דביר אשר החליף אותו גם בתפקידו באגף תקציבים משרד האוצר) ;
מר יחיאל זוהר ראש עירית נתיבות;
מר גיל ליבנה, ראש מועצה מקומית שוהם;
סמכויות הנהלת הקרן: על פי תקנה 3 לתקנות שמירת הניקיון, (קרן לשמירת הניקיון), התשמ"ו – 1986: הנהלת הקרן מוסמכת לפעול לקידום מטרות הקרן כמפורט בסעיף 10(ב) לחוק ובכלל זה תהיה ההנהלה מוסמכת לפעולות הבאות:
הכנת תכנית פעולה שנתית ורב שנתית והצעת תקציב. הצעת ההנהלה טעונה אישור השר.
אישור הפעולות הדרושות למימוש מטרות הקרן ותפעולה לרבות השקעות ורכישות במסגרת התקציב המאושר.
ליזום קבלת ייעוץ, סקרים ודוחות מומחים בכל הדרוש לקידום מטרות הקרן.
לאשר קבלת כספים והקצבות לקרן, להקציב כספים לביצוע סמכויותיה ומעקב אחר הפעולות המתוקצבות. ההקצבות לגופים מחוץ למשרד תהיינה טעונות אישור בהתאם להוראות תכ"ם.
הצעות התקציב של הנהלת הקרן לשמירת הניקיון טעונות אישור השר להגנת הסביבה, לתקציב חשבון הפיקדון (כפי שיפורט בהמשך) נדרש גם אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
וועדות לביצוע פעולות הקרן (ועדת תמיכות וועדת מכרזים): בהתאם לתקנה 5(ד) לתקנות שמירת הניקיון, לשם ביצוע פעולות הקרן, מונו ועדת תמיכה וועדת מכרזים המורכבות מעובדי מדינה ואשר רוב החברים בהן הינם מבין חברי הנהלת הקרן. הוראות התכ"ם מחייבות את הנהלת הקרן בעניין רכש ותמיכות ומפורסמות באתר החשב הכללי בכתובת http://takam.mof.gov.il/doc/hashkal/horaot.nsf. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על פי שיקול דעתו של החשב הכללי, וההוראות המחייבות הן ההוראות המעודכנות כפי שיתפרסמו על ידו באתר הנזכר.
ועדת התמיכות של הקרן - בהרכב של 5 חברים מתוכם שלושה חברים בהנהלת קרן הניקיון. להלן חברי ועדת התמיכות נכון ל-31 בדצמבר 2016:
מר גיא סמט, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וקהילה, המשרד להגנת הסביבה – יו"ר ועדת התמיכות;
גב' סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה – חברה בועדת התמיכות;
מר שי מילמן, חשב, משרד האוצר;
מר מורד פרץ סגן החשב, משרד האוצר – מ"מ של החשב מר שי מילמן;
מר בנימין חנוך, עו"ד, נציג היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה – חבר בועדת התמיכות.
מר שוני גולדברג, מנהל מחוז ירושלים של המשרד – חבר בועדת התמיכות;
נושאי רכש נדונים בוועדת המכרזים של המשרד בראשותו של מר גיא סמט, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וקהילה, וחבר בהנהלת קרן הניקיון.
חשבונות הקרן לשמירה על הניקיון: בקרן לשמירת הניקיון מתנהלים שלושה חשבונות, כפי שיפורט להלן: חשבון היטל הטמנה; חשבון כללי; חשבון הפיקדון.
פרק 3: חשבון היטל ההטמנה
הכנסות
תיקון 9 לחוק שמירת הניקיון (מיולי 2007) קבע את חובתם של מפעילי אתרי הטמנה לשלם היטל הטמנה על כל טון פסולת מוטמן, בהתאם לסוג הפסולת ולסוג האתר. גובה ההיטל עלה בהדרגה, עד לשנת 2015, על פי הקבוע בתוספת לחוק. היטל ההטמנה משולם לחשבון ההטמנה בקרן לשמירת הניקיון.
על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה - תשלומי היטל ההטמנה מאתרי הטמנה הנמצאים בתחום איו"ש מנוהלים בחשבון נפרד וישמשו לצרכי האזור בלבד. מצורפת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא כנספח 1.
לוח מס' 1 - שיעורי היטל הטמנה:
לוח מס' 2 - ההכנסות מהיטל הטמנה (באלפי ₪) לתקופה שמתחילה ביולי 2007 ועד סוף 2016 בחלוקה בין התחומים:
לוח מס' 3 - הכנסות נוספות שנתקבלו (באלפי ₪):
הוצאות
לפי סעיף 11ג לחוק- כספי היטל ההטמנה ישמשו למטרות הבאות:
פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח);
(1) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
(2) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
לאורך כל השנים, הקצתה קרן הניקיון משאבים תקציביים משמעותיים לטובת צמצום ההטמנה, טיפול במפגעי פסולת וקידום מדיניות המיחזור ברשויות המקומיות בהתאם למטרות הקרן. מרבית הפרויקטים נפרשים לביצוע על פני כמה שנים כגון פינוי אסבסט, פרויקט ההפרדה במקור ברשויות המקומיות, הקמת מתקני קצה ופתרונות קצה לטיפול בפסולת והקמת תשתיות לאיסוף ופינוי פסולת רשויות המקומיות בפריפריה החברתית.
פעילות זו תוביל לשיפור התשתיות, חסכון בעלויות, תפעול ברמה גבוה ואחידה ובהמשך הקמתם של מתקני מחזור ותשתית בתחום הפסולת.
הרוב המוחלט של פעילות הקרן מוקצה לרווחת הרשויות המקומיות.
35% מכספי היטל ההטמנה שלא נוצלו עד לתום שנת תקציב מסוימת יכולים לשמש בשנה העוקבת לסיוע למטרות הנוספות.
גרף מס' 4: סך התקציב שהוקצה בין השנים 2007 עד סוף 2016 לפרויקטים שונים (כולל תשלומים בפועל):
לוח מס' 4 מפרט את סך התשלומים באלפי ₪ בחתך מטרות על פי חוק שבוצעו עד לסוף 2016 :
הערות ללוח מס' 4
בלוח 4 מפורטים התשלומים המצטברים ששולמו עד סוף 2015 וכן התשלומים ששולמו בשנת 2016 בלבד בהפרדה חצי שנתית (ינואר עד יוני) ומצטבר שנתי (והעמודה השמאלית משקפת את התשלומים המצטברים עד סוף 2016)
הקרן מממנת תשלומי שכר לכ 10 עובדי המשרד (במטה ובמחוזות) שעוסקים בנושא הפחתת הטמנה ועידוד המחזור
נתוני הביצוע בלוח זה אינם כוללים את התשלומים שבוצעו על חשבון ההכנסות שנתקבלו מאיתנית כפי שפורט בלוח 3 לעיל
טיפול בפסולת אשכולות 1-4 – חלק מהתקציב שהוקצה סווג על ידי הנהלת הקרן כמתאים למטרות פיתוח
נתוני הביצוע של כלל הפרויקטים והנושאים להם הוקצו תקציבים מחשבון קרן הניקיון מצורפים בנספח 3
לוח מס' 5 מפרט את יתרת התחייבויות והקצאות שאושרו לשנים הבאות נכון לסוף שנת 2016:
פרק 4: נתוני ביצוע ופרויקטים עיקריים של קרן הניקיון
נתוני ביצוע ויתרות עד סוף 2016 בחתך פרויקטים עיקריים:
לוח מס' 6 מציג את נתוני ביצוע של הפרויקטים העיקריים להם הוקצו תקציבים (באלפי ש"ח):
הערות ללוח מס' 6:
בלוח 6 מפורטים התשלומים המצטברים ששולמו עד סוף 2015 וכן התשלומים ששולמו בשנת 2016 בלבד בהפרדה חצי שנתית (ינואר עד יוני) ומצטבר שנתי.
בנוסף מופיעה עמודה המפרטת את ההקצאות/התחייבויות שאושרו וטרם שולמו בפועל.
העמודה השמאלית ביותר משקפת את סך התקציב שאושר לפרוייקטים (תשלומים + הקצאות).
יתרות מזומנים לסוף 2016
לוח מס' 8 מפרט את יתרת המזומנים שנותרו בסוף שנת 2016 במצטבר חשבון קרן הניקיון (באלפי ₪):
הערות:
על פי החלטת הממשלה שצורפה לתוכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 ומשום שבקרן הצטברו יתרות מזומנים שהוקצו לפרויקטים עתידיים, ועל מנת שלא לפגוע ביכולת
ההתחייבות של הקרן, הומרו 200 מלש"ח מתקציבי המזומן של הקרן בתקציבי הרשאה להתחייב- ראה נספח 2;
בנוסף טרם תוקצבו במלואם יתרות המזומנים של הקרן על ידי משרד האוצר וקיים חוב בסך 3,387 אלש"ח. יתרת חוב האוצר נובעת מכך שתקציב הקרן מתנהל במסגרת תקציב המדינה, משרד האוצר מעביר לקרן בכל שנה את עודפי השנה הקודמת (יתרת הכנסות שלא שולמו). על פי רישומי מרכזת הוצאות הקרן, נותרה יתרת חובה כמצוין בלוח שלעיל.
פירוט הפרויקטים העיקריים אליהם הוקצו תקציבים של קרן הניקיון בשנים 2007 - 2016:
תימרוץ רשויות מקומיות להעלאת שיעור המיחזור וההשבה בין השנים 2016 – 2020:
בתחילת שנת 2016 החליטה הנהלת קרן הניקיון לתמרץ את הרשויות המקומיות להעלאת שיעור המיחזור וההשבה בעזרת מודל מבוסס תוצאה ("מודל התימרוץ"). לטובת
פעילות זו הקצתה הקרן סכום של 380 מלש"ח במסגרת קול קורא 3360. עם סיום הפרויקט צופה המשרד כי יגיע ליעד ממוצע של 35 אחוז מיחזור ברשויות המקומיות.
כ 150 רשויות מקומיות משתתפו בפרויקט זה, ונכון לסוף שנת 2016, כמחציתן קיבלו התחייבות לתשלום. התשלום עבור השנה הראשונה יתבצע במהלך שנת 2018 בהתאם להגשת המסמכים הנדרשים על ידי הרשויות המקומיות.
ייעול תשתיות פסולת בפריפריה:
המשרד החליט בשנת 2016 לייעל את פעילות השלטון המקומי בתחום הפסולת, על ידי הקמת אשכולות של רשויות מקומיות ומתן תמיכות במסגרת מכרזים משותפים ולהוביל למערך פינוי אשפה יעיל ואחוד למכלול של כ 10 רשויות בכל אשכול, בלשלב זה של התוכנית המדובר ב 5 אשכולות המונים כ 55 רשויות. הקרן תקצבה פעילות זו בהיקף של 250 מלשח.
פעילות זו תוביל לשיפור התשתיות, חסכון בעלויות, תפעול ברמה גבוה ואחידה ובהמשך הקמתם של מתקני מיחזור ותשתית בתחום הפסולת.
טיפול במפגעי פסולת בניין וסיוע להגברת השימוש בחומרים ממוחזרים:
קרן הניקיון הקצתה סיוע תקציבי לרשויות מקומיות לטיפול במפגעי פסולת בניין על ידי מחזורם וכן סיוע תקציבי ליזמים בהגברת השימוש בחומרים ממוחזרים ובהקמת מתקני טיפול בפסולת בניין. בשנת 2014 פורסמו שלושה קולות קוראים בנושא זה:
קול קורא להגברת השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה בהיקף 8 מיליון ₪- הליכי השיפוט הסתיימו ויצאו התחייבויות כספיות, ההתחייבויות יצאו בסוף שנת 2014 ובשנת 2015 שולמו סה"כ כ-5.5 מלש"ח ₪ מתוך 8 מיליון ₪ התחייבויות
קול קורא להקמת/שדרוג מתקנים לטיפול בפסולת בניה בהיקף 84 מיליון ₪, במהלך שנת 2015 נערך תהליך השיפוט של הבקשות, הונפקו התחייבויות ע"ס 56.6 מלש"ח ל- 14 מתקנים, ובמהלך רבעון ראשון של 2017 הונפקו 3 ההתחייבויות נוספות בנושא ובסה"כ 17 התחייבויות ע"ס 70.4 מלש"ח
הסדרת הטיפול בפסולת ביישובים הבדואים בנגב: בהתאם להחלטות ממשלה 546, 1696 הקצתה קרן הניקיון תקציב בהיקף של 51,415 אלפי ₪ לשדרוג תשתיות פסולת והסדרת משק הפסולת במגזר הבדואי. תקציבים אלו נוספו לתקציבים שאוגמו ממשרדים אחרים לטיפול בנושא: משרד הפנים (300 אלפי ₪) וממשרד ראש הממשלה (20 מיליון ₪). משרד ראש הממשלה טרם העביר את מלוא חלקו בפרויקט (יועבר בהתאם לקצב ביצוע).
סיוע ליישובי הדרום :
בשנת 2014 אישרה קרן הניקיון סיוע תקציבי בהיקף של כ- 38 מיליון ₪ לטיפול במפגעי פסולת בניין, תגבור וחיזוק הטמעת מערך ההפרדה במקור (אצל הרשויות שנכנסו לתהליך), חיזוק החינוך הסביבתי, טיפול במפגעי אסבסט, ושידרוג מערך הטיפול בפסולת בישובי עוטף עזה והדרום, וזאת בהמשך להחלטות ממשלה 1846, 2017 ו- 2025. הסיוע בשידרוג מערך הטיפול בפסולת, בשנת 2015, התעכב עקב אי אישור תקציב המדינה, כאשר במהלך שנת 2016 הוחל ביצוע התוכניות.
הסדרת משק הפסולת במגזרי מיעוטים :
בשנים 2013 ו 2014 קרן הניקיון אישרה תמיכה בסך כ- 200 מלש"ח ליישובי המגזר הלא יהודי במחוזות צפון, חיפה ומרכז בהמשך להחלטת ממשלה מספר 1496 מתאריך 23/3/14 (פרוייקט המכונה גם "בסביבה שווה").תוכנית זו מקיפה 75 רשויות מקומיות מהמגזר הלא יהודי.
במהלך שנת 2016 אישרה הנהלת הקרן תמיכה נוספת של כ-99 מלש"ח ליישובי המגזר הלא יהודי במחוזות צפון, חיפה ומרכז בהמשך להחלטת ממשלה מספר 1496 מתאריך 23/3/14 (פרוייקט המכונה גם "בסביבה שווה") ובסה"כ כ- 300 מלש"ח לתוכנית זו.
החלטות אלו נועדו להסדיר את משק הפסולת במגזר הלא יהודי.
במהלך השנים 2015-2016 ביצעו כל הרשויות את המיפוי ואת תהליך כתיבת התכניות התפעוליות. 75 רשויות מקומיות המנויות על החלטת הממשלה 1496 ערכו וכתבו תוכניות עבודה תפעוליות יעודיות לטיפול במשק הפסולת. כמו כן מיפו את כלל צרכי הרשות לשדרוג משק הפסולת המקומית לרבות מיפוי מפגעי הפסולת ברשות.
הפרדת פסולת במקור:
קרן הניקיון הקצתה סיוע לרשויות מקומיות להפרדה במקור של פסולת פריקה ביולוגית, בהיקף של כ- 500 מיליון ₪. הסיוע הוקצה ל- 53 רשויות מקומיות במנגנון תמיכות, בהתאם לשני קולות קוראים שפורסמו בשנים 2010 ו- 2012 (התמיכות מקולות קוראים אלו ניתנו ב- 2011 ו- 2014 בהתאמה). הסיוע התקציבי לרשויות המקומיות ניתן עבור: רכישת מיכלי אצירה להפרדה במקור של הפסולת לשני זרמים, רכישת משאיות לאיסוף פסולת מופרדת במקור, שיפוץ והתאמת חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים, פעילות מקומית לפרסום והסברה וליווי תפעולי של המעבר להפרדת הפסולת במקור ועוד. בשנת 2016 כ-400,000 משקי בית הפרידו במקור פסולת פריקה ביולוגית (ירידה של כ-15%). הנתונים הללו מתייחסים לרשויות מקומיות שקיבלו תמיכה במסגרת הקולות הקוראים וגם רשויות שנכנסו לתהליך באופן עצמאי, או במסגרת תמיכות קודמות שניתנו על ידי המשרד בעבר.
הקמת מתקני קצה ומיון:
קרן הניקיון הקצתה סיוע תקציבי להקמת אמצעים חלופיים להטמנת פסולת פריקה ביולוגית, לרבות הקמת מתקני קומפוסטציה ומתקנים להפקת אנרגיה ירוקה מפסולת זו ולהקמת תחנות מעבר ממיינות, בהיקף תקציבי של כ- 388 מיליון ₪:
ק"ק 31- מתקני טיפול בפסולת עירונית פריקה ביולוגית – כ- 118 מלש"ח.
ק"ק 32- תחנות מיון לפסולת עירונית מעורבת– כ- 139 מלש"ח.
ק"ק 33- מתקני טיפול בפסולת פריקה ביולוגית– כ- 128 מלש"ח.
ק"ק 1964- מתקני קומפוסטציה יישובית– כ- 3.6 מלש"ח.
הסיוע הוקצה במנגנון של תמיכות לכ- 29 מתקנים (מתקנים לטיפול בפסולת, תחנות מעבר ממינות ומתקני עיכול אנאירובי ו 42 מתקני קומפוסטציה;
להלן סטאטוס נכון לדצמבר 2016:
ק"ק 31 - ניתן סיוע ל- 12 מתקני טיפול בפסולת עירונית פריקה ביולוגית (ל-4 בוטלה ההתחייבות)
ק"ק 32 - ניתן סיוע ל- 10 תחנות מיון לפסולת עירונית מעורבת (ל-1 בוטלה ההתחייבות)
ק"ק 33- ניתן סיוע ל- 7 מתקני טיפול בפסולת פריקה ביולוגית(ל-1 בוטלה ההתחייבות).
ק"ק 1964- ניתן סיוע ל- 9 רשויות לשם הקמת 42 מתקני טיפול קטנים בפסולת אורגנית ביתית - קומפוסטציה יישובית בפריסה ארצית (ל-17 בוטלה ההתחייבות).
עד כה, במסגרת הקולות קוראים להקמת מתקני מיון ומתקני קצה הוקם מתקן למיון פסולת הקולט את הפסולת של עיריית ירושלים בהיקף של כ-1,200 טון ביום ושודרג מתקן חץ בחיריה לטיפול בחומר הפריק ביולוגי בשיטת עיכול אנאירובי .
ועדת התמיכות של קרן הניקיון מבצעת מעקב שוטף אחר כל המתקנים ואחר פתרונות לחסמים הקיימים להקמתם, ובכלל זה הליכים תכנוניים בוועדות התכנון והליכים מול רשות מקרקעי ישראל.
הקמת מתקן קצה לעיכול אנאיירובי בפסולת פריקה ביולוגית:
במסגרת יישום מדיניות הטיפול בפסולת בשיטות מתקדמות, הוקמה ועדת מכרזים בינמשרדית המורכבת מנציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לקידום פרויקט בשותפות המגזר הציבור והפרטי (PPP) בתחום הטיפול בפסולת. פורסם מכרז להקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת עירונית פריקה ביולוגית בשיטות מיון מתקדמות הכוללות מיחזור, הפקת אנרגיה וקומפוסטציה. המתקן צפוי לטפל בפסולת עירונית בכמות של כ- 1,000 טון מדי יום. בתום תקופת הזיכיון יועבר המתקן לידי המדינה.
קרן הניקיון הקצתה לטובת הקמת מתקן זה סכום של 432 מלש"ח. הסכום הסופי יקבע במכרז.
תיאור הפרויקט:
הזכיין אשר יבחר במסגרת מכרז ה-PPP, יתכנן, יממן יקים ויתפעל מתקן לטיפול בפסולת עירונית אורגנית פריקה ביולוגית, לתקופת זיכיון בת כ-25 שנים, בין היתר בשיטות הבאות:
עיכול אנאירובי - טכנולוגיה בה הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל בו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן, מפרקים וצורכים את רב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה בו מטופלת הפסולת העירונית הפריקה ביולוגית נוצרים שני תוצרים: גז מתאן המופק מהפסולת הנאסף ומשמש להפקת חשמל "ירוק"
לאחר סיום התהליך עובר החומר המעוכל, לשלב משלים לקומפוסטציה סגורה - שלב בו החומר המעוכל המיוצר מתהליך העיכול האנאירובי עובר תהליך אירובי והפכיתו לקומפוסט ליצירת מטייב קרקע.
פרויקט פינוי אסבסט בגליל המערבי בהשתתפות חברת איתנית: בין 1952 ל-1997 פעלה באזור הגליל המערבי חברת "איתנית" לייצור אסבסט. בשנות ה-90 הוכח האסבסט כחומר מסרטן וודאי בבני אדם. למרות זאת, החברה מכרה שאריות אסבסט לתושבי האזור אשר השתמשו באסבסט להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד. המשרד להגנת הסביבה מבצע החל ממרץ 2011 פרויקט שעיקרו הסרת פסולת אסבסט תעשייתית שמקורה במפעל איתנית. פסולת האסבסט פזורה בקרקעות הגליל המערבי בחצרות פרטיות, שטחים ציבוריים ודרכים חקלאיות ומהווה מפגע בריאותי וסביבתי חמור. היקף הפרויקט כ 300 מיליון ₪ עד סוף 2016, מחצית מהסכום הוקצה על ידי קרן הניקיון והמחצית השנייה נגבית מחברת איתנית בהתאם לסעיף 74 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א- 2011. עד סוף שנת 2016 עד כה העבירה חברת איתנית 127.3 מלש"ח.
בשנת 2016 הושקע מאמץ מיוחד בניקוי אתר חוף הים בצפון נהרייה (מדינת הילדים) , אתר ייחודי הן מבחינת היקף הזיהום ועוצמתו, גודל סיבי האסבסט ופיזורם בחול ים באתר המשמש כאתר רחצה לציבור הרחב. בשנת 2016 אישרה הקרן הגדלת התקציב ב 20 מיליון נוספים לשם השלמת ניקוי האסבסט בכל האתרים הידועים בהם האסבסט גלוי ומהווה מפגע. הפרויקט צפוי להמשך עד מרץ 2017, בהתאם להוראת השר המתוקנת, שפורסמה אף היא בשנת 2016.
לוח מס' 7 מציג את נתוני הביצוע בפועל מתחילת השלב הביצוע (מרץ 2011 ועד דצמבר 2016) על פי נתונים שהועברו מראש אגף אבק מזיק:
פרויקט ניקוי ושיקום קרקעית נחל הקישון:
בהתאם להחלטת ממשלה 3454 מיולי 2011 אוגמו תקציבים לניקוי ושיקום קרקעית הקישון בסך כולל של כ 220 מיליון ₪ (ברובם מהמפעלים המזהמים ומהרשויות המקומיות). קרן הניקיון הקצתה לנושא תקציב משלים בהיקף של 36 מלש"ח.
על פי נתונים שהועברו מסמנכ"ל משאבי טבע (של המשרד להגנת הסביבה האחראי על הפרוייקט), בשנת 2014, הושלמה הקמתו של אתר העבודה, והחלה חפירת הסדימנט מהנחל.
בסוף שנת 2014 התגלעו חילוקי דעות בעיקר על רקע כספי, בין רשות הניקוז לחברת המבצעת בתחילת בתחילת שנת 2015 הוחלפה החברה המבצעת את הפרוייקט. מחודש פברואר העבודות נמשכו בקצב מזורז (גבוה מקצב העבודות בתקופה הקודמת) תוך שמירה על ערכי הסף שנקבעו לפרויקט. ניטור מתבצע כל משך הפעילות.
מתחילת הפרויקט ועד כה טופלו וטוהרו כ- 200,000 מ"ק של סדימנט. להמשך, צפי ההוצאות עוד כ-20 מלש"ח.
בשל הגשמים עבודות העפר הופסקו בחודש דצמבר 2016 והן תתחדשנה בחודש אפריל 2017.
הצפי לסיום הפרויקט (בניית תשתית העפר לפארק) הוא במחצית 2017.
בהתאם להחלטת הממשלה, הפרויקט פועל בחסות מנהלת בין משרדית אשר מפעילה צוותי עבודה שונים וחברה אשר מפקחת על כל העבודות. תקציב הפרויקט מבוקר ע"י צוות התקציב מטעם המנהלת.
ההוצאות כוללות: תכנון ניהול וייעוץ, הפקעות קרקע, עבודות באתר העבודה, חפירת הקרקעית וטיפול בסדימנט ובמים.
חינוך והסברה: בכל שנה קרן הניקיון מקצה תקציבים לפעילויות חינוך והסברה ובכלל זאת :
תכנית משותפת עם משרד החינוך להטמעת עקרונות פיתוח בר קיימא והכשרת סגלי הוראה, תמיכה ברשויות מקומיות, בתי ספר, גני ילדים, וסניפי תנועות נוער להטמעת אורח חיים מקיים בתחומם ולהסמכת מוסדות חינוך ירוקים, הכשרות מורים וגננות, שיתופי פעולה עם ארגונים ומגזר שלישי.
פרק 5: חשבון כללי
הכנסות החשבון הכללי יהיו מהמקורות הבאים:
על פי סעיפים 10(ה) ו- 13ב(ב) לחוק: קנסות לפי סעיף 13 לחוק, הקצבות מתקציב המדינה, תרומות והוצאות על ביצוע צווי ניקוי.
קנסות מעבירות לפי חוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג-1993; חוק הדרכים(שילוט), התשכ"ו-1966; חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; פקודת בריאות העם, 1940; חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011.
קנסות מעבירות לפי חוק השמירה על הסביבה החופית, התשס"ד-2004. כספי קנסות אלה ישמשו למטרות הגנה, שמירה ושיקום הסביבה החופית, כמפורט בסעיף 1 לחוק השמירה על הסביבה החופית.
קנסות ועיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011.
מטרות אפשריות להוצאת כספי החשבון הכללי:
כספי החשבון הכללי מיועדים למטרות הקבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984: שמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת, טיפול בפסולת ומיחזור, מניעת מפגעים, מניעת שילוט בלתי חוקי, מניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993, הגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק השמירה החופית, התשס"ד – 2004 למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, ולקידום מטרותיו.
גרף מס' 8 מציג את הכנסות החשבון הכללי בשנים 2005-2016, הסכומים באלפי ₪ :
לוח מס'9 מציג את נתוני התקציב לשנת 2016 (באלפי ₪):
לוח מס' 10 מציג את שימושי התקציב 2016 בחתך משימות עיקריות (באלפי ₪) :
פרק 6: הסברים
1. שכר (כ- 2 מלש"ח בשנה( :
קרן הניקיון מממנת בחשבון זה את עלויות העסקתם של עובדי ועובדות מערך הגבייה וברירות המשפט (כ11 עובדים ועובדות) , העוסקים בגביית ההכנסות בחשבון הכללי.
2. פעולות משפטיות וביקורת (כ- 2.5 מלש"ח בשנה):
העסקת עורכי דין חיצוניים לטיפול בכתבי אישום ותקציב לפעולות שוטפות (אגף אחראי – הלשכה המשפטית).
ביקורת: העסקת משרד רו"ח לביקורת על פעילות הקרן, הכנת דיווח שנתי וכיוב' (אגף אחראי- חשבות).
אכיפה (כ- 7 מלש"ח בשנה):
מהחשבון הכללי ממומנות עיקר העלויות של פעילות האכיפה, הפעילות מתחלקת למספר נושאים עיקריים:
מערך נאמני ניקיון- מחשוב, אפליקציה במדיה, הדרכות, סיורים, שיווק, פריטים שיווקיים.
מערך ברירות משפט – שאילתות, שירותי סריקה, פנקסי דוחות, שדרוג מערכות מחשוב, מערכת מחשוב דוחות הניתנים על ידי משטרת ישראל .
משטרה ירוקה - סיורים ופעולות אכיפה גלויות וסמויות (ביניהם תפישות רכבים ומיטלטלין מעוקלים (ואחסנתם) ומתן הודעות איסור מנהלי לכלי רכב), ממשקים מחשוביים, (משרד התחבורה), רכישת מדים ציוד ואביזרי אכיפה, מבצעי אכיפה, הדרכות והכשרות.
טיפול משפטי אכיפה- האשכול מעסיק עורכי דין חיצוניים לטיפול בגביית תיקי תביעה שמקורם בקשות להישפט מברירות משפט.
גבייה- מערך הגבייה במשרד (דואר, הדפסות, חיבור לממשקים כגון ממשקי משרד הפנים, משרד התחבורה ורשם החברות לביצוע שאילות ועיקולים).
העסקת חברות גבייה - המשרד מעסיק (בשיתוף עם חשב המשרד) שתי חברות גבייה לגביית חובות חלוטים.
שכר שוטרי משטרת ישראל - העסקת שוטרים מושאלים ממשטרת ישראל, שכירת שירותי שוטרים בשכר ממשטרת ישראל (למבצעים ופעילויות שוטפות).
מערך ניידות זיהום אויר - החל משנת 2012 קיבל אשכול אכיפה לאחריותו את הפעלת מערך ניידות זיהום האוויר של המשרד: למשרד 7 ניידות (ועוד אחת על חשבון עירית ירושלים). כל ניידת מצוידת בציוד לבדיקת פליטות זיהום אויר מרכבים. הניידות עוצרות בצד הדרך רכבים בצורה מדגמית ומבצעות את הבדיקות. הניידות מאוישות על ידי פקח של המשרד ושוטר משטרת ישראל.
מערכות מידע לאכיפה - שיפור ושדרוג מערכת המחשוב לצורך שיפור והתייעלות , מעוף/ מניפ"ה.
פעולות מקצועיות נוספות (חדשות) שאושרו ב 2016:
בדיקות מעבדה אגף מים ונחלים (כבכל שנה), 1.5 מלש"ח (לצרכי אכיפה) .
הקצאת 1.1 מיליון ₪ הקמת ממשק לדיווח על נושאים סביבתיים לציבור, ממשק לקבלת היזון חוזר מהמשרד לציבור, הקמת תשתית לקיום קהילות בתחום הסביבתי.
הקצאת 1.6 מיליון ₪ הקמת וציודו של המוקד האחוד במשרד לצורך שיפור השירות ללקוחות המשרד (אזרחים רשויות ותעשיה).
הקצאת 1.6 מיליון ₪ לביצוע הנגשת ערוצי השירות של המשרד ועמידה בתקנות ובחוק הנגישות.
הקצאת 1.825 מיליון ₪ לצורך מחשוב דוחות הניתנים ע"י משטרת ישראל בנושאי סביבה, וכן אינטגרציה והעברת הדוחות אוטומטית למשרד להגנת הסביבה.
פרק 7: חשבון הפיקדון
החשבון מנוהל מתוקף חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן "חוק הפיקדון"). הכנסות החשבון מקנסות, עיצומים ותשלומים על פי חוק הפיקדון והתקנות מכוחו. על פי סעיף 21 לחוק הפיקדון, הכספים שיועברו לקרן לפי הוראות חוק זה, יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו לעידוד המחזור של מכלי המשקה וכן לכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק זה או את אכיפת הוראותיו וכן ליתר המטרות הקבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, הכול כפי שיקבע השר, בהמלצת הקרן ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
ביום 9/2/2010 נכנס לתוקף תיקון מס' 4 לחוק הפיקדון. בעקבות התיקון בוטלו ההוראות לפיהן על יצרן ויבואן, שאינו מקבל שירותים מתאגיד מחזור להעביר לחשבון הפיקדון שבקרן את ההפרשים בין דמי הפיקדון שגבה לדמי הפיקדון שהחזיר לצרכנים. על כן, אין הכנסות שוטפות ו/או קבועות לחשבון הפיקדון. הכנסות לחשבון מתקבלות בגין דרישות תשלום או עיצומים כספיים ספציפיים בגין אי עמידה בהוראות חוק הפיקדון.
לוח מס' 11 נתוני ביצוע תקציב לשנת 2016 ברמה כוללת:
בשנת 2015 אושר בסוף השנה תקציב עבור פרויקט חלוץ להפחתת פליטות ממשאיות איסוף אשפה בחיפה, באמצעות תמיכה בהתקנת מסנני חלקיקים וברכש משאיות המונעות באמצעות גז טבעי וזאת בהתאם להחלטת ממשלה 529 מיום 6.9.2015.
הביצוע בחשבון נובע מסיוע שאושר עד סוף 2012 וכן מהתקציב המוזכר שאושר בסוף 2015 והתחייבויות שיצאו בגין הקצאות אלו.
יתרת תקציב: נובעת בעיקר מהכנסות שנתקבלו במהלך השנים 2012-2015 מעיצומים כספיים והליכי גבייה שונים.
לוח מס' 12 שימושי תקציב 2016 לפי תחומי פעילות עיקריים (באלפי ₪):
הקצאה סכום (מלש"ח)
קול קורא תמרוץ מיחזור ברשויות המקומיות 380
הקמת מתקני קצה 30
פרויקט סביבה שווה 99
הקמת אשכולות רשויות 250
טיפול באסבסט 20
חינוך 22
טיפול בפסולת בניין 35
הסברה 5
טיפול בפסולת ביישובי הבדואים 6
פרוייקטורים ויועצים 2
פרוייקטים שונים 57
סכום כולל 906
פרויקט מספר רשויות נהנות
הפרדה במקור 53
פרויקט PPP מחוז ת"א ומרכז
מודל תימרוץ עד כה 153
מתקני קצה 23 מתקנים
סביבה שווה 75
פריפריה / אשכולות 56
טיפול באסבסט 7
חינוך 232
פסולת בניין 28
הסברה
בדואים 17
הקמת מרכז מחקר מפסולת למשאב בתהליך ביטול
סיוע לישובי הדרום 38
רשות מס' אתרים בהם הסתיים הניקוי כמות פסולת שהוצאה [טון/קוב]
נהריה 125 51,243
מטה אשר 211 71,339
מזרעה 3 25
סה"כ 339 122,607
מתוכם ב 2016 63 39,000
סכום באלפי ₪
עודפים מועברים מ- 2015 49,035
הכנסות 2016 בפועל 12,184
צפי הכנסות 2017-2018 24,000
סך התקציב בפועל 85,219
תשלומים 2016 15,226
יתרת התחייבויות והקצאות לסוף 2016 54,855
הקצאות 2018 13,000
יתרת תקציב 2,138
תחומי פעילות תשלומים 2016 יתרת התחייבויות והקצאות לסוף 2016
שכר 1,734 2,000
טיפול משפטי וביקורת 1,530 6,399
פעולות אכיפה 11,595 16,026
מערכות מידע לאכיפה 482 1,283
פעולות מקצועיות נוספות 1,448 21,704
תמיכות 211 7,442
רזרבה 2,138
סך הכל 17,000 56,992
סכום באלפי ₪
עודפים מועברים מ- 2015 20,797
הכנסות 2016 בפועל 6,639
סך התקציב בפועל 27,436
תשלומים 2016 681
יתרת התחייבויות לסוף 2016 14,116
יתרת הקצאות סוף 2016 4,800
יתרת תקציב 7,839
נושא תשלומים 2016 יתרת התחייבויות 2016
שיקום נחלים ובדיקות מעבדה 0 1,369
פעולות למניעת זיהום אויר 0 42
מערכות מידע 27 1,283
חוף נקי 81 242
טיפול בפסולת בניין (שיקום מפגעים, אכיפה, נקיון) 170 168
ביקורת 211 13
תקן בנייה ירוקה 192 0
פרויקט חלוץ להפחתת פליטות ממשאיות איסוף אשפה בחיפה
0 10,999
סיכום 681 14,116